Transcript פסולת מוצקה בישראל מדיניות פעילות בעשור האחרון תוכניות לעתיד 1 מדיניות המשרד לאיכות הסביבה : מדיניות הטיפול בפסולת נועדה להביא להגדלת ההשבה* והמיחזור , להפחתה הדרגתית של כמות הפסולת המיוצרת.

‫פסולת מוצקה‬
‫בישראל‬
‫מדיניות‬
‫פעילות בעשור האחרון‬
‫תוכניות לעתיד‬
‫‪1‬‬
‫מדיניות המשרד לאיכות הסביבה‪:‬‬
‫מדיניות הטיפול בפסולת נועדה להביא להגדלת‬
‫ההשבה* והמיחזור‪ ,‬להפחתה הדרגתית של כמות‬
‫הפסולת המיוצרת בכלל ושל כמות הפסולת המוטמנת‬
‫בפרט וכל זאת באופן שאינו יוצר מפגעים סביבתיים‪.‬‬
‫*השבה = שימוש חוזר‪ ,‬מיחזור‪ ,‬קומפוסטציה‪ ,‬פל"א‪ ,‬ועיכול אנאירובי‬
‫או כל שיטת טפול בה הפסולת משמשת כמשאב‪.‬‬
‫‪ 35%‬השבה עד לשנת ‪2005‬‬
‫‪ 50%‬השבה עד לשנת ‪2010‬‬
‫‪2‬‬
‫מטרות המשנה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪3‬‬
‫עידוד הקמת תשתיות למיחזור ולהפקת‬
‫אנרגיה מפסולת – עיכול אנארובי‪,‬‬
‫לפל”א‬
‫שדרוג תשתיות קיימות (מטמנות‪,‬‬
‫תחנות מעבר ומפעלי מיון ומיחזור)‬
‫הגדלה מבוקרת של נפח ההטמנה‬
‫העתידי במסגרת תוכניות קיימות‬
‫(אפעה‪ ,‬דודאים)‬
‫הסדרת הטיפול בפסולת בנין‬
‫פסולת מוצקה‬
‫עובדות ומספרים‬
‫‪1998‬‬
‫סה”כ ‪2.2‬‬
‫ק”ג‪/‬נפש‪/‬יום‬
‫עליה בכ‪-‬‬
‫‪ 5%‬לשנה‬
‫ק”ג‪/‬נפש‪/‬יום‬
‫•עיריות‬
‫•מועצות אזוריות‬
‫•מועצות מקומיות‬
‫•מיעוטים‬
‫‪4‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪3.56‬‬
‫‪1.96‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪1975‬‬
‫סה”כ ‪1.2‬‬
‫ק”ג‪/‬נפש‪/‬יום‬
‫כמות הפסולת לנפש‬
‫ק”ג‪/‬נפש‪/‬שנה‬
‫ישראל‬
‫‪660‬‬
‫‪5‬‬
‫ארה”ב‬
‫‪730‬‬
‫קהילה‬
‫אירופית‬
‫‪430‬‬
‫פסולת מוצקה עובדות ומספרים ‪2001‬‬
‫סוג הפסולת‬
‫‪ ( MSW‬פסולת מוצקה עירונית)‬
‫עירונית‬
‫מסחרית‪ /‬תעשייתית‬
‫‪10,000‬‬
‫‪3,330‬‬
‫‪1,765‬‬
‫‪3,672,00‬‬
‫‪1,215,000‬‬
‫‪644,000‬‬
‫סך הכל‬
‫‪15,150‬‬
‫‪5,531,000‬‬
‫אחר‬
‫בוצת שפכים‬
‫קרקעות מזוהמות‬
‫‪1,700‬‬
‫‪1,700‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫פסולת חקלאית ללא ח"א‬
‫‪1,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫סה"כ אחר‬
‫‪4,400‬‬
‫‪1,300,000‬‬
‫סה"כ אחר ‪MSW +‬‬
‫‪19,550‬‬
‫‪6,831,000‬‬
‫פסולת בנין ‪-‬גושית‬
‫‪11,000‬‬
‫‪?4,000,000‬‬
‫מיחזור‬
‫‪6‬‬
‫טון‪/‬יום‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫הרכב הפסולת המוצקה‬
‫‪4.5%‬‬
‫‪41.0%‬‬
‫‪4.0%4.5%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫פלסטיק‬
‫זכוכית‬
‫‪7‬‬
‫‪24.0%‬‬
‫חומר אורגני‬
‫נייר וקרטון‬
‫מתכות‬
‫טקסטיל‬
‫שונות‬
‫טיטולים‬
‫הרכב הפסולת המוצקה‬
‫)‪(1975 - 2010‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪03‬‬
‫‪96‬‬
‫‪89‬‬
‫‪19‬‬
‫‪82‬‬
‫‪75‬‬
‫‪19‬‬
‫נייר וקרטון‬
‫חומר אורגני‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫פלסטיק‬
‫‪8‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫תחזית זמינות נפח הטמנה מוסדר ומאושר‬
‫)כמות פסולת בשנת ‪ 4.8 –2001‬מיליון טון(‬
‫‪5%/y‬‬
‫סופיות המשאבים הקרקעיים והמחסור בהם מחייבת‬
‫שימוש מושכל על מנת להשאיר נפח הטמנה וטיפול‬
‫בפסולת מוצקה לאורך דורות ‪.‬‬
‫‪ -1999‬דודאים ‪,‬חגל ‪,‬אבליים ‪ 12.08 -‬מ ’טון‬
‫‪ - 2000‬תאנים ‪,‬עברון ‪ 4.32 -‬מ ’טון‬
‫‪ - 2001‬חרובית ‪ 1.17 -‬מ ’טון‬
‫‪9‬‬
‫‪ - 2003‬אפעה ‪ 20 -‬מ ’טון‬
‫זמינות נפח טיפול בפסולת ‪2000-2020‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-20%‬‬
‫‪-40%‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2014‬‬
‫אחוז פסולת שמגיעה למטמנות קטנות‬
‫‪2012‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2006‬‬
‫שניםבהטמנה לא מוסדרת‬
‫אחוז פסולת‬
‫פסולת שאין לה פיתרון‬
‫‪10‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2000‬‬
‫אחוז פסולת להטמנה מוסדרת‬
‫אחוז ההשבה מסך הפסולת‬
‫אחוז הפסולת‬
‫‪40%‬‬
‫צוואר הבקבוק‬
‫‪Not In My‬‬
‫‪Back Yard‬‬
‫לא בחצר‬
‫האחורית שלי‬
‫‪258 p/km2‬‬
‫צפיפות אוכלוסין‬
‫‪596 p/km2‬‬
‫‪34 p/km2‬‬
‫‪11‬‬
‫שיעור היסטוריה‬
‫‪‬בראשית שנות ה‪ 90-‬פעלו בארץ‬
‫מאות מזבלות לא חוקיות‬
‫‪‬מתוכן ‪ 77‬אתרים גדולים שקלטו‬
‫פסולת עירונית כל יום‬
‫‪‬התוצאה‪:‬‬
‫‪‬זיהום קרקע‬
‫‪‬זיהום מים ומי תהום‬
‫‪‬תפיסת קרקעות יקרות וירידת ערך‬
‫קרקע‬
‫‪‬מפגעי נוף‬
‫‪12‬‬
‫‪‬הפרעה לתנועה אווירית‬
‫החלטת ממשלה‬
‫‪1993‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪13‬‬
‫סגירה של כל האתרים הבלתי מוסדרים (כ –‬
‫‪ 500‬אתרים מתוכם ‪ 77‬אתרים הקולטים פסולת‬
‫ביתית על בסיס יומי(‬
‫הקמת מספר מצומצם של אתרים מרכזיים‬
‫מוסדרים‬
‫עידוד המיחזור והפקת אנרגיה מפסולת )שריפה)‬
‫סיוע ביניים לרשויות המקומיות שיכנסו‬
‫לתהליך לתקופת זמן מוגבלת‬
‫תשע שנים מאוחר יותר ‪2002 -‬‬
‫רוב האתרים הבלתי מוסדרים נסגרו (‪ 75‬מתוך ‪)77‬‬
‫שבעה אתרים חדשים או משודרגים מושלמים‪.‬‬
‫אין כמעט הטמנה באתרים פירטיים‪ ,‬יותר מ ‪80%‬מהפסולת מפונה‬
‫לאתרים מבוקרים ומוסדרים‪.‬‬
‫‪ 107‬רשויות מקומיות (שווה ערך לכ‪ %50 -‬מהאוכלוסייה) קיבלו‬
‫סבסוד בסך כולל של כ ‪ 100‬מליון ‪ ₪‬בשנת ‪ – 2000‬סיוע למיחזור‬
‫והשבה מהתקציב המתפנה‪.‬‬
‫אחוז מיחזור כ‪18% -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אתר דודאים‬
‫‪14‬‬
‫שיקום אתר פסולת בכפר ינוח‬
‫אתרי פסולת בלתי מוסדרים בישראל‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫רתמים‬
‫‪30‬‬
‫ראשון לציון‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫שיעור המיחזור עלה מכ‪3%-‬שנהלכ‪18%-‬‬
‫‪ 85% 15‬מהפסולת מטופלת באופן סביבתי‬
‫‪1995‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1993‬‬
‫מספר אתרים‬
‫נותרו‬
‫לסגירה‪:‬‬
‫‪50‬‬
‫כתוצאה מסגירת המזבלות והעלאת‬
‫הסטנדרטים עלו מחירי ההטמנה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תחנת מעבר‬
‫שינוע ( ‪ 100‬ק”מ(‬
‫הטמנה‬
‫סה”כ‬
‫• מיחזור‬
‫• אנרגיה מפסולת‬
‫‪16‬‬
‫‪$5 - 7‬‬
‫‪$7 - 10‬‬
‫‪$8 - 15‬‬
‫‪$20 - 32‬‬
‫‪>$25‬‬
‫‪>$25‬‬
‫טיפול משולב באשפה‬
Integrated Waste
Management
17
‫הפחתה במקור‬
‫עצירת מגמת הגידול‪ ,‬או אף הקטנה של‬
‫כמות הפסולת המיוצרת ורעילותה‬
‫יתרונות‬
‫• סביבתי‬
‫• כלכלי‬
‫חסרונות‬
‫• בעיית נראות‬
‫• קושי ביישום‬
‫‪18‬‬
‫שימוש חוזר‬
‫מתייחס למוצרים שנאספו בדרכים שונות‬
‫לאחר שימוש‪ ,‬במטרה להשתמש בהם‬
‫מחדש לצורך אותה מטרה לה נוצרו‬
‫‪19‬‬
‫יתרונות‬
‫חסרונות‬
‫• כלכלי‬
‫• שיפור במצב‬
‫הניקיון‬
‫ברשות‬
‫הרבים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כלכלי‬
‫הקמת מערך איסוף‬
‫ושטיפה לשימוש חוזר‬
‫בריאות ובטיחות‬
‫פיתוח טכנולוגיות‬
‫הפקת אנרגיה מפסולת (פל"א)‬
‫טיפול בפסולת בשיטות שונות תוך כדי ייצור‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫• הפחתת כמות הפסולת ב‪- 70% -‬‬
‫‪90%‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫• הפקת אנרגיה נקייה‬
‫• עלות הקמה יקרה‬
‫• עלויות טיפול‬
‫יקרות‬
‫‪20‬‬
21
‫היעד‪:‬‬
‫בשנת ‪2010‬‬
‫“טיפול משולב באשפה”‬
‫‪50%‬‬
‫הטמנה‬
‫‪25%‬‬
‫מיחזור‬
‫‪25%‬‬
‫אנרגיה מפסולת‬
‫‪22‬‬
‫התפלגות שיטות טיפול בפסולת בעולם‬
‫(‪)1996-2000‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪23‬‬
‫‪0%‬‬
‫ישראל‬
‫‪2005‬‬
‫ספרד‬
‫הולנד‬
‫‪OECD‬‬
‫אירופה‬
‫ארהב‬
‫‪7‬‬
‫‪22‬‬
‫‪9‬‬
‫‪62‬‬
‫‪17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪75‬‬
‫‪6‬‬
‫‪39‬‬
‫‪43‬‬
‫‪12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪57‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪60‬‬
‫‪5‬‬
‫‪26‬‬
‫‪7‬‬
‫‪62‬‬
‫קומפוסטציה‬
‫מחזור‬
‫שריפה‬
‫הטמנה‬
‫תמיכה במניעת הטמנה‬
‫המשרד יסייע לכל רשות מקומיות‪ ,‬שתאתר פתרון‬
‫השבה לחלק מהפסולת שלה ובהם‪:‬‬
‫הפחתה במקור‪ ,‬שימוש חוזר‪ ,‬מיחזור ופל”א‬
‫כיצד עושים זאת ?‬
‫• שינוי המחירים היחסיים בין חלופות הטיפול השונות‬
‫בהתבסס על העלויות החיצוניות ‪:‬‬
‫• סיוע שוטף לפסולת עירונית המועברת למיחזור‪.‬‬
‫• סיוע להקמת תשתיות למיחזור ומערך חינוך‬
‫והסברה‪.‬‬
‫• שיקוף העלויות החיצוניות (היטל הטמנה)‪.‬‬
‫‪ •24‬חקיקה ‪ -‬חוק המיחזור‪ ,‬חוק הפיקדון‪ ,‬תקנות היטל‬
‫תקציב המשרד למניעת הטמנה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪25‬‬
‫שנה‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪ 2004‬והלאה‬
‫תקציב צפוי‬
‫‪ 12‬מלש"ח‬
‫‪ 29‬מלש"ח‬
‫‪ 30‬מלש"ח‬
‫‪ 35‬מלש"ח‬
‫פסולת בניין‬
‫‪26‬‬
‫מפגעים לסביבה כתוצאה מהשלכת פסולת גושית‬
‫• חשש לזיהום מקורות מים כתוצאה מחלחול‬
‫מזהמים‪.‬‬
‫•פוטנציאל זיהום אויר משרפות וגרימת מטרדי עשן ‪,‬‬
‫חלקיקים וריח‪.‬‬
‫•מפגעים אסתטיים וחזותיים בשטחים פתוחים‬
‫ולאורך דרכים‪.‬‬
‫•פגיעה בערכי טבע ונוף בגנים לאומיים ‪,‬שמורות טבע‬
‫ויערות‪.‬‬
‫•מוקדי התרבות מזיקים כאשר הפסולת מושלכת‬
‫בסמיכות ליישוב‪.‬‬
‫‪• 27‬ירידת ערך קרקע ‪.‬‬
‫הפתרון הוא שילוב שלושה גורמים‪:‬‬
‫• עידוד הקמת אתרי סילוק‬
‫וטיפול בפסולת‬
‫• הבטחת הפינוי מתחומי הרשות ‪ -‬אכיפה‬
‫במסגרת הועדות המקומיות לתכנון ולבניה‬
‫• אכיפה אקטיבית וענישה‬
‫‪28‬‬
‫תוכנית אב לטיפול בפסולת‬
‫תוכנית האב תתווה את עקרונות העבודה לקידום הטיפול‬
‫המשולב בפסולת המוצקה‪ ,‬על פי הם יפעלו כל מוסדות‬
‫התכנון‪ ,‬משרדי הממשלה והגופים המעורבים‪.‬‬
‫בתוכנית האב יפורטו הטכנולוגיות השונות לטיפול בפסולת‬
‫והקריטריונים לקידום מפעלים ואתרים‪ .‬כל יוזמה תיבדק‬
‫במשרד לאיכות הסביבה ובמוסדות התכנון בהתאם לסוג‬
‫המתקן‪ ,‬נחיצות מתן פתרון לכמויות הפסולת‪ ,‬שימושי‬
‫הקרקע באזור ורגישותם‪ ,‬והתאמתו הסביבתית‪ .‬מסמך זה‬
‫ייתן סדר עדיפות לקידום אתרי הטיפול בהתאם לצורכי‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מה בעתיד הקרוב והרחוק?‬
‫•אתרים לסגירה – רשל"צ‪ ,‬רתמים‪ ,‬אבו דיס‪.‬‬
‫•אפעה – פתיחה מתוכננת באמצע ‪.2003‬‬
‫•טיפול והסדרת פסולת הבנין‪.‬‬
‫•איסוף גרוטאות וצמיגים‪.‬‬
‫•תוכנית אב‪.‬‬
‫•היטל הטמנה‪.‬‬
‫•משק סגור‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫אתר פסולת משוקם בקלנסואה‬