Slide 1

‫מרחב ביוספרי (בהקמה)‬
‫בגבולות המועצה‬
‫האזורית מגידו‬
‫הצגת תוצרי תוכנית האב‬
‫למרחב הביוספרי למליאת המועצה‬
‫‪19.2.2008‬‬

‫פברואר ‪2008‬‬
‫אביב ניהול‪ ,‬הנדסה ומערכות מידע‪ .‬העבודה ‪ 4‬א‪.‬ת ראש העין טל‪ 03 – 9024004 :‬פקס‪03 - 9024224 :‬‬

‫‪1‬‬


Slide 2

‫אחריות וביצוע‬
‫‪.1‬‬

‫יוזם המרחב‪ :‬המועצה האזורית מגידו‬

‫‪.2‬‬

‫הצוות המנהל והמלווה את תהליך העבודה‪:‬‬
‫ראש המועצה – חנן ארז‬
‫מהנדסת המועצה ‪ -‬אדריכלית הדס בשן‬
‫מתאם המרחב הביוספרי (בהקמה) ‪ -‬שלמה ברנד‬
‫יועץ אסטרטגי למועצה– יואל סיגל‬
‫מנהל אגף חינוך ורווחה במועצה ‪ -‬אברהם אזולאי‬
‫מנהל תחום איכות הסביבה במועצה ‪ -‬לירון שפירא‬
‫גזבר המועצה ומנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח מגידו ‪ -‬שגיא רוכל‬
‫דוברת המועצה‪ ,‬רכזת אדמיניסטרטיבית מטעם המועצה לנושא תוכנית המרחב הביוספרי – יעל בר‪-‬ניר‬
‫יו"ר עמותת 'הירוקים של מגידו' ‪ -‬סיוון קלס‬

‫‪.3‬‬

‫גורמים שותפים‪:‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫משרד התיירות ‪ -‬החברה הממשלתית לתיירות‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫משרד העבודה והרווחה‬
‫מפעם – משרד הפנים‪ ,‬מרכז אזורי לפיתוח המנהל והשלטון המקומי‬
‫קרן קיימת לישראל‬
‫הרשות לפיתוח הגליל‬
‫החטיבה להתיישבות – ההסתדרות הציונית הלאומית‪.‬‬
‫החברה להגנת הטבע‬
‫רשות הטבע והגנים‬

‫‪2‬‬


Slide 3

‫אחריות וביצוע‬
‫‪.4‬‬

‫צוות התכנון‬
‫מנהל צוות התכנון – בעז בר‪-‬אילן‪ ,‬אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע בע"מ‬
‫תכנון אזורי‪ ,‬ניהול ואינטגרציה – שני חינקיס‪-‬ברק‪ ,‬אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע בע"מ‬
‫שיתוף הציבור ‪ -‬ד"ר הנק הבסי ‪ -‬חברת אשחר‬
‫אדריכלות ותכנון ערים – אדריכלית איריס ענבר‪ ,‬א‪.‬ענבר אדריכלות ובינוי ערים בע"מ‬
‫אקולוגיה – מנחם אדר‬
‫אדריכלות נוף – אדר' דפנה גרינשטיין‪ ,‬אדר' עפר מור‪ ,‬משרד גרינשטיין ‪-‬הר‪-‬גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי‬
‫איכות הסביבה –אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע בע"מ‬
‫תיירות – אבי ברוק‪ ,‬א‪.‬נ‪.‬ב בע"מ יעוץ הקמה ותפעול של מתקני תיירות‬
‫תשתיות – ערן הראל‪ ,‬בלשה‪-‬ילון מערכות תשתית בע"מ‬
‫תחבורה – אריה הוכברג‬

‫‪.5‬‬

‫ראשי צוותי עבודה הפועלים בהתנדבות‪:‬‬
‫ראש צוות תיירות ושטחים פתוחים – רע תלמי‬
‫ראש צוות כלכלה ותעסוקה – ד"ר משה אכמון‬
‫ראש צוות חקלאות ‪ -‬עודד גלזר‬
‫ראש צוות תשתיות – שמוליק מדר‬
‫ראש צוות דמוגרפיה ופיתוח קהילתי – מאשה סמרס‬
‫ראש צוות חברה ושירותים קהילתיים – יניב שגיא‬
‫ראש צוות מחקר וניטור – ד"ר ערן פרידלר‬
‫ראש צוות תקשרות ושווק – אבישי כספי‬
‫ראש צוות ניהול – רע תלמי‬
‫ראש צוות גלעין מורשת – ד"ר דרור בן יוסף‬

‫‪3‬‬


Slide 4

‫סדר הדיון‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫תהליך העבודה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫תוצרים עיקריים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫תחילת יישום והישגים ראשוניים‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫משמעויות‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫תועלות צפויות מהתהליך‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫פעולות נדרשות להמשך‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫החלטות נדרשות על‪-‬ידי מליאת המועצה‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫תחומים שיוצגו במפגש הציבורי המסכם שיערך ב – ‪ 25.2.2008‬כתחומים‬
‫לקידום וביצוע תוכנית האב‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫דיון‪.‬‬

‫‪4‬‬


Slide 5

‫‪ .1‬תהליך העבודה‬
‫‪12/2006‬‬

‫‪ .1‬לימוד המצב הקיים ואבחון הסוגיות והדילמות העיקריות‬
‫‪ .2‬גיבוש ערכי הליבה –המגדירים את האופי הרצוי לפיתוח המועצה‬
‫‪ .3‬גיבוש פרוגרמה וכללי פיתוח רצויים בכל תחומי החיים במועצה‬
‫‪ .4‬גיבוש מפת איזּור וכללי התנהלות ‪:‬‬

‫‪ 4.1‬הצגת הצעה לחלוקת המרחב לאזורי גלעין‪ ,‬חיץ ומעבר‬
‫פוטנציאלים והגדרת כללי הפיתוח בכל אחד מהאזורים‬

‫אוגוסט ‪ ,2007‬הצגת‬
‫למליאת‬
‫הפרוגרמה‬
‫המועצה ואישורה‪.‬‬
‫אוקטובר ‪ 2007‬מליאה‬
‫הגשת‬
‫מורחבת‪,‬‬
‫טיוטא ראשונה של‬
‫מסמך האיזּור לעיון‬
‫והתייחסות‬

‫‪ 4.2‬דיון בחלוקה לאיזּור המרחב‪ .‬קיום דיונים על אזורי הגלעין והמעבר‬
‫הפוטנציאליים‬
‫‪ .5‬גיבוש מסמך הסכמות הכולל את איזּור המרחב‪ ,‬כללי הניהול‬
‫והנחיות להמשך יישום התהליך‪.‬‬
‫הגשת המסמך לאונסק"ו‬

‫מעבר לשלבי יישום התהליך‬
‫ויצירת אמנה ציבורית משותפת‬
‫לתהליך ועקרונותיו‬

‫שלב נוכחי‬
‫‪502/2008‬‬


Slide 6

‫לאחר הצגת הפרוגרמה בפני מליאת המועצה באוגוסט ‪ 2007‬נעשו הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫גובשה טיוטא ראשונית לאיזּור המרחב והוצגה לציבור הרחב באוקטובר ‪.2007‬‬

‫‪.2‬‬

‫הוקמו חמישה צוותי עבודה נוספים‪:‬‬
‫*צוות מחקר וניטור – מרכז ד"ר ערן פרידלר‪* .‬צוות ניהול – רע תלמי‪.‬‬
‫*צוות תקשורת ושווק – מרכז אבישי כספי‪* .‬צוות גלעין מורשת – ד"ר דרור בן יוסף (דולי)‪.‬‬
‫*צוות גלעין חברתי – יניב שגיא‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫נערכו כ – ‪ 15‬דיונים ציבוריים פתוחים לכל בעלי העניין והקניין לגיבוש הסכמות בדבר האיזּור‬
‫המוצע (אוקטובר‪-‬ינואר)‪.2008-2007 ,‬‬

‫‪.4‬‬

‫נערכו דיונים עם בעלי עניין וקניין‪ :‬חברת חשמל‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬מנהל מקרקעי ישראל‪,‬‬
‫משרד הביטחון‪ ,‬רשות הניקוז‪ ,‬מקורות‪ ,‬מע"צ‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫הועבר חומר לעיון ראשוני של ועידת אדם וביוספרה (‪ – )MAB‬אונסק"ו והתקבלה חוות דעת‬
‫ראשונית‪ ,‬תמיכה והתייחסות חיובית לתהליך‪.‬‬

‫‪6‬‬


Slide 7

‫‪ .2‬תוצרים עיקריים של תהליך העבודה‪:‬‬
‫‪ .1‬ערכי הליבה למרחב – ערכי הליבה למרחב‬
‫גובשו סביב שישה נושאים עיקריים‪ :‬תיירות‬
‫ושטחים פתוחים‪ ,‬חקלאות‪ ,‬דמוגרפיה ופיתוח‬
‫קהילתי‪ ,‬שירותים קהילתיים‪ ,‬כלכלה ותעסוקה‬
‫ותשתיות‪ .‬ערכים אלו הוו את הקו המנחה‬
‫להמשך התהליך‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחיות פרוגרמתיות – ההנחיות‬
‫הפרוגרמתיות מתבססות על עקרונות הפיתוח‬
‫שנגזרו מערכי הליבה ומציגות הנחיות ומדיניות‬
‫למימוש בכל אחד מהנושאים העיקריים‬
‫המרכיבים את תוכנית האב‪.‬‬
‫‪ .3‬מפת האיזּור – מפת האיזּור המחלקת את‬
‫המרחב לשלושה אזורים עיקריים גלעין‪ ,‬חיץ‬
‫ומעבר בהתבסס על ההסכמות שהתגבשו‬
‫במהלך אוקטובר‪-‬ינואר‪.2008-2007 ,‬‬
‫‪ .4‬כללי ההתנהלות – כללי ההתנהלות במרחב‬
‫מתחלקים לפי נושאים ובהתייחס לאזורי‬
‫המרחב‪ .‬כללים אלו מהווים את עיקר ההסכמות‬
‫שהתקבלו בתהליך‪.‬‬

‫‪ .5‬התנעת מעורבות ציבורית פעילה ויצירת‬
‫תשתית לפעילות ציבורית המשכית‪.‬‬
‫‪ .6‬הנחיות למנגנון הניהול – הגדרת מתווה‬
‫ראשוני למנגנון הניהול וחלופות למימושו‪.‬‬
‫‪ .7‬הנחיות למנגנון המחקר והניטור – הגדרת‬
‫הדרישות והמטרות למנגנון המחקר והניטור‬
‫במרחב וגיבוש מנגנון ארגוני תואם‪.‬‬
‫‪ .8‬שליחת טיוטא ראשונית לועדת אדם‬
‫וביוספרה (אונסק"ו) וקבלת חוות דעת‬
‫תומכת‪.‬‬

‫‪7‬‬


Slide 8

‫‪ .3‬תחילת יישום והישגים ראשונים‬
‫‪.1‬‬

‫הגשת טיוטא ראשונית לועדת אדם וביוספרה (‪ – )MAB‬אונסק"ו וקבלת חוות דעת תומכת‬
‫בתהליך והערכות לקראת המשך‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫חקלאות ‪ -‬צוות התכנון וצוות התושבים שעסק בנושא החקלאות אימץ את תכנית משרד החקלאות‬
‫לחקלאות משמרת‪ ,‬מניעת סחף הקרקע בגב ההר ומנגנוני תמיכה בחקלאות המשמרת‪ .‬קיימת‬
‫הסכמה עקרונית לקיים במרחב פיילוט ראשוני למימוש תוכנית זו‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫מרעה – גיבוש הסכמות לכללי הנהלות במרחב בקרב קבוצות הרועים השונות‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫חינוך – תחילת הטמעת התכנים והעקרונות הבונים את המרחב הביוספרי במערכת הלימוד‬
‫הפורמלית והבלתי פורמלית (פעילות נרחבת בנושא במסגרת הפורום החינוכי‪ ,‬קורס לכלל‬
‫האוכלוסייה על מרחב ביוספרי ועקרונותיו‪ ,‬סדנאות למנהיגות סביבתית‪ ,‬פעולות חינוך והסברה‬
‫במוסדות החינוך ועוד)‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫החווה החקלאית ‪ -‬החווה הינה מרכז קהילתי רב‪-‬תחומי הפועל למען המחשה ויצירה של הקשר‬
‫במרחב בין האדם הסביבה והזמן‪ .‬החווה החקלאית הינה מרכז המוביל את החינוך הסביבתי‪,‬‬
‫מפתח תוכניות לימוד‪ ,‬מהווה את מאגר הידע ומשמש כזירה לימודית‪ ,‬חינוכית‪ ,‬חווייתית וחברתית‬
‫עבור בתי הספר ומערכות החינוך במועצה‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫מרכז ידע – תחילת הקמה של מרכז ידע לידע הנצבר (בהתבסס על הספריה האזורית)‪.‬‬

‫‪8‬‬


Slide 9

‫תחילת יישום והישגים ראשונים (המשך)‬
‫‪.7‬‬

‫איסוף מידע ותמיכה במחקרים העוסקים במרחב‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫קו ‪ – 400‬תמיכה של הועדה לנושאי תכנון עקרוניים בבדיקת החלופה הדרומית לשטחי המועצה‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫אזור התעסוקה מבוא כרמל – הסברה מחודשת וקיום דיונים ציבוריים על כללי הניהול של פארק‬
‫התעסוקה מבוא כרמל ובחינה מחודשת של מעמד שלב ב' באזור‪.‬‬

‫‪.10‬‬

‫הטמעת העקרונות במערך התכנון – הטמעת העקרונות המוסכמים בתוכניות בהכנה (בניה‬
‫מקיימת)‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫גיוס משאבים לבניית מסמך מנחה לתכנון מקיים‪.‬‬

‫‪.12‬‬

‫נחל השופט – פיתוח אגן נחל השופט תוך תכנון בר‪-‬קיימא השם דגש על שימור הקיים לדורות‬
‫הבאים‪ ,‬מחקר ותכנון יצירתי ורגיש לסביבה‪ ,‬ופיתוח אמצעים להנגשה אוניברסאלית למגוון רחב‬
‫של מוגבלויות‪.‬‬

‫‪9‬‬


Slide 10

‫‪ .4‬משמעויות‬
‫ההחלטה וההסכמה לנהל את המרחב התחום בגבולות המועצה האזורית מגידו כמרחב ביוספרי‬
‫פרושה‪:‬‬
‫‪ ‬מחויבות לאורח חיים המבוסס על איפוק‪ ,‬צניעות וחשיבה מתמדת בכל הקשור לפיתוח וצריכה‪.‬‬
‫‪ ‬מעורבות ואחריות פעילה‪.‬‬
‫‪ ‬מחויבות לתהליך מתמיד של בקרה פנימית‪ ,‬התעדכנות וקבלת הסכמות‪.‬‬
‫‪ ‬שיתוף פעולה לוגיסטי – מתן תמיכה ושיתוף פעולה במחקר‪ ,‬ניטור‪ ,‬חינוך וחילופי מידע בכל תחומי‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪ ‬נקיטת תפקיד פעיל בהתמודדות עם האתגר הלאומי לשמירת המרחבים הפתוחים במקביל‬

‫למתן מענה לצרכי פיתוח מקומיים וארציים‪.‬‬

‫‪10‬‬


Slide 11

‫‪ .5‬תועלות צפויות מהתהליך‪:‬‬
‫‪ ‬הצטרפות למאמץ בינלאומי בעל פוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה‪ ,‬חילופי ידע ותמיכה הדדית‪.‬‬

‫‪ ‬מיתוג האזור כמרחב ייחודי הממלא משימה מקומית וגלובלית ועל כן קורא להתייחסות תומכת‬
‫ומיוחדת מצד המוסדות במגוון נושאים כגון פיתוח תשתיות‪ ,‬פיתוח מוקדי תעסוקה ומגורים‪ ,‬תמיכה‬
‫טכנית בניהול וחיזוק מעמד השלטון המרחבי‪.‬‬

‫‪ ‬שמירת האטרקטיביות האזורית (למגורים‪ ,‬תעסוקה ונופש בחיק הטבע)‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה וחיזוק מעמדה העצמאי של המועצה תוך הגדרה מחדש של תפקידה העתידי‪.‬‬
‫‪ ‬שדרוג צפוי לשירותים הקהילתיים ורתימתם למאמץ הביוספרי הכולל‪.‬‬

‫‪ ‬יצירת תשתית להמשך תפקודו של אורח החיים הקהילתי‪ ,‬המקומי הייחודי על‪-‬ידי הנהגת כללי‬
‫התנהלות תואמים‪.‬‬
‫‪ ‬מיתוג כלכלי ותעסוקתי של המרחב ברמה הלאומית והבינלאומית ויצירת ערך מוסף למיקום עסקים‬

‫ותעשיות קיימים וחדשים בו‪.‬‬

‫‪11‬‬


Slide 12

‫‪ .6‬פעולות נדרשות להמשך‬
‫הצלחתו של התהליך תלויה במידה רבה ביישומו ברמות השונות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫גיוס משאבים ויצירת כלים ומסגרות לניהול המרחב הביוספרי‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הטמעת תוכנית האב בקרב הציבור‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫יצירת אמנה ציבורית משותפת ומחייבת לתהליך ועקרונותיו‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫קידום קבלת ההכרה של ועדת ‪ MAB‬אונסקו והפעילות הנגזרת מכך (כמו הצטרפות לרשת‬

‫המרחבים הביוספריים העולמית)‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫התאמת המערכות הארגוניות והכלכליות של המועצה למימוש תוכנית האב‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫המשך יצירת תוכניות עבודה לפרויקטים המשכיים המתבססים על יישום כללי התנהלות‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫יצירת בסיס מידע רב תחומי אובייקטיבי שיטתי ארוך טווח‪ ,‬פתוח‪ ,‬מזמין‪ ,‬מוכר ונגיש‬
‫לציבור הרחב‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫מיתוג האזור כמרחב ביוספרי‪ ,‬הן כלפי פנים והן כלפי חוץ בכל תחומי החיים‪ :‬חקלאות‪,‬‬
‫צמיחה דמוגרפית‪ ,‬שירותים קהילתיים‪ ,‬תיירות‪ ,‬תרבות‪ ,‬תשתיות וכלכלה‪.‬‬
‫‪12‬‬


Slide 13

‫‪ .7‬החלטות נדרשות על‪-‬ידי מליאת המועצה‬
‫‪.1‬‬

‫אימוץ תוכנית האב‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫לקיחת אחריות להובלת התוכנית בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מתן מנדט להנהלת המועצה להוביל את התהליך בפועל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקמת צוות משנה של מליאת המועצה להובלת התהליך‪.‬‬

‫ג‪ .‬יצירת תוכנית עבודה הכוללת מטרות‪ ,‬יעדים ומחויבות למימוש‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫תמיכה במועצה לפעול בשלוש רמות התייחסות‪:‬‬
‫א‪ .‬מימוש התוכנית כחלק מפעילות המחלקות הקיימות של המועצה‪.‬‬

‫ב‪ .‬חיפוש וזיהוי הזדמנויות מתאימות ליישובי ותושבי המרחב הביוספרי כדוגמת‬
‫פילוט החקלאות‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמיכה ביוזמות תומכות במסגרות שונות שיפעלו לפי רוח המרחב הביוספרי –‬
‫ועדות משנה‪ ,‬ועדת היגוי בינמשרדית‪ ,‬יוזמות פרטיות ועוד‪.‬‬
‫‪13‬‬


Slide 14

‫‪ .8‬תחומים שיוצגו במפגש הציבורי המסכם שיערך ב – ‪25.2.2008‬‬
‫כתחומים לקידום וביצוע תוכנית האב‬
‫תיירות‬

‫חיזוק יישובים‬
‫(דמוגרפיה והרחבת ישובים)‬

‫תעשיה‬
‫תכנון ובניה‬
‫תעסוקה‬
‫חינוך‬
‫(חינוך פורמלי ובלתי פורמלי)‬

‫(תשתיות‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬גינון‪ ,‬תכנון מקיים)‬

‫חקלאות‬
‫מחקר וניטור‬

‫תקשורת והסברה‬
‫נושאים נוספים שיועלו ביוזמת‬
‫תושבים ויקבלו סיוע ותמיכה‬
‫מיידים מצד המועצה‬
‫‪14‬‬


Slide 15

‫תודה על ההקשבה‬

‫‪15‬‬


Slide 16

‫ערכי הליבה‬

‫‪16‬‬


Slide 17

‫דמוגרפיה ופיתוח קהילתי‬
‫‪‬‬

‫עזרה הדדית‬

‫‪‬‬

‫שמירת ערכי טבע והמרחב הכפרי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פתיחות לשינוי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫קהילה חושבת‪ ,‬עושה ולוקחת אחריות על החינוך‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שוויון הזדמנויות (צמצום פערים קוטביים)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חברה רב דורית מאוזנת מבחינה דמוגרפית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התנדבות ותרומה לאחר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫סובלנות והכרת האחר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מנהיגות אזורית יישובית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חיזוק הקהילה בבניה‪.‬‬
‫‪17‬‬


Slide 18

‫שירותים קהילתיים‬
‫‪ ‬שמירת ערכי טבע והמרחב הכפרי‪ ,‬דאגה לצורכי הסביבה‬
‫‪ ‬מחויבות לסביבה הפיסית והאנושית תוך דאגה לדורות הבאים‪.‬‬
‫‪ ‬כבוד ועזרה הדדיים‪.‬‬
‫‪ ‬התנדבות ותרומה לאחר ולקהילה תוך מעורבות אנושית וסביבתית‪.‬‬
‫‪ ‬שוויון הזדמנויות להתפתחות והגשמה‪.‬‬
‫‪‬‬

‫הומניזם‪.‬‬

‫‪ ‬שמירה על מגוון הזהויות תוך הכרת האחר והסכמה וסובלנות‪.‬‬
‫‪ ‬פתיחות לשינוי‪ -‬גמישות והתאמה למציאות משתנה‪.‬‬
‫‪ ‬טיפוח אחריות‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה על איזון דמוגרפי‪.‬‬
‫‪ ‬טיפוח מנהיגות‪.‬‬
‫‪18‬‬


Slide 19

‫שירותים קהילתיים –‬
‫תוספת לערכי ליבה – חינוך בלתי פורמלי‬

‫עקרונות יסוד‪:‬‬
‫‪ ‬דאגה לצרכי האדם‪.‬‬
‫‪ ‬חלוקת משאבים הוגנת‬
‫‪ ‬חלוקת "שפע"‪.‬‬
‫הערכים הנגזרים מעקרונות היסוד‪:‬‬

‫‪ ‬טיפוח יצירתיות ויצרנות תוך הישענות על הכוחות הקיימים‪.‬‬
‫‪ ‬ניצול הפוטנציאל הקיים – כל אדם מתוכו‪ ,‬כל חברה במסגרתה‪.‬‬
‫‪ ‬חופש הבחירה במסגרת ההסכמות ברמה האזורית‪.‬‬

‫‪19‬‬


Slide 20

‫כלכלה ותעסוקה‬
‫ערכי על‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫צמיחה כלכלית ברת קיימא‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫איכות חיים‬

‫‪.3‬‬

‫רווחה לתושבים‬

‫ערכי ליבה‪:‬‬
‫‪ .1‬הטרוגניות במקומות תעסוקה‪.‬‬

‫‪ .2‬תעסוקה מבוססת ידע‪.‬‬
‫‪ .3‬צמיחה כלכלית מבוקרת (תכנון מבוקר של מקומות תעסוקה)‪.‬‬
‫‪ .4‬תעסוקה מקומית – קביעת גרעין של תושבי המקום שעובדים במקום‪.‬‬
‫‪ .5‬שמירה על איכות הסביבה (משאבי טבע ושטחים פתוחים) ואיכות החיים לנו ולדורות הבאים‪.‬‬

‫‪ .6‬עצמאות כלכלית מוניציפאלית‪.‬‬
‫‪ .7‬זיהוי פיתוח ושמירה על היתרונות היחסיים – שמירת הייחודיות‪.‬‬
‫‪20‬‬


Slide 21

‫תיירות ושטחים פתוחים‬
‫‪ ‬שמירה על השטחים הירוקים‪ ,‬על סביבה נקייה‪ ,‬על רציפות שטחים פתוחים‪ ,‬על החי והצומח‬
‫באזור‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח התיירות כערך כלכלי למועצה הפועל באיזון עם הטבע והסובב‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח תיירות המבוססת על ערכי טבע ומורשת‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח תיירות ברת‪ -‬קיימא‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה על אופי החיים הכפרי במועצה‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה על המורשת הארכיאולוגית וההיסטורית‪.‬‬

‫‪ ‬שמירה ושיפור איכות החיים של תושבי המועצה‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח תיירות השמה דגש על חינוך בנושא הסביבה הירוקה בדורותינו ובדורות הבאים‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח תיירות הנוקטת גישה של איפוק וצניעות (לעומת תרבות הצריכה)‪.‬‬

‫‪21‬‬


Slide 22

‫תשתיות‬
‫‪ ‬ערך עליון מוביל ומנחה‪ :‬שמירת האדם‪ ,‬בריאותו ואיכות הסביבה בה הוא חי‪.‬‬

‫‪ ‬פיתוח תשתיות נבון‪ ,‬מאופק ומתחשב בסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬התשתיות במרחב תהינה נקיות ומותאמות לסביבה ויסייעו לשמירת האזור כמרחב כפרי‪.‬‬
‫‪ ‬מתן קדימות לשיקולי שמירת הסביבה והאדם בטווח הארוך בסך שיקולי פיתוח התשתיות‬
‫הלאומיות והמקומיות‪.‬‬
‫‪ ‬פרואקטיביות וחשיבה יצירתית ובלתי שגרתית‪ ,‬תוך בדיקה מתמדת של חלופות‪ ,‬במציאת‬
‫פתרונות בתחום התשתיות‪.‬‬
‫‪ ‬הדדיות בין הצורך הלאומי לבין הצורך המקומי בתכנון וביצוע התשתיות‪.‬‬

‫‪ ‬מעורבות ומודעות ציבורית בנוגע לפיתוח תשתיות ושקיפות ניהולית בתהליכי קבלת‬
‫ההחלטות‪.‬‬
‫‪ ‬מחייבות כלל התושבים למחזור של משאבי טבע וסביבה‪.‬‬
‫‪22‬‬


Slide 23

‫חקלאות‬
‫‪ ‬המועצה אזורית מגידו – מותג "ירוק"‪ .‬קבלת תו תקן המשלב בין כל הגורמים‪ :‬אדם‪,‬‬
‫אדמה‪ ,‬טבע‪.‬‬
‫‪ ‬שימור הדימוי הירוק של המועצה‪.‬‬
‫‪ ‬חקלאות חכמה‪ ,‬בת קיימא המאפשרת התפרנסות בכבוד‪ .‬מבוססת על שיטות ומשאבים‬
‫קיימים‪ ,‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ידע‪ ,‬טיפול במים‪ ,‬שימור הקרקע והשבחתה‪ ,‬התאמת גידולים‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מציאת איזון וקשר בין החקלאות לבין פיתוח הסביבה (כבישים‪ ,‬דרכים‪ ,‬תיירות‪ ,‬ספורט‬
‫מוטורי מבוקר ועוד)‪.‬‬

‫‪ ‬מינוף חקלאות בת‪-‬קיימא כיתרון כלכלי‪.‬‬
‫‪‬‬

‫טיפוח צרכנות בת קיימא – הגברת המודעות של הצרכנים להשלכות הקיימות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חינוך סביבתי השם דגש על מודעות לקשר בין אדם לעצמו‪ ,‬לסביבתו ולחברתו‪.‬‬

‫סיום פרק ערכי הליבה‬

‫‪23‬‬


Slide 24

‫הנחיות פרוגרמתיות‬
‫דמוגרפיה ופיתוח קהילתי‬

‫תיירות ושטחים פתוחים‬

‫שירותים קהילתיים‬

‫חקלאות‬

‫כלכלה ותעסוקה‬

‫תשתיות‬

‫‪24‬‬


Slide 25

‫‪ 4.1‬מדיניות הפיתוח‬
‫‪ 4.1.1‬מדיניות לפיתוח דמוגרפי‬
‫רקע כללי‬

‫‪ ‬במועצה מתגוררים כיום כ – ‪ 10,000‬בכ – ‪ 3,000‬יח"ד‪.‬‬
‫‪ ‬בשני העשורים הקרובים צפויה תוספת של כ – ‪ 2,300‬יח"ד בכל יישובי המועצה‪ .‬סך כל מספר‬
‫התושבים צפוי להגיע לכ – ‪ .18,000‬עיקר הגידול הדמוגראפי צפוי בעשור הקרוב‪.‬‬
‫‪ ‬כמחצית מכלל יישובי המועצה עומדים בפני שינוי ארגוני‪-‬חברתי‪.‬‬
‫‪ ‬חמישה מתוך כלל הישובים צפויים למצות את הקיבולת המכסימלית האפשרית שלהם לבינוי יח"ד (על‪-‬‬
‫פי תוכנית המתאר הארצית) בעשור הקרוב (רמות מנשה‪ ,‬משמר העמק‪ ,‬דליה‪ ,‬הזורע‪ ,‬רמת השופט)‪.‬‬

‫של‬
‫הגידול‬
‫צפי‬
‫אוכלוסיית המועצה‬
‫בשנים ‪*2007-2027‬‬

‫‪20,000‬‬
‫‪18,000‬‬
‫‪16,000‬‬
‫‪14,000‬‬

‫נתוני‬
‫על‬
‫*מבוסס‬
‫מאושרות‬
‫תוכניות‬
‫לבינוי‬
‫ומפוקדות‬
‫ותחזית למימושן כפי‬
‫בשיתוף‬
‫שנעשתה‬
‫מהנדסת המועצה‬

‫‪12,000‬‬
‫‪10,000‬‬

‫‪2030‬‬

‫‪2025‬‬

‫‪2020‬‬

‫‪2015‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪8,000‬‬
‫‪2005‬‬

‫‪25‬‬


Slide 26

‫פיתוח דמוגראפי – עקרונות הפיתוח המוסכמים‬
‫‪.1‬‬

‫ראיית הקהילה ברמה אזורית‪ ,‬יצירת שפה משותפת של תושבי האזור במקביל לתמיכה‬
‫בהתנהלות הישובים לכיוון עצמאי‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫פיתוח הקהילה היישובית תוך הגדרת ערכי מחויבות ושייכות‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫שמירה ויצירת מגוון ישובים וקהילות תוך טיפוח השייכות וההזדהות המקומית‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫קביעת קצב וצורת הפיתוח על‪-‬ידי היישובים תוך תאום ובקרה כלל אזורית‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫גידול אוכלוסייה בראייה של קהילה רב דורית וקצב גידול מדורג‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫סנכרון‪ ,‬התאמה והערכות כלכלית של המרחב לקצב הפיתוח הדמוגרפי‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫שילוב התושבים החדשים עם קהילת האם‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫קיום מנגנון של שיתוף‪ ,‬עזרה ותמיכה הדדית בין יישובים‪.‬‬

‫‪26‬‬


Slide 27

‫פיתוח דמוגראפי – מדיניות מימוש‬
‫‪ .1‬הימנעות מהקמה של ישובים חדשים ותוספת האוכלוסייה תתבסס על ההרחבות בישובים הקיימים‪.‬‬
‫‪ .2‬פוטנציאל הגידול המכסימלי של כלל ישובי המועצה יהיה בהתאם להנחיות הארציות (תמ"א ‪)35‬‬
‫המגדירות כ – ‪ 18,000‬תושבים במועצה‪.‬‬
‫‪ .3‬ביקוש לבניית מגורים לדור ההמשך החורג מהמכסה המקסימלית האפשרית של היישוב יבחן לאור‬
‫ההתפתחות הדמוגרפית של כל יישוב ויישוב בנפרד ובמידת הצורך יובא הנושא לפורום ניהול המרחב‬
‫בבקשה לשינוי הסכמות‪.‬‬
‫‪ .4‬בניית יח"ד חדשות תהיה ככל הניתן בצורה הדרגתית ומבוקרת‪ .‬מוצע ממוצע של כ – ‪ 110‬יח"ד בשנה‬
‫בכלל המועצה‪.‬‬
‫‪ .5‬על מנת לעודד השארות ‪ /‬כניסת אוכלוסייה צעירה ליישובים ולספק מקום מגורים לאוכלוסייה המבוגרת‬
‫מוצע כי כ – ‪ 10%‬מהמבנים החדשים שיבנו בכל יישוב יבנו כיח"ד קטנות (‪ 50‬עד ‪ 100‬מ"ר שטח בנוי)‬
‫על שטח קרקע קטן בעלות נמוכה‪.‬‬
‫‪ .6‬חלק מהבניה תפותח כבניה מודולארית המאפשרת כניסה של משפחות צעירות הצפויות להתרחב‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫‪ .7‬מוצע ליצור מגוון רחב של חלקת המגורים בגדלים שונים ובצורה שתעודד פיתוח משקי עזר‪ ,‬מרחבים‬

‫ירוקים‪ ,‬טיפוח אופי וצביון חקלאי מקומי‪.‬‬
‫‪27‬‬


Slide 28

‫פיתוח דמוגראפי – הנחיות אופרטיביות למימוש (המשך)‬
‫‪.8‬‬

‫יפותח מנגנון הפועל לשילוב חברתי‪-‬קהילתי של האוכלוסייה הנוכחית והאוכלוסייה החדשה‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫יפותח מנגנון בקרה‪ ,‬תאום וויסות כלל מועצתי הבוחן תקופתית את היקפי הפיתוח הצפויים‬
‫בכלל המרחב (בהיבט של תכנון ומימוש יחידות מגורים)‪.‬‬

‫‪.10‬‬

‫יפותח מנגנון בקרה‪ ,‬תאום וניטור לבחינת היקף והרכב (גילאי) של האוכלוסייה בכלל יישובי‬
‫המועצה‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫פיתוח שכונות המגורים החדשות יעשה במידת האפשר בצורה משלבת המאפשרת אינטגרציה‬
‫ושתוף בין שכונות ההרחבה ואזורי המגורים הוותיקים (יצירת מוקדים משותפים‪ ,‬חיבור פיזי של‬
‫שכונות המגורים‪ ,‬תכנון בראייה כלל יישובית)‪.‬‬

‫‪.12‬‬

‫תכנון מקיים – הבניה החדשה תעשה ככל הניתן תוך שמירת העקרונות של בניה ירוקה‬
‫העוסקת בשילוב ההיבטים הסביבתיים כחלק אינטגראלי ושגרתי בשיקולי התכנון והביצוע של‬
‫הבנייה‪.‬‬

‫‪.13‬‬

‫הפיתוח הדמוגרפי יעשה בתהליך קבוע ומתמשך של בקרה‪ ,‬ניטור ועדכון תקופתי בהתאם‪.‬‬

‫סיום הנושא‬

‫‪28‬‬


Slide 29

‫‪ 4.1.2‬מדיניות לפיתוח שירותים קהילתיים‬
‫רקע כללי‬
‫‪‬‬

‫מערך השירותים הקהילתיים הינו חלק מהתמיכה והקיום של המרחב בהיותו הציר העיקרי‬
‫המקשר בין הקהילה ליעדי המרחב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫היקף השירותים הקהילתיים הניתנים כיום במועצה הינו רחב‪ ,‬מגוון ובסטנדרטים גבוהים ביחס‬
‫לכלל ישראל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לאור העלייה ברמת החיים‪ ,‬ההיקפים הצפויים של‬
‫האוכלוסייה‪,‬היעדים שהוגדרו לקליטתה‪ ,‬השינוי בהרכבם החברתי‪-‬ארגוני של היישובים ושיקולי‬
‫עלויות וכדאיות ארגונית וניהולית יש צורך בבחינה מחודשת והערכות תכנונית וארגונית של מערך‬
‫זה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מערך השירותים הקהילתיים הינו כלי מרכזי ביצירת הקשרים האזוריים במרחב‪ ,‬גיבוש הקהילה‬
‫ושוויון הזדמנויות‪.‬‬

‫‪29‬‬


Slide 30

‫שירותים קהילתיים – עקרונות הפיתוח המוסכמים‬
‫‪ .1‬מערכת השירותים הקהילתיים בכל רמותיה צריכה להיות הכלי והגורם המוביל בהטמעת ההסכמות‬
‫והערכים בקהילה‪ .‬על מערכת זו מוטל התפקיד של הקניית ידע והבנה בתכנים ובהסכמות המגדירים‬
‫את המרחב‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח השירותים הקהילתיים יעשה הן בראיית צרכי היישוב הבודד והן מתוך ראייה אזורית מערכתית‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח השירותים הקהילתיים יעשה תוך ניצול המשאבים הקיימים‪ ,‬איגום משאבים וחסכון בקרקע‪.‬‬
‫‪ .4‬בפיתוח השירותים הקהילתיים יש לאפשר ואף להדגיש את ביטוי המהות של ערכי המרחב הביוספרי‬
‫בחיי היום‪-‬יום של הקהילה‪.‬‬

‫‪ .5‬מומלץ ליצור מרכז ביוספרי המהווה מרכז הדרכה‪ ,‬לימוד ומאגר ידע לאומי ובינלאומי המושתת על‬
‫עקרונות המרחב הביוספרי‪.‬‬
‫‪ .6‬מערך השירותים הציבוריים ילווה בפעולות ניטור ומחקר המאפשרות לעקוב אחר מימוש עקרונות‬
‫המרחב בפיתוח מערך זה‪ ,‬תוך עדכונו במהלך השנים‪.‬‬
‫‪30‬‬


Slide 31

‫שירותים קהילתיים – מדיניות מימוש‬
‫מוסדות ציבור נדרשים ברמת היישוב‪:‬‬
‫מבני קהילתי יישובי ‪ -‬בכל יישוב יש צורך במבנה חברתי קהילתי הכולל משרדי יישוב‪ ,‬מועדון‬
‫‪.1‬‬
‫נוער‪ ,‬מועדון קהילתי‪ ,‬ספריה‪ ,‬מרפאה‪ .‬שטח המבנה ‪ 1.5‬דונם‪ .‬יש לבחון פרטנית את קיומו של‬
‫מבנה זה בכל יישוב‪ ,‬מצבו הפיזי ומידת הניצולת שלו ובמידת הצורך להסב מבנה‪/‬לשפץ‪/‬לבנות‬
‫מבנה חדש בהתאם‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫בתי כנסת – בית הכנסת הינו שימוש הניתן ברמת היישוב‪ .‬בישובים שאינם קיבוצים קיימים בתי‬
‫כנסת בהתאם לתקן‪ .‬בקיבוצים יש להקים בתי כנסת בהתאם לצורך (‪ 1‬דונם לבית כנסת)‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫גני ילדים ומעונות יום‪ :‬ליעד אוכלוסייה של ‪ 20,000‬נפש יש צורך בתוספת של כ ‪ 40 -‬גנים בכלל‬
‫המועצה כלומר תוספת קרקעית של כ ‪ 20 -‬דונם‪ .‬על מנת לשמור על עקרונות החינוך המקומי‬
‫ובכללם מתן מענה לצרכי החינוך לגיל הרך בגבולות היישוב במקביל לשמירה וחסכון במשאבים‬
‫ובקרקע‪ ,‬יש צורך בחשיבה מערכתית כוללת התומכת במבנה גילאי מדורג וקבוע לאורך השנים‪,‬‬
‫הסבת מבנים ותכנון מודולארי וגמיש המאפשר שינוי בעתיד‪ ,‬ובמידת הצורך בחינת האפשרות‬
‫לשילוב החינוך בין מספר ישובים בשלבי מעבר וגישור על פער תקופתי‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫מתקני ספורט – מתקני הספורט ביישובים עונים לדרישות הפרוגרמתיות‪.‬‬

‫‪31‬‬


Slide 32

‫שירותים קהילתיים – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫מוסדות ציבור נדרשים ברמת המועצה‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫בית ספר יסודי ‪ -‬יש צורך בהוספת שני בתי ספר יסודיים‪ ,‬סה"כ שטח ‪ 18 -‬דונם‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫בית ספר על‪-‬יסודי ‪ -‬יש צורך בתוספת של ‪ 1‬ביה"ס‪ ,‬סה"כ שטח של ‪ 30‬דונם‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫גני ילדים חינוך מיוחד ‪ -‬יש צורך בתוספת ‪ 5‬כיתות‪ .‬סה"כ שטח של ‪ 2.5‬דונם‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫מרכזים אזוריים לחינוך בלתי פורמאלי – מרכזים אלו ישולבו במרכזים הקיימים לחינוך הפורמאלי‪.‬‬
‫סה"כ יש צורך בשני מרכזים לפחות לשימוש זה‪ :‬לאזור ההר ולאזור העמק‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫מגרש כדורגל – יש צורך במגרש כדורגל אחד‪ .‬במועצה מגרש אחד השייך לרמות מנשה‪ .‬יש‬
‫להסדיר את השימוש במגרש ברמת המועצה‪ .‬במידת הצורך יש להקצות לשטח של מגרש כדורגל‬
‫‪ 8.5‬דונם‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫רזרבה לשירותים יישוביים – יש להקצות כ – ‪ 8‬דונם שטחי מועצה לרזרבה לתכנון בעתיד‪ .‬שטחים‬
‫אלו צריכים להתמקד באזור מעבר (או בצמוד אליו) ובאזור נגיש‪.‬‬
‫‪32‬‬


Slide 33

‫שירותים קהילתיים – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫מוסדות ציבור נדרשים ברמת המועצה‪:‬‬
‫‪.7‬‬

‫מרכז חינוך וקהילה אזורי הכולל חדרי חוגים ואולם ספורט של ‪ 700‬מושבים – המתקנים‬

‫קיימים ברחבי המועצה‪ ,‬אולם אינם בבעלות מלאה של המועצה (אולם הספורט הינו בבעלות‬
‫פרטית)‪ .‬לצורך יצירת מרכז שכזה מומלץ‪:‬‬
‫א‪ .‬ליצור מהמרכז הקיים בצמוד לאולם האזורי ובשילוב תיכון מגידו‪ ,‬ביה"ס עומרים ויד‪ -‬לבנים‬
‫מרכז חינוך וקהילה המשלב פעילות ספורט‪ ,‬תרבות וחינוך‪ .‬לשם כך אין צורך בתוספת קרקעית‬
‫משמעותית אלא בתכנון מחודש של האזור היוצר מרחב מזמין המאפשר נגישות בין כל חלקיו‬
‫לכלל האוכלוסייה תוך יצירת מרכז פיזי משותף‪.‬‬
‫ב‪ .‬להסדיר את השימוש באולם האזורי במשמר העמק על מנת שזה ימשיך וישמש את כלל תושבי‬
‫המועצה‪.‬‬
‫‪.8‬‬

‫מרכז ביוספרי – מרכז ביוספרי המשמש מרכז מידע והדרכה לנושא המרחב הביוספרי בכל תחומי‬

‫החיים ומהווה מוקד הקשר והמידע לארגונים ולמוסדות חיצוניים‪ .‬מרכז זה ישלב פעילות ברמה‬
‫מקומית ופעילות ברמה לאומית‪ .‬מוצע לשלבו עם מרכז החינוך והקהילה האזורי‪ .‬סה"כ שטח‬
‫נדרש כ – ‪ 10‬דונם‪.‬‬
‫‪33‬‬


Slide 34

‫חזון המרכז הביוספרי ‪ :‬מרכיבים עיקריים‬
‫המרכז הביוספרי כפי שהוצג לעיל‪ ,‬מטרתו לשמש מקור מידע‪ ,‬פיתוח והכוונה‬
‫בכל תחומי החיים‪:‬‬

‫תרבות‬
‫פנאי‬

‫חינוך‬
‫והשכלה‬

‫מרכז עסקי‬
‫מסחרי‬

‫מידע‬

‫מידע ופיתוח‬
‫תיירותי‬

‫מרכז‬
‫ניהול‬

‫מחקר‬
‫וניטור‬

‫פיתוח‬
‫יזמי‬

‫מרכז פיקוח‬
‫ובקרה‬

‫‪34‬‬


Slide 35

‫שירותים קהילתיים – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫לוז זמנים מוצע ליישום מבני ציבור ברמת המועצה‪:‬‬

‫טווח מיידי‪-‬קצר (עד ‪)2013‬‬
‫הקמת ‪ 3‬כיתות גן לחינוך המיוחד‬

‫הקמת ביה"ס יסודי מס' ‪3‬‬

‫טווח בינוני (עד ‪)2018‬‬
‫הוספת ‪ 2‬כיתות גן לחינוך המיוחד‬

‫הקמת ביה"ס יסודי מס' ‪4‬‬

‫הקמת ביה"ס על‪-‬יסודי מס' ‪2‬‬

‫הסדרת מרכז חינוך וקהילה אזורי‬

‫הקמת מרכז מידע והדרכה לנושא‬
‫הביוספרי‬

‫הסדרת מרכזים אזוריים לחינוך בלתי‬
‫פורמאלי‬
‫‪35‬‬


Slide 36

‫שירותים קהילתיים – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫מבני ציבור ‪ -‬המלצות והנחיות לבינוי ומיקום‬
‫‪.1‬‬

‫תכנון רב תכליתי ומודולארי של מבני הציבור‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫ראיית נושא איגום המשאבים והחיסכון בקרקע כערך מנחה ומוביל בתכנון‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫שאיפה לשוויון במתן השירותים בין יישובי ההר ויישובי העמק‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫ביישובים ‪ -‬תכנון מבני ציבור המשלב המאפשר אינטגרציה ושתוף בין שכונות ההרחבה ואזורי‬
‫המגורים הוותיקים‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫יצירת מרכז משנה הכולל ביה"ס יסודי ומרכז לפעילות בלתי פרומלית עבור יישובי העמק בדרום‬
‫מזרח המועצה סמוך לכביש ‪.65‬‬

‫‪.6‬‬

‫מרכז ביוספרי – למיקום המרכז הביוספרי מספר חלופות אפשרויות (ראו מפות בהמשך)‪:‬‬
‫חלופה א' ‪ -‬מרכז מוניציפאלי ביוספרי במיקום הנכחי של המועצה– קומפלקס משולב של מנהלת‬
‫המרחב‪ ,‬פעילויות ייעודיות (לחזון המרחב‪ :‬מחקר‪ ,‬מידע וחינוך)‪ ,‬פעילויות עסקיות‪ ,‬תרבות ופנאי‪.‬‬
‫חלופה ב' ‪ -‬מרכז מוניציפאלי ביוספרי הממוקם במבוא כרמל‪ .‬דומה במהותו לחלופה א' אולם משלב‬
‫יותר פעילות עסקית ‪ -‬תעסוקתית‪.‬‬
‫חלופה ג' – מרכז מוניציפאלי ביוספרי בדומה לחלופה ג' אולם ממוקם באזור תיכון מגידו והאולם‬
‫האזורי תוך התבססות ושדרוג המתקנים הקיימים‪.‬‬

‫‪36‬‬


Slide 37

‫חלופות לתפרוסת מוקדי המועצה‬
‫חלופה א' – מרכז המועצה האזורית מגידו כמרכז ביוספרי‬
‫מוניציפאלי ביוספרי –‬
‫מרכז‬
‫קומפלקס משולב של מנהלת המרחב‪,‬‬
‫פעילויות ייעודיות (לחזון המרחב ‪:‬‬
‫מחקר‪ ,‬מידע וחינוך ) ‪/‬פעילויות‬
‫עסקיות‪ /‬תרבות פנאי‬
‫מרכז אזרחי משני – פונקציות‬
‫משלימות ‪ :‬בי''ס תיכון ‪ /‬דיור מוגן‬
‫מרכז חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי‬
‫(משני)‬

‫‪37‬‬


Slide 38

‫חלופות לתפרוסת מוקדי המועצה‬
‫חלופה ב' – מבוא כרמל כמרכז ביוספרי‬
‫מוניציפאלי ביוספרי –‬
‫מרכז‬
‫קומפלקס משולב של מנהלת המרחב‪,‬‬
‫פעילויות ייעודיות (לחזון המרחב ‪:‬‬
‫מחקר‪ ,‬מידע וחינוך ) ‪/‬פעילויות‬
‫עסקיות‪ /‬תרבות פנאי‪ ,‬מרכז תעסוקה‬
‫מרכז עסקים קטנים‪ ,‬אומנות ומסחר‬
‫מרכז אזרחי משני – פונקציות‬
‫משלימות ‪ :‬בי''ס תיכון ‪ /‬דיור מוגן‬
‫מרכז חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי‬
‫(משני)‬

‫‪38‬‬


Slide 39

‫חלופות לתפרוסת מוקדי המועצה‬
‫חלופה ג' –האולם האזורי ותיכון מגידו כתשתית למרכז ביוספרי‬
‫מוניציפאלי ביוספרי –‬
‫מרכז‬
‫קומפלקס משולב של מנהלת המרחב‪,‬‬
‫פעילויות ייעודיות (לחזון המרחב ‪:‬‬
‫מחקר‪ ,‬מידע וחינוך ) ‪/‬פעילויות‬
‫עסקיות‪ /‬תרבות פנאי‬
‫מרכז תעסוקה ופיתוח עסקים‬
‫קטנים‪ /‬או פונקציות משלימות כמו‬
‫דיור מוגן‬
‫מרכז חינוך פורמלי ובלתי פורמאלי‬
‫(משני)‬

‫סיום הנושא‬

‫‪39‬‬


Slide 40

‫‪ 4.1.3‬מדיניות לפיתוח כלכלה ותעסוקה‬
‫רקע כללי‬

‫פיתוח הכלכלה והתעסוקה המקומית יעשה תוך שימוש בנתוני המרחב על מנת ליצור סביבת‬
‫תעסוקתית אטרקטיבית המתבססת על היתרונות המקומיים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬נגישות לצירי התנועה הארציים (כביש ‪ ,6‬כביש ‪ ,4‬כביש החוף‪ ,‬מסילת ברזל)‪.‬‬
‫‪ ‬הזדמנות לפיתוח תעסוקה קרובה לבית‪.‬‬
‫‪ ‬היצע מגורים אטרקטיבי כגורם משיכה לאוכלוסייה צעירה‪ ,‬משכילה המהווה כוח תעסוקתי איכותי‪.‬‬
‫‪ ‬יתרונות כלכליים בקהילה העסקית הבינלאומית עקב המצאות בסביבה ביוספרית‪.‬‬

‫‪ ‬הזדמנות ייחודית למימוש רחב ואמיתי למדיניות המפעלים לתרומה לקהילה‪.‬‬
‫‪ ‬מנגנון ניהול מוניציפאלי תומך ומכוון‪.‬‬

‫‪40‬‬


Slide 41

‫כלכלה ותעסוקה – עקרונות הפיתוח המוסכמים‬
‫‪.1‬‬

‫הטרוגניות במגוון התעסוקות ‪ -‬אשר מחד יאפשר מימוש עצמי תואם רצונות ויכולות אישיות‬
‫ומאידך יבטיח מידה של יציבות כלכלית על ידי פיזור הסיכון‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫חיזוק תעסוקה מבוססת ידע‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫המשך העיסוק בחקלאות‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫צמיחה ופיתוח תעסוקתי מאוזן ומבוקר‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫פיתוח כלכלי – תעסוקתי בראייה אזורית רחבה תוך שמירת העצמאות של היישוב הבודד‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫עידוד תעסוקה מקומית – הגברת שיעור התעסוקה של תושבי המרחב במרחב‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫פיתוח תעסוקה המבוסס על שמירת הסביבה ואיכות החיים בה‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫עצמאות כלכלית מוניציפאלית‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫שמירה והדגשת היתרונות היחסיים של המרחב (קרבה לכביש ‪ ,6‬קרבה ליוקנעם וחיפה‪,‬‬
‫מיקום באזור בעל ערכיות גבוה של נוף ומורשת‪ ,‬בעתיד – מותג כמרחב ביוספרי‪ ,‬קרבה וזמינות‬
‫של משאבי אנוש ברמה גבוהה)‪.‬‬

‫‪41‬‬


Slide 42

‫כלכלה ותעסוקה – הנחיות מימוש‬
‫‪.1‬‬

‫ביסוס התשתית הארגונית‪ ,‬הניהולית והפיסית לתעסוקות מקומיות (שירותים אישיים‪ ,‬אומנות‪,‬‬
‫מקצועות חופשיים ועוד)‪:‬‬
‫‪ ‬יצירת תשתית פיסית – תקשורתית מתאימה לעבודה מהבית (פס רחב)‪.‬‬
‫‪ ‬ניצול מבנים קיימים והגדרה תכנונית מחודשת לאזורי תעסוקה לשימושים אלו תוך השענות‬
‫במידת האפשר על תשתית ומבנים קיימים‪.‬‬
‫‪ ‬הסדרת הפעילות הלא חקלאית במושבים (הכנת תוכנית מתאר מקומית לפעילות לא חקלאית)‪.‬‬
‫‪ ‬קביעת קריטריונים מוסכמים וברורים לסוגי התעסוקות המקומיות‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הגדרת שיעור שטחי התעשייה והמועסקים בענף התעשייה על‪-‬ידי‪:‬‬
‫פיתוח שני אזורי תעסוקה אזוריים בדפנות המועצה‪:‬‬
‫ אזור תעסוקה מבוא כרמל‪ ,‬בקרבה לצ‪.‬אליקים כ – ‪ 500‬דונם (בשותפות עם יוקנעם ועיר‬‫כרמל)‪.‬‬
‫אזור תעסוקה סאלם (בבחינה ראשונית) בדרום מזרח המועצה בקרבה לכביש ‪ 65‬כ – ‪500‬‬‫דונם (בשותפות עם אום אל פחם ומ‪.‬מ‪.‬מעלה עירון)‬
‫‪‬עריכת סקר פרטני שיבחן את אופן ניצול שטחי התעסוקה ביישובים‪ ,‬יזהה את אפשרויות‬
‫הפיתוח שלהם‪ ,‬וימפה חסמים לפיתוח ואמצעים להסדרתם‪.‬‬
‫‪42‬‬


Slide 43

‫כלכלה ותעסוקה – הנחיות מימוש (המשך)‬
‫‪.3‬‬

‫יצירת אמנה סביבתית מוסכמת ומחייבת לכללי ההתנהלות של המפעלים האזוריים‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫מזעור היוממות אל מחוץ למרחב – הגדרת יעד פיתוח תעסוקה עבור ‪ 70%‬מתושבי המקום‬
‫ופיתוח תמריצים לעידוד העסקת עובדים תושבי המקום‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫הסדרת הפעילות העסקית תומכת תיירות במשולב עם תוכנית תיירותית‪ ,‬בצמוד לאזורי תיירות‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫העלאת מספר מקומות התעסוקה עתירי עובדים על חשבון מקומות תעסוקה עתירי שטח‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫נקיטת אמצעים לחיזוק והמשך הפעילות החקלאית במרחב‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫הגברת הדומיננטיות של ענף השירותים הקהילתיים כענף מרכזי בעיסוק תושבי המקום‬
‫באמצעות שילובם במערכת החינוך‪ ,‬התרבות והקהילה במסגרות הקיימות והחדשות התומכות‬
‫במרחב הביוספרי‪ .‬יעד‪ :‬הכפלת מספר המועסקים בענף זה עד שנת ‪.2027‬‬

‫‪43‬‬


Slide 44

‫כלכלה ותעסוקה – הנחיות מימוש (המשך)‬
‫לוז זמנים מוצע ליישום‪:‬‬
‫טווח מיידי‪-‬קצר (עד ‪)2013‬‬

‫טווח בינוני (עד ‪)2018‬‬

‫גיבוש הסכמות על תפקוד מבוא כרמל‬
‫ותחילת שווק (‪)2008‬‬
‫הגדרה‪ ,‬מיצוב ותחילת תכנון אזור‬
‫תעסוקה סאלם‬
‫ביישובים בהם שטחי תעסוקה לא‬
‫מנוצלים – בחינת אפשרויות המימוש‬
‫בהתאם להסכמות מקומיות וקביעת קצב‬
‫פיתוח תואם ורצוי‬

‫יצירת אמנה סביבתית לכלל מפעלי‬
‫המרחב‬

‫אזור תעסוקה סאלם – תחילת שווק‬

‫תחילת שווק ויזום תעסוקה בשטחים לא‬
‫מנוצלים ביישובים‬

‫הטמעת האמנה בנהלי העבודה‪ ,‬עדכון‬
‫ובקרה‬

‫‪44‬‬


Slide 45

‫כלכלה ותעסוקה – הנחיות מימוש (המשך)‬
‫לוז זמנים מוצע ליישום‪:‬‬
‫טווח מיידי‪-‬קצר (עד ‪)2013‬‬

‫טווח בינוני (עד ‪)2018‬‬

‫הסדרת הפעילות הלא חקלאית ביישובים‬
‫הסדרת התשתית הפיסית והתקשורתית‬
‫לתעסוקות מהבית‬

‫העלאת אחוז המועסקים בעסקים קטנים‬
‫קרובים לבית‬

‫הגדרת סוגי התעסוקה הרצויים בתוך‬
‫היישובים‬
‫הסדרת המנגנונים הארגוניים והתשתית‬
‫הפיזית לפעילות חינוך וקהילה‬

‫העלאת אחוז המועסקים בענפים‬
‫הציבוריים‬

‫יצירת תשתית ארגונית‪ ,‬מרכזת‪ ,‬מתאמת‬
‫לפעילות משולבת של תיירות ומסחר‬

‫בקרה‪ ,‬תאום ועדכון המערכת‬

‫סיום הנושא‬

‫‪45‬‬


Slide 46

‫‪ 4.1.4‬מדיניות לפיתוח תיירות‬

‫רקע כללי‬
‫‪.1‬‬

‫אל המרחב מגיעים כמיליון מבקרים בשנה‪ ,‬רובם בחודשי הפריחה (פברואר‪-‬מאי)‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫המרחב כיום אינו מוכן בצורה אופטימאלית לקליטת המבקרים‪ :‬העדר הסדרי פיקוח‪ ,‬הכוונה‬
‫ואכיפה‪ ,‬העדר תוכנית לניצול הפוטנציאל הכלכלי והחזר ההוצאות הנגרמות מעומס התיירים‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫היקף הפעילות הכלכלית תיירותית הקיימת באזור‪ ,‬מצומצמת יחסית‪ ,‬ואינה עומדת ביחס ישיר‬
‫להוצאה הנגרמת לרשויות הפועלות באזור‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫מספר המבקרים במרחב צפוי לעלות במהלך השנים כתוצאה מ‪:‬‬
‫ עליה ברמת החיים‪ ,‬בצריכת התיירות‪ ,‬ובאמצעי התיירות (רכבי ‪ ,4X4‬אופניים‪ ,‬אמצעי ניווט וכו')‪.‬‬‫ גידול בביקוש למקומות בחיק הטבע הנמצאים באזור נגיש ובמרחק יוממות סביר ממרכזי‬‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫ המשך האורבניזציה של המרחב הסובב‪ ,‬מגדרה ועד חדרה‪ ,‬אשר יעלה את הלחץ האנושי והביקוש‬‫לאזורי נופש‪ ,‬טבע ומרחב פתוח‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫הדילמות העומדות בפני מערך תכנון התיירות הינן‪:‬‬

‫סוג התיירות המועדף לפיתוח באזור‪.‬‬
‫מידת הפיתוח התיירותי הרצוי לאזור‪.‬‬
‫הצורך והאמצעים לויסות מערך התיירות לאזור‪.‬‬
‫חלוקת המרחב לאזורי תיירות מועדפים בהתאם למאפייני המרחב והמגבלות‪.‬‬

‫‪46‬‬


Slide 47

‫תיירות – עקרונות הפיתוח המוסכמים‬
‫‪.1‬‬

‫שמירה על השטחים הפתוחים ורציפותם‪ ,‬על סביבה נקייה‪ ,‬על החי והצומח באזור‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫פיתוח התיירות כערך כלכלי למועצה הפועל באיזון עם הטבע והסובב‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫פיתוח תיירות המבוססת על ערכי טבע ומורשת‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫פיתוח תיירות בת‪ -‬קיימא‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫שמירה על הפרטיות‪ ,‬אופי ורמת החיים של תושבי המועצה‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫שמירה על המורשת הארכיאולוגית וההיסטורית‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫פיתוח תיירות השמה דגש על חינוך בנושא הסביבה הירוקה בדורותינו ובדורות הבאים‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫פיתוח תיירות הנוקטת גישה של איפוק וצניעות (לעומת תרבות הצריכה)‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫התיירות במרחב תשען ברובה על משאבי הטבע שבשטחים הפתוחים תוך הגדרת אזורים‬
‫מועדפים לפיתוח בהתאם לסוג התיירות והכוונת הפעילות התומכת בהתאם‪.‬‬

‫‪.10‬‬

‫התיירות תעשה בהתבסס על ההבנה כי המבקרים הינם שותפים מרכזיים בקיום המרחב הביוספרי‬
‫וביצירת תדמיתו החיובית מחוץ לגבולותיו ועל כן יש לפתח כלים לשלבם ככאלו‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫התיירות תפותח בראייה של ענף תעסוקתי‪-‬כלכלי (אם כי משני ולא עיקרי)‪.‬‬

‫‪47‬‬


Slide 48

‫תיירות – הנחיות מימוש‬
‫‪.1‬‬

‫חלוקת המרחב לאזורי פעילות מוגדרים (אזורי טיילות בטבע‪ ,‬אזורי נופש‪ ,‬תיירות חקלאית‪ ,‬תיירות‬
‫תרבות ומורשת‪ ,‬תיירות ספורט) ועריכת תוכנית תיירות מפורטת לכל אזור‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫הקמת מנהלת תיירות אשר תגדיר‪ ,‬תכוון ותאכוף את התיירות במרחב (הגדרת מנגנוני פיקוח‪,‬‬
‫הסדרת אזורי הטיול לסוגיהם‪ ,‬הכוונה‪ ,‬מידע ועוד)‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫הקמת גוף מנחה ומכוון לפיתוח התיירות החקלאית‪ .‬יצירת מערך הסברה‪ ,‬והכוונה לאזורי טיול‬

‫מוגדרים בהתאם לרשום בסעיף ‪.1‬‬
‫‪.4‬‬

‫יצירת "חגורת שקט" מתיירות סביב ליישובים‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫תכנון זיקה וקשר תיירותי למרחב הסובב (כרמל‪ ,‬פארק אלונה)‪.‬‬

‫‪.6‬‬

‫מניעת כניסה של פעילות מוטורית לאזורים מוגדרים‪.‬‬

‫‪.7‬‬

‫הקמת מערך תחבורתי תומך תיירות ('שאטל' תיירותי) אשר יווסת את התנועה וימנע כניסה בלתי‬
‫מבוקרת של רכבים לאזורים אשר יוגדרו כרגישים מבחינה סביבתית ואנושית‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫הכוונה כוללת של השימוש באופניים בשטח‪ :‬הכוונה לאזורים מוגדרים‪ ,‬פיתוח תחנות יציאה‬
‫והתארגנות‪ ,‬הגדרת מסלולים נושאיים המקושרים ביניהם‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫הקצאת שטחים לפעילות מסחרית תומכת תיירות הן בשטחי ישובים והן בנקודות אסטרטגיות‪.‬‬
‫‪48‬‬


Slide 49

‫תיירות – הנחיות מימוש (המשך)‬
‫‪.8‬‬

‫הקמת מרכז תיירותי משולב עם אומנות בתוך‪/‬בצמוד ליישוב‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫שמירת רצף המתקנים הארכיאולוגיים במרחב ויצירת מסלולי טיול תואמים‪.‬‬

‫‪.10‬‬

‫יצירת מסמך מנחה למאפייני התיירות האקולוגית המותרת במרחב והדרכים לפתחה‪.‬‬

‫‪.11‬‬

‫פיתוח מוקדי לינה המאפשרים אכלוס של קבוצות מאורגנות כמו ועדי עובדים‪ ,‬קבוצות מחו"ל‬
‫ובתי ספר‪.‬‬

‫‪.12‬‬

‫הסדרה והכוונה של אתרי מנגל באזורים מוגדרים‪.‬‬

‫‪.13‬‬

‫הפעלת מערך תחזוקה‪ ,‬בקרה וניקיון‪ ,‬מוסדר‪ ,‬כלכלי ובפיקוח‬

‫‪49‬‬


Slide 50

‫תיירות – הנחיות מימוש (המשך)‬
‫סוג התיירות על‪-‬פי מצב מוצע‪ ,‬אמצעים נדרשים ואזורים מוצעים לפיתוח במרחב‬
‫סוג הפעילות‬
‫התיירותית‬

‫מצב קיים‬

‫מצב מוצע‬

‫אמצעים נדרשים לפיתוח‬

‫טיילות‬
‫בטבע‬

‫פעילות‬
‫ענפה‪,‬‬
‫תקופתית‪,‬‬
‫לא מתגמלת‬
‫לא מוגבלת‬
‫(מבחינת‬
‫כמות ואזורי‬
‫ביקור)‬

‫‪‬פעילות באזורים מוגדרים‪.‬‬
‫‪‬פעילות המגבילה את‬
‫מספר המבקרים‪.‬‬
‫‪‬פעילות כרוכה בתשלום‬
‫(לפחות בחלק מהאתרים)‪.‬‬

‫‪‬שירותים הנדרשים להסדרה ואכיפת‬
‫הפעילות לרבות שערי כניסה‪ ,‬עמדות‬
‫כניסה והדרכה‪.‬‬
‫‪‬מסחר תיירותי ומוקדי מידע נלווים‬
‫התואמים את צרכי המבקרים בלבד‬
‫ואשר אינו עולה על ‪ 100‬מ"ר (באזורי‬
‫המעבר הקרובים לאזורי החייץ)‪.‬‬

‫תיירות‬
‫חקלאית‬
‫מבוססת‬
‫מבנים‬

‫פעילות‬
‫מינורית‪.‬‬
‫קיימת‬
‫תשתית‬
‫לפעילויות‬
‫נוספות‬

‫פעילות שתושתת על‬
‫חשיפת מוקדי החקלאות‬
‫לקהל הרחב‪:‬‬
‫בתי בד‪ ,‬גידולי שדה‪ ,‬גידול‬
‫דבורים ודבש‪ ,‬מדגה‪ ,‬יקבים‬
‫ומחלבות‪ ,‬מטעים ופרדסים‪,‬‬
‫חממות‪ ,‬צאן ובקר‪ ,‬קטיף‬
‫עצמי‪ ,‬מרכזי מחקר ופיתוח‬

‫‪‬מבנים חקלאיים ומבני עזר סמוכים‬
‫קיימים בתוך היישובים אשר ישודרגו‬
‫וישונו בהתאם לפעילות המוצעת‪:‬‬
‫הסברה‪ ,‬שרותי מזון וחנות לממכר‬
‫תוצרת חקלאית‪.‬‬
‫‪‬הכנת סקר מצאי קיים ודרישות צפויות‬
‫כקדם לתחילת העבודה‪.‬‬

‫תיירות‬
‫חקלאית ‪-‬‬
‫פעילות‬
‫מבוססת‬
‫מרחב פתוח‬

‫אזורים מוצעים לפיתוח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫יער הזורע ועמק‬
‫השלום‪.‬‬
‫שטחי מרעה‪.‬‬
‫יער משמר העמק –‬
‫נקודות תצפית‬
‫הפונות לעמק‬
‫תל מגידו ויער מגידו‪.‬‬
‫אזור הנחלים‪.‬‬

‫בכלל המרחב בהתאם‬
‫לתנאים ולביקוש וע"פ‬
‫כללי הניהול‪.‬‬

‫במבנים פריקים ייעודיים להקמה בזמן‬
‫האירוע ולפרוק אחריו‪ .‬ו‪/‬או בתי רשת‬
‫במידה ויאושרו‬

‫‪50‬‬


Slide 51

‫סוג התיירות על‪-‬פי מצב מוצע‪ ,‬אמצעים נדרשים ואזורים מוצעים לפיתוח במרחב‬
‫(המשך)‬
‫סוג‬
‫הפעילות‬
‫התיירותית‬

‫מצב קיים‬

‫מצב מוצע‬

‫אמצעים נדרשים‬
‫לפיתוח‬

‫אזורים במרחב‬
‫מוצעים לפיתוח‬

‫תיירות‬
‫מורשת‬

‫תשתית איכותיות‬
‫וייחודית לפיתוח‬
‫תיירות מסוג זה‬
‫במרחב‪.‬‬

‫‪‬הגדלה ופיתוח של ענף זה‪.‬‬
‫‪ ‬באמצעות שדרוג המצאי הקיים‪,‬‬
‫הגברת המודעות ופיתוח אתרים‬
‫תומכים‪:‬‬
‫‪‬תל מגידו – הכפלה פי שלוש של מס'‬
‫המבקרים‪.‬‬
‫‪‬ג'וערה – פינוי הצבא והפיכת האזור‬
‫לאתר מורשת מבוסס‪.‬‬
‫‪‬תל יוקנעם‪.‬‬
‫‪‬מערת הפלמ"ח‪.‬‬
‫‪‬אנדרטה לנופלי התנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫‪‬תל מגידו – גלעין מורשת‬

‫‪‬משתנה בין‬
‫המבנים ומאפייניהם‬
‫השונים‪ .‬יבחן בפרוט‬
‫בהתאם לסוגי‬
‫הפעילות‪,‬‬
‫מאפייניהם והגדרות‬
‫המרחב‪.‬‬
‫‪‬ביצוע סקר אתרים‬
‫ותוכניות לקידום‬
‫אתרי המורשת‬

‫‪ ‬רצף מתקנים‬
‫ארכיאולוגיים‬
‫‪ ‬יער משמר‬
‫העמק‬
‫‪ ‬תל מגידו‪,‬‬
‫יער מגידו‪.‬‬

‫קיימת תשתית‬
‫במרחב (פעילות‬
‫וסדנאות אומנים‪,‬‬
‫מוזיאונים קיימים)‬

‫‪‬הגדלה ופיתוח של תיירות זו‪ .‬אמצעות‬
‫שדרוג המצאי הקיים‪ ,‬הגברת המודעות‬
‫ופיתוח אתרים תומכים‪:‬‬
‫‪‬מוזיאונים מקומיים‪ :‬מוזיאון ויפלריד‬
‫בהזורע‪ ,‬מוזיאון לארכיאולוגיה בגלעד‪.‬‬
‫‪‬פיתוח מרכז לסדנאות אומנים‪.‬‬
‫‪‬הגדרת מסלול בהתאם לסדנאות‬
‫אומנים‪.‬‬

‫משתנה בין המבנים‬
‫ומאפייניהם השונים‪.‬‬
‫יבחן בפרוט בהתאם‬
‫לסוגי הפעילות‪,‬‬
‫מאפייניהם והגדרות‬
‫המרחב‬

‫‪ ‬גב ההר –‬
‫אזור "מרובע‬
‫הכבישים"‪.‬‬
‫‪ ‬אזור העמק‪,‬‬
‫מוזיאון‬
‫וילפריד‬
‫וסביבתו‬

‫ניצול של כשליש‬
‫מהפוטנציאל‬
‫האפשרי הקיים‬
‫היום‪.‬‬

‫תיירות‬
‫תרבות‬
‫ואומנות‬
‫מבוססת‬
‫מבנים‬

‫‪51‬‬


Slide 52

‫סוג התיירות על‪-‬פי מצב מוצע‪ ,‬אמצעים נדרשים ואזורים מוצעים לפיתוח במרחב‬
‫(המשך)‬
‫סוג הפעילות‬
‫התיירותית‬

‫מצב קיים‬

‫מצב מוצע‬

‫אמצעים נדרשים‬
‫לפיתוח‬

‫אזורים במרחב‬
‫מוצעים לפיתוח‬

‫תיירות תרבות‬
‫ואומנות‬
‫מבוססת‬
‫אירועים‬

‫‪‬פסטיבל בטבע‪,‬‬
‫אירועים‬

‫‪‬פסטיבל בטבע‪ ,‬אירועים‬

‫במבנים פריקים ייעודיים‬
‫להקמה בזמן האירוע‬
‫ולפרוק אחריו‪.‬‬

‫‪ ‬יער מגידו‪.‬‬

‫תיירות ספורט‬

‫פעילות קיימת‬
‫הכוללת הן פעילות‬
‫עממית והן פעילות‬
‫מוטורית‬

‫‪‬שדרוג הפעילות‬
‫העממית הקיימת‪.‬‬
‫‪‬איסור פעילות מוטורית‬
‫(גי'פים וטרקטורונים)‬
‫למעט באזורי המעבר‪.‬‬
‫‪‬הפעלת וחיבור הפעילות‬
‫עם תשתית האכסון‬
‫המוצעת באזור (קשר פיזי‬
‫ותפעולי)‪.‬‬

‫שירותים הנדרשים‬
‫להסדרה ואכיפת‬
‫הפעילות לרבות שערי‬
‫כניסה‪ ,‬עמדות כניסה‬
‫והדרכה‪ .‬מסחר תיירותי‬
‫נלווה התואם את צרכי‬
‫המבקרים בלבד‪.‬‬

‫‪ ‬שטחי המרעה‬
‫שאינם שטחי‬
‫ליבה‪ :‬מסלולי‬
‫הליכה ורכיבת‬
‫אופניים‪.‬‬
‫‪ ‬יער משמר‬
‫העמק‪ -‬מסלולי‬
‫רכיבה‪.‬‬
‫‪ ‬עמק השלום‬

‫‪52‬‬


Slide 53

‫הנחיות לפיתוח תיירות – הנחיות אופרטיביות למימוש (המשך)‬
‫מתקני תשתית נדרשים ליישום‪:‬‬
‫סוג המתקנים‬

‫מצב קיים‬

‫מצב מוצע‬

‫מיקום‬

‫תשתית אכסון הכוללת‬
‫אירוח כפרי‪ ,‬מלונית‪ ,‬כפרי‬
‫נופש ואכסניות‬

‫כ – ‪ 150‬חדרים באירוח‬
‫כפרי ובאכסניות אשר ברובן‬
‫אינן עומדות בסטנדרטים‬
‫הגבוהים הקיימים כיום‬
‫בתחום זה בישראל‪.‬‬

‫‪ 600‬חדרים (כולל התשתית‬
‫שונות‬
‫ברמות‬
‫הקיימת)‬
‫ובאיכות טובה ומעלה]‪.‬‬
‫כ – ‪ 60-100‬דונם סה"כ כולל‬
‫ההיצע הקיים‪.‬‬
‫הסדרת המעמד הפורמאלי‬
‫של התשתית הקיימת‪.‬‬

‫באזורי המעבר‪.‬‬
‫צמוד דופן ליישובים‬
‫בתחום היישובים‪.‬‬

‫אתרי קמפינג‬

‫אין‬

‫תשתית ללינה אכסון ונופש‬
‫בחיק הטבע המספק שירותי‬
‫לינה ואכסון ומציע לאורחיו‬
‫שירותים הנדרשים לשהייה‬
‫ובילוי במקום‪.‬‬
‫כ‪ 10 -‬דונם (ע"פ מפתח של ‪6‬‬
‫יח' אכסון לדונם)‬

‫באזורי המעבר הנגישים‬
‫המאפשרים הגעה נוחה‬
‫לרכב וחניה‪.‬‬
‫מומלץ בסמוך לאזורי טיול‬
‫ו‪/‬או נופש ‪.‬‬

‫מרכזי מבקרים ושירותים‬
‫בסמוך לאתרים המוגדרים‬
‫כאזורי טיילות‬

‫קיימים‬
‫מוקדים‬
‫מספר‬
‫הנמצאים‬
‫לשירותי דרך‬
‫אורחאן‬
‫דרכים‬
‫לאורך‬
‫אליקים‪ ,‬תל מגידו‪ ,‬צ‪.‬‬
‫הזורע‪.‬‬

‫הקמת מרכז מבקרים בקרבה‬
‫לאזורי טיילות אשר ישמש‬
‫נדרשים‬
‫שירותים‬
‫למתן‬
‫לפעילות הטיילות‪ ,‬הכוונה‪,‬‬
‫מידע ויעוץ‪.‬‬
‫‪2-3‬דונם‪ ,‬כ – ‪ 300-400‬מ"ר‬
‫בנוי‪.‬‬

‫באזור המעבר סמוך לאזורי‬
‫החיץ הסמוכים לאזורים‬
‫המוגדרים כאזורי טיול‪.‬‬

‫או‬

‫‪53‬‬


Slide 54

‫הנחיות לפיתוח תיירות – הנחיות אופרטיביות למימוש (המשך)‬
‫מתקני תשתית נדרשים ליישום (המשך)‪:‬‬
‫סוגי המתקנים‬

‫מצב קיים‬

‫מצב מוצע‬

‫מיקום‬

‫מסחר תיירותי המשולב עם‬
‫אומנות‪.‬‬

‫אין‬

‫‪‬מרכז תיירותי מסחרי אומנותי‪.‬‬
‫‪‬הסדרה פורמאלית בתחום המרחב של‬
‫השימושים המותרים מול ממ"י‪.‬‬

‫‪‬אזור מעבר‪.‬‬
‫‪‬בתחום יישובים בהתבסס‬
‫על ניצול מבנים ותשתית‬
‫קיימת‪.‬‬

‫מסעדות‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬מזנונים‬

‫אין‬

‫‪ 3-4‬אתרים בהם יוקם מזנון‪ /‬מסעדה‪/‬‬
‫בית קפה ייחודי ואטרקטיבי לרשות‬
‫המטיילים‪.‬‬
‫כ – ‪ 150‬מ"ר לכל מבנה‬

‫אזורי מעבר במקומות‬
‫"אסטרטגיים" סמוך לאתר‬
‫(חוות‬
‫ייחודי‬
‫פעילות‬
‫סוסים)‪ ,‬בנקודת תצפית‬
‫ייחודיות וכדומה‪.‬‬

‫סיום הנושא‬

‫‪54‬‬


Slide 55

‫‪ 4.1.5‬מדיניות לפיתוח החקלאות‬
‫רקע כללי‬
‫סך כל שטח המועצה הינו כ ‪ 184,000‬דונם‪.‬מתוך כלל שטח זה סך השטחים החקלאיים מהווה כ ‪-‬‬
‫‪ 130000‬דונם ( ‪ ,) 70%‬מתוכם כ – ‪ 80,000‬בגב ההר וכ – ‪ 50,000‬בשטחי העמק‪.‬‬
‫הדילמות העיקריות בתחום החקלאות הינן‪:‬‬

‫‪ ‬החקלאות כערך‬
‫‪ ‬תמהיל השימושים‬
‫‪ ‬אמצעים לחקלאות משמרת‬
‫‪ ‬מים מושבים‬

‫‪ ‬גידולים פוטנציאליים‬
‫‪ ‬תיחום שטחי מרעה והגדרת כללי ההתנהלות‬
‫‪ ‬איזון בין שימושים חקלאיים ושימור הסביבה הטבעית‬
‫‪ ‬איזון בין המערכת האקולוגית הקיימת ובין פעילות הבקר‪.‬‬

‫‪55‬‬


Slide 56

‫פיתוח החקלאות – עקרונות הפיתוח המוסכמים‬
‫‪‬‬

‫חיזוק החקלאות כערך בסיס לקיום האדם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הגדרת המועצה אזורית מגידו כמותג "ירוק"‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שימור הדימוי הירוק של המועצה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חקלאות חכמה‪ ,‬בת קיימא המאפשרת התפרנסות בכבוד‪ .‬מבוססת על שיטות ומשאבים קיימים‪,‬‬
‫מחקר ופיתוח‪ ,‬ידע‪ ,‬טיפול במים‪ ,‬שימור הקרקע והשבחתה‪ ,‬התאמת גידולים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מציאת איזון וקשר בין החקלאות לבין פיתוח הסביבה (כבישים‪ ,‬דרכים‪ ,‬תיירות‪ ,‬ספורט מוטורי‬
‫מבוקר ועוד)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫טיפוח צרכנות בת קיימא – הגברת המודעות של הצרכנים להשלכות הקיימות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חינוך סביבתי וחקלאי השם דגש על מודעות לקשר בין אדם לעצמו‪ ,‬לסביבתו ולחברתו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פיתוח חקלאות המבוססת על‪ :‬טיפוח שיטות ומשאבים קיימים‪ ,‬חקר ופיתוח‪ ,‬ידע‪ ,‬טיפול במים‬
‫שימור הקרקע והשבחתה‪ ,‬התאמת גידולים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מינוף חקלאות בת‪-‬קיימא כיתרון כלכלי‪.‬‬

‫‪56‬‬


Slide 57

‫פיתוח החקלאות – מדיניות מימוש‬
‫מדיניות הפיתוח המוצעת מתבססת על אימוץ התכנית של משרד החקלאות כמודל שיוחל בתכנונו‬
‫ומימושו כחלק מתהליך בניית המרחב הביוספרי בשטחי המועצה‪.‬‬
‫‪ ‬בניית תהליך לאימוץ ופיתוח שיטות חקלאיות משמרות קרקע ומים‬

‫‪ ‬ניהול של הסביבה החקלאית (בשילוב שיטות) בכל מרחב השטח בתפיסה כוללת המשמרת‬
‫משאבים‪ ,‬משפרת ומעשירה את הסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬העמדת תוכנית לחיזוק החקלאות הצמחית ברמת מנשה‪.‬‬
‫‪ ‬עידוד מעבר לשיטות עיבודים וגידולים חקלאיים שיובילו לניהול סביבה משמרת ובונת קרקע‬
‫‪ ‬עמידות במבחן כלכלי‬
‫‪ ‬פיתוח מודולארי מתפתח עם פיתוח המשאבים‬
‫‪ ‬פיתוח כלים ליישום העיבוד הנדרש‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח ידע והטמעתו במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית כדוגמת החוות החקלאית‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח תיירות חקלאית‬
‫‪ ‬גיוס כל השותפים האפשריים לפיתוח החקלאות ועצירת סחיפת הקרקע‪( :‬משרד החקלאות‪ ,‬מינהל‬
‫מקרקעי ישראל‪,‬משרד האוצר‪ ,‬רשות הניקוז‪ ,‬רשות המים‪ ,‬קק"ל‪ ,‬משרד הגנת הסביבה‪,‬מע"צ‪,‬‬
‫מועצה אזורית‪ ,‬משקים וחקלאים)‬

‫‪57‬‬


Slide 58

‫פיתוח החקלאות – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫קווי מדיניות לאזור ההר‪:‬‬
‫‪ .1‬תכנון בהתאם לשיפועים‪:‬‬
‫‪ ‬שטחים בעלי שיפוע מעל ‪ 14%‬ייועדו למרעה ותיירות‪.‬‬
‫‪ ‬שטחים בעלי שיפוע ‪ 14%-5%‬ייעודו למטע (בכפוף למפנה ומשטר הרוחות)‪.‬‬

‫‪ ‬שטחים עד ‪ 5%‬שיפוע יישארו שטחי גידולי שדה בעיבוד משמר‪.‬‬
‫‪ .2‬השימוש בקרקע‪:‬‬
‫‪ ‬כ‪ 27% -‬מהשטח המעובד יש להפנות למרעה ותיירות‪.‬‬
‫‪ ‬כ‪ 20% -‬ישמר כ שטח גד"ש בעיבוד משמר‪.‬‬

‫‪ ‬כ‪ 52% -‬יוסב לגידול מטעים‪.‬‬
‫התכנון יימשך ברזולוציה גבוהה יותר כדי לתכנן יחידות יצור כלכליות‪.‬‬
‫‪ .3‬גידולים פוטנציאליים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫זית לשמן‪ -‬שוק מתפתח‪ ,‬יבוא‪ ,‬שקד‪ -‬חלופת יבוא‪ ,‬שוק מתפתח‪ ,‬שקד איכותי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אבוקדו‪ -‬יתרון יחסי‪ ,‬רימון‪ ,‬גידולים אורגאניים‪,‬‬

‫‪‬‬

‫תבלינים‬

‫‪‬‬

‫גידולים מיוחדים כגון‪ :‬צבר וקובו‪.‬‬

‫‪58‬‬


Slide 59

‫פיתוח החקלאות – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫קווי מדיניות לאזור ההר (המשך)‪:‬‬
‫‪ .4‬מים‬
‫נדרשים כ‪ 3.5-‬מליון מ"ק מים לממש חקלאות בהר‪.‬‬
‫‪ .5‬דרישות המרעה‪ /‬תכנון המרעה‬
‫תכנון והרחבת המרעה מחדש‪.‬‬
‫‪ .6‬שטחי נופש וקיט‪.‬‬
‫פיתוח במסגרת הפארק הביוספרי‪ ,‬בחינת צרכים ואלטרנטיבות במיוחד על רקע טופוגרפי כדוגמת‬
‫אפיקי נחלים‪ ,‬נטיעות להאטת הזרימות‪ ,‬כניסת מטילים לשטח והפרדה בין התיירות והחקלאות‬
‫למניעת חיכוך‪.‬‬

‫צעדים יישומיים אפשריים ‪:‬‬
‫‪ ‬תמיכה כספית שהיקפה ייקבע בהתאמה להיקף השטח שבהסכם‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה בעלויות ‪/‬חומרים רצויים ו‪/‬או מתקנים נדרשים לקיום התכנית‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה לקניית ציוד ייעודי‪.‬‬

‫‪ ‬תמיכה בשינוי ייעוד הקרקע במידה ויידרש‪.‬‬
‫‪ ‬הבטחת מסגרת הבעלות על קרקע שבשינוי ייעוד‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה בהדרכה‪ ,‬בחינוך ובמחקר‪.‬‬
‫‪59‬‬


Slide 60

‫פיתוח החקלאות – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫פעולות נדרשות לקידום התוכנית‪:‬‬
‫‪‬‬

‫שיתוף פעולה והסכמות של כל הגורמים בשטח‬

‫‪‬‬

‫הגדלת הידע והטמעת שיטות פעולה בכלל המערכות‬

‫‪‬‬

‫הפניית משאבים – רכישת ציוד מתאים‪ ,‬התאמת ייעודי קרקע‪ ,‬מתקנים הכרחיים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫זמן – פיתוח שיטות חקלאיות בשטח פתוח לוקח מספר עונות‪.‬‬

‫מנגנונים מוצעים לניהול וביצוע‪:‬‬
‫‪‬‬

‫חתימת אמנה (הסכם) בין החקלאים ובין כל הגורמים המעורבים בשטח (הרשויות השונות‬
‫והשלטון) לפי מספר עקרונות מנחים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בניית תכנית מתאימה לניהול הסביבה בהסכמת כל הגורמים (פלטפורמת עבודה)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫יישום רציף במרחב ובזמן תוך למידה‪ ,‬התאמה ושיפור‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תמיכה כספית לחקלאי כתמריץ לביצוע עד לביסוס השיטות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫העדפה (בתקצוב פעולות ייעודיות‪ ,‬שינויי ייעוד‪ ,‬הקלות שונות וכד') למצטרפים להסכם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ניהול התוכנית ע"י רשות שימור קרקע אזורית כחלק ממערך הניהול של המרחב הביוספרי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חלק בלתי נפרד מהתכנית יכלול תהליך חינוכי‬
‫‪60‬‬


Slide 61

‫פיתוח החקלאות – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫עיקרי מדיניות הפיתוח באזור העמק‪:‬‬
‫אימוץ רעיון התמיכה בחקלאות העמק הן מנקודת המבט החקלאית והן מנקודת המבט הנופית‬
‫כפרית תיירותית ובכך‪:‬‬
‫‪ ‬התרת הפעילות החקלאית על כל גווניה תוך עידוד גידולים המוצעים כגידולים בעלי ערכיות נוספת‬
‫ברמה הסביבתית‪.‬‬
‫‪ ‬הכללת שטחי העמק במסגרת התוכנית המוצעת לשטחים החקלאיים שבגב ההר‪.‬‬
‫‪ ‬החלת כללי החקלאות המשמרת על שטחי העמק בכל הקשור לחומרי הדברה‪.‬‬
‫‪ ‬אימוץ עקרונות טיפוח ציר הדרך תוך הקפדה על שמירת קווי המבט מהכביש לכיוון עמק יזרעאל‬
‫ומניעה ככל האפשר של הפרת קווי מבט‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה על אפשרות מעבר בע''ח מטיילים רוכבי סוסים ורוכבי אופניים בין העמק וההר‪.‬‬
‫‪ ‬הימנעות מבנייה לצרכי מסחר לאורך צידו של הכביש הפונה לעמק (פרט לנקודות צמודות דופן‬
‫שייבחנו בהמשך התכנון) ותחת זאת איתור אזורי חיפוש סביב דופן הישובים שממערב לכביש‪.‬‬
‫‪ ‬הגבלות על מבנים חקלאיים בשטחים ממזרח לכביש תוך שאיפה למקמם באזורי חיפוש ברדיוס‬
‫סביב הישובים הקיימים ‪.‬‬

‫‪ ‬התרת פעילות תיירותית חקלאית סביב נושאים מוגדרים (הדגמה‪ ,‬סיור‪ ,‬קטיף פרחים‪,‬וכו)‬
‫בשטחים ממזרח כאשר בסיס האם ו‪/‬או הבסיס הלוגיסטי יהיה בישובים שממערב לכביש‪.‬‬
‫‪61‬‬


Slide 62

‫פיתוח החקלאות – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫עקרונות נוספים לפיתוח‪:‬‬
‫נושא‬

‫המצב המוצע‬

‫תיירות‬
‫חקלאית‬

‫פיתוח ענף תיירותי חקלאי הנשען ‪ ‬ביישובים (אזור המעבר) ‪ -‬פעילות תיירותית‬
‫חקלאית המבוססת על פונקציות חקלאיות‬
‫על טכסים וחגים ועל פיתוח מוקדים‬
‫מבונות כדוגמת בתי מלאכה‪ ,‬רפתות לולים‬
‫ללימוד‪ ,‬הדגמה ושיתוף המבקר‬
‫ומבנים אחרים‪.‬‬
‫בחוויות הפעילות החקלאית (קטיף‬
‫עצמי‪ ,‬זריעה פינות חי ועוד)‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות תיירותית חקלאית מבוססת מרחב‬
‫פתוח (אזור המעבר והחייץ) ‪ :‬טיולים‪,‬קטיף‪,‬‬
‫בשטחים חקלאיים‬
‫סיורים וכו' תבוצע‬
‫מעובדים כגון מטעים ושדות‪.‬‬

‫פעילות‬
‫חקלאית‬
‫ביישובים‬

‫סיום הנושא‬

‫להמשיך ולקיים את מכלול‬
‫הפעילויות החקלאיות המצויות כיום‬
‫בתחומי הישובים ואף להרחיבם‬
‫באם יתעורר צורך בכך‪.‬‬

‫עקרונות לפיתוח ומיקום במרחב‬

‫על‬

‫הכללים‬

‫הנוכחיים‬

‫בתחום‬

‫‪ ‬הקפדה‬
‫הסביבתי‪.‬‬
‫‪ ‬תוספת פעילות חקלאית בתוך היישובים‬
‫בדפנות היישובים בשטחים המיועדים לכך ע"י‬
‫התוכנית המקומית‪.‬‬
‫‪ ‬תעסוקה חקלאית "חכמה" (מיכון‪/‬טכנולוגיה)‬
‫בצמידות או כחלק מאזורי התעשיה‪.‬‬
‫‪62‬‬


Slide 63

‫‪ 4.1.6‬מדיניות לפיתוח התשתיות‬
‫עקרונות הפיתוח המוסכמים‬

‫‪ ‬ערך עליון מוביל ומנחה‪ :‬שמירת האדם‪ ,‬בריאותו ואיכות הסביבה בה הוא חי‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח תשתיות נבון‪ ,‬מאופק ומתחשב בסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬התשתיות במרחב תהינה נקיות ומותאמות לסביבה ויסייעו לשמירת האזור כמרחב כפרי‪.‬‬
‫‪ ‬מתן קדימות לשיקולי שמירת הסביבה והאדם בטווח הארוך בסך שיקולי פיתוח התשתיות‬
‫הלאומיות והמקומיות‪.‬‬
‫‪ ‬פרואקטיביות וחשיבה יצירתית ובלתי שגרתית‪ ,‬תוך בדיקה מתמדת של חלופות‪ ,‬במציאת‬
‫פתרונות בתחום התשתיות‪.‬‬
‫‪ ‬הדדיות בין הצורך הלאומי לבין הצורך המקומי בתכנון וביצוע התשתיות‪.‬‬
‫‪ ‬מעורבות ומודעות ציבורית בנוגע לפיתוח תשתיות ושקיפות ניהולית בתהליכי קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫‪ ‬מחייבות כלל התושבים למחזור של משאבי טבע וסביבה‪.‬‬

‫‪63‬‬


Slide 64

‫פיתוח התשתיות – מדיניות מימוש‬
‫תחבורה‪:‬‬
‫‪ ‬שמירת ותחזוקת מערכת הדרכים הקיימת כמינורית באופייה‪.‬‬
‫‪ ‬הוספת דרכי שירות לשימוש החקלאים במקומות שנדרש‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת מערך שבילי אופניים לצידי הדרכים בין הישובים וחלקי המועצה השונים‬
‫‪ ‬שמירה מקסימלית של השטחים הגובלים לדרך‪.‬‬
‫‪ ‬מניעה ככל הניתן של ירידת רכבים אל השטחים הגובלים לדרכים‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור הצמתים תוך התחשבות מיוחדת במעברים לאופניים והולכי רגל‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת מערך פיקוח על כללי התנהגות במרחב באמצעות פקחים בעלי סמכויות שיטור‪..‬‬
‫‪ ‬איחוד קווי תשתיות‪ ,‬בתאום בין הרשויות והחברות השונות‪ :‬רכבת‪ ,‬מע"ץ‪ ,‬דרך ארץ‪ ,‬תה"ל‪ ,‬חברת‬

‫חשמל‪ ,‬בזק‪ ,‬חברות סלולאריות וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת מערך הסעה ציבורית‪.‬‬
‫‪ ‬התנגדות להקמת שדה תעופה בינ''ל במגידו‪.‬‬

‫‪64‬‬


Slide 65

‫פיתוח התשתיות – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫מים‪:‬‬
‫הגנה על מקורות המים הקיימים באזור מפני זיהום על ידי ריסוסים‪ ,‬מי ביוב פעילות אנושית אחרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת ריסוס חקלאי בתחום רדיוס המגן של הקידוחים והמעיינות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרחקת מתקני טיפול בשפכים ממקורות מים‪ ,‬מניעת גלישות ביוב‪ ,‬שימוש בצנרת ביוב אטומה‬
‫‪‬‬
‫למניעת דליפות‪ ,‬הגברת האמינות של מתקני שאיבת הביוב למניעת גלישות‪.‬‬
‫ביוב‪:‬‬
‫גיוס משאבים לתכנון מפורט והקמת המפעל האזורי ביישובי ההר בעדיפות ראשונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביטול המתקנים המקומיים ומפגעיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ריכוז שפכי כל היישובים בחמישה מתקנים אזוריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השתלבות בפרויקט האזורי לקולחים‬
‫‪‬‬
‫אכיפה בנושא איכות השפכים ועמידה בכללים ובהנחיות בפרט במפעלי תעשייה ורפתות‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קולחין‪:‬‬
‫מאמץ לקיצור תהליך תכנון והקמת מפעל הזרמת הקולחין מתשלובת הקישון לאזור ההר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכנון חקלאי והכשרת שטחים מתאימים לשימוש בקולחים‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪65‬‬


Slide 66

‫פיתוח התשתיות – מדיניות מימוש (המשך)‬
‫פסולת‪:‬‬
‫‪‬‬

‫תמיכה בהפרדה ובמחזור אשפה על כל סוגיה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫צמצום נפח האשפה המפונה מהמועצה‪ ,‬ומעבר להפרדה מלאה ומיחזור ברמת היישוב והתושב‬

‫‪‬‬

‫תמיכה בריסוק גזם מרוכז ע"י המועצה‪ ,‬ומכירתו כרפד לרפתות‪.‬‬

‫חשמל ותקשורת‪:‬‬
‫‪‬‬

‫שאיפה לאיחוד תשתיות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫קו ‪ :400‬התנגדות להעברת קו ‪ 400‬במרכז השטח הפתוח‪.‬‬

‫‪‬‬

‫קו ‪ :400‬המלצה להעברת הקו בחלופה דרומית‪ ,‬בתחום מועצה אזורית מגידו‪ ,‬בשולי שטחה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הקמת תקשורת נתונים בפס רחב לכל יישובי המועצה כולל גלעד‪ ,‬לשם הגדלת אפשרויות‬
‫התעסוקה מהבית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תמיכה בריבוי אנטנות סלולאריות קטנות במקום מיעוט גדולות‪.‬‬

‫סיום הנושא‬

‫‪66‬‬


Slide 67

‫מפת האיזור‬

‫‪67‬‬


Slide 68

‫מפת האיזּור‬

‫‪68‬‬


Slide 69

‫כללי ההתנהלות‬

‫‪69‬‬


Slide 70

‫כללי ההתנהלות במרחב‬
‫דברי הסבר‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫כללי ההתנהלות במרחב הוסכמו כחלק מתהליך העבודה שפורט לעיל (ראו סעיף ‪.)4.2.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫טבלת כללי ההתנהלות מציינת את השימושים הניתנים לביצוע ("‪ )"+‬ואת אלו שלא ניתנים ("‪.)"-‬‬

‫‪.3‬‬

‫בהמשך לטבלה מוצגות הערות מפורטות יותר לכללי ההתנהלות בכל אחד מהאזורים לפי תחומי‬
‫חיים‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫נקודת המוצא לאיזּור נעשתה תוך הצמדות להנחיות ‪ MAB‬ובצמצום ככל הניתן של חפיפת אזורי‬
‫ממשק כדוגמת יער נטע אדם‪ ,‬וקו מתח גבוה הנמצאים בשטחי גלעין‪ .‬עניין המצאות אזורי חיץ‬
‫ומעבר הנמצאים בתוך אזורי הגלעין יוצג בפני מעריך ועדת ‪ MAB‬בהמשך התהליך‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫נושאים עבורם לא התקבלה הסכמה או אשר נמצאים בתהליך של דיון ובדיקה מחודשת מוצגים‬
‫כאזור לבחינה עתידית‪.‬‬

‫‪70‬‬


Slide 71

‫השימושים המותרים באזורי הגלעין‪ ,‬החיץ והמעבר‬
‫תחום‬

‫גלעין‬

‫האזור‬
‫חיץ‬

‫מעבר‬

‫‪ .1‬מחקר וניטור‬
‫‪ ‬ניטור‬
‫‪ ‬מחקר‬

‫‪+‬‬
‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪ .2‬תשתיות‬
‫‪ ‬קווי תשתית‬
‫‪ ‬אמצעים להגנה מפני שריפות‬
‫א‪ .‬תחבורה‪:‬‬
‫‪ ‬כבישים אזוריים‪/‬מקומיים‪/‬ארציים‬
‫‪ ‬דרכי עפר חדשות‬
‫‪ ‬שבילי אופניים‬
‫‪ ‬שבילי הולכי רגל‬
‫‪ ‬דרך נופית חקלאית חדשה‬
‫‪ ‬דרכי שרות לרכב חקלאי חדשה‬
‫‪ ‬אזורי חניה חדשים‬
‫‪ ‬קירות אקוסטיים‬
‫ב‪ .‬תשתיות מים וביוב‪:‬‬
‫‪ ‬מערכת הולכת ביוב‬
‫‪ ‬מערכות הולכת מים אזוריות ומקומיות– שפירים ומושבים‬
‫‪ ‬שימוש במקורות מים תת קרקעיים (קידוח ומעיינות)‬
‫‪ ‬שימוש במקורות מים עיליים (תפיסת מים) תוך השארת‬
‫מים בטבע‪.‬‬
‫‪ ‬בריכות אגירה‬
‫‪ ‬מט"ש‬
‫‪ ‬מערכת בקרה והתראה אלחוטית‬

‫‬‫‪+‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‬‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‬‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪71‬‬


Slide 72

‫השימושים המותרים באזורי הגלעין‪ ,‬החיץ והמעבר (המשך)‬
‫תחום‬

‫ג‪ .‬חשמל‪:‬‬
‫‪ ‬תחמ"ש‬
‫‪ ‬אנטנות סלולאריות‬
‫‪ ‬קווי מתח גבוה חדש‬
‫ד‪ .‬קולחין‬
‫‪ ‬מפעל מרכזי לקולחין‬
‫ה‪ .‬פסולת‬
‫‪ ‬נקודות לאיסוף פסולת מקומית‬
‫‪ ‬נקודות ארגון בצמידות לשטחים מעובדים‬
‫‪ ‬נקודות לאיסוף פסולת חקלאית‬
‫‪ ‬בריכות שקוע‪ ,‬חמצון‪ ,‬מכון טיהור‬
‫‪ ‬מיכלי הפרדת פסולת לסוגיה‬

‫גלעין‬

‫האזור‬
‫חיץ‬

‫מעבר‬

‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫‬‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‬‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪ .3‬תיירות ושטחים פתוחים‬
‫א‪ .‬טיילות בטבע‬
‫‪ ‬אזורי טיול מוגדרים‬
‫‪ ‬כניסות ויציאות מוגדרות‬
‫‪ ‬מסלולים לכניסה ויציאה‪ /‬נתיבי גישה חדשים‬
‫‪ ‬חניונים למטיילים (כולל שולחנות פיקניק ומתקני תשתית‬
‫נלווים)‪.‬‬
‫‪ ‬מסלולי הליכה חדשים‬
‫‪ ‬אמצעי תחבורה מוסדרים ומסדירים באזורים רגישים‬
‫(הסעות מאורגנות למטיילים‪ ,‬שלטי הכוונה ובקרת מטילים‬
‫ועוד)‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‬‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪72‬‬


Slide 73

‫השימושים המותרים באזורי הגלעין‪ ,‬החיץ והמעבר (המשך)‬
‫האזור‬
‫חיץ‬

‫תחום‬
‫גלעין‬
‫ב‪ .‬תיירות חקלאית‪-‬פעילות מבוססת מרחב פתוח‪:‬‬
‫‪ ‬קיום פעילות של תיירות חקלאית שמבוססת על מרחב‬
‫פתוח ‪ :‬טיולים‪ ,‬קטיף‪ ,‬סיורים וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬מבנים פריקים ייעודים ו‪/‬או בתי רשת‬
‫ג‪ .‬תיירות חקלאית מבוססת מבנים‬
‫‪ ‬תיירות חקלאית מבוססת מבנים ומבני עזר‬
‫‪ ‬מרכזי מחקר ופיתוח‬
‫ד‪ .‬תיירות מורשת‬
‫‪ ‬אתרי תיירות‪ ,‬תרבות ומורשת (דוגמת תל‪-‬מגידו‪ ,‬ג'וערה‬
‫וכו')‬
‫ה‪ .‬תיירות תרבות ואומנות מבוססת אירועים ומבנים‬
‫‪ ‬פסטיבלים ואירועים נוספים בטבע‬
‫‪ ‬מוזיאונים‪ ,‬סדנאות אומנים וכו'‪.‬‬
‫ו‪ .‬תיירות ספורט‬
‫‪ ‬פעילות ספורט אתגרי עממי באזורים המיועדים לכך‪:‬‬
‫ניווטים‪ ,‬אופניים‪ ,‬ריצה‪ ,‬רכיבה על סוסים וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות ספורט מוטורית (ג'יפים וטרקטורונים)‬
‫‪ ‬אזורים מוגדרים לחניה‪ ,‬שירותים‪ ,‬מנוחה והדרכה‬
‫ז‪ .‬תיירות אקולוגית‬
‫‪1‬‬
‫תיירות אקולוגית‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫מעבר‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‬‫‪-‬‬

‫‬‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‬‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪-‬‬

‫‪+‬‬

‫‪+‬‬

‫‬‫‪-‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪+‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪+‬‬

‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬

‫‪,‬‬
‫(‪)Ceballos Lascurain; 1996‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪73‬‬


Slide 74

‫השימושים המותרים באזורי הגלעין‪ ,‬החיץ והמעבר (המשך)‬
‫תחום‬
‫גלעין‬
‫ח‪ .‬מתקני תשתית נדרשים‬
‫‪ ‬מסחר תיירותי‬
‫‪ ‬תשתית אכסון (מלונית‪ ,‬כפר נופש‪ ,‬אכסניה)‬
‫‪ ‬אתרי קמפינג‬
‫‪ ‬אתרי פיקניק ומנגל‬
‫‪ ‬מרכז מבקרים‬
‫‪ ‬מזנון‪ /‬מסעדה‪ /‬בית קפה‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫האזור‬
‫חיץ‬

‫מעבר‬

‫‬‫‬‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‬‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪ +‬במגבלות‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪ +‬במגבלות‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪ .4‬חקלאות‬
‫‪ ‬רעייה מבוקרת‬
‫‪ ‬גידולי שדה‬
‫‪ ‬מטעים‬
‫‪ ‬תעסוקה חקלאית הקשורה במיכון‪ ,‬מחקר וטכנולוגיה‬
‫א‪ .‬הקמת מבנים חקלאיים‬
‫* מבני משק וייצור חקלאי‪:‬‬
‫‪ ‬חממה‬
‫‪ ‬בית רשת‬
‫‪ ‬מנהרה עבירה‬
‫‪ ‬מבנה אחסון‬
‫‪ ‬אריזה‬
‫‪ ‬מיון‬
‫‪ ‬מתבן‬
‫‪ ‬סככת כלים‬
‫‪ ‬תא ניהול ובקרה‬

‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫במגבלות‬

‫‪74‬‬


Slide 75

‫השימושים המותרים באזורי הגלעין‪ ,‬החיץ והמעבר (המשך)‬

‫תחום‬
‫גלעין‬
‫* מבנה לטיפול בבעלי חיים‬
‫‪ ‬רפת‬
‫‪ ‬מפטמה‬
‫‪ ‬דיר‬
‫‪ ‬לול‬
‫‪ ‬מכון רדייה‬
‫‪ ‬אורווה‬
‫‪ ‬מכלאות בקר‬
‫‪ ‬מדגה אינטנסיבי‬
‫ב‪ .‬תיירות חקלאית – ראו סעיף ‪3‬‬

‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬

‫האזור‬
‫חיץ‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪-‬‬

‫מעבר‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪ .5‬פיתוח קהילתי‬
‫‪ ‬מגורים וכל השימושים הנלווים להם‬
‫‪ ‬מוסדות ציבור על כל שימושיהם והשטחים הנלווים להם‬
‫‪ ‬לימוד סביבתי (ללא מתקנים נלווים)‬
‫‪ ‬אזור תעסוקה כולל שטחי מלאכה ותעשיה‬

‫‬‫‬‫‪ +‬במגבלות‬
‫‪-‬‬

‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬

‫‪75‬‬


Slide 76

‫הערות לכללי ההתנהלות בחלוקה לפי נושאים ואזור‬
‫בחלק זה מוצגת התייחסות פרטנית לכללי ההתנהלות‪ ,‬בחלוקה לפי תחומי החיים ובפרוט לפי אזורי‬

‫המרחב (גלעין‪ ,‬חיץ ומעבר)‪.‬חלק זה כולל בין היתר הסכמות פרטנית ייחודיות אשר התקבלו בדיונים‬
‫המתייחסות לאזורי הגלעין ולאזורי המעבר‪.‬‬

‫א‪ .‬כללי‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫גלעין‬

‫הנחיות‬
‫כל הפעילות בגלעין תעשה תוך שאיפה לפגיעה מינימאלית במרחב הסובב והקפדה על כללי‬
‫התנהלות הראויים לאזור שמור‪.‬‬

‫חיץ ומעבר‬

‫כל פעולות הפיתוח יעשו בהתאם לעקרונות פיתוח בר‪-‬קיימא שהינו פיתוח מתוכנן אשר אינו יוצר‬
‫בסביבתו מפגעים לא הפיכים‪ :‬חסכון מרבי בצריכת משאבים‪ ,‬פיתוח צמוד דופן לשטח בנוי‪ ,‬איחוד‬
‫תשתיות‪ ,‬צמצום במקור של מפגעים‪ ,‬וזיהוי ההשלכה על האוכלוסייה המושפעת‬

‫‪76‬‬


Slide 77

‫ב‪ .‬תשתיות ‪ -‬תחבורה‬
‫הנחיות‬

‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫גלעין‬

‫•‬

‫לא יסללו ולא יפותחו דרכים חדשות באזור הגלעין‪.‬‬

‫חיץ ומעבר‬

‫•‬

‫כבישים מקומיים בין ישובי המועצה יישמרו ככבישים נופיים המותאמים לתוואי השטח הטבעי; צרים‬
‫ואיטיים יחסית (הצעה למהירות תכן מקסימלית לתכנון – ‪ 80‬קמ"ש)‪.‬‬

‫•‬

‫יוקם מערך שבילי אופניים לצידי הדרכים השונות שיחבר בין הישובים ובין הפונקציות השונות‪.‬‬

‫•‬

‫הטיפול בשולי הכבישים יעשה ללא ריסוס‪.‬‬

‫•‬

‫יעשה טיפול בצמתים לצורך התאמה למגמות גידול האוכלוסייה‪.‬‬

‫•‬

‫הטיפול הנופי לאורך הדרכים יעשה על‪-‬ידי אדריכל נוף תוך שימור הנוף הקיים ויחידות הנוף בהן עובר‬
‫הכביש‪.‬‬

‫חיץ‬

‫•‬

‫הכבישים יישמרו ככבישים פנימיים (לא תהיה סלילת קטעי המשך וחיבורים נוספים לכבישים חיצוניים)‪.‬‬

‫•‬

‫שבילי האופניים יהיו על צירים ייעודיים למטרה זו ומאושרים בלבד‪.‬‬

‫‪77‬‬


Slide 78

‫ב‪ .‬תשתיות ‪ -‬תחבורה‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫מעבר‬

‫הנחיות‬
‫•‬

‫יש לבצע טיפול אקוסטי שיחצוץ בין הכבישים לאזורי המגורים‪ ,‬תוך מתן דגש והתייחסות פרטנית‬
‫לצמתים רועשים ולכבישים ארציים‪.‬‬

‫•‬

‫בפיתוח הכביש ‪ ,672‬בקטע לא"ת מבוא כרמל שמתוכנן ל‪ 4-‬נתיבים יש להתחשב בנוף‪ ,‬ביישובים‬
‫ובמיגונים אקוסטיים תוך כדי טיפול נופי‪ ,‬בדיקת אפשרות להנמכת הכביש וכד'‪.‬‬

‫•‬

‫פיתוח כביש חדש יעשה תוך מניעת קיטוע של השטח האיכותי‪.‬‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הכבישים יסללו ללא חציצה אטומה בין הנתיבים (בכדי לאפשר מעבר של בעלי חיים)‪.‬‬
‫תאורה לצד הכבישים טעונה דיון‪ ,‬הסכמה ואישור פרטני‪.‬‬
‫תעשה הסדרה של אזורי הטיול והתיירות הכוללת‪ :‬חניונים לרכב פרטי‪ ,‬אפשרות להקמת קופות‬
‫לגביית תשלום למבקרים‪ ,‬הצמדת מכשיר בקרה לכל רכב פרטי שנכנס לאזור שיאפשר אכיפה של‬
‫כללי הנסיעה בדרכי הפארק תוך ביצוע רישום בעת הפרתם‪.‬‬
‫הפעולות שיש לבצע בכבישים מיועדות להחזקה של הקיים מבלי ליזום הוספות והרחבות שטחי‬
‫מיסעות ככל הניתן‪ .‬הפעולות שיבוצעו‪ ,‬יעשו מתוך התחשבות מרבית על שמירת השטחים הגובלים‬
‫לדרך‪.‬‬
‫יש לשאוף למצב שבו תמנע ירידת רכב אל השטחים הגובלים לדרכים‪ ,‬זולת מקומות מסומנים‬
‫ומיועדים לכך לטובת פונקציות ממוקדות ו‪/‬או לצרכים תיירותיים‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪78‬‬


Slide 79

‫ב‪ .‬תשתיות ‪ -‬תחבורה‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫מעבר‬
‫(המשך)‬

‫הנחיות‬
‫•‬

‫תוגדר מגבלת מהירות בכפוף לסוגי הדרך למען בטיחות הנסיעה ושמירה על ערכים אקולוגיים‪.‬‬

‫•‬

‫יבוצעו שיפורים בצמתים תוך התחשבות מיוחדת במעברים לאופניים והולכי רגל‪.‬‬

‫•‬

‫יאוחדו קווי תשתיות‪ ,‬בתאום בין הרשויות והחברות השונות‪ :‬רכבת‪ ,‬מע"ץ‪ ,‬דרך ארץ‪ ,‬תה"ל‪ ,‬חברת‬

‫חשמל‪ ,‬בזק‪ ,‬חברות סלולאריות וכו'‪.‬‬
‫•‬

‫קביעת כמות מקסימאלית של מבקרים במרחב והנהגת שיטה לבקרה וניתוב‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שיטת רישום‬
‫ממוחשבת באמצעות האינטרנט שתיתן אפשרות להזמין כרטיסי כניסה מראש‪ ,‬הנהגת מערכת הודעה‬
‫וכריזה לציבור באמצעים שונים (שילוט‪ ,‬רדיו מקומי‪ ,‬אינטרנט וכו') בכל הנוגע לפעילויות במרחב‬
‫(פעילות בנושא תיירות‪ ,‬מחקר ועוד)‪ ,‬ויסות כניסות לאתרים "רגישים"‪ ,‬דווח על קיום סכנות‬
‫ומפגעים וכו'‪.‬‬

‫•‬

‫מוצע להקים מערך הסעה ציבורית לצרכי תיירות ‪ -‬במטרה להקטין את הצורך בשימוש ברכבים פרטיים‬
‫ברחבי המועצה‪.‬‬

‫‪79‬‬


Slide 80

‫ב‪ .‬תשתיות ‪ -‬מים וביוב‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫חיץ ומעבר‬

‫הנחיות‬
‫•‬

‫יוגדרו הקצאות מים מול מקורות להבטחת המשך קיום המערכות הטבעיות‪.‬‬

‫•‬

‫הגנה על מקורות המים הקיימים באזור מפני זיהום הנגרם מריסוסים‪ ,‬מי ביוב ופעילות אנושית אחרת‪.‬‬

‫•‬

‫מניעת ריסוס חקלאי בתחום רדיוס המגן של הקידוחים והמעיינות‪.‬‬

‫•‬

‫הרחקת מתקני טיפול בשפכים ממקורות מים‪ ,‬מניעת גלישות ביוב‪ ,‬שימוש בצנרת ביוב אטומה למניעת‬
‫דליפות‪ ,‬הגברת האמינות של מתקני שאיבת הביוב למניעת גלישות‪.‬‬

‫•‬

‫שימוש השקיה במי קולחין על‪-‬פי תקנים‪.‬‬

‫• מערכת התכנון תידרש התייחסות מעמיקה לנושא השימוש במי קולחין ואיכות המים‪ ,‬תוך הגדרת‬
‫התקנים המבטיחים איכות מים הראויה ואשר לא תגרום לשינויים מהותיים בהרכב המלחים בקרקע‬

‫ב‪ .‬תשתיות ‪ -‬פסולת‬
‫הנחיות‬

‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫חיץ‬

‫•‬

‫יש למקם את נקודות הארגון לפסולת חקלאית רחוק ככל הניתן מאזורי הגלעין‪.‬‬

‫מעבר‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫הפרדת אשפה ביתית לסוגיה ברמת היישוב והתושב בכל יישובי המועצה‪.‬‬
‫עידוד השימוש בקומפוסטרים ביתיים‪.‬‬
‫יש לשמש ולהטמיע את תוכנית המחזור של המועצה‪.‬‬

‫‪80‬‬


Slide 81

‫ב‪ .‬תשתיות ‪ -‬חשמל ותקשורת‬
‫הנחיות‬

‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫כללי‬

‫•‬

‫תכתב אמנה משותפת של המועצה וחברת חשמל בדבר שימור‪ ,‬שיקום ושימור הגישה לתשתיות‬
‫החשמל‪.‬‬

‫חיץ‬

‫‪‬‬

‫עדיפה הקמת התחמ"ש בצמידות לאזורי מעבר‪.‬‬

‫חיץ ומעבר‬

‫•‬

‫מערכות החשמל והתקשורת בתחומי ישובים או בצמוד אליהם יתוכננו כמערכות טמונות‪.‬‬

‫•‬

‫קווים ראשיים יעברו לאורך צירי תנועה קיימים‪.‬‬

‫מעבר‬

‫סלולארית‬

‫קטנות‬

‫במקום‬

‫מעט‬

‫אנטנות‬

‫גדולות‬

‫•‬

‫יש לפעול למען ריבוי אנטנות‬
‫(מותנה בבדיקה מקצועית נוספת)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫יש לדרוש איחוד תשתיות‪ :‬חשמל ותקשורת (שימוש בעמודי חשמל להעברת קווי בזק)‪ ,‬מע"ץ‪-‬תקשורת‬
‫סלולארית‪( ,‬התקנת אנטנות סלולאריות על עמודי תאורה)‪.‬‬

‫•‬

‫כל קו ‪ 161‬באזור יהיה רק לצרכי האזור‪ .‬לא תהיה הרחבה של הקו לצרכים שאינם צרכי המועצה‪.‬‬

‫‪81‬‬


Slide 82

‫ג‪ .‬תיירות ושטחים פתוחים‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫גלעין‬

‫הנחיות‬
‫•‬

‫התיירות האקולוגית המותרת באזור זה הינה‪ :‬התבוננות והערכת הטבע‪ ,‬תצפיות בצומח ובחי‬
‫וסיורים רגליים בלבד‪.‬‬

‫•‬

‫ניהול המרחב יכלול הגדרה מדויקת של היקף‪ ,‬תכיפות ומיקום פעילות התיירות האקולוגית‪.‬‬

‫•‬

‫שטח מסומן לטיול באזור הגלעין יתאפשר רק בדרך הפארק הקיימת‪.‬‬

‫•‬

‫לא תתבצע הכוונה לטיולים בתוך אזורי הגלעין‪.‬‬

‫•‬

‫התיירות האקולוגית המותרת באזור הינה‪ :‬התבוננות והערכת הטבע‪ ,‬תצפיות בצומח ובחי וסיורים‬
‫רגליים בלבד‪.‬‬

‫חיץ‬

‫• הגדרת‬

‫אזורי‬

‫טיול‬

‫ומקובלים‬

‫מוסכמים‬

‫תושבי‬

‫על‬

‫המועצה‬

‫באזורי‬

‫החיץ‬

‫(תוך‬

‫הגדרת סוג ואופי הפעילות התיירותית בכל אחד מהאזורים)‪.‬‬
‫• ניתן לפתח מסחר תיירותי נלווה באזורים צמודי דופן לשטחי מבונים‪.‬‬
‫חיץ ומעבר‬

‫‪‬תבוצע‬

‫אכיפה‬

‫וקביעת‬

‫נתיבי‬

‫גישה‪,‬‬

‫אזורי‬

‫חניה‬

‫ומסלולי‬

‫ההליכה‬

‫המנתבים‬

‫את‬

‫תנועת כלי הרכב והמטיילים באזורים אלו‪.‬‬
‫‪‬יקבעו‬

‫מכסות‬

‫מבקרים‬

‫אשר‬

‫יתנו‬

‫מענה‬

‫לביקוש‬

‫מצד‬

‫אחד‬

‫ול"כושר‬

‫הנשיאה"‬

‫של האזור מצד שני‪.‬‬
‫•יאותרו ויוגדרו אזורים ספציפיים לפעילות ספורט מוטורית‪.‬‬
‫‪82‬‬


Slide 83

‫ג‪ .‬תיירות ושטחים פתוחים (המשך)‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫חיץ ומעבר‬

‫הנחיות‬
‫‪ ‬בניית כניסות לאתרי תיירות הניתנות לפיקוח ושלא עולות על ‪ 100‬מ"ר בנוי‪.‬‬
‫‪ ‬שימור‪ ,‬טיפח ושיקום את יחידות הנוף המתקיימות במקום‪.‬‬

‫מעבר‬

‫• תיירות חקלאית ‪ -‬יש להשתמש במידת האפשר במבנים קיימים‪.‬‬
‫• יש לקיים פעילות שתושתת על חשיפת מוקדי החקלאות לקהל הרחב‪ :‬בתי‬
‫מטעים‬
‫ומחלבות‪,‬‬
‫יקבים‬
‫מדגה‪,‬‬
‫ודבש‪,‬‬
‫דבורים‬
‫גידול‬
‫שדה‪,‬‬
‫גידולי‬
‫בד‪,‬‬
‫ופרדסים‪ ,‬חממות‪ ,‬צאן ובקר‪ ,‬קטיף עצמי‪ ,‬מרכזי מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫• יש לשדרג ולשנות את המבנים החקלאיים ואת‬
‫בתוך הישובים כך שיתאימו לפעילות המוצעת‪:‬‬
‫מזון וחנות לממכר תוצרת חקלאית‪.‬‬

‫מבני העזר הסמוכים שקיימים‬
‫הכוונה‪ ,‬יעוץ והסברה‪ ,‬שרותי‬

‫• יש למזג בין הפעילות לתשתית האכסון המוצעת באזור (קשר פיזי ותפעולי)‪.‬‬
‫•יש לפתח חניוני כניסה ויציאה‪ ,‬שירותים מנוחה והדרכה לסוגי הפעילויות השונות – (עדיפות באזורים‬
‫צמודי דופן)‪.‬‬
‫• יש‬

‫לספק‬

‫שירותים‬

‫שנדרשים‬

‫להסדרה‬

‫ואכיפת‬

‫הפעילות‬

‫לרבות‬

‫שערי‬

‫כניסה‪,‬‬

‫עמדות כניסה והדרכה‪.‬‬

‫‪83‬‬


Slide 84

‫ד‪ .‬חקלאות‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫חיץ‬

‫הנחיות‬
‫ומבנים‬

‫•חממות‬

‫צמחיה‬

‫לקירוי‬

‫חממות‬

‫–‬

‫ומבנים‬

‫לקירוי‬

‫יוקמו‬

‫צמחיה‬

‫בהתאם‬

‫לתקני משרד החקלאות‪ .‬חומרי המעטפת של המבנים יהיו שקופים ועשויים חומרים מתכלים‪ .‬גובה‬
‫המבנים יהיה עד ‪ 5‬מ' (גובה פנימי)‪.‬‬
‫ביצוע‬

‫•יקודם‬

‫התכנית‬

‫המוצעת‬

‫ע"י‬

‫משרד‬

‫החקלאות‬

‫בשטחים‬

‫החקלאיים‬

‫שבגב‬

‫ההר‪.‬‬
‫•יקודם ביצוע התוכנית להפחתת השימוש בחמרי הדברה‪.‬‬
‫•בשטח מותרת רעיה מבוקרת על‪-‬פי הסכמה שתגובש בין הבוקרים ופורום המרחב הביוספרי‪.‬‬
‫•תתאפשר הקמת חממות‪/‬בתי רשת‪/‬מנהרות עבירות למעט ברצועות נחלים‪ ,‬נקודות תצפית‪ ,‬אתרים בעלי‬
‫עניין ובשמורות טבע‪.‬‬
‫חיץ ומעבר‬

‫•‬

‫יוגדרו‬

‫עקרונות‬

‫למיקום‬

‫גידולים‬

‫שונים‬

‫והמתקנים‬

‫הנלווים‬

‫אליהם‪,‬‬

‫לשם‬

‫שמירה‬

‫על אופי יחידות הנוף השונות והאופן בו הן נצפות‪.‬‬
‫•‬

‫יש‬

‫לעודד‬

‫את‬

‫אותם‬

‫גידולים‬

‫שמוצעים‬

‫כגידולים‬

‫בעלי‬

‫ערכיות‬

‫נוספת‬

‫ברמה‬

‫הסביבתית‪.‬‬
‫•‬

‫יש‬

‫להכיל‬

‫את‬

‫כללי‬

‫החקלאות‬

‫המשמרת‬

‫(המקיימת)‬

‫על‬

‫שטחי‬

‫חקלאות‬

‫בעמק‬

‫יזרעאל בכל הקשור לחומרי הדברה‪.‬‬
‫‪84‬‬


Slide 85

‫ד‪ .‬חקלאות‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫חיץ ומעבר‬

‫מעבר‬

‫הנחיות‬
‫אפשרות‬

‫מעבר‬

‫בע''ח‬

‫מטיילים‬

‫רוכבי‬

‫סוסים‬

‫ורוכבי‬

‫אופניים‬

‫בין‬

‫•‬

‫יש לשמור על‬
‫העמק וההר‪.‬‬

‫•‬

‫סביב‬
‫חקלאית‬
‫תיירותית‬
‫פעילות‬
‫להתיר‬
‫יש‬
‫(הדגמה‪ ,‬סיור‪ ,‬קטיף פרחים‪,‬וכו) בשטחים ממזרח לכביש‬
‫האם ו‪/‬או הבסיס הלוגיסטי יהיה בישובים שממערב לכביש‪.‬‬

‫•‬

‫יש לקדם ביצוע התוכנית להפחתת השימוש בחמרי הדברה‪.‬‬

‫•‬

‫יש לאמץ את עקרונות טיפוח צירי דרכים תוך הקפדה על שמירת קווי המבט מהכבישים ומניעה ככל‬
‫האפשר של הפרת קווי מבט‪.‬‬

‫•‬

‫יש להקפיד על מתן מענה למעברי כלים חקלאיים בכבישים ארציים ואזוריים‪.‬‬

‫•‬

‫יש להימנע מבנייה לצרכי מסחר (תיירות חקלאית) לאורך צידו המזרחי של כביש ‪( 66‬פרט לנקודות‬
‫צמודות דופן שייבחנו בהמשך התכנון) ותחת זאת איתור אזורי חיפוש סביב דופן הישובים שממערב‬
‫לכביש‪.‬‬

‫•‬

‫יש להימנע ככל הניתן מבניית מבנים חקלאים בשטחים שממזרח לכביש ‪ 66‬ולמקמם בצמוד ליישובים‬
‫הקיימים‪.‬‬

‫שתוארו‬
‫נושאים‬
‫‪ 66‬כאשר בסיס‬

‫‪85‬‬


Slide 86

‫ד‪ .‬חקלאות ‪ -‬פעילות חקלאית בתוך ישובים‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫מעבר‬

‫הנחיות‬
‫•‬

‫יש להמשיך ולהתיר את מכלול הפעילויות החקלאיות המצויות כיום בתחומי הישובים ואף להרחיבם‬
‫באם יתעורר צורך בכך‪.‬‬

‫•‬

‫יש להפנות תוספת פעילות חקלאית בתוך הישובים לדפנות הישובים בשטחים חקלאיים המיועדים‬
‫לכך ע''י התכנית המקומית בכל ישוב‪.‬‬

‫•‬

‫תעסוקה חקלאית "חכמה " שקשורה למיכון‪/‬מחקר‪/‬טכנולוגיה ודורשת לעיתים מבנים ייעודיים תמוקם‬
‫בצמידות לאזורי התעסוקה או אף כחלק מהם‪.‬‬

‫‪86‬‬


Slide 87

‫ד‪ .‬חקלאות ‪ -‬פעולות רעייה‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫גלעין ‪A1‬‬

‫הנחיות‬
‫‪ ‬יוגדר טיפול ממוקד ומודרג להפחתת כיסוי שיחים בהתאם להמלצות מקצועיות‪.‬‬
‫‪ ‬מוסמכת נכונות להשארת כתמי קידה וסירה קוצנית במדרונות תלולים יותר‪.‬‬

‫גלעין ‪A2‬‬

‫‪ ‬יוגדר טיפול ממוקד ומודרג להפחתת כיסוי שיחים בהתאם להמלצות מקצועיות‪.‬‬

‫גלעין ‪A3‬‬

‫‪ ‬מוסכם על דישון באוריאה במקרה של מיעטו גשמים בתחילת החורף‪.‬‬

‫גלעין ‪A4‬‬

‫‪ ‬מוסכם על דישון באוריאה במקרה של מיעוט גשמים בתחילת החורף‪.‬‬
‫‪ ‬המשך דיכוי ממוקד (מרסס גב) של שיחי קידה שעירה‪.‬‬

‫גלעין ‪A5‬‬

‫‪ ‬אין הסכמות פרטנית בנושא הרעייה באזור זה‪.‬‬

‫גלעין ‪A6‬‬

‫‪ ‬המשך דיכוי ממוקד (מרסס גב) של שיחי קידה שעירה‪.‬‬
‫‪ ‬במידה ונושא הטריפות יטופל באופן סביר‪ ,‬ניתן יהיה לא להזדקק להקמת חלקת מיגון זאבים‪.‬‬

‫גלעין ‪A7‬‬

‫‪ ‬מוסכם על דישון באוריאה במקרה של מיעוט גשמים בתחילת החורף‪.‬‬
‫‪ ‬המשך דיכוי ממוקד (מרסס גב) של שיחי קידה שעירה‪.‬‬
‫‪ ‬תנועה מחוץ לדרכים (לצורך איסוף העדר) תיעשה ע"י רכב קל (תומקאר) שהשפעתו על השטח נמוכה‪.‬‬
‫‪87‬‬


Slide 88

‫ה‪ .‬פיתוח קהילתי‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫מעבר‬

‫הנחיות‬
‫•‬

‫יש לעודד שימוש חוזר באזורים מבונים ביישובים קודם לבניה באזורים חדשים לא מבונים (בצורה של‬
‫בניה חדשה‪ ,‬ציפוף‪ ,‬חידוש מבנים וכו')‬

‫•‬

‫בכל יישוב יוגדר בנפרד על‪-‬פי מאפייני ועקרונות התכנון תמהיל המגורים המוצע תוך בקרה ותאום‬
‫כלל יישובי אשר יעשה על‪-‬ידי המועצה‪.‬‬

‫•‬

‫בניה מחוץ לגבול הבנוי של היישוב תתאפשר רק במידה ומוצא פוטנציאל הבנייה בשטח הבנוי או‬
‫הוכח כי אין דרך אחרת לפיתוח דמוגראפי של היישוב‪.‬‬

‫•‬

‫יש לעודד הטמעה של עקרונות הבניה הירוקה בכל המבנים והשטחים (מגורים‪ ,‬שירותים‪ ,‬תעסוקה‬
‫וכו') – זאת בכל שלבי ותחומי הבניה‪ :‬חומרי ותהליך הבניה‪ ,‬שיקולי מיקום‪ ,‬כוון ומיקרו אקלים‪ ,‬בקרת‬
‫רעש ואקוסטיקה‪ ,‬ניהול משק המים‪ ,‬מחזור הפסולת‪ ,‬מערכות הבניין (גז‪ ,‬חשמל ועוד)‪ ,‬מערכות‬
‫אנרגיה חלופית‪.‬‬

‫•‬

‫יש לתכנן את המבנים ביישובים (מבני מגורים ומבני ציבור) בצורה אשר תאפשר קינון של בזים‬
‫אדומים‪.‬‬

‫•‬

‫יש לעודד פיתוח ושימוש בגינון בר‪-‬קיימא במוסדות ובבתי מגורים‪.‬‬

‫•‬

‫יש לחתור לבניה משתלבת בנוף הקיים‪.‬‬

‫•‬

‫הגדרה של אזורי המעבר אינה מחליפה בחינה סטטוטורית של האזור בזמן התכנון הפרטני‪.‬‬
‫‪88‬‬


Slide 89

‫ה‪ .‬פיתוח קהילתי ‪ -‬תעסוקה‬
‫הנחיות‬

‫האזור‬
‫הרלוונטי‬

‫•נקודת המוצא להתרת תעסוקות באזורי המעבר תתבסס על עקרונות פיתוח בר קיימא‪ .‬בכל מקרה יהווה‬
‫תקנון תוכנית פארק התעסוקה מבוא כרמל נקודת מוצא התחלתית לאופן הניהול הסביבתי‪ ,‬האופרטיבי‬
‫והסטוטוטורי של אזורי התעסוקה‪.‬‬

‫מעבר‬

‫•לא תתאפשר‬
‫תחומי המרחב‪.‬‬

‫כניסה‬

‫של‬

‫מפעלים‬

‫חדשים‬

‫העוסקים‬

‫בחומרים‬

‫מזהמים‬

‫אל‬

‫תוך‬

‫ה‪ .‬פיתוח קהילתי ‪ -‬יישובים‬
‫הנחיות‬

‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫מעבר –‬
‫מ‪.‬מדרך עוז‬

‫במידה וליישוב יהיה צורך בהוספת שטחים לצרכי תעסוקה וחקלאות בעתיד – יעשה הפיתוח (אזור מעבר)‬
‫מצידו המזרחי של כביש ‪.66‬‬

‫מעבר –‬
‫ג‪.‬משמר‬
‫העמק‬

‫פיתוח עתידי של היישוב יעשה מצידו המזרחי של כביש מס' ‪ 66‬בצורה של פיתוח צמוד דופן‪.‬‬

‫מעבר‬
‫ג‪.‬מגידו‬

‫–‬

‫באזור מעבר הנמצא מצידו המזרחי של כביש ‪ 66‬יעשה פיתוח לצרכי חקלאות בלבד‪.‬‬
‫באזור המעבר הנמצא מצידו הדרומי של כביש ‪ 65‬יעשה פיתוח לצרכי חקלאות בלבד‪.‬‬

‫‪89‬‬


Slide 90

‫ו‪ .‬ההסכמות נוספות‬
‫האזור‬
‫הרלוונטי‬
‫גלעין –‬
‫ליבה ‪A5‬‬

‫גלעין ליבה ‪A7‬‬

‫הנחיות‬
‫הפעילות המותרות באזור זה הינה‪:‬‬
‫ רעיית בקר (כפי שהיא היום)‪.‬‬‫ מסיק זיתים בבוסתנים הקיימים (כפי שהוא היום)‪.‬‬‫ במידה ויתאפשר ‪ -‬השלמת בוסתנים בבוסתנים הקיימים בגבולותיהם הקיימים כאשר הפעולות‬‫המותרות הן נטיעה של עצים חדשים‪ ,‬גיזומים‪ ,‬קטיף (ללא ביצוע הכשרות כל שהן כלומר ביצוע‬
‫נטיעה פרטנית בלבד)‪.‬‬
‫עם קבלה מפה ממוחשבת מפורטת מגורמי הביטחון על הפעילות הצבאית יוצאו שטחי פעילות‬
‫אינטנסיבית בהתאם‪.‬‬

‫‪90‬‬


Slide 91

‫נושאים שטרם התקבלה עליהם הסכמה‬
‫יצירת מפת האיזּור הינו תהליך ארוך המתבסס על קבלת הסכמות של כל בעלי העניין‪ .‬על אף הדיונים‬
‫הרבים שנעשו על מנת להגיע להסכמות‪ ,‬קיימים מטבע הדברים והדינאמיות בשטח מספר נושאים בהם‬
‫לא הושגה הסכמה או שתהליך ההסכמה עדיין בגיבוש והתהוות‪.‬‬
‫נושאים אלו יטופלו‪ ,‬יעודכנו יוטמעו בהמשך במסמך ההסכמות וכללי הניהול ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫עדכון מפת האיזּור והוצאת שטחי הפעילות הצבאית האינטנסיבית מתחום הליבה לאחר קבלת מפת‬
‫הפעילות הצבאית‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫עדכון מעמד השטח עליו חלה תוכנית מבוא כרמל שלב ב'‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫בחינה נוספת של גבולות אזור המעבר של קיבוץ רמת השופט‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫המצאות אזורי חיץ ומעבר בתוך אזורי הגלעין ‪ -‬נושא זה יוצג בפני מעריך ועדת ‪ MAB‬בהמשך‬
‫התהליך‪.‬‬

‫סיום הפרק‬

‫‪91‬‬


Slide 92

‫הנחיות למנגנון הניהול‬

‫‪92‬‬


Slide 93

‫מנגנוני ניהול‬
‫עמידה ביעדים שהוגדרו למרחב הביוספרי תוך שמירה והצמדות לעקרונות המנחים מחייבת מנגנון‬
‫ניהולי חדש אשר יאפשר‪:‬‬
‫‪ ‬ייצוג והשתתפות פעילה של כל בעלי העניין והקניין בקביעת החלטות והסכמות‪.‬‬
‫‪ ‬שילוב של סמכויות פורמאליות (סטטוטוריות) עם כוח ציבורי‪.‬‬
‫‪ ‬ביטוי ומתן מענה לאינטרסים מוגדרים במסגרת של ראייה כוללת‪.‬‬
‫‪ ‬בקרה שוטפת ושקופה של התהליך‪.‬‬
‫‪ ‬מנגנון בוררות ובחינה מחודשת של ההסכמות המהוות את התשתית למרחב‪.‬‬
‫‪ ‬מנגנון ניהולי המוביל‪ ,‬מנחה‪ ,‬מבקר ומקשר בין ועדות וקבוצות עבודה נושאיות‪.‬‬
‫במהלך הכנת התוכנית נבחנו כמה חלופות למבנה ניהולי עתידי המוצגות להלן‪ .‬בחירה בחלופה‬
‫המועדפת תעשה בהמשך התהליך על‪-‬ידי המעורבים בהתוויות המבנה הניהולי‪.‬‬
‫‪ ‬חלופה ‪ - 1‬המועצה מכילה את מנהלת המרחב הביוספרי )מועצה מכילה מרחב)‬
‫‪ ‬חלופה ‪ – 2‬פורום המרחב כגוף ציבורי וולונטרי הפועל ליד המועצה (או בצורה הדומה לחברה‬
‫כלכלית)‪.‬‬
‫‪ ‬חלופה ‪ - 3‬מרחב ביוספרי מכיל מועצה‬
‫‪93‬‬


Slide 94

‫יישום המנגנון הניהולי אפשרי בשלוש דרכים‪:‬‬

‫מרחב‬
‫ביוספרי‬

‫חלופה ‪ - 1‬מועצה מכילה את‬
‫מנהלת המרחב הביוספרי‬
‫( מועצה מכילה מרחב )‬

‫חלופה ‪ – 2‬גוף‬
‫ציבורי וולנטרי ליד‬
‫המועצה‬

‫חלופה ‪ - 3‬מרחב‬
‫ביוספרי מכיל‬
‫מועצה‬

‫הציבור‬

‫הציבור‬

‫הציבור‬

‫מליאה מורחבת‬

‫פורום המרחב‬

‫פורום המרחב‬

‫הנהלת‬
‫המועצה‬

‫צוות‬
‫פורום‬

‫הנהלת‬
‫מועצה‬

‫הנהלת‬
‫הפורום‬
‫‪94‬‬


Slide 95

‫מודל א'‪ :‬מועצה מכילה מרחב (מליאה מורחבת ) ‪-‬המשך‬

‫‪ .1‬מבנה‪ :‬פורום ניהול המרחב = מליאת המועצה ‪ +‬נציגי תחומי עניין (יו"רים של ועדות) ‪+‬‬
‫נציגי בעלי עניין וקניין; יו"רים של הוועדות לא יהיו חברי מליאת המועצה‪ .‬חברי מועצה‬
‫יוכלו להיות חברי ועדות‪.‬‬
‫א‪ .‬תפקידים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫ליבון סוגיות ודילמות ברמת המרחב‪,‬‬

‫‪‬‬

‫קביעת מדיניות בהתאם לערכי הליבה ולתוכנית אב‪,‬‬
‫ מקבל סמכויות אשר המועצה האזורית מאצילה לו‪ ,‬על פי החלטת המועצה‪.‬‬‫ מהווה ביטוי של עמדה ציבורית שהמועצה חייבת להתחשב בה בנושאים בהם‬‫המועצה אינה מאצילה סמכות‬

‫‪‬‬

‫מעקב אחרי ביצוע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פיתוח המרחב הביוספרי – המשך תהליך תכנון‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לכנס‪ ,‬לאפשר ולהיות אחראי לתפקוד תקין של הועדות‪.‬‬
‫‪95‬‬


Slide 96

‫מודל א'‪ :‬מועצה מכילה מרחב (מליאה מורחבת ) ‪-‬המשך‬
‫ב‪ .‬התכנסות‪:‬‬
‫‪ ‬פורום ניהול – ‪ 3‬פעמים בשנה‬
‫‪‬‬

‫ועדות – לא פחות מפעם בחודשיים‬

‫ג‪ .‬ועדות לנושאים של המרחב‪ ,‬כגון תיירות‪ ,‬חקלאות וכו'‬
‫‪‬‬

‫הרכב – התנדבות‪ .‬מי שרוצה‪ ,‬מצטרף עד לתאריך מסוים ומקבל כתב מינוי; תקנון הקובע‬
‫סמכויות והתחייבויות של חבר ועדה‪ ,‬כגון השתתפות בישיבות‪ ,‬תקופת המינוי‪ ,‬נהלים‬
‫להחלפת חברות וכו'‪.‬‬

‫‪‬‬

‫צוות המועצה האזורית נותן תמיכה מקצועית ולוגיסטית‬

‫‪‬‬

‫הועדה בוחרת יו"ר אשר יציג את הועדה‪/‬תחום בפורום ניהול המרחב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תפקידים‪ :‬ליבון סוגיות ודילמות בתחום‪ ,‬קביעת מדיניות בהתאם למדיניות כוללת שייקבע‬
‫על ידי הפורום‪ ,‬מעקב אחרי ביצוע‪.‬‬

‫ד‪ .‬ראייה פרטיקלריסטית וכללית‪ :‬חברי הפורום‪ ,‬כמו במועצות ציבוריות רבות‪" ,‬יחבשו שני‬
‫כובעים" – האחד‪ ,‬ייצוג האינטרס (פרטיקולריסטי) של הועדה‪/‬הישוב‪ /‬בעל הקניין והשני‪,‬‬
‫ייצוג ראייה כוללת של המרחב‪.‬‬
‫‪96‬‬


Slide 97

‫מודל א'‪ :‬מועצה מכילה מרחב (מליאה מורחבת ) ‪-‬המשך‬
‫ה‪ .‬ביצוע מדיניות‪:‬‬
‫‪‬‬

‫שימוש בסמכויות פורמליות של המועצה‬

‫‪‬‬

‫הסכמים מרצון בין הפורום והמועצה‪ ,‬בין גורמים שונים מתוך המערכת‪ ,‬כגון אמנה‪,‬‬
‫הסכמים בין יישובים‪ ,‬בין יישובים לבין פארק תעשייה‪ ,‬וכו'‬

‫ו‪ .‬תפקיד המועצה‪:‬‬
‫‪‬‬

‫לכנס‪ ,‬לאפשר ולתת לגיטימציה פורמלית לפורום‬

‫‪‬‬

‫לתת תמיכה טכנית לתפקוד הפורום וועדותיה‬

‫‪‬‬

‫ביצוע מדיניות‬

‫‪97‬‬


Slide 98

‫מודל א'‪ :‬מועצה מכילה מרחב (מליאה מורחבת ) ‪-‬המשך‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪‬‬

‫ביטוי של מגוון רחב של אינטרסים ובעלי עניין‪ ,‬כולל יישובים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פתוח לציבור אך מובנה עם תפקידים ואחריות מוגדרים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מרחיב את הבסיס הציבורי – כוח ולגיטימציה ‪ -‬בניהול המרחב הביוספרי על ידי המועצה;‬
‫עם התבססות והתפתחות של המרחב הביוספרי‪ ,‬השפעה על כל תחומי העבודה של‬
‫המועצה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫משלב את הסמכויות ויכולת הביצוע של המועצה עם מנגנון שיתוף הציבור‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מכיל בתוך המסגרת את המתחים בין אינטרסים שונים‪ ,‬נותן מסגרת לנהל אותם בראייה‬
‫כוללת‪.‬‬

‫חסרונות‪:‬‬

‫‪‬‬

‫אפשרות של טשטוש הגבולות בין ניהול המרחב לבין ניהול השוטף של האזור על ידי‬
‫המועצה שיפריע לביצוע המשימות השוטפות של המועצה ו‪/‬או ביצוע המשימות של המרחב‬
‫הביופסרי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫חוסר ניראות ציבורית מספקת על מנת שהציבור יזהה את האפשרות למעורבות‪.‬‬
‫‪98‬‬


Slide 99

‫מודל ב'‪ :‬פורום ניהול המרחב הביוספרי ‪ -‬גוף ציבורי וולנטרי‬
‫הפורום מהווה גוף ציבורי המייצג את האינטרסים השונים במרחב‪ .‬לפורום אין סמכויות‬
‫פורמליות‪ ,‬אלא אם המועצה תבקש להאציל סמכויות לפורום ואם הדבר יתאפשר מבחינה‬
‫חוקית‪ .‬כוחו של הפורום בלגיטמציה הציבורית בסוגיות של המרחב‪.‬‬

‫עקרונות מנחים‪:‬‬

‫‪‬‬

‫ייצוג‪/‬אפשרות השתתפות של כל הגורמים הרלוונטיים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שילוב של סמכויות פורמליות (סטטוטוריות) עם כוח ציבורי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ביטוי לאינטרסים פרטיקולריים במסגרת של ראייה כוללת‪.‬‬

‫‪99‬‬


Slide 100

‫מודל ב'‪ :‬פורום ניהול המרחב הביוספרי ‪ -‬גוף ציבורי וולנטרי ‪-‬המשך‬
‫‪ .1‬מבנה‪:‬‬
‫א‪ .‬ועדות לנושאים של המרחב‪ ,‬כגון תיירות‪ ,‬חקלאות וכו'‬
‫‪‬‬

‫הרכב – התנדבות‪ .‬מי שרוצה‪ ,‬מצטרף עד לתאריך מסוים ומקבל כתב מינוי; תקנון‬
‫הקובע סמכויות והתחייבויות של חבר ועדה‪ ,‬כגון השתתפות בישיבות‪ ,‬תקופת המינוי‪,‬‬
‫נהלים להחלפת חברות וכו'‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הועדה בוחרת יו"ר אשר יציג את הועדה‪/‬תחום בפורום ניהול המרחב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תפקידים‪ :‬ליבון סוגיות ודילמות בתחום‪ ,‬קביעת מדיניות בהתאם למדיניות כוללת‬
‫שייקבע על ידי הפורום‪ ,‬מעקב אחרי ביצוע‪.‬‬

‫ב‪ .‬פורום הניהול‬
‫‪‬‬

‫הרכב‪ :‬יו"רים של ועדות‪ ,‬נציגי ציבור שייבחרו בבחירות כלליות (אולי במועד בחירת‬
‫ראש המועצה)‪ ,‬נציגי בעלי עניין וקניין (חב' חשמל‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬וכו') יהיו‬
‫חברים ‪ ex-officio‬עם זכות השתתפות בדיונים אך ללא זכות הצבעה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫יו"ר – בחירה על ידי הפורום‬
‫‪100‬‬


Slide 101

‫מודל ב'‪ :‬פורום ניהול המרחב הביוספרי ‪ -‬גוף ציבורי וולנטרי ‪ -‬המשך‬
‫‪ .2‬תפקידי הפורום‪:‬‬
‫‪ ‬ליבון סוגיות ודילמות ברמת המרחב‪.‬‬
‫‪‬‬

‫קביעת מדיניות בהתאם לערכי הליבה ולתוכנית האב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לשתף פעולה עם המועצה המקומית בקביעת תוכנית עבודה לקידום הביטוי הביוספרי‬
‫בעבודת המועצה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תמיכה ציבורית לפעילות המועצה בהתאם לתוכנית העבודה הביוספרי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לכנס‪ ,‬לאפשר ולהיות אחראי לתפקוד תקין של הועדות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫גיוס משאבים לביצוע פרויקטים‪ ,‬בתיאום עם המועצה‪ ,‬לפיתוח המרחב הביוספרי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מעקב ציבורי אחרי ביצוע תוכניות ופרוייקטים במרחב‪.‬‬

‫‪ .3‬קשר עם המועצה ‪:‬‬
‫‪‬‬

‫פעמיים בשנה ישיבה משותפת עם מליאת המועצה – לקראת גיבוש התקציב השנתי‬
‫של המועצה ובאמצע השנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פגישות שוטפות של ועדות עם עובדי מועצה בכירים לפי נושא‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תמיכה לוגיסטית של המועצה‪.‬‬
‫‪101‬‬


Slide 102

‫מודל ב'‪ :‬פורום ניהול המרחב הביוספרי ‪ -‬גוף ציבורי וולנטרי ‪ -‬המשך‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪‬‬

‫ביטוי של מגוון רחב של אינטרסים ובעלי עניין‪.‬‬

‫‪‬‬

‫גוף ציבורי בלתי תלוי יכול וצריך לעבוד בתיאום עם המועצה‪ ,‬אך חופשי לגבש עמדות‬
‫אחרות ואפילו מנוגדות ולפעול לקבלתן על ידי המועצה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫נותן בסיס ציבורי – כוח ולגיטימציה ‪ -‬לניהול המרחב; עם התבססות והתפתחות של‬
‫המרחב הביוספרי‪ ,‬השפעה על כל תחומי החיים במרחב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מכיל בתוך המסגרת את המתחים בין אינטרסים שונים‪ ,‬נותן מסגרת לנהל אותם בראייה‬
‫כוללת‬

‫חסרונות‪:‬‬
‫‪‬‬

‫העדר סמכויות ומנגנון פעולה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫עלול להפוך להיות קבוצה קטנה ואולי אף סוגרה של פעילים ובעלי אינטרסים ובכך לאבד‬
‫את הבסיס הציבורי שמהווה את עצם זכות הקיום שלו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אפשרות של השפעת יתר של הפורום הוולונטרי על סדר היום הציבורי‪/‬השלטוני‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ייתכן ויהיה צורך בבעל תפקיד בשכר לתפעל את הפורום במימון שיגיע ממקורות מחוץ‬
‫למועצה‪ .‬צורך להבטיח שיתוף פעולה עם המועצה יחד עם שמירה על עצמאות‪.‬‬

‫‪102‬‬


Slide 103

‫מודל ג'‪ :‬מרחב ביוספרי מכיל מועצה‬
‫פורום ניהול המרחב הביוספרי (הפורום) מהווה את מערכת השלטון המקומי ופועל על בסיס‬
‫הסכמה ועל בסיס חוק‪ .‬מודל זה הינו המשך התפתחות של מודל א' (מועצה מכילה מרחב)‬
‫כאשר תחום האחריות של הפורום מתרחב והופך סטטוטורי מהווה מרכיב אחד בתוכו‪ .‬מודל‬
‫זה הוא האופטימלי מבחינת מרחב ביוספרי‪ ,‬אך מחייב שינוי חוקתי להגשמתו‪ .‬כוחו של‬
‫הפורום בלגיטמציה הציבורית ובסמכויות על פי חוק‪ .‬אתגר מרכזי במודל זה הוא להכיל את‬
‫הסמכויות על פי חוק מבלי לנטרל את המהות הציבורית המבוססת על הסכמות‪.‬‬
‫עקרונות מנחים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫ייצוג‪/‬אפשרות השתתפות של כל הגורמים הרלוונטיים‪.‬‬
‫סמכויות פורמליות (סטטוטוריות) משרתות את החלטות המתקבלות במסגרת‬
‫הסכמות‪.‬‬
‫קבלת החלטות ככל האפשר על בסיס הסכמות‪ ,‬מינימום שימוש בסמכויות‪.‬‬
‫ביטוי לאינטרסים פרטיקולריים במסגרת של ראייה כוללת‪.‬‬

‫‪103‬‬


Slide 104

‫מודל ג'‪ :‬מרחב ביוספרי מכיל מועצה ‪-‬המשך‬
‫‪.1‬‬

‫מבנה‪:‬‬

‫א‪.‬‬

‫פורום הניהול‬
‫יו"ר – בחירה על ידי הציבור בבחירות כלליות כיו"ר הפורם וראש המועצה‪.‬‬
‫יו"רים של ועדות‪ ,‬נציגי יישובים‪ ,‬נציגי ציבור שייבחרו בבחירות כלליות (במועד בחירת יושב ראש‬
‫הפורום); נציגי בעלי עניין וקניין (חב' חשמל‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬וכו') יהיה חברים ‪ ex-officio‬עם זכות‬
‫השתתפות בדיונים אך ללא זכות הצבעה‪.‬‬

‫ב‪ .‬ועדות לנושאים של המרחב‪ ,‬כגון תיירות‪ ,‬חקלאות וכו'‬
‫הרכב – התנדבות‪ .‬מי שרוצה‪ ,‬מצטרף עד לתאריך מסוים ומקבל כתב מינוי מיו"ר הפורום; תקנון הקובע‬
‫סמכויות והתחייבויות של חבר ועדה‪ ,‬כגון השתתפות בישיבות‪ ,‬תקופת המינוי‪ ,‬נהלים להחלפת חברות‬
‫וכו'‪.‬‬
‫הועדה בוחרת יו"ר אשר יציג את הועדה‪/‬תחום בפורום ניהול המרחב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬

‫ועדה סטטוטורית לעניינים מוניציפליים ע"פ צו המועצות האזוריות‪ :‬מאשרת החלטות הפורום בעניינים‬
‫שמחייבים החלטות על ידי מליאת מועצה אזורית ע"פ צו המועצות האזוריות (עד לשינוי תחיקתי)‪.‬‬

‫ד‪ .‬ועדות סטטוטוריות על בפי חוק‪ ,‬כגון ועדת ביקורת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הנהלה – יו"ר הפורום ועובדים מקצועיים‪ ,‬חלקם במימון ציבורי‪ ,‬חלקם במימון גיוס כספים ממקורות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫"עמותה למען המרחב הביוספרי" מוקמת על ידי הפורום כמסגרת לגיוס כספים‪.‬‬

‫‪104‬‬


Slide 105

‫מודל ג'‪ :‬מרחב ביוספרי מכיל מועצה ‪-‬המשך‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫פורום ניהול המרחב הביוספרי‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫קביעת מדיניות בהתאם לערכי הליבה ולתוכנית האב‪.‬‬
‫ליבון סוגיות ודילמות ברמת המרחב‪.,‬‬
‫קביעת תוכנית עבודה לפיתוח ולניהול המרחב הביוספרי ולאספקת שירותים מוניציפליים‪,‬‬
‫מבוססת על תוכניות עבודה של ועדות ובהתאם אמנת המרחב‪.‬‬
‫אישור תקציב שנתי‪.‬‬
‫קיום רב‪ -‬שיח מתמשך בין בעלי העניין וקניין בכל הנושאים הציבוריים של החיים במרחב‪.‬‬
‫גיוס כספים לפיתוח המרחב‪.‬‬
‫מעקב ציבורי ומנהלתי אחרי ביצוע‪.‬‬
‫לכנס‪ ,‬לאפשר ולהיות אחראי לתפקוד תקין של הועדות‪.‬‬

‫ועדות לנושאי תוכן‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫ליבון סוגיות ודילמות בתחום‪.‬‬
‫קביעת מדיניות בהתאם למדיניות כוללת שייקבע על ידי הפורום‪.‬‬
‫בניית תוכית עבודה שנתית‪.‬‬
‫מעקב אחרי ביצוע‪.‬‬
‫סיום הפרק‬

‫‪105‬‬


Slide 106

‫מחקר וניטור‬

‫‪106‬‬


Slide 107

‫‪ 5.2‬מחקר וניטור*‬
‫אחד התפקידים של מרחב ביוספרי הוא היותו בסיס לוגיסטי למחקר וניטור‪ .‬מחקר במרחבים ביוספריים‬
‫מספק את המצע המדעי לקביעת גישות לשימור ולפיתוח‪ ,‬כאשר המרחבים הינם בדרך כלל מקומות‬
‫אידיאלים למחקרים ארוכי טווח על יחסי הגומלין בין יצורים חיים לסביבתם‪.‬‬
‫בתהליך ההתהוות של המרחב הוגדרו המטרת למחקר והניטור ברמה המקומית‪:‬‬

‫יצירת בסיס מידע רב‪-‬תחומי אובייקטיבי‪ ,‬שיטתי‪ ,‬ארוך טווח ‪ -‬מהעבר דרך ההווה אל‬
‫העתיד‪ ,‬פתוח ונגיש לציבור הרחב‪.‬‬
‫בסיס מידע זה‪:‬‬

‫‪ ‬ישמש כלי למעקב אחרי תהליכים המתרחשים במרחב הביוספרי‬
‫‪ ‬יהווה בסיס לקבלת החלטות במגוון הנושאים הקשורים למרחב‬
‫‪‬י אפשר את מימוש עקרונותיו‬

‫* נושא זה נמצא בגיבוש ועדכון סופיי על‪-‬ידי צוות מחקר וניטור‬

‫‪107‬‬


Slide 108

‫‪ 5.2.1‬מחקר וניטור – שיטת העבודה‬
‫‪ .1‬חלוקת העבודה בין שתי מערכות‪:‬‬
‫‪ ‬צוות מחקר וניטור‬
‫‪ ‬צוותי העבודה התחומיים בשיתוף נציג מצוות מחקר וניטור‪.‬‬

‫‪ .2‬המחקר והניטור יבוצעו בהתבסס על מימוש ערכי הליבה שנקבעו למרחב‪.‬‬

‫צוותי העבודה התחומיים‬
‫בשיתוף נציג צוות מחקר וניטור‬

‫ערכי הליבה‬
‫של המרחב‬

‫איסוף מידע קיים‬

‫צוות מחקר‬
‫וניטור‬

‫גיבוש רשימת מחקרים נדרשים‬
‫על בסיס ערכי הליבה‬
‫קביעת סדרי עדיפויות‬
‫קביעת סף מינימלי לניטור‬
‫המלצות לחלופות ושיטות ניטור‬

‫‪108‬‬


Slide 109

‫‪ 5.2.1‬מחקר וניטור – שיטת העבודה (המשך)‬
‫צוות מחקר וניטור‬
‫איסוף נושאי המחקר והניטור הנדרשים מכל צוות העבודה‬

‫צוותי העבודה‬
‫התחומיים‬
‫בשיתוף נציג‬
‫צוות מחקר‬
‫וניטור‬

‫איתור נושאים משותפים בין תחומים שונים‬

‫ערכי הליבה‬
‫של המרחב‬

‫הגדרת נושאים נוספים בהתאם לערכי הליבה‬

‫המלצה על סדר‬
‫עדיפויות‬

‫המלצה לסף‬
‫מינמלי לניטור‬

‫המלצה לחלופות‬
‫ושיטות ניטור‬

‫שיתוף הציבור בקביעת סדר העדיפויות ובביצוע‬
‫בניית תקציב לביצוע המחקר‬
‫הפצת קול קורא‬
‫למחקרים‬
‫סיום הפרק‬

‫מעקב והנחיה‬
‫אחר המחקרים‬

‫הפצת התוצרים לכלל באמצעות מרכז מידע‪ ,‬עיתונות‪ ,‬ימי עיון ועוד‬

‫‪109‬‬


Slide 110

‫תגובת ועדת אדם וביוספרה‬

‫‪110‬‬


Slide 111

‫התייחסות ועדת אדם וביוספרה (‪ )MAB‬ישראל‪:‬‬

‫"אם תרצו להוביל את תוכניתכם לכוון של הכרה כמרחב ביוספרי הרי שתהוו בישראל חוד‬
‫חנית למהלך אליו יש למעשה שאיפה עולמית כיום מתוקף אמנות והסכמים בינלאומיים‬
‫בהם שותפה גם מדינת ישראל‪......‬אנו חשים מחויבות מוסרית לסייע לכם‪ ,‬אם תחפצו‬
‫בהכרה זו‪ ,‬לא רק בהשגתה אלא גם בהצלחתה המליאה לרווחת תושבי האזור"‪.‬‬
‫מתוך מכתבה של פרופ' תמר דיין‪ ,‬יו"ר ועדת האדם והביוספרה ישראל‪ ,‬למתאם המרחב‪.‬‬
‫‪26.11.2002‬‬

‫"‪...‬אנו רואים בתכנון זה (תכנון מרחב ביוספרי בגבולות המ‪.‬א‪ .‬מגידו) מודל מוביל בישראל‬
‫לשיתוף תושבים וארגונים מקומיים בתכנון בר‪-‬קיימא‪ .‬ההבנה ההולכת ונבנית בין כל בעלי‬
‫העניין באזור היא מופת שאנו מקווים שיוביל תהליך תכנוני‪-‬תרבותי הולם בישראל‪"...‬‬
‫מתוך מכתבה של פרופ' תמר דיין‪ ,‬יו"ר ועדת האדם והביוספרה ישראל‪ ,‬לשרת המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬פרופ' יהודית נאות ז"ל‪13.3.2004 .‬‬
‫‪111‬‬


Slide 112

‫התייחסות ועדת אדם וביוספרה (‪ )MAB‬למסמכים שהוגשו בסוף שנת ‪2007‬‬

‫‪112‬‬


Slide 113

113


Slide 114

‫סיום הפרק‬

‫‪114‬‬


Slide 115

‫פרוט מרכיבי התהליך הציבורי‬
‫התהליך הציבורי כולל רמות שונות של מעורבות ציבורית המאפשרות לכל בעלי העניין והקניין להשתלב‬
‫בכל שלב בתהליך בהתאם לרמת המעורבות הרצויה‪:‬‬

‫מעורבות פאסיבית‪,‬‬
‫אנונימית של הציבור‬

‫אתר ופורום‬
‫האינטרנט‬

‫מעורבות גבוהה‪ ,‬הציבור‬
‫כמנחה את עקרונות התכנון‬

‫פורומים לדיון‬
‫באינטרנט‬

‫מפגשים ציבוריים‬

‫מפגשים עם תושבי‬
‫היישובים וקבוצות עניין‬

‫קבוצות עבודה נושאיות‬

‫‪115‬‬


Slide 116

‫צוותי עבודה‬
‫המתווה המנחה לעקרונות הפעילות במרחב הביוספרי נקבע על‪-‬ידי צוותי עבודה אשר כוללים את תושבי‬
‫המועצה‪ ,‬נציגי ארגונים ובעלי עניין נוספים‪ ,‬נציגי המועצה‪ ,‬נציג מקצועי של צוות התכנון (בחלק מהצוותים)‪.‬‬
‫פעילות הצוותים נעשית על בסיס התנדבותי באמצעות פגישות‪ ,‬שימוש בפורום האינטרנט‪ ,‬השתתפות‬
‫בישיבות לתכנון המרחב‪ ,‬קיום הרצאות מומחה רלוונטיות‪ .‬במהלך הכנת תוכנית האב נבנו אחד‪-‬עשר צוותי‬
‫עבודה‪:‬‬
‫ששת צוותי העבודה הראשוניים פעלו במהלך אפריל‪-‬יולי ‪ 2007‬והגדירו את העקרונות הפרוגרמתיים בשישה‬
‫נושאים עיקריים‪:‬‬

‫צוות תיירות ושטחים פתוחים‬

‫צוות חברה ושירותים קהילתיים‬

‫צוות חקלאות‬

‫מרכז‪ :‬רע תלמי – תושב קיבוץ‬
‫משמר העמק‪.‬‬

‫מרכז‪ :‬יניב שגיא – תושב קיבוץ עין‬
‫השופט‬

‫מרכז‪ :‬עודד גלזר – תושב קיבוץ‬
‫גבעת עוז‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬ראש אגף‬
‫תיירות ותרבות – נחמיה להב‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬ראש אגף‬
‫חינוך ורווחה – אברהם אזולאי‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬רכז הועדה‬
‫החקלאית – משה בן‪-‬שחר‬

‫צוות דמוגרפיה ופיתוח קהילתי‬

‫צוות כלכלה ותעסוקה‬

‫צוות תשתיות‬

‫מרכזת‪ :‬מאשה סמרס – תושבת‬
‫קיבוץ רמת השופט‬

‫מרכז‪ :‬משה אכמון – תושב קיבוץ‬
‫משמר העמק‬

‫מרכז‪ :‬שמוליק מדר – תושב‬
‫יוקנעם המושבה‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬מזכיר‬
‫המועצה – ניסים אפריים‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬גזבר‬
‫המועצה – שגיא רוכל‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬מהדסת‬
‫המועצה – אד' הדס בשן‬

‫‪116‬‬


Slide 117

‫צוותי עבודה ‪ -‬המשך‬
‫בהמשך התהליך‪ ,‬הוקמו‪ ,‬כתוצר של תהליכי החשיבה והתהוות המרחב‪ ,‬עוד חמישה צוותי עבודה‬
‫בנושאים בהם נלמד כי יש צורך בפעילות ציבורית‪:‬‬
‫צוות מחקר וניטור‬

‫צוות שווק ותקשורת‬

‫הגדרת הדרכים לניהול הניטור‬
‫והמחקר במרחב‬

‫הגדרת האמצעים והאסטרטגיה לשווק‬
‫והגדרת המודעות של תושבי המרחב‬
‫לתהליך‬

‫מרכז‪ :‬ערן פרידלר תושב קיבוץ דליה‪.‬‬
‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬מתאם המרחב‬
‫הביוספרי – שלמה ברנד‬

‫מרכז‪ :‬אבישי כספי תושב אליקים‪.‬‬
‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬יעל בר‪-‬ניר דוברת‬
‫המועצה‬

‫צוות ניהול (בהקמה)‬

‫צוות גלעין מורשת (בהקמה)‬

‫צוות גלעין חברתי (בהקמה)‬

‫הגדרת כללי הניהול וקבלת‬
‫החלטות ביישום התהליך‬
‫במרחב‬

‫בחינת ההגדרות והקריטריונים‬
‫להגדרת גלעין מורשת‬

‫מרכז‪ :‬רע תלמי – תושב קיבוץ‬
‫משמר העמק‬

‫מרכז‪ :‬ד"ר דרור בן יוסף (דולי)‬
‫תושב קיבוץ הזורע‬

‫יעסוק בבחינת ההגדרות‬
‫והקריטריונים להגדרת גלעין‬
‫חברתי‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬מהנדסת‬
‫המועצה ‪ -‬הדס בשן‬

‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬מהנדסת‬
‫המועצה ‪ -‬הדס בשן‬

‫מרכז‪ :‬יניב שגיא תושב קיבוץ עין‬
‫השופט‬
‫מלווה מטעם המועצה‪ :‬טרם נקבע‬
‫‪117‬‬


Slide 118

‫אתר ופורום האינטרנט‬
‫באתר האינטרנט של המועצה האזורית מגידו נבנה עם תחילת התהליך אזור גלישה המיועד למרחב‬
‫הביוספרי‪ .‬באתר זה מתפרסמים באופן שוטף מסמכי רקע לתהליך‪ ,‬מסמכים שיוצרו במסגרת התהליך‪,‬‬
‫הזמנות למפגשים ציבוריים‪ ,‬ופורומים פתוחים לדיון על‪-‬פי נושאים‪http://www.megido.org.il .‬‬

‫‪118‬‬


Slide 119

‫מפגשים ציבוריים‬
‫בכל שלב בתהליך התכנון וההתהוות של המרחב נערך מפגש ציבורי רחב אליו הוזמנו כל תושבי המרחב‪,‬‬
‫אנשי אקדמיה‪ ,‬נציגי אונסק"ו ועדת אדם וביוספרה בישראל‪ ,‬צוות התכנון‪ ,‬נציגי מוסדות ממשלה וארגונים‬
‫רלוונטיים‪ ,‬בעלי עניין וקניין נוספים‪.‬‬
‫‪ – 15.1.2007‬נערך ערב ההשקה לתהליך בו הוצג רקע כללי על מרחבים ביוספרים ומהותם (הוצג על‪-‬‬
‫ידי ראש ועדת ‪ MAB‬ישראל – פרופ' תמר דיין)‪ ,‬מטרות תהליך העבודה ומהלכיו‪ ,‬תגובות וציפיות‬
‫המשתתפים‪ .‬בערב זה נכחו כ – ‪ 200‬משתתפים‪.‬‬

‫‪ - 26.2.2007‬נערך ערב "המרחב הפתוח" בערב זה גובשו ערכי הליבה של המשתתפים לחזון הרצוי‬
‫של האזור‪ ,‬נעשה זיהוי ראשוני של מידת ההסכמה ואי ההסכמה לגבי האופי הרצוי של האזור‪ ,‬והוקמו‬
‫שישה צוותי עבודה ראשונים לגיבוש עקרונות הפיתוח המנחים של המרחב‪( .‬ראו נספחים ‪ 1‬ו‪ – 2-‬תהליך‬
‫העבודה של ערב המרחב הפתוח וערכי הליבה שגובשו בערב זה)‪.‬‬

‫‪ – 4.6.2007‬הצגת המצב הקיים והמצב הרצוי – באירוע זה הוצגו עיקרי המצב הקיים והעקרונות‬
‫המנחים לתכנון (המצב הרצוי) כפי שגובשו על‪-‬ידי צוותי העבודה‪.‬‬
‫‪119‬‬


Slide 120

‫מפגשים ציבוריים ‪ -‬המשך‬
‫‪ – 7.8.2007‬הצגת פרוגרמה מסכמת‪ .‬באירוע זה הוצגה הפרוגרמה המסכמת והמנחה לתוכנית האב‬
‫בהתבסס על עבודת צוותי העבודה הנושאיים‪ ,‬וכן אינטגרציה‪ ,‬תוספות והתאמה של צוות התכנון המלווה‬
‫של התוכנית‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪ 8.10.2007‬מסירת מסמך המציג טיוטא ראשונית של האיזּור )‪ (zoning‬הגיאוגרפי המוצע במרחב‬
‫המועצה ומשמעויותיו המעשיות‪ ,‬כרקע ובסיס לדיונים ולהשגת הסכמות‪.‬‬
‫אוקטובר – דצמבר ‪ – 2007‬קיום מפגשים ציבוריים בהם הוצגו קונפליקטים והסכמות על כל אזורי‬
‫הליבה והמעבר המוצעים‪ .‬הדיונים נעשו בנפרד על כל אחד מאזורי הליבה‪ ,‬כל יישוב וכל נושא אשר‬
‫נלמדה הנחיצות בדיון פרטני אודותיו (ממשקי רעייה‪ ,‬תשתיות ועוד)‪ .‬סה"כ נערכו כ – ‪ 15‬דיונים‪.‬‬

‫‪ 25.1.2008‬הצגת מסמך מסכם ודיון בדרכי ואמצעי היישום של התוכנית בפני הציבור הרחב‪.‬‬

‫‪120‬‬


Slide 121

‫מפגשים עם היישובים וקבוצות עניין‬
‫מפגשים ב – ‪ 13‬יישובי המועצה וכן עם קבוצות עניין נוספות‪ :‬קבוצות התעשיינים‪ ,‬פורום החינוך‪ ,‬צעירי‬
‫המועצה‪.‬‬
‫במפגשים אלו הובהרה המשמעות של מרחב ביוספרי ברמת הישוב וכן הועלו סוגיות ודילמות ראשוניות‬
‫בהם מתלבטים התושבים‪.‬‬
‫המפגשים התקיימו במהלך חודשים ינואר‪-‬פברואר שנת ‪ 2007‬ובהם נכחו כ ‪ 400 -‬משתתפים מקבוצות גיל‬
‫ועניין שונות‪.‬‬

‫קיבוץ הזורע‬

‫קיבוץ דליה‬

‫יוקנעם המושבה‬

‫קיבוץ רמת השופט‬
‫‪121‬‬

‫סיום הפרק‬


Slide 122

‫מטרת המפגשים ‪:‬‬
‫גיבוש הסכמות לגבי שטחי הגלעין והמעבר הן מבחינה‬
‫גיאוגרפית והן מבחינת כללי התנהגות‪ ,‬הצפת‬
‫קונפליקטים (במידה ויהיו)‪ ,‬וזיהוי המנגנונים הנדרשים‬
‫להבטחת פיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬

‫יצירת שותפות בתהליך‬

‫כניסה לנתיב של יישום מקומי‬
‫‪122‬‬


Slide 123

‫סבב הדיונים (המשך)‪:‬‬
‫דוגמא סכמטית‪:‬‬

‫גלעין פוטנציאלי מוצע‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬

‫הסכמה מוחלטת‪:‬‬
‫מוסכם להכרזה‬
‫כאזור גלעין‬
‫הסכמה‬
‫אי‬
‫מוחלטת מושמט‬
‫הגלעין‬
‫מאזור‬
‫והופך לאזור חיץ‬

‫חלופה אפשרית לאחר‬
‫סבב הדיונים‬

‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬

‫תחום קונפליקט‪ :‬תחום שנשאר‬
‫כגלעין פוטנציאלי שהדיונים לגביו‬
‫ימשכו בפורום אחר שייווצר בהמשך‪.‬‬
‫אזור זה הינו בעל פוטנציאל להתווסף‬
‫בעתיד לגלעין או לחיץ‪.‬‬

‫‪123‬‬


Slide 124

‫הדיונים‪:‬‬
‫"כללי המשחק"‪:‬‬
‫ההסכמות יכללו בתוכנית האב שתובא לאישור הסופי‪.‬‬
‫אי‪-‬הסכמות וקונפליקטים שיעלו‪ ,‬יידונו במסגרת פורום ניהול המרחב שבתהליך הקמה‪.‬‬
‫המשתתפים בדיונים‪:‬‬
‫השומעים‪ - :‬נציגי המועצה‪.‬‬
‫ נציגי צוות התכנון‬‫ מתאם המרחב הביוספרי‬‫ נציג הציבור‪.‬‬‫המשמיעים‪ - :‬נציגי היישובים‬
‫ בעלי עניין‪.‬‬‫ בעלי קניין‪.‬‬‫אופן ניהול הדיון‪:‬‬
‫הדיון יתנהל תוך השמעת טיעונים בעד או נגד תחומי האיזּור השונים בהתייחס למשמעות‬
‫הערכית‪/‬כלכלית‪/‬התנהגותית שכל יישוב או בעל עניין או קניין מוצא לנכון‪ ,‬כולל הצגת תוכניות‬
‫רעיוניות במידה וקיימות ועומדות בסתירה לאיזּור המוצע‪.‬‬
‫ההסכמות יוצגו כטיוטת האיזּור המוסכמת והקונפליקטים יועברו לדיון המשכי בפורום שיוקם‬
‫לשם כך וידון בהם על ציר הזמן‪.‬‬

‫‪124‬‬


Slide 125

‫אינדקס אזורי הגלעין‬

‫‪125‬‬


Slide 126

‫שם‬

‫גבעות רמות מנשה‬

‫סימון במפה‬

‫‪A1‬‬

‫מיקום‪ ,‬גבולות‬

‫בתחום יחידת הנוף גבעות מנשה‪ .‬גובל בעמקי הנחלים מנשה ודליה‪.‬‬

‫שטח‬

‫‪ 1,299.5‬דונם‬

‫תיאור כללי‬

‫מקבץ של גבעות המתנשאות בתלילות מעל נחלי דליה ומנשה ‪.‬השתפלות הדרגתית‬
‫ומדרונות מתונים מאפיינים את עורפן של הגבעות שאינו מופנה כלפי נחלי דליה ומנשה‬
‫‪.‬במתלולים מודגש שיכוב בולט של סלעי קירטון‪ ,‬צור וגיר‪.‬‬

‫אגני ניקוז‬

‫מועד‪ ,‬מנשה‪ ,‬מאגר‪ ,‬דליה‬

‫מפגש יחידות נוף‬

‫נחל מנשה ‪ -‬ערוץ נחל עם צומח מים וגדות כולל עצים שטחים טבעיים עם שיחים‬
‫ועשבוניים‪ ,‬שטחי חקלאות‪.‬‬

‫שטחי טבע סמוכים‬

‫שמורת נחל דליה ויובליו‪ ,‬פארק אלונה‬

‫חסמים לרצף‬

‫כבישים‪70 ,6 :‬‬

‫תכסית צמחית‬

‫מגוון של בתות ושיחייות‪ .‬בעיקר שיחיית קידה ובתת סירה‪ ,‬ושיחיית אשחר ארץ‪-‬ישראלי‪.‬‬

‫טיפוסי צומח‬

‫צומח מים וגדות‪ ,‬סבך פטל‪ ,‬שיחיית אשחר א"י בתת סירה‪ ,‬שיחיית קידה‪ ,‬סירה וקידה‪,‬‬
‫שיחיית קידה סירה ואשחר‪ ,‬בתת קורטם‪ ,‬שומר‪ ,‬בתת נשרן‪.‬‬

‫צמחים נדירים‬

‫אחילוף הגליל‬

‫בעלי חיים‬

‫ריכוז פעילות חזיר בר‪ .‬צבי ישראלי‪ .‬טריטונים במעיינות‪.‬‬

‫אתרים בעלי עניין‬

‫מעיינות בנחל מאגר‪ ,‬שיכוב בולט ודרגשי סלע במדרונות‪.‬‬

‫מפגעים‪ ,‬פעילות אדם‬

‫גדרות צאן עם שומר וכלבים‪.‬‬

‫הערות נוספות‬

‫משמר רצף שטח פתוח אל תא השטח שממערב לכביש ‪.6‬‬

‫‪126‬‬


Slide 127

‫שם‬

‫בתות נחלי דליה‪ ,‬שלף‬

‫סימון במפה‬

‫‪A2‬‬

‫מיקום‪ ,‬גבולות‬

‫במזרח כולל השטח את נחל שלף עליון ובו עין דמומית‪ ,‬עין שלף ודלית א רוחה‪ ,‬ואת המדרון‬
‫הצפוני של נחל שלף עליון‪ .‬יער נטוע במורד הנחל קוטע את השטח‪ .‬עיקר השטח נמצא מדרום‬
‫לרמות מנשה וממערב לדליה‪ ,‬וכולל את המדרונות הבלתי מעובדים של הנחלים שלף ודליה‪.‬‬
‫מדרום לנחל דליה‪ ,‬על גב השלוחה‪ ,‬גובל בשטח שדה פלחה נרחב‪.‬‬

‫שטח‬

‫‪1,722.3‬‬

‫תיאור כללי‬

‫השטח נמצא ביחידת הנוף "השלוחות המערביות" המאופיינת בשלוחות מקבילות‪ ,‬מאורכות‬
‫ומתונות‪ ,‬מופרדות ביניהן בערוצים מתונים‪ .‬השלוחות מעובדות בחלקן‪.‬‬
‫קטעים מהנחלים מושכים מים רוב השנה‪ .‬שדות מעובדים גם לאורך ערוץ נחל דליה‪.‬‬

‫אגני ניקוז‬

‫שלף‪ ,‬דליה‬

‫מפגש יחידות‬
‫נוף‬

‫נחלי שלף ודליה‪ .‬ערוצי נחלים עם צומח מים וגדות עשיר‪.‬‬
‫שטחים טבעיים עם שיחים ועשבוניים‪,‬יער פארק‪,‬יער נטוע ושטחי חקלאות‪.‬‬

‫שטחי טבע‬
‫סמוכים‬

‫ממערב לכביש ‪ – 6‬פארק אלונה‪.‬‬

‫חסמים לרצף‬

‫ממערב‪ :‬כביש ‪ .6‬מעבר רצף מתוכנן מדרום לגשר נחל דליה‪ ,‬ואמור לאפשר מעבר בעלי חיים‬
‫לכיוון אלונה‪.‬‬
‫המדרונות העשבוניים של השלוחות מהווים מסדרון מעבר חשוב לבעלי חיים ממזרח למערב‪.‬‬
‫חסמים מצפון‪ :‬רמות מנשה‪ .‬ממזרח‪ :‬קיבוץ דליה וכביש ‪.672‬‬
‫‪127‬‬


Slide 128

‫שם‬

‫בתות נחלי דליה‪ ,‬שלף(המשך)‬

‫תכסית צמחית‬

‫המדרונות מכוסים בעיקר בבתות עשבוניות‪ ,‬בתת סירה וכתמי גריגה של קידה שעירה‪.‬‬
‫חלקיהם העיליים של הנחלים מצמיחים בעיקר שומר ועשבוניים ובמורד מופיע צומח גדות מגוון‪.‬‬
‫בסמוך למעיינות כתמים של אחו לח‪.‬‬

‫טיפוסי צומח‬

‫צומח מים וגדות‪ ,‬יער ערבות בנחל שלף עליון מדלית א רוחה מערבה‪ ,‬אחו לח‪ ,‬סבך פטל‪ ,‬יער‬
‫פארק של אלון תבור‪ ,‬עשבוניים ואלון תבור‪ ,‬שיחיית אשחר א"י‪ ,‬בתת אזוב‪ ,‬שיחיית קידה‪,‬‬
‫שיחיית קידה סירה ואשחר‪,‬בתת קורטם‪ ,‬שומר‪ ,‬בוסתן‪.‬‬

‫צמחים נדירים‬

‫אחילוף הגליל‪ .‬ריכוז קדד גדול פרי בגדה הדרומית של נחל דליה‪ .‬בנחל שלף עליון‪ :‬ורד צידוני‪,‬‬
‫סוף רחב עלים‪ ,‬ועל המדרון הצפוני ריכוזי תורמוס ההרים וגעדה קיפחת (נדיר)‪.‬‬

‫בעלי חיים‬

‫סביב צמחי קדד גדול פרי נמצא הריכוז החשוב ביותר בארץ של הפרפר הנדיר על סף הכחדה‬
‫‪,‬כחליל הקדד‪ .‬על המדרונות פעילות צבי ישראלי‪ .‬הבתה העשבונית מהווה שטח ציד של בז‬
‫אדום‪.‬‬

‫אתרים בעלי‬
‫עניין‬

‫עין דמומית‪ ,‬דלית א רוחה‪ ,‬עין מחוללים‪.‬‬

‫מפגעים‪,‬‬
‫פעילות אדם‬

‫"דרך המוביל" לאורך נחל שלף עד עין מחוללים והלאה לרמות מנשה היא ציר מטיילים ראשי‬
‫הפתוח לכל סוגי הרכב‪ .‬בריכות חמצון של מפעל זהר דליה בנחל שלף עליון – נטושות והשטח‬
‫בתהליך של שיקום טבעי‪ .‬קיימת אפשרות שיתפקדו כשלוליות חורף‪.‬‬

‫הערות נוספות‬

‫משמר רצף שטח פתוח אל תא השטח שממערב לכביש ‪.6‬‬

‫‪128‬‬


Slide 129

‫שם‬

‫אלוני נחל רז‬

‫סימון במפה‬

‫‪A3‬‬

‫מיקום‪ ,‬גבולות‬

‫השטח מפוצל במרכזו על ידי נחל רז שבערוצו שדה מעובד ומאגר‪ .‬חלקו המזרחי שלוחה‬
‫צרה התחומה בין נחל תנינים לנחל רז‪ .‬במעלה השלוחה יער נטוע והוא הגבול המזרחי‪.‬‬
‫חלקו העיקרי‪ ,‬שממערב לנחל רז‪ ,‬במדרון המשתפל דרומה משדה מעובד ואשר מתפתח‬
‫לשלוחה שכיוונה צפון‪-‬מזרח – דרום מערב‪ ,‬ובקצה הדרומי כיפה‪ ,‬אשר תחומה מדרום בנחל‬
‫התנינים‪ ,‬ממזרח בנחל רז ובמערב בערוצון קצר ורדוד שממנו ומערבה שטח מעובד‪.‬‬

‫שטח‬

‫‪ 794.5‬דונם‬

‫אגני ניקוז‬

‫רז‪ ,‬תנינים‬

‫מפגש יחידות נוף‬

‫נחל רז ‪ -‬ערוץ נחל עם צומח מים וגדות שטחים טבעיים עם שיחים ועשבוניים יער נטוע‬
‫ושטחי חקלאות‪.‬‬

‫שטחי טבע סמוכים‬

‫חלקות אלונים צרות ומאורכות על המדרון הדרומי של נחל תנינים‪ ,‬מעבר לשטח המעובד‪.‬‬
‫כתמים טבעיים בשטח המעובד שממערב באזור עין סוקר ועין תנינים‪ .‬ממזרח‪ ,‬מעבר לכביש‬
‫‪ ,672‬שטחים טבעיים נרחבים יחסית‪.‬‬

‫חסמים לרצף‬

‫כביש ‪ 672‬פוגע ברצף אך אינו מהווה חסימה‪.‬‬

‫תכסית צמחית‬

‫אלוני תבור בצפיפויות משתנות מיער פארק ליער פארק דליל ועצים פזורים בבתה עשבונית‪.‬‬
‫האלונים בהתפשטות וצפיפותם עולה בהדרגה‪.‬‬

‫טיפוסי צומח‬

‫יער פארק אלון תבור‪ ,‬צומח גדות ומים‪ ,‬שרידי כרם זיתים מעורב באלונים מדרום למאגר‪,‬‬
‫בתה עשבונית‪.‬‬
‫‪129‬‬


Slide 130

‫שם‬

‫אלוני נחל רז (המשך)‬

‫צמחים נדירים‬

‫קדד גדול פרי בשלוחה המזרחית‪.‬‬

‫בעלי חיים‬

‫כחליל הקדד‪ ,‬טריטונים‪ .‬הבתה העשבונית מהווה שטח ציד של בז אדום‪.‬‬

‫אתרים בעלי עניין‬

‫בעין פירחה נוצר בחורף גוף מים עונתי‪ .‬אלון תבור גדול בקבוצת אלונים יפה מדרום‬
‫למאגר‪.‬‬

‫מפגעים‪ ,‬פעילות‬
‫אדם‬

‫מאגר קולחין בנחל רז וצנרת המובילה אליו‪ .‬חידוש הצנרת במקומה יפגע בשטח הטבעי‪.‬‬

‫‪130‬‬


Slide 131

‫שם‬

‫אלוני גלעד‬

‫סימון במפה‬

‫‪A4‬‬

‫מיקום‪ ,‬גבולות‬

‫ביחידת הנוף שלוחות גלעד‪ ,‬בין קיבוץ גלעד למושב גבעת נילי‪ .‬חלקו המזרחי של השטח‬
‫על שלוחה מתונה בצדו הדרומי של נחל נילי‪ .‬ממערב לעין גיל כרמי זיתים נטושים בצדו‬
‫הצפוני של נחל נילי התחומים מצפון במטע אבוקדו ושדות פלחה‪ ,‬ומדרום במושב גבעת‬
‫נילי‪ .‬ממזרח תחום השטח הטבעי בכביש למתקן רגבים ובשטח המעובד שממזרח לו‪.‬‬

‫שטח‬

‫‪ 432.8‬דונם‬

‫אגני ניקוז‬

‫נחל נילי‬

‫שטחי טבע סמוכים‬

‫בתות עשבוניות משתרעות דרומה ממזרח לגבעת נילי עד לנחל עדה (שמורת אלות עדה)‪,‬‬
‫ורצועת שטח טבעי קיימת גם לאורך הנחל מערבה‪ .‬חורבת סבכי ובה עצי אלה אטלנטית‬
‫ואלון תבור גדולים כקילומטר מדרום לאלונים בנחל נילי‪.‬‬

‫חסמים לרצף‬

‫במערב מושב גבעת נילי‪.‬‬

‫תכסית צמחית‬

‫אלוני תבור בצפיפויות משתנות‪ .‬בתה עשבונית‪ ,‬צומח גדות ומים‪ ,‬מטעי זיתים נטושים‪.‬‬

‫טיפוסי צומח‬

‫יער פארק אלון תבור‪ ,‬פטל‪ ,‬חקלאות מסורתית זיתים‪ .‬האלונים בהתפשטות – יש זריעים‬
‫ופרטים צעירים רבים‪.‬‬

‫צמחים נדירים‬

‫‪-‬‬

‫בעלי חיים‬

‫תצפיות בצבאים‪ .‬שטח ציד של בז אדום בבתה העשבונית‪ .‬טריטונים בנחל‪.‬‬

‫אתרים בעלי עניין‬

‫‪-‬‬

‫מפגעים‪ ,‬פעילות‬
‫אדם‬

‫‬‫‪131‬‬


Slide 132

‫שם‬

‫שלוחות מדרך עוז‬

‫סימון במפה‬

‫‪A5‬‬

‫מיקום‪ ,‬גבולות‬

‫השטח הפתוח שאינו מעובד או נטוע בין יער מגידו ומושב מדרך עוז בצד דרום ומערב‬
‫ועד הגבעות הגעשיות שמצפון למושב‪.‬‬

‫שטח‬

‫‪ 895.6‬דונם‬

‫תיאור כללי‬

‫ביחידות הנוף שלוחות מדרך עוז והגבעות הגעשיות‪.‬‬
‫שלוחות מדרך עוז הן סדרת שלוחות מאורכות וצרות בין אגן נחל קיני לבין מדרך עוז‪ ,‬רוב‬
‫השלוחות כיוונן מדרום לצפון‪ ,‬בגבן מחשופי סלע גדולים ובמדרונותיהן התלולים נחשף‬
‫שיכוב בולט‪ .‬חלק נרחב מהשטח נטוע בעיקר במחטניים‪ ,‬יערות וותיקים וצעירים‪ .‬אשחר‬
‫א"י‪ ,‬לבנה ואלה א"י הם העצים השכיחים בשטחים של צומח טבעי‪ .‬מגב השלוחות‬
‫תצפיות רחבות‪.‬‬
‫יחידת הנוף הגבעות הגעשיות היא תוצר פעילות וולקנית בשולי עמק יזרעאל בצפון‬
‫מזרחה של רמת מנשה‪ .‬היחידה אינה רצופה‪ .‬בקרבת מדרך עוז מצויות שתי גבעות‬
‫בזלתיות מעוגלות וחשופות כמעט מצומח מעוצה‪ .‬הגבעות מתנשאות מעל שטחים‬
‫מתונים עד מישוריים המאופיינים באדמות כהות שחלקן בזלת בלויה‪ .‬הנחלים שלו ומדרך‬
‫המלווים בקטעים של צומח גדות‪ ,‬בוסתנים וחורש יוצרים רצועה ירוקה המתפתלת בנוף‬
‫השדות הכהים למרגלות הגבעות הבזלתיות‪.‬‬

‫אגני ניקוז‬

‫שלו‪ ,‬מדרך‬

‫מפגש יחידות נוף‬

‫נחל שלו ערוץ נחל עם צומח מים וגדות שטחים טבעיים עם שיחים ועשבוניים‪,‬חורש טבעי‪.‬‬

‫שטחי טבע‬
‫סמוכים‬

‫יער מגידו (יער נטע אדם)‬

‫חסמים לרצף‬

‫השטח מקיף למעשה את מושב מדרך עוז מדרום וממערב כך נוצר קו מגע ארוך עם‬
‫היישוב‪.‬‬

‫‪132‬‬


Slide 133

‫שם‬

‫שלוחות מדרך עוז (המשך)‬

‫תכסית צמחית‬

‫יער פארק‪ ,‬חורש פתוח‪,‬שיחיות‪ ,‬בתה עשבונית‪ ,‬בתת סירה‪ ,‬צומח גדות ומים‪ ,‬חורש‪.‬‬

‫טיפוסי צומח‬

‫סבך פטל‪ ,‬יער פארק של אלון תבור‪ ,‬חורש אלון מצוי‪ ,‬יער פארק של חרוב‪ ,‬חורש פתוח‬
‫שלאלה א"י‪ ,‬חורש פתוח של לבנה‪ ,‬חורש של אשחר רחב‪-‬עלים‪ ,‬שיחיית אשחר א"י‪,‬‬
‫כרי אלתמסטיק‪ ,‬בתת סירה ‪,‬שיחיית קידה‪ ,‬שיחיית קידה סירה ואשחר‪ ,‬בתת קורטם‪,‬‬
‫שומר‪,‬עשבוניים‪ ,‬זית‪ ,‬זית ואלון תבור‪ ,‬שקד‪ ,‬בוסתן‪ ,‬שרידי בוסתן‪.‬‬

‫צמחים נדירים‬

‫מיש דרומי‪,‬אולמוס שעיר‪ ,‬כלורה חרוזה‪ ,‬חיננית חד שנתית‪ ,‬קדד גדול פרי‪ ,‬אחילוף‬
‫הגליל‬

‫בעלי חיים‬

‫פעילות רבה של דרבנים‪ ,‬צבי‪ ,‬חגלות‬

‫אתרים בעלי עניין‬

‫‪-‬‬

‫מפגעים‪ ,‬פעילות אדם‬

‫‪-‬‬

‫‪133‬‬


Slide 134

‫שם‬

‫מרכז רמת מנשה א'‬

‫סימון במפה‬

‫‪A6‬‬

‫מיקום‪ ,‬גבולות‬

‫בצפון ראש המדרון הצפוני של נחל רז‪ ,‬במזרח גבול היער‪/‬מאגר רז‪/‬השטח המעובד‪,‬‬
‫בדרום שטח האש ובמערב כביש ‪.672‬‬

‫שטח‬

‫‪ 7,298.9‬דונם‬

‫תיאור כללי‬

‫בתחום יחידת הנוף "מרכז רמות מנשה"‪ :‬שלוחות צרות בעלות גב מישורי ומדרונות‬
‫תלולים יחסית‪ .‬צירו המרכזי של האזור הוא נחל התנינים‪ ,‬יובליו העליונים מפרידים בין‬
‫השלוחות‪.‬‬

‫אגני ניקוז‬

‫רז‪ ,‬תנינים‪ ,‬ספלול‪ ,‬חלמית‬

‫מפגש יחידות נוף‬

‫יובלי נחל תנינים והרמה‪ .‬ערוצי נחלים עם צומח מים וגדות‪.‬‬
‫שטחים טבעיים נרחבים עם שיחים ועשבוניים‪ ,‬יער פארק‪ ,‬יער נטוע ושטחי חקלאות‬

‫שטחי טבע סמוכים‬

‫זהו לב השטח הפתוח הבלתי מעובד ברמת מנשה‪ ,‬והוא נמשך דרומה ומזרחה ומשמש‬
‫כשטח אש‪.‬‬

‫חסמים לרצף‬

‫אין‬

‫תכסית צמחית‬

‫רוב השטח מצמיח בתות עשבוניות ובתות סירה‪ .‬בערוצים צומח גדות נחלים‪ ,‬חלקו כתמי‬
‫פטל קדוש ושיח אברהם‪ ,‬חלקו מגוון ועשיר יותר‪.‬‬

‫טיפוסי צומח‬

‫צומח מים וגדות‪ ,‬אחו לח‪ ,‬סבך פטל‪ ,‬שיח‪-‬אברהם‪ ,‬יער פארק של אלון תבור‪ ,‬עשבוניים‬
‫ואלון תבור‪ ,‬יער פארק של חרוב‪ ,‬חורש של אשחר רחב‪-‬עלים‪ ,‬חורש פתוח של לבנה‪,‬‬
‫שיחיית אשחר א"י‪ ,‬בתת אזוב וסירה‪ ,‬שיחיית קידה‪ ,‬שיחיית קידה סירה ואשחר‪ ,‬בתת‬
‫קורטם ושומר‪ ,‬בתת זקנן‪ ,‬זית ואלון תבור‪ ,‬שקד‪ ,‬בוסתן‪ ,‬צפצפה‪ ,‬צבר‪.‬‬
‫‪134‬‬


Slide 135

‫שם‬

‫מרכז רמת מנשה א'‬

‫צמחים נדירים‬

‫אולמוס שעיר‪ ,‬ליסימכיה מסופקת‪ ,‬כף‪-‬צפרדע איזמלנית‪ ,‬אגמון החוף‪ ,‬ורד הכלב‪ ,‬חיטת‬
‫הבר‪ ,‬דבקת הנחלים‪ ,‬קדד גדול‪-‬פרי‪.‬‬

‫בעלי חיים‬

‫האוכלוסייה הצפופה ביותר של צבי ישראלי בכל המרחב‪ .‬בנוסף חזיר בר‪ ,‬כחל‪ ,‬טריטון‬
‫הפסים‪ ,‬תחנת האכלה לנשרים‪ ,‬אזורי ציד של בז אדום‪.‬‬

‫אתרים בעלי עניין‬

‫חורבת רז‪ ,‬עין גלעד‪ ,‬עין פרשים‪ ,‬עין רז‪ ,‬עין קורנית‪ ,‬עין פארות‪ ,‬עין דולה‪ ,‬כופרין‪ ,‬עין‬
‫כפר‪ ,‬אלון תבור גדול ממערב לכופרין‪ ,‬עין לבלוב‪ ,‬אולמוסים בנחל ספלול‪ ,‬עין חלמית‪.‬‬

‫מפגעים‪ ,‬פעילות‬
‫אדם‬

‫קו מתח חוצה את האזור אך אינו מהווה הפרעה פעילה בשטח‪ .‬באזור זה פעילות האדם‬
‫מועטה ביותר ועיקרה מרעה‪.‬‬

‫‪135‬‬


Slide 136

‫שם‬

‫מרכז רמת מנשה ב'‬

‫סימון במפה‬

‫‪A7‬‬

‫מיקום‪ ,‬גבולות‬

‫קן היער במזרח‪ ,‬שטחי עיבוד של הכפרים הערביים בדרום‪ ,‬מתקן רגבים ושטחי עיבוד של‬
‫גלעד במערב‪ .‬מהווה למעשה יחידה אחת עם השלוחות המרכזית (לעיל) אלא שמשמש‬
‫כשטח אש‪.‬‬

‫שטח‬

‫‪ 11,027.1‬דונם‬

‫תיאור כללי‬

‫החלק המערבי של האזור נכלל ביחידת הנוף ""מרכז רמות מנשה" שתוארו לעיל (מרכז‬
‫רמות מנשה א')‪ .‬החלק המזרחי נכלל ביחידת הנוף "מרכז רמות מנשה ב'" ‪ -‬גוש גבוה‪,‬‬
‫ההררי ביותר של רמת מנשה‪ ,‬חרוץ כולו בערוצים עמוקים‪ ,‬תלולים ומפותלים‪ .‬השטח‬
‫מכוסה עשבוניים וכתמי בתה נמוכה ודלילה‪.‬‬

‫אגני ניקוז‬

‫קיני‪ ,‬תנינים‪ ,‬ספלול‪ ,‬חלמית‪ ,‬סבכי‬

‫שטחי טבע סמוכים‬

‫האזור מהווה המשך לאזור "מרכז רמות מנשה א'" שתואר לעיל‪.‬‬

‫מפגש יחידות נוף‬

‫נחל תנינים ויובליו‪ ,‬ערוץ נחל עם צומח מים וגדות‪ ,‬שטחים טבעיים עם שיחים‬
‫ועשבוניים‪,‬יער פארק נרחב‪ ,‬יער נטוע‪ ,‬שטחי חקלאות‪.‬‬

‫חסמים לרצף‬

‫‪-‬‬

‫תכסית צמחית‬

‫בתות עשבוניות ‪ ,50%‬שיחיית קידה ובתת סירה ואזוב ‪35%‬‬

‫טיפוסי צומח‬

‫צומח מים וגדות‪ ,‬סבך פטל‪ ,‬יער פארק של חרוב‪ ,‬שיחיית אשחר א"י‪ ,‬בתת אזוב וסירה‪,‬‬
‫שיחיית קידה‪ ,‬שיחיית קידה סירה ואשחר‪ ,‬בתת קורטם‪ ,‬שומר‪ ,‬זית‪ ,‬בוסתן‪ ,‬צפצפה‪.‬‬
‫‪136‬‬


Slide 137

‫שם‬

‫מרכז רמת מנשה ב'‬

‫צמחים נדירים‬

‫אולמוס שעיר‪ ,‬כלמינתה אפורה‪ ,‬דרדר גלדני (ריכוז גדול של מין זה המופיע‬
‫כמלווה חשוב בבתות סירה) ורד הכלב‪.‬‬

‫בעלי חיים‬

‫דומה לשלוחות המערביות‪ ,‬אך בצפיפות נמוכה יותר‪.‬‬

‫אתרים בעלי עניין‬

‫גבעה ‪ ,400‬דיר אל האווה‪ ,‬דהרת חרובה (מערות קבורה ומתקנים)‪ ,‬עין ספלול‪,‬‬
‫משטחי פריחה ותצפיות‬

‫מפגעים‪ ,‬פעילות אדם‬

‫מטווחים‪ ,‬יעדים מבוצרים‪ ,‬נסיעות רכבי שטח‪ ,‬חפירות‪ ,‬אשפה‪.‬‬

‫‪137‬‬