Transcript תיירון-עלון לענייני תיירות חקלאית (גיליון 7 - 2008)

‫יוני ‪2008‬‬
‫אייר התשס"ח‬
‫גיליון מספר ‪7‬‬
‫צילום‪ :‬שי דותן‬
‫עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית*‬
‫מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪,‬‬
‫הרשות לתכנון ושה"מ‬
‫*תיירות חקלאית‪ :‬התנסות‪ ,‬פעילות‪ ,‬הדרכה‪ ,‬טעימות וקניות של מוצרי משק‪ ,‬בזיקה לענף חקלאי‬
‫ועיבוד תוצרת חקלאית במשק עצמו‪ ,‬כגון‪ :‬קטיף עצמי‪ ,‬איסוף בקר והגמעת עגלים‪.‬‬
‫ברכה גל‪ ,‬מנהלת המחלקה לכלכלת הייצור; דובי וולפסון‪ ,‬ממ"ר הדרכה ואיכות המוצר‬
‫באגף הפרחים; יענקל'ה לוי‪ ,‬ממ"ר בכיר תקשוב; צפריר בצר‪ ,‬מנהל תחום תוכניות‬
‫עבודה ופרסומים ‪ -‬שה"מ;‬
‫שי דותן‪ ,‬מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית ‪ -‬הרשות לתכנון‬
‫עריכה גרפית‪ :‬לובה קמנצקי; עריכה לשונית‪ :‬עדי סלוניקו‬
‫התיירון מוגש לקוראים במסגרת של מדורים קבועים‪ .‬ניתן למצוא בו רשימה של אירועים‬
‫מתוכננים‪ ,‬ראיון החודש‪ ,‬סקירה קצרה אודות אתר תיירות וסקירה של אתרים אינטרנטיים‬
‫בתחום‪.‬‬
‫להיכנס למסגרת זה בסדר‪ ,‬אך אין זה אומר שהפכנו להיות "מרובעים"! אנו מבטיחים לדון‬
‫בכובד ראש ברעיונות ובהצעות שיגיעו מכם‪.‬‬
‫נשמח לקבל את התייחסות הקוראים‪ ,‬כתבות‪ ,‬אירועים ועוד‪.‬‬
‫את החומר יש להעביר לשי דותן‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ושוב אתכם בגיליון השישי של ה"תיירון"‬
‫בגיליון חדש זה‪ ,‬המופיע לאחר חגיגות השישים לעצמאות ישראל ואחרי החגים‪...‬אנו פותחים‬
‫בכתבה של דרורה נחום‪ ,‬רפרנטית לתיירות חקלאית במחוז העמקים של משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‪ ,‬המביאה אלינו את עיקרי העבודה‪ ,‬שעשתה על תיירות כפרית וחקלאית בעמק‬
‫המעיינות‪ .‬ברכה גל ראיינה את גיא רילוב‪ ,‬מגדל אורגני שהוא גם תיירן‪ ,‬שהקים בית בד‬
‫הפתוח לקהל‪ .‬ביקשנו לתת במה ולשים דגש על חממות התיירות‪ .‬הפעילות בחממות‬
‫התיירות תוצג בנתונים ובמספרים ע"י קובי מלר‪ ,‬האחראי על החממות במשרד התיירות‪ ,‬וע"י‬
‫שלומי שקד‪ ,‬מנהל חממת התיירות – יואב‪-‬יהודה‪ ,‬המדגיש את חשיבות החממות‪ ,‬כשתמיכה‬
‫צנועה של משרד התיירות ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪ -‬תיתן סיוע חשוב ליזם המתחיל‪.‬‬
‫יזם כזה הוא נועם יעקבא מניר בנים‪ .‬שי דותן כותב על נעם‪ ,‬ונעם כותב על צעדים ראשונים‬
‫בתיירות חקלאית‪ .‬אחת היוזמות של נעם‪ ,‬שקרמה עור וגידים‪ ,‬היא קורס יזמות עסקית‬
‫בתיירות חקלאית במועצה האזורית "באר טוביה"‪ ,‬שבימים אלה מתקיים מחזור שני שלו‪.‬‬
‫קורס זה הוא חלק מההתעוררות בתיירות החקלאית במועצה זו‪ .‬גם עמק חפר עולה על מפת‬
‫התיירות‪ ,‬ויעקב כהן‪ ,‬מנהל האגף המוניציפאלי ורכז פורום התיירנים‪ ,‬שהוא היוזם והמקדם‬
‫של הנושא‪ ,‬כותב כיצד עושים זאת‪.‬‬
‫חיים גינצבורג‪ ,‬שהוא בעל ניסיון רב‪ ,‬תיאורטי ומעשי‪ ,‬בתיירות כפרית וחקלאית‪ ,‬חולק‬
‫עמנו את הרהוריו לגבי התיירות החקלאית ‪ -‬השלב הבא‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬נציג שיחה עם משה גורן על שה"מ ותיירות חקלאית‪ ,‬מכתב ותגובה‪ ,‬הדנים גם‬
‫הם באותו נושא‪.‬‬
‫נשמח לקבל תגובות וכתבות מהשטח!‬
‫קריאה מהנה!‬
‫המערכת‬
‫להלן סקירה של האירועים והפסטיבלים‪ ,‬שיתקיימו במרחב הכפרי‪:‬‬
‫• אהבה בין הכרמים‬
‫ ט"ו באב‪ ,‬מועצה אזורית מרום הגליל ‪.www.tourmg.info‬‬‫• לילות ירח במדבר‬
‫ ‪ 17-19/7/08‬מועצה אזורית רמת הנגב‪.‬‬‫נשמח לקבל ולפרסם אירועים ופסטיבלים שיתקיימו במרחב הכפרי‪.‬‬
‫התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫עמק המעיינות‬
‫ תיירות חקלאית בבקעת בית שאן‬‫כתבה‪ :‬דרורה נחום‬
‫במסגרת עבודת רפרנטורה בחרתי לבחון‪ ,‬ללמוד ולהציע‬
‫פתרונות לנושא פיתוח התיירות הכפרית והחקלאית‪.‬‬
‫בחרתי באזור בקעת בית שאן‪ ,‬הנמצא בתחום מחוז‬
‫העמקים‪ ,‬על רקע היותו בעל יתרונות יחסיים בתחום‬
‫החקלאות והסיכויים להתפתחותו גם בתחום התיירות‬
‫הכפרית והחקלאית‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נוף פיזי ייחודי – נקודות תצפית מרהיבות‪ ,‬מרחבים כפריים בלתי מפותחים ושפע של מעיינות‪.‬‬
‫תנאי מזג אוויר נאותים לפעילות תיירותית בתקופה שבין נובמבר למאי‪.‬‬
‫נוף אנושי ייחודי – התיישבות כפרית וחקלאית‪ ,‬המושכת תיירות‪ .‬סגנונות ההתיישבות הנם בעלי‬
‫צביון וערכים תרבותיים‪ ,‬המציעים חוויות מיוחדות‪.‬‬
‫מצאי משאבי טבע‪ ,‬נוף והיסטוריה בזיקה לתיירות‪ 18 :‬שמורות טבע‪ 3 ,‬גנים לאומיים‪ ,‬כ‪100 -‬‬
‫אתרים ארכיאולוגיים מוכרזים‪ ,‬שחלקם בעלי פוטנציאל תיירותי רב‪ ,‬וערכי טבע חשובים לשימור‪.‬‬
‫נתונים אלה מהווים בסיס טוב לתיירות חקלאית‪ ,‬שעליו ניתן להוסיף עוד נדבכים כדי להגיע‬
‫למימוש הפוטנציאל התיירותי של האזור‪.‬‬
‫עמק המעיינות‬
‫ תיירות חקלאית בבקעת בית שאן‬‫יחד עם מהלך מיתוג העמק כעמק המעיינות‪ ,‬הצובר תאוצה במועצה ונועד ליצור לאזור זהות‬
‫ותדמית תיירותית; לצד מהלך של תוכנית להקמת ‪ 100‬צימרים‪ ,‬התוכנית שהגיתי מיועדת לשים‬
‫דגש על הפן החקלאי‪-‬תיירותי בעמק‪ .‬ישנה בה התייחסות הן למגזר המושבי‪ :‬פיתוח מרכז תבלינים‬
‫אזורי ופיתוח פרויקטים כ"בשביל הסלט"; והן למגזר הקיבוצי‪ :‬מסלולים המשולבים בסיורים במשק‪,‬‬
‫העשרה בפעילויות שונות ומגוונות ושירותי הסעדה‪.‬‬
‫העבודה‪ ,‬שנעשתה בשיתוף מלא ובתיאום עם המועצה האזורית בקעת בית שאן – עמק‬
‫המעיינות‪ ,‬סוקרת ומגדירה את מגוון המושגים בתיירות החקלאית‪ ,‬הסוגים השונים של המיזמים‬
‫התיירותיים‪-‬כלכליים במשק החקלאי‪ ,‬מפרטת את מגוון הפעילויות השונות האפשריות בכל ענף‪,‬‬
‫מגדירה מטרות‪-‬על ואמצעים‪ ,‬סוקרת סוגיות וחסמים לפיתוח ומציעה הצעות שונות‪:‬‬
‫מוצעים מסלולים‪ ,‬המשלבים את המפעלים האזוריים כתחנה סופית בסיור חקלאי במטעים‪,‬‬
‫הקמת נקודות לממכר תוצרת מייצור מקומי‪ ,‬ומתן שירותי הסעדה במתחם המפעלים האזוריים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מוצע להקים בעין חוגה מתחם בעל צביון נופי מיוחד על המים‪,‬‬
‫למסעדה מהירה וחווייתית (דג וצ'יפס ‪ +‬סלטים)‪ ,‬שתוכל לשרת לפחות‬
‫‪ 3‬אוטובוסים מלאים בו‪-‬זמנית‪ .‬המסעדה תענה על צורך קיים‪ ,‬שאין לו‬
‫שום פתרון אחר באזור‪.‬‬
‫עמק המעיינות‬
‫ תיירות חקלאית בבקעת בית שאן‬‫בעבודתי הצעתי לשים את הדגש על שיתופי פעולה‪ ,‬יצירת אשכולות תיירותיים‪ ,‬יחסי גומלין והפריה בין היישובים‬
‫השונים והאטרקציות השונות באזור‪ ,‬קיום פורום תיירנים קבוע וסיורים באזור‪.‬‬
‫מוצע לבסס את מערך התיירות של האזור ושיווקו על ‪ 4‬עוגנים קיימים‪ ,‬להעשירם ולהעצימם‪:‬‬
‫• עתיקות בית שאן ‪ -‬המיזם האורקולי‪ ,‬שאמור להיפתח‬
‫ב‪ 2008-‬כמנוף לפיתוח אזורי‬
‫•עין חוגה‪ ,‬פיתוח מיזם הגולף ומתחם להסעדה מהירה‬
‫•מכלול תיירות ניר‪-‬דוד‪ ,‬העשרת המיזם בפעילויות נוספות‬
‫והקמת מלון ומלונית‬
‫•מכלול גשר‪ ,‬ביסוס המערך התיירותי הקיים והעשרתו‬
‫באזור קיימות גם אטרקציות רבות נוספות‪ :‬כוכב הירדן‪ ,‬נופי‬
‫הגלבוע‪ ,‬ההיפודרום בגלבוע (הנמצא עתה בתהליך התהוות‬
‫ואמור להוות מנוף לפיתוח אזורי) ועוד‪.‬‬
‫מוצע לרכז השקעה ביצירת תשתית לכפר תיירותי בירדנה‬
‫ובכפר רופין‪.‬‬
‫עמק המעיינות‬
‫ תיירות חקלאית בבקעת בית שאן‬‫המגמה היא להפוך את האזור מתחנת מעבר למקום של שהות‪ ,‬למקסם ולממש את הפוטנציאל‬
‫התיירותי של בית שאן‪ ,‬הן בקיץ ‪ -‬בפעילויות סביב המים והמעיינות‪ ,‬והן בחורף ‪ -‬בפעילויות‬
‫אחרות‪ .‬היעדר אתרי דת וקדושה מצריך פיתוח אתרים אלטרנטיביים‪ ,‬תוך שימת דגש על תיירות‬
‫"מהעיר אל הכפר"‪ ,‬של נופש פעיל‪ ,‬נופש‬
‫טבע‪ ,‬נופש בריאות‪ ,‬נופש אקולוגי‪ ,‬נופש מים‪ ,‬נופש אתני ונופש חקלאי‪ .‬יש לפתח נישות תיירותיות‬
‫שאינן קיימות בארץ או שהן מעטות‪ ,‬כדוגמת "גן גורו" בניר דוד‪.‬‬
‫מדיניות משרד החקלאות בתחום פיתוח‬
‫הכפר‪ ,‬היא לעודד את המועצות האזוריות‬
‫לקבוע סדר יום תכנוני‪ ,‬חוק ומדיניות‪,‬‬
‫באמצעות תוכניות מתאר אזוריות‪ ,‬כדי לקבל‬
‫את הסמכות לאישור תוכניות‪ .‬מהלך חשוב‪,‬‬
‫שכוונתו ליצור שיתוף פעולה בינמשרדי בין‬
‫משרד החקלאות‪ ,‬משרד התיירות וממ"י‪,‬‬
‫המובל ע"י רותי פרום אריכא‪ ,‬מנהלת האגף‬
‫לתכנון כפרי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪,‬‬
‫והוא מיועד ליצור כללי עבודה ולאפשר תהליך‬
‫רישוי מהיר ויעיל למיזם‪.‬‬
‫פסטיבל הדיג בגשר ‪2006 -‬‬
‫עם גיא רילוב‬
‫ חוות מקורה‬‫ראיינה וכתבה‪ :‬ברכה גל‬
‫נפגשתי עם גיא בחוות מקורה‪,‬השוכנת בסמוך לכרם מהרל‪ .‬ההורים של גיא הקימו את החווה‬
‫וכאן הוא נולד‪ .‬במקור הייתה זו חוות בקר‪ ,‬אך כששב גיא משירותו הצבאי‪ ,‬הקים במקום משק‬
‫מטעים‪ ,‬שלפני ‪ 20‬שנה הסב אותו למשק אורגני‪ .‬לפני ‪ 13‬שנים הוקם במקום בית בד כדי‬
‫לאפשר ייצור של שמן אורגני‪ .‬בית הבד מהווה מוקד משיכה למבקרים‪ ,‬ובאמצעותו ניתן למכור‬
‫את תוצרת המקום‪ :‬שמן‪ ,‬פירות העונה‪ ,‬וכיום גם יין מיקב שהוקם שם לאחרונה‪ .‬בתחילה היה‬
‫בית הבד מסורתי‪ ,‬אך לאחר מכן נרכש בית בד מודרני‪ ,‬שבו ייצור השמן נעשה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ללא‬
‫חימום וללא מים‪ .‬בבניית בית הבד הושם דגש רב על הסביבה‪ :‬העיצוב הוא כזה המשתלב‬
‫בסביבה; הנוזלים‪ ,‬המשמשים לשטיפה ולניקוי‪ ,‬מפונים למתקן טיפול ביולוגי ואינם נשפכים לביוב‪.‬‬
‫מבקרים מגיעים בעיקר בעונת אצירת השמן‪ .‬חלקם משלבים ביקור בבית הבד עם טיול רגלי בחווה‬
‫ובאזור‪ .‬בבית הבד ניתן לקבל הסבר על תהליך עשיית השמן ולראות את המכונה בפעולה‪ .‬הכניסה‬
‫היא חופשית‪ ,‬וההכנסות מתקבלות ממכירה ישירה למבקרים‪.‬‬
‫לדעתו של גיא‪ ,‬אנשים באים כי המקום יפה והשמן טעים‪ .‬לשאלתי‪ ,‬אם לאורגני יש יתרון בשיווק‪,‬‬
‫ענה גיא‪ ,‬שמה שמושך אנשים זה הִ מצאות בית הבד במקום‪ ,‬היכולת לטעום את השמן‪ ,‬ורק בסוף‬
‫העניין האורגני‪.‬‬
‫השמועה על המקום עוברת מ"פה לאוזן" ולא באמצעות פרסום‪ .‬אי‪-‬הפרסום הוא חלק מהשקפת‬
‫העולם של הזוג רילוב‪ .‬מעת לעת מגיעים עיתונאים‪ ,‬הרואים במקום "גימיק" ומפרסמים אודותיו‬
‫כתבה בעיתון‪ ,‬שמפיצה את שם המקום לעוד אנשים‪.‬‬
‫עם גיא רילוב‬
‫ חוות מקורה‬‫השמן שמיוצר בבית הבד הזה מדורג במקום גבוה באיכותו‬
‫בעולם‪ .‬הוא מופיע בספר הסוקר את ‪ 100‬שמני הזית האורגניים‬
‫הטובים בעולם‪.‬‬
‫בחוות מקורה מגדלים גם כרם אורגני‪ ,‬מה שהביא קבוצת‬
‫משקיעים לחבור לגיא בשנת ‪ ,2000‬וב‪ 2004-‬הוקם יקב‪ ,‬שבו‬
‫מייצרים יין אורגני ויין שאינו אורגני‪.‬יש ביקב מרכז מבקרים‪ ,‬כמו‬
‫בבית הבד‪ ,‬וגם בו מתקיימים סיורים וטעימות יין‪ .‬גיא חושב‬
‫שבהחלט קיימת סינרגיה בין היקב לבית הבד‪.‬‬
‫כמו בכל ראיון‪ ,‬שאלתי הפעם את גיא על קשריו עם ההדרכה ועם שה"מ‪ .‬הוא סיפר‪ ,‬שבראשית‬
‫דרכו כמגדל היה המדריך מגיע אליו אחת לשבועיים‪ ,‬וזה היה חשוב מאוד‪ .‬חקלאי‪ ,‬אומר גיא‪ ,‬כמה‬
‫שהוא לא יהיה טוב‪ ,‬לא יכול לראות לבד את כל התמונה‪ ,‬ובכך למדריך יש חשיבות מאוד גדולה‪.‬‬
‫מה שקורה היום עם ההדרכה יגרום בסופו של דבר להיעלמותה של ההצטיינות בחקלאות‬
‫הישראלית‪ .‬גיא עובד בשיתוף עם אורי אדלר‪ ,‬שעד לאחרונה ריכז את הנושא האורגני בשה"מ‪ .‬יחד‬
‫הם פועלים למען קידום החקלאות האורגנית‪ .‬גיא חושב‪ ,‬שהעובדה ששה"מ מוותר על הפונקציה‬
‫הזו‪ ,‬מעידה על סדרי עדיפויות שאינן תואמים את צמיחתו הגדולה של הפלח האורגני בארץ‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫עם גיא רילוב‬
‫ חוות מקורה‬‫גיא פעיל בחקלאות האורגנית‪ :‬הוא מרכז קשרי חו"ל בארגון הישראלי של החקלאות‬
‫האורגנית‪ ,‬הוא סגן נשיא של החקלאות האורגנית במדינות אגן הים התיכון והוא פעיל‬
‫בארגון החקלאות האורגנית העולמי‪ .‬כאחד שמסתובב בארצות אחרות‪ ,‬הוא מספר‬
‫שבאירופה התמיכות בחקלאות בכלל‪ ,‬ובחקלאות האורגנית בפרט ‪ -‬הן רבות‪ .‬החקלאי‬
‫האירופאי מקבל מסר שהוא חשוב ובעל ערך‪ ,‬ממש לא כמו בארץ‪...‬‬
‫חממות תיירות‬
‫קובי מלר – משרד התיירות‬
‫"חממת התיירות" היא מרכז לייעוץ ולליווי הקמת עסקים (פרויקטים) בתיירות הכפרית‪,‬‬
‫באמצעות הדרכה מקצועית ליזמים‪ ,‬הניתנת ע"י יועצים מקצועיים‪.‬‬
‫ברחבי הארץ קיימים ‪ 20‬צוותים אזוריים של "חממות תיירות"‪ ,‬המנוהלות ע"י המט"י (מרכז‬
‫טיפוח יזמות)‪ ,‬או היחפ"כ (יחידה לפיתוח כלכלי) האזורי‪ ,‬או ע"י עמותת התיירות‪ .‬הצוות‬
‫האזורי כולל את מנהל עמותת התיירות‪ ,‬מנהל המט"י‪ ,‬נציג הרשות לפיתוח הגליל או הנגב‪,‬‬
‫נציגי משרדי התיירות ונציגי משרד החקלאות‪.‬‬
‫שכר הייעוץ משולם ע"י היזם (‪ )25%‬וע"י הממשלה (‪[ )75%‬משרדי התיירות והחקלאות‪,‬‬
‫הרשויות לפיתוח הנגב‪/‬הגליל]‪.‬‬
‫החממה מספקת ליזם את השירותים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬בדיקת כדאיות כלכלית של הפרויקט‪.‬‬
‫‪ .2‬תוכנית רעיונית של הפרויקט‪.‬‬
‫‪ .3‬בדיקת סבירות תכנונית‪/‬סטטוטורית‪.‬‬
‫‪ .4‬אבחון של פרויקט תיירותי קיים‪.‬‬
‫‪ .5‬ליווי הקמה או ייעוץ תפעולי‪.‬‬
‫‪ .6‬ייעוץ שיווקי פרטני או ייעוץ על בסיס קבוצתי‪.‬‬
‫חממות תיירות‬
‫תפוקות הייעוץ מוגשות בכתב ליזם ומוצגות בפני הצוות האזורי‪ ,‬לקביעת המשך הסיוע הרצוי‪,‬‬
‫בהתאם לצורכי היזם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬נדונו ב"חממות התיירות" ‪ 454‬פרויקטים‪ ,‬שהוקצו להם כ‪ 14,000 -‬שעות ייעוץ‪.‬‬
‫ב"חממות התיירות" בגליל אושרו ‪ 7,700‬שעות ייעוץ ל‪ 236-‬פרויקטים (שמתוכן ‪ 1780‬שעות ל‪-‬‬
‫‪ 55‬פרויקטים במגזר הדרוזי והצ'רקסי)‪.‬‬
‫בחממות התיירות בנגב אושרו ‪ 4,200‬שעות ייעוץ ל‪ 136-‬פרויקטים (מתוכן ‪ 600‬שעות ל‪20-‬‬
‫פרויקטים במגזר הבדואי)‪.‬‬
‫כרבע מהפרויקטים שקיבלו ייעוץ היו אטרקציות תיירותיות‪ 20% ,‬בתחום האירוח הכפרי‪15% ,‬‬
‫בתיירות חקלאית ועוד‪.‬‬
‫כמחצית מהיזמים ביקשו ייעוץ בתחום הכנת פרוגרמה רעיונית לפרויקט‪ ,‬כ‪ 15% -‬בתחום‬
‫בדיקות כלכליות‪ 15% ,‬בתחום שיווק ועוד‪.‬‬
‫שנת ‪ 2007‬מתאפיינת בגידול במספר התכניות במגזרי המיעוטים בגליל ובנגב‪ ,‬ובגידול‬
‫בתחום תכניות לעסקים חקלאיים‪ ,‬העוברים הסבה לתיירות‪-‬חקלאית‪ .‬ל"חממות התיירות" יש‬
‫תרומה משמעותית בתנופת ההתפתחות המואצת של התיירות הכפרית והתיירות החקלאית‬
‫בארץ בעשור האחרון‪.‬‬
‫חממת תיירות‬
‫– כלי מקצועי ליזם המתחיל‬
‫שלומי שקד מנהל חממת התיירות "יואב‪-‬יהודה"‬
‫פרויקט "חממת התיירות" הינו אחד הכלים המקצועיים‪ ,‬המועילים והנגישים ליזם הבודד‪,‬‬
‫היוצר בקלות‪ ,‬וללא מגבלות בירוקרטיות קשר בין היזם ופעילותו לבין המוסד הציבורי הממן‬
‫והמסייע (משרד התיירות או משרד החקלאות)‪.‬‬
‫מניסיוני‪ ,‬נוכחתי שתרומתה הצנועה של פעילות זו מסייעת רבות ליזם טרם קבלת ההחלטה‪.‬‬
‫לשמחתי‪ ,‬ידעו יוזמי ומקימי "החממות" להגמיש ולהתאים את אופן הסיוע ואת תחומי הסיוע‬
‫של חממת התיירות למשתנים הרבים‪ :‬זמן‪ ,‬מחיר‪ ,‬מקום ומסגרת הפעילות‪ ,‬ובכך לתת תשובה‬
‫הולמת כמעט לכל פנייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עלינו להמשיך ולהקפיד על עבודת היועצים‪ ,‬שלעתים‬
‫דואגים יותר לפרנסתם מאשר לפרנסת היזם‪ ,‬ובהמלצותיהם הם גוררים אותו לציפיות‬
‫ולהשקעות מיותרות‪ .‬מחובתו של היועץ להיות גם "אמיץ" מבחינה מקצועית‪ ,‬ואם יש צורך או‬
‫הכרח במתן תשובה שלילית‪ ,‬יש לעשות זאת לאלתר ועוד בראשית הדרך‪.‬‬
‫עליי לציין בסיפוק רב‪ ,‬של"חממת התיירות" חלק נכבד ומכריע‬
‫בקידום התיירות הכפרית‪-‬חקלאית בישראל‪ ,‬ונקווה כי יימצאו‬
‫המשאבים והאמצעים להרחיב ולהעצים פעילות זו‪.‬‬
‫קורס יזמות עסקית בתיירות‬
‫מ‪.‬א‪ .‬באר טוביה‬
‫כתב‪ :‬שי דותן‬
‫במועצה האזורית באר טוביה קיימת התעוררות בנושא‬
‫תיירות חקלאית‪ .‬נעם יעקבא‪ ,‬שמככב בכתבה נוספת‬
‫בתיירון זה‪ ,‬היה יוזם הקורס במועצה‪ .‬הקורס זכה‬
‫להצלחה ובימים אלה נפתח קורס שני‪.‬‬
‫חיים גינזבורג‪ ,‬שריכז את הקורס‪ ,‬הגדיר אותו כקורס‬
‫יזמות עסקית בתיירות‪ .‬בקורס הועברו תכנים להיכרות עם‬
‫עולם התיירות‪ ,‬שיקולי כדאיות בהקמת עסק בתיירות‬
‫חקלאית‪ ,‬שיווק‪ ,‬שירות‪ ,‬והיבטים משפטיים‪.‬‬
‫הקורס התבסס על ניסיונו הרב של חיים בשטח כיזם תיירות בקיבוצו וכמרצה בענייני ניהול ופיתוח‬
‫תיירותי‪ .‬הקורס החל בסיור באתרי תיירות כפרית וחקלאית באזור של עמותת התיירות "יואב‪-‬יהודה"‪,‬‬
‫והסתיים בסיור באתרי תיירות בגליל וברמת הגולן‪ ,‬תוך כדי שיחות עם התיירנים בשטח ולמידה‬
‫מניסיונם של אחרים‪ .‬הביקורים בשטח לקראת סיומו של הקורס המחישו למשתתפים את שלמדו‬
‫במהלך הקורס‪ .‬לקורס נוספו שתי פגישות‪ ,‬מעבר לתכנון המקורי‪ ,‬כדי להשלים נושאים שהורגש שלא‬
‫לובנו כראוי‪ .‬המשתתפים ביקשו קורס המשך כדי להעמיק את הידע שרכשו‪.‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר תומך בקורסים ובהדרכות ב‪ 40% -‬מענק ובסכום שאינו עולה על‬
‫‪. ₪ 50,000‬‬
‫בקשות ניתן להגיש ע"פ נוהל סיוע לקורסים והדרכות לשנת ‪ ,2008‬המפורסם באתר משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר ‪www.moag.gov.il‬‬
‫חקלאי יזם‬
‫ יזם גם בתיירות חקלאי‬‫שי דותן‬
‫ביקשתי מנועם לכתוב כמה מילים לתיירון‪ ,‬מפני שנועם הוא יזם ‪ -‬יזם בחקלאות בגידול קטן‬
‫ולא נפוץ‪ ,‬ויזם גם בתיירות‪ ,‬כפי שתוכלו לקרוא בהמשך‪ .‬נועם יעקבא מגדל ארטישוק וענבים‬
‫במושב ניר בנים‪ ,‬דור שני למייסדי המושב‪ .‬נועם הוא חקלאי‪ ,‬המגדל גידול קטן‪ ,‬שנפח השיווק‬
‫שלו כ‪ 4,000-‬טון בשנה‪ ,‬ומוגבל בעונת השיווק ל‪ 6 -‬חודשים בלבד‪ .‬הוא אינו מוכר ע"י צרכנים‬
‫רבים ונדרשים לו שיווק מיוחד וקידום מכירות‪ .‬נועם מתחבט בגידול בבעיות שיווקיות מגוונות‪,‬‬
‫שביניהן הגדלת מספר הצרכנים‪ ,‬הכרה בחשיבת צריכת הארטישוק וחשיפת הציבור ליתרונות‬
‫הבריאותיים של הגידול‪ .‬נועם הגיע מעניין קידום שיווק הגידול לתיירות חקלאית‪ .‬לפני מספר‬
‫שנים יזם את פסטיבל הארטישוק‪ ,‬שהעיד על כך שהציבור "צמא" לאירועים מסוג זה (באותה‬
‫שבת נחסם לתנועה כביש קריית מלאכי‪-‬באר שבע)‪.‬‬
‫לדעת נועם‪ ,‬הקהל הישראלי העירוני מחפש פעילות בסביבה הכפרית הקרובה‪ .‬אנשים רוצים‬
‫לצאת בשבתות ובחופשות לפריפריה הקרובה לעיר ולחזות בחקלאות‪ .‬ביקור של אוכלוסייה‬
‫כזאת במרחב הכפרי הוא אמצעי מיטבי לשיפור תדמית החקלאות‪ .‬באמצעותו של המרחב‬
‫הכפרי ניתן לעורר במבקרים את כל חמשת החושים‪ .‬המבקרים עוברים חוויה חיובית‪,‬‬
‫הנשמרת בזיכרונם לאורך זמן‪.‬‬
‫נועם לא הסתפק בלעשות לביתו ‪ -‬בפתיחת המשק לאירועי אוכל בסופי שבוע בעונת‬
‫הארטישוק‪ ,‬אלא גם יזם קורס ליזמי תיירות חקלאית במועצה האזורית "באר טוביה"‪ .‬בקורס‬
‫השתתפו מעל ‪ 30‬אנשים מכל האזור‪ ,‬וכבר יש דרישה לקורס שני ולקורס המשך‪.‬‬
‫יזמים דוגמת נועם הינם הדלק המניע את התיירות החקלאית‪.‬‬
‫נעם יעקבא ‪ -‬ניר‪-‬בנים‬
‫את פסטיבל הארטישוק‪ ,‬שהתקיים בשנת ‪ ,2005‬ודאי זוכרים‬
‫אתם‪ ,‬ואם לא – ניתן למצוא תקציר אודותיו בתיירון מספר ‪.3‬‬
‫הפסטיבל‪ ,‬שארגנתי בזמן קצר (חודש‪-‬חודשיים)‪ ,‬הביא‬
‫להסתערות המונים‪ ,‬כך שפקק התנועה התחיל בצומת מסמיה‬
‫ונגמר בצומת פלוגות‪ ,‬ואף גרם להרס של חלק משטח הארטישוק‪.‬‬
‫כמו שנכתב בעיתונות שסיקרה האירוע‪" :‬נועם נשאר בשוק‬
‫מהארטישוק"‪ .‬האמת שהשוק שלי היה מההמונים המחפשים עניין ותוכן בשבתות‪ ,‬מחפשים את‬
‫חוויית הקטיף בשדה‪ .‬לדעתי‪ ,‬עם קצת יחסי ציבור אפשר לעשות גם את "פסטיבל הח'וביזה"‬
‫(חלמית)‪ ,‬והמוני בית ישראל‪ ,‬המחפשים סיבה לצאת מהבטון ומהאספלט שבעיר אל המרחב‬
‫הפתוח‪ ,‬יציפו את המקום בכמויות שלא ייאמנו‪.‬‬
‫לקח לי די הרבה זמן לצאת מהשוק‪ ,‬לחשוב ולנתח את התופעה‪ .‬בשנה שעברה פנו אליי‬
‫מעמותת תיירות יואב‪-‬יהודה‪ ,‬שאשתתף בפסטיבל האוכל‪ ,‬הנערך מדי שנה ע"י העמותה‪.‬‬
‫הסכמתי להשתתף רק אם יתאפשר למבקרים לרכוש ארטישוק טרי בבית האריזה הצמוד לבית‬
‫המגורים‪ .‬ממפגש עם המבקרים שהגיעו ומשיחות עמם התחלתי להבין את "עכברי‪-‬העיר"‪.‬‬
‫הבנתי שמה שבעינינו‪" ,‬עכברי הכפר"‪ ,‬נראה יומיומי‪ ,‬עבורם מדובר באטרקציה תיירותית‪.‬‬
‫באותו זמן‪ ,‬בהיותי חבר הנהלת המועצה האזורית באר טוביה‪ ,‬נתבקשתי ע"י ראש המועצה‬
‫האזורית לקדם את נושא התיירות הכפרית בשטחי המועצה‪ .‬מתוך היכרות אישית קודמת‪ ,‬עוד‬
‫מהפסטיבל‪ ,‬עם הגורמים הממשלתיים (חקלאות‪ ,‬תיירות‪ ,‬עמותת תיירות)‪ ,‬זימנתי אותם לפגישה‬
‫משותפת‪ ,‬כדי לראות איך להתחיל להניע ולקדם תיירות חקלאית במועצה‪ ,‬שהיא עדיין חקלאית‬
‫ברובה‪ ,‬והתיירות בה עדיין "בחיתוליה"‪.‬‬
‫את הפעילות התחלנו בסקר ראשוני (‪ 50‬שעות)‪ ,‬שנערך ע"י איתי בקר‪ ,‬יועץ תיירות מטעם‬
‫"חממת התיירות"‪ ,‬שבדק את הפוטנציאל התיירותי‪-‬חקלאי במועצה ודרכים למימושו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הסתיים קורס יזמות עסקית בתיירות חקלאית‪ ,‬שנערך במועצה‪ ,‬בהנחייתם של חיים‬
‫גינצבורג ואשר קירשנבאום‪ ,‬בהשתתפות ‪ 30‬חקלאים ותושבים‪ .‬בימים הקרובים עתיד להיפתח‬
‫קורס נוסף למתעניינים חדשים‪ .‬במקביל‪ ,‬החלתי במגעים‬
‫עם שה"מ לפתיחת קורס למחלבות ביתיות‪ ,‬שכן מדובר‬
‫במועצה שביישוביה רפתות חלב רבות‪.‬‬
‫‪...‬ומ"הכובע הציבורי" בחזרה ל"כובע הפרטי"‪ :‬מפסטיבל‬
‫האוכל שהתקיים השנה עשיתי צעד נוסף‪ :‬בצמוד‬
‫לבית‪-‬האריזה פתחתי בשבתות בראנץ' עשיר‪ ,‬המבוסס כולו‬
‫על הארטישוק‪ .‬בנוסף לפעילות למיטבי לסת‪ ,‬אני מדגים‬
‫למבקרים כיצד להוציא את ה"לב" מהארטישוק‪ ,‬מחלק טיפים‬
‫גסטרונומיים וחוברות מתכונים‪ ,‬וכמובן ישנה אפשרות לרכוש ארטישוק טרי‪.‬‬
‫משיחות עם המבקרים ומתגובות שמגיעות מאוחר‬
‫יותר (טלפוניות‪ ,‬דוא"ל)‪ ,‬אני מקבל משוב חיובי‬
‫ביותר‪ .‬אנשים אהבו את האוכל‪ ,‬את האווירה‬
‫הכפרית ואת האוטנטיות של המקום‪ .‬כל זה מרחיב‬
‫את הלב למרות שהעבודה בשבתות קשה‪.‬‬
‫כיום אני עסוק בסיכום עונת הארטישוק‪ ,‬הן‬
‫החקלאית והן התיירותית‪ .‬אם בחקלאות אנו‬
‫תלויים רבות בחסדי שמיים (גשם‪ ,‬קרה‪ ,‬חמסין‬
‫ועוד); הרי שבתיירותית הרבה תלוי בנו ‪-‬‬
‫במקצוענות‪ ,‬בשיווק נכון‪ ,‬בקשר עם המבקרים‬
‫לאורך עונת הגידול‪ ,‬בפיתוח קהלים נוספים וכו'‪,‬‬
‫עם זאת‪ ,‬העתיד נראה מבטיח!‬
‫יעקב כהן ‪ -‬מנהל האגף המוניציפאלי‬
‫ומרכז פורום ועדת התיירנים‬
‫המועצה האזורית "עמק חפר" ופורום ועדת התיירנים‬
‫במועצה השיקו לאחרונה מדריך לתיירות ולטיולים בעמק‬
‫חפר‪ ,‬אזור ההולך ומתפתח כאתר בילוי ותיירות‪ ,‬המציע‬
‫למבקרים בו מגוון נרחב של מראות ואפשרויות בילוי‬
‫ייחודיות‪.‬‬
‫עמק חפר הוא אזור אטרקטיבי מאוד מבחינת פוטנציאל‬
‫הפיתוח התיירותי הכפרי שבו‪ ,‬הנמצא על אם הדרך בין‬
‫צפון המדינה לדרומה‪ .‬הנוסע לאורכו ולרוחבו של העמק‬
‫ייחשף ל"ריאות ירוקות" של אזור כפרי‪ ,‬חקלאי‪ ,‬ירוק‬
‫ומעובד‪ ,‬הנושא שלל צבעים וריחות ‪ -‬פריחות החורף‪,‬‬
‫פריחת ההדרים המשכרת באביב‪ ,‬חופי הים התיכון‬
‫המוזהבים והמים הכחולים בקיץ‪ ,‬אתרי טבע‪ ,‬נוף ומורשת‪,‬‬
‫ויישובים מפותחים ומטופחים‪ ,‬על שלל היצע האטרקציות‬
‫שבהם בכל ימות השנה‪.‬‬
‫שיקום נחל אלכסנדר‪ ,‬הפרסים והפרסום‪ ,‬שלו זכה בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬יצרו עוגן מרכזי נוסף בשנים האחרונות וביקוש רב‬
‫לבילוי ולטיול לאורך הנחל ובפארקים‪ ,‬שפותחו לאורכו‪,‬‬
‫המהווים אטרקציות משלימות לבילוי מהנה באזור‪.‬‬
‫מוקדי תיירות אזוריים ופרטיים בעמק חפר מתמקדים בנושאי בילוי בשעות הפנאי‪ ,‬טיולים וסיורים‬
‫בטבע‪ ,‬אירוח‪ ,‬אומנות ויצירה‪ ,‬אגרוטוריזים ואקוטוריזים‪ ,‬רפואה משלימה וטיפולים אלטרנטיביים‪ ,‬וכן‬
‫שפע מרתק של בתי קפה‪ ,‬מסעדות ופאבים ייחודיים‪ ,‬גלריות וחנויות "בוטיק" קטנות‪ ,‬המוכרות‬
‫מהתוצרת החקלאית והמעובדת של העמק‪ ,‬כגון‪ :‬פרחים שתילים ועציצים‪ ,‬ירקות ופירות "אורגניים"‪,‬‬
‫גבינות‪ ,‬יינות משובחים‪ ,‬שמן זית ועוגות ערבות לחך‪ ,‬וכן חפצי אומנות ויצירה מקומית‪ .‬באמצעות‬
‫המדריך ניתן להגיע אל אתרי הטבע והנוף‪ ,‬האתרים הארכיאולוגיים‪ ,‬אתרי מורשת ראשית‬
‫ההתיישבות‪ ,‬המטעים המוריקים‪ ,‬השדות וחממות פרחים‪ ,‬בריכות הדגים‪ ,‬הרפתות‪ ,‬הדירים‪ ,‬הלולים‬
‫והמתקנים האקולוגיים‪ ,‬המספקים תשתית למסלולים מרתקים ומלבבים למטייל הישראלי ולתיירות‬
‫הנכנסת‪.‬‬
‫כבישים ‪ ,4 ,2‬ו‪ ,6 -‬שלאורכם עוברת כל תנועת המטיילים‬
‫הגדולה בשני הכוונים ‪ -‬צפונה ודרומה‪ ,‬והקרבה לריכוזים‬
‫המטרופולינים הגדולים במישור החוף ובשפלה‪ ,‬מקנים לאזור‬
‫יתרון מבחינת זמינותו וזמן ההגעה הקצר אליו כמעט מכל‬
‫מקום בארץ‪ ,‬לצד מגוון האטרקציות שהוא מציע‪ .‬אלה מזמינים‬
‫את המטיילים "לעצור בדרך" או להגיע במיוחד לבילוי מהנה‬
‫בו‪.‬‬
‫תיירות חקלאית‬
‫ השלב הבא‬‫חיים גינזבורג ‪ -‬מרצה ליזמות עסקית במרכז האקדמי רופין ויועץ לניהול ולפיתוח תיירות;‬
‫מנהל ביה"ס ללימודי תיירות ומלונאות בדימוס‬
‫לאחר שחלק נכבד מהחברים בהתיישבות כבר מתנסים ביזמות עסקית בתיירות הכפרית‪:‬‬
‫באירוח כפרי‪ ,‬בתיירות חקלאית‪ ,‬בתיירות אקולוגית‪ ,‬בתיירות מסחרית ובשילוב של מגוון‬
‫אפשרויות של התיירות החוץ‪-‬אורבאנית‪ ,‬הגיעה העת להתקדם ולהשביח את המוצר‪ ,‬לשפר‬
‫את השירות ולהעצים את חוויית האורח (אפקט ה‪ .)WOW-‬אורחים ומבקרים החוזרים פעם‬
‫אחר פעם‪ ,‬מצפים מאתנו שנפתיע אותם‪ ,‬שנחדש להם‪.‬‬
‫גישות ניהול חדשניות עוסקות בשיפור מתמיד כתרבות ארגונית‪ ,‬כדבר שבשגרה‪ ,‬ולא‬
‫כפעולה חד‪-‬פעמית כתוצאה ממשבר‪.‬‬
‫במה נשפר ומה נחדש?‬
‫תחום אחד שניתן לשפר ולחדש בו הוא איכות השירות באתר‪ .‬להזכירכם‪ ,‬שירות‪ :‬ביקשת‬
‫קפה וקיבלת קפה; איכות השירות‪ :‬איך קיבלת את הקפה? בספל או בכוס? האם קיבלת‬
‫מפית לצדו? האם לקפה צורפו עוגייה או קוביית שוקולד? האם הקפה הוגש עם כוס מים?‬
‫כך גם בסיור ברפת‪ ,‬בדיר או בפרדס‪.‬‬
‫כאן עולות השאלות‪ ,‬האם הסיור מותאם באורכו וברמת ההסבר למודרכים?‬
‫האם ישנה היענות לשאלות? האם מפעילים את המשתתפים בסיור בכתב חידה? האם‬
‫משתפים את המבקרים במשימות האכלת בעלי חיים או במשימות קטיף‪ ,‬כאשר מדובר‬
‫במטע או פרדס או גן ירק?‬
‫תיירות חקלאית‬
‫ השלב הבא‬‫תחום נוסף הנתון לשיפורים ולהכנסת חידושים הוא מאזן הנוחות‪ .‬מהי נוחות האירוח מרגע‬
‫שהאורח יצר קשר ואושרה העסקה ועד שעזב את האתר לאחר האירוח? האם קיים שילוט‬
‫במקומות הכרחיים‪ ,‬כמו‪ :‬חניה‪ ,‬שירותים‪ ,‬תאורה‪ ,‬בטיחות‪ ,‬אסטטיקה וארגונומיה? האם‬
‫הציוד והאביזרים מותאמים לצורכי המשתמשים?‬
‫גם בתחום התקשורת עם האורח וניהול משא ומתן אפקטיבי‪ ,‬שבסופו סגירת עסקה‪ ,‬ניתן‬
‫להכניס שיפורים‪ .‬בתיירות החקלאית והכפרית קיימת ציפייה לתקשורת קרובה‪ ,‬לשיחה‬
‫ולאירוח‪ ,‬אך זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬במינון נכון‪ ,‬תוך שמירת פרטיות האורח‪ .‬הציפיות של האורחים‬
‫מגוונות‪ ,‬ויש ללמוד טכניקות למינון נכון של אינטראקציה‪.‬‬
‫שלב נוסף הוא פיתוח התיירות בראייה מרחבית‪ .‬ניתן לנקוט בשיתופי פעולה בין יזמיות‪,‬‬
‫לדוגמה בין יקבי בוטיק ליצרני גבינות‪ ,‬לערוך פסטיבלים בנושאי חקלאות ובתים פתוחים‬
‫ולשלב אומנים בפעילות באמצעות הצגת חלק מעבודותיהם באתרי האירוח הכפרי‬
‫ובאטרקציות השונות‪.‬‬
‫תיירות חקלאית‬
‫ השלב הבא‬‫בד בבד‪ ,‬יש עדיין מועצות אזוריות‪ ,‬שבתחומן טרם הועלה נושא התיירות החקלאית‪ ,‬כך‬
‫שיקנה אפשרויות תעסוקה שונות והעשרתן‪ .‬יש לפעול ולעודד מועצות אלה לקחת יוזמה‪,‬‬
‫כפי שעשו לפני כחצי שנה המושבניקים של באר טוביה‪.‬‬
‫הכפר מתרחק מאוד מהעיר‪ .‬אטרקציות חקלאיות מושכות מבקרים מהסביבה הקרובה‪,‬‬
‫ועלינו רק להציע חוויה‪ .‬התרומה תהיה לנו ולאורחים‪.‬‬
‫בתחומים אלה שציינתי עוסק אני‪ ,‬יחד עם עמיתיי‪ ,‬כאשר אנו מתעדכנים באופן שוטף‬
‫ומתמיד בנעשה גם באירופה ובמזרח אסיה‪.‬‬
‫שיחה עם משה גורן‪ ,‬מנהל שה"מ‬
‫ראיין וכתב‪ :‬צפריר בצר‬
‫תחום התיירות החקלאית אינו חדש לנו מבחינת היותו נושא להתייחסותנו‪ .‬עד היום אנו‪,‬‬
‫כארגון‪ ,‬לא השכלנו למצוא את הדרך להתארגנות נאותה‪ ,‬כך שנהיה גורם מקצועי משמעותי‪,‬‬
‫שביכולתו לתת הדרכה‪ ,‬אינפורמציה‪ ,‬ידע וניסיון לפיתוח‪ ,‬למעט בתחומים מקצועיים‬
‫ספציפיים‪ ,‬שבהם יכולותיהם המקצועיות של המדריכים הן שהביאו לקידום‪ ,‬כמו עריכת‬
‫קורסים‪ ,‬העוסקים בעיבוד נוסף של תוצרת חקלאית‪ ,‬כדוגמת ייצור גבינות‪ ,‬אפיית לחם והפקת‬
‫שמן זית‪ ,‬זאת כבסיס המאפשר פיתוח אטרקציות תיירותיות מסחריות‪ ,‬התורמות להגדלת‬
‫הכנסות החקלאים‪.‬‬
‫תיירות חקלאית כפרית מחייבת התמחות מקצועית‪ ,‬השונה ממה שקיים כיום בשה"מ‪.‬‬
‫כארגון מקצועי‪ ,‬המכבד את עצמו והמבוסס על מקצועיות‪ ,‬כניסה לתחום זה מצריכה התארגנות‬
‫מיוחדת‪ ,‬הן בתחום המקצועי (הכשרה ספציפית בתחום)‪ ,‬והן ברמת הארגון והאדמיניסטרציה‬
‫(הקצאת כוח אדם‪ ,‬משאבים וכדומה)‪.‬‬
‫מצבו של שה"מ‪ ,‬כארגון הנתון בלחצי צמצום מתמשכים מצד אחד‪ ,‬והנמצא תחת דרישה מתמדת‬
‫לגיבוי מקצועי לענפי החקלאות "הרגילים" מצד שני‪ ,‬מנע את כניסתנו לתחום זה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬אופן הטיפול בתיירות הכפרית קשור בתחומים מנהליים וסטטוטוריים‪ ,‬שעוסקות בהם‬
‫יחידות אחרות במשרד ומשרדי ממשלה אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יכולתו של שה"מ לתרום תלויה בשיתוף‬
‫הפעולה בין הגורמים השונים העוסקים בנושא‪ ,‬שעדיין לא קיבלו לכך ביטוי אופטימאלי‪.‬‬
‫לשה"מ קשה מאוד להיכנס באופן עצמאי לתחום זה ולפעול בו מבחינת יכולתו המקצועית‪.‬‬
‫שיחה עם משה גורן‪ ,‬מנהל שה"מ‬
‫המדיניות המשרדית בתחום זה צריכה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לקחת בחשבון אפשרויות מקצועיות או פוטנציאל‬
‫מקצועי הקיים בשה"מ ולכוון אותו לתמיכה בתחום‪ .‬יש מקום לעשות זאת במסגרת סדרי‬
‫העדיפויות של המשרד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש מקום ליזום פעולות מקצועיות בשה"מ‪ ,‬שיתרמו לפיתוח התיירות החקלאית‪ ,‬כמו‬
‫קורסים ליזמים חקלאיים‪ ,‬חשיפה ליזמות המתבצעת בשטח ע"י סיורים ועוד‪.‬‬
‫בשה"מ נעשתה התארגנות מסוימת בתחום זה‪ ,‬אך זאת מתוך התעניינותם וביוזמתם של כמה‬
‫מדריכים ומנהלים‪ ,‬הרואים את חשיבות העניין ואת הפוטנציאל הטמון בו לרווחת החקלאים‪.‬‬
‫בשה"מ גם מונה רפרנט לנושא תיירות‪ ,‬ואנשי שה"מ אף פעילים בהוצאת ה"תיירון"‪ ,‬אך זאת גם‬
‫כן‪ ,‬הודות ליוזמה ולכוח הרצון של כמה אנשים‪ ,‬העושים זאת בהתנדבות‪ ,‬בנוסף לעבודתם‪.‬‬
‫ניתן בהחלט לתעל את היוזמות הללו בצורה מוסדרת‪ ,‬שיטתית ומקצועית יותר‪ ,‬כך שאפשר יהיה‬
‫לתרום לפיתוח נוסף של התחום‪.‬‬
‫בגיליון הקודם כתבה ברכה גל על "תיירון כקהילת ידע"‪ ,‬ובתגובה כתב רוני אמיר‪:‬‬
‫לברכה ולצוות ה"תיירון" שלום‪,‬‬
‫עדיין לא הבנתי איך משתלב שה"מ או מחויב בדבר‪ ,‬שמעניין אותי כשלעצמו‪ :‬תיירות חקלאית‪.‬‬
‫ניתן לפעול דרך בתי ספר חקלאיים‪ ,‬חוות חקלאיות בערים וכדו'‪ .‬יש מספר של מדריכים‪ ,‬הפועלים שם‪,‬‬
‫וניתן להעביר דרכם את החקלאות לנוער‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬יש למנות בשה"מ בכל אגף‪/‬צוות‪/‬מחלקה אדם שיטפל בנושא ויאסוף רעיונות‪ .‬אם לא תהיה‬
‫דחיפה‪ ,‬ובעיקר עניין של ההנהלה‪ ,‬הדבר לא יצלח‪ .‬יש להיפגש עם כל עובדי האגפים‪/‬המחוזות ולפעול‬
‫לקידום הנושא‪ ,‬אך לפני הכול‪ ,‬להגדיר יעדים‪ ,‬להסביר במה מדובר ומה רוצים להשיג‪.‬‬
‫האם תפקידנו לשכנע או להציע לחקלאים תיירות? בהמשך יש להכין רשימת מדריכים‪ ,‬המוכנים‬
‫להתגייס לפעילויות בנושא‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫רוני אמיר‬
‫ברכה גל‪ ,‬דובי וולפסון‬
‫בגיליון זה מובאת שיחה עם משה גורן‪ ,‬הנדרש לנושאים שמעלה רוני אמיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מוצאים‬
‫לנכון להביע כאן את דעתנו‪ ,‬ואפילו אם היא מנוגדת משהו לדעתו של מנהל שה"מ‪ ,‬על מקומו של‬
‫מדריך שה"מ בתיירות החקלאית‪:‬‬
‫חקלאי מקבל מהמדריך הדרכה לגבי אופן הטיפול בגידוליו‪ .‬כשחקלאי שוקל להצטרף לחקלאות‬
‫תיירותית‪ ,‬ביכולתו של המדריך לעזור לו מכמה היבטים‪ ,‬כלהלן‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬המדריך צריך‬
‫להסביר לחקלאי‪ ,‬שעיסוק בתיירות חקלאית אינו מתאים בהכרח לכל חקלאי‪ ,‬ויש צורך‬
‫בהתעסקות עם בני אדם‪ ,‬ואף ברבים בבת‪-‬אחת‪ .‬המדריך ימשיך ויעזור לחקלאי בהפנייתו‬
‫לגורמים במשרד‪ ,‬שעוסקים בנושאי התיירות החקלאית‪ .‬מקצועיותו של המדריך תעזור לחקלאי‬
‫בקביעת התכנים של הפעלת המבקרים‪ ,‬בתכנון הפעילות‪ ,‬כך שתתאים למבקרים‪ ,‬בהתאמת‬
‫אזור הפעילות לביקורים ועוד‪ .‬רק לדוגמה‪ ,‬אנו רוצים להציג מקרה של חקלאי‪ ,‬העומד בפני‬
‫נטיעת מטע ונועץ במדריך לגבי היבטים תיירותיים‪ .‬אפשר שייעץ המדריך לשנות את מרווחי‬
‫הנטיעה כדי לאפשר גישה לתיירים‪ ,‬אפשר שיציע להגדיל את מגוון הזנים או המינים‪ ,‬כדי למשוך‬
‫תיירים ולהאריך את העונה ועוד ועוד‪ .‬מקצוע החקלאות יכול להשתלב במקצוע התיירות מהיבטים‬
‫רבים‪ ,‬אך הבעיה המסתמנת כרגע היא שלמדריכי שה"מ יש אולי מודעות‪ ,‬אך אין להם ידע‬
‫בנושאי תיירות חקלאית‪ .‬כמו שזה נראה על פניו‪ ,‬הדרך לרכישת ידע זה היא באמצעות לימוד‬
‫מהנעשה בפועל‪ ,‬גם הצלחות וגם כישלונות‪.‬‬