Slide 1

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 2

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 3

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 4

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 5

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 6

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 7

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 8

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 9

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 10

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 11

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 12

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 13

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 14

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 15

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 16

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 17

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 18

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 19

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬


Slide 20

‫ורוניקה זימון‬

‫ד"ר תמי זייפרט‬

‫סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך‪ ,‬טכנולוגיה ואמנויות‬

‫כנס מיט"ל יום רביעי‪ ,‬ד' תמוז תשע"ד‪ ,‬ה‪2.7.2014 -‬‬
‫טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה‪ :‬כיוונים ומגמות‬

‫‪ ‬מחקר זה בחן את תרומת השימוש ביישומי מחשב הלוח )‪ (tablet‬לרכישת השפה האנגלית‬
‫ולשיפור מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתה ד'‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קבוצת תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה בהשוואה לקבוצת תלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬כדי לבדוק את יעילות השימוש ביישומי מחשב הלוח‪ ,‬נעשה שימוש באפליקציות בתחום‬
‫לימוד השפה האנגלית‪.‬‬

‫‪ ‬תוכננו מערכי שיעור שבהם שולבו יישומי הקראה‪ ,‬הקלטה והאזנה באנגלית‪ ,‬משחקים‬
‫לתרגול אוצר מילים ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר זה הוא התחלתי ומצריך המשך מחקר רב נבדקים בכדי להגיע לידי יכולת הכללה‬
‫מעמיקה יותר והסקת מסקנות אודות אוכלוסיית התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬

‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח לשיפור מיומנויות השפה האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה?‬
‫‪ ‬מהי תרומת השימוש ביישומי מחשב לוח להעלאת המוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה?‬

‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור במיומנויות האנגלית בתחומי הקריאה‬
‫והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לשיפור ניכר יותר במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים‬
‫שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה במוטיבציה ללימוד השפה האנגלית בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה ובקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי מחשבי הלוח יביא לעלייה גדולה יותר במוטיבציה ללימוד השפה‬
‫האנגלית בקרב תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה לעומת התלמידים שאינם‬
‫מאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪ ‬במחקר הנוכחי השתתפו ‪ 8‬תלמידי כיתה ד' מבית ספר ממלכתי במרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬
‫‪ ‬ארבעה תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה (‪ 2‬בנים ו‪ 2-‬בנות)‪.‬‬

‫‪ ‬כל התלמידים משולבים בכיתות רגילות ונמצאו מתאימים להשתתף‬
‫במחקר במסגרת השיעורים הפרטניים בבית הספר‪.‬‬

‫‪ ‬התלמידים נבחרו על פי הישגיהם‪ ,‬הנמוכים מהמצופה‪ ,‬במבחני מיפוי‬
‫באנגלית שנערכו בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים התקיימו בבית הספר בו לומדים התלמידים‪ ,‬בחדר המיועד לשיעורים פרטניים‪.‬‬
‫‪ ‬מחשבי הלוח נשארו ברשותה של החוקרת והובאו על ידה לכל מפגש‪.‬‬
‫‪ ‬לכל ילד בכל קבוצה היה מחשב לוח משלו שליווה אותו במהלך כל המחקר‪ ,‬אותו הוא חלק‬
‫עם ילד מהקבוצה השנייה‪ ,‬ואוזניות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן המפגשים נבנה באופן מדורג‪ ,‬במטרה להתחיל מהחומר הלימודי הבסיסי ביותר‬
‫ובהדרגה להעלות את רמת הקושי‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הראשונים עסקו בקריאה ולימוד של אוצר מילים מהרמה הבסיסית ועד‬
‫לרמה מתקדמת יותר‪.‬‬
‫‪ ‬המפגשים הבאים עסקו בקריאה‪ ,‬הבנה והרכבה של משפטים‪.‬‬

‫‪ ‬המפגשים האחרונים עסקו בקריאה והבנה של קטעי קריאה המורכבים ממספר‬
‫משפטים ולבסוף קריאה של סיפורים קצרים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר ארך כ‪ 5-‬חודשים אשר במהלכם כל קבוצה נפגשה עם הנחקרת פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬מלבד מועדים בהם התבטלו השיעורים בשל אילוצי מערכת בבית‬

‫הספר וחופשות‪.‬‬
‫‪ ‬כל קבוצה עברה שיעור היכרות עם מחשב הלוח‪ ,‬בשיעור זה הוצגו הפונקציות‬
‫השונות הקיימות במכשיר‪ ,‬אופן הפעלתו ותפעולו והוצגו האפליקציות בהן‬
‫ייעשה שימוש במהלך המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬כל המפגשים כללו הקנייה שבוצעה על ידי החוקרת ועבודה עצמית של‬

‫הנבדקים באפליקציות המיועדות לאותו מפגש‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בכתב למיפוי היכולות של התלמידים בתחום הבנת הנקרא באמצעות קטע‬
‫קריאה המותאם לגילם ומלווה בשאלות הבנה‪.‬‬

‫‪ ‬מבדק בעל‪-‬פה לבחינת יכולת הקריאה של התלמידים ‪ -‬סוג זה של מבדק קריאה‬
‫נלקח מתוך מאגר מבדקי קריאה בלתי רשמיים בהוצאת מחלקת החינוך של מדינת‬
‫פלורידה (‪.)Florida Department of Education, 2003‬‬

‫‪ ‬שאלון לבדיקת מוטיבציה ללמידה המבוסס על שאלון מוטיבציה שפותח על ידי‬
‫פינטריך ודה‪-‬גרוט )‪.(Pintrich & De Groot, 1990‬‬
‫‪ ‬ניהול יומן על ידי התלמידים לתיעוד החוויות והלמידה שלהם בסוף כל שיעור‬

‫באפליקציית הפתקים במחשב הלוח‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מעקב אחר מהלך המפגשים הפרטניים‪.‬‬

‫‪ ‬המחקר המוצע הוא מחקר איכותני מטיפוס חקר מקרה המשלב‬
‫ניתוחים כמותיים‪.‬‬

‫‪ ‬הנתונים שנאספו בעזרת הכלים השונים‪ ,‬עובדו על פי ניתוח איכותי‬
‫וכמותי‪.‬‬
‫‪ ‬בניתוח הכמותי נעשה שימוש בחישובי ממוצעים ואחוזי שיפור לצורך‬
‫כימות נתוני שאלון המוטיבציה‪ ,‬מבדק הבנת הנקרא ומבדק הקריאה‬
‫הקולית‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח האיכותי נעשה לצורך ניתוח יומני התלמידים‪.‬‬

‫ציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪100‬‬

‫‪85‬‬

‫‪80‬‬
‫‪59‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪71‬‬

‫‪62 62‬‬

‫‪69.25‬‬

‫‪62‬‬

‫‪46.25‬‬
‫‪35‬‬

‫‪26‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪150%‬‬

‫‪127%‬‬
‫‪103%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪37%‬‬

‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪100‬‬

‫‪89‬‬

‫‪80‬‬

‫‪66‬‬

‫‪63‬‬

‫‪58‬‬

‫‪60‬‬
‫‪40‬‬

‫‪37‬‬

‫‪43‬‬

‫‪37‬‬

‫‪65.25‬‬
‫‪37.5‬‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים שאינם מאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪139%‬‬

‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪78%‬‬

‫‪85%‬‬

‫‪70%‬‬

‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪1‬‬

‫נבדק ‪2‬‬

‫נבדק ‪3‬‬

‫נבדק ‪4‬‬

‫ממוצע‬

‫ציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪80‬‬

‫‪71‬‬

‫‪60‬‬
‫‪41‬‬

‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪32‬‬

‫‪44‬‬
‫‪26‬‬

‫‪42.75‬‬

‫‪24 21‬‬

‫‪24.25‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪9‬‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בציוני התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה במבדק הבנת הנקרא‬
‫‪300%‬‬

‫‪256%‬‬

‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬

‫‪73%‬‬

‫‪103%‬‬
‫‪69%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪0%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫ממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‬
‫‪60‬‬

‫‪57‬‬

‫‪50‬‬
‫‪36‬‬

‫‪40‬‬

‫‪40‬‬
‫‪32.25‬‬

‫‪30‬‬
‫‪20‬‬

‫‪23‬‬

‫‪18‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18.25‬‬

‫‪9‬‬

‫‪13‬‬

‫טרום‬
‫מחקר‬
‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫‪0‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫השיפור היחסי בממוצע המילים שנקראו בקריאה מדויקת בדקה בקרב התלמידים המאובחנים‬
‫עם לקויות למידה‬
‫‪300%‬‬
‫‪250%‬‬
‫‪200%‬‬
‫‪150%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪0%‬‬

‫‪283%‬‬

‫‪118%‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪44%‬‬

‫‪43%‬‬
‫נבדק ‪5‬‬

‫נבדק ‪6‬‬

‫נבדק ‪7‬‬

‫נבדק ‪8‬‬

‫ממוצע‬

‫יעילות עצמית‬
‫קבוצה‬

‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫ערך פנימי‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫חרדת מבחנים‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫סך הכל‬
‫טרום‬
‫מחקר‬

‫בעקבות‬
‫המחקר‬

‫תלמידים‬
‫שאינם‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.2‬‬

‫‪3.77‬‬

‫מאובחנים עם‬

‫)‪(-0.43‬‬

‫לקויות למידה‬

‫‪4.35‬‬

‫‪4.12‬‬

‫‪4.3‬‬

‫(‪)-0.23‬‬

‫‪3.8‬‬

‫)‪)-0.5‬‬

‫‪4.26‬‬

‫‪3.90‬‬

‫(‪)-0.36‬‬

‫תלמידים‬
‫המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‬

‫‪Mean‬‬

‫‪4.13‬‬

‫‪3.57‬‬

‫(‪)-0.56‬‬

‫‪4.23‬‬
‫(‪)-0.63‬‬

‫‪3.6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2.1‬‬
‫(‪)-1.9‬‬

‫‪4.14‬‬

‫‪3.33‬‬

‫(‪)-0.81‬‬

‫הממצאים האיכותניים העולים מיומניהם של התלמידים מציגים תמונת מצב שונה‪:‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר ישנם ביטויים המעידים על‬
‫עלייה במוטיבציה ללמידת השפה האנגלית‪.." :‬הטאבלט גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪,"..‬‬

‫"‪...‬אהבתי את רוב התוכנות שעבדנו בהם וזה גרם לי לאהוב יותר אנגלית‪.." ,"..‬אני רוצה‬
‫להמשיך עם זה לשנה הבאה‪."..‬‬
‫‪ ‬בדברי הנבדקים המאובחנים עם לקויות למידה בסיום המחקר הוצגה מוטיבציה גבוהה יותר‬

‫ללימוד השפה אנגלית "‪...‬אני רוצה להמשיך בשנה הבאה‪..." ,"...‬מכל השיעורים אני אוהבת את‬
‫הפרטני ואת שיעור אנגלית‪..." ,"...‬היה לי ממש כיף להיות בשיעורים ללמוד להתאמץ‬
‫להתאמן‪."...‬‬

‫‪-‬‬

‫קיימת סתירה בין הממצאים הכמותיים לאיכותניים בשל מועד העברת שאלון המוטיבציה ללמידה‪.‬‬
‫לקיחת מחשבי הלוח וסיום מפגשי הפרטני בשילוב החזרה ללמידה הקונבנציונלית הייתה בוודאי בעלת‬
‫השפעה מהותית על המוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬לכן‪ ,‬עצם היידוע של התלמידים על סיום‬
‫מפגשי הפרטני ולקיחת מחשבי הלוח הביאו לתחושה של "דה‪-‬מורליזציה" וירידה במוטיבציה‪.‬‬

‫במחקר הנוכחי ניתן למצוא שני קשרים משמעותיים עבור מערכת החינוך‪ ,‬העוסקים‬
‫בתחום החינוך ובעיקר עבור התלמידים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין שיפור במיומנויות האנגלית בתחומי‬
‫הקריאה והבנת הנקרא הן בקרב תלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב‬
‫תלמידים המאובחנים עם לקויות למידה‪ ,‬כאשר השיפור ניכר יותר בקבוצת התלמידים‬
‫המאובחנים עם לקויות למידה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקשר בין השימוש ביישומי מחשב הלוח לבין העלייה במוטיבציה ללמידה‪ ,‬הן בקרב‬
‫התלמידים שאינם מאובחנים עם לקויות למידה והן בקרב התלמידים המאובחנים עם‬
‫לקויות למידה‪.‬‬

‫***בשל המועד הבעייתי בו הועברו שאלוני המוטיבציה לתלמידים‪ ,‬הנתונים שהתקבלו היו‬
‫מוטים ולכן היה צורך להתבסס על הנתונים האיכותניים בלבד שהמחישו את העלייה‬
‫במוטיבציה של התלמידים ללמידה‪ .‬בשל כך לא ניתן היה לקבוע באיזו משתי קבוצות‬
‫הנבדקים הייתה עלייה משמעותית יותר במוטיבציה ללמידה‪.‬‬

‫‪ ‬לשימוש ביישומי מחשב הלוח פוטנציאל משמעותי לסייע לתלמידים בלימוד האנגלית‬
‫כשפה זרה (‪.)EFL‬‬
‫‪ ‬ליישומי מחשב הלוח יכולת לעזור לתלמידים המאובחנים ושאינם מאובחנים עם לקויות‬
‫למידה בשיפור מיומנויותיהם באנגלית בתחומי הקריאה והבנת הנקרא‪.‬‬
‫‪ ‬זהו כלי בעל יכולת להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללימוד השפה האנגלית‪.‬‬
‫‪ ‬השימוש ביישומי הלוח מאפשר לתלמידים עם קשיי כתיבה (דיסגרפיה) וקשיי קריאה‬
‫(דיסלקציה)‪ ,‬המתקשים באופן משמעותי בתהליך רכישת שפה זרה‪ ,‬לעקוף קשיים אלו‪,‬‬
‫לחוות חוויות הצלחה ולא להרגיש כחריגים במערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות השימוש ביישומי מחשב הלוח במסגרת בית הספר והשימוש באמצעים טכנולוגיים‬
‫אחרים לצרכים לימודיים גם מעבר לשעות בית הספר‪ ,‬התלמידים יהיו מוכנים לעתיד וירכשו‬
‫מיומנויות וכלים הכרחיים להמשך תפקודם בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מוכנות זו באה בד בבד עם מטרתה של מערכת החינוך להתאים את עצמה למאה ה‪21-‬‬
‫באמצעות פיתוח ויישום פדגוגיה חדשנית המתאימה לתלמידים הצעירים‪ ,‬בני "דור העכבר"‪,‬‬
‫בכדי שיוכלו להיות אזרחים מועילים בעידן הדיגיטאלי‪.‬‬