Transcript הנחיות פסיכיאטריות מקדימות, סיגל מאוטנר

‫‪Psychiatric‬‬
‫‪Advance‬‬
‫‪Directives‬‬
‫הנחיות‬
‫מקדימות‬
‫פסיכיאטריות‬
‫מומחיות‬
‫כאתגר‬
‫פרקטיקה‬
‫מקדמת‬
‫החלמה‬
‫הרקע ליצירתן של הנחיות‬
‫מקדימות פסיכיאטריות‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות נוצרו על בסיסן‬
‫של הנחיות מקדימות רפואיות מתחום הרפואה‬
‫הכללית‪.‬‬
‫הנחיות מקדימות רפואיות הינו מסמך חוקי‬
‫כתוב הנועד לנהל החלטות ביחס לסיום החיים‬
‫ולהגביל התערבויות רפואיות מאריכות חיים‬
‫כאשר הן נכשלות מלספק איכות חיים בעלת‬
‫משמעות עבור אנשים הסובלים ממחלה סופנית‬
‫(‪.)Swanson et al., 2003‬‬
‫מהן הנחיות מקדימות‬
‫פסיכיאטריות?‬
‫הנחיות מקדימות לטיפול פסיכיאטרי‪,‬‬
‫הינו מסמך חוקי הנוצר כדי לענות על‬
‫אובדן האוטונומיה והבחירה בזמנים של‬
‫משבר נפשי‪ .‬הן מאפשרות לאנשים‬
‫להביע את רצונותיהם והעדפותיהם‬
‫ולתכנן את אופן הטיפול בזמן משבר‬
‫עתידי )‪.(Joshi, 2003‬‬
‫מה בישראל?‬
‫‪‬חוק החולה הנוטה למות ‪2005‬‬
‫‪‬הנחיות מקדימות פסיכיאטריות אינן‬
‫בשימוש ואינן מוגדרות בחוק‬
‫מה הן כוללות?‬
‫‪ ‬פרטים אישיים ומידע על המטפלים בקהילה‬
‫‪ ‬פרטים על הטיפול הנפשי והפיסי שהאדם מקבל‬
‫כיום כולל זיהוי נסיבות וסימנים מוקדמים המובילים‬
‫למשבר‪ ,‬טיפולים והתערבויות שנמצאו כמסייעים‬
‫וסוגי טיפול שלא סייעו בעבר‬
‫‪ ‬טיפול מועדף בזמן משבר‬
‫‪ ‬פרטיו של האדם הנאמן ומה עליו לעשות בזמן משבר‬
‫‪ ‬צרכים ייחודיים ואישיים לאדם כמו‪ :‬תזונה‪ ,‬בריאות‬
‫פיסית או צרכים דתיים‬
‫‪ ‬הנחיות לטיפול בתחומי חיים כמו‪ :‬משפחה וילדים‪,‬‬
‫קשר עם המעסיק בעבודה‪ ,‬בעלי חיים ועוד‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות‬
‫דגשים עיקריים‬‫‪ ‬צמצום אובדן‬
‫האחריות העצמית‬
‫ואובדן האוטונומיה‪:‬‬
‫‪ ‬לבחור גם במצב בו אין‬
‫יכולת לבחור‬
‫‪ ‬ערכת הנחיות לאשפוז‬
‫עתידי‬
‫‪ ‬ניהול עצמי של‬
‫המחלה וההחלמה‪:‬‬
‫‪ ‬למידה מניסיון אישי‬
‫קודם‬
‫‪ ‬אמצעים מסייעים‬
‫להתמודדות עם מצבי‬
‫נסיגה נפשית‬
‫‪ ‬ערכת הנחיות למניעת‬
‫נסיגה נפשית‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות‬
‫ושפור הרצף שבין הטיפול לשיקום‬
‫‪ ‬אשפוז עלול ליצור קטיעה ברצף תוכנית הטיפול‬
‫והשיקום – תכנון מוקדם‬
‫‪ ‬בזמן אשפוז האדם נעדר מסביבתו הטבעית – שמירה‬
‫על קשר עם הסביבה‬
‫‪ ‬הצרכן יכול לחוש רגשות של ייאוש‪ ,‬חרדה‪ ,‬בושה‬
‫ובלבול עם חזרתו לקהילה – תכנון מוקדם‬
‫‪ ‬קשר בלתי מספק בין מטפלים באשפוז ומטפלים‬
‫בשיקום – שותפות מקדמת‬
‫ערכת הנחיות למניעת נסיגה‬
‫נפשית‬
‫‪ ‬טיפול תמיכתי ורפואי‪:‬‬
‫‪ ‬כשאני בנסיגה נפשית אני מבקש לקבל סוגים‬
‫אלו של טיפול ותמיכה נפשית‪:‬‬
‫‪______________________________________________ ‬‬
‫‪______________________________________________ ‬‬
‫‪______________________________________________ ‬‬
‫ערכת הנחיות למניעת נסיגה‬
‫נפשית‬
‫‪ ‬קשר תומך ושותפות מידע במסגרת תעסוקה‪:‬‬
‫‪ ‬כשאני בנסיגה נפשית‪ ,‬אני מעוניין שבמסגרת‬
‫התעסוקה אדם זה יהיה שותף תומך עבורי‪ .‬ציין‬
‫מה אתה מבקש ממנו לעשות‬
‫‪_____________________________________________ ‬‬
‫‪_____________________________________________ ‬‬
‫ערכת הנחיות לאשפוז עתידי‬
‫‪ ‬טפול תמיכתי נפשי וטיפול רפואי‬
‫‪ ‬כדי להפחית את תחושת החרדה וחוסר‬
‫הנעימות מפני מהלך האשפוז אני מבקש שצוות‬
‫בית החולים יעשה את הדברים הבאים עבורי‪:‬‬
‫‪________________________________________ ‬‬
‫‪________________________________________ ‬‬
‫‪________________________________________ ‬‬
‫ערכת הנחיות לאשפוז עתידי‬
‫‪ ‬הנחיות מקדימות לתוכנית לשמירה על איכות‬
‫החיים ורצף תהליך ההחלמה בזמן אשפוז‪:‬‬
‫‪ ‬אני מבקש להמשיך לקיים פעולות אלו גם‬
‫במהלך האשפוז‪:‬‬
‫‪_____________________________________ ‬‬
‫‪_____________________________________ ‬‬
‫‪_____________________________________ ‬‬
‫הנחיות מקדימות‪ :‬התייחסות‬
‫כרצף‬
‫‪ ‬שלושה זמנים קשורים למילוי ההנחיות‪:‬‬
‫‪ .1 ‬לפני המשבר‬
‫‪ .2 ‬בזמן המשבר‬
‫‪ .3 ‬לאחר המשבר‬
‫‪ ‬עבודת המתמודד ואנשי הצוות מתקשרת לשלושת‬
‫הזמנים כרצף‪.‬‬
‫מומחיות נדרשת בהתערבות של‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות‬
‫‪ ‬הכרות מעמיקה עם ההתערבות עצמה‪ :‬יתרונות‬
‫ומגבלות‬
‫‪ ‬דרכים להצגת ההתערבות עבור מתמודדים ואנשי‬
‫צוות‬
‫‪ ‬הבנת הרצף התהליכי והנדרש לכך במילוי ההנחיות‬
‫‪ ‬יצירת רצף ארגוני למימוש ההתערבות‬
‫‪ ‬הבנת המיומנות להטמעת מושגים של אוטונומיה‪,‬‬
‫הכוונה עצמית‪ ,‬בחירה‪ ,‬מוטיבציה פנימית‪ ,‬תפיסת‬
‫האדם במרכז‪ ,‬שותפות בקבלת החלטות‪ ,‬העצמה‬
‫והחלמה‬
‫החלמה ‪ -‬משמעויות נפוצות‬
‫‪ .1‬החלמה במשמעות הקלינית ‪ -‬החלמה‬
‫מסימפטומים של ההפרעה הנפשית וחזרה למסלול‬
‫חיים של תפקוד חברתי נורמאלי (‪.)Slade, 2009‬‬
‫‪ .2‬החלמה במובן האישי ‪ -‬המשקפת תהליך עמוק‬
‫וייחודי של שינוי התפיסות‪ ,‬הערכים‪ ,‬הרגשות‪,‬‬
‫מטרות כישורים ו‪/‬או התפקידים‪ .‬זוהי דרך לחיים‬
‫בעלי סיפוק תקווה ותרומה מעבר למגבלות שנגרמות‬
‫כתוצאה מן המחלה‪ .‬החלמה מערבת התפתחות של‬
‫משמעות חדשה ומטרה בחייו של האדם כאשר‬
‫האדם צומח מעבר להשלכות הקטסטרופליות של‬
‫מחלת הנפש (‪.)Anthony, 1993‬‬
‫‪ .3‬החלמה במובן התפקודי ‪ -‬שיקומי‬
‫הנחיות מקדימות והחלמה‬
‫‪ ‬דמיינו לעצמכם בעוד חמש שנים מהיום‪...‬‬
‫בהנחה שהנחיות מקדימות יהוו חלק מהשרות הקיים‪:‬‬
‫‪ ‬החלמה במשמעות הקלינית – תרומה ומגבלות‬
‫‪ ‬החלמה במשמעות האישית – תרומה ומגבלות‬
‫‪ ‬החלמה במשמעות התפקודית – תרומה ומגבלות‬
‫טיפול יעיל פרקטיקה מדעית‬
‫וזכויות החולה‬
‫‪ ‬המצוי‪ :‬גישה קונפליקטואלית התופסת את‬
‫העדפותיו הרפואיות וקבלת החלטות עצמאיות‬
‫של הצרכן כמנוגדת לפרקטיקה יעילה‬
‫‪ ‬הרצוי‪ :‬תפיסה של הקשר בין העדפותיהם של‬
‫צרכני בריאות הנפש לבין יעילות פרקטית‬
‫‪ ‬החשש של אנשי המקצוע שיערך שימוש בהנחיות‬
‫מקדימות פסיכיאטריות ככלי להימנעות מאשפוזים‬
‫נמצא כמוטעה‬
‫הדגשת הרווח ההדדי בסיוע לביסוסם‬
‫של שירותים על ערכי ההחלמה‬
‫‪ ‬בסוסם של שירותים פסיכיאטריים על ערכים של‬
‫שותפות‪ ,‬כבוד ואמון בצרכני בריאות הנפש אינו מובן‬
‫מאליו‬
‫‪ ‬למידת והדגשת הרווח ההדדי עשויה לתרום ללמידת‬
‫והפנמת ערכים מקדמי החלמה‬
‫מחקרים בנושא של הנחיות‬
‫מקדימות פסיכיאטריות‬
‫‪ ‬שיפור הברית הטיפולית‬
‫‪ ‬שיפור שביעות רצון של צרכנים מהטיפול‬
‫‪ ‬שינוי חיובי של תחושת נורמליזציה של הצרכן את‬
‫עצמו‬
‫‪ ‬שינוי ערכים במערך בריאות הנפש לקראת כבוד‬
‫לאוטונומיה של הצרכן‬
‫‪ ‬שיפור ביעילות הטיפול הרפואי‬
‫תודה‬
‫על ההשתתפות‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות‬
‫ככלי מעשי לקידום החלמה‬
‫‪‬אוטונומיה והעצמה אישית‪ :‬מרכיבים של‬
‫בחירה‪ ,‬העצמה ומכוונות עצמית הינם מרכזיים‬
‫בתהליכי החלמה עבור אנשים עם הפרעה נפשית‪.‬‬
‫‪ ‬זמנים של משבר נפשי פסיכיאטרי עלולים לערער את‬
‫היכולת למכוונות עצמית ולבחירה אישית‪.‬‬
‫‪ ‬בזמן משבר היכולת לתקשורת נחלשת וקיים קושי‬
‫לנסח את העדפותיהם ורצונותיהם של צרכנים ביחס‬
‫לאופן הטיפול‪.‬‬
‫(‪.)Jacobson, Curtis, 2000‬‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות ככלי מעשי‬
‫לקידום החלמה‬
‫‪‬כבוד‬
‫האדם‪:‬‬
‫‪ ‬הדגשת זכותו של האדם לכבוד ולחרות‪ ,‬בניגוד‬
‫לכפייה והשפלה‬
‫‪ ‬תפיסה מכבדת של הצרכן כאדם בעל ערך‪ ,‬ידע‪,‬‬
‫ניסיון ושיקול דעת ביחס לניהול מחלתו‬
‫‪ ‬העלאת כבודו העצמי של הצרכן בעיני עצמו במימוש‬
‫הזכות למילוי המסמך‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות ככלי מעשי‬
‫לקידום החלמה‬
‫‪‬דגש על כוחות‪ ,‬אחריות אישית‬
‫ותקווה‪:‬‬
‫‪ ‬צרכן הממלא את המסמך לוקח אחריות אישית‬
‫לטיפול העצמי‬
‫‪ ‬כוחות ותקווה באים לידי ביטוי במסגור מחדש של‬
‫משברים וכאב מן העבר לחוויית למידה לקראת עתיד‬
‫טוב יותר‬
‫(‪.)Scheyett, Kim, Swanson,& Swartz,2007‬‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות ככלי מעשי‬
‫לקידום החלמה‬
‫‪‬תפיסת האדם‬
‫במרכז‪:‬‬
‫‪ ‬מילוי המסמך מאפשר שיח מעמיק של הצרכן עם‬
‫גורם טיפולי או‪/‬ו אחר נוסף משמעותי‪ ,‬ויכולת להבנה‬
‫של צרכיו האישיים וייחודיותו של האדם‪.‬‬
‫‪ ‬ההתייחסות הייחודית והאישית המפורטת‪ ,‬מחברת‬
‫את איש המקצוע ואת האדם עצמו לידי הבנה‬
‫מעשית של תהליכי החלמה אישיים‬
‫(‪.)Swanson, Swartz, Van Dorn et al., 2006‬‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות ככלי מעשי‬
‫לקידום החלמה‬
‫‪‬אשפוז ותכנון משבר כחלק מתהליך‬
‫החלמה שאינו ליניארי‪:‬‬
‫‪ ‬למידה ממשברים נפשיים קודמים ותכנון מצב משברי‬
‫עתידי – כחלק מתפיסת ההחלמה כתהליך שאינו‬
‫לינארי‬
‫(‪.)Jacobson, Curtis, 2000‬‬
‫הנחיות מקדימות פסיכיאטריות ככלי מעשי‬
‫לקידום החלמה‬
‫‪‬הוליסים‪:‬‬
‫‪ ‬תפיסת הצרכן כאדם שלם שצרכיו מורכבים‬
‫מתחומים שונים בניגוד למיקוד בתפיסת הצרכן‬
‫כחולה הזקוק לטיפול‪.‬‬
‫(‪.)Scheyett, Kim, Swanson,& Swartz,2007‬‬
‫הגדרה מחודשת של קהילה‬
‫‪ ‬בהנחה שהאדם ממלא מסמך של הנחיות מקדימות‬
‫פסיכיאטריות ובהנחה שנוצרת עמדה חיובית כלפי‬
‫תהליך זה‪:‬‬
‫‪ ‬בית החולים יכול להוות כלי טיפולי אשר ניתן בו‬
‫הטיפול הרצוי והמועדף על ידי הצרכן ובשותפות עם‬
‫הצוות השיקומי‬
‫‪ ‬שינוי תפיסה מבית חולים פוגע‪ ,‬כופה יוצר נתק‬
‫וטראומה לקראת מסגרת מקדמת את האדם וצרכיו‬
‫‪ ‬הגדרה מחודשת של קהילה הכוללת את בית החולים‬