לקויות למידה
Download
Report
Transcript לקויות למידה
אבחון לקויות למידה
וקביעת התאמות בבחינות
בקרב סטודנטים בישראל
נורית ענבר-וייס
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
הרצאה במסגרת יום עיון של המכון הטכנולוגי בחולון ,אוקטובר 2011
1
הזווית הפסיכומטרית
ללקויות הלמידה ולהתאמות במבחנים היבטים רבים ,ולכן
מועיל להסתכל על נושאים אלה מנקודות מבט מרובות (למשל
פדגוגית ,קלינית ,סוציולוגית ,משפטית ,אישית) .הרצאה זו
תתמקד בנקודת המבט הפסיכומטרית.
פסיכומטריקה היא ענף בפסיכולוגיה העוסק במדידה כמותית
של תכונות מנטליות (בכלל זה-פיתוח כלי מדידה ,פרוצדורות
כמותיות לבדיקת איכות הכלים).
הפרספקטיבה הפסיכומטרית קשורה לדיון בשני אופנים:
• אבחון :כיצד למדוד בצורה מדויקת האם קיימת לקות
למידה ,מה סוג הלקות ומה חומרתה?
• מתן התאמות :כיצד לוודא שהמבחנים האקדמיים בודקים
בצורה מדויקת את הידע של הסטודנטים לקויי הלמידה?
2
מבנה ההרצאה
חלק א' -לקויות למידה :הגדרה ואתגרים
באבחון
חלק ב' -מת"ל :סוללה לאבחון לקויות
למידה בהשכלה הגבוהה
חלק ג' -סוגיות במתן התאמות בבחינות
3
חלק א':
לקויות למידה ואתגרים
באבחונן
4
הגדרת לקות למידה
לקות למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצה מגוונת של
הפרעות הבאות לידי ביטוי בקשיים ברכישה ובשימוש ביכולות,
הקשבה ,דיבור ,קריאה ,כתיבה ,הסקה וחשבון .הפרעות אלה
הן בעלות מקור פנימי ונתפסות כנובעות מדיספונקציות של
מערכת העצבים המרכזית.
הפרעות הנובעות מבעיות בויסות עצמי ,בתפיסה חברתית
ובאינטראקציה חברתית אינן עדות ללקות…..
……..קשיי הלמידה אינם נובעים מלקות סנסורית ,פיגור שכלי,
הפרעה נפשית ,או השפעות סביבתיות כגון ,פער תרבותי ,חסך
הוראתי ,או גורמים פסיכוגניים.
5
(National Joint Committee on Learning Disabilities, 1994,
)pp. 56-66
הגדרות נוספות של לקות למידה
פער בין תפקוד בתחום נתון לבין מנת משכל
פער של שתי שנות לימוד בין הישגים נצפים לבין
הישגים צפויים לפי דרגת הכיתה
הנמכה משמעותית בתפקוד מסוים בהשוואה
לתפקודים אחרים
עמידות בפני הוראה משקמת
---------------------------------------------שלוש ההגדרות הראשונות אינן מתאימות ואינן יעילות
לאבחון לקות למידה
6
סיווג יכולות למידה וליקויי למידה
לקויות :הקשבה ,דיבור ,קריאה ,כתיבה ,חשבון והסקה
ליקויים שפתיים (:)SLI
הקשבה (הבנת שפה דבורה)
דיבור (הבעה בעל פה)
7
לקויות קריאה (דיסלקסיה)
לקות כתיבה (דיסגרפיה)
לקות בחשבון (דיסקלקוליה)
לקות בהסקה (?)
סוגי אבחון (מטרות)
אבחון קליני
נועד לצורך גיבוש תכנית טיפולית
דינאמי ,תפור אישית ,הוליסטי (כולל זיהוי נק' חוזק)
אבחון פורנזי
נועד לצורך קביעת זכאות להתאמות וסיוע
דרישה לגיבוש אבחנה חד-משמעית של לקות ושל חומרתה
דרישה להוגנות ולקבילות משפטית
חד-פעמי
8
סוגיות באבחון לקות למידה לצורך זכאות
אבחון פורנזי של לקות למידה דורש:
9
שימוש במבחנים סטנדרטים
שימוש בנורמות מותאמות לאוכלוסייה היעד
כללים ברורים לקביעת אבחנה של לקות
למידה ודרגת חומרתה
כללים ברורים לגזירת התאמות בבחינות
בהתייחס לאופי הלקות ולאופי המבחן
אתגרים נוספים באבחון לקות למידה
הטרוגניות בתוך כל לקות (פרופילים שונים)
שיעור גבוה של תחלואה משותפת בין לקויות
קשיים בביצוע אבחנה מבדלת:
תפקוד נמוך במבחנים קוגניטיביים יכול לנבוע
ממקורות שונים,
למשל :חסך חושי ,חסך חינוכי ,בעיות רגשיות,
רמת משכל נמוכה ,דיספונקציה נוירולוגית
12
חלק ב' :מת"ל –
מערכת לאבחון לקויות
למידה
בהשכלה הגבוהה
13
מת"ל-
אבחון לצורך קביעת זכאות להתאמות וסיוע
מת"ל היא מערכת ממוחשבת של כלים לאבחון לקויות
למידה והפרעת קשב וריכוז ,שפותחה עבור מועמדים
ולומדים בהשכלה הגבוהה ,לצרכי קביעת זכאות
להתאמות ולסיוע.
מאחר שהאבחון במת"ל צריך להיות קביל משפטית,
המערכת פותחה בדגש על סטנדרטיות ִ
ותקנּון ,וכמובן
על איכות כלי האבחון (תוקף ומהימנות).
המערכת פותחה ביזמת המל"ג ובמימונה.
המערכת פותחה על ידי המרכז הארצי לבחינות ,בסיוע
ועדות מומחים.
14
מת"ל -שלבי פיתוח
גיבוש הגדרה נומינלית ואופרציונלית של לקות למידה
סיווג לקויות למידה
הגדרת תפקודים קוגניטיביים רלוונטיים
פיתוח כלי אבחון (מבחנים) מותאמים לעברית
תיקוף כלי האבחון
פיתוח נורמות
גיבוש קריטריונים להגדרת לקות
גיבוש קריטריונים לקביעת התאמות וסיוע
15
הגדרה אופרציונלית של לקות למידה
ההגדרה שנבחרה למת"ל:
הישגים תת-נורמטיביים ביכולת אקדמית מסוימת
וביצוע תת-נורמטיבי בתפקודים קוגניטיביים העומדים
בבסיס אותה יכולת.
16
מיפוי תחומי תפקוד
תפקודי למידה (אקדמיים)
קריאה
כתיבה
הפקת שפה דבורה
הבנת שפה דבורה
הבנה כמותית
הסקה
17
תפקודים קוגניטיביים
זיכרון
תפיסה חזותית/שמיעתית
קשב וריכוז
פונקציות ניהוליות
מהירות עיבוד מידע
תפקודים קוגניטיביים העומדים
בבסיס הקריאה והבנת הנקרא
תפקודים קוגניטיביים
תפקודי למידה רמת עיבוד
"מולדים" >-----------------נרכשים
תפיסה חזותית
בסיסית
קריאת טקסט
(עיבוד קלט) מודעות פונולוגית
לא משמעותי
(מילות תפל)
קריאת מילים
שליפה לקסיקלית
עושר לשוני
קריאת קטע
מודעות מורפולוגית
מודעות תחבירית
ידע מורפולוגי
ידע תחבירי
הסקה
הבנת הנקרא
18
גבוהה
הסקה ופונקציות ניהוליות
מת"ל :כלי האבחון
שפת אם (קריאה)
שפה זרה (אנגלית)
קשב
הבנת הנקרא
אנגלית -הבנת הנקרא
קשב מתמשך ((CPT
פענוח טקסט
אנגלית -הבנת הנשמע
תפקודי קשב
פענוח מילות תפל (הפקה)
תפקודים כמותיים
שאלון לאבחון הפרעת קשב
וריכוז
פענוח מילות תפל (בחירה)
אוטומטיות חישובית
תפיסה חזותית
(עוררות קשב ,הפניית קשב,
קשב ניהולי)
(שליפת עובדות חשבון)
השמטת פונמות
ידע פרוצדורלי
עיבוד מקביל
ספירת פונמות
תפיסת מושג המספר
עיבוד סדרתי
שיום מהיר ()RAN
זיכרון אודיטורי מילולי
שאלון אישי לפונה
שטף מילולי
זכירה מיידית
מודעות תחבירית
זכירה מושהית
שאלון לדיווח עצמי על היסטוריה
התפתחותית וקשיים לימודיים
בעבר ובהווה
שפת אם (כתיבה)
הכתבה
(איות; איכות כתב היד;
קצב הכתיבה)
19
סטנדרטיזציה במבחנים
בתוכן המבחן
במבנה המבחן (סדר שאלות פרקים וכדומה)
בתנאי העברה (זמן ,אמצעים אחרים)
בקריטריונים להערכה
באופן חישוב ציונים סופיים
דיווח -שימוש בנורמות מקובלות ובמדדים מוסכמים
במדיניות ניתוח הנתונים והצגתם (טיעון לוגי)
בקריטריונים למתן המלצות על התאמות
20
מאפייני מערכת המבחנים
כל המבחנים מועברים באמצעות מחשב
בוחן נוכח בכל שלבי הבחינה
ההוראות לכל מבחן מופיעות על המסך וניתנות להשמעה
לפני כל מבחן מופיעות מטלות להתנסות עצמית
כל התגובות המילוליות מוקלטות על ידי המחשב ונגישות
להשמעה חוזרת
לכל תגובה נמדד זמן תגובה בדיוק של ±7א"ש
הממשק הממוחשב עוצב בהתאמה לצרכיהם של משתמשים
לקויי למידה
המערכת כוללת בקרות שונות לזיהוי הנמכה מכוונת של הביצוע
21
מחקר התיקוף ()N=205
ללא
לקות
ללא לקות
דיסלקסיה
הפרעת קשב דיסקלקוליה
וריכוז
דיסגרפיה
95
דיסלקסיה
24
10
2
11
הפרעת קשב וריכוז
10
42
4
9
דיסקלקוליה
2
4
11
1
דיסגרפיה
11
9
1
18
22
תוקף מבחין -טבלת האפקטים
דיסלקסיה
מדד
24
ממוצע
N
ס.תקן
דיסלקסיה ללא
ADD
14
ממוצע ס.תקן
דיסלקסיה ו-
ADD
10
ממוצע ס.תקן
ADD
42
ממוצע
ס.תקן
ADDללא
דיסלקסיה
32
ממוצע ס.תקן
דיס-גרפיה
דיס-קלקוליה
18
ממוצע
11
ממוצע
ס.תקן
פענוח טקסט
ס.ת
דיוק
-2.65
2.0
-3.18
2.2
-1.90
1.6
-.59
1.5
-.15
1.3
-1.66
1.9
-.29
9
קצב קריאה
-1.77
.9
-1.75
.9
-1.79
.9
-1.15
1.2
-.97
1.3
-1.45
1.1
-1.07
.2
פענוח מילות תפל (הפקה)
דיוק
-1.65
1.8
-1.59
1.7
-1.72
1.9
-.16
1.4
.33
.7
-1.84
1.7
-.22
.2
זמן תגובה
-.91
1.1
-.86
1.0
-.99
1.3
.02
1.0
.31
.7
-.71
1.3
-.17
9
פענוח מילות תפל (בחירה)
דיוק
-1.83
1.8
-1.79
1.7
-1.89
2.0
-.62
1.7
-.25
1.5
-1.87
1.8
-1.22
.6
זמן תגובה
-1.53
1.3
-1.45
1.6
-1.64
1.0
-.59
1.2
-.26
1.1
-1.18
1.2
-.86
.1
23
איסוף נורמות ארציות
נאספו נתונים עבור 517נבדקים מ 12-מוסדות
להשכלה גבוהה כולל אוניברסיטאות ומכללות.
נתונים אלה מאפשרים לדווח על רמת הביצוע של כל
פונה חדש בכל אחד מהמדדים במונחים יחסיים
לאוכלוסייה הרלוונטית (במאונים וציוני תקן).
24
פיתוח אלגוריתם לניבוי האבחנה
נבנתה משוואת ניבוי עבור 4לקויות :דיסלקסיה ,דיסקלקוליה,
דיסגרפיה והפרעת קשב וריכוז.
האבחנה מופקת באמצעות אלגוריתם מתמטי שפותח בהתבסס
על הנתונים האמפיריים שנאספו במסגרת מחקר התיקוף
ובמחקר הנורמות של מת"ל ,וכן על סמך שיקולים תיאורטיים.
(ממוצע משוקלל)
האלגוריתם מנבא באופן אופטימאלי את השייכות לכל אחת
מהקבוצות הקליניות במחקר התיקוף.
המשוואה מפיקה אבחנה אוטומטית בסולם של 3דרגות חומרה:
( )1ללא לקות; ( )2קלה-בינונית; ( )3בינונית-חמורה.
נקודות החתך על הסולם נקבעו סמך התפלגות הנבדקים
התקינים והנבדקים הקליניים בציון המנובא.
נק' חתך 2SD :1מתחת לממוצע מדגם הנורמה
25
נק' חתך :2ממוצע הקבוצה הקלינית
התפלגות נבדקים תקינים ודיסלקטים בציון
הניבוי הסופי
26
פירוט תוצאות המבחנים
דוח האבחון
פירוט תוצאות המבחנים:
לנוחות הקריאה ,ציוני התקן והציונים המאוניים בכל המדדים מדווחים כך שציון נמוך תמיד משקף ביצוע חלש.
הצגה גראפית של התוצאות במאונים
ציון תקן
תפקודי שפה
ציון מאוני
p.100
p.90
p.80
p.70
p.60
p.50
p.40
p.30
p.20
תוצאות
p.0 p.10חריגות
פענוח טקסט
לפי תחומי תפקוד,
מבחנים ,מדדים.
לכל מדד :ציון תקן וציון
מאוני (+הצגה גראפית)
ציון נמוך תמיד משקף
ביצוע חלש
נקודת חתך ב P20
לנוחות העיון (ביצוע
"חלש")
תוצאות שההסתברות
לקבלתן נמוכה ביותר
(לרוב ,כ 2-ס"ת מתחת
לממוצע הציונים של
הקבוצה הקלינית).
28
דיוק
-0.9
p12-21
קצב קריאה
-3.4
p1
פענוח מילות תפל (
*
)
דיוק
0
זמן תגובה
פענוח מילות תפל (
* * *
p33-45
-4.0
* * * *
p1
*
)
דיוק
-0.3
p25-32
זמן תגובה
-2.8
p2
* *
*
השמטת פונמות
דיוק
0
זמן תגובה
-0.9
ספירת פונמות
דיוק
0.6
זמן תגובה
-0.2
p31-41
* * *
p17
p63-79
*
* * * * *
p40
*
הכתבה
איכות כתב היד
הספק כתיבה
קשה לקריאה
-2.8
p4
שגיאות יסוד
-4.9
p1
שגיאות מורפו-פונולוגיות
-2.5
p4
עצמים
-3.0
p2
אותיות
-1.2
p11-12
-1.9
p4-5
*
*
*
שיום מהיר
ספרות
*
*
*
שטף מילולי
שליפה לפי אות
0.4
p67-70
שליפה לפי קטגוריה
0
p53-55
* *
* *
מודעות תחבירית
דיוק
-4.5
p1
זמן תגובה
-2.7
p2
דיוק
-2.2
p5-6
קצב עבודה
-1.1
p14
*
דיוק
-1.2
p14-15
*
זמן תגובה
-5.2
p1
*
*
!
הבנת הנקרא
*
אנגלית -הבנת הנקרא
*
אנגלית -הבנת הנשמע
דיוק
0.5
זמן תגובה
0
p53-70
p41
* * * * *
*
!
סיכום התוצאות:
מופק אוטומטית ,על פי תוצאות מבחני מת"ל בלבד.
3 דרגות חומרה
הערכת רמת התפקוד על פי תוצאות מבחני מת"ל
בטבלה זו מוצגת הערכה של רמת התפקוד בארבעה תחומים.
רמת התפקוד מחושבת באופן אוטומטי ,על פי תוצאות מבחני מת"ל*.
תפקודי קריאה
תפקודי כתיבה
תפקודי חשבון
תפקודי קשב
וריכוז
רמת התפקוד
נמוכה מאד
נמוכה
תקינה
נמוכה
מספר תוצאות
חריגות
1
1
-
-
מספר תוצאות
חסרות
-
-
-
-
רמת התפקוד
בניכוי תוצאות
29חריגות וחסרות
נמוכה מאד
נמוכה
תקינה
נמוכה
תמונת מצב כיום
עד היום אובחנו באמצעות מת"ל מעל 7,000פונים ,ב 12-מכוני
אבחון שרובם המכריע שייך למרכזים אקדמיים.
הנתונים הנאספים באמצעות מת"ל משמשים גם לצורך עריכת
מחקרים:
מחקרים פנימיים על מת"ל ,לצורך שיפור המערכת
מחקרים חיצוניים על הקשרים בין התפקודים השונים
הנבדקים במערכת
ב 2010-הוחל בעריכת מחקר מקיף על תיקיהם של כ560-
פונים ,לשם עדכון התפלגויות הביצוע של הקב' הקליניות
ושיפור משוואות הניבוי.
30
חלק ג' :התאמות בבחינות
31
מהן התאמות בבחינות?
התאמות בבחינות הן שינויים במבחן (בתוכנו או בתנאי
העברתו) המבוצעים עבור נבחנים שהמבחן הסטנדרטי אינו
מודד בצורה מדויקת את הכישורים או הידע שלהם.
היסטורית ,ההתאמות הראשונות סופקו לאנשים עם מוגבלות
פיזית .כיום ,רוב ההתאמות ניתנות לאנשים עם לקויות
קוגניטיביות.
ההתאמות אינן אמורות לשנות את אופייה של היכולת
שנמדדת במבחן ,אלא לאפשר לנבחנים מסוימים לבצע את
מטלות המבחן ללא השפעות מתערבות.
32
מדוע ניתנות התאמות בבחינות?
שיקולים פסיכומטריים :שיפור בדיוק המדידה
שיקולים חוקיים ומוסריים :שוויון הזדמנויות
בבחינות (תנאי לשוויון בנגישות להשכלה ותעסוקה)
שיקולים חברתיים :אינטרס חברתי בכך שאנשים
ימצו את כישוריהם בעולם ההשכלה והתעסוקה
שלוש המוטיבציות לעיתים מתלכדות ולעיתים מכתיבות
פתרונות סותרים שיש להכריע ביניהם.
33
סוגים נפוצים של התאמות
שינויים בצורת ההצגה של המבחן
(שאלון מוגדל ,צג מחשב ,הקראה ,ברייל)
שינויים בצורת התגובה למבחן
(שימוש במעבד תמלילים ,מבחן בע"פ ,בוחן כותב)
שינויים בסביבת המבחן
(נבחן יחיד בחדר ,שינוי בתנאי התאורה)
שינויים בלוח הזמנים (תוספת זמן ,הפסקות)
כל הזכויות שמורות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה ©
התפלגות ההתאמות בהשכלה הגבוהה
ההתאמות (הים-יונס ופרידמן)2002 ,
התפלגות
)2002
(הים-יונס ופרידמן,
כל הזכויות שמורות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה ©
אינדיקציות חיוביות למתן התאמה
העדות לקיום הלקות מהימנה ותקפה
היבחנות בתנאים סטנדרטיים לא תאפשר לסטודנט
לבטא את יכולותיו במלואן
ההתאמה המוצעת -
תקל על הסטודנט לבטא את יכולותיו
לא תשנה את היכולת שהמבחן מודד
לא תשנה את משמעות הציון בבחינה
כל הזכויות שמורות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה ©
תוקף ומתן התאמות
מהזווית הפסיכומטרית ,יש מקום למתן התאמה
העוקפת את החולשה רק כאשר היכולת הפגועה
אינה אמורה להימדד במבחן.
דוגמאות:
צמצום ההסחות במבחן אקדמי לעומת מבחני נהיגה
מתן מחשבון והקראה בתיכון לעומת בית הספר היסודי
לכן חיוני להגדיר מה בדיוק הבחינה בודקת
התאמות תמיד קשורות לתהליך ולא ל"הנחות"
בשיפוט של התוצר ADD( .ולימודי הנדסה).
37
עבודתה של ועדת ההתאמות
במקביל לפיתוח מת"ל כונסה ועדה שהורכבה מראשי
מרכזי אבחון ותמיכה באוניברסיטאות ובמכללות
(כ 20-חברות)
גובש מסמך עקרונות וקריטריונים למתן התאמות,
לפי מאפייני הנבחן ומאפייני המבחן.
מסמך זה משמש את כל מרכזי האבחון של מת"ל
ומקובל על המוסדות להשכלה גבוהה.
38
סיווג התאמות לפי קריטריון פסיכומטרי
(תוקף/הוגנות)
רמה :1התאמות שאינן פוגעות בתכונה הנמדדת
להתאמות מסוג זה בדרך כלל אין השפעה על נבחנים ללא
לקות (לדוגמה ,הפסקות בין בחינות או תשובון מוגדל)
רמה :2התאמות העלולות לפגוע באופן חלקי בתכונה
הנמדדת
התאמות מסוג זה מתייחסות בעיקר לשינוי בתנאי הבחינה
אך לא בתוכנה (לדוגמה ,תוספת זמן ומחשבון)
רמה :3התאמות המשנות את התכונה הנמדדת
התאמות מסוג זה מתייחסות לשינוי בתוכן הבחינה
(לדוגמה ,הערכה חלופית ,השמטת פרקים ,בחינה בעל פה)
39
תוספת זמן 25%
רמה1 :
סוג התאמה :רגילה
דיסלקסיה
דיסקלקוליה
הפרעת קשב וריכוז
דיסגרפיה
לקות שפתית
במבחנים המצריכים חישוב
בהתאם למאפייני הפרעת
הקשב
במבחנים המצריכים כתיבה
(בגוף המבחן או בטיוטה),
גם אם הסטודנט מקליד
תשובותיו למחשב בעת
הבחינה.
תוספת זמן 50%
בכפוף למדיניות המוסד
דיסלקסיה
רמה1 :
דיסקלקוליה
בבחינות הדורשות קריאה
רבה במיוחד (למשל,
בחינות בספרים פתוחים)
קשיים אחרים
קצב עיבוד מידע כללי איטי מאוד
(מוטורי ו/או קוגניטיבי)
סוג התאמה :חריגה
הפרעת קשב וריכוז
בבחינות המצריכות רמה
גבוהה של ארגון מידע,
לסטודנטים בעלי קשיים
ניכרים בהתארגנות
דיסגרפיה
במבחנים המצריכים כתיבה
רבה ,כשהספק הכתיבה
נמוך מאוד ואין אפשרות
לכתיבה במעבד תמלילים.
(במצבים אלה יוצע לעתים
שעתוק כתחליף).
לקות שפתית
קשיים אחרים
קצב עיבוד מידע כללי איטי באופן חריג
(מוטורי ו/או קוגניטיבי)
לקות חמורה מאוד או ריבוי לקויות
במקרים מסוימים ,כאשר למוסד אין אפשרות
טכנית לתת לסטודנט את ההתאמה הנחוצה
לו (כגון :הקראה ,שעתוק או כתיבה במעבד
תמלילים)
הערות נוספות לתוספת זמן משני הסוגים:
תוספת הזמן ת כלול הפסקות התאווררות לפי הצורך ללא יציאה מהכיתה ובתנאי שאינן מפריעות לשאר הנבחנים .
חשוב מאוד לסייע לסטודנט ללמוד כיצד להתייעל ולמצות את הזמן העומד לרשותו (רגיל או מורחב) .עיקרון זה נכון ביתר תוקף ,כאשר נשקלת התאמה של תוספת זמן חריגה.
לרוב ,מתן תוספת זמן עדיף על פתרונות כגון הקראה או שעתוק ,מפני שהוא מעודד את האוטונומיה של הסטודנט.
40
תוספת זמן – סוגיה סבוכה
במבחנים רבים ,רוב הסטודנטים יכולים להפיק תועלת
מתוספת זמן ,ומכאן שבפועל המבחנים בודקים גם את
מהירות הביצוע.
האם מהירות ביצוע היא חלק מהיכולות שהמבחן נועד
לבדוק?
אם לא -צריך לשנות את הקצאת הזמנים.
אם כן -צריך לקבוע את תוספת הזמן באופן שיפצה על
איטיות הקריאה או הכתיבה (בהתבסס על נתונים על קצב
הקריאה/כתיבה של הסטודנט) ,כך שהזמן המוקצה
לעיבוד וחשיבה יהיה דומה לכל הנבחנים.
עיקרון תיאורטי זה ,בלתי אפשרי ליישום בפועל.
41
זווית אחרת להתמודדות
עם בעיית הביקוש לתוספת זמן במבחנים
התפישה שההספק במבחן הוא היבט של היכולת נובעת
מהיקש לוגי מוטעה :הספק גבוה עשוי לבטא יכולת
גבוהה ,אך הספק נמוך לאו דווקא מבטא יכולת נמוכה!
בין הגורמים הפוגעים בהספק :איטיות בקריאה /בכתיבה /
בחישוב ,קשיי קשב וריכוז ,שליטה לא מלאה בשפה,
חרדת מבחן ,קשיים רגשיים ,קושי בניהול הזמן בבחינה,
סגנון עבודה פרפקציוניסטי.
הביקוש הגבוה לתוספת זמן יוצר לחצים ועיוותים רבים.
לאור זאת ,מאמרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות
בספרות הפסיכומטרית ,ממליצים הקצות מסגרת זמן
42נדיבה במבחנים לכל הנבחנים.
"מרצה של כולם ,בחינה של כולם"
במהלך הסמסטר – העלאת מצגות מראש לאתר
הקורס
פרסום מבנה הבחינה (הסרת עמימות)
קביעת מסגרת זמן נדיבה
ניסוח בהיר וחד משמעי ,מיעוט שלילות ,שפה פשוטה
(אופציה :תרגום מילות מפתח)
הימנעות מעומס גרפי – פונט ,14אחידות ,ריווח
דף נוסחאות מפורט דיו ומאורגן היטב
43
תודה רבה
לפרטים נוספים ,מוזמנים לכתוב ל-
[email protected]
44