סטאטוס בעולם
Download
Report
Transcript סטאטוס בעולם
מיזם טורבינות רוח במרחב
מועצת מגידו
עיקרי תפיסה ומשמעויות
1
כ"ד-ניסן-תשע"ה
נקודות המבט
סטאטוס ייצור חשמל על בסיס רוח בעולם;
אנרגיית רוח בהקשר מדיניות האנרגיה
בישראל;
בחינת כדאיות ההקמה במרחב מגידו:
תפיסה מתודולוגית.
עיקרי שיקולים.
איך להמשיך ?
2
כ"ד-ניסן-תשע"ה
סטאטוס בעולם ()1
אנרגיית רוח -כמו אנרגיית השמש -הינה אנרגיה נקייה לחלוטין.
נעדרת לגמרי פליטות גזי חממה ומזהמים איזשהם.
עובדות מרכזיות חשובות:
בשנים האחרונות ,היקף הספק מותקן של מערכות ייצור על בסיס
רוח גדל בכ – 25%בממוצע בשנה!
בעולם כולו ,ההספק מותקן על בסיס רוח גדל בשנים 1996-2006
מ – 6000MWל !!!! 74000 MW -מכאן קפץ ל –94000 MW
בשנים ( 2007-2008מטורף.)...
60% מההספק המותקן הינו במדינות ה – . OECDמתוך זה,
למעלה מ – 2/3מותקנים בגרמניה ובספרד.
3
כ"ד-ניסן-תשע"ה
סטאטוס בעולם ()2
נתח כושר הייצור בעולם המבוסס על רוח הינו כ – .0.8%אולם – הנתח
במדינות מסוימות גדול בהרבה מכך .צפוי לגדול לכ – 2.7%ב 2015 -ולכ
– 4.5%ב – ( 2030תחזיות ) IEA
מדינה
שיעור כושר ייצור ברוח
( )%שנת 2007
גרמניה
ספרד
ארה"ב
הודו
דנמרק
סין
פורטוגל
אנגליה
4.9
7.7
0.6
1.1
13.4
0.1
6.0
1.1
4
מה כל זה בא להגיד ?
יש ערך ,לייצור ברוח ,על פי תפיסת
מדינות שונות ,בסביבות שונות;
יש שונות רבה בין מדינות שונות ,בשל
הבדלים בתכונות המרחב ,תכונות
קלימטולוגיות ,והראייה הסביבתית
והחברתית-פוליטית.
בגרמניה ,דנמרק ,ספרד ,ופורטוגל -
יש ממש "חגיגה".
מגמת גידול ברורה
בעולםד-.ניסן-תשע"ה
כ"
סטאטוס בעולם ()3
התקנת מערכות רוח מחייבת תמיכה וסובסידיה ממשלתית.
בארה"ב התקינו תמרוץ באמצעות הפחתת מס ייצור (,) PTC
שמשך זמן רב לא סייעה לקדם את שוק הרוח בארה"ב.
כעת מנשבות בארה"ב "רוחות חדשות" (תרתי משמע) בתחום
זה.
מערכים כי באיחוד האירופי נתח כושר הייצור ברוח יעמוד בשנת
2030על ,14%כאשר הגידול עד אז בהספק מותקן על רוח
יהווה 60%מכלל הגידול.
באירופה – הצפי הוא כי כ – 27%מכושר הייצור ברוח יהיה ע"י
התקנת טורבינות בים ( .) Offshore installationsצפויה ירידה
במחירי התקנה . Offshore
5
כ"ד-ניסן-תשע"ה
בעיות תפעוליות מוכרות וקשות
החיסרון הבולט ביצור חשמל מרוח (כמו גם משמש)
הינו אי היציבות ביצור ,דבר שיש לו השפעה שלילית
על מערכת החשמל.
אי יציבות זו מקורה בכך שעוצמת וכיוון הרוחות
משתנים בתדירות ובפתאומיות.
אין גם כל מתאם בין הזמנים בהן נושבות הרוחות
לשיאי הביקוש לחשמל.
בעיות אלו אופייניות במידה רבה גם לייצור על בסיס
סולארי.
6
כ"ד-ניסן-תשע"ה
דרכי פתרון הבעיות בעולם
ישנם ובתכנון מספר פתרונות בעולם לבעיית אי היציבות
באספקה ולחסרים בשעות השיא והם:
אגירת אנרגיה בדרכים שונות (אנרגיה שאובה;
טכנולוגיות צבירה; דחיסת אוויר);
תכנון ובנית תחנות כוח המוסקות בגז [בעיקר
טורבינות גז במחזור פתוח] אשר מסוגלות לעקוב אחרי
שינויים מהירים ביצור שנגרמים כתוצאה משינויים
פתאומיים במשטר הרוחות.
" רשת חכמה" (דורשת קשר מחשובי לכל צרכן ,התקנת
מונים חכמים ואמצעי מיתוג בבתים וכמובן מערכת
מחשוב מתוחכמת שתפקח על כל התהליך.
7
כ"ד-ניסן-תשע"ה
בקיצור :מה צריך בשביל אנרגיית רוח ?
שטח נדרש פֶּ ר מגה-ואט מותקן -גדול מאוד .עם
זאת – "תלוי איך סופרים" ....ותלוי במשטר
הרוחות באופן חזק.
שטח קרקע זמין
עוצמת רוחות ומשכן לאורך היום; מספר
"ימי רוח" חזקים בשנה; מידת ִמתְ ָאם עם
זמני שיא ביקוש.
משטר רוחות
מתאים
המדינה חייבת לתת תמריצים :מס; מחיר
מובטח לקוט"ש גבוה מהשוק; גביית "מסי
פחמן" מהיצרנים הפוסיליים.
8
תמיכה רגולטורית
כ"ד-ניסן-תשע"ה
אנרגיית רוח בהקשר מדיניות האנרגיה בישראל
ממשלת ישראל החליטה זה מכבר להגשים עד 2020על יעד
נתח של 10%מאנרגיות מתחדשות .
מקורות מתחדשים רלוונטיים בישראל הם בעיקר שמש ורוח.
בטווח הארוך ,אין ערך גדול בהסתפקות ב – .10%צפוי
בוודאות כי המדינה תשאף לשיעורים של כ – 25-30%בטווחי
זמן של .2035 – 2030
המחסומים העיקריים כיום בפני הטמעת מערכות ייצור
מתחדשות:
כסף.
קרקע !
9
כ"ד-ניסן-תשע"ה
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה
הישראלית -סוגיית הכסף
בטווח הקרוב לפחות -הקוט"ש מרוח יקר יותר.
זו אינה בעיה אסטרטגית :המדינה מעוניינת צמצום פליטת
מזהמים וגזי חממה ולכן נכונה לשלם פרמיה למי שאינו פולט
אותם.
מתחייבת נקיטת גישה רגולטורית המבטיחה את היזם -כפי
שננקט כבר בתחום הסולארי.
10
כ"ד-ניסן-תשע"ה
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה
הישראלית -סוגיית הקרקע ()1
גידול חזוי בביקושים לחשמל -אדיר !
סך כושר הייצור
יש להבטיח מענה לכל דורש בכל רגע
המותקן חייב להיות שווה לשיא הביקוש +עתודה טכנית.
ישראל תמשיך ככל הנראה להיות "אי חשמלי"
הייצור המותקן הנ"ל חייב להיות בתוך שטחה.
כל כושר
עפ"י מיטב ההערכות ,סך כושר הייצור המותקן לקראת שנת
2030יצטרך להיות לפחות כפול מזה של היום (כ –)26 GW
מכאן -המדינה הולכת ומתקרבת למצוקת קרקע רצינית
ביותר לאנרגיה .תידרש להקצאת מרחבי קרקע גדולים לייצור
אנרגיה.
כ"ד-ניסן-תשע"ה
11
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה
הישראלית – סוגית הקרקע ()2
אם משטר הרוח באזורי התקנת טורבינות אינו מבטיח כי בשעת
שיאי ביקוש יש רוח בעוצמות גבוהות (וזאת יש לבדוק) כי אז
הקמת טורבינות הרוח איננה תורמת כמובן דבר לפתרון
מצוקת הקרקע.
לא רק זאת :מתקני ייצור על רוח צורכים הם עצמם כמות שטח
גדולה מאוד לקוט"ש מותקן.
לכן – במקרה זה התרומה הפוטנציאלית היחידה של מיזם
טורבינות הרוח הינו בצמצום פליטות גזי חממה ומזהמים
נמוכים.
12
כ"ד-ניסן-תשע"ה
אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה
הישראלית ()3
על מנת שתהיה משמעות לאומית להקמת חוות רוח ,צריך כמובן
שנתח כושר הייצור על בסיס רוח יהיה משמעותי.
פרויקט המוצע במרחב מגידו הינו בהספק כ – 100מגה-וואט .הספק
זה מהווה פחות מ – 0.5%מן הצורך ב – ,2030אך מעט פחות מ –
1%מהיקף כושר הייצור כיום.
כשלעצמו זה אמנם שיעור נמוך לכאורה; אבל בהצטברות עם חוות
רוח נוספות שתתפרסנה במדינה כולה ,וכולל אולי חוות בתוך הים וכן
חוות ברמת הגולן ,הרי נתח הרוח יכול להתקרב לכ – 4-5%מהצורך
ב – ,2030נתח לא זניח כלל.
יש לומר עם זאת -כי עיקר הערך כאן הוא לאומי ולא אזורי! הערך
האזורי הינו בעיקר בהקשר התדמיתי.
13
כ"ד-ניסן-תשע"ה
בחינת כדאיות הקמת מערכות אנרגיית רוח
במרחב מועצת מגידו :עקרונות
ישנם שני "בעלי עניין" ( )Stakeholdersמרכזיים:
הציבור המתגורר במרחב מועצת מגידו;
כלל אזרחי מדינת ישראל.
יזם הפרויקט
התכנית חייבת להיות בעלת תועלות משמעותיות לשני
בעלי העניין הראשונים ,תוך איזון הוגן בעלויות (סביבתיות,
חברתיות וכלכליות) שתושרינה עליהם בגין הפרוייקט.
אשר לבעל העניין השלישי :הוא חייב רק להרוויח.
14
כ"ד-ניסן-תשע"ה
תמהיל תועלות וחלוקתן בין "בעלי העניין"
מיתוג תדמיתי-לאומי ;
רווחים עסקיים:
הפחתת זיהום מקומי בעתיד;
ישירים;
נוף "מיוחד" (*)
עקיפים
יתרונות ייצור חשמל מקומי;
יתרונות כלכליים כלשהם.
(*)
האם הערך הנופי חיובי או
שלילי? זו שאלת מפתח.
הפחתת פליטות גזי חממה;
הפחתת זיהום אוויר (נמוך);
מיצוי קרקע לפיתוח כושר ייצור חשמל בישראל;
חיזוק העצמאות האנרגטית הלאומית.
15
כ"ד-ניסן-תשע"ה
"עלות" מרכזית :ההשלכות הנופיות תצפיתיות
יש מצבים בהם פריסת התרנים נתפסת בעלת ערך נופי חיובי,
ויש שהיא נתפסת בעלת ערך שלילי גבוה( .בעולם חלוקות הדעות)...
הערך הכולל יהיה תלוי במספר גורמים:
מספר הטורבינות וגובהן; הרווחים ביניהן;
מיקומן :בגלעין; או באזור החיץ .ריחוק מנתיבי תנועה.
אפיונים שונים של המרחב;
המשמעות הנופית-תצפיתית של החיבור לרשת הולכת החשמל
עשוי להיות מצב שבו הערך הוא חיובי או ניטרלי בעיני נוכחים חולפים
(כלל אזרחי המדינה) ,אבל שלילי בעיני תושבים במרחב המועצה.
יותר מכך :תיתכן דיפרנציאציה ערכית גם בין קבוצות שונים בתוך
ניסן-תשע"ה
כ"ד-
16
שלהן.
מרחב המועצה ,בשל מרחק שונה מהטורבינות
אוכלוסיית
קבלת ההחלטה בנושא טורבינות הרוח במרחב
עיקרי התהליך :בניית מודל שקלול של ערכי ההשלכות
השונות ,בראיית שני בעלי העניין המרכזיים .שיתוף
נציגי ציבור בשיפוטים הערכיים המתחייבים.
הערכים החיוביים,
בראייה אזורית ולאומית
מחזון ביו-ספרי
הנגזרים
17
הערך הנופי הכולל
כ"ד-ניסן-תשע"ה
עיקרי שיקולים מנקודת ראות המועצה
ההשלכה הנופית-תצפיתית
איזה ערך לייחס
הקהילה המקומית.
לכך
במונחי
התרומה בראייה לאומית
היש ערך ממשי בראי ההתפתחות
בישראל של האנרגיות המתחדשות
בטווח הארוך.
הערך התדמיתי
איזה משקל מיוחס לתרומה
לדימוי המועצה כפועלת לקידום
18
לאומיים.
ערכי סביבה
השוואה לאופציה סולארית
האם המיזם מתנגש עם האופציות
להקים מיזמים סולאריים? ובמידה
שכן – מה עדיף ?
הוגנות חברתית
האם יש כאן היבטים של חוסר
הוגנות = פגיעה בציבורים
מסוימים תמורת ערך לאחרים ?
ו -אולי שכחנו משהו ?
כ"ד-ניסן-תשע"ה
איך להמשיך ?
לצורך קבלת ההחלטות הנכונות מתבקשים מספר
צעדים:
השלמות מידע חשוב ורלוונטי (פירוט בהמשך);
בניית המודל מיישם המתודולוגיה המוצעת:
חשבון עלות-תועלת רחב ,תוך איזון בין "בעלי
העניין".
שמיעת חוו"ד ציבור;
מסמך מדיניות מתאים מסכם.
19
כ"ד-ניסן-תשע"ה
מידע נדרש
משטר רוחות
מפורט; תרגום להיקפי ייצור צפויים ברמה
שנתית כוללת ובזמני שיא ביקוש.
ניתוח שיטתי של השלכות נופיות וקרקעיות שונות
-
כולל החיבור לרשת (האם ניתן תת-קרקעי?).
המודל הרגולאטורי-כלכלי
הצפוי -הצעדים להבטחת
יציבות ובטחון עסקי ליזם.
ניתוח אופציות הייצור הסולארי במרחב מגידו
–
בעיקר מערכות פוטו-וולטאיות מבוזרות ומרוכזות.
20
כ"ד-ניסן-תשע"ה
תחזית צריכת חשמל בתרחישים השונים
,
צריכת החשמל צפויה לגדול פי שניים
עד פי שלושה ב 20 -השנים הבאות
,
,
,
,
,
,
,
,
21
כ"ד-ניסן-תשע"ה