Transcript אפיוני שפה של ילדים עם לקות שפה ספציפית

‫אפיוני שפה של ילדים עם לקות שפה‬
‫ספציפית‬
‫ ‪Specific Language Impairment‬‬‫‪SLI‬‬
‫הגדרה‬
‫‪Specific Language Impairment‬‬
‫מבוסס על ‪Rice & Wexler, 1996‬‬
‫• קושי מרכזי בשפה המתבטא באחור משמעותי בהתפתחות השפה‬
‫(תחביר‪ ,‬מורפולוגיה‪ ,‬פונולוגיה) ללא בעיות בשמיעה‪ .‬ההתפתחות‬
‫הקוגניטיבית‪ ,‬חברתית‪ ,‬רגשית ומוטורית נחשבת תקינה‪.‬‬
‫• האוכלוסייה של ילדים עם לקות שפה ספציפית היא הטרוגנית מאוד‬
‫ולכן קיימים קשיים בהגדרתה‬
‫• ילדים עם לקות שפה ספציפית בגיל הגן מתגלים לעיתים כבעלי לקות‬
‫למידה בגיל בית הספר ) ‪(Bashir & Scavuzzo 1992‬‬
‫• לקות השפה מלווה לעיתים בקשיים קוגניטיביים נוספים‬
‫אחור מול סטייה בהתפתחות השפה‬
‫ילדים עם לקות שפה מראים אחור בולט בהתפתחות שפה‬
‫לפי סטרק וטלל ‪:1981‬‬
‫האחור בהבעה של לפחות שנה אחת והאחור בהבנה של לפחות‬
‫חצי שנה‪.‬‬
‫• קיימים חילוקי דעות האם מדובר באחור בלבד או גם בסטייה‬
‫מסדר ההתפתחות ותהליכי ההתפתחות הרגילים‪.‬‬
‫• יתכנו הבדלים בקצב ההתפתחות בין תחומים שונים של‬
‫השפה אשר אינם אופייניים ברכישה רגילה‪ .‬למשל‪ ,‬אחור‬
‫ברכישות מורפולוגיות שאינו אופייני לילדים עם גיל שפתי‬
‫דומה‬
‫האם יש בסיס גנטי ללקות שפה?‬
‫• יש עדויות בחלק מן המקרים לבסיס גנטי ללקויות‬
‫שפה‬
‫• הדוגמה הידועה ביותר היא של משפחה בה עבר‬
‫ליקוי שפה מורפולוגי בשלושה דורות שנחקרו –‬
‫‪ 16‬מתוך ‪ 30‬בני משפחה נמצאו עם ליקוי בשפה‬
‫(גופניק וקרגו ‪ .)1991‬נטען שהגן הפגום קשור‬
‫למנגנון הדקדוקי במוח‬
‫• לא בכל המקרים נמצא בסיס גנטי ללקות שפה‪.‬‬
‫השערות על סיבות ללקות שפה‬
‫• א‪ .‬ליקוי במנגנון הדקדוקי‪ :‬ליקוי גנטי במנגנון לעיבוד‬
‫שפה האחראי על למידת הנטיות מין וגוף או ליקוי ביכולת‬
‫לרכוש כללים לשוניים מסוימים( ;‪Gopnik 1990‬‬
‫‪)Meltzoff 1991‬‬
‫• ב‪ .‬ליקוי בזיכרון פונולוגי‬
‫• ג‪ .‬ליקוי בעיבוד פונולוגי של ציינים דקדוקיים שאינם‬
‫בולטים בתפיסה שמיעתית (‪)Tallal 1976‬‬
‫• ד‪ .‬ליקוי בעיבוד של צלילים המופיעים ברצף בקצב מהיר‬
‫• ה‪ .‬ליקוי קוגניטיבי ‪ -‬יכולת מוגבלת לעיבוד מידע‬
‫(‪ )Bishop 1994‬הסבר זה מתייחס לקשיים שנתגלו מעבר‬
‫לתחום השפה אצל ילדים ליקויי שפה‬
‫קשיים בתחום הפונולוגיה‬
‫(מערכת הצלילים של השפה)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 80%‬מהילדים המראים קושי בתחום הפונולוגי מראים קושי גם‬
‫בתחומי שפה נוספים‬
‫קיימות השמטות של עיצורים וצרורות* בסופי הברות ומילים‬
‫(למשל‪" ,‬ספה" במקום "ספר")‬
‫קיים קושי בהפקה של הברות מורכבות (למשל‪ ,‬טרק‪-‬טור)‬
‫השמטות של הברות לא מוטעמות‬
‫הקשיים בהפקה יוצרים דיבור לא מובן‬
‫קיים קושי בזיכרון פונולוגי‬
‫קושי בעיבוד רצף מהיר של צלילים ובאבחנה ביניהם‬
‫קושי ברמה מטה‪-‬לינגויסטית – קושי לנתח במודע מבנה מילים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬במטלות חלוקה להברות‪ ,‬איתור פונמות‪ ,‬כמה צלילים‬
‫במילה‪ ,‬מציאת חרוז וכדומה‬
‫אפרקסיה – קושי בהפקת דיבור‬
‫ושליטה באברי הדיבור – יש קושי‬
‫בחיקוי מוטורי של צלילים ומילים‬
‫* צרור – שני עיצורים או יותר ללא‬
‫תנועה ביניהם‪ .‬למשל‪ ,‬במילה טרקטור‬
‫– הצלילים "‪ "tr‬יוצרים צרור‬
‫בתחום אוצר המילים (לקסיקון)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אחור בהופעה של מילים ראשונות‬
‫קושי ברכישת פעלים בהשוואה לשמות עצם מוחשיים‬
‫קושי בהכללת המשמעות של המילה‬
‫קושי בולט בשליפת מילים מהזיכרון‬
‫קושי בשימוש מושאל במילים ומילים מופשטות‬
‫לפי לוק ‪ – 1994‬האיחור ברכישת אוצר מילים עלול‬
‫להשפיע על הדקדוק כיוון שגורם לעיכוב בהפעלת‬
‫מכניזמים דקדוקיים בגיל המתאים‬
‫בתחום המורפולוגיה‬
‫• קושי בשליטה בנטיות התאם בין הפועל לשם‬
‫העצם (למשל‪ ,‬אתה הלך במקום הלכת)‪.‬‬
‫• נטייה לשימוש בפועל במקור (לשבת‪ ,‬ללכת‪,‬‬
‫ללמוד) וקשיים ברכישת נטיות זמן (עבר‪ ,‬הווה‪,‬‬
‫עתיד)‬
‫בתחום התחביר‬
‫• מגוון מצומצם של מבנים וכללים‬
‫• קשיים בהבנה בייחוד במבנה סביל ומבנים‬
‫מורכבים וכבדים‬
‫• מראים רכישה של קטגוריות בסיסיות‪ :‬צ"ש‪ ,‬צ"פ‪,‬‬
‫צ"ת‬
‫מאפיינים קוגניטיביים של ילדי‬
‫‪SLI‬‬
‫• במבחני אינטליגנציה מראים יכולת תקינה בגדר הנורמה‬
‫• קשיים‪:‬‬
‫א‪ .‬בשלב הסנסורי‪-‬מוטורי נמצא קושי בשימוש באמצעי להשגת מטרה‬
‫ב‪ .‬משחק סימבולי פשוט יותר‬
‫ג‪ .‬קושי ביכולת ליצירת דימויים‬
‫ד‪ .‬יכולת שימור וסדרתיות פגועות מעט‬
‫ה‪ .‬יכולת הסקת מסקנות פגועה כאשר נבדק באמצעות שפה‬
‫ו‪ .‬קושי בזיכרון לטווח קצר‪ ,‬קיבולת מוגבלת‪ ,‬יכולת עיבוד איטית‬