לאה גולדברג - אתר החוג לשוחרי שירה
Download
Report
Transcript לאה גולדברג - אתר החוג לשוחרי שירה
"אנו יודעים שהריתמוס -ויהיה אפילו החופשי ביותר -הוא
חלק בלתי נפרד של השיר .בלי קצב ברור ומוגדר או בלי
מנגינה פנימית ,הקובעת את ערך השורה השירית
בתוך הזמן ,אין שיר".
לאה גולדברג "חמישה פרקים ביסודות השירה"
(עיונים כ"ה)
רישום :אריה נבון
מַ ְראוֹת – עיצוב ובנית מצגות
שרית שץ
מעבר שקופית בלחיצה
ימים לבנים
מתוך :טבעות העשן
י ִָמים לְ בָ נִ ים ,אֲ רֻ כִ ים ,כְ מ ֹו בְ ַקיִץ ַק ְרנֵי-הַ חַ מָ ה.
ַשלְ וַ ת -בְ ִדידּות גְ ד ֹולָה עַ ל מֶ ְרחַ ב הַ נָהָ ר.
תּוחים לִ ְרוָ ָחה אֶ ל ְת ֵכלֶתְ -דמָ ָמה.
ַחּלוֹנוֹת פְ ִ
גְ ָש ִרים י ְָש ִרים ּוגְ בו ִֹהים בֵ ין אֶ ְתמוֹל ּומָ חָ ר.
לְ בָ בִ י ִה ְת ַרגֵל אֶ ל עַ ְצמ ֹו ּומ ֹונֶה בִ ְמ ִתינּות ְדפִ יקו ָֹתיו.
ּולְ מֶ ֶתק הַ ֶקצֶ ב הָ ַרְך נִ ְרגַעִ ,מ ְתפַ יֵסְ ,מוַ ֵתר.
כְ ִתינוֹק ְמזַמֵ ר ִשיר-עַ ְרׂש ֹו טֶ ֶרם ְסגֹ ר אֶ ת עֵ ינָיו,
עֵ ת הָ אֵ ם הַ ּלֵָאה נִ ְר ְד ָמה ּופָ ְס ָקה ִמזַמַ ר.
יקים!
יק ְתכֶם ,י ִָמים לְ בָ נִ ים וְ ֵר ִ
ָׂשאת ְש ִת ַ
כָל-כְָך ַקל ל ֵ
הֵ ן עֵ ינַי ל ְָמדּו לְ ַחיְֵך וְ ָח ְדלּו ִמ ֶשכְ בָ ר
לּוחָ -שעוֹן אֶ ת מֵ רוֹץ הַ ַד ִקים.
לְ ז ֵָרז עַ ל ַ
ּומ ָחר.
י ְָש ִרים ּוגְ בו ִֹהים הַ גְ ָש ִרים בֵ ין אֶ ְתמוֹל ָ
ביצוע השיר על ידי נתנאלה
לתמונת אמא
ְתמּונ ֵָתְך כֹה ְשלֵוָ ה ַ -א ְת ַאחֶ ֶרת:
ְקצָ ת גֵָאה ּונְ ב ֹוכָה עַ ל ֶש ַא ְת ִ -א ִמי.
ְמלַּוָ ה בְ ִד ְמעָ ה ּובְ ִחיּוְך ְמוַ ֶת ֶרת
ּומֵ ע ֹולָם אֵ ינְֵך שוֹאֶ לֶתִ " :מי?"
אתי אֵ ַליְִך
ֹלא ָת ַמ ְה ְתֹ ,לא ָרגַזְ ְת ,עֵ ת בָ ִ
ָאמ ְר ִתי " ְתנִ י!"
ִמדֵ י יוֹם בְ יוֹמ ֹו וְ ַ
אֶ ת הַ כֹל הֵ בֵ את לִ י בְ מ ֹו י ַָדיְִך
ַרק ִמפְ נֵי ֶשאֲ נִ י -אֲ נִ י.
וְ יו ֵֹתר ִממֶ נִ י ַא ְת הַ יוֹם ז ֹוכ ֶֶרת
דּותי ,וְ נַפְ ֵשְך כְ בָ ר פָ ְת ָרה:
אֶ ת יְגוֹן-יַלְ ִ
עֵ ת ָתבוֹא אֵ ַליְִך הַ בַ ת הַ ב ֹוג ֶֶרת,
ִהיא ָתבִ יא אֶ ת יֵאּוש תּוג ָָתּה ֶשבָ גְ ָרה.
כֵןָ .אבוֹא ְרצּוצָ ה וְ ֹלא אֶ ְשַאל לִ ְשלוֹמֵ ְך.
יקְךֹ ,לא אֶ לְ ַחשִ " :א ִמי!"
ֹלא אֶ בְ כֶה בְ חֵ ֵ
ַא ְת ֵת ְד ִעי:
זֶה ֶשעֲ זָבַ נִ י הָ יָה לִ י י ָָקר ִממֵ ְך
וְ ֹלא ִת ְשאֲ לִ ינִ יִ " :מי?"
הלא ידענו להקיץ ביחד
הַ ֹּלא י ַָד ְענּו לְ הָ ִקיץ בְ י ַַחד
וְ ֹלא ִהפְ ִריד בֵ ינֵינּו הַ חֲ לוֹם,
פָ ַק ְחנּו אֶ ת עֵ ינֵינּו אֶ ל הַ יוֹם
ְצמּודֵ י-גּופוֹת בְ לִ י ַמ ְׂשטֵ ָמה וָ פַ ַחד.
הַ ַּל ְילָה ֹלא כ ָָרה בֵ ינֵינּו ְתהוֹם,
ג ַָש ְרנּו ג ֶֶשר בֵ ין הַ יוֹם וָ אֶ מֶ ש
וְ ֹלא בִ יֵש או ָֹתנּו אוֹר הַ ֶשמֶ ש
דּותנּו ָטהֳ ָרה וָ תֹם.
ַאח ֵ
וְ ְ
אֵ יכָה אֵ ַרע ,כִ י יוֹם אֶ ָחד
ִה ְשכ ְַמנּו נִ כְ ל ִָמים ,ז ִָרים ִמ ַדעַ ת
גְ זָר ֹו ֶשל ִדיןִ .ה ְשפַ לְ ִתי הַ ַמבָ ט
ּובְ י ִָדי עו ָֹדה מּוטֶ לֶת יָד
ֶשבִ ְדבָ ִרים ְשבִ ִירים ִה ְׂשכִ ילָה גַעַ ת -
וְ ִהיא כְ בֵ ָדה וְ נָכְ ִריָה לָעַ ד.
מתוך מחזור הס ֹונֶטוֹת "שירי אהבה מספר עתיק"
צל הטבעות
צֵ ל טַ בְ עוֹת הֶ עָ ָשן עַ ל הַ ִקיר
עָ ף אֶ ל עֶ ְדנַת וִ ילָאוֹת.
הַ ָשעוֹן ִמ ְס ַתכֵל בִ י וְ אֵ ינֶנּו מַ כִ יר
אֶ ת פָ נַי ֶש ָש ְקטּו ְמאוֹד.
ּותמֵ הוֹת
מּורמוֹת ְ
גַבוֹת ְמחוֹגִים ָ
שוֹאֲ לוֹת" :הַ אַ ְת ִהיא? הַ אַ ְת?
הַ ִאם ֹלא ָר ִצית בְ ִש ַניִם ֵקהוֹת
לְ כ ְַרסֵ ם יְגוֹן-מָ חֳ ָרת?"
ֶש ֶקט זֶה הָ רוֹבֵ ץ כְ חָ תּול לְ ַרגְ לַי,
ִישן,
בָ א אֵ לַי בְ טָ עּות וַ י ַ
ַארבַ עַ ת כְ ָתלַי
וְ ִצּל ֹו ְמחַ יְֵך לִ י מֵ ְ
ִמ ְמעוֹף טַ בְ עוֹת הֶ עָ ָשן.
אני הלכתי אז
אֲ נִ י הָ לַכְ ִתי ָאז
ישהּו אוֹהֵ ב או ִֹתי ְמאוֹד.
כְ ִאּלּו ִמ ֶ
ָארץ צָ חֲ קּו ִעיִים
עַ ל פְ נֵי הָ ֶ
רּוח בְ ָש ַמיִם ַא ִד ִירים.
וְ ַ
אֲ נִ י הָ לַכְ ִתי ָאז
ישהּו ָחלַם או ִֹתי יָפָ ה.
כְ ִאּלּו ִמ ֶ
עַ ל פְ נֵי הַ ַּל ְילָה לִ בְ לְ בּו ְתהוֹמוֹת
ְּור ִאי הַ יָם ִציֵר לִ י אֶ ת פָ נַי
ישהּו כ ַָתב עָ לַי ִש ִירים.
כְ ִאּלּו ִמ ֶ
דּומה
הָ לַכְ ִתי וְ ִהג ְַע ִתי עַ ד ָ
וְ ָאז נִ ְדמֶ ה לִ י כִ י מַ ְת ִחיל ְדבַ רַ -מה.
המלאך
ִׂש ְמלָת ֹו הַ גַסָ ה ּופָ נָיו הַ ַדּלִ ים מֵ הֲ בִ יעַ
מֵ ע ֹולָם ֹלא ָראּו אֶ ת הַ הוֹד בַ נְ הָ ָרה הַ נִ ְצ ִחית.
ְמצֻ יָר עַ ל ְתכֶלְ ת ֹו הַ ְשטּוחָ ה ֶשל ָר ִקיעַ ,
פּוחית.
דּותי כְ נִ גּון מַ ִ
יַלְ ִ
וְ אּולַי ִמשּום כְָך הּוא ש ֹוכֵן לְ ִצד ֹו ֶשל הַ פֶ לֶא
בְ לִ י ְת ִמיהָ הּ ,וכְ נָפ ֹו הַ כְ בֵ ָדה
בִ זְ הָ בָ ּה הַ מָ חּוק ִמ ְתנוֹסֶ סֶ ת ְת ִמימָ ה כְ מ ֹו ֶשלֶט
עַ ל ַמלְ כּות ֶשל ע ֹולָם ֹלא-נו ַֹדע.
וְ עוֹבְ רוֹת הַ ָשנִ ים עַ ל פָ נָיו בִ זְ ִהירּות ְמ ֻבי ֶֶשת
כְ נ ִָשים הָ רוֹת.
ּומֵ עַ ל לְ רֹאש ֹו ְמהַ בְ הֶ בֶ ת הַ ֶק ֶשת,
וְ כָבִ ים לְ ַרגְ לָיו הַ נֵרוֹת.
מתוך מחזור :מביתי הישן
מתוך אהבתה של תרזה די מון
מחזור ס ֹונֶטוֹת
תרזה די מון היתה אישה מן האצולה
הצרפתית ,שחיתה בסוף המאה ה16-
בסביבות אביניון שבפרובנס .בהיותה בת
40בערך ,התאהבה באיטלקי צעיר ,ששימש מחנך
לבניה ,והקדישה לו כ 41-סונטות .כאשר עזב
האיטלקי הצעיר את ביתה ,שרפה את כל
שיריה והיא עצמה פרשה למנזר.
זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפי בני דורה.
ַמה י ִָשאֵ ר? ִמּלִ יםִ ,מּלִ ים כְ אֵ פֶ ר
מֵ אֵ ש הַ זֹאת ֶשבָ ּה לִ בִ י אֻ כַל,
מֵ חֶ ְרפָ ִתיִ ,מכָל ָא ְש ִרי הַ ַדל
ַרק או ִֹתיוֹת הַ חֲ תּומוֹת בְ סֵ פֶ ר.
ִמי יַאֲ ִמין בְ הֵ עָ לֵם הַ גַל
בְ עָ ְצמָ ת ֹו אֲ ֶשר אֵ ינָּה ח ֹוז ֶֶרת -
לּו גַם נו ָֹתר בִ כְ סּות-חוֹלוֹת ִחּו ֶֶרת
ימן ֶשל ַמגָע ֹו ָרפֶ ה וְ ַקל?
ִס ָ
פָ לְ ָטה ַאהֲ בָ ִתי אֶ ת ַאלְ מֻ גֶיהָ ,
וְ ַדיָגִ ים ֶשנִ זְ ַד ְמנּו בַ חוֹף
ָאספּו או ָֹתם וְ י ְִשאּום הַ ְרחֵ ק,
ְ
וְ זָר ִמ ְש ַתעֲ מֵ ם בָ הֶ ם נ ֹוגֵעַ ,
ּובְ ע ֹולָם ָרפֶ ה ּובֶ ן-חֲ לוֹף
הַ זְ ַמן בָ הֶ ם כְ ֶילֶד י ְַׂשחֵ ק.
דלילה
הֵ ן יָדוֹעַ י ַָדע ֶשבָ גְ ָדה,
וְ נִ כְ נַע לְ חֶ לְ ַקת הַ ּלָשוֹן.
הּוא י ַָדע ֶשיָמּות ִמי ָָדּה -
פְ לִ ְש ִתים עָ לֶיָךִ ,ש ְמשוֹן.
יקּה
וְ י ְַחזֹר וְ י ְִשכַב בְ חֵ ָ
ִעם ְדמּות ֹו הַ ּצוֹפֶ ה בָ ִאישוֹן.
כִ י בְ כָל בְ גִ ידו ֶֹתיהָ ָמ ְת ָקה -
פְ לִ ְש ִתים עָ לֶיָךִ ,ש ְמשוֹן.
כִ י כְ בָ ָשּה כְ כוֹבֵ ש אֶ ת א ֹויְב ֹו
וְ כָל ַל ְילָה ל ֹו ַל ְילָה ִראשוֹן.
וְ י ְִצהַ ל חֲ ָרדוֹת לְ בָ ב ֹו -
פְ לִ ְש ִתים עָ לֶיָךִ ,ש ְמשוֹן.
ַרק בְ בוֹא הָ עֵ ָדה הַ פְ רּועָ ה,
עֵ ת טָ פְ חָ ה ַאהֲ בָ ה עַ ל פָ נָיו,
הּוא פָ ַקח אֶ ת עֵ ינָיו וְ ָרָאה,
וְ ֵרעֶ יהָ נִ ְקרּו אֶ ת עֵ ינָיו.
Andrea Mantegna’s Samson and Delilah
מתוך מחזור :אהבת שמשון
מתוך מחזור :שברי סערה
רּוח ָיכֹלְ נּו לִ ְשמֹ עַ
ִאלְ ָמלֵא הָ ַ
אֶ ת ק ֹולֵנּו .א ֹוָ-אז יו ְֹד ִעים הָ יִינּו
אֵ יזֶה פַ ַחד נ ַָטע בְ לִ בֵ נּו הַ ַּל ְילָה
יד ְתנּו עַ ד ב ֶֹקר.
וְ אֵ יז ֹו הָ עֶ ְרגָה הֶ ְח ִר ַ
רּוח
רּוח ּובָ א הָ ַ
ַאְך ה ֹולְֵך הָ ַ
רּוח.
וְ אֶ ת כָל הַ קוֹלוֹת נו ֵֹׂשא הָ ַ
ִאלְ ָמלֵא כָל כְָך ָחוְ רּו פָ נֵינּו
ָיכֹלְ נּו לִ ְראוֹת אֶ ת ַד ְרכ ֹו הַ ִחיּו ֶֶרת.
זוהר אחרון
זְֹך הַ זָהָ ב כ ֹוזֵב
ַאחרוֹן.
זֶהּו זֹהַ ר ְ
ְת ֵכלֶת-זְ כּוכִ ית ִע ְט ָרה
אשי הֶ הָ ִרים.
אֶ ת ָר ֵ
עוֹד י ִָמים אֲ ָח ִדים ,עוֹד ְמעַ ט
ִאילָנוֹת חֲ ׂשּופִ ים יַעֲ מֹ דּו
יקים וְ ִאּלְ ִמים
כִ כְ לֵי-זֶמֶ ר עַ ִת ִ
ית ִרים.
יְפֵ י-מֵ ָ
ב ֶֹקר ִחּוֵר וְ רוֹעֵ ד
ִיגַע בְ אֶ בֶ ן צ ֹו ֶננֶת,
וְ ִצפוֹר ג ֹולָה ִת ְק ָרא
ִמ ָש ַמיִם ָק ִרים.
אחרי עשרים שנה
עֶ ְׂש ִרים ָשנָה ּ -וכְ מ ֹו ֶשנוֹהֲ גִים לוֹמַ ר
"כֵןַ ,מ ֶשהּו ָק ָרה בֵ ינְ ַתיִם בָ ע ֹולָם" -
וְ ֶרגֶש זֶה אֵ ינֶנּו ַייִן ְמשֻ מָ ר;
הּוא ֹלא נִ ְהיָה חָ ִריף יו ֵֹתרַ ,אף ֹלא יו ֵֹתר מֻ ְשלָם.
ֹלא ,הַ אֲ מֵ ןֹ ,לא ֵׂשיבָ ְתָך ִהיא זֹאת -
ָאדיש וְ ֹלא נִ כְ לָם,
אּולַי ַרק ַמבָ ְטָך ִ
ַרק ב ֹו הֵ ן ְמגִ ּלוֹת חַ יֵינּו הַ גְ נּוזוֹת
וְ כָל אֲ ֶשר " ָק ָרה בֵ ינְ ַתיִם בָ ע ֹולָם".
ְשנֵי אֲ נ ִָשיםָ ,אכֵןְ ,שנֵי אֲ נ ִָשים ז ִָרים
ִמ ְשנֵי עֶ בְ ֵרי הַ ְתהוֹם ֶשל הֶ ֶרס וְ אֵ ימָ ה.
אֲ פִ ּלּו עַ ל ִקבְ ֵרי מֵ ֵתינּו הַ ְי ָק ִרים
ֹלא עוֹד נֹ אמַ ר הַ יוֹם או ָֹתּה ְתפִ ּלָה עַ ְצמָ ּה.
משירי ארץ אהבתי
ַאְך ִשבְ עָ ה י ִָמים הַ נֵרוֹת בְ רּוכִ ים,
וְ ִשבְ עָ ה י ִָמים שֻ לְ חָ נוֹת עֲ רּוכִ ים,
תּוחים,
וְ ִשבְ עָ ה י ִָמים הַ ּלְ בָ בוֹת פְ ִ
וְ כָל ַקבְ צָ ַניְִך עו ְֹמ ִדים בִ ְתפִ ּלָה
ּובָ ַניְִך -בְ נו ַֹתיְִך חָ ָתןַ -כּלָה
ַאחים.
וְ כָל ַקבְ צָ ַניְִך ִ
קוראת :לאה גולדברג
ְמכו ָֹרה ֶשּלִ י ,אֶ ֶרץ-נוֹי אֶ בְ י ֹונָה -
ל ַַמלְ כָה אֵ ין בַ יִת ,לַמֶ לְֶך אֵ ין כ ֶֶתר.
וְ ִשבְ עָ ה י ִָמים ָאבִ יב בַ ָשנָה
וְ ַסגְ ִריר ּוגְ ָש ִמים כָל הַ י ֶֶתר.
עֲ לּובָ ה ֶשּלִ י ,אֶ בְ י ֹונָה ּומָ ָרה,
לַמֶ לְֶך אֵ ין בַ יִת ,ל ַַמלְ כָה אֵ ין כ ֶֶתר
ָאמ ָרה
ַאחת בָ ע ֹולָם אֶ ת ִשבְ חֵ ְך ְ
ַרק ַ
נּותְך -חֶ ְרפָ ֵתְך כָל הַ י ֶֶתר.
ּוגְ ֵ
ַאְך ִשבְ עָ ה י ִָמים הַ ּוְ ָר ִדים פו ְֹר ִחים,
וְ ִשבְ עָ ה י ִָמים הַ ְטלָלִ ים זו ְֹר ִחים,
תּוחים,
וְ ִשבְ עָ ה י ִָמים ַחּלוֹנוֹת פְ ִ
וְ כָל ַקבְ צָ ַניְִך עו ְֹמ ִדים בָ ְרחוֹב
וְ נו ְֹׂש ִאים ִחוְ ר ֹונָם אֶ ל הָ אוֹר הַ טוֹב,
וְ כָל ַקבְ צָ ַניְִך ְׂשמֵ ִחים.
וְ עַ ל-כֵן אֵ לְֵך לְ כָל ְרחוֹב ּופִ נָה,
לְ כָל שּוק וְ חָ צֵ ר וְ ִס ְמטָ ה וְ גִ נָה,
מֵ חֻ ְרבַ ן חוֹמו ַֹתיְִך כָל אֶ בֶ ן ְק ַטנָה
אֲ ל ֵַקט וְ אֶ ְשמֹ ר לְ מַ זְ כ ֶֶרת.
ְמכו ָֹרה ֶשּלִ י ,אֶ ֶרץ-נוֹי אֶ בְ י ֹונָה,
ל ַַמלְ כָה אֵ ין בַ יִת לַמֶ לְֶך אֵ ין כ ֶֶתר
ַרק ִשבְ עָ ה י ִָמים ַחגִ ים בַ ָשנָה
וְ עָ מָ ל וְ ָרעָ ב כָל הַ י ֶֶתר.
ּומֵ ִעיר לְ ִעירִ ,מ ְמ ִדינָה לִ ְמ ִדינָה
ָאנּודה ִעם ִשיר וְ ֵתבַ ת-נְגִ ינָה
ָ
ּלּותְך הַ זוֹהֶ ֶרת.
לְ ַתנוֹת ַד ֵ
.
.
.
מילים אחרונות
א.
ַקר לִ י ְמאוֹד .הַ נוֹף לְ ַרגְ לַי
כְ ַאדֶ ֶרת ְקרּועָ ה .בְ יָד עֲ יֵפָ ה
אֲ נִ י רו ֶֹשמֶ ת
שּורה ַאחֲ ר ֹונָה ֶשל ִשיר.
ָ
כְ בָ ר בַ מֵ ָאה הַ ְש ִמינִית
עַ ל ְׂשפַ ת הַ נָהָ ר הַ ּצָ הֹב
י ַָשב ְמשו ֵֹרר ֶשי ַָדע
אֶ ת ִמּלַת הַ ִסיּום.
ב.
ַמה י ְִהיֶה בְ סוֹפֵ נּו? הַ ָש ַמיִם
עָ ְמדּו ִמ ֶּלכֶת.
ִאלְ ָמלֵא הַ ָשעוֹן ֶש ִת ְק ֵתק
ֹלא י ַָד ְענּו
ֶשכֹה ְרחו ִֹקים ָאנּו כְ בָ ר
ִמן הַ ב ֶֹקר.
אֵ יזֶה ז ֶַרע י ְִשאּו הָ רּוחוֹת בָ ָאבִ יב?
אֵ יזֶה פֶ ַרח
ִי ְצ ַמח עַ ל ִקבְ ֵרנּו?
אֲ נִ י אֶ ְתפַ ּלֵל
נּורית ְצהֻ בָ ה.
ֶש ִת ְהיֶה ז ֹו ִ
לְ פָ נִ ים
ָק ַטפְ ִתי או ָֹתּה בֶ הָ ִרים.
ַמה ִי ְהיֶה בְ סוֹפֵ נּו?
ציור :לאה גולדברג
"מכון גנזים"
ָמ ָחר אֲ נִ י ָאמּות.
ַא ֶתם ִת ְראּו ָמ ָחר
אֶ ת ֶשהָ יּו עֵ ינַי
אֶ ת ֶשהָ יּו פָ נַי.
לְ עֵ ת ָמ ָחר ַא ֶתם
יתי
בָ ִאים עַ ל ַסף בֵ ִ
ל ְַחֹלק אֶ ת הַ ָכבוֹד
ּולְ ַחּלֵק ָשלָל.
ָמ ָחר י ְִהיֶה הַ כֹל
ָלכֶם וְ ֶש ָּלכֶם.
ָמ ָחר ַא ֶתם צו ְֹד ִקים
ֹאמרּו.
בְ כָל אֲ ֶשר ת ְ
אֲ בָ ל הַ יוֹם אֲ נִ י
עוֹמֶ דֶ ת עַ ל הַ ַסף
וְ אֶ ֱעבֹר גְ בּולִ י
וְ אֵ ין ַמ ִסיג אוֹת ֹו.
כל השירים במצגת מתוך" :מוקדם ומאוחר",
מבחר שירים מ 1931-עד 1970
"ספרית פועלים" – .2003
לאה גולדברג ,1970-1911 ,מגדולי המשוררים העבריים
בעת החדשה.
סופרת ילדים (איה פלוטו ,דירה להשכיר ,המפוזר מכפר אזר ועוד),
מתרגמת ,מסאית ,מבקרת ,חוקרת ספרות וציירת.
כלת פרס ישראל לספרות לשנת .1970
בשל עושר החומר על חייה ויצירתה ,מובאים קישורים להלן
לאתרים רבים באינטרנט.
לאה גולדברג -ויקיפדיה
מאמר על אופי שירת הילדים של גולדברג – האתר של אלי אשד
על יומני לאה גולדברג – "הארץ"
האתר של חמוטל בר-יוסף -לאה גולדברג והשיר העממי הליטאי
אוסף עשיר של קישורים ומאמרים על לאה גולדברג
שירונט – אוסף משיריה של לאה גולדברג
חייה הסודיים של לאה גולדברג -כתבה
לאה גולדברג מדברת עם קהלת -מאמר
מה עושת האיילות – לאה גולדברג -מצגת שירי ילדים
למאמר "חמישה פרקים ביסודות השירה" מאת לאה גולדברג
מוסיקה מלווה :ימים לבנים .לחן :שלמה יידוב .מנגן :איתן מסורי
מפעל מצגות השירה ,הנו שירות לציבור
מטעם החוג לשוחרי שירה
במטרה להפיץ את אמנות השירה
בקרב הקהל הרחב :בוגרים
בני נוער וילדים.
הן נשלחות חינם לכל דורש.
מטרתו היא חינוכית-תרבותית.
אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות
מאומה במצגת – צורנית או תוכנית.
אין לי אלא לסמוך על יושר לבם
של מקבלי המצגת.
מקווה שנהניתם.
סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם.
תודה
שרית שץ
החוג לשוחרי שירה
©זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ
אתר החוג לשוחרי שירה
[email protected]