Transcript פסולת ומחזור

‫מוסד הגשה ‪ :‬איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון‬
‫שם המגיש‪ :‬שינפלד זלוטה‬
‫שנה‪2010 :‬‬
‫פסולת רפואית‬
‫•‬
‫רוב הרשויות מנהלות ציי רכב עצמאיים‪ ,‬רוכשות ומציבות כלי אצירה ומעסיקות עובדים בפינוי אשפה‪.‬‬
‫חלקן הקטן מעסיקות גם קבלנים לפינוי הפסולת‪.‬‬
‫ההערכות לפינוי הפסולת הנה אזורית רק במקרים מועטים‪ ,‬לעומת הטמנת הפסולת שנעשית בדרך‬
‫כלל בצורה אזורית‪.‬‬
‫הוצאות הרשות בנושא הפסולת הנן על רכישה ותחזוק כלי אצירה‪ ,‬רכישה ותחזוק כלי רכב‪ ,‬תשלום‬
‫משכורות והוצאות תקורה‪ ,‬תשלום עבור טיפול בתחנות המעבר‪ ,‬הסעת הפסולת והטמנתה‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬קבעו מדינות רבות בארה"ב מדיניות אשר חלקה מעוגנת בחוקים ותקנות ואשר‬
‫מטרתה עידוד המיחזור‪ .‬צעדים אלו כללו איסור הטמנה של מספר חומרי גלם (לדוגמא‪ :‬גזם ונייר‬
‫לבן)‪ ,‬מענקים לתכניות מיחזור והכוונת רשויות להגדלת המיחזור‪.‬‬
‫ניתן לראות שבמדינות צפופות‪ ,‬בהן עתודות הקרקע מצומצמות‪ ,‬יש העדפה לכיוון של שריפת‬
‫פסולת‪.‬‬
‫•‬
‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬קבעו מדינות רבות בארה"ב מדיניות אשר חלקה מעוגנת בחוקים ותקנות ואשר‬
‫מטרתה עידוד המיחזור‪ .‬צעדים אלו כללו איסור הטמנה של מספר חומרי גלם (לדוגמא‪ :‬גזם ונייר‬
‫לבן)‪ ,‬מענקים לתכניות מיחזור והכוונת רשויות להגדלת המיחזור‪.‬‬
‫ניתן לראות שבמדינות צפופות‪ ,‬בהן עתודות הקרקע מצומצמות‪ ,‬יש העדפה לכיוון של שריפת‬
‫פסולת‪.‬‬
‫אירופה‪ :‬המצב שונה מבארצות הברית ומקבלי ההחלטות ביבשת מעדיפים את המיחזור על פני‬
‫השריפה‪.‬‬
‫החקיקה והמדיניות במדינות אירופה השונות מתמקדות בשלושה נושאים עיקריים‪:‬‬
‫•‬
‫הפחתת כמויות הפסולת במקור ‪ -‬נקבע יעד של ייצוב כמות הפסולת לנפש בשנת ‪ 2000‬לפי‬
‫הכמות שיוצרה בשנת ‪ ,1985‬אשר עומדת על ‪ 320‬ק"ג לנפש לשנה‪.‬‬
‫•‬
‫הפחתת כמות הפסולת המועברת להטמנה והגדרת סוגי החומרים המותרים להטמנה‪.‬‬
‫•‬
‫העברת אחריות הטיפול בפסולת ליצרן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חוקי אריזות המטילים את האחריות על‬
‫הפחתת פסולת אריזות על היצרנים‪.‬‬
‫הפרדת פסולת ומחזור חומרים בעולם‪.‬‬
‫טיפול באריזות ריקות‪.‬‬
‫את הפרדת הפסולת ניתן לעשות במספר דרכים‪:‬‬
‫‪ - MRF‬מיון הפסולת במתקן מיון מיוחד‪ ,‬על ידי הפרדה ידנית ומכנית בטכנולוגיות שונות‪ ,‬ללא מיון במשק הבית‪.‬‬
‫הפרדה במקור לשני זרמים ‪ -‬יבש ורטוב‪ .‬האיסוף נעשה ע"י הרשות ואילו מיון המרכיבים היבשים נעשה במתקן המיון‪.‬‬
‫הפרדה במקור למרכיבים השונים ‪ -‬מיון הפסולת למרכיבים השונים כבר בבית האזרח‪ ,‬האיסוף נעשה ע"י הרשות‪ .‬המרכיבים‬
‫אותם בדרך כלל מפרידים הם נייר‪ ,‬טקסטיל‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬זכוכית ומתכות‪.‬‬
‫‪ - Dropoff Centers‬מיון הפסולת במרכזי מיון שכונתיים‪ .‬האזרח מגיע עם הפסולת ומפריד אותה במרכז המיון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לציין נושא נוסף במחזור והוא הפרדת החומר האורגני ויצור קומפוסט בבית‪ .‬חומר האורגני מהווה ‪ 45%‬ממשקל‬
‫הפסולת המהווה חומר גלם לייצור קומפוסט‪ ,‬שאר החומרים היבשים עוברים מיון במתקני מיון לצורך הוצאת החומרים‬
‫הניתנים למחזור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עלות ההטמנה בישראל עדיין נמוכה יחסית‪.‬‬
‫העדר חקיקה תומכת ותמריצים כלכליים למיחזור‪.‬‬
‫חוסר ביקוש למוצרים העשויים מחומר ממוחזר‪.‬‬
‫העדר תשתית לתחנות מעבר עם קווי מיון‪.‬‬
‫העדר סיוע להקמתם והרחבתם של מפעלי מיחזור‪.‬‬
‫חוק הפיקדון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תיקון חקיקה זה הוא חלק ממהפכת המחזור שמוביל המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬באמצעות‬
‫חקיקה קיימת‪ ,‬למשל החוק לסילוק ומחזור צמיגים‪ ,‬התשס"ז ‪ ,2007 -‬ובאמצעות‬
‫חקיקה עתידית‪ ,‬כדוגמת חוק האריזות הנמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה‬
‫של הכנסת‪ .‬עיקרי חוק הפיקדון‪:‬‬
‫א‪ .‬מכלי משקה קטנים ‪ -‬עד ‪ 1.5‬ליטר‬
‫גובה דמי הפיקדון עומד על ‪ 30‬אג'‪.‬‬
‫חובת סימון מכלים‪:‬‬
‫מכלי המשקה יסומנו באופן ברור ובלתי ניתן להסרה בסימון "חייב בפיקדון ‪ 30 -‬אג'"‪ .‬חל איסור‬
‫מכירה בבתי עסק של מכלי משקה שאינם מסומנים בהתאם להוראות החוק‪.‬‬
‫לגבי משקאות אלכוהוליים‪ :‬בתקופת המעבר‪ ,‬עד ‪ ,9/2/2011‬רשאים בתי עסק ליצר ולשווק‬
‫מכלי משקה אלכוהוליים עם סימון של דמי פיקדון בגובה ‪ 25‬אג'‪ ,‬כאשר דמי הפיקדון בפועל‬
‫יעמדו על ‪ 30‬אג'‪.‬‬
‫גביית והשבת דמי הפיקדון‪:‬‬
‫* יצרן או יבואן חייב לגבות בגין כל מכירה של מכל משקה מלא את דמי הפיקדון‬
‫* יצרן או יבואן חייב להשיב את דמי הפיקדון בגין כל מכל משקה ריק שהוא אוסף או מקבל ‪.‬‬
‫* כל בית עסק שמוכר מכלי משקה‪ ,‬מחויב לגבות את דמי הפיקדון בעת המכירה‪ ,‬לקבל מכל‬
‫משקה ריק ולהשיב את דמי הפיקדון‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מכסת המכלים להשבה‪:‬‬
‫בית עסק חייב לקבל עד ‪ 50‬מכלים ריקים מצרכן יחיד ביום‪ ,‬למעט המקרים הבאים‪:‬‬
‫* בתי עסק קטנים מ‪ 28 -‬מ"ר ‪ -‬למעט מכל משקה שנרכש במקום‪.‬‬
‫* בתי עסק לצריכה מקומית (מסעדה‪ ,‬מלון) אלא אם כן דמי הפיקדון נגבו בעבור המכלים‪.‬‬
‫* בית עסק אינו מחויב להשיב דמי פיקדון על מכלי משקה אם אינו משווק מכלי משקה מלאים‬
‫של אותו יצרן או יבואן‪.‬‬
‫חובת איסוף‪:‬‬
‫נקבעו יעדי איסוף שנתיים ודו שנתיים ליצרנים ויבואנים‪ ,‬במטרה לשמור על רמת איסוף סבירה‬
‫בכל שנה‪.‬יצרן או יבואן חייב באיסוף של ‪ 77%‬לפחות ממכלי המשקה שמכר בכל תקופה של‬
‫שנתיים‪ .‬בכל שנה מתוך אותן שנתיים מחויב יצרן או יבואן באיסוף של ‪ 73%‬לפחות‪.‬‬
‫חובת מיחזור ‪ 90% -‬ממכלי המשקה הנאספים‬
‫פיצויים לדוגמה ‪-‬אזרח שיבקש להחזיר בקבוק ויסורב‪ ,‬יהיה זכאי לקבל פיצוי של עד ‪₪ 1,800‬‬
‫בגין כל סירוב מבעל עסק לקבל מכלי משקה ריקים ו‪/‬או להחזיר את דמי הפיקדון בעבורם‪.‬‬
‫תלונות אפשר להפנות למועצה הישראלית צרכנות‬
‫חוק הפיקדון‬
‫בבליוגרפיה‬
‫•‬
‫אתר תאנים‬
‫•‬
‫•‬
‫אתר המשרד להגנת הסביבה‬
‫קלאצ'קו ‪,‬ש‪ .)2003(.‬עוברים לירוק‪ .‬תל אביב ‪ :‬הוצאת בר‪ -‬אילן‪.‬‬