Transcript ניטור ארוך טווח ברמת הנדיב : מהגדרת מטרות - ליישום ליאת הדר עבודת שדה טכנולוגיה "חורים" בידע מבט מפוכח חשיבה

‫ניטור ארוך טווח ברמת הנדיב‪:‬‬
‫מהגדרת מטרות ‪ -‬ליישום‬
‫ליאת הדר‬
‫עבודת שדה‬
‫טכנולוגיה‬
‫"חורים" בידע‬
‫מבט מפוכח‬
‫חשיבה‬
‫מה מנטרים לטווח ארוך?‬
‫מגוון ביולוגי? מינים? תהליכים?‬
‫מגוון – רב ממדי‪ ,‬מושפע מגורמים דטרמיניסטיים וסטוכאסטיים‬
‫מינים ‪ -‬אילו מינים? ביו‪-‬אינדיקטורים? מינים נדירים?‬
‫מיני מפתח? מיני מטרייה?‬
‫תהליכים – אילו?‬
‫באילו רמות ארגון? אוכלוסיות? חברות? נופים? אקוסיסטמה?‬
‫סקאלות זמן ומרחב?‬
‫מי מחליט?‬
‫"ברחובי הקטן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שלטה הביתיות‪ .‬הצבע ירד מן הסולם;‬
‫המטפלת תימרנה בזהירות את עגלת הילדים בחזרה לארוחת ארבע; מוביל‬
‫הפחם קיפל את שקיו הריקים בערימה; בעלת חנות הירקות סיכמה את‬
‫הכנסות היום‪ ,‬ואצבעותיה בצבצו מתוך כיס יד אדום‪...‬‬
‫חשבתי עד כמה קשה יותר כיום‪ ,‬בהשוואה לתקופה שלפני מאה שנים‬
‫ויותר‪ ,‬לדרג את מידת החשיבות או החיוניות של העיסוקים האלה‪ .‬האם‬
‫עדיף להיות מוביל פחם או מטפלת? האם תרומתה לעולם של המנקה‪,‬‬
‫שגידלה שבעה ילדים‪ ,‬נופלת מזו של עורך הדין שהרוויח מאה אלף ליש"ט?‬
‫אין טעם לשאול שאלות כאלה‪ ,‬כי אין איש שיכול לענות עליהן‪ .‬לא רק‬
‫שערכם היחסי של מנקות בתים ושל עורכי דין עולה ויורד מדי‬
‫עשור‪ ,‬אלא שאפילו באותו רגע נתון אין לנו אמות מידה‬
‫המאפשרות לערוך השוואה‪...‬‬
‫גם לו ניתן היה כרגע לקבוע מה ערכו של כישרון מסוים‪ ,‬ערך זה‬
‫עתיד להשתנות; סביר להניח כי תוך מאה שנים תשתנה ההערכה‬
‫לחלוטין‪ .‬תוך מאה שנים‪ ,‬הנשים כבר לא תהיינה המין המוגן‪ ...‬המטפלת‬
‫תניף שקי פחם‪ .‬המוכרת בחנות תנהג בקטר רכבת‪ .‬כל ההנחות המבוססות‬
‫על עובדות‪ ,‬שנצפו בזמן שהנשים היו מוגנות‪ ,‬פשוט ייעלמו‪"...‬‬
‫וירג'יניה וולף‪ ,‬חדר משלך ‪1929‬‬
‫בחירת הפרמטרים‬
‫לכאורה אובייקטיבית‪ ,‬מונחית מטרות‬
‫למעשה ‪ -‬תלויה במקום‪ ,‬בזמן‪ ,‬ובתפיסת העולם‬
‫‪ ‬איך מייצגים את מורכבות המערכת?‬
‫‪ ‬מבט הוליסטי ‪ -‬בניית תכנית הירארכית ויישומה בהתאם לצורך‬
‫השעה (לא קונים מעיל בקיץ)‬
‫‪ ‬בחירת מספר קטן של פרמטרים בעלי משמעות למעקב ארוך‬
‫טווח (בהתאם למטרות שהוגדרו) ובחינת התאמתם במימד‬
‫הזמן דרך בניית "פרוטוקולים אדפטיביים" ותקופת הרצה‪.‬‬
‫‪Ability to‬‬
‫‪commit to plan,‬‬
‫‪budget, QC‬‬
‫‪Monitoring‬‬
‫‪protocol‬‬
‫‪Protocol‬‬
‫‪Update‬‬
‫שיקולים מנחים בבחירה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צורך השעה – מתחילים ממה שהכי כואב‪/‬קריטי‬
‫ידע נצבר קיים (שיקול בעד‪/‬נגד בחירת פרמטר)‬
‫רגישות הפרמטר‪/‬הקבוצה לשינויים בתחומים‬
‫המעניינים‪/‬מדאיגים אותנו (גודל ופיזור אוכלוסיית‬
‫הצבאים‪ ,‬מגוון מיני העשבוניים‪ ,‬מצב ההתייבשות‬
‫והדמוגרפיה באלון מצוי‪ ,‬כמות והרכב נשר עלים‪)...‬‬
‫מורכבות הפרמטר – גודל‪/‬עושר הקבוצה‪ ,‬מס' מינים‬
‫קלות ואמינות הזיהוי (פרוקי רגליים)‬
‫שיטות עבודה מוכרות ומתועדות‬
‫זמינות ידע וכוח אדם‬
‫תקציב‪cost/effectiveness ,‬‬
‫עניין ציבורי‪PR ,‬‬
‫דוגמא מתהליך החשיבה של הניטור הלאומי‪-‬צוות החורש הים‪-‬תיכוני‬
‫קריטריונים שונים וחשיבותם היחסית בבחירת‬
‫הפרמטרים לניטור‬
‫רגישות לשינויים‬
‫אמינות הזיהוי‬
‫עלות תועלת‬
‫גודל מורכבות הקבוצה‬
‫‪PR‬‬
‫התכנית ההוליסטית‪-‬הירארכית‬
‫‪" )1‬מצב הטבע" – אוכלוסיות מרכזיות‬
‫‪ )2‬השפעת פעולות ממשק‪ ,‬שימושי קרקע ושינויי‬
‫אקלים על תפקוד וזמינות שרותי המערכת‬
‫האקולוגית בפארק‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫משאבי מים וקרקע‬
‫יצרנות ראשונית‬
‫מגוון ביולוגי‬
‫בתי גידול מגוונים לבע"ח‬
‫נוף פתוח לבני אדם‬
‫התכנית לניטור רציף‪-‬שלב א'‬
‫השפעת הממשק‬
‫נתונים מטאורולוגיים‬
‫משנת‬
‫‪2004‬‬
‫ביומסה עשבונית‬
‫‪1990‬‬
‫כיסוי ומבנה הצומח המעוצה‬
‫‪2003‬‬
‫אדפטציה לעקת מים באלון המצוי‬
‫‪2008‬‬
‫איכות וספיקת המים במעין עין צור‬
‫‪2005‬‬
‫השפעת רעיית עיזים על נוף הצומח‬
‫‪2007‬‬
‫מצב הטבע ‪ -‬אוכלוסיות נבחרות‬
‫חוגלות (גודל ומבנה האוכלוסייה)‬
‫משנת‬
‫‪2003‬‬
‫צבאים (גודל ומבנה האוכלוסייה)‬
‫‪2003‬‬
‫מיני צמחים נדירים – דמוגרפיה‪ ,‬פנולוגיה‬
‫וממשק‬
‫‪2005‬‬
‫השבת אייל הכרמל לרכס הכרמל – מעקב‬
‫ממושדר‬
‫‪1997‬‬
‫תנים ושועלים (אינטראקציות‪ ,‬גודל‬
‫אוכלוסיה ומבנה דמוגרפי)‬
‫‪2009‬‬
‫סקר דריסות סובב רמת הנדיב‬
‫‪2003‬‬
‫מצב הטבע – מגוון ביולוגי‬
‫מגוון והרכב הצומח העשבוני‬
‫משנת‬
‫‪2003‬‬
‫ציפורי שיר (הרכב החברה לעומת בית‬
‫גידול)‬
‫‪2003‬‬
‫)‪(1988‬‬
‫עופות לילה‬
‫‪2009‬‬
‫פרפרים‬
‫‪2009‬‬
‫תכניות בשלבי בניה או הרצה‬
‫התנחלות אורן ירושלים בגריגה וחורש טבעי‬
‫‪2007‬‬
‫תהליכים ביוגיאוכימיים בקרקע‬
‫‪2007‬‬
‫אבולוציה של תכנית הניטור ‪2003-2011‬‬
‫)‪Change is the only constant (Heraclitus, 535–c. 475 BCE‬‬
‫תכנית‬
‫ניטור‬
‫מערך בחירות‬
‫והחלטות‬
‫מה השתנה בדרך ולמה?‬
‫‪ ‬מערכת טבעית דינאמית – השטח "מדבר"‬
‫‪ ‬שינויים במקומות אחרים – השפעה על החשיבה במקום‬
‫‪ ‬צורכי הפארק – הניטור אינו מכתיב את הממשק‬
‫‪ ‬אנשים בעלי עניין מקצועי לקידום נושא מסוים ‪ -‬דיון ארגוני‬
‫פנימי ‪ -‬גיבוש תפיסה ערכית ‪ -‬הכנסה לתכנית הניטור (או לא)‬
‫התייבשות צומח מעוצה ברחבי הפארק ‪2010‬‬
‫מערכת טבעית דינאמית – השטח "מדבר"‬
‫התנחלות אורן ירושלים בגריגה טבעית‬
‫השתלטות צומח רודראלי בסמיכות לאזור בעל ערכי טבע נדירים‬
‫שריפה בכרמל ‪( 2010‬צילום ניר הר)‬
‫השפעת שינויים במקומות אחרים‬
‫על החשיבה במקום‬
‫מינים פולשים ‪2010‬‬
‫דודוניאה דביקה‬
‫לנטנה ססגונית‬
‫שיטה חד‪-‬קרנית‬
‫חלקת ‪ LTER‬לניטור חברת העשבוניים בתת יער אורנים‬
‫צורכי הפארק ויחסי ממשק‪/‬ניטור‪:‬‬
‫מה מכתיב מה?‬
‫שינוי בממשק רעיית הבקר – הסרת גדר צפון‪-‬דרום‬
‫”‪“hot spot‬של מינים נדירים בחורשת הברושים‬
‫אנשים בעלי עניין מקצועי לקידום נושא‬
‫מסוים ‪ -‬דיון ארגוני פנימי ‪ -‬גיבוש תפיסה‬
‫ערכית – לתכנית הניטור?‬
‫שינוי בסט הפרמטרים או‬
‫בפרוטוקול אינו ניתוק השרשרת!‬
‫הניסיון בעולם מראה כי גם פרוטוקולים שנבנו תוך‬
‫תכנון מוקדם עוברים עדכונים ושינויים‬
‫‪Oakley et al. 2003‬‬
‫‪ ‬תובנות חדשות לגבי עבודת השדה‬
‫‪ ‬התקדמות בטכנולוגיה ובשיטות הניתוח‬
‫‪ ‬אדם מאחורי הנתונים וההחלטות‬
‫תכנית פעולה‬
‫א‪ .‬לימוד הנושא‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התייעצויות‬
‫מיפוי כוח האדם הקיים ‪ :‬ידע ‪ ,‬תחומי התמחות ‪ ,‬כישורים ‪,‬‬
‫זמינות ונכונות‬
‫בחינת אתרים וממשקים קיימים בארץ ובעולם‬
‫" תחנה " = אתר ברשת ; גיבוש מסקנות והחלטות לגבי‬
‫פורמט מסד הנתונים ‪ Database‬מול אנשי מקצוע (מבנה‪,‬‬
‫הכנסת והורדת נתונים‪ ,‬קהל יעד‪ ,‬שפה‪)...‬‬
‫ב‪ .‬ריכוז חומר‪/‬נתונים קיימים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גם חומר היסטורי הוא חלק מ – ‪ !LTER‬אורך חיי הנתונים‬
‫איתור‪ ,‬טיפול המרה לפורמט מתאים‪ ,‬ארגון ‪,METADATA‬‬
‫סיווג וקטלוג‪ ,‬דירוג חשיבות‬
‫גיבוש כללי שיתוף נתונים (סדנה בשיתוף הצוות) – הטמעת‬
‫חשיבה המחייבת שקיפות‬
‫ג‪ .‬מיסוד איסוף הנתונים ארוך‪ -‬הטווח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קבלת החלטה על "סט הפרמטרים" לניטור‬
‫בניית פורמטים לאיסוף ולרישום (פרוטוקולים) ‪ -‬מול אנשי‬
‫המקצוע הרלוונטיים‪ :‬שיטות דיגום‪ ,‬קידוד‪...‬‬
‫צורך במחשבה מראש על הניתוח!‬
‫קיבוע פיסי של המערכת בשטח (גידור‪ ,‬סימון‪ ,‬מיפוי ‪)GPS‬‬
‫ארגון מצבת כוח אדם מקצועי וטכני (חיצוני) ‪ -‬צפרים‪ ,‬בוטנאים‪...‬‬
‫טכנולוגיה לאיסוף הנתונים והטמעתה במערכת‪ :‬מחשבי כף יד‪,‬‬
‫‪...GIS/GPS ,Mobile GIS‬‬
‫ד‪ .‬אדמיניסטרציה ו‪PR-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רישום התחנה ברשת‬
‫עדכון שוטף לגורם המממן‬
‫פרסום – תחנות ‪ ,LTER‬קהילה מדעית‪ ,‬ציבור‪-‬עיתונות‬
‫מקצועית‪ ,‬עלוני מידע‪ ,‬ארגון כנסים‪...‬‬
‫דוגמא לפרוטוקול –‬
‫ניטור טורפים פעילי לילה‬
‫מטרות הסקר‪ :‬א‪ .‬ניטור גודלי האוכלוסיות והדינאמיקה בזמן ובמרחב של אוכלוסיות טורפים פעילי לילה בשטח רמת הנדיב; ב‪ .‬ניטור מגוון ופעילות עופות‬
‫לילה שונים במרחב הפארק‬
‫כללי‪ :‬הסקר מתוכנן להתבצע החל מחודש דצמבר ‪ 2009‬לטווח הארוך‪ .‬יתבצע לאורך השנה‪ ,‬בתדירות של פעמיים בחודש‪ .‬בחודש הראשון יתבצע ע"י‬
‫אדיב וביל יחד ללימוד השטח ולעדכון השיטה בהתאם‪ .‬החל מ‪ 2010-‬ובשגרה יבוצע הסקר ע"י אדיב ללא הצטרפות אנשים נוספים‪.‬‬
‫השיטה‪ :‬תצפיות ישירות‪ ,‬סקר רכוב לאורך חתך קבוע באורך ‪ 15‬ק"מ (מפה מצורפת)‪ ,‬ובנסיעה איטית במהירות ממוצעת של ‪ 10‬קמ"ש‪ ,‬שימוש‬
‫‪ GPS .‬נייד ו‪GIS-‬בפרוז'קטור‪ ,‬רישום באמצעות‬
‫מועדי הסקר‪ :‬ירח מלא וירח קטן ‪ ±‬יומיים (כלומר‪ :‬חלון זמן של ‪ 5‬ימים בכל פעם)‪ .‬במידה ומסיבה כלשהי אדיב איננו יכול לבצע את הסקר במועד‪ ,‬יש‬
‫ליידע מראש ויימצא מחליף‪.‬‬
‫שעות ביצוע הסקר‪ :‬יש להכין הציוד חצי שעה לפני החשכה ולצאת עם רדת החשכה‬
‫המסלול‪ :‬בהתאם למסלול הסקר של ביל‪ .‬בעיה טכנית שהועלתה‪ :‬עקב ביצוע הסקר בשעות החשכה והצורך בשימוש בפרוז'קטור תוך כדי נהיגה‪ ,‬קשה‬
‫להאיר ולרשום תצפיות לשני צידי השביל וייתכן שיש צורך לעשות "הלוך‪-‬חזור" את המסלול‪ .‬זה מכפיל את זמן ביצוע הסקר‪ .‬סוכם שביל ואדיב יבצעו‬
‫פיילוט בחודש הראשון ויבחנו אפשרויות שונות בהתאם‪.‬‬
‫תנאי מזג אוויר‪ :‬הסקר יבוצע בתנאי מזג אוויר אחידים ככל האפשר‪ ,‬תוך שמירה על חלון הזמן שצויין קודם לכן‪ .‬במזג אוויר סוער מאוד לא יבוצע סקר‪.‬‬
‫בטופס ירשם מצב הגשם‪ ,‬עננות וכד' (בדומה לסקר הצבאים)‪.‬‬
‫ציוד ואופטיקה‪ :‬אדיב ישתמש במשקפת האישית שלו‪ .‬פרוז'קטור קיים ברמת הנדיב (נרכש בעבר עבור סקר מנחם אדר)‪ .‬נושא הרכב נמצא בבדיקה‪.‬‬
‫באחריות ליאת למצוא פתרון ללקיחת והחזרת המכשירים (להתייעץ עם הוגו)‪ .‬יש להקפיד על אחידות מבחינת שימוש בציוד‪ ,‬לצורך שמירה על אחידות‬
‫הנתונים‪.‬‬
‫פרמטרים לרישום‪ :‬תאריך‪ ,‬שם מבצע הסקר‪ ,‬שעת התחלת הסקר‪ ,‬שעת התצפית‪ ,‬שעת סיום‪ ,‬תנאי מזג אוויר‪ ,‬שם המין‪ ,‬מס' פרטים‪ ,‬גיל וזוויג (במידת‬
‫האפשר)‪ ,‬הערות‬
‫הגדרת המינים לניטור‪:‬‬
‫עופות (יירשמו רק העופות הבאים)‪:‬‬
‫אוח‪ ,‬תנשמת‪ ,‬לילית‪ ,‬שעיר‪ ,‬כוס‪ ,‬ינשוף עצים‪ ,‬כרוון‪ ,‬תחמס‪ ,‬אתר לינה של חוגלות (אוכלוסייה שבחרנו לניטור ארוך טווח)‪ .‬בטופס תוגדר קטגורית 'אחר'‬
‫אשר תוכל לשמש לרישום תצפיות מיוחדות‪.‬‬
‫יונקים – טורפים פעילי לילה (יירשמו רק בעלי החיים הבאים‪ ,‬אשר הסקר מתבצע בשעות פעילותם)‪:‬שועל‪ ,‬תן‪ ,‬זאב‪ ,‬כלב‪ ,‬חתול‪ ,‬גירית‪ ,‬דלק‪ ,‬סמור‪,‬‬
‫קיפוד‪ ,‬דורבן‪ .‬גם כאן תוגדר קטגורית 'אחר' אשר תוכל לשמש לצורך רישום תצפיות מיוחדות‪.‬‬
‫יונקים – אוכלי עשב‬
‫ביל מבקש לרשום גם תצפיות של צבאים ושל איילי כרמל‪ .‬הרציונל לדעתו‪ ,‬השערתו כי ייתכן שהצבאים עוברים לפעילות אחרי שעות החשכה בעת שהיית‬
‫הבקר בשטח‪ .‬לגבי אילי כרמל‪ ,‬כל תצפית שהיא חשובה למעקב אחר אוכלוסייה זו שהושבה לטבע באזור‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫נתוני הסקר שייכים לרמת הנדיב‪ ,‬בהיותם חלק מתכנית ניטור ארוכת טווח‪ .‬ניתוחם הינו באחריות תחום המחקר ברמת הנדיב (לניתוח פנימי או דרך‬
‫)‪outsourcing‬‬
‫ניטור ארוך טווח‬
‫)‪ (LTER‬ברמת הנדיב‬
‫‪+‬‬
‫משתנים מטאורולוגיים‬
‫צבאים – ביל וודלי‬
‫חוגלות – ביל וודלי‬
‫ציפורי שיר – מנחם אדר‬
‫פרפרים – רחלי שוורץ‪-‬צחור‬
‫זוחלים – בועז שחם ויוסי בן מיור‬
‫שבלולים – ענבר ברוך‬
‫צומח עשבוני ומעוצה – ליאת הדר‬
‫מינים נדירים – רחלי שוורץ‪-‬צחור‬
‫פרוקי רגליים – נירית אסף‬
‫מכרסמים – אריק רוזנפלד‬
‫פירוק נשר עלים – ז'וזה גרומצוויג‬
‫דו‪-‬חיים – אלדד אלרון‬
‫פטריות כובע – יאיר אור‬
‫התפשטות אורנים – יגיל אסם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניהול נתונים‬
‫‪Measurements only become information when their‬‬
‫)‪meaning is understood (Sharrow & Seefeldt, 2006‬‬
‫‪ ‬לאן ולמי זורמים הנתונים?‬
‫‪ ‬תיעוד ה"נתונים אודות הנתונים" ‪Metadata -‬‬
‫‪ ‬בקרת איכות ‪QA/QC‬‬
‫‪ – Outliers ‬תצפיות חריגות בנתונים‬
‫‪ ‬ניתוח הנתונים ‪ -‬באיזו תדירות וע"י מי?‬
‫לא ניתן להוציא את הגורם האנושי מהמשוואה!‬
‫קשר מחקר‪-‬ניטור‪-‬מקבלי החלטות‪ :‬סכמת עבודה‬
‫תחום‬
‫המחקר‬
‫זיהוי בעיה בשטח‬
‫פתרון מוצע‬
‫הנהלת הפארק‪/‬‬
‫צוות הממשק‬
‫החלטה‬
‫חוקר‬
‫חיצוני‬
‫המלצות לביצוע‬
‫מיידי ולניטור‬
‫ארוך טווח‬
‫ניטור‬
‫מיפוי‬
‫‪+‬מחקר‬
‫מסקנות‬
‫ממשקיות ‪+‬‬
‫מודל עתידי‬
‫פרסום‬
‫המשך‬
‫מחקר?‬
‫ביצוע פעולות‬
‫ממשק בשטח‬
‫אתגרים וקשיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נתוני עבר (באתר קיים) – חוסר עקביות‪ ,‬חוסר ב‪-‬‬
‫‪Metadata‬‬
‫מעבר מפורמט איסוף בשטח לפורמט אגירה וניתוח‬
‫אחידות הזיהוי (דוגמים שונים)‬
‫אופן הסימון בשטח ועמידותו ל ‪LONG TERM -‬‬
‫איך עושים ניטור איכותי של השפעות ברמת הנוף?‬
‫איך מכניסים יותר אוטומציה לניטור (מצלמות)?‬
‫ניתוח החומר (לא תמיד אנשי שדה = אנשי מחשב‪?)..‬‬
‫מתח בין דיגום אקסטנסיבי‪/‬אינטנסיבי‬
‫מול אנשי השדה – הטמעת דפוסי חשיבה‪ ,‬ארגון נתונים‪,‬‬
‫גיבוי ודיווח‬
‫בתוך הארגון ‪ -‬חינוך לשיתוף נתונים‪ ,‬מדיניות פורמאלית‬
‫החלטות שוטפות לגבי היצמדות לפרוטוקול לנגד‬
‫הגמשתו לצרכים משתנים‬
‫תקציב‬
‫לסיכום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רוב התחנות צמחו ”‪"Bottom up‬‬
‫הכרה באי‪-‬האובייקטיביות של התהליך ‪-‬‬
‫תפיסות עולם משפיעות על השיקולים ועל‬
‫ההחלטות‬
‫התפיסה הנאיבית (הכול אחיד ובר השוואה)‬
‫אינה עומדת במבחן המציאות‬
‫לא לפחד מהשינוי ‪ -‬שינוי בפרוטוקול או בסט‬
‫הפרמטרים אינו ניתוק השרשרת!‬
‫צורך בניטור אדפטיבי – לצרכים וליכולות‬
‫למה כן ‪?LTER‬‬
‫‪ ‬צורת חשיבה ‪ -‬תכנון‪ ,‬חשיבה לטווח ארוך‪ ,‬שקיפות‪:‬‬
‫השפיעה גם על המחקר קצר הטווח‬
‫‪ ‬מודל עבודה )‪ - (framework‬ניהול נתונים‪ ,‬בסיס‬
‫רשתי‪ ,‬בקרת איכות‪Metadata ,‬‬
‫‪ ‬עקרון הויקיפדיה – איכות הנובעת מ"ריבוי עיניים"‬
‫‪ ‬עבודה ברשת )‪ – (network of networks‬זרימת‬
‫ידע‪ ,‬אפשרות לעריכת השוואות ולסינתזה‬
‫‪ ‬תיעוד‪ ,Baseline data ,‬בסיס מדעי לניהול וממשק‬
‫‪ ‬הבנה ויכולת חיזוי דורשים פרספקטיבה!‬
‫תודה רבה!‬