Transcript doron.present

‫ניהול משרד עורכי דין – דגשים תאגידיים‪,‬‬
‫מיסויים וחשבונאים‪.‬‬
‫רו"ח עו"ד דורון מאוטנר‪ ,‬שותף‬
‫פאהן קנה ושות'‬
‫‪Grant Thornton Israel‬‬
‫פברואר ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫שינוי מבנה‬
‫במשרד עו"ד‬
‫‪2‬‬
3
‫מס הכנסה‬
‫שיעורי מס שולי החל על יחידים‬
‫‪4‬‬
‫מס הכנסה‬
‫שיעור המס החל על חברות‬
‫‪5‬‬
‫מס הכנסה‬
‫הרחבת רשת המדווחים ושת"פ בינלאומי‬
‫‪6‬‬
‫מס הכנסה‬
‫מהלך הרחבת רשת המדווחים‬
‫טופס ‪5329‬‬
‫‪ .1‬במהלך שנת ‪ 2014‬רשויות המס שלחו מעל ‪ 100‬אלף דרישות לדיווח על פרטים אישיים ומקורות הכנסה (טופס‬
‫‪.)5329‬‬
‫‪ .2‬בהמשך לדרישה האמורה ביום ‪ 10‬באוגוסט ‪ 2014‬פורסמה הנחייתה בהקשר זה של גב' מירי סביון‪ ,‬סמנכ"לית‬
‫בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים שעיקרה הינה כדלקמן‪:‬‬
‫• דרישה נשלחה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬למי שלא הגישו דוחות למס הכנסה או דיווח מקוצר בגין הכנסות שכ"ד‪ ,‬אך לאור‬
‫נתונים שונים ובדיקות שנערכו‪ ,‬התעורר הצורך בבדיקה האם אזרחים אלו חייבים בדיווח על הכנסותיהם ובהגשת‬
‫דוח שנתי‪.‬‬
‫• ינישומים שקיבלו דרישות כאמור יוכלו לפתֹוח תיקים במס הכנסה‪ ,‬וזאת במקביל למשלוח תשובותיהם למחלקת‬
‫המודיעין; כאשר ככלל‪ ,‬יש לדרֹוש הגשת דו"חות הָ חל משנת‪-‬המס ‪ 2007‬ואילך (ככל שהיו בשנים אלו הכנסות‬
‫המחייבות בהגשת דו"ח שנתי)‪.‬‬
‫• בסמכות פקיד‪-‬השומה לתת הקלות בקנסות בגין הגשת הדו"חות באיחור‪ ,‬וזאת "במקרים המתאימים"‪.‬‬
‫• במקרים חריגים בהם לדעת פקיד‪-‬השומה התקיימו "נסיבות מיוחדות המצריכות טיפול במישור הפלילי"‪ ,‬יועבר‬
‫התיק לעיון והחלטת סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מס הכנסה‬
‫גילוי מרצון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ביום ‪ 7‬בספטמבר ‪ 2014‬פרסמה רשות המסים "נוהל גילוי מרצון" חדש (להלן‪" :‬הנוהל‬
‫החדש")‪ ,‬המחליף את הנוהל הקיים‪.‬‬
‫על פי הוראות הנוהל החדש‪ ,‬נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו‬
‫ולשלם את המס הנגזר מהן וזאת במידה שיעמוד בתנאים המפורטים בנוהל‪ .‬בין יתר התנאים‪,‬‬
‫הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או‬
‫חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה‪.‬‬
‫במסגרת נוהל הגילוי מרצון המבקשים ישלמו מס כדין כמתחייב מהגילוי‪ .‬רשות המסים‬
‫מתחייבת‪ ,‬באישור פרקליטות המדינה‪ ,‬שלא יינקטו הליכים פליליים כנגד אותם נישומים‬
‫שיעמדו בתנאי הנוהל וישלמו את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי‪ .‬לפיכך‪ ,‬קוראת רשות‬
‫המסים לנישומים לנצל את "חלון הזדמנויות" זה ולדווח לרשות כחוק עוד בטרם החלה בדיקה‬
‫או חקירה בעניינם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במסגרת הנוהל החדש נכללו שתי הוראות שעה (להלן‪" :‬הוראת השעה") לתקופה של‬
‫שנה אחת‪ ,‬שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן‪:‬‬
‫‪ .1‬הגשת בקשות אנונימיות‪.‬‬
‫‪ .2‬מסלול מקוצר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מס הכנסה‬
‫גילוי מרצון (המשך) – הנוהל החדש‬
‫‪9‬‬
‫מס ערך מוסף‬
‫דיווח מקוון משנת ‪ 2014‬ואילך‬
‫צמצום השימוש במזומן במשק‬
‫הישראלי – מתוך הצעת החוק לצמצום‬
‫השימוש במזומן התשע"ה‪2015 -‬‬
‫אתם מול‬
‫רשויות המס‬
‫‪12‬‬
‫הרישום ברשויות ‪ -‬מס הכנסה‬
‫• הרישום לפני תחילת פעילות – סעיף ‪134‬‬
‫•‬
‫‪ .134‬אדם שבשנת מס פלונית פתח עסק או החל לעסוק במשלח‪-‬יד‪ ,‬או החל לנהל את עסקו או משלח‪-‬ידו במקום‬
‫נוסף או במקום אחר‪ ,‬או ששינה את סוג עסקו או משלח‪-‬ידו‪ ,‬יודיע על כך בכתב לפקיד השומה שבתחום סמכותו נמצא‬
‫העסק או מתנהל משלח‪-‬היד‪ ,‬לא יאוחר מיום ההתחלה או השינוי כאמור‬
‫• מקדמות מס שוטפות – סעיף ‪175‬‬
‫•‬
‫כל נישום חייב לשלם ביום החמישה עשר של כל אחד מעשרת החדשים פברואר עד נובמבר של כל שנת מס‪,‬‬
‫(א)‬
‫‪.175‬‬
‫על חשבון המס לאותה שנה‪ ,‬מקדמה של ‪ 10%‬מסכום המס שנתחייב בו לשנה הקובעת;‬
‫•‬
‫על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר האוצר לקבוע‪ ,‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬דרך כלל או לגבי סוגי נישומים‪,‬‬
‫(ב)‬
‫מקדמות חדשיות שיהיו בשיעור ממחזור העסקאות של הנישום בתקופה שבה משתלמות המקדמות;‬
‫•‬
‫לענין זה‪" ,‬מחזור עסקאות" ‪ -‬סך כל העסקאות כמשמעותן בחוק מס ערך מוסף (* עניין בסיס הדיווח מזומן ‪/‬מצטבר‬
‫• פתיחת תיק ניכויים עבור ניכוי משכר עובדים וספקים‬
‫סעיף ‪( 166 ,164‬חובת המנכה לדווח)‬
‫‪13‬‬
‫הרישום ברשויות ‪-‬דיווחים למס הכנסה‬
‫•‬
‫דו"ח שנתי – סעיף ‪( 131‬דוח מקוון)‬
‫•‬
‫הצהרת הון סעיף ‪135‬‬
‫‪14‬‬
‫הרישום ברשויות ‪ -‬מע"מ‬
‫‪15‬‬
‫הרישום ברשויות ‪-‬דיווחים למע"מ‬
‫‪ .1‬כידוע חובת הדיווח המפורט חלה על עוסקים שמח ור עסקאותיהם עולה על ‪2,500,000‬‬
‫ש"ח או שחלה עליו חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה‪.‬‬
‫‪ .2‬ביום ‪ 13‬בפברואר ‪ 2014‬פורסם תיקון מס' ‪ 44‬לחוק מס ער מוסף‪ ,‬שבמסגרתו הורחבה‬
‫חובת הגשת דו"ח מפורט ומקוון למע"מ והיא תחול באופן מדורג על פני שנתיים החל‬
‫מיום ‪ 1‬במר ‪ 2014‬על עוסקים‪ ,‬מלכ"רים ומוסדות כספיים‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬
‫"עוסק פטור" ‪ -‬עוסק שמח ור עסקאותיו השנתי אינו עולה על ‪₪ 79,482‬‬
‫קביעת תקופת דיווח על פי מח ור העסקאות של העוסק‪ -‬דיווח דו‪-‬חודשי למח ור שנתי של‬
‫עד ‪₪ 1,500,000‬‬
‫‪16‬‬
‫הרישום ברשויות ביטוח לאומי‬
‫• עצמאי ‪ /‬שכיר ועצמאי ‪ /‬פטור מרישום‬
‫• מקדמות ביטוח שוטפות‬
‫•‬
‫כויות ביטוחיות לעצמאי‪/‬ת‬
‫ דמי פגיעה בעבודה‬‫‪ -‬דמי לידה‬
‫ תגמולי מילואים‬‫• חובת רצף הביטוח‬
‫• דו"ח שנתי והפרשי שומה‬
‫‪17‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫עצמאי רשאי לדרוש כהוצאה ‪ 52%‬מסכום ביטוח הלאומי ששילם בכפוף לתנאים‬
‫הקבועים בסעיף ‪47‬א לפקודה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ביטוח לאומי ‪-‬התיישנות חוב‬
‫ביום ‪ 6‬באוגוסט ‪ 2014‬פורסם בספר החוקים חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' ‪ )159‬התשע"ד‪( 2014 -‬להלן ‪" :‬התיקון")‬
‫לתיקון החוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה ‪"( 1995‬חוק ביטוח לאומי") לפיו דרישות לתשלום חוב דמי ביטוח‬
‫יתבצעו בתוך ‪ 7‬שנים לכל היותר ממועד קיומו של החוב‪ ,‬בהתניות והוראות מעבר כפי שיפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬החל מיום ‪ ,1.1.2015‬אם המוסד לביטוח לאומי לא שלח לחייב דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בדואר‪ ,‬ואם שלח ‪ -‬לא‬
‫ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה)‪ ,‬או שלא בוצע קיזוז בתו ‪ 7‬שנים ממועד הדרישה‪ ,‬לא ייגבו מהחייב דמי‬
‫הביטוח וכל חוב הנצמח מהם‪ ,‬לרבות בדרך של קיזוז‪ .‬אי תשלום דמי הביטוח לא יפגע בזכויות המבוטח לקצבה או‬
‫לגמלה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגבלת אפשרות הגבייה לתקופה של שבע שנים כאמור‪ ,‬לא תחול לגבי מבוטח שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם‪ ,‬או‬
‫שלא דיווח כחוק על הכנסותיו (עצמאים ובעלי הכנסות פסיביות)‪ .‬לגביהם תחל תקופת שבע השנים לעניין ההתיישנות‬
‫מהמועד שבו קוימה החובה‪ ,‬או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח מרשות המיסים‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬
‫‪ .3‬לגבי מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית של פקיד השומה‪ ,‬והשומה הסופית נקבעה לאחר חלוף שבע‬
‫השנים האמורות ‪ -‬תחול ההתיישנות במועד קביעת השומה הסופית‪.‬‬
‫‪ .4‬המוסד לביטוח לאומי יוכל לגבות חובות דמי ביטוח שביום ‪ 1.1.2015‬טרם חלפו ‪ 7‬שנים ממועד קיומם (או ממועד‬
‫מאוחר יותר כמפורט לעיל)‪.‬‬
‫‪ .5‬המוסד לביטוח לאומי יוכל לגבות חוב דמי ביטוח שביום ‪ 1.1.2015‬חלפו שבע שנים מהיווצרותו ולא לפני יום ‪,1.1.1999‬‬
‫אם המוסד לביטוח לאומי ישלח לחייב דרישה בדואר עד יום ‪ .30.6.2016‬אם המוסד לביטוח לאומי לא שלח דרישה‬
‫בדואר‪ ,‬או לא נקט הליכי גבייה‪ ,‬לא ייגבה יותר החוב וכל חוב שנצמח ממנו‪ .‬אי תשלום החוב לא יפגע בזכות לגמלה או‬
‫לקצבה על אף הוראות כל דין‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ניהול ספרי חשבונות‬
‫תוספת ה' להוראות ניהול פנקסי חשבונות‬
‫בסיס מ ומן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שוברי קבלה‬
‫חשבוניות מס‪/‬חשבונית עסקה‬
‫ספר תקבולים ותשלומים‬
‫ספר לקוחות‪/‬הסכם שכר טרחה‬
‫ספר תיעוד חו‬
‫נושא פקדונות לקוחות‬
‫ארכיב אלקטרוני וסריקת מסמכים ה"ב ‪9/2013‬‬
‫‪20‬‬
21
‫התנאים הבסיסיים‬
‫להכרה בהוצאות לצורכי מס הכנסה‬
‫סעיף ‪ 17‬לפקודה‪:‬‬
‫"לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו‪ ,‬זולת אם הניכוי‬
‫הוגבל או לא הותר על פי סעיף ‪ - 31‬יציאות והוצאות שיצאו‬
‫כולן בייצור הכנסתו (אינן פרטיות ) בשנת המס ולשם כך‬
‫בלבד (לא הוצאות מעורבות )"‬
‫כל הוצאה הכרוכה בייצור הכנסה מוכרת בניכוי למעט‪,‬‬
‫כאשר ניכוי ההוצאות הוגבל או לא הותר במפורש‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הוצאות מוכרות לצרכי מס‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החזקת רכב;‬
‫דמי שכירות; שיפורים במושכר‬
‫אחזקה ותיקונים (הוצאה הונית‪/‬פירותית); פחת‪.‬‬
‫תוכנות מחשב (לפי אורך החיים הכלכלי);‬
‫סלולרי – ‪ 12 * 105‬או ‪ 50%‬מההוצאה לפי הנמוך‬
‫נסיעות לחו"ל;‬
‫כיבודים‪ ,‬נסיעות ולינה בארץ ‪,‬וארוחות במסעדות;‬
‫חובות אבודים ("רעים")‬
‫הוצאות בנק וריבית‬
‫מתנות – בגין קשר עסקי ואירועים אישיים לעובדים ‪-‬עד ‪ 210‬ש"ח;‬
‫השתלמויות – שמירה על הקיים ‪ /‬יתרון מתמיד (רכישת ידע "חדש");‬
‫ביגוד והנהלה‪.‬‬
‫פרסום ואינטרנט‬
‫‪23‬‬
‫הוצאות נסיעה לחו"ל‬
‫‪24‬‬
‫ניכוי מע"מ‬
‫‪25‬‬
‫ניכוי מע"מ ‪-‬המשך‬
‫‪26‬‬
‫פסיקה ‪ -‬אירוע גיבוש שעורך המעביד לעובדיו ‪ -‬האם הכנסת‬
‫עבודה של העובד?‬
‫דה נשון טרפיק בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪27‬‬
‫ניכוי מס במקור מתשלומים‬
‫• סעיף ‪ 164‬לפקודה מטיל חובת ניכוי במקור על כל אדם‬
‫המשלם או האחראי על תשלום של הכנסות המפורטות‬
‫בסעיף או בתקנות ובצווים שנקבעו ביחס לאותה הכנסה‪.‬‬
‫• סעיף ‪ 166‬לפקודה קובע כי מנכה המס חייב להעביר לפקיד‬
‫השומה את המס שנוכה במועד שנקבע בתקנות ולהגיש לו‬
‫באותו מועד דוח כפי שנקבע‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ניכוי מס במקור מתשלומים ‪ -‬המשך‬
‫• דיווח חד‪/‬דו חודשי על ניכוי מס במקור (טופס ‪ .)102‬כמו כן‪,‬‬
‫יש להגיש דיווח מקוון לגבי תקופה של ארבעה חודשים‪ ,‬וזאת‬
‫עד תום שלושה חודשים שלאחר תקופת הדיווח שלגביה‬
‫מוגש הדוח‪.‬‬
‫• דוח שנתי על ניכוי מס במקור משכר (טופס ‪ )126‬דוח שנתי‬
‫בגין ניכוי מיתר התשלומים (טופס ‪ )856‬יש להגיש באופן‬
‫מקוון עד ‪ 30‬באפריל שלאחר שנת המס שבגינה מוגש הדוח‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫תכנון עיסקי וניהול תזרים המזומנים‬
‫ניהול תזרים מזומנים הינו אחד מגורמי המפתח המשמעותיים ביותר להצלחה או לכישלון בכל עסק‪.‬‬
‫כבעל עסק עליך להיות מודע לכך שישנם חודשים בהם ההכנסות לא יספיקו לכיסוי ההוצאות‬
‫ולעומתם יש חודשים בהם התקבולים גבוהים מההוצאות‪.‬‬
‫תחזית תזרים מזומנים הנה מכשיר ניהולי העוזר להבהיר חלק מאי הוודאות שבחיי העסק‪.‬‬
‫בניית תזרים מזומנים תעזור לחזות מראש תקופות של מחסור במזומנים וכך ניתן להיערך בהתאם‪.‬‬
‫רווחים חשבונאיים אינם בהכרח מצביעים על תזרים המזומנים בעסק‪ .‬הפקת חשבונית ורישום‬
‫הכנסות אמנם משפיעים על הרווח אך לאו דווקא על תזרים המזומנים בעסק‪.‬‬
‫בכדי להשיג תזרים מזומנים חיובי יש לנהל את תזרים המזומנים ביעילות ועל בסיס שוטף ובכך‬
‫להקטין את הסיכוי להיקלע למשברים פיננסיים‪ .‬לצורך כך ניהול תזרים מזומנים הינו כלי בסיסי ובעל‬
‫חשיבות רבה בכל עסק‪.‬‬
‫ניהול תזרים מזומנים בצורה יעילה ישפר את איתנותו הפיננסית של כל עסק‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫שינוי מבנה‬
‫במשרד עו"ד‬
‫‪31‬‬
‫התארגנות משפטית ‪ -‬מה היא הדרך הנכונה‬
‫‪32‬‬
‫פעילות כחברת עו"ד לעומת שותפות‬
‫יתרונות‬
‫דחיית תשלום מס עד משיכת הרווח כדיבידנד (לשים לב למסקנות הוועדה‬
‫לבחינת "חברות ארנק" – ראה בהמשך)‪.‬‬
‫הכנסות החברה אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫לאור ירידת תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי והעלאת שיעור מס‬
‫החברות והמס על הדיבידנד התמריץ להקמת חברות פחת‪.‬‬
‫תשלום רווחי החברה "עד הבית" ללא חבות בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות‬
‫(דיבידנד אינו חייב בדמי ביטוח לאומי)‪.‬‬
‫אפשרות שילוב בין משיכת שכר עבודה להכנסות דיבידנד‪.‬‬
‫שימוש בהון החוזר לאחר תשלום מס חברות (‪ 26.5%‬בשנת ‪ )2015‬חלף‬
‫שיעור מס שולי (‪ 50%‬בשנת ‪ )2015‬בפעילות כיחיד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫פעילות כחברת עו"ד לעומת שותפות‬
‫חסרונות‬
‫עלויות – אגרה לרשם החברות‪ ,‬הנה"ח כפולה והכנת דוח כספי ודוח‬
‫מס‪.‬‬
‫חובת דיווח לרשויות המס – חברה חייבת בהגשת דוח כספי מבוקר ודוח‬
‫התאמה למס בכל שנה לרשויות המס‪.‬‬
‫אובדן כושר עבודה – ביטוח אובדן כושר עבודה חל רק על הכנסות שכר‬
‫העבודה בפועל ללא התחשבות בהכנסות הדיבידנד מהחברה‪.‬‬
‫מכירת הזכות בשותפות חייבת במס רווח הון וחלוקת הרווח חייבת במס על‬
‫דיבידנד‪ .‬כך שיחול מיסוי כפול‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫מעבר מיחיד‪/‬שותפות להתאגדות כחברה‬
‫חלופות אפשריות לביצוע המעבר‪:‬‬
‫‪ .1‬מכירת הנכסים והמוניטין בעסקה החייבת במס‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש בסעיף ‪104‬א לפקודה – העברת נכס לחברה כנגד‬
‫הקצאת מניות ללא חבות במס‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש בסעיף ‪104‬ב לפקודה – העברת נכסים על ידי שותפים‬
‫בשותפות לחברה כנגד הקצאת מניות ללא חבות במס‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמת חברה למתן שירותים והחזקת הזכויות באופן ישיר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מעבר מיחיד‪/‬שותפות לחברה – שינויי מבנה‬
‫מכירה חייבת במס‬
‫‪ .1‬היחיד מוכר את נכסיו (כולל מוניטין היה וקיים) לחברה או כנגד יתרות חובה‪.‬‬
‫‪ .2‬המוניטין הנרכש ניתן להפחתה במסגרת החברה על פני ‪ 10‬שנים‪ ,‬בכפוף‬
‫לאישור פקיד השומה וזאת ככל שיוכח כי רכישת המוניטין הייתה חיונית‬
‫לצורך ייצור ההכנסה ונעשתה מטעמים עסקיים‪.‬‬
‫‪ .3‬כנגד ההכנסות השוטפות מהשותפות מנוכה פחת בגין רכישת המוניטין‬
‫ויתרת המזומן משמשת להחזר הלוואת הבעלים‪.‬‬
‫‪ .4‬הלוואת הבעלים צמודה למדד ונושאת הפרשי הצמדה פטורים ממס‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫מעבר מיחיד‪/‬שותפות לחברה – שינויי מבנה‬
‫סעיף ‪104‬א לפקודה ‪ -‬העברת זכות בשותפות כנגד הקצאת מניות‬
‫• היחיד מעביר את מלוא זכויותיו בשותפות לחברה אשר הוקמה לצורך כך‬
‫תמורת קבלת הזכויות (מניות) באותה חברה‪.‬‬
‫• המכירה לא תחוייב במס בכפוף לתנאים שיפורטו להלן‪.‬‬
‫• השותפות תוכל להמשיך להתקיים ללא שינוי מבחינת השותפים‬
‫האחרים (כיחידים)‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מעבר משותפות לחברה ‪ -‬שינויי מבנה‬
‫סעיף ‪104‬ב לפקודה ‪ -‬העברת נכס כנגד הקצאת מניות‬
‫שותפים בשותפות או בעלים משותפים המעבירים את מלוא זכויותיהם בנכס‬
‫שבבעלות השותפות או נכס שבבעלותם המשותפת לחברה אשר הוקמה‬
‫לצורך כך תמורת קבלת הזכויות (מניות) באותה חברה לא יחויבו במס‬
‫(למעט מקרקעין החייב במס רכישה בשיעור של ‪ )0.5%‬אם נתמלאו‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬במשך שנתיים לפחות מיום העברה מחזיק כל שותף או בעל משותף‬
‫בכל אחת מהזכויות בחברה בהתאם לחלק שהיה לו בשותפות או‬
‫בנכסים המועברים‪.‬‬
‫‪ .2‬החברה מחזיקה בנכסים שהועברו במשך שנתיים מיום העברה‪.‬‬
‫‪" .3‬הקצאה כלכלית"‪.‬‬
‫‪ .4‬ההעברה נעשתה כנגד הקצאת מניות ולא כנגד יתרת זכות‪.‬‬
‫(*) לא ניתן להעביר התחייבויות במסגרת סעיף ‪104‬ב‪ ,‬ולפיכך הנכס‬
‫המועבר הינו ה‪"-‬זכות בשותפות"‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫הקמת חברה למתן שירותים והחזקת הזכויות באופן ישיר‪.‬‬
‫השותפים בשותפות או בעלים משותפים משאירים את הבעלות בזכויות‬
‫בשותפות כפי שהן אך מוקמת חברה הנותנת שירותים לשותפות‪.‬‬
‫במצב זה הנכסים של השותפות לא מועברים ואין עסקת מכר כלל‪.‬‬
‫השינוי הוא בהקמת חברת שירותים שנותנת לשותפות שירותי ניהול ‪,‬‬
‫העסקת כוח אדם לרבות משכורות שותפים ‪,‬רכישת רכוש קבוע חדש‬
‫‪,‬אחזקת משרד ועוד‪.‬‬
‫רווחי חברת הניהול יכולים להיות מחולקים כדיבידנד לבעלים‪.‬‬
‫‪39‬‬
40
‫נקודות לתשומת לב – מיסוי חברות "ארנק"‬
‫‪41‬‬
‫נקודות לתשומת לב – הגברת האכיפה‬
‫חוק להעמקת גביית המיסים והגברת האכיפה (תיקוני‬
‫חקיקה) התשע"ד‪:2014-‬‬
‫• ביום ‪ 15‬ביולי ‪ ,2014‬פורסם ברשומות החוק הנ"ל‬
‫• החוק מעניק לרשות המסים סמכויות נגד חייבי מס‪ ,‬כגון עיקול כלי רכב במחסומי‬
‫דרכים‪ ,‬עיכוב יציאה מהארץ והגבלת שימוש בכרטיסי אשראי‪.‬‬
‫• החוק מבטל למעשה את פסיקת בית המשפט העליון שאסרה על רשות המסים לעקל‬
‫כלי רכב במחסומי דרכים‪.‬‬
‫• עוד נקבע בחוק‪ ,‬כי ניתן להגביל חייב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה או דרכון‪ ,‬הכרזת‬
‫החייב כ"לקוח מוגבל" במערכת הבנקאית לפי הוראות בנק ישראל‪ ,‬הגבלת החייב‬
‫מלעשות שימוש בכרטיסי אשראי וגם למנוע ממנו לייסד תאגיד או להיות בעל עניין‬
‫בתאגיד קיים‪.‬‬
‫החוק מרחיב את הסמכות לעכב יציאה מהארץ של חייב עליו יחליט בית משפט לבקשת‬
‫ההוצאה לפועל או רשות המסים‪ ,‬רק אם קיים חשש שיציאת החייב מהארץ עלולה לסכל‬
‫את הגבייה או את החקירה בעניין החוב‪ .‬עיכוב היציאה מהארץ יהיה גם כשהחייב הוא‬
‫מנהל פעיל‪ ,‬מנהל עסקים‪ ,‬ומחזיק ב‪ 25%-‬מכוח ההצבעה של החברה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫נקודות לתשומת לב – נושא תושבות של נישום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פסק דין ספיר ‪ -‬מהפכני לעניין התושבות – תושבות בחו"ל למרות שהמשפחה בישראל‬
‫הסוגיה הנדונה בפני בית המשפט היתה תושבותו של היחיד (ספיר) לצורכי מס‪ ,‬האם בארץ או במדינת החוץ ‪.‬בית‬
‫המשפט העליון פסק כי מדובר בתושב חוץ למרות שמשפחתו הגרעינית ממוקמת בישראל ולמרות ששהה בישראל מעל‬
‫מכסת הימים הנקובה בפקודה כחזקה הניתנת לסתירה‪.‬‬
‫"על פי הנתונים שהוצגו‪ ,‬ההיבט המרכזי אשר יש בו ללמד על זיקתו של המשיב לישראל בשנים הרלוונטיות מתמקד‬
‫בעובדה שאשתו ושתי בנותיו הבגירות חיות בישראל‪.‬‬
‫נתון זה‪ ,‬שהינו ככל הנראה הסיבה לביקוריו התכופים של המשיב בישראל‪ ,‬יש לו אכן משמעות רבה משום שבדרך כלל‬
‫מרכז חייו של אדם ובית הקבע שלו הוא במקום שבו מתגוררת וחיה משפחתו‪.‬‬
‫אך המציאות מלמדת כי יש משפחות אשר בוחרות לחיות אחרת ועל כן אף שמדובר בנתון משמעותי הנושא משקל ממשי‬
‫לצורך ההכרעה בסוגיית התושבות‪ ,‬הוא לבדו אינו יכול להכריע את הכף‪.‬‬
‫אשר למערכת היחסים שבין המשיב ואשתו‪ ,‬המשיב העיד כי אשתו לא הסכימה להצטרף אליו ולהעתיק את מגוריה‬
‫לסינגפור ובחרה להמשיך להתגורר בישראל‪.‬‬
‫עוד העיד המשיב כי כתוצאה מכך ונוכח העובדה כי הוא שוהה בסינגפור מרבית ימות השנה‪ ,‬מנהל שם את עסקיו‪ ,‬מקיים‬
‫שם חיי חברה פעילים ורואה בה את מרכז חייו‪ ,‬החליטו הוא ואשתו לנהל את חייהם בנפרד‪.‬‬
‫לסיכום פסק הדין‪:‬‬
‫א‪ .‬על אף שמשפחתו הגרעינית של מר ספיר שהתה בישראל‪ ,‬אין רכיב זה מכריע ויש לבחון את סוגיית מרכז החיים על‬
‫כל רכיביה‪.‬‬
‫ב‪ .‬על אף שמתקיימת החזקה המספרית המחמירה של הפקודה – מבחן הנוכחות של ‪ 30‬יום בשנת המס ו‪ 425 -‬ימים‬
‫בשנת המס ‪ +‬השנתיים הקודמות‪ ,‬נקבע כי האיש תושב חוץ‪.‬‬
‫חזקה מספרית שבפקודה (יש שתיים כאלו לעניין תושבות)‪ ,‬היא חזקה הניתנת לסתירה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫תודה על ההקשבה‬
‫דורון מאוטנר‪ ,‬רו"ח עו"ד‪ ,‬שותף‬
‫מנהל סניף חיפה‬
‫ליצירת קשר‪ :‬פרטים‬
‫טלפון‪04-8523805 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪44‬‬