תיירון

Download Report

Transcript תיירון

Slide 1

‫מרס ‪2009‬‬
‫ניסן התשס"ט‬
‫גיליון מספר ‪9‬‬

‫שערים באזור משגב צילום‪ :‬בועז גרשון‬

‫עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית*‬
‫מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪,‬‬
‫הרשות לתכנון ושה"מ‬
‫*תיירות חקלאית‪ :‬מגוון פעולות של ביקור ואירוח בענפים חקלאיים‬


Slide 2

‫ברכה גל‪ ,‬מנהלת המחלקה לכלכלת הייצור; דורית כבביה‪ ,‬מדריכת צאן;‬
‫דובי וולפסון‪ ,‬ממ"ר הדרכה ואיכות המוצר באגף הפרחים; צפריר בצר‪,‬‬
‫מנהל תחום תוכניות עבודה ופרסומים ‪ -‬שה"מ ; שי דותן‪ ,‬מנהל תחום‬
‫פיתוח תיירות חקלאית ‪ -‬הרשות לתכנון‪.‬‬
‫עריכה גרפית‪ :‬לובה קמנצקי; עריכה לשונית‪ :‬עדי סלוניקו‬
‫התיירון מוגש לקוראים במסגרת חופשית‪ ,‬המשתנה מפעם לפעם‪,‬‬
‫אנו מצפים לרעיונות ולהצעות שיגיעו מכם הקוראים‪.‬‬
‫נשמח לקבל את התייחסותכם‪ ,‬כתבות‪ ,‬אירועים ועוד‪.‬‬
‫את החומר יש להעביר לשי דותן‪[email protected] :‬‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪2‬‬


Slide 3

‫תוכן העניינים‬
‫פיתות תיירות חקלאית בבקעת חילזון‬

‫בועז גרשון‬

‫‪11‬‬

‫תקציר דו"ח התיירות הכפרית באירופה‬

‫ברכה גל‬

‫‪15‬‬

‫שביל השכנים‬

‫מיכל שגיב‬

‫‪18‬‬

‫איך ליצור אתר נגיש לאנשים עם‬
‫מוגבלות‬

‫יובל וגנר‬

‫‪21‬‬

‫פסטיבל ימי ענף הזית בגליל ובגולן‬

‫טלי עומר‬

‫‪24‬‬

‫התיירות החקלאית בבקעת הירדן‬

‫רוני נשר‬

‫‪28‬‬

‫פעילות המט"י‬

‫יובל משה‬

‫‪30‬‬

‫פרסום אטרקציות חקלאיות‬

‫שי דותן‬

‫‪32‬‬
‫‪3‬‬


Slide 4

‫ושוב אתכם בגיליון התשיעי‬
‫של ה"תיירון"‬
‫גיליון זה יוצא לקראת חג הפסח ‪ -‬חג שבו רבים יוצאים מהערים אל הטבע ואל‬
‫המרחב הכפרי‪ ,‬אנו שמחים לארח את כולם באירוח הכפרי ובאטרקציות השונות‪.‬‬
‫אנו פותחים בכתבה של בועז גרשון‪ ,‬רכז תיירות חברה כלכלית משגב‪ ,‬על פיתוח בקעת חילזון‬
‫ועל תכנונו של הפרויקט המשלב ערכי חקלאות‪ ,‬טבע ונוף ומורשת‪ .‬החלטנו‪ ,‬שרצוי גם ללמוד‬
‫מניסיונם של אחרים‪ .‬חלק מאיתנו ביקרו באזורי הכפר באיטליה‪ ,‬בצרפת ובמדינות אירופיות‬
‫אחרות‪ ,‬ובוודאי שאלו עצמם מה המדיניות הנהוגה כלפי התיירות הכפרית במדינות אלה‪.‬‬
‫המחלקה החקלאית במשלחת ישראל‪ ,‬ליד הקהילה האירופית בבריסל‪ ,‬הכינה עבורנו סקירה‬
‫של התיירות הכפרית באירופה‪ .‬בהחלט אפשר לקנא בתמיכות הנדיבות בפיתוח התיירות‬
‫הכפרית‪ ,‬שהן חלק מהתמיכות בחקלאות‪ .‬ברכה גל‪ ,‬מנהלת המחלקה לכלכלת הייצור‪ ,‬כתבה‬
‫תקציר של הדו"ח הנ"ל‪ .‬את הדו"ח המלא ניתן למצוא באתר המשרד‪ .‬מיכל שגיב‪ ,‬רכזת‬
‫פרויקט "מים ושכנות טובה" ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪ ,‬מספרת על יוזמה חוצת‬
‫גבולות של ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון – על "שביל השכנים"‪ .‬ביוזמה זו מעורבות‬
‫הקהילות המקומיות בתמיכת המועצות האזוריות‪ ,‬והיא אף זכתה לתמיכה של משרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬כאבן שואבת נוספת של מבקרים למרחב הכפרי‪.‬‬
‫אנו שואפים לכך שהמרחב והטבע שלנו יהיו פתוחים וזמינים לכולם‪ ,‬ולכן יש להתאים אתרים‬
‫אלה גם לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬יובל וגנר‪ ,‬יו"ר עמותת נגישות ישראל‪ ,‬מזכיר שגם אנשים עם‬
‫מוגבלויות מעוניינים להתארח באתרי התיירות השונים‪ ,‬וחשוב בעת תכנונם להיות מודעים‬
‫לאוכלוסייה זו ולפתח את האתרים לתיירות נגישה‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪4‬‬


Slide 5

‫פסטיבל ימי ענף הזית בגליל התקיים זו השנה ה‪ ,14 -‬ומשך לגליל כ‪ 30,000-‬מבקרים‬
‫בימי המסיק‪ .‬טלי עומר‪ ,‬מנכ"לית הפסטיבל‪ ,‬מנהלת פרויקטים הרשות לפיתוח הגליל‪ ,‬מספרת‬
‫על האירוע‪ .‬בארץ מתקיימים במשך השנה פסטיבלים נוספים‪ ,‬שכותרתם גידולים חקלאיים‪,‬‬
‫ובהחלט יש מה ללמוד מפסטיבל ימי הזית‪ .‬רוני נשר‪ ,‬רכזת תיירות מועצה אזורית בקעת הירדן‬
‫כותבת על אתרי תיירות חקלאית‪ ,‬הפתוחים לקהל הרחב ומקרבים את הקהל לחקלאות‬
‫המתקדמת בבקעת הירדן‪.‬‬
‫היזמות שלנו משגשגת לעתים גם ללא התמיכה הממוסדת הודות ל"דרייב" ולרצון היזמים‬
‫בהגשמת החלום‪ .‬יזמות זו של עסקים קטנים היא מנוע צמיחה למשק‪ .‬בעיקר בתקופה קשה זו‬
‫חשוב שעסקים אלה ישגשגו‪ .‬יובל משה‪ ,‬מנהל מט"י ‪ -‬צפון הגליל‪ ,‬סוקר את פעילות המט"י‬
‫כתומך בעסקים אלה‪.‬‬
‫לא הספקנו בגיליון זה לסקר את הכנס המעניין‪ ,‬שנערך ביוזמת מכללת כנרת ‪ -‬תיירות חקלאית‬
‫או חקלאות תיירותית‪ ,‬ב‪ 25/03/09 -‬בטבריה‪ .‬בכנס השתתפו כ‪ 250 -‬איש‪ ,‬ורבים נדחו‬
‫מחוסר מקום באולם‪ .‬הנושאים שהועלו היו תמורות במרחב הכפרי כרקע לפיתוח התיירות‬
‫החקלאית‪ ,‬במדיניות התכנון והפיתוח‪ ,‬וכמובן‪ ,‬בחסמים המשפיעים על היזמים בבואם להקים‬
‫מיזם של תיירות חקלאית‪ .‬בפאנל שנערך בסוף היום הועלו רעיונות יצירתיים להסרת החסמים‪,‬‬
‫ואנו נקדיש מקום בתיירון הבא לסיקור עיקרי הדברים‪.‬‬
‫קריאה נעימה וחג שמח‪,‬‬

‫המערכת‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪5‬‬


Slide 6

‫והפעם סקירה של אירועי תיירות חקלאית בנגב‪:‬‬

‫• ימי שמש ולילות ירח בניצנה בית הדבש וקסם המדבר – בשעה‬
‫‪ – 15:30‬יצא סיור מודרך במכוניות פרטיות אל מושב קדש ברנע‬
‫לביקור ב"קסם המדבר" וב"בית הדבש"‬
‫• חלון לחקלאות בתחנת "יאיר" ‪ ,10:00-14:00 ,10,14/04/09‬ו‪-‬‬
‫‪ .10:00-15:00 ,12,13,15/04/09‬ביקור מודרך ברזי החקלאות‬
‫בתחנת יאיר שבמרכז למחקר ופיתוח בערבה‪ .‬הסיור כולל‬
‫טעימות‪ ,‬סיור בחממות פרחים ופלפלים וביקור במרכז דגי ה"נמו"‪.‬‬
‫טל'‪052-6838449 :‬‬

‫התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪6‬‬


Slide 7

‫והפעם סקירה של אירועי תיירות חקלאית בנגב‪:‬‬
‫• חקלאות של שלום ובולבוסים ב"מעיין במדבר"‬
‫‪ 12-13/04/09‬בשעה ‪16:30‬‬
‫"חקלאות של שלום" ‪ -‬סיור מודרך בענפי הקיבוץ השונים‪ ,‬כולל‬
‫הרפת והדיר‪ ,‬ירידה לפרדס וטעימת פומלות‪ ,‬סיפורים ואנקדוטות‬
‫מחיי הקיבוץ‪ .‬משך הסיור כשעה וחצי‪.‬‬
‫"בארץ הבולבוסים" ‪ -‬טיול מודרך לכל המשפחה ברגל או ברכב‬
‫בנתיבי מדבר עתיקים‪ ,‬שדות הבולבוסים הנפרשים סביב הקיבוץ‬
‫ומסלולים פחות מוכרים‪ .‬משך הסיור שעה וחצי עד ארבע שעות‪.‬‬
‫טל'‪08-6357967/8 :‬‬
‫• אל עץ התמר העתיק בעולם בקיבוץ קטורה ‪10,12-14/04/09‬‬
‫בשעה ‪ 09:30‬סיור מודרך במטע הקסום‪ ,‬שבו למעלה מ‪ 250-‬זנים‬
‫יוצאי דופן של עצי פרי‪ ,‬קקטוסים‪ ,‬פיטאיה‪ ,‬ועצים מכל העולם‬
‫המושקים במים מליחים ו‪...‬אורגניים‪ .‬הצצה במפעל האצות‬
‫החדשני והיכרות עם "מתושלח" – עץ התמר העתיק ביותר בעולם‪.‬‬
‫טל'‪08-6356658 :‬‬
‫התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪7‬‬


Slide 8

‫והפעם סקירה של אירועי תיירות חקלאית בנגב‪:‬‬
‫• שביל הכרפס והירק ‪ 10:30 ,8-15/04/09‬ו‪ .14:00-‬חוויה חקלאית‬
‫בלתי נשכחת בחממות הבשור‪ ,‬ביקור בחממות עגבניות השרי‬
‫ומפגש עם הדבורים הענקיות‪ ,‬תות ביולוגי תלוי ורכישת סלסילות‬
‫תותים היישר מהשדה‪ ,‬פרדסי תפוזונים סיניים וטעימת קונפיטורות‪,‬‬
‫קליפות מסוכרות ופעילות יצירתית לילדים‪ ,‬מרוץ יוני דואר ושליחת‬
‫משאלות וברכות‪ ,‬שדות תפוחי האדמה‪ ,‬משק תבלינים המתבלים‬
‫מאכלים‪ ,‬סיפורים ואגדות‪ ,‬טעימת פסטו ותה מתבליני המשק וסיום‬
‫בשדה המרור והכרפס‪ .‬טל'‪052-8606265 ,052-8535442 :‬‬
‫• חגיגת הגז והאביב ב"מחלבת משק צאן" ‪ 10-15/04/09‬בשעה‬
‫‪ 11:00‬בואו לחוות כיצד גוזזים את הצאן‪ ,‬סיורים מודרכים בדיג‬
‫ובמכון החליבה וסיפור "מסע החלב מהעטין לגבינה"‪ .‬טעימה וקניית‬
‫גבינות ומעדנים היישר מהמחלבה וביקור בגלריית "שרפרף במדבר"‬
‫ מוצרי עץ ייחודיים‪ .‬בכל יום בשעה ‪ 11:30‬תתקיים פעילות יצירה‬‫בצמר כבשים‪ .‬טל'‪052-8478935 :‬‬
‫התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪8‬‬


Slide 9

‫והפעם סקירה של אירועי תיירות חקלאית בנגב‪:‬‬
‫• קו המים בנגב – פנטזיה שהפכה למציאות ‪08:30 ,11/04/09‬‬
‫סיור מודרך בעקבות ‪ 60‬שנה להנחת קו המים בנגב‪ .‬נפגשים‬
‫באתר "החץ השחור" שליד קיבוץ מפלסים‪ ,‬משם נצא אל "בית‬
‫שביתת הנשק"‪ ,‬נעצור לתצפית נוף ב"מצפור אסף סיבוני" ונגיע‬
‫לקיבוץ ניר עם‪ .‬נבקר במוזיאון המים והביטחון ונאזין לחלום מדהים‬
‫שהפך למציאות‪ .‬סיפור חלומו של דוד בן‪-‬גוריון שהצליח לכלול את‬
‫הנגב בתחומי מדינת ישראל‪ .‬בתום הביקור נצא למסע על תוואי‬
‫הדרך‪ ,‬שבה הונח הצינור מניר עם לרוחמה‪ .‬טל'‪,050-2226379 :‬‬
‫‪050-6491253‬‬
‫• חקלאות צאלים ‪ 10:00 , 9,11,13,15/04/09‬סיור חקלאי מודרך‬
‫במכוניות פרטיות אל שדות תפוחי האדמה‪ ,‬שדות הגזר וביקור‬
‫במאגר מים גדול בקרבת קיבוץ צאלים‪ .‬טל' ‪08-9989268 :‬‬

‫התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪9‬‬


Slide 10

‫והפעם סקירה של אירועי תיירות חקלאית בנגב‪:‬‬

‫• חקלאות אשכול‪ ,11:00 ,11/04/09 :‬מתקרבים לטבע‪ ,‬סיור מודרך‬
‫בשדות התבואה‪ ,‬מטע האבוקדו‪ ,‬שדות הגזר‪ ,‬הבטטה ותפוחי האדמה‪,‬‬
‫קטיף תפוזים וטעימה‪ ,‬ולסיום נחזה בחליבה ברפת המשוכללת‪.‬‬
‫טל'‪.054-7917999 :‬‬
‫• "קפרח" בנבטים‪ ,09:00-18:00 ,12-13/0409 :‬מושב נבטים‬
‫החקלאי מזמין לביקור ב"קפרח" – קפה‪ ,‬פרח ומרקחת‪ .‬מכירת‬
‫ליקרים‪ ,‬ריבות ושמן זית אורגניים‪ ,‬בשילוב סיור בחממות הפרחים‪ ,‬על‬
‫קפה ועוגה אצל הדסה שני‪ .‬טל'‪.08-6234605 :‬‬

‫התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪10‬‬


Slide 11

‫פיתות תיירות חקלאית‪-‬כפרית תוך שימור‬
‫מורשת ותרבות ‪ -‬בקעת חילזון‬
‫מצב קיים‪ :‬בקעת סח'נין מהווה מרחב של שטח פתוח ערכי וייחודי‪ ,‬שיש בו מצרף של‬
‫ערכי טבע‪ ,‬נוף ותרבות הראויים לשימור ולפיתוח תיירות טיילות ונופש‪ .‬פסיפס שטחי‬
‫חקלאות‪ ,‬המסורתית‪ ,‬מטעי הזיתים‪ ,‬הבוסתנים ומטעי הנשירים המוקפים בגבעות טרשיות‪,‬‬
‫מיוערות בחלקן‪ ,‬לצד נחל זורם‪ ,‬העובר מבקעה מישורית ופתוחה לזרימה בין מצוקים‪.‬‬

‫חזון הבקעה‪ :‬מרחב הבקעה יהיה שטח פתוח‪,‬‬
‫איכותי ורציף‪ ,‬שבו ישומרו ויטופחו חקלאות‪ ,‬ערכי‬
‫טבע‪ ,‬נוף ומורשת‪ ,‬לרווחתם של תושבי הבקעה‪,‬‬
‫האזור‪ ,‬הארץ והדורות הבאים‪ .‬מרחב זה‬
‫והתושבים החיים סביבו יהוו דגם לחיים‬
‫הרמוניים מניבים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים וחברתיים‪,‬‬
‫תוך התחשבות מלאה בצורכי הסביבה‬
‫והתרבויות‪ .‬דגם זה יהווה תבנית ללמידה‬
‫ולאימוץ גם במקומות אחרים בארץ ובעולם‪.‬‬
‫כתיבה וצילום‪ :‬בועז גרשון‬
‫רכז תיירות חברה כלכלית משגב‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪11‬‬


Slide 12

‫מטרת הפרויקט‪ :‬לפתח את בקעת נחל חילזון באופן בר‪-‬קיימא לרווחת כל תושביו‪.‬‬
‫שלושה היבטים משמעותיים יש לפיתוח המוצע‪:‬‬
‫‪ .1‬שמירת שטחי החקלאות ויצירת מרחב לטיילות ותיירות במישור המקומי‪,‬‬
‫‪ .2‬האזורי והארצי‪.‬‬
‫‪ .3‬פארק אזורי לרווחת היישובים הסמוכים‪ ,‬הסובלים ממחסור קיצוני בשטחים‬
‫‪ .4‬פתוחים לצורכי פנאי ונופש‪.‬‬
‫‪ .5‬קיום משותף ‪ -‬הפיתוח הכלכלי‪-‬תיירותי והחקלאי הוא פוטנציאל לעסקים‬
‫‪ .6‬משותפים ולמקורות פרנסה חדשים‪ .‬המיקום בלב הגליל מהווה מקור הזדמנות‪ ,‬ושיתוף‬
‫הפעולה העסקי יתרום לקיום משותף של ערבים ויהודים‪.‬‬

‫עקרונות התכנון‬
‫• שימור‪ ,‬טיפוח‪ ,‬הדגשה וביטוי של ערכי החקלאות‪ ,‬הטבע‪ ,‬הנוף‬
‫והמורשת‪.‬‬
‫• טיפול בכל מפגעי הביוב והפסולת על ידי הסדרת תשתיות‬
‫• סביבתיות באופן בר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫• בניית מערך תיירות טיילות‪ ,‬תיירות אקולוגית ותיירות חקלאית‪,‬‬
‫• על בסיס שימור האיכויות הייחודיות הללו‪ .‬מערך כזה יעצים את‬
‫הפוטנציאל הכלכלי של החקלאות ויאפשר מקורות פרנסה חדשים‬
‫לחקלאים ולשאר תושבי הבקעה והמרחב הסמוך לה‪.‬‬
‫• ביסוס האלמנטים הבנויים של הפיתוח במרחב העירוני הצמוד‬
‫• לבקעה ושמירת הבקעה עצמה פתוחה וירוקה‪.‬‬
‫• יצירת מרחב של שיתוף פעולה עסקי וחברתי בין יהודים לערבים‪,‬‬
‫• אשר יתרום לאפשרות הקיום המשותף‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪12‬‬


Slide 13

‫פארק נחל חילזון‪ :‬נחל חילזון מנקז חלקים ממי הגליל התחתון המערבי‪ .‬ראשי יובליו‬
‫נמצאים בהר חילזון ובדיר חנא (קו פרשת המים הארצית)‪ ,‬והוא אחד משני יובליו של נחל‬
‫נעמן‪ ,‬הנשפך לים התיכון מדרום לעכו‪ .‬בחלקו העליון זורם הנחל בתוך בקעת סח'נין בין‬
‫רכס הרי יודפת לרכס הר כמון (רום ‪ 500-600‬מ')‪ .‬הבקעה רחבה ומישורית ומהווה אזור‬
‫צבירה של קרקעות אלוביליות‪ ,‬המתאימות ונוחות לעיבוד חקלאי‪ .‬בהמשכו מתחתר הנחל‬
‫בנוף סלעי הגיר והדולומיט ונוצר נוף של צוקים תלולים‪ .‬קטע זה נמצא בתחומה של שמורת‬
‫טבע‪.‬‬
‫בסופו הוא יוצא מערבה אל מישור עכו ומשם אל נחל נעמן‪ .‬סמוך ליציאתו מהגליל ההררי‬
‫ממערב לשעב מצטרף אליו נחל שגור‪ .‬הנחל מנקז את חלקה המערבי של הבקעה‪ ,‬ואליו‬
‫מצטרפים נחל סח'נין‪ ,‬נחל עבוד וכמה ערוצים נוספים‪ ,‬חסרי שם‪ ,‬המנקזים את גבעת קרד‬
‫וגבעת סח'נין‪.‬‬
‫הנחל הוא לב הבקעה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬מוצע‬
‫לשקם את הנחל כמערכת אקולוגית וחזותית‬
‫יציבה‪ ,‬שבה יזרמו מים נקיים‪ ,‬והיא תתרום‬
‫להחדרת מים נקיים אל מי התהום‪.‬‬

‫הסדרת נושא הניקוז וההגנה בפני הצפות ייעשה לצד טיפול נופי ואקולוגי‪ ,‬שביסודו עומד הרעיון‪,‬‬
‫שמעשה ידי האדם עשוי להעצים את הטבע ולהעשיר את מגוון המינים‪ ,‬תוך כדי מתן מענה לצורכי‬
‫האדם‪ ,‬רווחתו ובריאותו‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוצע להאריך את תקופת הזרימה באמצעות אגירה ושחרור איטי של‬
‫מי שיטפונות ולטפל בהסדרה ההנדסית בדרך של "ניקוז ירוק"‪ :‬יצירת פיתולים‪ ,‬מיתון שיפועי גדות‪,‬‬
‫יצירת סכרונים ובריכות השהייה וכד'‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוצע ליצור לאורך הנחל פארק נחל‪ ,‬שיכלול צמחיית‬
‫גדות נחלים‪ ,‬שביל טיול‪ ,‬גשרונים‪ ,‬פינות ישיבה לצד המים‪ ,‬ערוץ ושביל טיול קיצי וכן שביל טיול חורפי‪,‬‬
‫שהוא גם דרך התחזוקה של הנחל‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪13‬‬


Slide 14

‫סיוע להסבת גידולים חקלאיים לגידולים אורגניים‪:‬‬
‫תחום‪ :‬עיריית סח'נין‪ ,‬עראבה‪ ,‬מוא"ז משגב‪ ,‬דיר חנא‬
‫מיקום‪ :‬בקעת סח'נין ותחום אגן הניקוז של חילזון עליון‬
‫הפיכת בקעת סכנין לאתר לדוגמה לגידול זיתים בשיטות אורגניות‪ ,‬התואמות את‬
‫המסורת ואת ההתפתחות של התחום במאה ה‪ .21 -‬הסבת המטעים והבוסתנים לשיטות‬
‫ידידותיות לסביבה ולגידולים אורגניים‪.‬‬

‫אירוח בבוסתנים‪ :‬ביסוד ההצעה עומד הרצון לשמר את‬
‫החקלאות על ידי הגדלת אפשרות הפרנסה של החקלאי‬
‫באמצעות תוספת נדבך של יזמות עסקית‪ ,‬הקשור בגידול‬
‫החקלאי‪.‬‬
‫הכוונה לעודד יזמות כזאת באמצאות התאגדות של בעלי‬
‫החלקות וליווי מקצועי שלהם‪ ,‬ע"י קרן הלוואות לטובת‬
‫ההשקעות הנדרשות‪ ,‬ליווי מקצועי תיירותי‪ ,‬השתלמות בנושא‬
‫תיירות אקולוגית‪ ,‬פרסום‪ ,‬מיתוג ושילוט אחיד‪.‬‬
‫תחילה יאותרו בעלי החלקות הפוטנציאליות‪ .‬תיערך עבודה‬
‫קבוצתית בהנחיית מומחה לצורך פילוח השוק‪ ,‬ניתוח‬
‫האפשרויות וחלוקת העבודה בקבוצה באופן שלא תיווצר‬
‫תחרות אלא העצמה הדדית‪ .‬בהמשך תהיה עבודה פרטנית‬
‫של המנחה עם כל אחד מחברי הקבוצה‪.‬‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪14‬‬


Slide 15

‫דוח‪ ,‬שהוכן לאחרונה במחלקה החקלאית בנציגות הישראלית בבריסל‪ ,‬סוקר את‬
‫התיירות הכפרית באירופה*‪ .‬מתברר‪ ,‬שבעשרים השנים האחרונות הפך הנושא של‬
‫פיתוח המרחב הכפרי‪ ,‬הכולל את התיירות הכפרית‪ ,‬למרכיב משמעותי במדיניות‬
‫התמיכות בחקלאות האירופית ה‪Common Agricultural Policy of the ( CAP -‬‬
‫‪ .)EU‬בעבר המרחב הכפרי זכה להתייחסות מעטה ממקבלי ההחלטות‪ ,‬העוסקים‬
‫במדיניות החקלאית‪ ,‬וכתוצאה מכך זכתה התיירות הכפרית לנתח קטן מאוד מתקציב‬
‫התמיכות העצום של האיחוד האירופי‪ .‬ב‪ ,1992-‬כחלק מרפורמת התמיכות הכללית‪,‬‬
‫המרחב הכפרי הפך למרכיב העומד בפני עצמו במסגרת של תשלומי תמיכה‬
‫לחקלאות‪-‬איכות סביבה‪ .‬שלא כמו בארץ‪ ,‬באירופה לא נהוגה ההפרדה בין תיירות‬
‫כפרית לתיירות חקלאית‪.‬‬
‫מקור‪ :‬משלחת ישראל‬
‫ליד הקהילה האירופית‪,‬‬
‫המחלקה החקלאית‬

‫*הדוח המלא ניתן לקריאה בקישור‪:‬‬

‫תקציר‪ :‬ברכה גל‬
‫מנהלת המחלקה לכלכלת הייצור‪ ,‬שה"מ‬

‫‪http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/BC40A31A-D362-4AE3-9755‬‬‫‪E5CCAFA16533/0/Rural_tourism_Europe.doc‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪15‬‬


Slide 16

‫מדיניות המרחב הכפרי עוסקת בעיקר בארבעה תחומים‪ :‬שיפור התחרותיות של‬
‫סקטור החקלאות והייעור‪ ,‬ניהול קרקעות‪ ,‬הכלכלה הכפרית על גווניה השונים ואיכות‬
‫החיים באזורים כפריים‪ .‬לגבי התחום האחרון הכוונה היא לעסקים חקלאיים קטנים‪,‬‬
‫שיפוצם וחידושם של כפרים וכדומה‪ .‬האמצעים כוללים‪ :‬התרחבות גם לפעילות שאינה‬
‫חקלאית גרידא‪ ,‬תמיכה ביצירתם של עסקים וקבלנים זעירים‪ ,‬עידוד פעילות תיירותית‪,‬‬
‫אמצעים לשיפור איכות החיים באזורים חקלאיים‪ ,‬שירותים בסיסיים לאוכלוסייה‬
‫החקלאית‪ ,‬ושימורם ושיפוצם של כפרים ואתרים היסטוריים‪.‬‬
‫מבין המדינות החברות בקהילייה האירופית‪ ,‬לבריטניה ואוסטריה הנתח הגדול ביותר‬
‫של משקים בעלי פעילות תיירותית‪ .‬יותר מ‪ 7%-‬של החקלאים עוסקים במדינות אלו גם‬
‫בתיירות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬המדינות שבהן התיירות הכפרית היא המפותחת ביותר‪ ,‬הן‪:‬‬
‫צרפת‪ ,‬בריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬איטליה וספרד‪ .‬במדינות אלו יותר מעשרת אלפים‬
‫משקים מציעים תשתיות ופעילויות תיירותיות‪ .‬שש המדינות מייצגות יותר מ‪80%-‬‬
‫ממפעלי ה‪ "Agritourism"-‬באירופה‪.‬‬

‫להלן התייחסות ספציפית לשתי מדינות באיחוד האירופי‪ ,‬המהוות מודל של מדינה ותיקה ומפותחת‬
‫בתחום (צרפת) ושל מדינה‪ ,‬העוברת תהליכי פיתוח מואצים לאחר הצטרפותה לקהילה האירופית ב‪-‬‬
‫‪( 2004‬צ'כיה)‪.‬‬
‫התיירות הכפרית בצרפת‬
‫צרפת היא המדינה המתוירת ביותר באירופה‪ .‬המרחב הכפרי מהווה כ‪ 80%-‬משטחה של צרפת‪,‬‬
‫והתיירות הכפרית היא חלק בלתי נפרד מהפעילות במרחב זה‪ .‬החקלאים משקיעים בכך מאמץ ניכר‪,‬‬
‫מעבר לייצור החקלאי עצמו שבו הם עוסקים‪ .‬מדובר בניצול תיירותי של שטחי המבנה (אירוח כפרי‬
‫לגווניו)‪ ,‬שטחי הטבע וההיסטוריה באזור‪ ,‬וקידום גסטרונומי ותרבותי‪ .‬בילוי בכפר הוא בילוי בעל‬
‫מסורת רבת שנים בצרפת‪ :‬ב‪ 2003-‬נמדדו כ‪ 35.8%-‬מכלל הבילויים כבילוי תיירותי בכפר‪ ,‬וזוהי‬
‫העדפתם השנייה ‪ -‬אחרי הבילוי בחופי הים‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪16‬‬


Slide 17

‫התיירות הכפרית הנה חלק מתדמיתו של האזור ומשמעותית בקידום המוצרים המיוחדים‬
‫לו‪ .‬כך היא מקדמת כלכלית את האזור בכלל‪ ,‬ואת החקלאים בפרט‪ .‬לפי הנתונים‬
‫שהועברו ע"י המועצה הלאומית לתיירות‪ ,‬הוציאו הצרפתים בשנת ‪ 20 1999‬מיליארד ‪€‬‬
‫על תיירות פנים‪ ,‬מה שהתבטא ביצירת מקומות עבודה רבים באזורים אלו‪.‬‬
‫שני אתרי אינטרנט נפוצים מאוד מקדמים את בתי ההארחה למיניהם‪ ,‬המציעים אירוח‬
‫כפרי ופעילות תיירותית‪ ,‬ואחד מהם נמצא בחסות משרד החקלאות הצרפתי‪ .‬התחום‬
‫נמצא בתאוצה‪ ,‬ויותר ויותר תיירים‪ ,‬צרפתיים וזרים כאחד (בעיקר אנגליים‪ ,‬הולנדיים‬
‫וגרמניים)‪ ,‬מגיעים לצרפת ופונים לסוג זה של אירוח‪.‬‬
‫התיירות הכפרית בצ'כיה‬
‫התיירות הכפרית בצ'כיה (אשר הצטרפה לאיחוד האירופי בינואר ‪ )2004‬מהווה דוגמה‬
‫לתיירות כפרית בהיקף קטן‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 90-‬מרבית התיירות התרכזה בעיר פראג‪,‬‬
‫אולם מאז שצ'כיה הצטרפה לאיחוד האירופי‪ ,‬ובעקבות הלחץ שהפעילו מוסדות האיחוד‬
‫על השלטון הצ'כי לטפל בבעיות המרחב הכפרי שלהם‪ ,‬הופנו לא מעט מאמצים ומשאבים‬
‫לפיתוח התיירות הכפרית‪.‬‬
‫כך קרה שבשנת ‪ 2002‬ניתן כבר היה לספור ‪ 9,098‬משקים חקלאיים המציעים שירותי‬
‫תיירות‪ .‬הללו מאושרים ומקודמים ע"י התאחדות קבלנים מיוחדת שהוקמה לשם כך‪.‬‬
‫מטרת התמיכות בפיתוח המרחב הכפרי הניתנות לצ'כיה‪ ,‬הן בעיקר לפיתוח הסביבה‬
‫(נופים וטבע) ולהפחתת הנזקים‪ ,‬שנגרמו כתוצאה מניהול שגוי של החקלאות והייעור‪ ,‬וכן‬
‫ליצירת בסיס לתחרותיות עם שאר מדינות האיחוד בתחום המרחב הכפרי‪ ,‬יצירת מקומות‬
‫עבודה והורדת גיל העוסקים בחקלאות‪ ,‬הקטנת האבטלה והגדלת התל"ג לנפש‪ ,‬פיתוח‬
‫מוצרים חדשים לייצוא‪ ,‬וככלל הכנסת חידושים לשוק המקומי ופיתוח הכלכלה‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪17‬‬


Slide 18

‫שביל השכנים‬
‫"שביל השכנים" של ארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת הינו פרויקט יוצא דופן בנוף‬
‫התיירותי‪ .‬פרויקט השביל כולל שבעה מסלולי טיול תיירותיים ולימודיים בנושא מים‪,‬‬
‫סביבה וקיום הדדי בתחום המרחב הכפרי‪ .‬המסלול והאטרקציות הנלוות כוללים אתרי‬
‫תיירות מקומיים וחקלאיים בתחום המרחב הכפרי‪ ,‬לצד אתרי מורשת‪ ,‬טבע ותרבות‪.‬‬
‫המסלול פונה לתיירות פנים וחוץ‪.‬‬
‫"שביל השכנים" נוצר במסגרת פרויקט "מים ושכנות טובה" של ארגון אקופיס‪/‬ידידי כדור‬
‫הארץ המזה"ת‪ .‬הפרויקט הוקם בשנת ‪ ,2001‬ובבסיסו צמדי קהילות משני עברי הגבול‪,‬‬
‫שלהן מקור מים משותף‪ .‬הפרויקט נוצר על מנת לעורר מודעות לבעיית המים המשותפת‬
‫לפלסטינים‪ ,‬ירדנים וישראלים‪.‬‬
‫שמו של השביל ‪" -‬שביל השכנים"‪ ,‬נולד מהעובדה‬
‫הפשוטה‪ ,‬שכל השבילים מסתיימים בגבול‪ ,‬אך‬
‫מציאות המים שאנו מכירים היא חוצה גבולות‪ .‬שבילי‬
‫השכנות נועדו להראות את התלות ההדדית במשאבי‬
‫המים המשותפים ואת הצורך בפתרונות חוצי גבולות‬
‫בכדי להגן עליהם‪.‬‬
‫הפרויקט נועד להעצים ולחנך תושבים ומבקרים בכל‬
‫הגילים ומכל מקום בארץ ובעולם‪ .‬מכלול השטחים‬
‫הפתוחים על שלל אתריהם המוצעים לאורך השבילים‬
‫מהווים תשתית מגוונת לתיירות אקולוגית‪.‬‬
‫אתרי תיירות כפרית‪ ,‬ובמיוחד כאלו בעלי אוריינטציה‬
‫סביבתית‪ ,‬משולבים בכל מסלול ומסלול‪.‬‬
‫כתיבה ותמונות‪ :‬מיכל שגיב רכזת פרויקט "מים‬
‫ושכנות טובה" ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪18‬‬


Slide 19

‫כל שביל מתחקה אחר מקור מים ויחסי הקהילה עמו בעבר ובהווה‪ .‬רבים מהשבילים‬
‫מדגישים את העבר העשיר של האזור‪ .‬כל השבילים הוכשרו על ידי הקהילות המקומיות‬
‫ובשותפות עמם‪ ,‬מתוך שאיפה לשקם ולנצור את סביבתן‪ ,‬שכן המציאות אינה בהכרח‬
‫מטיבה עם הסביבה‪ ,‬ולכן שיתוף הקהילה המקומית מעלה את נושא ההזנחה הסביבתית‬
‫ומטפל בו‪.‬‬

‫שבעת מסלולי "שביל השכנים" הינם‪:‬‬
‫שביל השכנים ‪ -‬עמק הירדן ‪ -‬מספר את סיפורם של שני נהרות‪ ,‬הירדן והירמוך‪ ,‬המשמשים גם‬
‫כגבולות בינלאומיים‪.‬‬
‫שביל השכנים ‪ -‬בית שאן ‪ -‬מתחקה אחר האופן שבו ניהלו קהילות מקומיות את משאבי המים‬
‫האזוריים לאורך ההיסטוריה‪ ,‬תוך השוואה למצב כיום‪.‬‬
‫שביל השכנים – תמר ‪ -‬מציג את האופן שבו ניהול קצר‪-‬רואי של משאבי ים המלח ומורד הירדן‬
‫השפיע על הסביבה הטבעית ועל חוסנן של הקהילות המקומיות משני עברי הגבול‪.‬‬
‫שביל שכנים ‪ -‬באקה‪-‬ג'ת – מאפשר הצצה מרתקת אל האתגרים ואל היוזמות הסביבתיות בקהילה‬
‫הערבית הישראלית‪.‬‬
‫שביל השכנים ‪ -‬עמק חפר – ממחיש את התלות ההדדית בין שתי קהילות ‪ -‬ישראלית ופלסטינית‪,‬‬
‫החולקות ביניהן משאבי מים‬
‫משותפים‪.‬‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪19‬‬


Slide 20

‫שבעת מסלולי "שביל השכנים" המשך‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫שביל השכנים ‪ -‬צור הדסה – כולל שני שבילי הליכה אל תוך אחת מפנינות הטבע של‬
‫הרי יהודה‪ .‬שביל הר כתרון לוקח את המטילים אל שרידי מורשת המים המקומית‪ ,‬ואילו‬
‫שביל סאן סאן חושף אותנו אל מאבקם של תושבי האזור המעורב ‪ -‬ישראלי פלסטיני‪,‬‬
‫למניעת הרס סביבתם המשותפת‪.‬‬
‫שביל השכנים ‪ -‬הבשור – חושף את המטייל ליופי עוצר נשימה של אגן נחל הבשור‪ ,‬ומצד‬
‫שני מציג את ההזנחה והכשלים בהגנה על אזור ייחודי זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השביל מעיד על שפע‬
‫של מאמצים אנושיים לאורך ההיסטוריה לאגירת מים ומאפשר היכרות יוצאת דופן עם‬
‫מציאות המים בקהילה הפלסטינית השכנה‪.‬‬
‫למידע אודות שבילי השכנים ‪ -‬בקרו באתר הבית של‬
‫הארגון‪www.foeme.org :‬‬
‫לפרטים נוספים ולהרשמה יש לפנות בדואר אלקטרוני ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫או בטלפון‪.03-5605383 :‬‬
‫ארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת הוא ארגון סביבתי אזורי‪,‬‬
‫הפועל ממשרדיו בת"א‪ ,‬עמאן ובית לחם‪ ,‬לקידום שיתוף‬
‫פעולה בהגנה על מורשת הטבע האזורית‪.‬‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪20‬‬


Slide 21

‫איך ליצור אתר נגיש לאנשים עם‬
‫מוגבלות‬
‫כל מי שנוהג לטייל בישראל יודע עד כמה יפה היא ארצנו‪ ,‬יש אצלנו הכול‪ ,‬כל שנדרש זה‬
‫רק לצאת מהבית‪ ,‬לתפוס כיוון‪ ,‬לפתוח את החושים וליהנות‪.‬‬
‫מה שנכון עבור אנשים בריאים‪ ,‬במקרה זה אינו תקף עבור אנשים עם מוגבלות ובני‬
‫משפחותיהם‪ .‬בארץ ישראל בלבד יש כ‪ 500,000 -‬אנשים עם מוגבלויות שונות‪ :‬לעתים‬
‫זה ההורים‪ ,‬שהזדקנו ואינם יכולים לטפס על הרים וגבעות או ללכת מרחקים ארוכים;‬
‫לעתים מדובר בבן משפחה שעבר תאונת דרכים או מחלה‪ ,‬שבעקבותיהן הוא מוגבל‬
‫בהליכה ונעזר בקביים; ולעתים זה הבן שנפצע בלחימה ורתוק לכיסא גלגלים‪ .‬בכל‬
‫משפחה עשירית בישראל יש אדם עם מוגבלות‪ ,‬אך גם המשפחות האלה מעוניינות‬
‫לצאת לטייל‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬בשנים האחרונות נושא התיירות הנגישה תפס תאוצה בישראל‪,‬‬
‫ויותר מקומות לינה‪ ,‬פארקים‪ ,‬חניונים‪ ,‬גנים‪ ,‬אטרקציות‪ ,‬מרכזי מבקרים ותצפיות ‪-‬‬
‫הותאמו גם לאנשים עם מוגבלות‪ .‬יש לציין‪ ,‬שהנושא מאוד מפותח ומתפתח בעולם כולו‪,‬‬
‫משום שנמצא שהתיירות הנגישה מבוקשת מאוד גם ע"י אלה המחפשים נוחות ופינוק‪,‬‬
‫כדוגמת משפחות עם ילדים קטנים‪ ,‬אנשים כבדי משקל או חולים ועוד‪.‬‬

‫שולחן פיקניק נגיש‪ ,‬בפארק אפק מקור אתר העמותה‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫כתיבה‪ :‬יובל וגנר‬
‫יו"ר עמותת נגישות‬
‫ישראל‬
‫‪21‬‬


Slide 22

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪22‬‬


Slide 23

‫המייחד את התיירות הנגישה‬
‫ראשית‪ ,‬המידע ‪ -‬פרסום מידע מפורט המתאר את כל סידורי הנגישות וההתאמות לטובת‬
‫סוגי המוגבלויות השונות‪ .‬בכל אתר מצופה שיהיו חניות נכים‪ ,‬דרכי גישה ושבילים מוסדרים‬
‫ונוחים‪ ,‬מסלול הכולל פינות ישיבה למנוחה‪ ,‬ולעתים גם נקודות תצפית‪ ,‬גני משחקים‪,‬‬
‫ופינות לפיקניק‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החלו לפתח מסלולים‪ ,‬המותאמים ללקויי ראייה ולעיוורים‪.‬‬
‫מסלולים אלה כוללים דרכי גישה מותאמים ואלמנטים מבוססי ריח ומישוש‪ .‬בנוסף‪ ,‬פותחו‬
‫מסלולים ואטרקציות‪ ,‬המותאמים ללקויי שמיעה‪ ,‬בהם ניתן לראות כתוביות בסרטי הדמייה‪,‬‬
‫חומר הסברה כתוב ומערכת שידור קולי בהדרכת קבוצות‪.‬‬
‫מקומות לינה נגישים יכללו חניות מותאמות‪ ,‬דרכי גישה‪,‬‬
‫דלתות רחבות‪ ,‬יכולת לנוע בכל החדרים בכיסא גלגלים‪,‬‬
‫ריהוט מותאם‪ ,‬חדר רחצה מותאם‪ ,‬הכולל מקלחת‬
‫ואמבטיה במידות ואבזור מיוחד‪ .‬חשוב להבהיר‪ ,‬שמקום‬
‫נגיש בעצם מתאים לקהל הרחב‪ ,‬ובד"כ הוא יותר נוח ויותר‬
‫מרווח‪ .‬אם החלטתם לתכנן אטרקציה נגישה‪ ,‬מסלול נגיש‪,‬‬
‫פינת פיקניק נגישה או צימר נגיש – חשוב ביותר להיעזר‬
‫במורשי נגישות מקצועיים ולא ב"טיפים" מאנשים עם‬
‫מוגבלות שאתם מכירים‪ .‬אנו בעמותת נגישות ישראל‬
‫פועלים לכך שבשנים הקרובות הנושא ימשיך להתפתח‬
‫בצורה משמעותית‪ ,‬בתקווה שנזכה לראות תיירות נכנסת‬
‫של אנשים עם מוגבלות‪.‬‬
‫למעוניינים בייעוץ מקצועי ניתן לפנות לעמותה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪23‬‬


Slide 24

‫פסטיבל ימי ענף הזית בגליל ובגולן‬
‫‪8.11.08 - 28.10.08‬‬
‫מסיק הזיתים בגליל ובגולן נפתח בסוף אוקטובר במסורת החגיגות השנתית של "ימי‬
‫ענף הזית"‪ .‬השנה ה‪ 14 -‬לפסטיבל נסבה סביב "בתים פתוחים" ברחבי ארץ הגליל‬
‫בלמעלה מ – ‪ 40‬אתרים‪.‬‬
‫באירוע הפתיחה‪ ,‬אשר התקיים כבכל שנה באולמות האבירים בעכו העתיקה‪ ,‬הצטרפה‬
‫ישראל באופן רשמי ל"דרך הזית"‪ ,‬המוכרת ע"י אונסקו‪ ,‬לאחר שקיבלנו את ברכתו של‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬בהשתתפותה הפעילה של קק"ל ובעזרתו ותמיכתו של שגריר ישראל‬
‫לשעבר באונסקו ‪ -‬מר יצחק אלדן‪.‬‬
‫הפסטיבל‪ ,‬שהוא יוזמה משותפת של הרשות‬
‫לפיתוח הגליל ומועצת הזיתים‪ ,‬נועד לקידומו‬
‫הכלכלי של הגליל (חקלאות ותיירות) ולעידוד‬
‫הפעילות החברתית‪-‬תרבותית‪ ,‬המשותפת לכל‬
‫הדתות החיות זו לצד זו בצפונה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬בין כלל החוויות למבקרים‪ ,‬התאפשרה‬
‫הצצה מרגשת ללב ליבם של בתי הבד ובתי‬
‫המגורים העתיקים והחדשים של יהודים‪,‬‬
‫מוסלמים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים‪.‬‬
‫כתיבה וצילום‪ :‬טלי עומר מנכ"לית הפסטיבל‪,‬‬
‫מנהלת פרויקטים הרשות לפיתוח הגליל‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪24‬‬


Slide 25

‫נושא "הבתים הפתוחים" נבחר לייצג את הפסטיבל כדי לשים דגש מיוחד על הזית‬
‫כסמל של ברית השלום בין האדם למקום‪ :‬בתים בגליל ‪ -‬עתיקים ומודרניים‪ ,‬של בני‬
‫הדתות השונות; אומנים‪ ,‬חרשים‪ ,‬משפחות בעלות שושלת מפוארת ומשפחות צעירות‬
‫שבחרו את ביתן בגליל‪ ,‬הזמינו את הציבור לחוות את המטעמים‪ ,‬הניחוחות‪ ,‬הצלילים‬
‫והקשרים המשפחתיים אל אדמתם‪.‬‬
‫בבית בד ויקב גורן ‪ -‬מרכז מבקרים ססגוני לכל המשפחה ‪ -‬ניתנו הרצאות על שמן‬
‫הזית וסגולותיו‪ ,‬ועל תהליך ייצור שמן הזית בכבישה קרה‪ .‬ניתן היה לצאת לסיורים‬
‫במקום ולרכוש שמן זית‪ ,‬זיתים‪ ,‬טחינה טבעית‪ ,‬דבש טהור‪ ,‬יין אדום יבש‪ ,‬ליקרים‪,‬‬
‫מוצרי קוסמטיקה משמן זית‪ ,‬סבונים טבעיים וכן פיתות בטאבון‪.‬‬
‫בבית בד עתיק בפארק קצרין העתיקה שיחזרו את‬
‫אחד מעשרות בתי הבד העתיקים של הגולן‪.‬‬
‫ה"בדדים" הפליאו במלאכתם‪ ,‬שמו של שמן הזית‬
‫נודע למרחקים‪ ,‬ובני המקום התפרנסו ממנו‪ .‬ניתן‬
‫היה לפגוש את "בן המקום"‪ ,‬מדריך בגלימה‬
‫תלמודית‪ .‬יחד עמו הופעל בית הבד העתיק‪ .‬הריח‬
‫המתוק שנישא באוויר תרם ניחוח לסיפוריו‬
‫המרתקים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכו סיורים במשעולי הכפר אל‬
‫נר השמן הדולק בטרקלין אל המעיין ומשם לבית‬
‫הכנסת העתיק‪ .‬לקינוח‪ -‬הוכנו שרשרות עם חותם‬
‫מנורה‪.‬‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪25‬‬


Slide 26

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪26‬‬


Slide 27

‫בחוות חנניה‪ ,‬מוקד הפסטיבל הראשי ומקום מושבה של מועצת הזיתים‪ ,‬התקיימו שפע‬
‫של פעילויות לילדים ולמבוגרים ‪ -‬סדנת טעימות שמן זית והסברה על ימי המסיק‪ ,‬שוק‬
‫מלאכה ואמנות‪ ,‬מופעים מוזיקליים ויריד פרי האדמה‪ .‬מהמקום יצאו סיורים להכרת‬
‫תרבויות הגליל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬סיור עם נשות הכפר חוסנייה אפשר היכרות עם צמחי מרפא‬
‫ומאכלים מקומיים; סדנאות מספרי סיפורים מחיי הבדואים וסדנת היכרות עם המטבח‬
‫הבדואי פתחו פתח להצצה לתרבותם ועוד‪.‬‬

‫סיורי "ארץ הזית" ברגל‪ ,‬ברכב ובאופניים‬
‫דוגמאות לסיורים הרבים שהתקיימו‪:‬‬
‫באל‪-‬דיוואן בנחל צלמון נערכו טיולים רגליים לעצי זית עתיקים‪,‬‬
‫סדנת גישוש וסדנת כתישת זיתים‪ .‬כולל אירוח בדואי‪.‬‬
‫בוורד הגליל ניתן היה לצאת לטיולי רכיבת סוסים ולהזמין טיפולי‬
‫ספא עם שמן זית וארוחה מיוחדת על בסיס זיתים ושמן זית‪.‬‬
‫בקיבוץ אפק נערכו סיורים והדרכות במטעי זיתים של מטע אפק‪,‬‬
‫התקיים קטיף עצמי‪ ,‬נערכו הרצאות בנושא גידול זיתים ופעילויות‬
‫יצירה בנושא הזית‪.‬‬

‫לסיכום‬
‫בפסטיבל ביקרו למעלה מ‪ 30,000 -‬מבקרים במהלך שלושת השבועות‪ .‬חלקם הגיעו בקבוצות מודרכות‪,‬‬
‫וחלקם טיילו עם בני המשפחה‪ .‬שמן הזית המשיך וביסס את מעמדו כמוביל בתחום הקולינאריה‪ ,‬הבריאות‪,‬‬
‫התרבות וכחוליה המחברת את כולנו עם "ארץ הגליל" – ארץ הזיתים‪.‬‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪27‬‬


Slide 28

‫שרידי התיישבות חקלאית בבקעה קיימים עוד מהתקופה הכנענית‪.‬‬
‫בימי בית שני‪ ,‬ובעיקר בתקופת החשמונאים והמלך הורדוס‪ ,‬נבנו אמות מים משוכללות‬
‫להשקיה‪ ,‬והחקלאים גידלו גידולי שלחין‪ ,‬צמחי בושם ומרפא ומטעים‪ ,‬בעיקר תמרים‪.‬‬
‫לאחר ימי שפל בתקופה הצלבנית‪ ,‬התחילו בסוף התקופה העות'מאנית לעבד מחדש את‬
‫אדמות הבקעה בהיקפים שונים‪ ,‬עד היום‪ .‬ההתיישבות הישראלית בבקעת הירדן התחילה‬
‫בשנת ‪ ,1968‬זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬והושתתה על החקלאות כענף עיקרי‪.‬‬
‫יישובי הבקעה הוקמו בשני גושים‪ :‬בבקעה התחתונה לאורך כביש ‪ ,90‬ובגב ההר לאורך‬
‫כביש אלון‪.‬‬
‫מאז ועד היום התיירות החקלאית הולכת ותופסת מקום של‬
‫כבוד‪ .‬לא נרחיב אודות כל תחומי התיירות‪ ,‬המתפתחים‬
‫בבקעת הירדן‪ ,‬אך נציין את התיירות החקלאית המתפתחת‬
‫מדרום לצפון‪ .‬החקלאים בבקעת הירדן‪ ,‬אשר הגיעו להישגים‬
‫מרשימים גם בקנה מידה עולמי (התבלינים הירוקים‪ ,‬התמרים‪,‬‬
‫פרחים ועוד)‪ ,‬מאפשרים הצצה‪ ,‬ואף יותר מכך ‪" -‬טעימה‬
‫חווייתית מעולם החקלאות"‪ ,‬ופותחים את משקיהם למטיילים‬
‫ולתיירנים המתעניינים‪.‬‬
‫כתיבה‪ :‬רוני נשר‬
‫רכזת תיירות מועצה אזורית‬
‫בקעת הירדן‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪28‬‬


Slide 29

‫מדרום‪ ,‬ביישוב נעמה‪ ,‬מתקיימים סיורים חקלאיים לחממות התבלינים הטריים‪ ,‬לבית‬
‫האריזה ולתצפית לעבר הירדן‪ .‬שני החקלאים‪ ,‬המובילים את הסיורים הללו‪ ,‬הם ינון‬
‫רוזנבלום וליאורה חסון‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן לבקר בחוות אורגניק פארם שבמושב חמרה; לערוך סיור חקלאי חווייתי‬
‫לשדות התבלינים האורגניים‪ ,‬לחוות קטיף‪ ,‬לבקר במרכז המבקרים ולהאזין להרצאה‬
‫על תכונות הסטביה אצל יוסי גרוס‪.‬‬
‫בשדמות מחולה ניתן לסייר בחממות האמרליס ‪ -‬סיור הייטקי‪-‬חקלאי מתקדם בין‬
‫פקעות האמרליס המתוכנתים לפרוח על‪-‬פי הזמנת הלקוח‪ .‬איציק מילר‪ ,‬מפעלי‬
‫החווה‪ ,‬הוא המדריך‪ .‬במקום תצפית לצפון הבקעה‪.‬‬

‫מנהלת התיירות בקעת הירדן עומדת לרשותך בכל שאלה‬
‫‪02-9946658‬‬

‫‪www.bikathayarden.co.il‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪29‬‬


Slide 30

‫פעילות המט"י‬
‫חמישים וחמישה אחוזים מהפונים ל‪-‬מט"י הם בעלי עסקים קטנים ובינוניים‪,‬‬
‫המעסיקים עד ‪ 100‬עובדים; עצמאיים‪ ,‬עסקים זעירים‪ ,‬עסקים משפחתיים ומפעלים‬
‫בינוניים‪ ,‬מתחומי עיסוק שונים‪ .‬שאר הפונים הם יזמים‪ ,‬אשר אין להם עדיין עסק‪ ,‬אך‬
‫מעוניינים לפתוח עסקים‪ :‬חיילים משוחררים‪ ,‬מפוטרים‪ ,‬אימהות אשר עזבו את‬
‫העבודה כדי לגדל ילדים ועתה רוצות לחזור למעגל העבודה כעצמאיות‪ ,‬שכירים אשר‬
‫החליטו לפתוח פרק חדש בחייהם‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬
‫פעילות הליבה של ה‪-‬מט"י כוללת ‪ 4‬מרכיבי שירות מרכזיים‪:‬‬
‫• ייעוץ עסקי‬
‫• סיוע בהכנת תוכניות עסקיות‬
‫• חונכות עסקית‬
‫• הכשרה וקורסים‬
‫מט"י אינה עוסקת בהכוונה מקצועית‪.‬‬
‫הסיסמא של מט"י היא תגיד לנו מה ‪ -‬נגיד לך איך‪:‬‬
‫מט"י אינה מייעצת בבחירת תחום היזמות‪.‬המתייעץ צריך לבוא עם הרעיון ועם ההחלטה על הכיוון‪.‬‬
‫כתיבה‪ :‬יובל משה‬
‫מנהל מט"י צפון הגליל‬
‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪30‬‬


Slide 31

‫מט"י מאמינה שיש לעזור לפונים בטיפוח כישורים‪ ,‬שיאפשרו להם להתפרנס ולקיים את‬
‫יוזמתם‪ .‬לשם כך מכוונים אותם לעצמאות‪ .‬היתרונות של דרך הזו‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫אפשרויות תעסוקה בזמן מיתון‪ :‬הכשרה של מובטל להיות עצמאי פותחת בפניו‬
‫אפשרויות פרנסה חדשות‬
‫חד‪-‬פעמיות‪ :‬ההשקעה היא חד‪-‬פעמית‪ .‬מרגע שהעצמאי יצא לדרכו והצליח לעמוד על‬
‫רגליו מבחינה כלכלית‪ ,‬המדינה אינה משקיעה בו יותר‪.‬‬
‫מחיר‪ :‬זו השקעה נמוכה בהרבה מאשר באפשרויות האחרות‪.‬‬
‫לא נוצרת תלות‪ :‬השינוי במצבו של האדם הוא קבוע‪.‬‬
‫פרודוקטיביות‪ :‬האדם מצטרף מיד לציבור העובד והיצרני‪.‬‬
‫יתרונות אישיים‪ :‬כבודו העצמי חוזר ועולה‪.‬‬
‫מקומות עבודה נוספים‪ :‬אם העסק שלו משגשג והוא מצליח‪ ,‬אז הוא מתחיל להעסיק‬
‫אנשים נוספים ‪ -‬עוזר‪ ,‬מזכירה‪ ,‬נהג‪ ,‬איש שיווק ועוד‪ ,‬ובכך תורם ליצירת מקומות עבודה‬
‫נוספים ולצמיחה‪.‬‬

‫מט"י צפון הגליל מתגאה במתן סיוע להקמתם של כ‪ 100 -‬עסקים חדשים מדי שנה‪ ,‬ובכך ‪ -‬ליצירת‬
‫יותר מ‪ 400 -‬מקומות עבודה חדשים‪ .‬בנוסף לכך עזר מט"י לשימורם של כ‪ 600 -‬מקומות עבודה‬
‫קיימים‪ ,‬דרך מיצוב על ידי מתן יעוץ‪ ,‬ליווי ואשראי‪.‬‬
‫החזון שלנו‪:‬‬
‫להוביל לפיתוח ולקידום יזמויות ועסקים‪ ,‬ליצירת סביבת חיים יציבה וחזקה כלכלית‪ ,‬באזור צפון‬
‫הגליל‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪31‬‬


Slide 32

‫פרסום אטרקציות של תיירות חקלאית‬
‫באתר האינטרנט של המשרד ‪ -‬תזכורת‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר העלה לאוויר בתחילת שנת ‪ 2008‬אתר‬
‫אינטרנט חדש‪ .‬האתר מהווה חלון ראווה לפעילות משרד החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר וכלי עבור ציבור החקלאים והציבור הרחב לקבלת מידע ושירותים‪.‬‬
‫במסגרת אתר האינטרנט החדש אנו מעוניינים לתת במה לאטרקציות‬
‫תיירות חקלאית‪ .‬כלל בעלי אטרקציות התיירות החקלאית בארץ יוכלו‬
‫להציגן ולקבל חשיפה בפני ציבור נרחב של תיירים ומטיילים מקומיים‬
‫ומחו"ל‪.‬‬
‫כדי להיכלל במאגר האטרקציות של תיירות חקלאית‪ ,‬יש להכניס את פרטי‬
‫בית העסק באופן מקוון בלבד‪ .‬פרטים נוספים ומילוי הטופס בקישור‪:‬‬

‫‪http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad/reshut_technun/technun_kafri/‬‬
‫‪turs_hafri/maagar_atr/agriculturetourism.htm‬‬

‫תיירון מס' ‪ – 9‬אפריל ‪2009‬‬

‫‪32‬‬