Transcript קהיליית חינוך מתוקשבת בונת ידע בהיקף אזורי שמואל ארנון פרופ / ח אורית חזן המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים הטכניון מט"ל חיפה כנס צ'ייס האונ' הפתוחה 1.3.06

‫קהיליית חינוך מתוקשבת בונת‬
‫ידע בהיקף אזורי‬
‫שמואל ארנון‬
‫פרופ‪/‬ח אורית חזן‬
‫המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים‬
‫הטכניון מט"ל חיפה‬
‫כנס צ'ייס האונ' הפתוחה ‪1.3.06‬‬
‫הרקע למחקר‪ :‬תכנית 'חיפה‪-‬נט'‪-‬‬
‫קהילייה חינוכית מתוקשבת בונת ידע‬
‫מאגר‬
‫סביבות למידה‬
‫מתוקשבות ייעודיות‬
‫אתרי בתי ספר‬
‫קהיליות‬
‫לומדות‬
‫מתוקשבות‬
‫פורטל חינוכי וכלים‬
‫לתקשורת‬
‫תכנים קיימים באתרי בתי הספר‬
‫• מדורים לימודיים‪:‬‬
‫סביבות למידה מתוקשבות‪ ,‬מטלות מתוקשבות‪,‬‬
‫פורומים לימודיים‪ ,‬קישורים למקורות לימוד ומידע‬
‫חיצוניים‪ ,‬הצגת עבודות תלמידים‬
‫• מדורים מנהליים‬
‫• מדורים חברתיים‬
‫סביבות למידה מתוקשבות ייעודיות‬
‫'סביבת למידה מתוקשבת ייעודית' היא אתר ברשת‪ ,‬הבנוי‬
‫סביב נושא לימודי כלשהו‪ .‬המטרה העיקרית של בניית‬
‫הסביבה הייעודית היא לסייע לתלמידים בלמידת נושא‬
‫הלימוד של הסביבה‪.‬‬
‫הרציונל‬
‫• הגישה הקונסטרוקציוניסטית ‪ -‬למידה משמעותית והבניית ידע‬
‫עשויים להתרחש כאשר תהליך הלמידה נסב סביב בנייה של תוצר‬
‫ממשי (‪.)Papert, 1993; Harel & Papert, 1991‬‬
‫• הון אינטלקטואלי ‪ -‬התוצרים הכלולים באתר בי"ס הם חלק מהידע‬
‫העשיר ומההון האינטלקטואלי שיש בכול בי"ס ( &‪Scardamilia‬‬
‫‪.)Bereiter, 1994; Hewitt& Scardamilia 1996‬‬
‫• ביזור הידע ‪ -‬מיוחסת חשיבות לביזור הידע הנמצא בבתיה"ס‬
‫(‪.)Lave, 1988; Pea, 1993‬‬
‫מערך המחקר‬
‫• שיטת המחקר‬
‫– שילוב מחקר איכותני עם כמותי )‪(Denzin, 1978, 1988; Guba & Lincoln, 1994‬‬
‫– מחקר פעולה (‪ ;Elliot, 1997; Bell, 1993; Henry & Kemmis, 1985‬צלרמאייר‪,‬‬
‫‪)2001‬‬
‫• כלי המחקר‬
‫– תצפיות פתוחות‬
‫– ראיונות מובנים למחצה‬
‫– שאלונים פתוחים‪ ,‬שאלונים סגורים‬
‫• מקורות מידע נוספים‬
‫– החומרים המוצגים באתרים כולל תמלילי שיחות בפורומים‬
‫– דוחות סטטיסטיים מפורטל 'חיפה‪-‬נט' על היקף השימוש באתרים‬
‫• אוכלוסיית המחקר‬
‫– תלמידים ומורים מכ‪ 50 -‬בתי ספר בעיר שבנו אתר בית ספרי‪ ,‬מכל‬
‫המגזרים ושכבות הגיל‪.‬‬
‫– למחקר מצומצם וממוקד נבחרו ‪ 3‬בתי ספר‪.‬‬
‫תיזה‬
‫ניתן להקים קהילייה בונת ידע בהיקף‬
‫אזורי‪ ,‬המונה עשרות בתי ספר‪ ,‬המפתחת‬
‫בעבודה שיתופית תוצרי למידה‬
‫מתוקשבים‪ ,‬תוך שימוש באמצעים זמינים‬
‫הקיימים בכל בי"ס ובכל אזור‪.‬‬
‫תשתיות הקהילייה‬
‫•‬
‫קיום מרכז הדרכה אזורי (המק"מ) המספק שירותי‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הדרכה והנחייה למורים בכיתות הלימוד בבתי הספר‬
‫השתלמויות למורים ולמנהלים במרכז‬
‫תחזוקת מחשבים ותמיכה לוגיסטית‬
‫תכנון‪ ,‬ייעוץ ורכש מרוכז‬
‫הערכת התוכנית‪ ,‬משוב ובקרה‬
‫טיפול באזור גיאוגרפי מוגדר ומצומצם‬
‫קיום פורטל המכיל מאגר חומרים שפותחו ע"י‬
‫הקהילייה‬
‫היכרות אישית בין חברי הקהילייה ומפגשים קבועים‬
‫קיום כנס תקשוב שנתי להצגת תוצרים שפותחו‬
‫התהליך שעברו בתיה"ס בפיתוח תוצרי הלמידה‬
‫המתוקשבים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שלב טרום תקשוב‬
‫שלב ‪ - 1‬חיבור לאינטרנט‬
‫שלב ‪ - 2‬הקניית אוריינות תקשוב‬
‫שלב ‪ - 3‬שימוש ולמידה ברשת‬
‫שלב ‪ - 4‬התחלת פיתוח תוצרים דיגיטאליים‬
‫שלב ‪ - 5‬הקמת אתר בית ספרי‬
‫שלב ‪ - 6‬הרחבת האתר במדורים נוספים‬
‫שלב ‪ - 7‬הקמת סביבות למידה מתוקשבות‬
‫שלב ‪ - 8‬הערכה ושיפור‬
‫מניעים להקמת אתר בית הספר‬
‫• התנעת התהליך‪ :‬התחרות בין בתי ספר ("קנאת סופרים")‬
‫מנחה‪" :‬השלב הראשון הוא שלב הצורך‪ .‬קודם כל התעורר הצורך ליצור איזשהו כלי‬
‫שיווקי‪ ,‬ששותפים לו אנשים מהצוות‪ ,‬שיש לו כוונה ראשונית של פרסום ביה"ס‪ ,‬וכוונה‬
‫משנית‪ ,‬בהשקפתן של מנהלות בתי הספר‪ ,‬של סביבות למידה‪ ,‬שיאפשרו מקום עבודה‬
‫לתלמידים"‪.‬‬
‫– כנס התקשוב השנתי שימש במה להצגת תוצרי בתי הספר‪.‬‬
‫• הגורם הלימודי היה הגורם המשני שהוביל להחלטה להקמת אתר‬
‫ביה"ס‪ ,‬אך בהמשך הוא הפך להיות הדומיננטי בתהליך‪.‬‬
‫•‬
‫תוך כדי תהליך הבנייה נוספו גם‪:‬‬
‫– שיקולים מנהליים‬
‫– מטרות חברתיות‬
‫מטרות מוצהרות לבניית האתר הבית ספרי‬
‫(מתוך דיון בפורום שהתקיים ב‪ ,2000-‬לפני פיתוח האתרים)‬
‫מטרות לימודיות‬
‫‪ .1‬דרבון קהילת ביה"ס להיכנס לעולם התקשוב דרך אתר הבית המוכר‪.‬‬
‫‪ .2‬עידוד עבודת צוות‪.‬‬
‫‪ .3‬הפריית רעיונות‪.‬‬
‫‪ .4‬פיתוח כישורים יצירתיים לבניית הידע‪.‬‬
‫‪ .5‬ריכוז החומר הלימודי שפותח בביה"ס לשימוש הכלל‪.‬‬
‫‪ .6‬חשיפת ביה"ס לביקורת בונה של כלל הציבור‪.‬‬
‫‪ .7‬החדרת שיטות למידה חדשניות לביה"ס‪.‬‬
‫‪ .8‬פריצת המסגרות של מקום לימוד‪ ,‬זמני לימוד‪ ,‬תכני לימוד וכוחות הוראה‪.‬‬
‫מטרות מנהליות‬
‫‪ .1‬פרסום פעילות ביה"ס להעצמת הפעילות ולחיזוק "גאוות היחידה"‪.‬‬
‫‪ .2‬העלאת תדמית ביה"ס כמוסד עדכני וחדשני‪.‬‬
‫משאבים לבניית האתר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ברוב בתי הספר עבודת הבנייה נעשתה ע"י אנשי ביה"ס ‪-‬‬
‫מורים ותלמידים "נאמני תקשוב"‪" ,‬בהתנדבות" בסיוע‬
‫המנחה‪.‬‬
‫רק בחלק קטן מבתי הספר המורה בונת האתר תוגמלה‬
‫באופן כספי‪.‬‬
‫המנחים והמנחות קיבלו שעות הדרכה במסגרת עבודתם‪.‬‬
‫כמעט כל כלי הפיתוח של האתרים היו תוכנות זמינות כגון‪:‬‬
‫‪ .Office , Front Page‬לא נעשה שימוש בתכניות ייעודיות‬
‫לבניית אתרים וגם לא בתבניות כלשהן‪.‬‬
‫(המפקחים במשה"ח וההורים לא היו מעורבים)‬
‫מודלים לפיתוח חומרי למידה מתוקשבים‬
‫‪ .1‬עבודת מורה‪/‬ות (בעיקר)‪ :‬ב‪ 38% -‬מבתי‬
‫הספר‬
‫‪ .2‬עבודת מורה ותלמידים "נאמני תקשוב"‪ :‬ב‪-‬‬
‫‪ 10%‬מבתי הספר‬
‫‪ .3‬עבודת מנחה (בעיקר)‪ :‬ב‪ 48% -‬מבתי‬
‫הספר‬
‫‪ .4‬מיקור חוץ‪4% :‬‬
‫קשיים עיקריים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מעורבות מעטה של כלל מורי ביה"ס‬
‫תלות ב"משוגע‪/‬ת לדבר"‬
‫צורך בהכשרת תלמידים "נאמני תקשוב" ומורים נוספים‬
‫•‬
‫תגמול המורים ‪-‬‬
‫מנחה‪" :‬הקושי המרכזי הוא בהקצאת המשאבים‪ .‬זה קשור בקושי‬
‫לתגמול האחראים על התהליך‪ .‬דרכי הפיתרון קשורות בעיקר למנהל ביה"ס‪ ,‬שעליו לתמרץ אנשים‬
‫לשם פיתוחם וקידומם"‬
‫•‬
‫חילופי בעלי תפקידים עיקריים (מנהלת‪ ,‬רכזת)‬
‫•‬
‫לא תמיד קיימת תמיכת המנהלת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התנגדות של מיעוט מהמורים למסירת החומר שפיתחו‬
‫בעיות טכניות‬
‫קושי בתחזוקה שוטפת של האתר‬
‫שינויים עיקריים שהתרחשו בבית הספר כתוצאה‬
‫מהקמת האתר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קידום אוריינות תקשוב‬
‫חיזוק עבודת צוות בקרב תלמידים ומורים‬
‫הגברת מעורבות מורים בתהליך הכנת חומרי לימוד‬
‫שיפור בעבודת המורה (סביבות הלמידה‪ ,‬שינוי דרכי הערכה)‬
‫הגברת הביטחון העצמי בקרב העוסקים בפיתוח‬
‫המשך עבודה מהבית‪ ,‬למידה מרחוק‬
‫בניית ורכישת ידע חדש‬
‫הגברת המוטיווציה ללמידה‬
‫תיעוד אירועים‬
‫הידוק הקשר עם הקהילייה ובין שכבות הגיל בבית הספר‬
‫נכונות לשתף במידע (ביזור הידע)‬
‫פיתוח אוריינות שיווקית‪ ,‬קידום "גאוות יחידה"‬
‫שינויים בערכי הקהילייה האזורית‪-‬חינוכית‬
‫חלו שינויים גם בערכי הקהילייה האזורית‪-‬חינוכית‪,‬‬
‫ובפרט בשלושת הערכים הבאים‪:‬‬
‫• בניית ידע ע"י הלומד‬
‫• עבודת צוות ושיתוף פעולה‬
‫• ביזור הידע ושיתוף מידע‬
‫ערכים נוספים המאפיינים את הקהילייה הם‪:‬‬
‫התנהגות אתית ברשת‪ ,‬שקיפות‪ ,‬תקשורת‬
‫בינאישית‪ ,‬גילוי יוזמה ואחריות מצד המורים‪.‬‬
‫השוואת הערכות אתרי בתי הספר בחיפה בשנים‬
‫תשס"ד‪-‬תשס"ה על פי קטגוריות ההערכה (‪)N=44‬‬
‫קטגוריה‬
‫תכנון האתר והתמצאות‬
‫היבטים טכניים‬
‫צורה חיצונית ועיצוב‬
‫הגהה ועיצוב‬
‫עדכון האתר‬
‫המשך הקשר‬
‫היבטים מינהלים‬
‫קשר לקהילה ושיתופי פעולה‬
‫ציון‬
‫ציון‬
‫ממוצע ממוצע‬
‫תשס"ד תשס"ה‬
‫‪96‬‬
‫‪90‬‬
‫‪91‬‬
‫‪87‬‬
‫‪94‬‬
‫‪87‬‬
‫‪99‬‬
‫‪88‬‬
‫‪67‬‬
‫‪38‬‬
‫‪80‬‬
‫‪59‬‬
‫‪64‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪48‬‬
‫תוכן לימודי‬
‫‪64‬‬
‫‪83‬‬
‫ממוצע כללי‬
‫‪70‬‬
‫‪82‬‬
‫הפרש‬
‫הציונים‬
‫השינוי‬
‫היחסי‬
‫באחוזים‬
‫‪7%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪19‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪17%‬‬
‫השוואת הערכות סביבות הלמידה שפותחו בתשס"ב‪/‬ג‬
‫לעומת תשס"ד‪/‬ה על פי קטגוריות ההערכה‬
‫הקטגוריה‬
‫תכנון הסביבה והתמצאות‬
‫היבטים טכניים‬
‫צורה חיצונית ועיצוב‬
‫הגהה ועיצוב‬
‫עדכון הסביבה‬
‫המשך הקשר‬
‫תוכן לימודי‬
‫אוריינות תקשוב‬
‫דרכי הלמידה בסביבה‬
‫ממוצע כללי‬
‫ציון ממוצע‬
‫תשס"ב‪/‬ג‬
‫ל ‪50‬‬
‫סביבות‬
‫‪91‬‬
‫‪92‬‬
‫‪91‬‬
‫‪93‬‬
‫‪23‬‬
‫‪53‬‬
‫‪74‬‬
‫‪76‬‬
‫‪53‬‬
‫‪72%‬‬
‫ציון ממוצע‬
‫תשס"ד‪/‬ה‬
‫ל ‪30‬‬
‫סביבות‬
‫‪96‬‬
‫‪96‬‬
‫‪94‬‬
‫‪97‬‬
‫‪64‬‬
‫‪67‬‬
‫‪78‬‬
‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪83%‬‬
‫הפרש‬
‫הציונים‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪41‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪25‬‬
‫‪11‬‬
‫אחוז‬
‫השינוי‬
‫היחסי‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪178%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪15%‬‬
‫הקשר בין ציון אתרי בתי הספר למידת השימוש באתרי‬
‫בתי הספר‬
‫נשאלה השאלה‪ :‬האם קיים קשר בין הציון שנקבע לאתר בית הספר על פי שאלון‬
‫ההערכה‪ ,‬לבין מידת השימוש באתר ביה"ס?‬
‫ואכן‪ ,‬נמצא מתאם פירסון חיובי מובהק ( ‪ )0.542‬בין ציוני אתר ביה"ס‪ ,‬לבין ממוצע הכניסות השבועי‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫ממוצע כניסות‬
‫שבועי לתלמיד‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫ציון האתר‬
‫‪60‬‬
‫ממוצע כניסות שבועי‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫הערכת מנח ות‬
‫ניתן להסיק שקיים קשר בין ציון אתר בית הספר למספר הכניסות אליו‬
‫הסבר אפשרי‪ :‬אתר מושקע‪ ,‬מכיל תכנים רבים‪ ,‬מגוון‪ ,‬מאפשר קשר עם‬
‫הקהילה‪ ,‬פורומים ועוד‪.‬‬
‫שרטוט כניסות דו‪-‬שנתי לפורטל המק"מ‬
‫(עפ"י ‪)Alexa.com‬‬
‫•‬
‫•‬
‫חלה עלייה משמעותית בפעילות החל מאמצע חודש אוקטובר ‪.2004‬‬
‫אתר המק"מ היה בתאריך ‪ 5.12.04‬במקום ה‪ 41,552 -‬בעולם בממוצע תלת‬
‫חודשי‪ ,‬ובמקום ה‪ 29,506 -‬בעולם בממוצע שבועי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫• הוצג מודל של קהילייה חינוך אזורית שבונה חומרי למידה ברשת‪ ,‬כאשר‬
‫המפתחים הם מורים‪ ,‬תלמידים ומנחים ‪ -‬בתמיכת המנהלים‪.‬‬
‫• הפיתוח נעשה בכלים זמינים הקיימים בכל בי"ס ללא השקעת תקציבים‬
‫מיוחדת‪ ,‬וללא ליווי של גוף מקצועי‪-‬חיצוני‪ ,‬שעלותו גבוהה‪.‬‬
‫• קיים שיתוף פעולה וביזור ידע בין בתי הספר‪.‬‬
‫• קיימים קשיים רבים בתהליך הפיתוח‪.‬‬
‫• למרות הקשיים התכנית נמשכת ומתחזקת מאז שנת ‪.1999‬‬
‫• רוב האתרים וסביבות הלמידה מנוצלים ללמידה ע"י התלמידים‪.‬‬
‫• במחקר ההערכה נמצא שיפור בציוני תוצרי הלמידה‪.‬‬
‫"פיתוח של חומרי למידה בבית הספר "העתידי" צריך להיעשות בבית הספר תוך‬
‫ניצול הניסיון הפדגוגי והדידקטי של מורים מעולים‪ ,‬ותוך התאמה לסביבות‬
‫אינטראקטיביות וחדשניות" (פרופ' אלפרד בורק‪.)1993 ,‬‬