Transcript מעורבות בתאונות דרכים

‫השתלמות‬
‫מורי ורכזי זה"ב‬
‫‪ 20‬בנובמבר ‪2011‬‬
‫מאפייני נהיגת צעירים‬
‫היבטים עיוניים ומעשיים‬
‫ד"ר טובה רוזנבלום‬
‫ראש המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים‬
‫המחלקה לניהול – אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪ 60‬שניות על המכון לחקר הגורם‬
‫האנושי לתאונות דרכים‬
‫בתאונת דרכים מעורבים כבישים‪ ,‬שלטים‪ ,‬גדרות‪,‬‬
‫מכוניות ומשאיות‪ .‬בכל זאת‪ ,‬יש מישהו שלוחץ על‬
‫דוושת הדלק או מסיט את ההגה בפתאומיות‪ .‬בארץ‬
‫אין מחקר מספק על האדם המשתמש בדרך –‬
‫על ההיבטים הפסיכולוגיים‪ ,‬הרגשיים‪ ,‬השכליים‪,‬‬
‫התפיסתיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬ההתפתחותיים והחינוכיים‬
‫של בני אדם‪.‬‬
‫זוהי מטרתו של המכון שלנו!‬
‫המכון לחקר הגורם האנושי‬
‫לתאונות דרכים‬
‫‪ 60‬שניות על התכנית האקדמית‬
‫לבטיחות בדרכים ‪ -‬אונ' בר אילן‬
‫מקצוע בטיחות בדרכים הנו רב תחומי ונשען‬
‫על עולמות תוכן שונים כמו פסיכולוגיה‪ ,‬חינוך‬
‫וסוציולוגיה אך גם הנדסת דרכים‪ ,‬הנדסת‬
‫רכב והנדסת אנוש‪ ,‬כמו גם משפטים‪,‬‬
‫תקשורת ובינוי ערים‪ .‬התכנית האקדמית‬
‫לב"ד היא התכנית הראשונה המעניקה‬
‫השכלה מדעית רחבה ומעמיקה בתחומים‬
‫אלה תוך שאיפה להגיע בהקדם גם לתארים‬
‫מתקדמים‪.‬‬
‫התכנית האקדמית לבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫מאפייני נהיגת צעירים‬
‫להתגבר עם המתבגר‬
‫להתגבר עם המתבגר‬
‫חזרו אחורה לגיל ‪16‬‬
‫מה הדבר הראשון‬
‫שעולה על דעתכם?‬
‫אופטימיות‬
‫שמחה‬
‫רומנטיקה‬
‫אהבה‬
‫אבל גם‪..‬‬
‫בלבול‬
‫חששות‬
‫בורות‬
‫והמון מתחים‬
‫כולנו מקנאים בבני הנעורים‬
‫אך להם מסתבר לא כל כך קל‬
‫בחיים‪....‬‬
‫תחום גיל ההתבגרות‬
‫• בעבר –‬
‫‪18 – 12‬‬
‫• כיום ‪-‬‬
‫‪30 – 9‬‬
‫מה עובר על המתבגר?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שינויים הורמונליים‬
‫שינויים פיזיולוגיים‬
‫שינויים פסיכולוגיים‬
‫שינויים קוגניטיביים‬
‫שינויים חברתיים‬
‫שינויים התנהגותיים‬
‫מה עובר על המתבגר?‬
‫קונפליקטים‬
‫• בינם לבין עצמם‬
‫• בינם לבין הוריהם‬
‫• בינם לבין חבריהם‬
‫תהליכים נפשיים‬
separation-individuation
‫תהליכים נפשיים‬
‫התנתקות‬
‫בניית זהות אישית אוטונומית‬
‫תהליכים נפשיים‬
‫דה‪-‬אידאליזציה של ההורים‬
‫תהליכים נפשיים‬
‫מורטוריום – פסק זמן‬
‫למה הם מצפים מאיתנו?‬
‫אמפתיה‬
‫הצבת גבולות‬
‫למה הם מצפים מאיתנו?‬
‫ויש גבולות‬
‫יש גבולות‬
‫תופעות נילוות‬
‫חיפוש ריגושים‬
‫אלימות‬
‫עבריינות‬
‫עישון‬
‫סמים‬
‫נהיגה פרועה‬
‫בריחה מהבית‬
‫תופעות נילוות‬
‫דיכאון‬
‫הסתגרות‬
‫בעיות אכילה‬
‫נסיונות התאבדות‬
‫נתונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נהגים צעירים מהווים את הסכנה הכי גבוהה‬
‫ביחס לכל קבוצות הגיל‬
‫מדובר גם בבנים וגם בבנות (אם כי יותר אצל‬
‫בנים)‬
‫הסיכון הכי נמוך – בתקופת הלמידה‬
‫הסיכון הכי גבוה – מיד אחרי קבלת הרשיון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מגביר סיכונים לגבי צעירים‪:‬נהיגה בלילה‬
‫נהיגה עם נערים צעירים כנוסעים‬
‫כאשר אין אף מבוגר בשטח‬
‫אצל מבוגרים – ההפך – נוכחות אחרים‬
‫מפחיתה סכנה‬
‫נהיגה עם למעלה משלושה נוסעים – מכפילה‬
‫את הסכנה פי ‪!4‬‬
‫נוכחות של נוסעים גברים מגבירה סכנה גם אם‬
‫זה נהג וגם אם זו נהגת‬
‫נטילת סיכונים אצל צעירים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסתכנות‪ -‬כמעט מלה נרדפת לנעורים‬
‫הסתכנות – האופן בו מפגישים הצעירים צרכים‬
‫ביולוגיים עם ההתנהגות‬
‫הסתכנות – דרך לביטוי עצמי‬
‫בניית זהות אישית‬
‫התמודדות עם פחד מאבדן שליטה‬
‫"משחק" בין מאפיינים אישיים לבין תכנים‬
‫חברתיים‪-‬סביבתיים‬
‫המשגה של סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מערכת גורמים המגבירים את ההסתברות של‬
‫תוצאות בריאותיות שליליות‪ .‬פעולות העלולות‬
‫להוביל למוות או לנכות‪.‬‬
‫נכללים בכך‪:‬‬
‫שימוש בסמים – אלכוהול‬
‫התנהגות מינית לא מבוקרת‬
‫עישון‬
‫נהיגה פרועה‬
‫מושגים ביו‪-‬רפואיים של סיכון‬
‫• התבגרות מינית יוצרת "טריגר" להתנהגויות‬
‫מסתכנות‪ .‬התזמון של ההתבגרות משפיע על‬
‫תפיסה‪ ,‬על הסביבה החברתית ועוד‪.‬‬
‫• ההשפעה משתנה על פי מין ועל פי ההתפתחות‬
‫המינית ביחס לאחר‪.‬‬
‫• המקדימים‪-‬מצופה שהם יחוו הכי חזק את‬
‫התחושות הללו כי אצלם ישנו הפער הגדול‬
‫ביותר בין התפתחות מינית לבין התפתחות של‬
‫כל שאר האלמנטים‪.‬‬
‫מושגים חברתיים של סיכון‬
‫• ג'סור (‪ – )1992‬התנהגויות מסתכנות מפשרות‬
‫בין ההתפתחות הפסיכו‪-‬חברתית הנורמלית של‬
‫הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫• חשיבות ההסתכנות היא בכך שהיא מתווכת בין‬
‫השליטה של הנער על תפקידיו החברתיים ובין‬
‫יכולתו להגשים תפקידים אלה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אלכוהול וסמים מעניקים תחושה של‬
‫אוטונומיה‪.‬‬
‫לכן תכניות הסברה על סרטן הריאות אינן קולעות‬
‫ללבם של מתבגרים‬
‫מושגים קוגניטיביים של סיכון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סיכון – הסיכוי הנתפס של אבידה כלשהי‬
‫(‪.)Yates, 1992‬‬
‫זוהי הערכה מודעת של הסיכוי לאבידה הקשורה‬
‫לפעילות מסויימת‪.‬‬
‫הפרט מעוניין להשביע את צרכיו ויעדיו על ידי‬
‫בחירות רציונליות‪:‬‬
‫בחירות מסויימות יגדילו אבידה זו וחלק –‬
‫יפחיתו‪.‬‬
‫זהו תהליך של קבלת החלטות‬
‫ההבדל העיקרי בין צעירים למבוגרים בקטע זה‬
‫השינויים הקוגניטיביים בגיל‬
‫זה משפיעים על הסתכנות‬
‫נעורים בדרך יותר גנרית‪:‬‬
‫• לנער קשה לאמוד הסתברות של תוצאה אפשרית‬
‫למעשיו‬
‫• כהנמן וטברסקי (‪ )1972‬תיארו שני מבנים‬
‫מנטליים השותפים בתהליך ההערכת‬
‫• הייצוגיות של תוצאה אפשרי‬
‫• הנגישות של דוגמא רלבנטית לכלל מסויים‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫• נערה מעריכה את ההסתברות לכניסתה להריון‬
‫מקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה על רצף מ – ‪1‬‬
‫עד ‪100‬‬
‫• מתבגרת צעירה יותר – תעריך הסתברות זו‬
‫כנמוכה יותר‬
‫• בוגרת‪-‬צעירה תעריך הסתברות זו כגבוהה יותר‬
‫נהיגת צעירים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סוג התאונות‪:‬‬
‫לצעירים יש פי ‪ 6‬סיכוי גדול יותר להיות מעורבים‬
‫בתאונות רכב יחיד מאשר בכל קבוצת גיל אחר‬
‫פי ‪ 10‬יותר סיכויים לרדת לסטות לשולי הכביש‬
‫בזמן הנסיעה‬
‫פי ‪ 49‬יותר סיכויים להיות מעורבים בתאונות‬
‫בלילות סופי שבוע‬
‫הרבה יותר התהפכויות עם הרכב‬
‫לעומת זאת – תאונות צד עולות עם הגיל‬
‫מאפייני נהיגה של צעירים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צעירים נוהגים מהר יותר‬
‫עמדותיהם של צעירים כלפי מהירות חיוביות יותר‬
‫צעירים שומרים פחות מרחק‬
‫צעירים מעריכים פערים בין מכוניות כגדולים‬
‫ממה שהם באמת‬
‫שימוש בחגורות בטיחות עולה עם הגיל‬
‫בקבוצת גיל ‪ 24 – 20‬חוגרים הכי פחות‪ ,‬אפילו‬
‫פחות מבק' ‪16-19‬‬
‫צעירים מעונינים שחגורות תהיינה נוחות‬
‫סוג המכונית המעורבת בתאונות‬
‫צעירים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לצעירים יש באופן טבעי מכוניות קטנות יותר‬
‫וישנות יותר‬
‫מכוניות ישנות יותר מעורבות יותר בתאונות‬
‫משרד התחבורה דיווח על מחקר שנעשה לפני‬
‫כשנה וחצי –‬
‫על פיו מכוניות ישנות מעורבות פחות בתאונות‬
‫לא ברור מדוע ישנות מעורבות יותר – האם בגלל‬
‫אחזקתן הנמוכה או כי לצעירים פחות חשוב‬
‫לשמור עליהן?‬
‫הפרדוקס של הנהג הצעיר‬
‫‪Warren and Simpson, 1970‬‬
‫• מצד אחד – אין דרך לצבור ניסיון מעשי בנהיגה‬
‫מלבד לעלות על הכביש‬
‫• מצד שני – נהיגה מוגברת חושפת את הצעירים‬
‫לפגיעות רבה יותר‬
‫הצרכים המסופקים על ידי צעירים‬
‫באמצעות נהיגה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫להרשים את בני גילם‬
‫לחזק את תחושת העצמאות שלהם ביחס‬
‫להוריהם‬
‫להתמודד עם רגש של כישלון וחוסר התאמה‬
‫ליהנות‬
‫• נכון יותר להסתכל על כך בהיבט של סגנון חיים‬
‫ולא רק על אוסף של התנהגויות בודדות‬
‫תיאוריית הלמידה החברתית של‬
‫בנדורה‬
‫• חשיפה חוזרת להתנהגויות מסתכנות של אנשים‬
‫בעלי סטטוס גבוה יכולה להשפיע על רכישת‬
‫התנהגויות כאלה‪.‬‬
‫המאפיינים התורמים לרכישת‬
‫התנהגויות מסתכנות אצל צעירים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הערכה עצמית נמוכה‬
‫שביעות רצון עצמית נמוכה‬
‫ביטחון עצמי נמוך‬
‫צורך גבוה יותר לקבלה מהסביבה‬
‫חוש נמוך לבקרה עצמית‬
‫היעדר אסרטיביות‬
‫אימפולסיביות גבוהה‬
‫• לכן צריך ללמד בני נוער איך להדוף לחץ חברתי‬
‫אחת התכונות החשובות –‬
‫חיפוש ריגושים‬
‫• אחת התכונות המתקשרות ביותר עם‬
‫הסתכנות נעורים היא חיפוש ריגושים‬
‫(‪)Zuckerman, 1979‬‬
‫חיפוש ריגושים‬
‫‪sensation seeking‬‬
‫גבוהים בחיפוש ריגושים‬
‫• כדי להינות מגירוי כלשהו‬
‫עליו להיות בכמות רבה‬
‫ובעצמה גבוהה‬
‫• ככל שהאדם יקבל כמויות‬
‫ועצמות גבוהות יותר מאותו‬
‫גירוי – כך הוא יזדקק‬
‫בהמשך לרמה גבוהה יותר‬
‫של הגירוי כדי להגיע לאותו‬
‫אפקט של הנאה‬
‫נמוכים בחיפוש‬
‫ריגושים‬
‫• סובלים בעצמות‬
‫גבוהות של הגירוי‬
‫ולכן נמנעים ממנו‬
‫• נהנים רק אם הגירוי‬
‫מופיע בעצמות‬
‫נמוכות‬
‫זה נכון לגבי‬
‫• מוזיקה‬
‫• מזון‬
‫• ספורט‬
‫• תעסוקה‬
‫• צבעים‬
‫• סמים ואלכוהול‬
‫מבנה מוח שונה‬
‫המרחיבים‬
‫‪The augmente‬‬
‫• הולכה עצבית נמוכה‬
‫• הולכה חשמלית איטית‬
‫יותר של דופמין במוח‬
‫המצמצמים‬
‫‪The reducers‬‬
‫• הולכה עצבית‬
‫מהירה‬
‫• רגישות עצבית‬
‫גבוהה‬
‫• הולכה חשמלית‬
‫מהירה יותר של‬
‫דופמין במוח‬
‫גבוהים בחיפוש ריגושים הם‪:‬‬
‫בעלי חשיבה יצירתית‬
‫מהירים בעיבוד מידע‬
‫חברותיים ומוחצנים באישיותם‬
‫מתייחסים לקשיים כאל אתגרים‬
‫בנהיגה‪:‬‬
‫הם נוטלים יותר סיכונים‬
‫מעריכים סכנות כנמוכות יותר‬
‫מעריכים את היכולות שלהם כגבוהות‬
‫יותר‬
‫מעורבים יותר בעבירות תנועה‬
‫ולכן‬
‫אכיפה אינה מרתיעה אלא‬
‫מאתגרת‪...‬‬
‫מצבי לחץ אינם משפיעים עליהם‬
‫כמצופה‬
‫צריך למצוא פתרונות יצירתיים‬
‫לגביהם‬
‫דפוסי חשיבה של מתבגרים‬
‫דפוסי החשיבה של מתבגרים מייצגים‬
‫קו אינטרה – אינדיבידואלי‬
‫המסביר נטילת סיכונים‪:‬‬
‫• חשיבה אגוצנטרית‬
‫• עיסוק יתר במחשבות וחוויות אישיות‬
‫• מעבר מחשיבה אופרציונלית לחשיבה‬
‫אופרציונלית‪-‬פורמלית‬
‫אגוצנטריות אצל צעירים מאופיינת בשתי‬
‫תכונות פרדוקסליות‬
‫• ‪ - Imaginary‬אמונה שגם אחרים מתעסקים‬
‫באותם דברים שבהם המתבגר מתעסק‬
‫• ‪" - Personal fable‬לי זה לא יקרה" ו‪" -‬אני‬
‫משהו מיוחד"‬
‫• שתי תופעות אלה מסייעות להגברת נטילת‬
‫סיכונים בגיל זה‬
‫נושא המחקר ‪:‬‬
‫הקשר בין תפיסת‬
‫הנהג הצעיר את הערכת החברים‬
‫ומעורבותו בתאונות דרכים‬
‫ד"ר רויטל סלע ‪ -‬שיוביץ‪ ,‬מכללת דוד ילין‪ ,‬ירושלים‬
‫המכון לקרימינולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית ‪ ,‬ירושלים‬
‫‪50‬‬
‫תאונות הדרכים‬
‫הן אחת הבעיות החברתיות‬
‫החמורות של החברה ‪-‬‬
‫המודרנית‬
‫‪51‬‬
‫נהגים צעירים וחסרי ניסיון‬
‫הם קבוצת הסיכון‬
‫הבולטת ביותר‬
‫בתאונות הדרכים‬
‫‪52‬‬
‫מעורבותם של נהגים צעירים‬
‫בתאונות קטלניות גבוהה‬
‫באופן לא פרופורציונאלי‬
‫לשיעורי הנהיגה שלהם‬
‫‪53‬‬
‫קיימים גורמי סיכון רבים ומגוונים ‪:‬‬
‫חוסר מיומנות וניסיון‬
‫חוסר שליטה מלאה על ההגה‬
‫מהירות מופרזת‬
‫נהיגה בשעות הלילה‬
‫אי הבנת סיכוני הדרך‬
‫‪54‬‬
‫בדיקת הגבולות‬
‫אלכוהול‬
‫סמים‬
‫חיפוש אחר ריגושים‬
‫נטילת סיכון בנהיגה‬
‫הערכת הסיכון בנהיגה‬
‫‪55‬‬
‫נהיגה כביטוי לתוקפנות ותסכול‬
‫מוסיקה חזקה‬
‫נוכחות חברים ברכב בזמן הנהיגה‪:‬‬
‫רצון להרשים‬
‫התערבות בקבלת החלטות‬
‫גורם ההסחה‬
‫‪56‬‬
‫המרצה חברתית‬
‫גישת שינוי דחף‬
‫נוכחות אחרים עשויה להיות מועילה או מעכבת‬
‫נוכחות אחרים היא גורם ממריץ המשמש‬
‫מוטיבציה לפרט‬
‫ביצוע פעולה פשוטה‬
‫השפעה ממריצה‬
‫ביצוע פעילות מורכבת‬
‫השפעה מעכבת‬
‫‪57‬‬
‫תיאורית החשש מההערכה‬
‫הסביבה שופטת ומעריכה את הפרט‬
‫אי ידיעת תוצאות ההערכה יוצרת תחושה של‬
‫התרגשות‬
‫במצב בו הפרט חש שהסביבה מעריכה את‬
‫התנהגותו מתעורר בקרבו החשש‬
‫הפרט מתקשה להתמקד ולהתרכז בביצוע‬
‫המשימה‬
‫‪58‬‬
‫מסקנות המחקרים‬
‫השפעת גיל הנוסעים ברכב על התנהגות הנהג‬
‫נוסעים צעירים‬
‫הגברת מהירות הנסיעה‬
‫נהגות צעירות‬
‫הגברת המהירות‬
‫בנוכחות גבר‬
‫נוסעים צעירים‬
‫נטיה ליטול יותר סיכונים‬
‫‪59‬‬
‫נוכחות‬
‫בני משפחה ברכב‬
‫נהיגה זהירה יותר‬
‫נוכחות נהגים‬
‫אחרים בצומת‬
‫כניסה מהירה לצומת‬
‫הבדלי מגדר‬
‫נשים פחות מושפעות‬
‫מנוכחות אחרים‬
‫בהשוואה לגברים‬
‫‪60‬‬
‫המחקר הנוכחי‬
‫מטרות המחקר ‪:‬‬
‫בדיקת הקשר בין תפיסת הנהג הצעיר‬
‫את הלחץ החברתי של היושבים ברכב לבין‪:‬‬
‫א‪ .‬מעורבות בתאונות דרכים‬
‫ב‪ .‬נהיגה פרועה‬
‫ג‪ .‬נהיגה תחת השפעה של אלכוהול‬
‫וסמים‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫הנבדקים‬
‫בגילאים‬
‫‪ 1140‬נהגים‬
‫‪ 25 - 17.5‬שנים‬
‫‪65.4%‬‬
‫יהודים ו ‪34.5% -‬‬
‫ערבים‬
‫‪53.6%‬‬
‫‪46.4% -‬‬
‫נהגות‬
‫גברים ו‬
‫‪62‬‬
‫מעורבות בתאונות דרכים‬
‫‪29.3%‬‬
‫מכלל הנבדקים היו מעורבים‬
‫בתאונות‬
‫‪66.3%‬‬
‫לא היו נפגעים בתאונה‬
‫‪16.8%‬‬
‫הנהג נפגע‬
‫‪6.8%‬‬
‫נוסעים נפגעו‬
‫‪10.1%‬‬
‫הנהג ונוסעים נפגעו‬
‫‪63‬‬
‫מעורבות בתאונות דרכים – לפי מין‬
‫‪33%‬‬
‫‪67%‬‬
‫בנות‬
‫בנים‬
‫‪64‬‬
‫מעורבות בתאונות דרכים – לפי לאום‬
‫‪50%‬‬
‫‪50%‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫‪65‬‬
‫נוכחות נוסעים בזמן התאונה (באחוזים)‬
‫‪22.4%‬‬
‫‪54.1%‬‬
‫‪23.4%‬‬
‫אחר‬
‫משפחה‬
‫חברים‬
‫‪66‬‬
‫תפיסת הלחץ החברתי‬
‫דוגמה להיגדים מהשאלון‬
‫" כשחברי נוסעים ברכב שלי‪,‬‬
‫חשוב לי להראות להם שאני שולט היטב בנהיגה "‬
‫" חברי אוהבים לנסוע איתי‬
‫כי תמיד כשאני נוהג יש חוויות מרגשות "‬
‫" נהיגה מאפשרת לי להראות לאחרים‬
‫מה אני מסוגל לעשות "‬
‫‪67‬‬
‫דוגמא לתיאור מקרה‪:‬‬
‫חורף‪ ,‬גשם והראות לא טובה‪.‬‬
‫אתה נוהג ברכב עם חברים‪ ,‬ואתם‬
‫ממהרים לסרט‪.‬‬
‫החברים מציעים לך לנהוג בדרך קיצור‪,‬‬
‫הכוללת סיבובים מפותלים וחדים‪.‬‬
‫אתה חושש לנהוג בדרך זו‪.‬‬
‫מה הסיכוי להערכתך שתסכים לנהוג בדרך‬
‫‪68‬‬
‫קיצור?‬
‫השתוללות בכבישים ‪ -‬לפי מגדר‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫בנים‬
‫בנות‬
‫‪69‬‬
‫מדד הלחץ החברתי – לפי ארץ מוצא‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3.31‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪1.76‬‬
‫‪1.11‬‬
‫ילידי‬
‫ישראל‬
‫ילידי‬
‫בריה"מ‬
‫לשעבר‬
‫ילידי‬
‫אתיופיה‬
‫ערבים‬
‫‪70‬‬
‫לחץ חברתי ומעורבות בתאונות דרכים‬
‫‪59.6‬‬
‫‪70‬‬
‫‪61.3‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪%‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫במידה מועטה‬
‫במידה בינונית‬
‫לא מעורב‬
‫במידה גבוהה‬
‫מעורב בתאונה‬
‫‪71‬‬
‫השתוללות בכבישים ‪ -‬לפי מגדר‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫בנים‬
‫בנות‬
‫‪72‬‬
‫לחץ חברתי ונהיגה פרועה‬
‫‪77.6‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪%‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪20.8‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0‬‬
‫מועטה‬
‫בינונית‬
‫לחץ חברתי‬
‫גבוהה‬
‫נהיגה לא פרועה‬
‫נהיגה פרועה‬
‫‪73‬‬
‫לחץ חברתי ואלכוהול‬
‫‪50 %‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪48‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪24.8 27.2‬‬
‫‪33.1‬‬
‫‪29‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫כלל לא‬
‫לעיתים קרובות‬
‫לעיתים רחוקות‬
‫שתיית אלכוהול‬
‫רבה‬
‫בינונית‬
‫מועטה‬
‫‪74‬‬
‫לחץ חברתי נהיגה לאחר שימוש בסמים‬
‫‪56.4‬‬
‫‪60 %‬‬
‫‪42.8‬‬
‫‪50‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35.8‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫מועטה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫לחץ חברתי‬
‫לא השתמש בסמים‬
‫השתמש בסמים‬
‫‪75‬‬
‫מסקנות המחקר‬
‫נהגים המייחסים חשיבות רבה להערכת‬
‫החברים מעורבים יותר בתאונות דרכים‬
‫נהגים המייחסים חשיבות רבה להערכת‬
‫החברים נוטים יותר להשתולל בכבישים‬
‫ולוקחים יותר סיכונים בנהיגה‬
‫‪76‬‬
‫נהגים המייחסים חשיבות רבה להערכת‬
‫החברים נוטים יותר לנהוג תחת השפעת‬
‫אלכוהול וסמים‬
‫מעורבות בתאונות דרכים קשורה‬
‫באופן מובהק למשתנים ‪:‬‬
‫מין‬
‫ותק בנהיגה‬
‫תפיסת הנהג את הלחץ החברתי‬
‫נהיגה פרועה ושתיית אלכוהול‬
‫‪77‬‬
‫הגענו למסקנה הבלתי נמנעת‪:‬‬
‫נהיגה היא עסק רציני‬
‫‪78‬‬
‫מתוך הכרות מעמיקה עם תהליכים נפשיים של‬
‫צעירים‬
‫• דרך העבודה – לא הטפת מוסר‬
‫• התחברות למניעים הנפשיים ותיעולם לאפיקים‬
‫חיוביים ופחות הרסניים‬