ניהול על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא במועצה האזורית מתחיל בחשיבה אסטרטגית המגדירה את : חזון המועצה , ערכיה , מדיניותה ואתגרי הפיתוח לשנים הבאות , וקובעת מטרות ויעדים ברורים.
Download ReportTranscript ניהול על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא במועצה האזורית מתחיל בחשיבה אסטרטגית המגדירה את : חזון המועצה , ערכיה , מדיניותה ואתגרי הפיתוח לשנים הבאות , וקובעת מטרות ויעדים ברורים.
1 ניהול על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא במועצה האזורית מתחיל בחשיבה אסטרטגית המגדירה את: חזון המועצה, ערכיה, מדיניותה ואתגרי הפיתוח לשנים הבאות, וקובעת מטרות ויעדים ברורים תוך ציון טווחי זמן להשגתם. האסטרטגיה מהווה חלק בלתי נפרד ובסיס של תהליך קבלת ההחלטות ברשות ,בהווה ובעתיד. 2 על פיתוח בר קיימא בערבה ערבה מיקום במרחב מרכיבי האפיון והממצאים: משאבי האזור, הפעילות באזור, תוצר פעולות האדם זיהום ומטרדים סביבתיים נקודות מבט ומחשבה כבסיס לפיתוח בר קיימא בערבה 3 "פיתוח בר-קיימא הוא פיתוח המספק את צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם" שוויון תוך דורי הרחבת המקורות למשק באמצעות צמיחה שמירת משאבי סביבה 4 אוכלוסיות וקהילות המתקיימות בערבה וקשורות בה ומנהלות בה שיגרת חיים ,עבודה, חינוך ,יצירה ,תעסוקה כלכלה פעילות כלכלית שעיקרה בתחום החקלאות .מגמת פיתוח בתיירות. אזור למחקר ופיתוח סביבה ארץ בראשית ,נוף קדומים ,עושר טבעי ,נוף והיסטוריה ,ערכי טבע ייחודיים בקנה מידה לאומי ובינלאומי נקודת המפגש בין גורמי הכלכלה ,החברה והסביבה והקיום המשותף שלהם מהווה את הבסיס לקיימות ולהמשך קיום האזור על-פי עקרונות לפיתוח בר קיימא הערבה התיכונה בתמ"א 35 חברה התכנון הארצי רואה באזור הערבה ובכלל זה בערבה התיכונה כחבל ארץ ייחודי בעל חשיבות שימור ברמה הארצית ובעל רגישות סביבתית ונופית גבוהה ביותר .מכאן המבט אל האזור מחייב יצירת מרחב פיזי המשלב באופן מושכל פיתוח כלכלי ,קיום אנושי וחברתי והגנה על משאבי הטבע ,הנוף 5 והסביבה הייחודיים באזור. 6 אוכלוסייה כ 3,000 -נפש עובדים זרים 2,492נפש שטח המועצה 1.5מיליון דונם מס' ישובים 7 עשירון חברתי כלכלי 8 שטח השיפוט שטח השיפוט של המועצה עומד על כ1.5 - מליון דונם ,המהווים כ 6% -משטח המדינה. מרבית השטח מוגדר כארץ בראשית. אוכלוסיית המקום אוכלוסיית המועצה בשנת 2008מונה כ 3,000 -נפש. אוכלוסיית העובדים הזרים המתגוררת ביישובי המועצה בהיקף דומה ועומדת על ( 2,855המלצה ל.)2008 - הקצאת העובדים הזרים בערבה מתפרשת בין הישובים השונים ,ומהווה הכרח בקיום החקלאות באזור .יחד עם זאת נחשב האזור כמוביל בהעסקה של עובדים זרים בחקלאות. עשירון חברתי – כלכלי אפיון חברתי-כלכלי המקובל בהשוואה בין רשויות מצביע על מיקום הרשויות בין .1-10הערבה התיכונה ממוקמת בעשירון חברתי–כלכלי 8על-פי נתוני ,2007זאת בהשוואה למועצות האזוריות השכנות: תמר -עשירון חברתי-כלכלי 5 איילות-עשירון חברתי-כלכלי 3 7 הערבה התיכונה מגיעה עד לגובה של 200מ' מעל פני הים ,גבוהה מהערבה הצפונית (גובה של -412 בערבה התיכונה מ'). נמצא קו פרשת המים המפריד בין ים המלח לים סוף .הערבה בנויה ממניפת סחף והניקוז בה הוא פנימי. 8 משאבי האזור הפעילות באזור תוצר פעולות האדם 9 אוכלוסייה ,חברה וקהילה מים קרקע משאבי האזור טבע ,נוף וסביבה 10 אוכלוסיית המועצה גדלה במהלך השנים (ראה איור .)1בין השנים 2005ל2007 - חלה עליה בשיעור הגידול ותוספת של אוכלוסייה במועצה .מתקיימת קליטה, בעיקר של בנים וישנו ביקוש הן להרחבה קהילתית והן ליחידות משק .נקלטו משפחות ללא תקן חקלאי שעובדים ומתפרנסים במשקי ההורים ,וישנם משפחות של בנים אשר ממתינות להרחבות הקהילתיות במושב. הנתונים מורים על תהליכי צמיחה ועל ביקוש למגורים ביישובים החקלאיים איור .1אוכלוסיית הערבה בשנים ,2003-2007נתוני למ"ס. במועצה. אפשר כי ההרחבות הקהילתיות המתוכננות ביישובים ייתנו הקליטה מתאפשרת אם בהקצאת נחלות מענה לקליטת אוכלוסייה חדשה ,שאין לה בהכרח קשר ואם במגורים בהרחבות קהילתיות (היכן משפחתי בערבה ,וגם מעוניינת להתגורר במקום מבלי לקבל שמתאפשר) ובנחלות ההורים .מכאן הקצאת נחלה ולהפעיל משק חקלאי. שכמעט ולא מתקיימת קליטה של משקי מגמת צמיחה זו מאופיינת גם ביישוב הקהילתי ספיר וגם בית חדשים ללא קשר משפחתי עם 11 בצוקים ,כיישוב חדש אשר נמצא בתהליכי קליטה. הערבה. היישובים במועצה 7ישובים. חמישה מושבים חקלאיים :חצבה ,עידן ,עין יהב ,צופר ופארן .בהם 460משקים חקלאיים פעילים. מרכז אזורי כפרי :ספיר 140 ,משפחות יישוב קהילתי-תיירותי :צוקים 25 ,משפחות מתגוררות כיום ועוד 33בתי אב בתהליכי בנייה. יישוב אוכלוסייה משק בית חצבה 459 119 ספיר 386 100 עידן 276 72 עין יהב 612 159 פארן 421 109 צופר 344 89 צוקים 62 25 התפלגות גילאית חלקה של קבוצת הגיל הצעירה 32.6% :0-17דומה להתפלגותה הכלל ארצית ונמוך בהשוואה לכלל המועצות האזוריות .קבוצת הגיל המבוגרת 1.9% :+65נמוכה במיוחד במועצה האזורית ערבה תיכונה ,בהשוואה למועצות השכנות ,לכלל המועצות האזוריות ולנתון הכלל ארצי .ראה איור .2בשנת 2007מנתה האוכ' המבוגרת בערבה כ 200 -נפש ,מהם 58%בעין יהב 22% ,בחצבה ו- 14%בספיר והיתר בשאר היישובים .במושב עין יהב מס' הילדים בגילאי 0-17היה הגדול ( )188ובצוקים הקטן (,)23 שנת .2007 40 34.8 36.6 33.2 32.6 28.7 30 20 9.9 10 2.1 5.6 0 איילות לוח .1אוכלוסיית היישובים ,2007למ"ס. 1.9 6.9 הערבה התיכונה אחוז בני +65באוכלוסייה בסוף 2006 תמר כלל ארצי כלל המועצות האזוריות אחוז בני 0-17באוכלוסייה בסוף 2006 איור .2התפלגות גילאי 0-17ו +65 -במבט השוואתי. 12 יישובי הערבה מאופיינים בהרכב חברתי קהילתי מגוון ,הבנוי מקהילות שונות .חלקן קשורות זו בזו ומקיימות מערכת קשרים ותפקוד הדוקה ויומיומית ואחרות קיימות באותו אזור גיאוגרפי ,אך אין בניהם קשרים ויחסים של ממש. מרבית תושבי הערבה הם משפחות חקלאיות .מסוף שנות ה 60 -ועד סוף שנות ה 80 -הוקמו כל היישובים החקלאיים ,ובכלל זה היישוב הקהילתי ספיר שהוקם כמרכז אזורי עבור יישובי צפון ומרכז הערבה. הדינאמיקה האזורית והשינויים שעבר המקום במרוצת השנים הביאו עימם להתפתחות מקומית ולמגוון חברתי-קהילתי .ישנן קהילות המתגוררות באזור וכאלה המקיימות עימו קשרים תפקודיים אחרים (מחקר, תיור וביקור ,נותני שירותים ועוד .כולם קשורים בערבה באיזה אופן ומקיימים קשרים עם האזור .איור– מציג להלן את הקהילות השונות המזוהות בערבה התיכונה. היישובים מאופיינים בהון אנושי וחברתי המשמש כמשאב של האזור באמצעותו התאפשר פיתוח ושגשוג הערבה במהלך השנים .הישובים החקלאים מתפקידים כקהילות קטנות המקיימות קשרים פנימיים בישובים ובניהם בתחומים שונים .היישוב ספיר נבדל מהם הן בהרכבו ומאפייניו ובעיקר בשל ריבוי התושבים המתגוררים בו מגורים זמניים .כיום בשל מגמת הביקוש למגורים ביישובים ומגבלת הקרקע והמים ,הרחבת היישובים מתבצעת בקפידה ומתאפשרת בראש ובראשונה לבנים ממשיכים. קהילה גדולה ומשמעותית באזור הינה קהילת העובדים הזרים ,התילאנדיים .המשמשים כוח עבודה מקומי, מתגוררים ביישובים וצורכים את השירותים השונים במסופקים ביישובים ובמועצה. קיימת חשיבות בזיהוי ובאפיון הקהילות השונות וההרכבים החברתיים הקיימים באזור ללימוד הצרכים המשתנים ,הדינאמיקה המקומית והאזורית ולצורך רתימתם לחשיבה ולשיתוף בביצוע פעולות ובאימוץ 13 עקרונות של פיתוח בר קיימא. דור המשך בנים חוזרים תושבים ותיקים עובדים זרים נותני שירותים תושבים חדשים תושבים זמניים תיירנים קהילות הערבה אנשי מחקר ילדים ונוער יזמים ואנשי עסקים אנשי חינוך אמנים ויוצרים אנשי טבע וסביבה חקלאים 14 הערבה מתבססת על אקוויפרים מקומיים ומנותקת ממערכת הובלת המים הארצית .מערכת הפקת המים בערבה התפתחה בשלבים ,ובהתאם לצורך וכיום קיימים בה כ 50 -שדות קידוחים המחוברים למערכת המים המקומית .קידוחים אלה מספקים את הצריכה הכוללת ליישובי האזור. מי התהום מהווים את מקור המים בערבה עליו מושתת ההתפתחות ההתיישבותית והחקלאית .זמינות מי התהום באקוויפרים מותנית בחלחול מי שיטפונות לאורך ודרך קרקעית הנחלים .בכדי להגביר את חלחול מי השיטפונות בערבה הוקמו סידרה של מאגרי חלחול שנועדו לחסום את נתיב הזרימה של נחל ערבה ולאפשר החדרה של מי השיטפונות אל מי תהום באזורים נבחרים. מערכת המים בערבה הפיקה בשנת 2007מאקוויפרי המילוי 34.5מלמ"ק. צריכת המים בשנה זו עמדה על 32.2מלמ"ק ,המהווה חריגה של 1.17% מהקצבת המים השנתית. הקצבת המים למשקים מחולקת למים שפירים ולמים מליחים. 15 400000 272,388 300000 200000 הקצאת מים – מצב קיים ומתוכנן הקצאת המים בערבה נקבעה ל 30 -אלמ"ק למשק .על-פי נתוני משרד החקלאות מספר הנחלות המאוכלסות בשנת 2007עמד על – 472ובהתאם הקצאת המים לפי המכסה שנקבעה היא של 33,049אלמ"ק לכל המשקים בערבה. 0 -100000 עידן -76,867 עין יהב חצבה פארן צופר -200000 -227,870 -300000 -400000 -360,100 יישוב איור .3חריגה מהקצבת המים לפי יישוב בשנת .2007 מקור :רשות הניקוז ערבה.2007 , 10,000 0 8,000 קוב מים התבוננות בנתוני התכנון של משרד החקלאות מלמדת על תקן נחלות מבוקש שיגיע ל.600 - מכסת המים שתידרש בהתאם לכך תגיע ל- 42,000אלמ"ק ובהתאם ההשלמה היא של נבחנות מספר חלופות 8,960אלמ"ק. להתמודדות עם המחסור הצפוי – בשלב זה אין אפשרות לממש את הפרוגרמה שנקבעה בשל המחסור הצפוי במים. קוב מים נתוני השימוש במים בשנת 2007מלמדים כאמור על חריגה בצריכה אשר בלטה בעיקר ביישובים :חצבה ,צופר ועידן. 100000 6,429 6,000 4,130 4,000 2,000 1,540 3,290 8,400 4,270 0 8,400 6,860 5,110 0 עידן צופר השלמה עין יהב חצבה פארן הקצאה קיימת איור .4הקצאת מים ליישובים ,מצב קיים ומתוכנן. מקור :נתוני משרד החקלאות.2008 , 16 מים מותפלים המים בערבה לא עומדים בתקן משרד הבריאות למי שתייה .חברת מקורות מפעילה מתפילים קטנים המספקים מים לבתים לצרכי שתייה בלבד. נדרשת הקמה של מערכת מתקני התפלה ביישובים עם קווי הולכה לשימושים השונים של משק הבית. מערכת נפרדת הינה מורכבת וכרוכה בעלויות גבוהות בשל הצורך בהפרדת מים להשקיה לחקלאות ומי שתייה לצרכים של משק הבית. התפלת המים לשתייה ביישובים עדיין לא מפותחת מקורות מקדמת הקמה של "אשכולות התפלה" אשר יספקו מי שתייה לכל צרכי הבית ביישובי הערבה (לא לגינה) .אשכולות אלה כוללים מתפיל מרכזי ,המספק מים איכותיים לשתייה למספר יישובים בקרבתו .ביישובים תתבצע הפרדה לרשת מים מותפלים ולרשת מי חצר. על-פי מקורות בשלב הראשון מתוכננים ארבעה מתפילים חדשים לישובי הערבה התיכונה :אשכול התפלה פארן ,עין יהב ,חצבה ועידן וצופר-ספיר .בכל אחד מהאשכולות תתאפשר ספיקה יומית של מים הנעה בין 500-700מ"ק ליום. 17 המועצה האזורית מתפרשת על-פני שטח נרחב המיועד לשימושים שונים .מרבית השטח תפוס על ידי שמורות טבע ושטחי אש ( ,)76.5%והיתר ( )23.5%משמש למגורים, לחקלאות ולמתקני תשתית שונים. איור 5ולוח 2מציגים את שימושי הקרקע השונים הנמצאים בחלקו המצומצם של השטח ( , )23.5%ממזרח וממערב לכביש הערבה .מתוך מלאי השטחים שאינם שמורות טבע ושטחי אש רק כ 5% -משמשים לחקלאות (עיבוד חקלאי ומתקנים חקלאיים אחרים) .אחוז נמוך מכך משמש למגורים (.)0.03% שימושי הקרקע שמורות טבע ושטחי אש יתרת השטח שימושי הקרקע חקלאות ושימושים חקלאיים מגורים שטח (דונם) ב%- 1,156,208 76.5% 355,489 23.5% שטח (דונם) ב%- 33,000 9.3% 100 0.03% לוח .2פרישת שימושי וייעודי הקרקע 18 איור .5פרישת שימושי וייעודי הקרקע הערבה התיכונה היא חלק מחבל ארץ גדול יחסית המאופיין במיעוט אוכלוסייה .האזור ייחודי במרכיבי הנוף והטבע הקיימים בו ומכאן גם רגישותו ופגיעותו הגדולה .המרחב הפתוח משמש כמשאב עבור המדינה כולה ועבור תושבי האזור המתגוררים בקרבה ובסמיכות אל אוצרות הטבע הפרושים בערבה .הערבה התיכונה מהווה חלק מרצף שטחים פתוחים המאופיין לכל אורכה ולכל רוחבה ,כלולים בו בתי גידול רגישים שחלקם ,אף נמצאם בסכנת העלמות והכחדה (החולות ,השיטים ,הנחלים ועוד). איור 6מציג להלן את רגישות השטחים הפתוחים בערבה התיכונה מתוך מידע שהתקבל מן המשרד להגנת הסביבה. נראה בברור כי קיימת רגישות גבוה לשטחים הפתוחים גם בציר הלינארי בסמיכות יחסית לכביש הערבה ,סביבו מתפתחים היישובים ,בתחום היישובים ובסביבתם. מרבית הציבור נחשף למראות הייחודיים של הערבה בדרך לאילת הנוף החשוף מאופיין בתשתית חקלאית בולטת של כתמים ירוקים. 19 איור .6רגישות השטחים הםתוחים בערבה. בסקר מקיף שערך מכון דשא -דמותה של ארץ נבחנה גם הערבה התיכונה כחלק משטח הערבה כולה מצפונה ועד דרומה .אזור הסקר שהתמקד בשטח היישובים ובסמיכות להם פרש את ערכיותו הנופית של השטח ואת פרישת אתרי העניין המצויים באזור .נמצא כי ערכיותו הנופית של השטח גבוהה ,בדומה לערכיות השטחים הפתוחים .ערכיות נופית כוללת מאפיינים גיאומורפולוגיים ,תכונות טבעיות, תופעות טבע ייחודיות ועוד ..גם כאן ממוקמים הישובים באזורים המוגדרים בערכיות נופית גבוהה .ראה איור .7 20 מהערבה. איור .7ערכיות נופית בקטע נבחר משאבי הטבע ,הנוף והסביבה הקיימים בשטחי הערבה התיכונה משמשים כמקור לפעילות תיירותית ולמשיכת מבקרים לאזור (נושא שיסקר בהרחבה בהקשר לתיירות בערבה) .איור 8מציג את פרישת אתרי העניין המצויים בקרבה לציר האורך של הערבה ,ומלמדים על סיפורו ההיסטורי של המקום ששימש גם בעבר כציר מעבר חשוב עם תחנות חנייה .באזור ריבוי של אתרים ארכיאולוגיים, תופעות גיאולוגיות וגיאומורפולוגיות ייחודיות נקודות נוף וביקור ועוד .אתרי עניין אלה יחד עם ערכיות הנוף והשטח הפתוח מעצימים את המקום ומגבירים את מידת רגישות ופגיעותו הסביבתית. 21 איור .8פרישת אתרי עניין בקטע מהערבה. • ביקוש למגורים במושבים החקלאיים אל מול מגבלת פיתוח הקשורה בהקצאות מים וקרקע • בשלב זה חלקה של האוכלוסייה המבוגרת קטן יחסית ,אך בעתיד יש להביא בחשבון עליה בחלקה של קבוצה זו באוכלוסייה (משמעות באספקת שירותים, ירידה בכוח היצרני ,ועוד).. • היישוב הקהילתי ספיר חלש ונמצא בפער חברתי-כלכלי משמעותי מהמושבים בערבה התיכונה • הערבה מאכלסת קהילת עובדים זרים גדולה במיוחד יוצר עומס על המערכות הקיימות • מערכת הפקת המים הינה עצמית – סוגית המים בערבה הינה משמעותית להמשך הפיתוח הן למגורים והן לחקלאות. • עלות התפעול של מערכת המים באזור גבוהה במיוחד וצורכת אנרגיה גבוהה • נדרשת התפלת מים לשתייה ולאספקה למשקי הבית • מרבית שטח המועצה תפוס על ידי שמורות טבע ושטחי אש ,אזור רגיש לפיתוח נמצא בתחום רגישות נופית ,הידרולוגית וערכית גבוהה במיוחד ,גם באזורים בהם קיימת עתודת קרקע לפיתוח. • כל פיתוח נבחן תחת משמעויות סביבתיות וערכיות 22 חקלאות כוח עבודה בחקלאות תיירות תעשייה ,תעסוקה ויזמות כלכלית חינוך הרחבה ביישובים תשתיות פיקוח ואכיפה ניהול סביבה אנרגיה ירוקה הפעילות באזור 23 ההקצאה הקיימת לעיבוד חקלאי בחמשת המושבים החקלאיים עידן ,צופר ,עין יהב, שטח (דונם) חצבה ,פארן מסתכמת בכ -כ 32,000 -דונם .גידולים סך השטח המעובד בשנת 2008-9עומד על 19,246 25,647דונם 460 .המשקים החקלאיים ירקות 1,067 מייצרים כ 65% -מכלל ייצוא הירקות פרחים הטריים מישראל (למעט גזר ותפוחי אדמה) 3,208 מטעים וכ 13% -מהפרחים הקטופים המיוצאים 2,126 מישראל .החקלאות ברמה טכנולוגית אורגני מהגבוהות בעולם .לדברי החקלאים סך הכול 25,647 מיושמות שיטות לגידול בסביבה נקייה ממזיקים וחומרי הדברה .למעלה מ 10% -לוח .3שטח מעובד בשנת .2008 מהחקלאות הינה אורגנית .איור 9מציג מקור :סקר מו"פ ערבה.2008 , את פרישת השטחים החקלאיים המעובדים בשנת .2007 התפלגות הגידולים לפי מושבים מראה כי בגידולי ירקות המושבים המובילים הם :עין יהב ,חצבה ,ופארן .חצבה מייצרת כ 67% -מהגידולים לפרחים. מגדלים גדולים של מטעים הם היישובים חצבה ,עין יהב וצופר .מבין גידולי הירקות הגידול העיקרי הוא פלפל 14,606 ( 76% -דונם) מהשטח מיועד לעיבוד חקלאי זה .כל יתר גידולי הירקות :מלון ,אבטיח ,עגבנייה ,קישואים ועוד מתפרשים על 4,640( 45%דונם) מהשטח הנותר לגידול ירקות . 24 איור .9 פרישת שטחים עידן, 15% עין יהב, 26% חצבה, 26% עין יהב, 29% חצבה, 21% פארן, 21% פארן, 18% איור .11התפלגות השטח לעיבוד חקלאי ,לפי חלוקה ליישובים. איור .10התפלגות סוגי הגידולים לפי ישובים ,מקור :סקר מו"פ ערבה.2008 , פרחים ירקות עידן, 14% צופר, 15% צופר, 15% מקור :סקר מו"פ ערבה.2008 , מטעים עין יהב, 3% חצבה, 63% עידן, 9% צופר, 7% פארן, 18% עין יהב, 22% חצבה, 35% עידן, 12% צופר, 21% פארן, 25 10% שיטות הגידול שטחי גידול בדונמים ארבע שיטות הגידול השכיחות בערבה הן :שטח פתוח ,חממות ,מנהרות ובתי רשת .אחד ההבדלים העקרוניים בין גידול בשטח פתוח וגידול בבתי גידול הוא השימוש בטכניקת הדלייה שנגזר ממנה ייצור אינטנסיבי ורב יותר הן של תוצרת והן של פסולת. שיטות הגידול הדומיננטית הן בתי רשת וחממות. ראה איור .12 10127.5 15,000 10,000 5554.2 2240 5,000 1,324.5 0 ירקות בית רשת 3,000 2,699.1 בית רשת מנהרות חממה שטח פתוח פרחים מנהרות מטעים חממה שטח פתוח 2,671.0 איור .12שיטות הגידול לפי סוגי גידול ,שטח בדונמים. 2,406.5 2,500 2,112.5 1,752.5 2,000 מקור :מו"פ ערבה תיכונה ,נתוני ..2008 1,801.0 שטח 1,358.0 1,500 1,000 500 0 עיו יהב בית רשת חצבה פארן מנהרות חממה צופר עידן הגידול בבתי הרשת דומיננטי בכל היישובים .במושב חצבה קיימת חלוקה דומה של שטחי עיבוד בבתי רשת ובשטח פתוח .שטחי חממות גדולים יש בעין יהב, חצבה ועידן ,בפארן ועידן כמעט שלא משתמשים בחממות .ראה איור .13 שטח פתוח איור .13התפלגות שטח העיבוד לפי שיטות הגידול ביישובים. מקור :מו"פ ערבה תיכונה ,נתוני 2008 26 חקלאות אורגנית 2500 2094.5 2000 1906 שטח בדונם סך שטח הגידול האורגני בערבה הוא 2,119.5דונם. מרבית הגידולים האורגנים הם ירקות ( )98%והשאר 873.5 1000 מטעים .ענף הגידולים האורגנים בערבה החל עוד 500 בשנים ,96-97בשנת 2000שטחי הגידול האורגני 0 בערבה התיכונה והצפונית לא עברו את ה100 - 2004/2005 2005/2006 2006/2007 2007/2008 שנה דונם .נפח הגידולים ושטחי העיבוד הולכים וגדלים עם השנים ,ונראה כי בערבה התיכונה חלה עליה איור .14שטח לגידול ירקות אורגנים בערבה התיכונה .2004-2008 של כ 40% -בשטחי העיבוד האורגני משנת 2004מקור :מו"פ ערבה 2008 , ועד ,2008איור 14מציג את היקף השטח המעובד בשנים האמורות. 649 עידן ישוב המושבים המובילים כיום ( )2007/8בשטחי עיבוד אורגני הם חצבה ,עידן ועין יהב .מבין הירקות מעבדים כל הישובים יחדיו כ 1,402 -דונם פלפלים. נראה כי היקף השטחים והגידולים האורגנים ילך ויעלה עם הזמן במיוחד לאור העלייה במודעות לצריכת מזון אורגני ,הביקוש שיגדל לגידולים אלה והעמקה בתחום המחקר והפיתוח בנושא זה. 1330 1500 115 צופר 20 פארן 934.5 חצבה 401 עין יהב 0 200 400 600 800 1000 שטח בדונם התיכונה.2008 , איור .15שטח לגידול ירקות אורגנים בישובי הערבה 27 מקור :מו"פ ערבה 2008 , חומרי חיטוי השימוש בחומר חיטוי קרקע קיים בשטחי העיבוד בערבה וכולל שלושה מרכיבים עיקריים :מתיל ברומיד, חיטוי סולרי ומתאם סדיום .כידוע מתיל ברומיד נאסר לשימוש חקלאי בארץ ,אלא אם ניתן על כך אישור מיוחד ,מתאם סודיום נבחר כתחליף לאותו מתיל ברומיד והשיטה העדיפה מבחינה סביבתית היא חיטוי סולרי .עיקר החיטוי בערבה מתבצע במתאם סודיום ובשילוב שלו עם חומרים נוספים ,היקף שטח נרחב מחוטה במתאם סודיום ובחיטוי סולרי (כ 9,963 -דונם) .נראה כי נעשה מאמץ מצד חקלאי הערבה להפחית עד כמה שניתן את השימוש בחומרי חיטוי ,כ 8,000 -דונם קרקע מעובדים ללא חיטוי או בחיטוי סולרי בלבד .יש לשאוף לצמצום השימוש במתיל ברומיד. 9963.2 10000 מתאם סודיום (אדיגן מתמור)+חיטוי פורדור +אדיגן חיטוי סולרי בלבד ללא כל חיטוי אחרים 9963.2 156.0 3822.0 4259.6 316.5 לוח .4מרכיבי חיטוי קרקע לפי גודל שטח. מקור :מו"פ ערבה 2008 , שטח בדונם חומר חיטוי מתיל ברומיד בלבד מתיל ברומיד+חיטוי סולרי מתאם סודיום (אדיגן מתמור) בלבד שטח בדונם 685.0 1202.1 3076.0 8000 6000 3076.0 4000 2000 685.0 316.5 156.0 3822.0 4259.6 1202.1 0 פורדור אחרים מתיל מתיל מתאם חיטוי ללא כל מתאם ברומיד ברומיד סודיום סולרי חיטוי סודיום +אדיגן וחיטוי בלבד וחיטוי בלבד בלבד סולרי סולרי חומר חיטוי איור .16מרכיבי חיטוי הקרקע לפי גודל שטח. מקור :מו"פ ערבה 2008 , 28 גידולי בעלי-חיים נוסף לגידולי ירקות ופירות ,פרחים ומטעים ישנם בערבה גידולי בעלי-חיים כולל גידולי מים .היקף הגידולים משתנה ויחידות המדידה אף הן שונות ונגזרות מסוג הגידול ,שלא כמו גידולים חקלאיים הנמדדים ,בין השאר ,בשטח מעובד בדונם .לוח 5מציג את הגידולים השונים ,לפי שיטת גידול ,יחידות הגידול והמושב המגדל. גידול שיטה יחידות עין יהב חצבה דגי נוי ברכות אלפי קוב 5.0 10.7 פארן צופר עידן 0.1 הודים לולים יחידות 150,000 230,000 רפת פיטום רפת ראש 800 50,000 פרות לחלב רפת מיליון ליטר 1,235 אנטילופות שונות ראש 150 סרטנים ברכות אלפי קוב 3.0 דבורים שונות יחידה 2,000 לוח .5גידולי בעלי חיים וגידולי מים בערבה. מקור :הליג ,א ,)2006(.טיפול בפסולת חקלאית בערבה התיכונה ,מרכז מדע ערבה תיכונה. 29 פוטנציאל קרקעי לפיתוח חקלאי בערבה משנת 1999ועד שנת 2008נקלטו 95משפחות שעיסוקם בחקלאות במסגרת הקצאת נחלות .בשנת 2008 מספר הנחלות המאוכלסות בפועל עמד על ( 472נתוני משרד החקלאות )2008 ,תקן הנחלות המאושר לא מוצה בכל המושבים (פרט לעין יהב וחצבה) ,ובנוסף לכך הוגדלה ההקצאה לנחלה מכ 70 -דונם ברוטו ל- 80דונם ברוטו .נוסף לשינוי היקף ההקצאה הקרקעית לכל נחלה ,מבוקשים (בתכנון) תקני נחלה חדשים ( 120לעומת 100במרבית המושבים) לפי 80דונם ברוטו לכל נחלה .לוח 6מציג את ההקצאות הקיימות, המאושרות והמתוכננות לכל הערבה. נחלות מאוכלסות קרקע כיום ()1 תקן נחלות מאושר קרקע לפי תקן ()2 תקן נחלות מבוקש קרקע לפי תקן מבוקש השלמות למבוקש()3 472 34,678 540 37,760 600 48,000 13,222 לוח .6הקצאות הקרקע ליישובים בערבה :קיים ,מאושר ומתוכנן. מקור :משרד החקלאות מחוז הנגב – חוות גילת ,סקירת אזור הערבה התיכונה.2008 , ( -)1קרקע לפי כ 73 -דונם לנחלה ( -)2קרקע לפי תכנון של 80דונם לנחלה קיימת בפועל ()80*472 ( -)3השלמה למבוקש הכוללת :השלמה לפי מאושר ( + )3,082השלמה למתוכנן ()10,240 יש לציין כי ביישובים עין יהב וחצבה מנוצלות כל הנחלות המאושרות על-פי התקן ,אין כל צורך בהשלמה לתקן ובנוסף לכך התקן שנקבע להם מראש ל 120 -נחלות בכל מושב ,הוא גבוה ב 20 -נחלות מיתר היישובים ,על-כן לא הוקצה נחלות נוספות בתכנון עתידי בשני המושבים הללו. 30 איכות ותקנים החקלאות בערבה פועלת ומקדמת נהלים ,שיטות ותקנים להבטחת איכות המזון ועומדת בדרישות בינלאומיות " Global Gapחקלאות נאותה". איכות המוצר ובריאות מהווים נדבך חיוני במהלך היצור והשיווק של מוצרים חקלאיים ובמיוחד ירקות, פירות ופרחים .בערבה רואים חשיבות רבה בנושאים אלה ועוסקים בהם באופן אינטנסיבי גם בתחום המחקר. למגדלים בערבה יתרון איכותי במוצרים המשווקים המספקים לתוצר המקומי יתרון בשוק העולמי, וקשורים ב: - הדברה משולבת ניקיון מחומרי הדברה עמידה בתקני איכות פרי נקי וארוז היטב פרויקטים מובילים וייחודיים הם: "ערבה נקייה" :שילוב פעולות לצמצום ומניעה של נוכחות הסגר ,לייצור תוצרת חקלאית טרייה מהערבה לשוקי העולם (כולל שווקים בעלי תקני איכות מחמירים ביותר :ארה"ב ויפן).כולל סניטציה ,טיפול בנגעי הסגר ,הפחתת שימוש בחומרי הדברה. פרויקט "הזה"ב" :הדברת זבוב הים התיכון בערבה .חרק שהיה נפוץ בערבה בעיקר בחצרות הבתים ובגינות הבית .נוכחות זבוב הפירות העמידה בספק מתן אישור ליצוא בהן הוא מוגדר כמזיק הסגר. הפרויקט הביא להפחתת זבוב הפירות לרמה נמוכה ,שת"פ עם ממלכת ירדן ,ועוד 31 כוח עבודה 372 400 300 מספר עובדים זרים אוכלוסיית הערבה כוללת גם את קהילת העובדים הזרים שהגיעו למקום לתגבור והפעלת החקלאות בערבה .מספר העובדים הזרים גדל משנה לשנה ונעשה מאמץ להמשיך ולשמור על היקף העובדים הקיים ואף להגדילו על מנת לאפשר המשך העיבוד והייצור החקלאי מהערבה. בשנת 2002הועסקו במשקי הערבה 1,870עובדים זרים ובנת 2,855 – 2008עובדים זרים ,היקף כיום דומה להיקף אוכלוסיית המועצה האזורית ערבה תיכונה .איור 17מציג היקף העובדים הזרים ביישובי הערבה משנת 2002ועד .2008 900 מספר העובדים הזרים בעין יהב ובחצבה 777 774 800 גדול משאר היישובים ומותאם להיקף 700 העיבוד החקלאי ולתוצרת החקלאית 600 533 500 ביישובים. 399 200 100 0 צופר פארן 2008 עין יהב 2006 2005 עידן 2004 חצבה 2002 איור .17הקצאת עובדים זרים ביישובי הערבה .2002-2008 , מקור :משרד החקלאות ,מחוז הנגב-חוות גילת.2008 , 32 מצאי התיירותי בערבה בסוף שנת 2008כולל 229חדרי אירוח 1,097 ,מיטות ועוד 1,000מקומות ללינת שטח. התפוסה השנתית הממוצעת עומדת על כ 30% -ועונת התיירות המרכזית נמשכת בין החודשים ספטמבר עד מאי. בשנת 2008הוכנה תכנית אב לפיתוח תיירות בערבה כצעד משמעותי בראיה עתידית לקראת המשך פיתוח התיירות בערבה ומתוך הצורך בחיזוק מקורות לייצור כלכלי לפיתוח היצע מקורות תעסוקה באזור. ריבוי ערכי הטבע ,נוף ומורשת ושמורות טבע הפרושים על שטחים נרחבים (מעל 50%משטח המועצה) מהווים תשתית לפעילות תיירותית באזור ומחייבים פיתוח המשלב פעילות האדם ,לרבות פעילות תיירותית בחבל ארץ ייחודי זה. היצע תיירותי רב פותח בערבה בשנים האחרונות ,ועתידות לקום בהמשך במסגרת התכניות השונות לפיתוח האזור, לרבות פרויקטים מוצעים בתכנית האב לתיירות. ההתיישבות החקלאית אף היא משמשת גורם משיכה ,בשל התפתחותה ושגשוגה באזור מדברי ושכיח ,גם הפעילות המתקיימת כיום וגם זו המתוכננת בעתיד רואה במשאבי הטבע ובאדם ופועלה באזור כמקור למשיכה ולהעמקת הפעילות התיירותית באזור. 33 בסקר מקיף שערך משרד התיירות בדצמבר 2007בעניין יחידות הקיט במחוז דרום ,נמצא כי מתוך 8המועצות האזוריות במצויות במחוז דרום מספר יחידות הקיט הקיימות בערבה התיכונה הוא הגדול ביותר .ישנה מגמת גידול ברורה בעליה ביחידות הקיט או בחדרי האירוח בערבה משנת 2000 ועוד קצת לפני כן ועד שנת .2008איור 18מציג להלן מגמה זו. איור .19שירותי תיירות בערבה.2000-207 , מקור :תכנית אב לתיירות ערבה תיכונה.2008 , איור .18מספר חדרי האירוח בערבה.2000-207 , מקור :תכנית אב לתיירות ערבה תיכונה.2008 , במקביל לגידול במספר חדרי האירוח ובקשר ישיר לכך גדל היקף הפעילות התיירותית באזור במהלך השנים .איור 19 מציג את מרכיבי הפעילות והיקף בין שנת ( 2000וקצת לפני) לשנת .2007 34 צוקים 12 3 פארן 13 צופר והאנטילופות 46 82 23 6 2 ספיר עין יהב 286 57 בי"ס שדה חצבה 180 31 חצבה עידן 15 0 50 407 85 82 100 150 חדרים 200 250 300 350 400 450 מיטות איור .20מספר חדרי אירוח ומיטות בערבה .2008 , מקור :מועצה אזורית ערבה תיכונה ,תיירות. מספר חדרי האירוח גדול במיוחד בחצבה ובעין יהב ,אך בכל היישובים קיימים חדרי אירוח ומספר גדל עם השנים. תכניות ההרחבה ליישובים ותכנית הפל"ח של המועצה יאפשרו המשך פיתוח ענף התיירות במועצה ובכלל זה תוספת של חדרי אירוח. התרומה הכללית של ענף התיירות על-פי המצב הקיים (הערכות בעת הכנת תכנית התיירות בשנת ,2007-8 התייחסה לפוטנציאל ההכנסות ולמספר המועסקים בתחום התרומה הכלכלית התבססה על נתוני תפוסה בחדרי האירוח השונים ,היצע תיירותי קיים ותעריפי אירוח ושירות :לינה ,ארוחה ,דמי כניסה ועוד .בהתאם לכך סך התרומה הכלכלית שהתקבלה נאמדה ב 31 -מיליון ₪ בשנה .ובהיקף של 130מועסקים המהווים כ- 6.5%מכוח העבודה במקום. קיימות שורה של תכניות ויוזמות תיירות ברמה משתנה של קידום ופיתוח. הפוטנציאל הנלמד על האפשרויות לפיתוח ענף התיירות כמשאב כלכלי לאזור במסגרת ההרחבה במושבים ובפיתוח היישובים ספיר וצוקים מעודדים עשייה נמרצת להרחבה ולהעשרה של ענף התיירות באזור .תכנית האב לתיירות במועצה הציגה שורה של תחומי פיתוח והתמקדות רצויים למינוף התיירות באזור והודגש בה כי ניתן להגיע תוך עשור לסדר גודל של 200מועסקים ופדיון שנתי של כ 140 -מיליון .₪ 35 פרויקטים תיירותיים הנמצאים בקידום בוועדות התכנון בעלי פוטנציאל אזורי לפיתוח התיירות בערבה. צומת מעלה עקרבים -פיתוח מתחם מלונאות ותעסוקה. פארק ספיר -פיתוח פארק ספיר כמוקד תיירותי אזורי. בית מלון במואה – בכניסה לדרך הבשמים -.מלון מדברי 60 ,חדרים. פארק ספיר 36 מוסד חינוכי מס' תלמידים גן חובה וטרום חובה 158 גנים פרטים – גיל הרך 171 יסודי "שיטים" 306 מרכז ספיר תיכון "שיטים" 213 מרכז ספיר סה"כ תלמידים 848 כ 30% -מאוכ' הערבה מרכז טיפולי עד 170מטופלים גנים בכל יישוב מערכת החינוך בערבה מתמודדת עם אתגרים ובעיות המאפיינים את המקום :מיעוט ילדים ,מגוון רחב של צרכים ,קושי בגיוס כוח אדם ועוד. יחד עם זאת יש בה מרכיבים המייחדים אותה ומשווים לה יתרון על פני מערכות חינוך באזורים אחרים. בשנה זו מקדמת המועצה תכנית אסטרטגית לחינוך באזור בהובלה של המכון לחינוך דמוקרטי. לוח .7נתוני מערכת החינוך בערבה התיכונה.2008 , מקור :מחלקת החינוך ,המועצה האזורית ערבה תיכונה. החינוך הסביבתי ( )1בית ספר יסודי שיטים – בוסתן שיטים: גן ירק ,פינת ליטוף ,פינת כינוס ,חממה טכנולוגית (לביצוע ניסיונות וביוטופים) .הבוסתן פועל 4שנים, בשיתוף פעולה של בית הספר היסודי ,קהילת הורים מתנדבים ,שותפויות של גורמים פרטיים ,העמותה לקידום החינוך חוג צפרות ושמירת טבע ,ועוד .לכל כיתה מוקדשת שעה שבועית בבוסתן במסגרת מערכת השעות .במסגרת הפעילות ותכנית הלימודים לכל כיתה הילדים מבשלים מהתוצרת המקומית ,מיצרים קרמים ,שמנים ,אוספים זרעים מצמחים ועוד .בבוסתן מקדמים פעולות מחזור ,ייצור קומפוסט ועוד. 37 החינוך הסביבתי-המשך ( )2בית ספר תיכון שיטים : בכיתה ח' הנושא המרכזי הוא" -אני וסביבתי" שח"ק ירוק – שותפות חינוכית קהילתית ,מסגרת חוזר מנכ"ל ,.חינוך התיישבותי פרויקטים של תרומה לסביבה – ניקוי והסדרת חניונים ,עבודות בשמורת שיזף ועוד סיורים בדגש על דילמת האדם והסביבה ( )3פעילויות ופרויקטים נוספים עם בתי הספר: "אמץ עץ" – לימוד נושא המארג האקולוגי שנפגע ופעולות הנבטה ושתילה פעילות בבית ספר שדה פעילות משולבת עם היחידה הסביבתית הקמת לוחות סביבה בבתי הספר פרויקט תיק אוכל להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק הכנת פינות מחזור וקומפוסטרים בגני הילדים הדשתלמויות גננות – גנים ירוקים מערכי שיעור וליווי של הגנים ובתי ספר (מועדים בסביבה ,משקפים ירוקים ועוד) הקמת פינת מחזור גדולה בכניסה לבתי הספר ( )4בתחום החינוך הבלתי פורמלי: ליווי קייטנות קיץ – פרויקטים סביבתיים (סדנאות ,הצגות בנושאי סביבה ועוד).. ימי שישי אדם וסביבה – תכנית יחודית לערבה עם רשות העתיקות יום כדור הארץ פרויקט עם חברת נטפים והמתנ"ס – מיחזור טיפטוף 38 ביישובי הערבה התיכונה כ 90%מהמתיישבים הינם חקלאים בעלי משקים פעילים .החקלאות כאמור מהווה מקור פרנסה עיקרי עבור מרבית תושבי האזור .מקור תעסוקה נוסף הוא התיירות (ראה פירוט לעיל). ביישוב ספיר מרבית המועסקים הינם נותני שירותים במועצה או בסביבתה ,אחרים מקדמים יזמות עסקית באזור .ביישוב הקהילתי צוקים ,אשר אף הוא אינו עוסק בחקלאות מתקיימות יוזמות מקומיות בתחום התיירות והיישוב עצמו מוגדר ככפר תיירותי. נוסף לפעילות החקלאית המתקיימות במושבים ישנן יוזמות מקומיות בתחום התיירות ובתחומים נוספים (חנויות ומסחר ,שירותים ועוד .)..היקף הפעילות הכלכלית ,עסקית שאינה בתחום החקלאות נעה בין -10% תיאור בספיר ישנו אזור תעסוקה מפעל .13% המפעל פועל על-פי הצורך ,מכין תערובת בטון לפי הזמנה, המשתרע על כ 400 -דונם ,שלוחת מתכוונים להרחיב את המפעל ולהקים מפעל חדש על-פי תקני פועלים בו שלושה מפעלים ובית רדימיקס ערד איכות הסביבה הנדרשים למפעל מסוג זה. מלאכה אחד – השטח המנוצל כיום הוא כ 6 -דונם .מרבית שטח מפעל לתוספי המפעל משתרע על שטח של כ 400 -מ"ר .לא ידוע על השפעות סביבתיות משמעותיות. אזור התעסוקה לא מנוצל ,לוח 8מזון מציג את פירוט המפעלים. מפעל למחזור פלסטיק ,תוכנן לקלוט פלסטיק חממות לקצוץ מחג ערבה קיימים מגעים מול יזמים והמדינה אותו במכונה מיוחדת ולמכור לתעשיית בפלסטיק .פעילות המפעל בהשהיה בשל נפילת מחירי הנפט. לניצול משאב השטח לייצור אנרגיה מתחדשת מסגריה/נגריה בית מלאכה לעבודות נגרות ומסגרות (כחצי דונם) לוח .8מפעלים באזור תעשייה ספיר208 , מקור :החברה הכלכלית ערבה תיכונה.2008 , 39 יזמות כלכלית כלכלה בת קיימא בערבה כאמור עיקר מקורות התעסוקה והפיתוח הכלכלי הם בתחום החקלאות. יוזמות כלכליות נוספות קשורות בתחום התיירות והשירותים .כך מעבר ליד פיתוח חדרי לינה ואירוח קמות יוזמות תיירותיות ברמה יישובית ואזורית המספקות מערך משלים לתיירים המגיעים למקום .חוות סוסים ,מסעדות ,תחנות דלק ועוד .קיימת התפתחות של עסקים נותני שירות ,כמו למשל מכוני כושר בעין יהב ,חנות מסחרית מקומית ,שיכולה לשמש גם לתיירנים וגם לתושבי המקום ועוד מס' פעילויות מצומצם. המחשת חשיבות הפיתוח הכלכלי בערבה מנקודת מבט בת קיימא ניתנת באמצעות עקומת קוזנץ הסביבתית ) (Environmental Kuznets curveלפיה בתחילת תהליך של צמיחה כלכלית ניתן דגש קטן לבעיות ולסוגיות סביבתיות .לאחר נקודה מסוימת ,כאשר הצרכים השונים מקבלים מענה ,סוגיות סביבתיות מקבלות חשיבות והחברה מעוניינת בצמצום והקטנה של נזקים סביבתיים ומטרדים בהווה ובעתיד .הכלכלה בערבה התפתחה, ומספקת מקור פרנסה למרבית תושבי האזור .היבטים סביבתיים עולים על סדר היום ומקבלים חשיבות שלא הייתה קודם .כעת נדרשת חשיבה מחודשת והשקעה בהמשך פיתוח אזורי יחד עם טיפול ומניעה של נזקים סביבתיים ,ובמיוחד כאלה שיש להם השפעות מקומיות. מתוך שכך פיתוח הכלכלה בערבה וחיזוק היזמות המקומית יחייב הרחבה של התחומים המהווים מקור לכלכת המקום ,ולהשקעה במחקר ופיתוח וביזמות שתוביל להמשך פיתוח וצמיחה כלכלית יחד ובשילוב עקרונות סביבתיים וצדק חברתי אזורי. 40 סקר השימושים הלא חקלאיים שבוצע במסגרת הכנת תכנית מתאר מקומית מס' ,284/02/30 לתעסוקה לא חקלאית בחלקות א' עולה כי מתוך 60 שימושים שונים (שאינם חקלאיים) כ 5 -בלבד אינם בתחום התיירות -השירות והאירוח הכפרי. תכנית פל"ח -פעילות לא חקלאית בדצמבר 2008אושרה תכנית מתאר מקומית מס' .284/02/30התכנית נועדה לספק מסגרת תכנונית לתעסוקות לא חקלאיות בחלקה א' במושבי המועצה .מבנה חלקות א' במושבי הערבה הוא ייחודי ,בכך שהחלקות (א') הינן ברצף וצמודות למשבצת המגורים .סך חלקה א' כולל משבצת מגורים בגודל של 3-6 דונם .שטחים אלה נמצאים בתחום ה"מחנה" של היישוב מחוברים בכבישים ותשתיות וכלולים בתכנית המפורטת של היישוב .שימושים לא חקלאיים בתחום המחנה ובתוככי הקו הכחול של המושב מחייבים הימנעות מפגיעה סביבתית ואי הפרה של איכות החיים הנדרשת בשטח המחנה ,כמו כן המופע החזותי של השימושים השונים מחייב התאמה לשימושים בתוך המחנה ולקנה המידה של המקום. השימושים המוגדרת בתכנית הם :אירוח כפרי ,שירותי משרד ומשפחתונים ,מלאכת אומן ,אחסנה ,מכירת תוצרת עצמית של הנחלה .התכנית מקצה שטח כולל המותר לתעסוקה לא חקלאית של עד 900מ"ר .בכלל זה 10יחידות אירוח (שהיקפן לא יעלה על 500מ"ר). התכנית מגדירה הנחיות סביבתיות ברורות וכוללת התייחסות לנושאים כמו :חומרים מסוכנים ,איחסון ,מים ושפכים ,איכות אויר ,פסולת מוצקה ,רעש וקרקע. מיקום התעסוקות הלא חקלאיות מושפע מהמבנה הפיזי הייחודי של חלקות א' במושבי הערבה .בהתאם לכך מאפשרת התכנית שלוש חלופות עקרוניות לפיתוח ולמיקום התעסוקות הלא חקלאיות .כל אחד מהמשים יבחר בחלופה המתאימה לצרכיו ולמהנה המשק שלו .איור – מציג ריכוז של שלושה תרשימים המציגים את שלוש אפשרויות המיקום: .1פל"ח ממוקם בצמוד לשטח המגורים .2הפל"ח ממוקם בשטח המרוחק מהמגורים וצמוד לכביש הפנימי של המושב .3הפל"ח ממוקם לאורך החלקה בצד אחד שלה. 41 אפשרויות מיקום לפעילות לא חקלאית בחלקות א' חלופה :1 פעילות לא חקלאית צמוד למשבצת המגורים חלופה :2 פעילות לא חקלאית מרוחקת חלופה :3 פעילות לא חקלאית לאורך הנחלה בכל החלופות השטח לתעסוקה לא חקלאית יהווה לא יותר מ 3.5 -דונם ולא יותר מ- 50%מהשטח החקלאי. 42 ביוב ושפכים קיימים מטש"ים (מתקנים לטיהור שפכים) בכל היישובים מלבד ספיר (מט"ש ישן) השקיית תמרים במי קולחין נעשית בחצבה בעין יהב ובצופר .בעין יהב המט"ש חדש החל פעילותו לאחרונה .בפארן ,עידן וצוקים עדיין אין שימוש במי קולחין ולעיתים יש גלישות. השימוש במי קולחין נמצא בתחילת דרכו במועצה ,לקראת שנת התקציב הבא יקבל משמעות רחבה יותר. 43 תעלת הימים במשך למעלה ממאה שנים עלו הצעות לכריית תעלה שתוביל מים אל ים המלח במטרה לנצל את הפרשי הגובה לייצור חשמל .הרעיון נדחה חמש פעמים ,בעיקר מסיבות כלכליות .האפשרות של חלופה לתעלה מים סוף לים המלח ,נפסלה בשל מאזן אנרגיה שלילי. בשנים האחרונות מקדם מלך ירדן מובל של מי ים ממפרץ אילת לים המלח דרך הערבה לאורך למעלה מ 200-ק"מ .מטרותיו הן לייצר מי שתייה (באמצעות התפלה) ותוספת מים (מי רכז של תהליך ההתפלה) לים המלח כדי לייצב את מפלסו או כפי שהדבר משווק – להציל את ים המלח. הצלת ים המלח מתמקדת בהעלאת המפלס לרום של 395מטרים מתחת לפני הים. רעיון תעלת הימים לא הוצג עד כה כתכנית מסודרת זה על כל מרכיביו ,היבטיו ומשמעויותיו .לא הובא לדיון כתוכנית אלא כרעיון בלבד והשיח סביב מיזם זה הינו מעורפל. מהידוע עד כה האפשרויות המוצעות להקמה ולפיתוח של תעלת הימים יביאו לפגיעה בלתי הפיכה בטבע ובאיכות הסביבה ויש להן השפעה ישירה על עמק הערבה .מעבר של מים מלוחים ממי ים סוף הינה פוטנציאל לבעיה עבור מערכת האקוויפרים האזורית :הירדנית והישראלית .בנוסף לכך, כיוון שהאזור מועד לרעידות אדמה ,עניין דליפות של מי ים אל האקוויפר מחייב בדיקה מעמיקה. המלחת האקוויפר מסכנת את עתיד החקלאות בערבה מוביל מי ים קיבל ביטוי בתכנית מתאר של מחוז דרום תמ"מ 4-14 44 תוואי המסילה המשך פיתוח הערבה בתנאים של ריחוק גיאוגרפי ותלות גבוה בענף החקלאות כמקור לפיתוח ופרנסה של תושבי האזור מעלה את הצורך בנגישות אל מוקדי פיתוח אזוריים ,כלל ארציים ובין לאומיים .חשיבות רבה בפיתוח תשתית מסילתית דרומה החולפת בדרכה אל הערבה .על-פי התכנית המחוזית ובהתאם לתכנית העתידית של רכבת ישראל תוואי המסילה יעבור בערבה ובקרבה לציר ,90ציר הפיתוח של האזור. מנחת מטוסים תכנית בניין עיר בהכנה להגדלת מנחת המטוסים בערבה ולשימושים נוספים .גורם חשוב ומשמעותי בפיתוח התיירות באזור( .השלמת מידע על היקף פעילות) 45 הרחבות קהילתיות מעבר להקצאת הקרקע להקמה ופיתוח של משקים נוספים המיועדים להפעלת משקים חקלאיים ,מקודמות תוכניות להרחבות קהילתיות ביישובים :עידן ,חצבה צופר ,עין יהב ופארן .מדובר על 120מגרשים בכל יישוב .בהרחבות הקהילתיות יוקמו יחידות מגורים לא חקלאיות ,כל יחידה בת 2דונם .דונם אחד מיועד למגורים ודונם נוסף לתעסוקה (בדונם לתעסוקה ניתן יהיה להקים עד 6יחידות אירוח) .נוסף לכך בכל נחלה קיימת אפשרות לבניית יחידת מגורים אחת לבין ממשיך. פארן ב -יישוב חדש בנחל ברק בין צוקים לפארן יוקם ישוב אקולוגי חדש ,היישוב יקדם עקרונות מקיימים יקדם שימוש באנרגיה סולרית ובנייה ירוקה. צוקים יישוב קהילתי ,מתוכנן ל 155 -משפחות ,יתבסס על תיירות מדברית ,אקולוגית .בוצע שלב א' ל 50 -משפחות (חלקן מתגוררות ביישוב) .הוכשרו שטחים לקליטת 50משפחות נוספות ספיר קיים תכנון מתארי ל 1,000 -יח"ד. 46 פוטנציאל יחידות דיור (קיים+מתוכנן) ספיר 1,000 עידן *360 =240+120 חצבה *420 =270+150 עין יהב *420 = 270+150 צופר *360 = 240+120 פארן *360 =240+120 פארן ב' 250 צוקים 155 סה"כ 3,325 פוטנציאל האכלוס בערבה על-פי מצב קיים תכניות קיימות מאושרות ובהליכים להרחבות קהילתיות ולעיבוי בנחלות עומד על כ- 10,640נפש ,פי 3.5מהיקף האוכלוסייה כיום. (לפי פוטנציאל יח"ד * 3.2נפש למשק בית) * תוספת יחידת מגורים בנחלה ,עבור בן ממשיך. 47 נושאים וסוגיות הדורשים פיקוח ואכיפה בערבה אתרי פסולת פיראטיים אכיפת מימוש חוק הפיקדון במשקי בית ומשקים חקלאיים הפרדות פסולת חקלאית היתרי בנייה למתקני חקלאות בנייה ללא היתר בשטח המחנה ובשטחים חקלאיים חריגות מגבולות משבצת שינויים והתאמות לקו כחול כריית חול צורך בהקמה ובבנייה של מערך פיקוח ובקרה לשימוש בדישון והדברה מערך הפיקוח והאכיפה בנושאי סביבה במועצה האזורית ערבה תיכונה גורמי האכיפה והפיקוח הקיימים במועצה הם הועדה המקומית והיחידה הסביבתית. הועדה המקומית מתמקדת בנושאים הקשורים בהיתרי בנייה קיים מפקח במועצה המטפל בנושאים סביבתיים ובהיתרים (הוועדה לתכנון ובנייה) מערך חוקי העזר של המועצה בתחום הסביבה חלש ,חלק מהחוקים אינם תקפים ולא ניתן להפעילם הוגש חוק עזר חדש למשרד הפנים -בתהליכי אישור גורם אכיפה ופיקוח נוסף הוא המו"פ – מתמקד בפיקוח בנושאי סניתציה על שולחן המועצה מונחת תכנית לפיקוח ואכיפה בנושאי סביבה – טרם קיבלה אישור המועצה והמליאה. 48 הסוגיות הסביבתיות האזוריות ,הצורך בקידום אחריות סביבתית ובשילוב הגורמים השונים סביב סוגיה זו מתאפשר במסגרת הפעלת יחידה סביבתית במועצה .להלן פירוט עיקר תחומי הטיפול של היחידה. הגברת התודעה הסביבתית: מידע פרסומי ,מדור קבע בנושא סביבה בעיתון המועצה ,מידע באתר אינטרנט של המועצה ,ארגון אירועים סביבתיים לכלל יישובי המועצה (תערוכות) ולעובדי המועצה. שיתוף עם מערך החינוך במועצה: שילוב תכנים בתכניות לימוד ,השתלמות גננות ,תיקי אוכל ,פעילות סביבתית עם המתנ"ס (חוגי העשרה בנושא סביבה ,הצגות ילדים וכו') ,מערך מחזור בגנים ובבתי הספר, עידוד המחזור: הקמת פינות מחזור ,מכירת קומפוסטרים ,מידע על אתרי הטמנה ,פינוי ועוד ,.קשר עם קבלני מחזור ופינוי בפיקוח ואכיפה: עבודה בשיתוף עם ועדה לתכנון ,הכנת תכנית אכיפה למועצה ,ניסוח חוקי עזר, רישוי עסקים ועוד הנחיות והמלצות לפיתוח: ניסוח עקרונות והמלצות לבנייה ירוקה -ארגז כלים מותאם לערבה תקן איכות: הכנת והעברת מבדקים לתקן איכות סביבה במועצה iso 14001 קשר עם קהילות במועצה: עובדים תילאנדיים ,חקלאיים ,תושבים ,תלמידים ועוד .לקידום נושאים וסוגיות סביבתיות. 49 תחום האנרגיה הירוקה נמצא במגמת פיתוח ביישובים .במשקי הבית ובמשקים מקודמים פתרונות לאנרגיה סולרית מול יזמים וגורמים פרטיים .אין במועצה מידע עדכני ומסודר על היקף השימוש הפרטי באנרגיה ירוקה ,אך ברור כי תחום זה נמצא בתודעה המקומית ויש לו פוטנציאל מקומי רב. בנוסף מתקיימים מגעים עם חברות התקנה לניצול גגות מבני המועצה בספיר לייצור של אנרגיה ירוקה. יזמים וגורמים פרטיים מרבים לפנות אל המועצה ולעניין אותה בפרויקטים רחבי היקף של ייצור אנרגיה ירוקה ,בשלב זה קיים חסם משמעותי מצד הממסד לקידום יזמות זו. 50 1 • החקלאות בערבה מהווה מקור עיקרי לפעילות היצרנית והכלכלית של המועצה. • החקלאות בערבה ברמה טכנולוגית מהגבוהות והמתקדמות בעולם • החקלאות בערבה היא צרכנית של שטח נרחב ,כלכליות הענף מותנית לא אחת בהיקף השטח החקלאי המיועד לעיבוד. • שיטות הגידול החקלאי משפיעות באופן שונה על הסביבה :שטח פתוח, חממות ,מנהרות ובתי רשת .כל שיטת גידול והמשמעויות הסביבתיות שלה. • היקף החקלאות האורגנית בערבה קטן (כ 10% -מהייצור החקלאי בערבה) ,אך נמצא במגמת עליה ומכוון פיתוח לפלח שוק זה. • ענף גידולי החיים וגידולי הים מצומצם יחסית ,קיים ניסיון להעמיק בלמידה ובהבנת ייחודיות האזור בכל הקשור לגידול דגי מים ולענפים אחרים שאינם קשורים בירקות ובמטעים. • הפוטנציאל הקרקעי לפיתוח חקלאי ,על-פי הקצאות משרד החקלאות יביא לתוספת של כ 13,222 -דונם קרקע. • קיימת תודעת מוצר גבוהה מאוד בערבה התיכונה ובהתאם לכך עמידה בדרישות ובתרנים בינלאומיים בדבר איכות המוצר •החקלאות בערבה ,במתכונתה הנוכחית ,לא יכולה להתקיים ללא סיוע משמעותי של ידיים עובדות .בהתאם לכך מועסקת במועצה קהילה עובדים זרים השווה בגודלה למספר התושבים במועצה. •ייחודו של האזור ,היצע מקורות ומוקדים לפעילות תיירותית הם הבסיס להמשך פיתוח וחיזוק ענף זה בערבה התיכונה .שאיפת מועצה לפעול נמרצות לפיתוח 51 2 • מערכת החינוך בערבה קטנה יחסית ומותאמת להיקף האוכלוסייה במקום ,היא מתמודדת עם קשיים המאפיינים אזורים מרוחקים .בתחום הסביבתי מקודמות תכניות לימוד ופעילות מגוונת מגילאי גן ועד בית ספר תיכון. • עיקר התעסוקה בתחום החקלאות ,והתיירות .המגוון התעסוקתי מאוד מצומצם ואין תכניות מרחיקות לכת בעניין פיתוח התעסוקה והיזמות הכלכלית באזור. אישור תכנית הפל"ח אמורה לתת מענה לצרכי היזמות והפיתוח שמקורם הוא לא בהכרח חקלאות. • מתוכננים פרויקטים תשתיתיים ברמה לאומית שעתידים להשפיע באופן משמעותי על הערבה התיכונה :תעלת הימים ,תוואי מסילת רכבת והרחבת מנחת המטוסים .בשלב הנוכחי פרויקטים אלה מוצגים לכל הצעות כהצעות רעיוניות או כתוכניות בשלבים מוקדמים .פיתוח פרויקטים אלה מלווה במשמעויות רבות, סביבתיות ,כלכליות חברתיות ואחרות שיש לבחון אותם בהקשר לערבה התיכונה. •קיימות תכניות הרחבה להמשך פיתוח היישובים ולהקמת הרחבות קהילתיות. מימוש ההרחבות והפיתוח העתידי מותנה בעיקר בפיתרון בעיית המים באזור. • במועצה פועלת יחידה סביבתית המקדמת נושאים סביבתיים ומטפלת בסוגיות סביבתיות בוערות ,בשילוב עם מערך פיקוח ואכיפה. 52 פסולת צריכת מים מוגברת כריית חול זיהום ומטרדים סביבתיים תוצר פעולות האדם 53 כללי פסולת בטון הפסולת בערבה מורכבת בעיקרה מפסולת ביתית ופסולת חקלאית .פסולת הנוצרת מפעילות תיירותית מטופלת במסגרת מערך הפסולת הביתית ,ופסולת תעשייתית הינה בהיקפים שוליים בלבד. הפסולת המוטמנת משונעת לאתר הטמנת פסולת אפעה .קברניטי המועצה ,היחידה הסביבתית והיישובים מתמודדים כל העת עם סוגיית הפסולת תוך ניסיון לצמצם היקפים ונזקים סביבתיים,ולהביא לשינוי הרצוי במערך הפסולת באזור .להלן תמונת מצב המשולבת מנתונים מעודכנים ,דרכי טיפול קיימות ומוצעות, פרישת אתרי הטמנה ועוד. היקף הפסולת הביתית שהועברה מיישובי הערבה 2050.0 2005.4 לאתר ההטמנה באפעה עמד על 1,980טון בשנת 1980.8 2000.0 .2008עד שנת 2007חלה עלייה בהיקף הפסולת 1927.2 1950.0 הביתית .משנת 2007ישנה ירידה קלה בהיקף 1900.0 הפסולת הביתית המועברת להטמנה (כ 40 -טון 1818.0 1850.0 פחות מהשנה הקודמת) ,ראה איור ,17ירידה זו 1800.0 קשורה בעליית המודעות למחזור ואפשרויות מחזור 1750.0 הפסולת ביישובים :פלסטיק ,קרטון ונייר .כמו כן מיון ריכוז הפסולת החקלאית (לסוגיה) בנפרד 1700.0 2008 2007 2006 2005 מהפסולת הביתית מצמצם היקף ההטמנה באתר אפעה. איור .21היקף הפסולת המוטמנת בערבה התיכונה .2005-2008 מקור :מועצה אזורית ערבה תיכונה ,מחלקת תפעול2008 , 54 כללי היקפי פסולת ואומדן עלויות מורכב ומשתנה מרשות לרשות בהתאם לאופייה ,פעילותה ,מבנה מערך הפסולת שלה ועוד מרכיבים ומשתנים רבים .פעמים חשובה ההשוואה האזורית על מנת להכיר את מקומה של המועצה בנושא ,על אף העובדה שלערבה התיכונה תכונות ייחודיות גם בכל הקשור לייצור פסולת (היקף החקלאות) והטיפול בה .לוח 8מציג את היקף הפסולת והעלויות בערבה התיכונה ובישראל (היכן שאפשר היה להשוות) .בנוסף יש לציין כי כיום נמצא בתכנון אתר לפינוי פסולת יבשה. ייצור פסולת היקפים ועלויות (פסולת ביתית) היקף פסולת שנתית (פסולת מוטמנת) ישראל 4.3מיליון טון היקף הפסולת המוטמנת והמושבת (פסולת ביתית) ממוצע פסולת לנפש ליום ערבה תיכונה 2008 1980.08טון 2,132טון 1.67ק"ג 1.83ק"ג ללא עובדים זרים 0.93ק"ג עם עובדים זרים עלות הטיפול במערך הפסולת הביתית בערבה (פינוי ,הטמנה ,ציוד וכו') כ₪ 1,000,000 - עלות הטיפול לכל טון פסולת ₪ 500 היקף המחזור השנתי (,)2007מתוך סך הפסולת המיוצרת (יעד המחזור שהוצב לרשויות .)25% לוח .8יצור פסולת ,היקפים ועלויות. מקור :מועצה אזורית ערבה תיכונה ,מחלקת תפעול ,2008 ,נתוני למ"ס. 23% - 4%פסולת ביתית - 15%כולל פסולת חקלאית 55 מחזור פסולת ביתית (לא חקלאית) טון הפסולת הביתית והמוסדית הממוחזרת בערבה התיכונה היא :נייר (לבן ועיתון) ,קרטון ובקבוקי פלסטיק. מוקדי המחזור הפרושים במועצה ומיועדים למשקי הבית ולמחזור בייתי נותנים מענה לשלושת המרכיבים האמורים בלבד .חומר אורגני ביתי ,גזם ,פלסטיק זכוכית (שלא מיועדת לפיקדון) ,מתכות ,בדים ובגדים ועוד ...לא מקבלים כל מענה בתחום המועצה .נתוני המחזור במועצה מראים בברור כי בניית מערך כלל מועצתי למחזור נייר עיתון ונייר לבן תרם משמעותית להיקפי המחזור של סוג פסולת זה .העמדת פחים למחזור נייר במוסדות החינוך וביישובים 25 23.5 בליווי מערך פרסום והסברה הוביל לשינוי 20 תודעתי ולגידול משמעותי בהיקף ההשבה 15 של נייר עיתון ונייר לבן .גידול משמעותי 10.6 בהיקף המחזור נמצא גם בבקבוקי פלסטיק. 10 9.7 8.3 6.6 (ראה איור .)22ככלל היקפי המחזור 5.4 5 3.09 במועצה גדלים ומזוהה מגמה ברורה של 1.8 1.6 0 עלייה .הגידול המשמעותי חל משנת 2006 2008 2007 2006 שנה (כ 10 -טון מחזור ל 62( 2007 -טון מחזור) בקבוקי פלסטיק נייר קרטון והולך וממשיך גם בשנת 75( 2008טון מחזור). איור .22מחזור פלסטיק ,קרטון ונייר לסוגיו.2006-2008 , מקור :מועצה אזורית ערבה תיכונה ,מחלקת תפעול2008 , 56 טיפול ומחזור פסולת חקלאית הפסולת החקלאית מחולקת לפסולת אורגנית (צמחית :פרי וגזם ) ופסולת אי אורגנית (ניילון ,רשתות, חוטים ,טפטוף ,קרטונים) ,ראה לוח 9מרכיבי הפסולת החקלאית .הפסולת הממוחזרת כיום הינה הפסולת האי אורגנית .פסולת אורגנית (פרי וגזם) מוטמנת בחצר האחורית של משקי הערבה ,שם נערמות כמויות רבות של פסולת חקלאית שיש לה פוטנציאל פגיעה הן בסביבה והן באיכות החיים של התושבים .בכל ישוב הוקמו מספרי אתרי הטמנה קטנים המיועדים לקלוט את הפסולת המגיע משטחי העיבוד החקלאי .מרבית האתרים מיועדים לחומר אורגני ועל כן היקפם גדול והם מתפרשים על שטח נרחב ,בקרבה לגידולים החקלאיים .ממיפוי האתרים שבוצע לאחרונה נמצא כי בחמשת יישובי הערבה פרושים כ 50 -אתרי הטמנה מקומיים המיועדים לחומר אורגני ,קרטונים ,פסולת בנייה ,פלסטיק ועוד. מרכיבי הפסולת החקלאית דרך הטיפול פלסטיק :ניילון ,רשת ,חוטים ,טפטוף מחזור על-ידי קבלן קרטון נכבש באתר מרכזי בכל מושב ומפונה למחזור זבל בקר נמכר לחקלאיים זבל עופות אין פתרון מרוכז ביישובים -אין פתרון גזם צמחי לוח .9מרכיבי הפסולת החקלאית ודרך הטיפול בהם.2008 , מקור :מועצה אזורית ערבה תיכונה ,מחלקת תפעול2008 , המועצה ,היישובים החקלאיים ,היחידה הסביבתית והוועדה החקלאית מנסים להתמודד עם סוגיית הפסולת החקלאית ופועלים כל העת למציאת פתרונות הן להסדרת אתרי ההטמנה ביישובים והן לניצול 57 מושכל של הפסולת המיוצרת מייצור החקלאי באזור. פרישת אתרי הפסולת ביישובים אתרי פסולת ביישובים עין יהב 15 פארן 10 חצבה 14 עידן 7 צופר 6 סך 52 58 אפשרויות הטיפול בפסולת החקלאית בחינת אפשרות לרכישת מתקן לייצור ביו-דיזל מפסולת אורגנית .בערבה קיימת כיום פסולת אורגנית בהיקף של כ- 15,000טון .היקף זה של פסולת אורגנית בעל פוטנציאל ייצור של 7,500,000ליטר סולר. איור .22מתקן לייצור סולר מחומר אורגני. מקור :הועדה החקלאית.2008 , קיים פוטנציאל מקומי לייצור מפעל קומפוסט: המושבים מייצרים 33,000מ"ק גזם בשנה ו 20,000 -מ"ק פרש בעלי חיים כמות זו יכולה לייצר כ 20,000 -מ"ק קומפוסט בשנה , המהווים כ 20% -מתצרוכת הקומפוסט של משקי הערבה (המשקים צורכת בשנה )100,000קוב קומפוסט מתוכנן מפעל קומפוסט ממזרח לשדה התעופה (מול ספיר) .תכנון להקמת אתר מרכזי לפסולת חקלאית בכל יישוב .באתרים המקומיים תקוצץ הפסולת ותועבר לאתר המרכזי למחזור קומפוסט בספיר .גם פסולת הפרי תרוכז באתר המרכזי של כל יישוב ואחת לכמה חודשים תועבר לאתר הקומפוסט. כיום הערבה צורכת ורוכשת קומפוסט ממרכז הארץ ,ייצור קומפוסט מקומי הוא בדבר חסכון של עלויות שינוע ,מצמצם זיהום סביבתי ,מעודד ייצור וצריכה מקומית ,שימוש חוזר ועוד .הפסולת האורגאנית הינה בדבר משאב מקומי בעל פוטנציאל רב שאינו מנוצל כלל ,ובמתכונת הקיימת כיום ,אף גורם לנזק סביבתי גדול (זיהום מי תהום ,חדירת מינים פורצים ,וזיהום אוויר הנגרם משריפת בגזם). 59 פסולת חקלאית – ייצור ומחזור כמות הפסולת החקלאית הממוחזרת (לא כולל פסולת אורגנית) נמצאת במגמת עלייה .היקף הפלסטיק לסוגיו ,המיועד לפעילות חקלאית וממוחזר הולך ועולה ,כך גם לגבי מחזור קרטונים( .ראה לוח .)10 במקומות ובסוגי פסולת אשר מקבלים פתרון מתאים מתבצעות פעולות מחזור והשבה. היקף ייצור בשנה -הערכה חומר אורגני לקומפוסט גזם כ 22,000 -מ"ק גולמי פרש בעלי חיים 2,150טון פלסטיק קרטון סך מחזור פסולת חקלאית 2006 2007 2008 טון טון טון 15,000טון 1700 166.8 1866.8 לא ממוחזר לא ממוחזר לא ממוחזר 1890 266 2156 3,086 356.7 3443 לוח .10פסולת חקלאית והיקפי מחזור.2006-2008 , הערכת כמות הפלסטיק מתוך , :הליג ,א ,)2006(.טיפול בפסולת חקלאית בערבה התיכונה ,מרכז מדע ערבה תיכונה. ארבע שיטות הגידול השכיחות בערבה הן :שטח פתוח ,חממות ,מנהרות ובתי רשת .אחד ההבדלים העקרוניים בין גידול בשטח פתוח וגידול בבתי גידול הוא השימוש בטכניקת הדלייה שנגזר ממנה ייצור אינטנסיבי ורב יותר הן של תוצרת והן של פסולת .רשתות שמשמשות את בתי הרשת מפיקות פחות פסולת (שאינה אורגנית) ביחס לחממות בהן מתבצעת החלפת הפלסטיקים .בנוסף נלמד כי בבתי רשת מצטמצמת ההשקיה עד - 30%כך שקיימת נטייה פחות ופחות להשתמש בחממות פלסטיק. 60 5,000,000 4,500,000 4,000,000 3,500,000 3,000,000 2,500,000 2,000,000 1,500,000 מ "ק חריגות המים והצריכה המוגברת והאינטנסיבית מהאקוויפר במהלך השנים ,תקופות צריכת 4,528,180 שיא ,הצורך בחלוקת מים בין היחידות השונות, 3,874,941 אספקת מים מוגברת בחודשי פעילות שיא ועוד ...גורמים להתדלדלות המשאב ולפגיעה באיכויות המים אותן הוא מפיק .השאיבה מן האקוויפר נמצאת בעליה (איור ,)19ובמיוחד עולה כמות השאיבה משנה לשנה בחודשי השיא .תחזוקת האקוויפר ושימורו כמקור מים אוגוסטיולי יוני מאי אפריל מרץפברוארינואר ספטמבר אוקטובר דצמברנובמבר באזור מתבצעת כל העת 2006 2007 (הקמת מאגרי חלחול הגורמים לחסימת נתיב הזרימה של נחל ערבה). איור .22צריכת מים בערבה ,שנים 2006-2007 1,000,000 500,000 0 מקור :רשות הניקוז ערבה2008 , המים מהווים חסם לפיתוח ועל כן נבחנות חלופות שונות להתמודדות עם המגבלות של המשאב .באם הפעילות החקלאית באזור תמשך במתכונתה הנוכחית יצטרכו בערבה עד שנת 2030כ 60 -מליון קוב מים. כמות זו נבחנת במסגרת חלופות שונות ותוכניות עתידיות להתמודדות עם משבר המים באזורי והארצי .חלק מהתכניות עוסקות בחיבור הערבה לקידוחי פארן (על כביש ,)40חיבור לקידוח מים מלוחים במכתש הקטן, חיבור קו מברכות צופית (קו אשקלון צופת) ,ורו מים מותפלים מים סוף .במקביל לכך יש רשות הנקיקו במועצה יחד עם מקורות מכוונים לניצול יעיל של מי השיטפונות ,למציאת גידולים הצורכים פחות מים, 61 ולהתקנה של מפעלי התפלה לשתייה בבתים . 6000 5501 5100 5000 4052 4277 4349 5428 4897 2.500 4509 2.51 4000 2.33 3000 2.33 2.49 2.47 2.44 2.32 5536 5688 5316 2.600 2.48 2.400 2.300 2.34 2.200 2000 2.17 2.100 2.11 1000 351 351 373 389 401 411 420 433 440 446 450 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 0 2.000 1.900 ממוצע מוליכות חשמלית (דציסימנס /מטר) מספר משקים במושבים תפוקת מים שעתית ערבה תיכונה איור .24תפוקת מים ,איכות המים ומספר משקים בערבה בעשור האחרון. מקור :רשות הניקוז ערבה2008 , המוליכות החשמלית של המים המלמדת על מליחות המים .נראה כי בעשור האחרון חלה עליה במוליכות המים המופקים מהאקוויפר .ערכי המוליכות המוצגים באיור 20הם גבוהים .ידוע כי מוליכות גבוה של המים פוגעת בגידולים חקלאיים .ככל שהמוליכות תעלה יקטן היקף היבולים אותו הוא מספק .המוליכות נעה בטווח הערכים של ( 1.0למים שפירים) עד ( 2.2למים מליחים) בערבה הגיעו ערכי המים גם 62( 2.48לפי דציסימנס/מטר). 63 ישנם 4איתורים מאושרים לכריה וחציבה בתחום גבולות השיפוט של המועצה .האחד ( )660מיועד לכריית פוספטים בצין המתבצע על ידי חברת רותם אמפרט נגב בע"מ ,איתור נוסף ליד עין יהב ( )673המיועד לכריית מסלע מחומר וואדי (חצץ) ועוד שני איתורים ( 674ו )679 -שביה ופארן תחתון .היקף הכרייה של חול הולך ומצטמצם בעיקר בשל הידלדלות חומרי הוואדי והחולות וחומר המיועד למצע לחקלאות .נוסף לאיתורים המאושרים בתמ"א ישנה הסכמה עקרונית של המועצה עם מנהל מקרקעי ישראל בדבר מספר נקודות כרייה במרחב המועצה ,ורק בהעמדת האישורים הנדרשים אכן מתבצעת בהם כריית חול או חומר וואדי .דיונות החול בערבה נפגעו וקיימת מצוקה בעניין כריית החול באזור -בעיקר לצרכי חקלאות .משרד התשתיות ,מנהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים מעורבים בעיה הקיימת בעניין כריית החול ,בצורכי החקלאות מחד ובהעלמות המשאב מאידך .בשלב זה עד שיקודם התכנון הסטטוטורי בנושא ,מאושרת כריית חול באישור נקודתי ובידיעה של המועצה ומנהל מקרקעי ישראל .כל כריית חול שאינה עוברת את הסדר זה היא בדבר פעולה שאינה חוקית ,ואכן עוד קיימים בערבה מקרים בהם מתבצעת כריית חול או חומר וואדיות באופן לא מוסדר. 64 דישון דישון יתר גורם לזיהום מי התהום. רמת המליחות של הקרקע עולה ,והיא נעשית רגישה יותר לסחיפה. זיהום התוצרת החקלאית שנועדה למאכל. זיהום האוויר -זיהום הסטרטוספרה ופגיעה בשכבת האוזון המקור :פעילות חקלאית שימוש ואחסון חומרי הדברה במושבים ישנן מאצרות לחומרי ריסוס והדברה עימם משתמשים החקלאים .לא כל המתקנים מוסדרים ומונעים חלחול של חומר לקרקע ומשם למי התהום. גידול בעלי-חיים הקרנטינה בצופר ,ללוי ההודים בצופר ובפארן הם מקור לזיהום ריח ,לבוצה שנדרש לה פיתרון מוסדר, קבורת פגרים וזבל נוסף של בעלי חיים .כל אלה כאשר אינם מטופלים כראוי מהווים מקור לזיהום סביבתי (אוויר ,ריח ,מים ועוד). הטמנת פסולת אתרי הפסולת ביישובים עדיין לא מוסדרים והם מקור לזיהום ומהווים מטרד סביבתי. הם מושכים אחריהם מינים פורצים המשנים את המבנה המקומי של החי והצומח. מספרי אתרי הטמנה הוא רב ומחייב הסדרה מערך הפסולת החקלאית וצמצום האתרים בכל יישוב. בחלק מהיישובים טומנים את עודפי הפרי בבור ,ההטמנה גורמת לזיהום הקרקע ולמטרד סביבתי ,החומר האורגני אינו מתפרק והקרקע הופכת לספוגית .בנוסף מתוך אתרי הפסולת מתעופפות פסולות לעבר המרחב הפתוח הפוגעות בסביבה ובעולם החי. 65 המקור :פעילות חקלאית שריפת פסולת בהעדר פיתרון קצה לפסולת אורגנית (בעיקר לגזם) נאלצים החקלאים לשרוף את שאריות הגזם הנערמות באתרי הסילוק ביישובים .לאחרונה נכנסה לתוקפה תקנת איסור שריפת גזם חקלאי .מחקרים הראו כי שריפות הגזם החקלאי אחראי לכ 30% -מפליטות הדיאוקסינים לאוויר ופוגעות בעיקר בילדים ובקשישים. אתרי הקומפוסט אתרי הקומפוסט המצויים בחלק מהיישובים אינם מאושרים ומהווים סכנה לזיהום האקוויפר. חממות מהוות מלכודות מוות לכל חיות הבר שנכנסות אליהן .חלה ירידה דרסטית במספר בעלי-החיים באזור ואף הכחדה של מינים מקומיים כמו שועל החולות וחתול החולות. חיפוי קרקע בחול הפיתוח החקלאי מצריך שינוי של פני הקרקע לצורך התאמה להצבת החממות .הקרקע מיושרת ,מכוסה בשכבה נוספת של חול ובכך נעקר הצומח הטבעי. ציד העובדים הזרים הנמצאים ביישובים ככוח עבודה בחקלאות נוהגים לצוד בעלי חיים מקומיים .נמצא כי תופעה זו גרמה לפגיעה במגוון בעלי -החיים האופייניים לאזור. 66 זבובים ויתושים המקור :פעילות חקלאית ביישובים קיימים מטרדים שונים שמקורם הוא לרוב מהפעילות החקלאית (פרי ופסולת אורגנית אחרת שטרם טופלו) ומגידולי בעלי-חיים ,כמו כן ממקורות מים שונים וכל אלה מושכים אליהם כמות מוגברת של זבובים ויתושים .בכל יישוב קיימת תכנית פעולה המתאימה לסוג המפגעים בכל יישוב .יש פעולות מניעה הנדרשות מכל בעל משק ,יש פעולות של הדברה ויש תגבור בהדברה ביולוגית ,כדוגמת ההתמודדות עם היתושים בעזרת דגיגים שאוכלים את ביצי היתושים ואת היתושים שבקעו .התברואה במועצה שקדה על חוברת הסבר מפורטת לתושבים כגורם חשוב בסיוע ובהתמודדות המשותפת עם הבעיה ועדיין יש להגביר את הפעילות בנושא .פעמים הזבובים מהווים מפגע קיצוני בתושבי האזור ובמיוחד בקרב תיירנים שמגיעים לנפוש בערבה. חדירת מינים פורצים הפעילות החקלאית ובמיוחד ריכוז וריבוי אתרי הפסולת בסביבת השטחים החקלאיים גורמים להתרבות של מינים פורצים /מינים פולשים המפרים את האיזון האקולוגי של האזור. זיהום האקוויפר קידוחי מים הממוקמים בתוך שטחים חקלאיים ו/או בקרבה אליהם צפויים לזיהום הרבה יותר מהר מאזורים מרוחקים באקוויפר ובשיעורים גבוהים. 67 מפעל הפוספטים מקורות שונים מפעל הפוספטים נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית ערבה תיכונה .המפעל משמש מקור להכנסה עבור הרשות .המפעל מתאפיין בפליטות אבק ויש בו פוטנציאל לזיהום סביבתי .הסיכון הפוטנציאלי בפליטות האבק הוא על הישובים עידן וחצבה .במסגרת זו פנתה המועצה לחברת גיאו- פרוספק בע"מ על מנת לבחון את ההשפעה של מפעל הפוספטים על איכות האוויר בעידן ובחצבה. בהתאם לבדיקות שבוצעו התחייבה חברת רותם אמפרט נגב בע"מ לסגירת מתקן קלית הזק ובכך להפחית באופן משמעותי את המזהמים הפוטנציאלים באזור. מקור נוסף לזיהום הוא בריכות תשטיפים בעין צין ועין עקרבים יש מידע על זיהום באזור ,המפעל פועל לקידום טכנולוגיה חדשה בבריכות התשטיפים לצמצום הזיהום. מוצאים שם זיהום. קוליסים קוליסים הם עקבות שמשאירים כלי הרכב בשטח .הקוליסים גורמים לנזקים קשים בשטח .מעבר לפגיעה האסתטית הם פוגעים בקרום הקרקע הרגיש ובמערכות טבעיות :רמיסת הצומח והחי הנמצאים בשכבת הקרקע החשופה לתנועת רכבי השטח .אוכלוסיית מטיילים ואוכלוסייה מקומית הנעה בערבה במקומות שאינם מאושרים ומסומנים לנשיאה בשטח גורמת לפגיעה משמעותית בנוף ובשטח הפתוח הרגיש של הערבה. גגות האסבסט בערבה ישנם מבנים חקלאיים ומבני מגורים אשר נבנו מאסבסט ויש לפנות אותם באמצעות קבלן מורשה ובאופן חוקי ומוסדר .ביישוב ספיר ישנם לא מעט בתי מגורים (בבעלות המועצה) עם גגות אסבסט שטרם פונות. במשקים הפרטיים הפינוי נעשה באופן עצמאי .כיוון שפינוי האסבסט צריך שיעשה על ידי קבלן ובפיקוח, 68 מתבצע פינוי רק אחת לשנה. מקורות שונים אנטנות סלולאריות בשטח המועצה במבנים ציבוריים ובמבנים פרטיים (בשטח המשקים) הוצבו אנטנות סולאריות .אין מידע מסודר ואין כל פיקוח מקומי הקשור בהתקנת האנטנות. ניטור אוויר בערבה התיכונה לא מתקיימות כל בדיקות ולא נעשה ניטור של האוויר בתקופות זמן שונות ובמהלך השנה .אין בנמצא מידע קבוע ועדכני על איכות האוויר בערבה כולה ובקרבה ליישובים ולמוקדי אוכלוסייה. כרייה וחציבה פעולות הכרייה והחציבה ,אלה המאושרות ואלה המתבצעות באופן בלתי חוקי גורמות לפציעה בנוף ולפגיעה בייחודיות חבל ארץ זה. פסולת יבשה עד כה לא קיים אתר מורשה להטמנת פסול יבשה ,לאחרונה נמצא איתור חדש – בהליך לאישור סטטוטורי .בנקודת זמן זו הפסולת היבשה מוטמנת באתרי הזמניים המוקמים ביישובים. 69 קשה להתעלם בערבה התיכונה מקיומו החזק של הטבע כמשאב ייחודי ומפעילות האדם האינטנסיבית בתחום הפיתוח והייצור החקלאי .מפגש זה מבליט את חשיבותו הרבה של המושג בר קיימא ומעלה לדיון שאלות מהותיות בדבר הגישות המתאימות להתמודדות עם שאלת משאבי הטבע ופעולות האדם. הדיון בנושא מורכב זה מחייב העמדת משמעויות המפגש בין הטבע לבין האדם (בעיקר סבב הפעילות היצרנית המתקיימת בתקופת זמן זו) ואת ייחודיות הדיון דווקא באזור הגיאוגרפי הנתון ובמועצה המקיימת פעילות חקלאית כלכלית בסדרי גודל ומשמעות בקנה מידה ארצי ועולמי. חדירת מינים פורצים הפעילות החקלאית ובמיוחד ריכוז וריבוי אתרי הפסולת בסביבת השטחים החקלאיים גורמים להתרבות של מינים פורצים /מינים פולשים המפרים את האיזון האקולוגי של האזור. זכות הטבע למים הסכרים שהוקמו בעידן ,חצבה ועין יהב מונעים הגעה של מים אל ערוצי הנחלים ואל מי התהום ולמעשה בפעולה זו יש השפעה על כל המערכת האקולוגית באזור .הקמת מאגרי החלחול גורמים לחסימת נתיב הזרימה של נחל ערבה עצי השיטה התייבשות עצי השיטים המאפיינים את הערבה ,אפשרות לקשר בירידת מפלס מי התהום באזור. איבוד הרצף וייחודיות שמורת הטבע ייחודיות האזור והמשמעות שלו כמשאב טבעי הוא בגודל וברצף השטחים הפתוחים .האזור משמש כגשר טבעי ונופי עם סיני ועם ירדן ויש לשמרו כשטח גדול עם מינימום חיכוך עם שטחים שאינם טבע. 70 71 חקלאות • הטיפול בפסולת החקלאית נמצא בתחילת דרכו ,אין פתרונות קצה לפסולת אורגנית (פרי וגזם) ולפסולת מגידול בעלי חיים • ריבוי אתרי ההטמנה ביישובים ,והעדר מערך הטמנה מוסדר הוא בדבר מפגע סביבתי ראשון במעלה .ייצור חקלאי מתקדם ככל שיהיה מוכרח להוביל ולהעמיד מערך מתקדם לטיפול בפסולת חקלאית לסוגיה והיקפיה • העדר השבה של פסולת מקומית ושימוש חוזר לטובת פעילות יצרנית וכלכלית באזור (כדוגמת ייצור קומפוסט לשימוש מקומי) .במידה מסוימת ניצול בזבזני של משאבי המקום. •פיתוח חקלאי של גידולים במצעים מנותקים ראוי שיהיה מפותח דיו בערבה בשל מצוקת הקרקע ,המים ובעיית החול. •יש מקום לעודד חשיבה ,מחקר ופיתוח המתמקדת בהמשך עיבוד וייצור חקלאי בשילוב עקרונות מקיימים המביאים בחשבון שיקולים וסביבתיים וצורכי פיתוח גם עבור הדורות הבאים. 72 חקלאות • ביישובים החקלאיים יש ריבוי של בתי אריזה ,המהווים מפגע חזותי וסביבתי .יתרון לאיחוד בתי אריזה ולניצול יעיל של הקרקע. •נראה כי קיימת תודעת מוצר גבוהה מאוד בקרב החקלאיים ואכן מבוצעות פעולות ונבנה מערך שלם העוסק באיכות המוצר ,בתקנים בינלאומיים ואחרים .השלב הבא כרוך ביצירת חקלאות והפקת תוצרת חקלאית המתחשבת הן במרכיבי איכות הקשורים במוצר והן במשאבי הטבע והסביבה המספקים את התשתית לייצור החקלאי. • על אף העובדה שהחקלאות הינה מרכיב דומיננטי בחיי המקום לא גובשו עקרונות פיתוח מקיימים וחיזוק ראייה סביבתית ומקיימת מנקודת מבט חקלאית. 73 מחזור • היקף המחזור השנתי נמוך ורחוק מיעד המחזור שנקבע לרשויות 3% .מחזור רק פסולת ביתית 10% ,מחזור כולל פסולת חקלאית .יעד המחזור .25% • קיים פער בין הצורך וההיענות של התושבים למחזר לבין תדירות הפינוי בפועל ,בעיקר בפסולת ביתית מזרם המחזור (בקבוקי פלסטיק) .פוגע במוטיבציה של התושבים להמשיך ולמחזר ובפגיעה באמינות הטיפול בפסולת המועברת למחזור. • העדר פתרונות קצה למחזור פסולת מכל סוג שהוא ,בעיית מרחקים לשינוע פסולת והקצאת משאבים מוגבלת על-ידי המועצה לאיתור פתרונות להשבה ומחזור. חול • משאב החול וחומר הוואדיות הולך ואוזל וכבר מעבר להגדרה של משאב מוגבל .זהו משאב חסר ונדרשת הערכות מתאימה ומחודשת להתמודד עם החסר במשאב זה ,בעיקר להכשרת שטחים לחקלאות 74 מים •צריכת המים במתכונתה הנוכחית גורמת לדלדול ולפגיעה במשאב הטבעי הקיים באזור (האקוויפר ומי התהום) ולראיה קצרת טווח באשר להתמודדות האזור עם צריכת מים. • קיימת אי וודאות בכל נושא המים בערבה. קרקע • העיבוד החקלאי בקרקע בהיקפים הקיימים ובמתכונת הנוכחית מחייב ראיה עתידית באשר לצריכת הקרקע לעיבוד ולייצור כלכלי גם עבור הדורות הבאים. התכנון להקצאות קרקע נוספות יביא לניצול מרבי של השטח הפנוי לעיבוד חקלאי בטווח זמן קצר יחסית. 75 תובנה ומודעות סביבתית • נדרשת העמקת המודעות והתובנה הסביבתית בקרב תושבי המקום בעיקר בקרב החקלאיים שיותר ויותר יידרשו לשאת בנטל ובאחריות הסביבתית • קיים צורך בהסברה ובהעמקת הידיעה וההבנה של החקלאיים ותושבי הערבה בהבנת המערכת הטבעית וההשלכות הסביבתיות הקיימות והעתידיות ,יכולת ניצולת פוטנציאלית ועוד. • נראה כי קיימת תודעת מוצר גבוהה מאוד בקרב החקלאיים ואכן מבוצעות פעולות ונבנה מערך שלם העוסק באיכות המוצר ,בתקנים בינלאומיים ואחרים. השלב הבא כרוך ביצירת חקלאות והפקת תוצרת חקלאית המתחשבת הן במרכיבי איכות הקשורים במוצר והן במשאבי הטבע והסביבה המספקים את התשתית לייצור החקלאי. •שיתוף הפעולה של החקלאים בטיפול בנושאים סביבתיים מוגבל .עדיין אין הפנמה והבנה עמוקה כי את המחירים על פגיעה בסביבה כולם יצטרכו לשלם. 76 כלכלה ותעסוקה • עיקר הפיתוח הכלכלי מתבסס על חקלאות ובמקצת על תיירות .העדר תשתית תכנונית הקשורה בפיתוח כלכלי הנסמך על מערכות תקשוב ופיתוח כלכלי ללא תלות במשאבים של מקום וקרקע (מותאם לאזורים מרוחקים). • קיימת תלות גבוהה בפיתוח הכלכלי של המקום המבוססת בעיקרה על חקלאות ועל גידול ירקות (בעיקר פלפלים) .נדרשת חשיבה עתידית הקשורה בהבטחת הפיתוח והיציבות של האזור בהרכבים מגוונים של תעסוקה ופיתוח כלכלי. • היישוב ספיר בולט בשונות שלו במרחב היישובים במועצה .תושבי המקום לא עוסקים בחקלאות ,עיסוקם מגוון ומאופיין בעיקר באוכלוסיית נותני שירותים .היישוב בעל תכונות של ארעיות אשר אינן דומות במהותן לתחושת השייכות במושבים. 77 כלכלה ותעסוקה •אזור התעשייה בספיר אינו מנוצל כראוי ,מכסת השטח בו גדולה ומשמעותית ליצירת פעילות בסדר גודל רחב .פעיל כיום בהיקפים קטנים. • התיירות בערבה מתפתחת ומקבלת מעמד חשוב של ענף בעל פוטנציאל רב לפיתוח בערבה .קיים פער בין יכולת הפיתוח של ענף זה לבין המתקיים בפועל .חשיבות רבה לאימוץ פרויקטים ומבנה פעילות בהתאם למדיניות הפיתוח שהתוותה (תכנית אב לתיירות). • היצע ומגוון מקורות התעסוקה מוגבל ,התאמה ליישובים מסוגים שונים ולמאפיינים חברתיים-כלכליים מתאימים. • הצורך במספר רב של ידיים עובדות והיקף העובדים הזרים בערבה התיכונה מלמד על פער בכל הקשור להחדרת שיפורים טכנולוגים בחקלאות ופיתוח גידולים שיביאו להפחתת התלות בידיים עובדות (בעובדים זרים). 78 מחקר ופיתוח • בערבה התיכונה נמצאים מוקדים למחקר ולפיתוח (חקלאי ,משאבי טבע ועוד) .יש מקום להרחבת תחום המחקר והפיתוח לתחומי ידע נוספים. פיקוח ואכיפה •מערך הפיקוח והאכיפה הקיים כיום פועל במשאבים מצומצמים ובעל יכולת אכיפה מוגבלת .עובדה המקשה על התמודדות עם בעיות סביבתיות שונות ויצירת תדמית של מועצה חלשה בכל הקשור להקפדה על נושאים סביבתיים ומקיימים. ניהול ותאום • נראה כי הקשר והשיתוף בין המועצה ,המו"פ ,הנציגות החקלאית ,החברה לפיתוח ועוד אינו מספיק חזק ומבוסס תחת סוגיית הקיימות והסביבה בערבה התיכונה. 79 זיהום • לא קיים מערך מוסדר לפיקוח על הדישון וההדברה במשקים החקלאיים (מעבר לדרישות עבור עמידה בתקנים הבינלאומיים). •התמודדות עם מטרדים סביבתיים קיצוניים שיש בהם כדי להשפיע על פעילות כלכלית מקומית ועל איכות החיים .זיהום מים ,זיהום אוויר ,זבובים ועוד... אוכלוסייה וקהילה •לא מזוהה בתכנון ובפיתוח עתידי של היישובים (בעיקר סביב הרחבות קהילתיות) כי מודגשת חשיבה ופעולות מתאימות לבניית קהילות מקומיות, לחיזוק המבנה הקהילתי היישובי ולהערכות לקליטה של אוכלוסייה בעלת מאפיינים שונים •מערך שירותים דל ומקומי ,עלול להיתקל בחסר בטווח הבינוני והרחוק באם לא יביא בחשבון שינויים במבנה הדמוגרפי של היישובים במועצה (הזדקנות, ריבוי של נוער ועוד) ,וקליטה של אוכלוסייה חדשה. 80 אנרגיה • בשלב זה לא מקודמת טכנולוגיות מתקדמות לייצור אנרגיה חלופית ,ולשימור אנרגיה .יתרון של הערבה במגוון פתרונות לאנרגיה חלופית לא מנוצל דיו. מקור למינוף האזור. • הערבה בהיותה חבל ארץ ייחודי מחויבת לחדשנות טכנולוגית ולייצור של אנרגיה וחומרים שיש בהם לחזק פיתוח בר קיימא. שיתוף ושקיפות • על אף התכנון הארצי המגביל ,הגדרת שמורות הטבע ואזורים בעלי רגישות נופית והידרולוגית וכו' ,קיים הצורך לפתח את השיח בין הגורמים השונים ולהגדיר באופן ברור ומחייב את האזור ,על משתמשיו השונים ,בדבר הגבול בין שטחים נדרשים לפיתוח ובין אלה שראוי שיישארו ללא פיתוח. •חשיפת הציבור למידע ולנתונים על ההשלכות והשינויים הסביבתיים באזור (מידע על זיהום אוויר ,מצב האווקיפר ,וכו'). 81 התובנה הסביבתית משחקת תפקיד חשוב ביצרית שינוי ובקידום מהלכים הנחוצים לפיתוח בר קיימא .זהו תהליך מתמשך הנתפש באופן שונה בין קבוצות שונות במרחב .נכון הדבר גם בדיון על פיתוח בר קיימא בערבה התיכונה ,בתפישת הנושא ,המשמעות הנגזרת ממנו ברמת העיקרון וברמת המעשה והגישה וההתמודדות עימו בקרב הקבוצות השונות במרחב .התכנית מהווה התחלה ו/או המשך לדרך חדשה של תפישה והבנה של המרחב ,הקיום בו בטווח הקצר ובטווח הארוך .השאיפה היא תוך כדי התהליך ובמיוחד בסופו ,לקראת המעבר מן הכוח אל הפועל ,לפתח בסיס משותף (גם אם לא זהה ומוסכם) לדיון ולקידום של פיתוח הערבה התיכונה על עקרונות של פיתוח בר קיימא .אם בתחום חקלאות בת קיימא ,פיתוח כלכלי המבוסס על עקרונות של פיתוח בר קיימא ועוד. העמקת התובנה הסביבתית תתאפשר בחשיפה מרבית הציבור והגורמים השונים במועצה אל הנושא, ביצירת דיון פתוח בהצגת עמדות הגורמים השונים החיים ופועלים במרחב ובניסיון ללמוד על הנעשה בתחום גם באזורים אחרים בארץ ובעולם .התובנה הסביבתית היא למעשה העמקה בסוגיית הקיימות ובאימוץ שלה אל עולם התוכן והעשייה של כל אחד מהגורמים באזור :חקלאים ,תושבים ,עובדי מועצה, אנשי טבע וסביבה ,גורמים הפועלים בתחום המחקר והפיתוח ועוד. כפי שהוגדר ונקבע עוד בתכנית אג'נדה ,21כי אחת הדרישות המוקדמות והבסיסיות להשגת פיתוח בר קיימא נעוץ בהשתתפות ציבורית נרחבת בדיון בנושאי פיתוח בר קיימא ובקבלת החלטות משותפת .מרכיב משמעותי בתפישה המוצגת לעיל הוא סדנאות העבודה המקודמות במסגרת התכנית בהן יתקיים דיון מנקודת מבט מקיימת (ברת קיימא) בתחומים שונים הקשורים בחיים באזור .ראה ההזמנה המצורפת בהמשך. 82 83 פסולת לא ממוינת ליד שטחים חקלאיים ביישובים ,דצמבר 2008 84 גגות אסבסט במבנים בספיר ,ספטמבר 2008 עובדים זרים בשדה ,ספטמבר 2008 85