Transcript מתיירות בת - קיימא כאידיאולוגיה לתיירות אקולוגית בפועל : לקחי העבר , אתגרים ומבט לעתיד פרופ' יואל מנספלד המרכז לחקר התיירות , הצליינות והנופש והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה אוניברסיטת חיפה

‫מתיירות בת‪-‬קיימא כאידיאולוגיה‬
‫לתיירות אקולוגית בפועל‪:‬‬
‫לקחי העבר‪ ,‬אתגרים ומבט לעתיד‬
‫פרופ' יואל מנספלד‬
‫המרכז לחקר התיירות‪ ,‬הצליינות והנופש‬
‫והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫המקור שהוליד את התפתחות הרעיון‬
‫• ניצני הרעיון "בתנועה הסביבתית" של שלהי‬
‫שנות ה‪ 50 -‬ושנות ה‪ 60 -‬של המאה הקודמת‪.‬‬
‫• התנועה נולדה סביב חוסר הנוחות מפעילות‬
‫האדם המשפיעה באופן שלילי על כדור הארץ‬
‫והדאגה בעיקר סביב ההשלכות הסביבתיות של‬
‫פיתוח לא מבוקר‪.‬‬
‫אבני דרך בהתפתחות "תנועת הקיימות"‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ההכרה הבינלאומית בצורך באימוץ הגישה היה ב‪ 1972 -‬בועידת האו"ם על‬
‫סביבת האדם בשטוקהולם‪.‬‬
‫דו"ח ברונטלנד ב‪" 1987 -‬עתידנו המשותף" לוועדה הבינלאומית לפיתוח‬
‫וסביבה מדגיש כי "פיתוח בר‪-‬קיימא יענה על צרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע‬
‫ביכולת הדורות הבאים לתת מענה לצרכיהם"‬
‫ועידת האו"ם לפיתוח וסביבה – "פסגת כדור הארץ" בריו – ברזיל ב‪1992 -‬‬
‫קובעת לראשונה כי פיתוח בר‪-‬קיימא הוא אתגר גלובלי!הועידה מובילה‬
‫לניסיון קונקרטיזציה ראשון באמצעות סי"מ ‪21‬‬
‫הפסגה העולמית בנושא פיתוח בר‪-‬קיימא ביוהנסבורג ‪ 2002‬מאשררת‬
‫החלטות קודמות והגדרות של פיתוח בר‪-‬קיימא תוך שהיא מנסחת סדר יום‬
‫ברור יותר באשר לדרך היישום של עקרונות הקיימות‬
‫כיום‪ ,‬פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬ובכלל זה פיתוח תיירות בת‪-‬קיימא‪ ,‬הם מושגים מאד‬
‫"עכשוויים" הנגזרים מהתפתחות קונספטואלית‪-‬תיאורטית המבוססת של‬
‫תיאוריות פיתוח מאז שנות ה‪ .50 -‬האידיאולוגיה מאחרי פרדיגמת "הקיימות"‬
‫מקובלת מאד כיום‪ ,‬הן ברמה הגלובלית והן במערכות לאומיות במגזר הפרטי‬
‫ובמגזר הציבורי‪.‬‬
‫שלשת עמודי התווך של תיירות בת‪-‬קיימא‬
‫הערכה‬
‫סביבתית‪-‬‬
‫פיסית‬
‫הערכה‬
‫כלכלית‬
‫הערכה חברתית‪-‬‬
‫תרבותית‬
‫נקודות מחלוקת סביב הגישה של תיירות‬
‫בת‪-‬קיימא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחלוקת סביב מידת הרלבנטיות והמשקל היחסי של כל "עמוד תווך"‪.‬‬
‫מחלוקת סביב הצורך לדאוג היום לאינטרסים של הדורות הבאים‪.‬‬
‫מחלוקת באשר ליכולת לגשר בין אינטרסים שונים של בעלי עניין הקשורים‬
‫במלאכת הפיתוח התיירותי‪.‬‬
‫מחלוקת באשר "מידת הלחיצות" של גישת פיתוח זו לכוחות פוליטיים‪.‬‬
‫מחלוקת באשר "מידת הלחיצות" של גישת פיתוח זו לכוחות כלכליים‪.‬‬
‫מחלוקת באשר למידת ההשפעה של ה‪ Green wash -‬ויחסי הציבור‬
‫הסביבתיים‬
‫מחלוקת סביב מידת הפרקטיות‪ ,‬היישומיות והאפקטיביות של גישת הפיתוח‬
‫בר‪-‬קיימא במעבר מתיאוריה למעשה ובעיקר בנוגע לשימוש באידיאולוגיה‬
‫סביבתית זו ככלי לניהול סביבתי‪.‬‬
‫הבעייתיות בהגדרת המושג‪ :‬תיירות‬
‫בת קיימא‬
‫קטע מהגדרת ארגון התיירות העולמי‪:‬‬
‫"תיירות בת קיימא פותרת את‬
‫בעיותיהם של תיירים ואזורי‬
‫תיירות בהווה תוך שמירה וחיזוק‬
‫של הזדמנויות תיירותיות‬
‫והזדמנויות פיתוח למען העתיד"‬
‫אם האידיאולוגיה המקיימת כל כך נכונה ונדרשת‬
‫– מה עד כה מנע יישום מוצלח ומלא שלה בפועל?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האם זה המקרה של ציפייה שגויה ש‪-‬תב"ק היא פתרון ניהולי הוליסטי‬
‫לסיטואציה ניהולית רבת מימדים ומורכבת?‬
‫האם זה בשל העובדה כי עד היום וברוב המקרים פיתוח תב"ק היה תהליך‬
‫המונע "מלמעלה" על ידי גופים בינ"ל וארציים?‬
‫האם זה בשל העדר סטנדרטים וקווים מנחים ברי יישום?‬
‫האם זה בשל העדר סטנדרטים וקווים מנחים הולמים ומתאימים?‬
‫האם זה בשל "אינפלציה" של סטנדרטים וקווים מנחים אשר יוצרו והורכבו על‬
‫ידי עשרות גופים ללא תיאום גלובלי רציני?‬
‫האם זה בשל ההנחה כי סטנדרטים וקווים מנחים אלה גלובליים ורלבנטיים‬
‫לכל מקום ומקום על פני כדה"א?‬
‫האם זה בשל חוסר הבנתנו כי יישום פיתוח מוצלח של תב"ק תלוי ומאולץ על‬
‫ידי כל כך הרבה משתנים (מצב כלכלי‪ ,‬מצב פוליטי ערכים ונורמות תרבותיות‪,‬‬
‫רמת השכלה של הקהילה המארחת‪ ,‬עמדותיה כלפי תיירות וכד')?‬
‫חסמים במעבר מתיאוריה למעשה‬
‫ביישום תיירות בת‪-‬קיימא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לשאלת מקור מנוע הצמיחה – הרמה הלאומית‪ ,‬האזורית או המקומית?‬
‫איזה ערכים של קיימות מועדפים ועל ידי אלו בעל עניין?‬
‫בפיתוח תב"ק ‪ -‬האם אנחנו עוסקים בהחייאה(תרבותית למשל); שימור; או‬
‫מסחור?‬
‫ניהול ותיאום פיתוח תיירות בת‪-‬קיימא – בעיה בשל ריבוי בעליי עניין וחפיפה‬
‫בין גבולות תפקודיים וגבולות מוניציפליים‬
‫בעיית הייצוגיות והשיתוף של קהילות מארחות בתהליך התכנון התיירותי‬
‫חסמים ואילוצים סביבתיים‬
‫חסמים ואילוצים כלכליים‬
‫תלות בגורמים בתעשיית התיירות ובתיירים עצמם המפגינים רמת מחויבות‬
‫סביבתית נמוכה ורצון בלתי מתפשר לצרוך את הסביבה כמוצר תיירותי‬
‫תובנות יישום נדרשות לייעול המעבר‬
‫מתיאוריה למעשה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שימת דגש על תיירות בת קיימא הצומחת בעקר "מלמטה" ולא "מלמעלה"‬
‫פיתוח תיירות בת‪-‬קיימא חייב להישאר כאסטרטגיית הפיתוח המובילה אך‬
‫המושתתת על תהליכי "כיול" והתאמה לתנאים המקומיים‪.‬‬
‫תהליך הכיול יתבסס לא על סטנדרטים אוניברסליים אלא על סטנדרטים‬
‫הנבחרים מקומית‪.‬‬
‫הכיול יערך על בסיס של הסכמה רחבה בקרב בעלי העניין תוך קיום תהליך‬
‫שתוף ציבור‪.‬‬
‫תהליכי שיתוף הציבור ימפו בצורה ברורה את כל "גבולות השינוי הקביל" של‬
‫הקהילות הנוגעות להליך הפיתוח‪.‬‬
‫קווים מנחים לפיתוח תיירות בת‪-‬קיימא יתבססו על קריטריונים והנחיות ברות‬
‫השגה הלוקחות בחשבון את האילוצים הכלכליים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הפוליטיים‪,‬‬
‫התרבותיים‪ ,‬והקשורים לחוסן הקהילות המארחות ולסביבתם הטבעית‪.‬‬