הפחתת הבירוקרטיה הממשלתית ושיפור השירות לאזרח ולעסק משרד האוצר הסרת חסמים בירוקרטים וייעול מנגנוני הממשלה ניהול משאבי אנוש שיפור השירות לאזרח שיפור הסביבה העסקית שיפור השימוש בטכנולוגיה הפחתת בירוקרטיה לעסקים Doing Business רקע מדי שנה מפורסם על.

Download Report

Transcript הפחתת הבירוקרטיה הממשלתית ושיפור השירות לאזרח ולעסק משרד האוצר הסרת חסמים בירוקרטים וייעול מנגנוני הממשלה ניהול משאבי אנוש שיפור השירות לאזרח שיפור הסביבה העסקית שיפור השימוש בטכנולוגיה הפחתת בירוקרטיה לעסקים Doing Business רקע מדי שנה מפורסם על.

‫הפחתת הבירוקרטיה‬
‫הממשלתית ושיפור השירות‬
‫לאזרח ולעסק‬
‫משרד האוצר‬
‫הסרת חסמים בירוקרטים וייעול מנגנוני‬
‫הממשלה‬
‫ניהול משאבי‬
‫אנוש‬
‫שיפור השירות‬
‫לאזרח‬
‫שיפור הסביבה‬
‫העסקית‬
‫שיפור השימוש‬
‫בטכנולוגיה‬
‫הפחתת בירוקרטיה לעסקים‬
‫‪Doing Business‬‬
‫רקע‬
‫מדי שנה מפורסם על ידי הבנק העולמי דוח "‪ ,"Doing Business‬העוסק‬
‫בבחינת תפקוד המערך הבירוקראטי של ‪183‬מדינות‪ ,‬על פי תשעה מדדים‬
‫המשולים לתשעה שלבים בחייו של עסק‪.‬‬
‫הדירוג העולמי של ישראל לשנת ‪ – 2011‬מקום ‪29‬‬
‫מעגלי השיפור‬
‫המשקיעים מסתכלים על סדרה של‬
‫מדדים ולא רק מדד הבנק העולמי‬
‫שיפור בדירוג‬
‫הבנק העולמי‬
‫האתגר‬
‫השינוי עלול להיתפס כשינוי‬
‫קוסמטי בלבד לצרכי יחסי ציבור‬
‫גם מדינות אחרות מבצעות‬
‫רפורמות ומשתפרות!‬
‫צריכים לוודא שיש תרומה כלכלית‬
‫למשק!‬
‫מעגלי השיפור‬
‫התרומה למשק הישראלי‬
‫מדידת הנטל וההשתפרות‬
‫באמצעות מודל ‪SCM‬‬
‫שיפור בדירוג‬
‫הבנק העולמי‬
‫הדרך‬
‫איתור תהליכים נוספים בעלי‬
‫השפעה על קלות עשיית עסקים‬
‫שיתוף משרדי ממשלה נוספים‬
‫בתהליך‬
‫‪Better Regulation‬‬
‫‪Better Regulation‬‬
‫מהי ‪?Better Regulation‬‬
‫אסטרטגיה רחבה שמטרתה לשפר את הסביבה הרגולטורית‪ ,‬תוך פישוט‬
‫ושיפור תהליכי רגולציה קיימים וחדשים‪ ,‬על‪-‬ידי הערכת ההשפעה הכלכלית‪,‬‬
‫הסוציאלית והסביבתית‪.‬‬
‫מהו נטל בירוקראטי?‬
‫העלויות הנגזרות על עסקים ועל אזרחים עבור ‪ Information Obligations‬הנובעות‬
‫מחקיקה ורגולציה שמטילה הממשלה‪.‬‬
‫עלות הנטל הבירוקראטי לעסקים באירופה‬
‫נאמדת ב‪M €470,000 -‬לשנה ומהווה ‪3.5%‬‬
‫מהתמ"ג האירופי‬
‫‪Standard Cost Model – SCM‬‬
‫‪SCM‬‬
‫המודל המקובל לבחינת עלות הנטל הבירוקראטי על הציבור‬
‫מופעים‬
‫‪X‬‬
‫תדירות בשנה‬
‫‪X‬‬
‫עלות שעה‬
‫‪X‬‬
‫שעות עבודה‬
‫‪Standard Cost Model – SCM‬‬
‫דוגמא‬
‫הקמת עסק – תהליך שנבחן ע"י הבנק העולמי‪.‬‬
‫• הקמת חברה דורשת כ‪ 30 -‬שעות‬
‫• הקמת חברה דורשת כ‪ 25-‬שעות‬
‫• עלות בקשה הינה ‪₪ 4,200‬‬
‫• עלות בקשה הינה ‪₪ 3,600‬‬
‫• ההגשה הינה חד פעמית‬
‫• מוגשות כ‪ 12,000 -‬בקשות בשנה‬
‫סה"כ העלות למשק‪:‬‬
‫‪ 84‬מלש"ח בשנה‬
‫לאחר‬
‫השיפור‬
‫סה"כ העלות למשק‪:‬‬
‫‪ 61‬מלש"ח בשנה‬
‫חסכון של ‪38%‬‬
‫‪Standard Cost Model – SCM‬‬
‫דוגמא‬
‫רישום נכס – תהליך שנבחן ע"י הבנק העולמי‪.‬‬
‫• רישום נכס דורש כ‪ 42 -‬שעות‬
‫• רישום נכס דורש כ‪ 13-‬שעות‬
‫• עלות ממוצעת לתיק – ‪₪ 3,270‬‬
‫• ההגשה הינה חד פעמית‬
‫• מוגשות כ‪ 120,000 -‬בקשות‬
‫בשנה‬
‫לאחר‬
‫השיפור‬
‫סה"כ העלות למשק‪:‬‬
‫‪ 400‬מלש"ח בשנה‬
‫(*)‬
‫• עלות בקשה הינה ‪₪ 1,125‬‬
‫סה"כ העלות למשק‪:‬‬
‫‪ 138‬מלש"ח בשנה‬
‫חסכון של ‪ - 65%‬כ‪ 260-‬מלש"ח !‬
‫(*)‬
‫התהליך עבר שינוי חקיקה‪ ,‬שעיקרו הגשת שומה עצמית וקיצור‬
‫משמעותי של משך ההמתנה לטיפול בתיק ברשות המסים‬
‫הרחבת פעילות הוועדה‬
‫השלבים הבאים‬
‫החלטה מס‪ 2054 .‬של הממשלה מיום ‪:15/07/2010‬‬
‫‪ ‬להאריך את תקופת עבודת הוועדה הבינמשרדית לשיפור וייעול תהליכי עשיית‬
‫עסקים בישראל עד יום ‪31/12/2011‬‬
‫‪ ‬להסמיך את הוועדה לכלול בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים ‪2011-2012‬‬
‫את מצע החוק בנושא רישוי עסקים‪ ,‬תוך ביצוע התאמות לשם הקלה בבירוקרטיה‬
‫‪ ‬לאמץ את החלטות הוועדה בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ ייעול תהליך הקמת עסק חדש‬‫ ייעול תהליך רישום נכס‬‫החלטה מס‪ 2973 .‬של הממשלה מיום ‪:10/03/2011‬‬
‫‪ ‬למנות לוועדה כחברים קבועים‪ ,‬בנוסף לחבריה הקיימים את‪:‬‬
‫ מנכ"ל משרד הבריאות‬‫‪ -‬מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה‬
‫הרחבת פעילות הוועדה‬
‫השלמת הרפורמות ושיפור תהליכים הנמדדים‬
‫בדוח הבנק העולמי‪:‬‬
‫‪ ‬רישום נכס‬
‫תהליכים נוספים בעבודה‪:‬‬
‫‪ ‬רישוי עסקים‬
‫‪ ‬רישום אמ"ר (אביזרים ומכשור רפואי)‬
‫‪ ‬אישורי יבוא בשירותי מזון‬
‫‪ ‬הממשק עם מכון התקנים הישראלי‬
‫הוספת תהליכים נוספים‪ ,‬עפ"י בחירת‬
‫המשרדים‪ ,‬שיתועדפו לפי מודל ‪SCM‬‬
‫‪Doing‬‬
‫‪Business‬‬
‫תהליכים נוספים –‬
‫שלב ‪1‬‬
‫תהליכים נוספים –‬
‫שלב ‪2‬‬
‫התקשוב הממשלתי היום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במשרדי ממשלה‪ :‬מנמ"ר – ממונה על מערכות מידע ראשי‬
‫בנוסף‪" :‬ועדת תקשוב מרכזית"‪ -‬הוסמכה בהוראות חשכ"ל‬
‫הועדה יזמה פרויקטים רוחביים‪ ,‬בהם פרויקט המרכב"ה‪ ,‬תהיל"ה‬
‫וממשל זמין – ‪Gov.il‬‬
‫רמת השירותים סבירה – יותר אזרחים משתמשים בשירותים‬
‫הממשלתיים המקוונים‬
‫‪ ‬אין בממשלה גוף מטה מנחה מרכזי‬
‫‪ ‬הממשלה אינה מדברת בשפה טכנולוגית אחידה‬
‫‪ ‬חסרה ראייה אסטרטגית ארוכת טווח בתחום התקשוב הממשלתי‬
‫המלצות הוועדה לבחינת מערך תקשוב ממשלתי‬
‫להקים יחידת מטה במשרד האוצר שתרכז את נושא התקשוב‬
‫הממשלתי‬
‫תפקידי היחידה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בניית תכנית תקשוב אסטרטגית לממשלה‬
‫הטמעת סטנדרטים אחידים בתשתיות החומרה והתוכנה‬
‫הובלת שיתוף מאגרי המידע והידע המקצועי‬
‫ייזום פרויקטים רוחביים וניהולם‬
‫להציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות‬
‫המפותחות‬
‫הטכנולוגיה כגשר של הממשלה‬
‫אל הציבור‬
‫ארה"ב‬
‫סינגפור‬
‫קנדה‬
‫בריטניה‬
‫אוסטרליה‬
‫שוויץ‬
‫אוסטריה‬
‫מחשוב למען הציבור ‪ -‬דוגמאות‬
‫בלגיה –‬
‫מאגר מידע מרכזי של הממשלה – חקיקת חוק שקובע כי המדינה‬
‫מבקשת אינפורמציה מהאזרח לא יותר מפעם אחת‪.‬‬
‫ארה"ב –‬
‫הגברת השקיפות ונגישות הציבור למידע ממשלתי – כל משרד‬
‫ממשלתי מחויב בפרסום סדרות נתונים עדכניים שמשמשים את‬
‫הציבור‪.‬‬
‫מטרות מרכזיות‬
‫שקיפות ממשלתית ושיפור השירות לאזרח‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שפה אחידה לגופי הממשלה‬
‫שיתוף בממשקי העבודה לצרכים פנים וחוץ ממשלתיים‬
‫שימוש רוחבי במאגרי המידע הממשלתיים והנגשתם לציבור‬
‫הרחבת השירותים המקוונים לאזרח‬
‫יצירת "חבילת שירותים" בין משרדית לטובת שימוש המגזר הפרטי‬
‫והציבור הרחב‬
‫שיפור השירות לציבור‬
‫החלטת‬
‫ממשלה‬
‫ועדה‬
‫בינמשרדית‬
‫• מס' ‪ 2201‬מיום ‪07.08.2011‬‬
‫• התנעת המהלך והגדרת רכיבי הרפורמה‬
‫• הקמת ועדת שרים ייעודית לנושא‬
‫• קמה מכוח החלטת הממשלה‬
‫• בראשות הממונה על התקציבים ונציג השר‬
‫איתן‬
‫• בהשתתפות מנכ"לי משרדים נותני‪-‬שירות‬
‫ופקידים בכירים נוספים‬
‫שיפור השירות לציבור‬
‫האזרח במרכז‬
‫איכות המוצר‬
‫הציבורי‬
‫התקדמות‬
‫בעולם‬
‫יעילות המנגנון‬
‫הממשלתי‬
‫שיפור השירות לציבור בעולם‬
‫תפיסת "האזרח‬
‫במרכז"‬
‫• ארה"ב – מידע ממוקד‪-‬אוכלוסייה‬
‫• קנדה – מידע ממוקד "אירועי‪-‬חיים"‬
‫מוקד מידע כלל‪-‬‬
‫ממשלתי‬
‫• גרמניה – ‪115‬‬
‫• ניו יורק – ‪311‬‬
‫• בלגיה‬
‫רב‪-‬ערוציות‬
‫• טלפון‬
‫• אינטרנט (מידע באתר‪ ,‬דואר אלקטרוני‪ ,‬צ'ט)‬
‫• קבלת קהל‬
‫מה המצב בישראל?‬
‫מערכים‬
‫מבוזרים‬
‫תהליכים‬
‫ספורדיים‬
‫ללא גוף‬
‫מתכלל‬
‫רמת שירות?‬
‫יסודות התכנית‬
‫מדד‬
‫ומדידה‬
‫נמ"ל‬
‫פיילוטים‬
‫יחידת‬
‫מטה‬
‫מדד ומדידה‬
‫למה‬
‫למדוד?‬
‫• מה שלא נמדד – לא משתפר‬
‫• מדידת שיפור לאורך זמן‬
‫מתודה‬
‫• מדידה רציפה וחיצונית‬
‫• פרסום חצי‪-‬שנתי‬
‫היקף‬
‫המדידה‬
‫• שלב א' – ‪ 13‬משרדים ממשלתיים‬
‫• ניתן להרחבה בהמשך‬
‫יתרונות המדידה‬
‫סרגל‬
‫כמותי‬
‫השוואתית‬
‫רוחבית‬
‫תמריץ‬
‫לשיפור‬
‫השירות‬
‫מדד ומדידה‬
‫פתרון‬
‫הבעיה‬
‫רמת‬
‫השירות‬
‫איכות‬
‫השירות‬
‫פיילוטים לשיפור השירות לציבור‬
‫קווים‬
‫מנחים‬
‫רוחביים‬
‫שיפור‬
‫שירות‬
‫נקודתי‬
‫צבירת‬
‫ידע‬
‫ממשלתי‬
‫חוויית‬
‫הצלחה‬
‫יצירת‬
‫אחידות‬
‫תהליך‬
‫המשכי‬
‫נמ"ל – נקודת מפגש לאזרח‬
‫קונספט‬
‫כללי‬
‫• נקודת מפגש מרכזית אחת‬
‫• רב ערוצי‬
‫• מטפל בפניות פשוטות‬
‫דילמות‬
‫מרכזיות‬
‫• חלוקת טיפול בין הנמ"ל למשרדים?‬
‫• מהי "פניה פשוטה"?‬
‫• מודל הפעלה?‬
‫יחידת מטה‬
‫או"ש‬
‫והטמעה‬
‫מחקר‬
‫וטכנולוגיה‬
‫מדד‬
‫ומדידה‬
‫• ייעוץ וליווי המשרדים‬
‫• מתן כלים לביצוע‬
‫• שיטות מתקדמות לניהול השירות‬
‫• תרגום צרכי שירות לדרישות טכנולוגיות‬
‫• ניהול תהליך המדידה השוטף‬
‫• פרסום מדד תקופתי‬
‫שיפור השירות הממשלתי‬
‫בישראל‬
‫יוזמה‬
‫התגייסות‬
‫מהלך‬
‫אחיד‬
‫משאבים‬
‫סטנדרטים‬
‫רוחביים‬