Transcript ניטור בפארק רמת הנדיב – מאיפה יצאנו ולאן הגענו או האדם מחפש משמעות ... בניטור אבי פרבולוצקי מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני

‫ניטור בפארק רמת הנדיב – מאיפה‬
‫יצאנו ולאן הגענו‬
‫או האדם מחפש משמעות‪...‬בניטור‬
‫אבי פרבולוצקי‬
‫מינהל המחקר החקלאי‪-‬מרכז וולקני‬
‫רמת‬
‫הנדיב‬
‫לפני‬
‫עשרים‬
‫וחמש‬
‫שנה‬
‫הפעילות המחקרית ברמת הנדיב ‪ -‬מסקרי מצאי‬
‫למחקר‬
‫‪ – 1984‬התחלת שיתוף פעולה בין יד הנדיב והחברה להגנת הטבע במטרה‬
‫לקדם ולפתח בשטח רמת הנדיב (שטח פרטי) פארק לשימוש הציבור‪.‬‬
‫יעדי המחקר‬
‫• ידע בסיסי על המערכת האקולוגית המקומית‬
‫• הבנת תהליכים כדי להציע ניהול נכון של הפארק בהקמתו‬
‫שלב א' ‪ -‬סקרי מצאי‪ :‬גיאולוגיה‪ ,‬קרקעות‪ ,‬צומח‪ ,‬ציפורים (‪)1985-1995‬‬
‫שלב ב' ‪ -‬מיפוי תופעות במרחב – אורגניזמים מרכזיים ובתי גידולם (‪)1988-1995‬‬
‫שלב ג' ‪ -‬מחקר תומך ממשק – ’‪)1990-1997( ‘active-adaptive management‬‬
‫שלב ד' ‪ -‬מחקר בוחן ממשק – האם עשינו "נזק"? (‪)1995-2003‬‬
‫כ‪ 20-‬שנות מחקר קצר טווח‬
‫המערכת האקולוגית של רמת הנדיב‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לפי כל קנה מידה המערכת האקולוגית המקומית מופרת מאוד‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬רמת הנדיב היא "אי אקולוגי" באוקיינוס עוין‪.‬‬
‫תפיסת העולם של רמת הנדיב היא כשל גן לאומי והיעד הוא‬
‫יצירת פארק אטרקטיבי לציבור – עוד גורם עקה לטבע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אנחנו מפעילים ממשק אקטיבי (רעייה‪ ,‬כריתה) – עוד לחץ‪.‬‬
‫התוצאה הסופית אמורה להיות – מערכת ענייה ופגועה (מגוון‬
‫נמוך?)‬
‫המגוון הביולוגי ברמת הנדיב‬
- 636 plant species
- 3 of amphibians
– 80 species of mushrooms
- 12 species of mollusca
– 26 species of mammals
- 45 species of butterflies
– 43 species of birds
- 115 species of spiders
– 30 species of reptiles
‫המגוון הצמחי ברמת הנדיב‬
 Plant species - 636 [23% of plants in Israel] !
 Rare plants - 43 [5% of rare plants in Israel]
 “Red” plants - 6 [1.5% of ‘reds’ in Israel]
 Endemic species - 35 [~10% of endemics in Israel]
 R-H as a botanical hot-spot
 ...Unintentional !!!
‫מה מטרות הממשק ברמת הנדיב‬
‫‪ ‬פארק רמת הנדיב מייצג נאמן של נופי צומח ים‪-‬תיכוני‬
‫(גריגה וחורש) יובשני‪.‬‬
‫‪ ‬נופים כאלו מעמידים ‪ 2‬שאלות ממשק בסיסיות‪:‬‬
‫ האם וכיצד להתערב בתהליכי סוקצסיה בהם הצומח‬‫המעוצה הולך ומשתלט על הנוף ומקטין את המגוון הביולוגי‬
‫(הנוף נסגר)‪.‬‬
‫ כיצד להתמודד עם סכנה הולכת וגדלה להתפתחות שריפות‪.‬‬‫ השפעות שונות של פעילות אדם וממשק אקטיבי‬‫‪ ‬דילמת השימור הים תיכוני‪ :‬הרצון לתת לקלימקס להתפתח‬
‫בצד הפגיעה במגוון הביולוגי הנגרמת כתוצאה מהתהליך‪.‬‬
‫תהליכי הסוקצסיה באזור הים תיכוני‬
‫שריפה‬
‫טבע‬
‫צומח מעוצה צפוף‬
‫שטחים פתוחים‬
‫?‬
‫ממשק‬
‫זמן‬
‫(צומח עשבוני‪ ,‬פרחים‪ ,‬מגוון)‬
‫תחומי ממשק עיקריים המתבצעים תוך ליווי מחקרי‪-‬ניטורי‬
‫ ממשק ארוך טווח לצומח מעוצה באמצעות רעיית בקר‪ ,‬עיזים‬‫וכריתה – דוגמא טובה לממשק אדפטיבי‬
‫ הפעלת עדר העיזים בתכנית ממשק ארוכת טווח‬‫ טיפול רב תכליתי ביערות הנטועים (הוזנח עד לאחרונה)‬‫‪-- -‬תכנית ממשק ושימור לצמחים נדירים‬
‫ ממשק תומך בקיום מגוון בתי גידול למיני בע"ח שונים (לא‬‫מספיק אדפטיבי ‪ -‬חסרה אינטגרציה בין נתוני הניטור וממשק‬
‫נוף הצומח בפארק)‬
‫טיפולים בצומח המעוצה – בקורת (סוגי‬
‫כתמים)‬
‫כריתה‬
‫כתמיות אחרי הכריתה‬
‫התחדשות וכריתה חוזרת‬
‫התפתחות הפעילות המחקרית ברמת הנדיב‬
‫הרחבת יעדי הפעילות המחקרית (‪)~2000‬‬
‫‪ ‬אספקת ידע לפיתוח תכניות לימוד באגף החינוך במקום‪.‬‬
‫‪ ‬רמת הנדיב כמודל ‪ -‬שימוש בידע הנרכש במקום לטובת קידום‬
‫ניהול שטחים פתוחים בסובב ים תיכוני‪.‬‬
‫‪ ‬העמקת הקשר מחקר‪-‬ממשק‪.‬‬
‫‪‬מעבר לחשיבה ופעולה ארוכת טווח (‪)2002‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬מודל עבודה ‪ -‬ניהול נתונים מרכזי (‪+‬היסטוריה)‬
‫‪ ‬קשר לתחנות בארץ ובעולם ‪ -‬השוואה וסינתזה של נתונים (שחק והקשר‬
‫צורת חשיבה – תכנון רב שנתי‪ ,‬ניטור ארוך טווח‪ ,‬שקיפות‪ ,‬שת"פ פנימי‬
‫לארה"ב)‬
‫‪‬‬
‫חיזוק הבסיס מדעי לפעילות הממשקית‬
‫הפעילות המחקרית ברמת הנדיב – לידת תכנית הניטור‬
‫ניטור ארוך טווח של‬
‫גורמים ביולוגיים‬
‫מרכזיים בפארק‬
‫מחקרים קצרי טווח‬
‫שתורמים להבנת‬
‫המערכת האקולוגית‬
‫המקומית וניהולה‬
‫ממשק הפארק‬
‫הבנת המערכת האקולוגית ‪ vs.‬ממשק‬
‫והצלחתו‬
‫ניטור ארוך טווח – של מה?‬
‫‪ ‬מה בין 'ניטור' ל'מחקר'?‬
‫‪ ‬מה מנטרים ‪ -‬מגוון? מינים?‬
‫‪ ‬אילו מינים? ביו‪-‬אינדיקטורים? מינים נדירים?‬
‫‪ ‬באיזה קנה מידה? אוכלוסיות? חברות? נופים?‬
‫‪ ‬למה לנטר קבוצה מסוימת ולא אחרת – משמעות הניטור !!!‬
‫האבולוציה של הרכיב ארוך הטווח‬
‫דיונים פנימיים של צוות המחקר (‪)2001/2‬‬
‫‪ ‬ניסיון (כושל) להגיע לקונצנזוס איזה קבוצה חשוב לנטר לאורך‬
‫זמן ולמה ("שוביניזם סיסטמטי" בצד קושי אוביקטיבי)‪.‬‬
‫‪ ‬החלטה "פיקודית" על בסיס ידע קיים (כולל בספרות)‪ ,‬כ"א‬
‫ותקציב‪.‬‬
‫‪ ‬חיפוש תשתית מחשוב מתאימה (ניו מקסיקו)‬
‫ביצוע בשדה (מ‪)2002-‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬בניית מערכת בשטח (חתכים ותחנות קבועים)‬
‫‪ ‬רכישת תשתית לאיסוף נתונים‬
‫גיבוש פרוטוקולים והכשרת כח אדם זמני‬
‫ניטור ארוך טווח – של מה?‬
‫של זה ‪---‬‬
‫לאחר כשנתיים של דיונים ו'התבשלות' סוכם‪:‬‬
‫"לא ייצוג של מורכבות הפארק‪ ,‬על מיקרו בתי הגידול ופעולות הממשק הנעשות‬
‫בו‪ ,‬אלא בחירת מספר קטן של משתנים בעלי משמעות למעקב ארוך טווח‬
‫ובניית 'פרוטוקולים אדפטיביים' (ניתנים לשינוי מהיר לאורך הדרך)"‬
‫למעשה הדיונים לא הסתיימו ואנחנו ממשיכים להוסיף‬
‫ולהוריד מהתכנית‪...‬‬
‫למה לשנות תכנית הניטור?‬
‫‪ ‬העולם האקולוגי סביבנו משתנה (התנחלות אורנים‪ ,‬שינויי‬
‫אקלים)‬
‫‪ ‬תובנות אקולוגיות חדשות‬
‫‪ ‬טכנולוגיות מתפתחות (שימוש במצלמות)‬
‫‪ ‬יוזמות מבפנים‬
‫‪ ‬משוב מבחוץ‬
‫‪ ‬החלטות מגבוה‪...‬‬
‫מה מנטרים לטווח ארוך ברמת הנדיב?‬
‫א‪ .‬ניטור רציף עפ"י פרוטוקול מובנה (התחיל ב‪+ 2003-‬‬
‫תוספות לאורך הדרך)‬
‫‪ ‬משתנים מטאורולוגיים‬
‫‪ ‬ציפורי שיר – מנחם אדר (למעשה התחיל ב‪)1988-‬‬
‫‪ ‬צומח עשבוני ומעוצה – ליאת הדר (חתכים קבועים)‬
‫מגוון ביולוגי‬
‫‪ ‬חוגלות – ביל וודלי‬
‫‪ ‬צבאים – ביל וודלי‬
‫•‬
‫(תנים – ביל וודלי‪ .‬המישדור נכשל‪ ,‬לא בוצע)‬
‫אוכלוסיות‬
‫נבחרות‬
‫‪ ‬מיני צמחים נדירים – רחלי שוורץ‪-‬צחור‬
‫‪ ‬השפעת רעיית עיזים על הנוף‬
‫צח גלסר‪ ,‬חוסיין מוקלדה‪ ,‬שגיא שגיב‪ ,‬ליאת הדר‬
‫ניטור‬
‫ממשקי‬
‫אלמנטים מנוטרים (לטווח ארוך? משמעות?)‬
‫‪ ‬יצרנות על אדמתית (ביומסה) ‪ -‬מריו גוטמן ורפי יונתן‬
‫• חזירי בר ‪ -‬ניטור פעילותם באמצעות סימון ומשדור ‪ -‬ביל‬
‫וודלי‪ ,‬אריק רוזנפלד‪ ,‬ליאת הדר‪ ,‬שני גלסר‪ ,‬דן מלקינסון‬
‫• פרפרים – רחלי שוורץ‪-‬צחור‬
‫• תהליכי פירוק ומיחזור בשכבת נשר העלים – יעל נבון‬
‫וז'וזה גרינצוויג‬
‫• דו‪-‬חיים וחסרי חוליות אקווטיים – אלדד אלרון‬
‫• פטריות כובע – יאיר אור‬
‫• פרוקי רגליים – נירית אסף (בעיית מורכבות)‬
‫• זוחלים – בועז שחם ויוסי בן מיור (כוללני מדי‪ ,‬עבר‬
‫לחינוך)‬
‫ניטור מדעי מתוחכם ובעל‬
‫משמעות‬
‫טיול אביבי‬
‫בחיפוש נואש‬
‫אחר משמעות‬
‫תודה לקהל‬
‫וסליחה מחובבי‬
‫פרוקי הרגליים‬