Transcript אפריל 2011 ניסן התשע"א גיליון מספר 13 כניסה ליישוב נבטים; צילום : שי דותן עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* וכפרית מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר , הרשות לתכנון.

‫אפריל ‪2011‬‬
‫ניסן התשע"א‬
‫גיליון מספר ‪13‬‬
‫כניסה ליישוב נבטים; צילום‪ :‬שי דותן‬
‫עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית*‬
‫וכפרית‬
‫מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪,‬‬
‫הרשות לתכנון ושה"מ‬
‫*תיירות חקלאית‪ :‬פעילות של ביקור ואירוח במשק חקלאי‪ ,‬המגדילה את הכנסת החקלאי‪ ,‬מגוונת תעסוקות‬
‫במרחב הכפרי ומציגה את החקלאות לקהל הרחב‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מ"תיירון לתיירון"‬
‫‪ -‬אירועים ופעילויות בתיירות הכפרית‬
‫שי דותן‬
‫‪6‬‬
‫תיירות חקלאית בקיבוץ שער הגולן‬
‫נורית קצירי‬
‫‪11‬‬
‫טוסקנה? זה כאן! ‪ -‬תיירות יין בבנימין‬
‫צופיה בן דוד‬
‫‪15‬‬
‫קורס תיירות חקלאית בסימן שיתופי פעולה‬
‫לירון שוסטרמן‬
‫‪19‬‬
‫תיירות חקלאית בצפון איטליה‬
‫מירי פלח‬
‫‪22‬‬
‫תיירות עם דגים‬
‫תרגום‪ :‬צפריר בצר‬
‫‪25‬‬
‫נסיעה לעולם טוב יותר‬
‫תרגום‪ :‬ברכה גל‬
‫‪27‬‬
‫פרופיל תיירות חקלאית‬
‫תרגום‪ :‬צפריר בצר‬
‫‪30‬‬
‫אירועים קרובים‬
‫‪35‬‬
‫‪2‬‬
‫צפריר בצר‪ ,‬מנהל תחום תוכניות עבודה ופרסומים; ברכה גל‪ ,‬מנהלת תחום כלכלת‬
‫הייצור; דובי וולפסון‪ ,‬ממ"ר הדרכה ואיכות המוצר באגף הפרחים; דורית כבביה‪,‬‬
‫מנהלת תחום צאן ‪ -‬שה"מ‪.‬‬
‫שי דותן‪ ,‬מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית ‪ -‬הרשות לתכנון‪.‬‬
‫עריכה גרפית‪ :‬לובה קמנצקי; עריכה לשונית‪ :‬עדי סלוניקו‪.‬‬
‫התיירון מוגש לקוראים במסגרת חופשית וגמישה הנתונה לשינויים;‬
‫אנו מצפים לרעיונות ולהצעות שיגיעו מכם‪ ,‬הקוראים‪.‬‬
‫נשמח לקבל התייחסות‪ ,‬כתבות‪ ,‬אירועים ועוד‪.‬‬
‫את החומר יש להעביר לשי דותן‪[email protected] :‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪3‬‬
‫ושוב אתכם בגיליון ה‪ 13-‬של ה"תיירון"‬
‫‪.‬‬
‫לקראת פסח תשע"א מוגש לכם גיליון חדש של התיירון‪.‬‬
‫נפתח בסקירה של שי דותן על מקצת האירועים והפעילויות בתיירות הכפרית; התנופה‬
‫בפיתוח ובפעילות מורגשת בשטח‪ .‬שי ציין רק חלק קטן מהמתרחש לאחרונה בתחום‪ .‬אנו‬
‫מזמינים את הקוראים לשתף אותנו בחוויות מהאירועים באזורים השונים‪.‬‬
‫נורית קצירי‪ ,‬מנהלת התיירות הכפרית בקיבוץ שער הגולן‪ ,‬מתארת את התפתחות התיירות‬
‫החקלאית בשער הגולן ואת הלבטים שבדרך‪ .‬אין ספק שהתיירות החקלאית בשער הגולן‪,‬‬
‫המיועדת גם לתיירות נכנסת‪ ,‬עונה על צורך קיים‪ .‬עם סגירת הגיליון קיבלנו מנורית כתבה מעיתון‬
‫חקלאי חשוב מדרום גרמניה תחת הכותרת "אדמה ואנשים"; כתבה המספרת על הקיבוץ ועל‬
‫התיירות החקלאית בו‪ .‬צופיה בן דוד‪ ,‬מתכננת במחוז העמקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪,‬‬
‫מתארת חבל יין חדש בישראל – חבל בנימין ‪ -‬הכולל כבר ‪ 9‬יקבים‪.‬‬
‫לירון שוסטרמן ממעברים הובילה‪ ,‬דחפה וניהלה קורס תיירות חקלאית לתיירני מטה אשר ומעלה‬
‫יוסף ‪ -‬על הקורס וחשיבותו ועל התוכניות להמשך שיתוף הפעולה ‪ -‬נוכל לקרוא בהמשך‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪4‬‬
‫ומהעולם הגדול‪ :‬מירי פלח‪ ,‬רכזת הדרכה של שה"מ במחוז גליל‪-‬גולן במשרד החקלאות‬
‫‪.‬‬
‫ופיתוח הכפר‪ ,‬ביקרה באיטליה בטיול פרטי ומשתפת אותנו ברשמיה מביקור במשק חקלאי‬
‫ותיירותי‪ .‬דיאנה קלמן‪ ,‬מנהלת מרכז המידע ביחידה לחקר שווקים‪ ,‬דואגת להעשיר אותנו‬
‫בכתבות מעניינות מהעולם‪ ,‬והפעם ‪ -‬כתבה על תיירות עם דגים‪ ,‬בתרגומו של צפריר בצר‪,‬‬
‫שבה נוכל לקרוא על רעיון שייתכן שניתן לאמצו וליישמו על דגי הכנרת והים התיכון בעקבות‬
‫התמעטות הדגה‪ .‬ברכה גל תרגמה ותמצתה עבורנו כתבה בנושא תיירות אקולוגית‪ ,‬ובאותו‬
‫עניין צירפנו גם קישור לכתבה שהתפרסמה בדה‪-‬מרקר בנושא תיירות ירוקה‪.‬‬
‫התיירות החקלאית היא ענף חשוב גם בארה"ב‪ ,‬ועל כך ניתן ללמוד גם מכתבה בנושא פרופיל הענף‬
‫בארה"ב‪ ,‬בתרגומו של צפריר בצר‪ .‬לסיום‪ ,‬מופיע קישור לאתרים של הרשויות לפיתוח הנגב והגליל ועמותת‬
‫התיירות שבהם ניתן למצוא המלצות לאירועים ולבילויים‪.‬‬
‫קריאה נעימה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בברכת חג פסח שמח וכשר‪,‬‬
‫המערכת‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪5‬‬
‫מ"תיירון לתיירון"‬
‫‪-‬‬
‫לקט אירועים ופעילויות בתיירות הכפרית‬
‫כתיבה וצילום‪ :‬שי דותן‬
‫החודשים האחרונים מאז הופעת התיירון האחרון‪ ,‬כחודשים שקדמו להם‪ ,‬היו מלאי פעילות‬
‫של צמיחה ופיתוח‪ ,‬כנסים‪ ,‬ביקורים בשטח וחנוכת מיזמים חדשים‪ .‬במדור זה אנסה לסקור‬
‫חלק מהם‪ ,‬ולאו דווקא בסדר כרונולוגי‪.‬‬
‫בביקורים הראשונים של שרת החקלאות‪ ,‬אורית נוקד‪ ,‬במחוז השפלה וההר ובמחוז גליל‪-‬גולן הושם‬
‫דגש על פיתוח הכפר ועל התיירות הכפרית וחקלאית‪ .‬במחוז השפלה וההר ביקרה השרה במשק "טל‬
‫טלה" בבאר יעקב ‪ -‬משק חקלאי גדול לגידול כבשים ועיזים‪ ,‬המשלב ייצור גבינות‪ ,‬סיורים במקום‬
‫ואירוח כפרי‪ .‬בביקור שערכה השרה במועצה האזורית מרום הגליל סיירה בקיבוץ פרוד‪ ,‬שבו יושלם‬
‫בקרוב פרויקט כפר התיירות בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ .‬את ארוחת הצהריים סעדה‬
‫המשלחת במסעדה כפרית בחצר של גי'נג'ה המשלבת אירוח ביתי עם אוכל מסורתי‪-‬אתני‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪6‬‬
‫בט"ו בשבט נערך היום הפתוח במו"פ‬
‫ערבה שהפך תערוכה חקלאית לאירוע‬
‫תיירותי‪ .‬את היום הפתוח (שנמשך‬
‫יומיים) פקדו חקלאים מכל הארץ וכן‬
‫רבים שאינם חקלאים‪ .‬המבקרים נהנו‬
‫מסיור בהישגי המו"פ‪ ,‬מתערוכה‬
‫חקלאית‪ ,‬משוק איכרים ומתערוכה של‬
‫המשתלמים מחו"ל‪ .‬המו"פ פתוח‬
‫לביקורי הקהל הרחב גם במהלך השנה‬
‫כולה‪.‬‬
‫מאז הופעת התיירות האחרון "קפצנו" גם‬
‫לביקור בתערוכת התיירות החקלאית‬
‫האיטלקית‪ .agri@tour :‬בקישור שלהלן‬
‫ניתן לקרוא את סיכום הביקור‪:‬‬
‫‪http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad‬‬
‫‪/reshut_technun/technun_kafri/publicati‬‬
‫‪on/2011/report_conference_agritourism‬‬
‫‪_nov_2010.htm‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪7‬‬
‫בדצמבר נערך בבית הספר לתיירות‬
‫באוניברסיטת חיפה כנס חיפה לתיירות ה‪2 -‬‬
‫בנושא תיירות יין בישראל‪ .‬בכנס השתתפו‬
‫מאות מתעניינים בענף‪ .‬יש לברך על היוזמה‬
‫של בית הספר לתיירות‪ ,‬שנתן בקיום הכנס‬
‫רוח גבית ליוזמות המתפתחות בתחום‬
‫והוסיף להן את הרקע האקדמי‪ .‬ניתן לראות‬
‫את הנושאים שעלו בכנס במצגות המופיעות‬
‫באתר בקישור‪:‬‬
‫‪http://www.tayarut‬‬‫‪school.co.il/?CategoryID=893‬‬
‫בחודש דצמבר פרצה בכרמל שרפה שהתפתחה לממדי ענק‪ .‬השרפה עלתה בחיי אדם‬
‫וכילתה גם חלק מהנוף המוכר של הכרמל‪ .‬עמותת כרמלים‪ ,‬משרד התיירות ומשרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר עושים מאז מאמצים רבים לסייע לשיקום האזור בתחום‬
‫התיירות‪ .‬נערכו וממשיכות להיערך חממות תיירות נודדות לפתרון בעיות של תיירנים‬
‫שנוצרו עקב השרפה‪ .‬משרד התיירות תורם לפרסום האזור‪ ,‬ומשרד החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר מסייע בשיקום התשתיות‪ .‬אנו מקווים שהאזור ישוקם במהרה ותנועת התיירות‬
‫בו תחזור לקדמותה‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬אפריל ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪8‬‬
‫כמדי שנה בחודש פברואר‬
‫נערך גם השנה פסטיבל‬
‫"שמחת החלב" שמשך‬
‫קהל רב למשקי החלב‬
‫שנפתחו לביקורים‪.‬‬
‫ארז שלאו מ"ארז חוות חלב" מארח מבקרים‬
‫בפסטיבל "שמחת החלב"‬
‫בינתיים "גוזרים סרטים" מההתחייבות של ‪- 2010‬‬
‫בעין ורד נחנך מרכז המבקרים לקקאו ולשוקולד‪,‬‬
‫שנעזר במענק לפיתוח תיירות חקלאית‪ .‬במרכז ניתן‬
‫לראות עצי קקאו הגדלים בחממה מבוקרת וכמובן‬
‫לרכוש מוצרי שוקולד ולהשתתף בסדנאות‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬אפריל ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪9‬‬
‫שה"מ בניצוחן של ריקי מואב וברכה גל קיימו קורס ליזמות כפרית חקלאית‪ .‬ההבדל‬
‫מהקורסים המתקיימים במועצות האזוריות והמשתתפים בהם הם בד"כ מאותה מועצה‬
‫היה זה קורס ארצי‪ .‬המשתתפים בקורס הגיעו מצופר בדרום ועד שער הגולן בצפון‪.‬‬
‫השתתפות יזמי תיירות מאזורים שונים הוסיפו לחומר המקצועי שניתן ובקורס הפריה‬
‫הדדית בין המשתתפים‪.‬‬
‫בינואר קיימנו את הפגישה הראשונה של פורום מנהלי עמותות ומחלקות תיירות במרחב‬
‫הכפרי שיהיה מקום לשיח ולפעילות משותפת של בעלי העניין בפיתוח המרחב הכפרי ‪.‬‬
‫מנהלי עמותות ומחלקות תיירות במגזר הכפרי שלא קיבלו הזמנה מוזמנים לפנות‪.‬‬
‫מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬יוסי ישי‪ ,‬פינה‬
‫מסדר יומו העמוס לטובת סיור באתרי תיירות‬
‫חקלאית במועצה האזורית שפיר‪ .‬הסיור נערך‬
‫בהדרכתם של ראש המועצה האזורית‪ ,‬אשר‬
‫אברגיל‪ ,‬ומושקו רום‪ ,‬האחראי על התיירות‪ .‬משמח‬
‫היה לראות שבעקבות תוכנית אב ובדחיפתהמועצה‪,‬‬
‫אתרי התיירות הקיימים מתפתחים‪ ,‬אתרים חדשים‬
‫צומחים והמועצה עולה על מפת התיירות הכפרית‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬בשעה טובה אושר הסמל לתיירות חקלאית בוועדה המתמדת לשילוט של‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (ועדה ‪ .)29/11/10 9‬כמו כן‪ ,‬דנה הוועדה‬
‫בנושא שילוט תיירותי בכבישים באחריות החברה הלאומית לדרכים‪ ,‬והחליטה‬
‫שהמפקח הארצי על התעבורה יפרסם הנחיות בנדון‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪10‬‬
‫הרמת מטבע מתחת לאור הפנס‪...‬‬
‫כתיבה‪ :‬נורית קצירי‪ ,‬שער הגולן‪ .‬הצילומים מאתר האינטרנט‬
‫קיבוץ שער הגולן הוא קיבוץ ותיק שבורך בענפי חקלאות מגוונים‪ ,‬מתקדמים ומצליחים‪ .‬הקיבוץ עדיין‬
‫אוטנטי‪ ,‬בשיטה המקורית‪ ,‬ללא שינוי‪ .‬כיום זה הפך להיות מותג יקר מציאות‪ .‬האירוח הכפרי שלנו קיים‬
‫כבר למעלה מ‪ 16 -‬שנים‪ .‬אנו משתדלים להגדיל את חבילת האירוח ולהוסיף לחוויה כל מה שקיים כבר‬
‫מזמן אצלנו ‪ -‬כלומר‪ ,‬להרים "מטבעות מתחת לפנס"‪ ,‬למשל‪ :‬ביקור בגן‪-‬חי‪ ,‬בילוי בבריכת השחייה‪,‬‬
‫סיור במוזיאון לתרבות הירמוכית‪ ,‬סיור מודרך בקיבוץ ולאחרונה גם תיירות חקלאית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עלתה מאוד כמות התיירות הנכנסת מחו"ל‪,‬‬
‫בעיקר מגרמניה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬הולנד ואנגליה‪ .‬כיום אנו עומדים על‬
‫כמעט ‪ 70%‬תפוסת חדרים שנתית של תיירות נכנסת (כולל‬
‫קבוצות "תגלית" מכל העולם)‪ .‬מהשטח הגיעו פניות רבות לסייר‪,‬‬
‫לראות ולשמוע על הקיבוץ "האמיתי"‪ ,‬וכבר למעלה משלוש שנים‬
‫אנו עורכים סיורי קיבוץ במגוון שפות‪ .‬בעקבות ריבוי הקבוצות‬
‫מחו"ל‪ ,‬שבחלקן הגדול כוללות חקלאים אירופאים‪ ,‬התעורר צורך‬
‫ועניין בסיור חקלאי שבמהלכו נערכו ביקור במטעים ומפגש עם‬
‫אנשי המקצוע ‪ -‬בננצ'יקים‪ ,‬רפתנים ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגיעו בקשות‬
‫מארגונים חקלאיים ישראליים לקיים סיורי קבוצות לחקלאים‬
‫(שאינם לנים אצלנו) מאפריקה ומדרום אמריקה‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪11‬‬
‫זה היה הרגע שבו "נפל לי האסימון"‪ .‬אני אישית הייתי עסוקה מאוד בניהול האירוח‬
‫הכפרי‪ ,‬ולכן שמחתי לרתום להובלת הפרויקט את חבר הקיבוץ ‪ -‬דני ברייר‪ ,‬שחזר לא‬
‫מזמן מעבודה רבת שנים בסוכנות‪ ,‬ולא היה מתאים ממנו לקידום היזמות ולהוצאתה‬
‫מגדר "תכנית על הנייר" לביצוע בפועל‪.‬‬
‫נדרשנו לשכנע את קברניטי הקיבוץ ואת החקלאים (בעיקר את הרפתנים‬
‫המתנגדים לשוטטות אנשים בסביבת הפרות) בכך שיהיה לזה ביקוש‪ .‬נתבקשנו‬
‫להכין תכנית עסקית‪ ,‬לקבל אישורים מהקיבוץ ולהשקיע כסף‪ .‬פנינו לקבלת מענק‬
‫ממשרד החקלאות‪ ,‬הכנו צוות מדריכים מקומי ששולט בשפות שונות‪ ,‬ערכנו חומר‬
‫רקע מקצועי על כל ענפי החקלאות‪ ,‬סיירנו בכמה מקומות דומים (באף קיבוץ אין‬
‫עדיין סיור כמו שלנו)‪ ,‬דאגנו לפרסום במקומות הנכונים‪ ,‬הכנו עלונים בשפות‬
‫שונות‪ ,‬דאגנו לשילוט מתאים‪,‬יזמנו הפקת סרטון הומוריסטי המציג את מגוון ענפי‬
‫החקלאות בקיבוץ‪ ,‬תכננו לפרטי פרטים מסלול‪ ,‬הקמנו אתר באינטרנט‪ ,‬תמחרנו‬
‫את הסיור‪ ,‬יצרנו קשר עם גופים שיכולים לגלות עניין במוצר ועוד ועוד‪ .‬כשהכול‬
‫היה מוכן‪ ,‬ערכנו כמה סיורי "פיילוט" שבהם ביקשנו משוב בונה‪ ,‬ומהם הפקנו‬
‫לקחים רבים‪ .‬חשבנו שנהיה מוכנים לצאת לדרך תוך חצי שנה‪ ,‬אך בפועל זה ארך‬
‫יותר משנה‪ .‬לאחר כמה חודשים‪ ,‬שבהם קיבלנו יותר מארבעים קבוצות‪ ,‬אנו‬
‫בטוחים שעשינו החלטה נכונה‪ .‬יש עוד מה לשפר וללמוד‪ ,‬אך המוצר החדש זמין‬
‫ומוכן לצריכת כל מבקשיו ‪ -‬קבוצות מהארץ ומחו"ל ‪ -‬מקצועיים וחובבים כאחד‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪12‬‬
‫כמה התלבטויות עמדו על הפרק‪:‬‬
‫‪.1‬אם לפתוח את הסיורים גם לבודדים ו‪/‬או משפחות או רק לקבוצות‪ .‬כיום‪,‬‬
‫הסיור מיועד לקבוצות בלבד מפאת בעיית כוח אדם זמין‪.‬‬
‫‪.2‬אם לערוך את הסיורים במהלך השנה כולה (גם בחום הלוהט של עמק‬
‫הירדן בקיץ)‪ .‬כיום אנו נענים לכל דורש בכל עונות השנה‪.‬‬
‫‪.3‬אם להתחיל את הסיור בהקרנת הסרטון או לסיימו בהקרנה‪ .‬כיום זה תלוי‬
‫בשעת הגעת הקבוצה‪ .‬לגבי האורך הרצוי לסרטון ‪ -‬לאחר קבלת משובים‬
‫קיצרנו אותו מעט‪.‬‬
‫‪.4‬מהו האורך הרצוי לסיור‪ .‬כיום הסיור נמשך בין שעה לשעתיים‪ ,‬תלוי בזמן‬
‫העומד לרשות הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .5‬איך להביא את המבקרים לידי כך שגם יוציאו אצלנו מעט כסף (למשל‬
‫בקניית דבש ופרופוליס‪ ,‬קניית מזכרות ועוד); ומתי להביאם למקום הקנייה ‪-‬‬
‫בהתחלה או בסוף הסיור‪ .‬כיום העניין עוד לא מגובש סופית ותלוי בשעת‬
‫ההגעה ובזמן העומד לרשות הקבוצה‪.‬‬
‫‪.6‬עד כמה לערב את החקלאים המקצועיים‪ ,‬שמטבעם אינם אנשי תיירות‬
‫ואינם אוהבים להסביר ולהדריך‪ .‬כיום‪ ,‬איתרנו את החקלאים שאכן אוהבים‬
‫לעסוק בתחום ולהדריך‪.‬‬
‫‪.7‬איך לגרום לכך שהחקלאים יהיו אינטרסנטיים כמונו בהבאת הסיורים‪ .‬הזמן‬
‫עושה את שלו‪ ,‬לטובתו‪...‬‬
‫‪.8‬אם לכבד את המבקרים בכיבוד משלנו או להציע רק מים‪ .‬כיום מתכבדים‬
‫בתמרים ובמים‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪13‬‬
‫לרוב ההתלבטויות מצאנו תשובות‪ ,‬וחלקן נשארו פתורות חלקית‪...‬‬
‫הפתעות שקרו לנו בדרך‪:‬‬
‫‪.1‬ראינו שאין כמו כיבוד ספונטני בשטח‪ .‬יש עונות שבהן אשכולות בננות בשלות מונחים‬
‫במטע‪ ,‬האורחים מאושרים מכך ואנו מעודדים אותם גם לקחת אתם לדרך‪.‬‬
‫‪.2‬יש חקלאים‪ ,‬בעיקר מגרמניה‪ ,‬בעלי גישה רומנטית או תחושת "צער בעלי חיים" כלפי‬
‫הפרות ‪ -‬הם משתוממים מדוע איננו מגרשים לפרות את הזבובים ולמה "המסכנות"‬
‫צריכות כל הזמן לנפנף בזנב‪ .‬הם מתרעמים על כך שאנו מגיעים לתנובת חלב של כ‪36-‬‬
‫ליטר בממוצע לפרה ליום ובכך גורמים לפרות נזק בכבד‪ .‬מהערות אלה למדנו שחשוב‬
‫להסביר לאורחים שאצלנו החקלאות היא מפעל‪" .‬הגישה הרומנטית" לא קיימת‪ .‬מעניקים‬
‫לפרות תנאים טובים ואוכל משובח‪ ,‬ומצפים מהן לתוצרת איכותית גבוהה שתביא לתמורה‬
‫נאה בהכנסות‪.‬‬
‫‪.3‬ומה שנראה הכי חשוב ומשמעותי בעיני‪:‬‬
‫א‪ -‬חברי קיבוצנו הגיעו לכאן לפני ‪ 74‬שנה כמעט‪ ,‬כשהכול היה שומם‪ ,‬והקימו גן‬
‫עדן פורח‪ ,‬בדם ויזע‪ ,‬בחום הלוהט ובקור‪.‬‬
‫ב‪ -‬יש לנו חקלאות מתקדמת‪ ,‬משגשגת‪ ,‬איכותית עם תוצאות מצוינות‪ ,‬ולכן‪ ,‬עלינו‬
‫להיות גאים במעשי ידינו כי החקלאות הישראלית היא גאווה לאומית‪.‬‬
‫עוד פרטים באתר‪http://www.agrotour.co.il :‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪14‬‬
‫כתיבה וצילומים‪ :‬צופיה בן דוד‬
‫תיירות יין בבנימין‬
‫ממש קרוב‪ ,‬בלב הארץ‪ ,‬בין כרמים מוריקים‪ ,‬טרסות עתיקות ונוף בראשיתי‪ ,‬נמצא אזור‬
‫יפיפה‪ ,‬עוד לא ממש מוכר ומטויל‪ ,‬אשר בו שוכנים זה לצד זה מעיינות מפכים‪ ,‬אתרים‬
‫ארכיאולוגיים‪ ,‬חוות חקלאיות ושורה של יקבי בוטיק קסומים ומצטיינים‪.‬‬
‫הכול החל ב‪ 1999 -‬עם נטיעת כ‪ 400-‬ד' כרמי יין בשומרון‬
‫ובבנימין‪ .‬ענבים מהר ברכה שווקו ל"כרמל מזרחי" וקצרו קריאות‬
‫התפעלות מפי הייננים‪ .‬המגדלים החלו לקבל שלל פניות מיקבים‬
‫גדולים וקטנים‪ ,‬והשמועה על איכות ענבי ההר המרכזי החלה‬
‫להתפשט בין העוסקים בענף‪ .‬בד בבד‪ ,‬חבורה של חקלאים‬
‫צעירים‪ ,‬יוצאי צבא‪ ,‬נמרצים ובעלי מוטיבציה גבוהה חשו שאת‬
‫החיבור לארץ לא מספיק ללמוד בבית המדרש‪ ,‬והחל גל נטיעות‬
‫של כרמי זיתים ויין‪ .‬המגדלים‪ ,‬כל אחד וסיפורו האישי‪ ,‬חוו‬
‫תחושה דומה שהאיכות והייחוד של הכרם‪" ,‬הולכים לאיבוד"‬
‫בשיווק ליקבים הגדולים‪ ,‬ובמהלך השנים ‪ 2006-2003‬צצו באזור‬
‫בזה אחר זה כ‪ 10 -‬יקבי בוטיק‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪15‬‬
‫הביקור ביקבים מפעים ומרגש‪ .‬לכל יקב הייחוד שלו‪ ,‬לכל בעל יקב הסיפור שלו‪,‬‬
‫והמפגש עם בעלי היקבים מקנה תחושה ש"ציונות" היא מציאות ולא מונח משיעור‬
‫היסטוריה‪ .‬בכל אחד מהיקבים מוצגת סדרה של מדליות ותעודות שזכו בהן‬
‫בתחרויות יין‪ ,‬המעידות על כך שלא רק סיפור טוב מציעים לנו כאן אלא גם‪ ,‬ואולי‬
‫בעיקר‪ ,‬יין איכותי ומשובח‪.‬‬
‫איך מגיעים?‬
‫היקבים ממוקמים לאורך כביש ‪ ,60‬בקטע שמצפון לירושלים ועד‬
‫יישובי גב ההר הסמוכים לשכם‪ ,‬לאורך כ‪ 50 -‬ק"מ‪ .‬מגוש דן ‪-‬‬
‫בגלילות‪ ,‬מורשה‪ ,‬ירקון או קסם‪ ,‬עולים על כביש מספר ‪ 5‬מזרחה‪,‬‬
‫לכיוון אריאל‪ .‬חוצים את העיר אריאל לכל אורכה ויוצאים מהשער‬
‫המזרחי‪ .‬לאחר נסיעה של כ‪ 4-‬ק"מ פוגשים את כביש ‪.60‬‬
‫מירושלים – היציאה דרך מחסום פסגת זאב‪ .‬ניתן להסתמך על‬
‫השילוט למרכז המבקרים "נחלת בנימין"‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪16‬‬
‫פירוט היקבים‪ ,‬מצפון לדרום (בכל היקבים יש לתאם את הביקור מראש!)‬
‫הר ברכה של ניר לביא‪ .‬מיקום‪ :‬ברכה‪ ,‬טל'‪ .052-5775156 :‬לניר יש כרם‪ ,‬יקב ומסעדה‬
‫(בהזמנה מראש)‪ .‬בעלייה להר ברכה ניתן להשתכשך במי מעיין עמשא‪ .‬במרחק שתי‬
‫דקות נסיעה נוספות נמצאת שכונת השומרונים על הר גריזים‪ ,‬שם יש מוזיאון ומרכז‬
‫מבקרים‪.‬‬
‫יקב הררי קדם של אריאל בן שטרית‪ .‬מיקום‪ :‬יצהר‪ ,‬טל'‪ .050-9972605 :‬כרם ויקב‬
‫אורגניים‪ .‬מהיקב תצפית יפה על הכרמים והאזור‪ .‬ביצהר גם קבר שיך עם עצי אלון‬
‫עתיקים‪ ,‬מקום מצוין לפיקניקים‪.‬‬
‫יקב טורא של ארז בן סעדון‪ .‬מיקום‪ :‬רחלים‪ ,‬טל'‪ .052-7966597 :‬ארז מעבד‬
‫קרוב ל‪ 200 -‬ד' כרמים בברכה ובשילה‪ ,‬וכן תפוחים אורגניים וזיתים‪ .‬היקב ממוקם‬
‫במבנים מיוחדים דמויי אוהלים‪ ,‬במרחק של ‪ 4‬דקות נסיעה מאריאל‪.‬‬
‫יקב גבעות של שיבי דרורי‪ .‬מיקום‪ :‬גבעת הראל‪ ,‬טל'‪ .054-7776458 :‬היקב מוקף‬
‫כרמי יין וזיתים‪ ,‬עם נקודת תצפית מרהיבה על נחל שילה והסביבה‪ .‬במקום מערה‬
‫משופצת ומוצלת‪ ,‬מזבח קדום‪ ,‬מסלול בנחל שילה‪ ,‬מעיין העוז‪ ,‬מעיין הגבורה‬
‫והאתר הארכיאולוגי שילה הקדומה‪ ,‬בו יש גם בית קפה‪.‬‬
‫יקב שילה של עמיחי לוריא‪ .‬מיקום‪ :‬שילה‪ ,‬טל'‪ .050-3422268 :‬יקב גדול ומסחרי‪,‬‬
‫המייצא חלק גדול מהיין לחו"ל‪ .‬היקב נמצא סמוך לבית הבד של משק אחיה‪ ,‬קרוב‬
‫מאוד לאתרי שילה והסביבה שהוזכרו לעיל‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪17‬‬
‫יקב תניא של יורם כהן‪ .‬מיקום‪ :‬עפרה‪ ,‬טל'‪ .050-9974949 :‬מהיקבים הראשונים באזור‪.‬‬
‫יורם הוא דמות מעניינת וצבעונית‪ .‬בעפרה מסעדה בשרית‪ ,‬בית קפה ותחנת דלק‪.‬‬
‫יקבי בית אל של הלל מן‪ .‬מיקום‪ :‬בית אל‪ ,‬טל'‪ .054-5240936 :‬היקב שוכן בתוך הכרם‪.‬‬
‫בקרבת מקום גבעת ארטיס ובה מעיינות ואתר ארכיאולוגי‪.‬‬
‫יקב פסגות של יעקב ברג‪ .‬מיקום‪ :‬כוכב יעקב‪ ,‬טל'‪ .02-9979333 :‬יקב פסגות מהווה חלק‬
‫ממרכז המבקרים האזורי "נחלת בנימין"‪ ,‬ושוכן במבנה מרשים ואלגנטי‪ .‬במרכז המבקרים‬
‫מספר מיצגים אורקוליים‪ ,‬הכוללים סרט עלילתי‪ ,‬סרטונים על מרחב מטה בנימין ועל ייצור‬
‫יין ומשחק טריוויה אינטראקטיבי‪ .‬במקום בית קפה וניתן להזמין ארוחות לקבוצות‪ .‬נמצא‬
‫במרחק ‪ 5‬דקות נסיעה מירושלים; שילוט ברור מכוון את הנוסעים החל משכונת פסגת‬
‫זאב‪.‬‬
‫יקב ענתות של‪ :‬אהרון הלפגוט וארנון ארז‪ .‬מיקום‪ :‬ענתות‪ ,‬טל'‪ .052-2517454 :‬היקב‬
‫הראשון באזור; נמצא במרחק ‪ 5‬דקות נסיעה מירושלים‪ ,‬סמוך לעין פארה‪ ,‬שבוואדי קלט‪.‬‬
‫במהלך הפסח הקרוב יתקיים פסטיבל בשילה‪ ,‬ניתן לעקוב אחרי הפרסום בעיתונים‪ .‬כולכם‬
‫מוזמנים לבקר במהלך הפסטיבל‪ ,‬וכמובן גם בשאר ימות השנה (למעט שבתות וחגים)‪.‬‬
‫לפרטים נוספים ניתן להתקשר לצופיה בן דוד‪.050-6241202 :‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪18‬‬
‫ההצלחה כבר כאן!‬
‫כתיבה‪ :‬לירון שוסטרמן‪ ,‬מובילה את קורס התיירות החקלאית במסגרת מעברים‬
‫בחודש ינואר ‪ 2011‬הסתיים קורס תיירות חקלאית במעלה יוסף‪ .‬הקורס נמשך‬
‫כשלושה חודשים וחצי והשתתפו בו יזמים מהמועצות האזוריות מטה אשר ומעלה יוסף‬
‫הנמצאים בשלבים שונים של הקמת עסק חקלאי תיירותי (בית‬
‫בד‪ ,‬יקב‪ ,‬דיר עיזים‪ ,‬מכוורות וכו')‪ .‬הקורס סובסד ע"י משרד‬
‫החקלאות ונבנה בשיתוף פעולה בין מרכז מעברים למט"י גליל‬
‫מערבי‪ .‬שיתוף הפעולה עם מרכז מעברים בלט עוד בשלב‬
‫התכנון של הקורס‪ .‬גורמים רבים במועצות האזוריות מטה אשר‬
‫ומעלה יוסף‪ ,‬כמו גם גורמים ממשלתיים סייעו בחשיבה‪ ,‬בגיבוש‬
‫התכנים ובגיוס משתתפים לקורס‪ .‬במסגרת הקורס נחשפו‬
‫היזמים למידע רב וניתנו להם כלים מעשיים להתמודדות עם‬
‫תהליך הקמה וניהול של עסק‪ .‬הקורס שילב מרצים מתחום‬
‫השיווק והפיננסיים‪ ,‬עם דגש על היבטים תכנוניים‪/‬סטטוטוריים‪.‬‬
‫במהלך הקורס היה מרכז מעברים קשוב לצורכי היזמים‪ ,‬ולכן‬
‫התכנים היו מגוונים‪ ,‬דינאמיים ונבחנו במשך הקורס כולו‪.‬‬
‫הלימודים התיאורטיים גובו בפרקטיקה ובסיורים ביזמיות‬
‫דומות‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪19‬‬
‫במסגרת המפגשים ולצד כל מרצה הופיעו אורחים אשר הביאו עמם ידע וניסיון‪ :‬מר אורי‬
‫ארנון‪ ,‬סגן ראש המועצה מטה אשר‪ ,‬מר שי דותן‪ ,‬מנהל תחום פיתוח הכפר במשרד‬
‫החקלאות‪ ,‬מר גלי רז‪ ,‬מנכ"ל עמותת התיירות‪ ,‬מר גבי וייסמן‪ ,‬מנהל ממ"י מחוז צפון‪,‬‬
‫אשר אפשר ליזמים לפנות אליו ישירות כדי לבחון כל מקרה לגופו ולנסות לסייע‪ ,‬מר מור‬
‫תרזי‪ ,‬מנכ"ל החברה הכלכלית מעלה יוסף‪ ,‬ומר אלי אליהו‪ ,‬רכז הוועדה החקלאית‬
‫והרחבות היישובים מעלה יוסף‪ .‬המפגשים אפשרו קרקע מצוינת לדיון פתוח‪ ,‬להצגת‬
‫שאלות נוקבות וליצירת שיתופי פעולה‪.‬‬
‫במהלך מפגשי הקורס נרקם אט‪-‬אט האמון בין היזמים והתגבשה קבוצה גדולה ואיכותית‬
‫המוכנה ללמוד ולהתקדם יחד‪ .‬במפגש האחרון הביאו היזמים מטעמים ותוצרת ביתית והוענקו‬
‫תעודות סיום הקורס בנוכחות אורחים רבים‪ ,‬ביניהם אורי ארנון‪ ,‬סגן ראש המועצה מטה אשר;‬
‫הנרי ביטון‪ ,‬מנכ"ל מט"י; גלי רז‪ ,‬מנכ"ל עמותת התיירות; דני שכטר‪ ,‬מנהל מחלקת הרווחה‬
‫במטה אשר; מור תרזי‪ ,‬מנכ"ל החברה הכלכלית במעלה יוסף ועוד‪ .‬התגובות מצד המשתתפים‬
‫בקורס היו חמות‪" :‬קיבלתי המון כלים שהיו חסרים לי‪" ,"...‬באתי לקורס עם ציפיות גדולות‬
‫לקבל כלים ואכן הציפיות התממשו‪ .‬קיבלתי קצת מכה בראש‪ ...‬אך זה יאפשר לי לעמוד מול‬
‫המציאות"‪" ,‬הרמה של הקורס הייתה גבוהה‪ ,‬ניכר שהושקעה בקורס עבודה רבה והמסרים היו‬
‫עמוקים"‪" ,‬הקורס אפשר להתקדם ולקדם את עצמך"‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪20‬‬
‫כבר עתה נשמעים מכל עבר קולות המכוונים לשיתופי פעולה‪ :‬הקמת אתר אינטרנט‬
‫משותף המאגד יזמים מהאזור והצגת סיור (מסלול מובנה) אל מול התיירים‪" :‬למדתי‬
‫שכדאי להתאחד ולעבוד בשותפות"‪" .‬הערך המוסף החשוב ביותר שאני לוקח מהקורס‬
‫הוא את ההיכרות עם היזמים האחרים באזור‪ ...‬צריך לעבוד בשיתוף פעולה‪ ...‬דף הקשר‬
‫מהווה פתח לקשרים בעתיד"‪ .‬אנו מאמינים כי הקורס יוליד שיתופי פעולה אשר יובילו‬
‫להצלחות ולפיתוח כלכלי של האזור‪ .‬וכפי שמשתתפת בקורס הגדילה לומר‪" :‬אם יש‬
‫חלום תלכו איתו"‪.‬‬
‫לפרטים‪[email protected] :‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪21‬‬
‫כתיבה וצילום‪ ,‬מירי פלח‪ ,‬שה"מ‬
‫עוד בשלב תכנון הטיול לאיטליה היה לי ברור כי אני הולכת ללמוד את נושא התיירות‬
‫החקלאית באיטליה‪ .‬במהלך הטיול חיפשתי ללא הרף שילוט בנושא ולאכזבתי לא‬
‫מצאתי‪ .‬ממש ברגע האחרון‪ ,‬לפני הטיסה חזרה‪,‬‬
‫ראינו לפתע שלט ‪ ,agritur‬עצרנו והחלטנו להיכנס‪.‬‬
‫החקלאי מסביר הפנים קיבל אותנו בחביבות רבה‬
‫והסכים בשמחה לענות לכל שאלותינו‪ .‬גם סבתו בת‬
‫ה‪ 100-‬הצטרפה לשולחן אף שלא הבינה דבר‬
‫מהנאמר באנגלית‪.‬‬
‫המקום ‪ -‬צפון איטליה בחבל טרנטינו‪ .‬משק חקלאי‬
‫משפחתי‪ .‬עיקר הגידולים‪ :‬תפוח‪ ,‬תפוחי אדמה וכן‬
‫כרם יין קטן‪ ,‬פרות הרועות במרעה ומספקות חלב‪,‬‬
‫תרנגולות המספקות ביצים טריות מדי יום‪ ,‬גידול‬
‫דבורים המספקות דבש‪ ,‬וגן ירק קטן לאספקת ירקות‬
‫טריים‪ .‬הגידולים אורגניים ומדושנים בזבל פרות‪.‬‬
‫במקום יש חנות מזכרות קטנה שבה נמכרת התוצרת‬
‫המקומית שלהם‪ :‬גבינות‪ ,‬יין מהיקב הקטן שלהם‪,‬‬
‫דבש ועוד‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪22‬‬
‫אזור טרנטינו מתאים מאוד לגידול תפוח‪ .‬אזור זה מייצר כ‪ 5%-‬מתוצרת תפוחים‬
‫באירופה‪ .‬באוקטובר קוטפים את הפרי שמגיע לקואופרטיב המאגד את מגדלי התפוח‬
‫באזור‪ .‬זהו מותג הנקרא "מלינדה"‪ ,‬ולדבריו‪ ,‬נחשב הטוב ביותר באיטליה ובאירופה‬
‫כולה‪ .‬הקואופרטיב מפקח על תהליך הגידול ומחליט על מועד הריסוס ועל חומר‬
‫ההדברה (כנראה כדוגמת ההדברה המשולבת אצלנו)‪ .‬בקיץ מתקיים יום שוק שאליו‬
‫מגיעים החקלאים למכור את מרכולתם‪.‬‬
‫חלק מהחקלאים הקימו ענף תיירות‪ .‬לחקלאי שאצלו‬
‫ביקרנו יש ‪ 4‬חדרים ומסעדה‪ .‬חדרי האירוח ממוקמים‬
‫בבית עתיק בן ‪ 800‬שנה‪ .‬שאלנו אותו מה מושך תיירים‬
‫להתארח אצלו‪ ,‬והוא מנה שתי סיבות‪ :‬האחת המחיר‬
‫הזול יחסית לעיירת הנופש הסמוכה‪ ,‬שם יש בתי מלון‬
‫בלבד ומחירם גבוה‪ ,‬והשנייה והחשובה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬היא‬
‫רצון התיירים להתנסות באורח החיים הכפרי‪ .‬הנופשים‬
‫מתארחים אצלם למשך שבוע שלם‪ .‬רק בחורף‪ ,‬שהיא‬
‫עונה חלשה מבחינתם‪ ,‬ניתן להזמין אירוח של פחות‬
‫משבוע‪ .‬המקום מספק לינה וארוחות (חצי פנסיון)‪ .‬כל‬
‫הארוחות הינן מתוצרת טרייה ומקומית בלבד‪ .‬הארוחות‬
‫מבושלות מדי יום על ידי נשות המשפחה‪ .‬במקום‬
‫מתגוררת המשפחה המורחבת‪ ,‬וכולם מוצאים את‬
‫פרנסתם מהמשק החקלאי והתיירותי‪ .‬כולם משתתפים‬
‫בעשייה (כולל הסבתא בת ה‪.)100-‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪23‬‬
‫תפוחי האדמה שהם מגדלים משמשים להכנת מאכל מקומי אופייני‪ .‬מהכרם הם מפיקים‬
‫יין‪ ,‬מהחלב הם מכינים גבינות‪ ,‬ומשתמשים בירקות הגדלים בגן הירק‪ .‬בעבר גידלו גם‬
‫חזיר‪ ,‬אך חיסלו את הענף‪ .‬להכנת הארוחות הם רוכשים חזיר מהשכן‪ .‬יש הקפדה על‬
‫כך שכל המוצרים יגודלו באזור טרנטינו בלבד‪ .‬האורחים המגיעים אליהם מקבלים‬
‫המלצות על מסלולי טיולים בסביבה‪ .‬בקיץ הפרות במרעה‪ .‬אורחים המעוניינים בכך‬
‫מתלווים אל הרועה וצופים בתהליך החליבה‪ .‬התיירים מתלהבים מאוד מהאווירה‬
‫המשפחתית‪ ,‬מהאוכל הביתי הטרי ומאווירת הכפר שהם חווים‪ .‬בקיץ נוהרים התיירים‬
‫למקום בשל קרבתו לנהר גדול שמתקיים בו רפטינג‪.‬‬
‫משרד החקלאות שלהם מפקח על קצב גידול התיירות‬
‫במשקים‪ .‬ישנו חוק המחייב את החקלאי כי ‪60%‬‬
‫מהכנסתו תהיה מחקלאות‪ .‬חל איסור מוחלט להגדיל את‬
‫ההכנסות מתיירות מעבר ל‪ 40%-‬מהכנסות‪ .‬מגיעים‬
‫פקחים הבודקים את היקף ההכנסות‪ ,‬ובמקרה של‬
‫חריגה קונסים אותם‪ .‬המטרה היא לשמור על המשך‬
‫קיומם של משקים חקלאיים‪ .‬היה מקסים‪ ,‬הייתי מאוד‬
‫רוצה לנסות סוג כזה של חופשה בכפר‪ .‬המפגש היה‬
‫מעניין ומעשיר‪ ,‬בדרכנו חזרה הייתי עסוקה במחשבות‬
‫איך אפשר ליישם את מה שראינו גם אצלנו‪...‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪24‬‬
‫תיירות עם דגים ‪IttiTurismo‬‬
‫תרגום‪ :‬צפריר בצר‪ ,‬שה"מ‬
‫מתוך ‪2009 Lega Pesca‬‬
‫מה זה ‪?IttiTurismo‬‬
‫ענף תיירותי חדש הקשור למדגה שהוכר לאחרונה‪ .‬החידוש בענף זה הוא קבלה ואירוח‬
‫של קבוצות תיירים ע"י הדייגים‪ .‬המבקרים מתארחים בבתים הפרטיים של הדייגים‪,‬‬
‫בתים משומרים או מותאמים במיוחד‪ ,‬וזוכים לשירותי הסעדה וטעימות של אוכל דייגים‬
‫איטלקי אמיתי‪ .‬הארגון ‪ IttiTurismo‬מקדם את הנושא החדש ומפעיל את הפרויקט‬
‫"תיירות עם דייגים" וכך משמר את השטחים המוזנחים בכפרי דייגים עתיקים ובאזורים‬
‫מרוחקים עם בעיות לוגיסטיות של אספקה‪.‬‬
‫באופן כללי המטרה היא לארגן מחדש‪ ,‬לבנות ולשמר‬
‫מבנים חשובים בעלי ערך היסטורי שהוזנחו ומבני‬
‫דייגים אשר משתלבים בסביבה‪ ,‬תוך כדי הוספת בניינים‬
‫מתאימים‪ ,‬בנוסף לנכסים הקיימים‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪25‬‬
‫שחזור הכפריים העתיקים מאפשר הקמת מסעדות קטנות שבהן ניתן ליהנות‬
‫מטעימות של מאכלים טיפוסיים מקומיים‪ ,‬לפתוח חנויות שבהן אפשר לרכוש מוצרים‬
‫מקומיים טיפוסיים ומוזיאון קטן בנושא הדיג שבו אפשר ללמוד על המסורת והאמנות‬
‫של האזור‪ .‬בעזרת הפיקוח וסיוע משרד האוצר תוקנו תקנות והמשרד לחקלאות ודיג‬
‫פתח נתיב חדש למפעילים אשר יקבלו תמיכה פיננסית בהקמת פרויקטים‬
‫אינטגרטיביים של פעילות מדגה ותיירות דגים‪.‬‬
‫‪ IttiTurismo‬מייצגת אפשרות לפריצת דרך חדשה ולעזרה אמיתית בתהליך של‬
‫שימור‪ ,‬שחזור ומודרניזציה של תעשיית הדיג ויוצרת שיטה להגנה‪ ,‬שמירה וחשיפה‬
‫של מקורות ואפשרויות הדיג והצגתם לציבור התיירים‪ .‬פרטים נוספים‪ ,‬בקישור‪:‬‬
‫‪http://translate.google.com/translate?js=y&prev=_t&hl=en&ie=UTF‬‬‫‪8&layout=1&eotf=1&u=http%3A%2F%2Fwww.ittiturismo.it%2Findex.php%3Fopt‬‬
‫&‪ion%3Dcom_content%26view%3Darticle%26id%3D71%26Itemid%3D80&sl=it‬‬
‫‪tl=en‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪26‬‬
‫תקציר של כתבה שפורסמה ב‪Wagningen world -‬‬
‫עיתון המופץ על ידי אוניברסיטת וחנינגן בהולנד‬
‫תרגום‪ :‬ברכה גל‪ ,‬שה"מ‪ .‬תמונות מאתר האינטרנט‬
‫לתיירות יש השפעה גדולה על הסביבה‪ ,‬כך לדוגמה טיסות תיירותיות‬
‫אחראיות ל‪ 3%-‬מפליטת ה‪ ;co2 -‬צלילה אינטנסיבית סביב ריף מפורסם‬
‫באוסטרליה גרמה נזק לאלמוגים; מסלולי סקי באלפים יצרו ארוזיה;‬
‫התיירות משפיעה גם על יעודי קרקע ויש לה השפעה אקולוגית וחברתית‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬תיירות היא המקור הגדול ביותר למקומות תעסוקה ברחבי‬
‫העולם‪ .‬מכל ‪ 12‬משרות‪ ,‬אחת קשורה לתיירות‪ .‬יותר מ‪ 240-‬מליון בני‬
‫אדם חיים מתיירות‪ .‬ב‪ 46-‬מתוך ‪ 50‬המדינות הפחות מפותחות‪ ,‬תיירות‬
‫היא מקור ההכנסה העיקרי‪ 40% .‬מהתיירים באים ממדינות עשירות‬
‫למדינות מתפתחות‪ ,‬אפילו בהאטה הכלכלית התיירות היא סקטור צומח‪,‬‬
‫ולכן יש עניין רב להפוך את התיירות לבת‪-‬קיימא‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪27‬‬
‫אוניברסיטת וחנינגן עוסקת בנושאי סביבה מזה שנים רבות‪ .‬באוניברסיטה אפשר מזה‬
‫‪ 10‬שנים ללמוד לתואר שני בפנאי‪ ,‬תיירות וסביבה‪ .‬כעת אפשר גם ללמוד לתואר ראשון‬
‫בתיירות‪ .‬הגישה לנושא מתמקדת בסינרגיה בין תיירות לנושאים שבהם עוסקים‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬נושאים כמו‪ :‬שימור טבע‪ ,‬סביבה‪ ,‬אקלים ופיתוח מקומי‪ .‬כך‪ ,‬במחלקה‬
‫לתיירות וקיימות יש דוקטורנט מאוגנדה החוקר כיצד האוכלוסייה המקומית באוגנדה‬
‫יכולה להרוויח מסוג כזה של תיירות‪ .‬אחת הדוגמאות היא של פארק לאומי בווינדי‬
‫באוגנדה שבו קבוצות של תיירים יכולים לערוך סיורים בליווי מדריכים מקומיים‪ ,‬כך הם‬
‫מספקים מקור פרנסה לאוכלוסייה המקומית ומראים לה ששימור הטבע תורם למדינה‬
‫ולמלחמה בעוני‪.‬‬
‫האוניברסיטה משתפת פעולה גם עם "שחקנים" מרכזיים בנושא התיירות‪ ,‬כמו‬
‫‪ ,ANVR‬ארגון סוכני נסיעות ומפעילי תיירות‪ ,‬והם פועלים להעלאת המודעות לנושאי‬
‫קיימות בתיירות‪.‬‬
‫הדרך לעשות זאת היא על ידי שינוי המנטאליות של התייר המודרני והעלאת‬
‫המודעות שלו להשפעות הסביבתיות של הפעילויות התיירותיות שלו‪ .‬הכוונה היא‬
‫שלשיקולים סביבתיים תהיה השפעה על הבחירה‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪28‬‬
‫ב‪ ANVR-‬סוברים שהמפתח הוא מפעילי תיירות‪ ,‬ולכן הם מציעים תוכנית השתלמות‬
‫בקיימות למפעילי תיירות‪ .‬מפעילי תיירות אלה לא יציעו ציד‪ ,‬יתרחקו ממקומות שבהם‬
‫יש עבודת ילדים ולא יאפשרו רכישת מזכרות לא אתיות מאלמוגים או מחלקים של‬
‫חיות‪ ,‬אלא ינסו לעודד ייצור מקומי ותחבורה מקומית ויעדיפו מקומות לינה‬
‫המתבססים על קיימות (נוהגים בחיסכון במים‪ ,‬מטפלים בפסולת ותנאי העבודה בהם‬
‫הוגנים)‪.‬‬
‫קישור לכתבה‪:‬‬
‫‪http://www.sal.wur.nl/NR/rdonlyres/B5A777D1-AE65-4484‬‬‫‪A1CB‬‬‫‪23FB1F48DFBE/115544/WageningenWorld_0310_UK_tourism.p‬‬
‫‪df‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אנו מצרפים קישור לכתבה בדה‪-‬מרקר בנושא תיירות ירוקה‪:‬‬
‫‪http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira201‬‬
‫‪00802_1182528‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪29‬‬
‫פרופיל תיירות חקלאית‬
‫נכתב ע"י מלינדה גייזלר‪ ,‬אוניברסיטת איווה‪ .‬תרגום‪ :‬צפריר בצר‪ ,‬שה"מ‪.‬‬
‫התמונות מאתר האינטרנט‬
‫תוכלו לקרוא יותר בנושא בקישור הבא‪:‬‬
‫‪http://www.agmrc.org/commodities products/agritourism/‬‬
‫בשנים האחרונות נוצרו יותר ויותר הזדמנויות פופולריות ליצרנים חקלאים‪ ,‬כמו למשל‬
‫העיסוק באגרוטוריזם‪" .‬אגרוטוריזם" מוגדר כפעילויות של ביקור במשק חקלאי פעיל‬
‫(‪ )farm‬או כל פעילות חקלאית‪ ,‬כמו גידול ירקות‪ ,‬או פעילות חקלאית‪ ,‬לשם הנאה‪ ,‬חינוך‬
‫או מעורבות באזור (בסביבה)‪.‬‬
‫דוגמאות לפעילות תיירותית‪-‬חקלאית‪ :‬ביקורים במשק וסיורים של‬
‫משפחות או ילדי בתי ספר‪ ,‬ימי מחנאות‪ ,‬תעסוקה ועבודה במשק החקלאי‪,‬‬
‫קטיף ואיסוף עצמי‪ ,‬שהות במשק ולינה ‪ B&B‬וכן מרוצי מזחלות היתוליים‪.‬‬
‫כמה חקלאים החלו לעסוק בפעילות אגרוטוריזם כדרך לשיפור הכנסתם‬
‫וכמקור הכנסה נוסף‪ ,‬ואחרים עושים זאת מתוך שאיפה ללמד את הציבור‬
‫בנושא ולקרב אותם לחקלאות ולכפר‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪30‬‬
‫מבט על אגרוטריזם‬
‫ארצות הברית הכפרית (‪ )Rural‬היא יעד תיירותי פופולרי מאוד‪ .‬יצרנים רבים‪,‬‬
‫המעורבים בפעילות אגרוטוריזם‪ ,‬שמו לב לכך שפעילותם מסייעת ומגבירה את התיירות‬
‫באזורים הכפריים ואינה מתחרה בה‪ .‬על פי סקר שנערך בשנת ‪ 2007‬בתחום‬
‫החקלאות‪ 23,350 ,‬משקים מסרו שהם מבצעים פעילות תיירות חקלאית ופעילות נופש‬
‫בסכום של כ‪ 566-‬מיליון דולר‪ .‬מבין כל המשקים שנשאלו בסקר‪ 3,637 ,‬משקים הצביעו‬
‫על גידול בהכנסות המשק של ‪ 25,000‬דולר ויותר‪.‬‬
‫דוגמאות מכמה מדינות בארה"ב‪ :‬הוואי‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הוואי מצאה שערכן‬
‫של הפעילות התיירותית החקלאית ושל הפעילות הקשורה בה הסתכם בשנת ‪ 2006‬בכ‪38.8-‬‬
‫מיליון דולר‪ .‬זוהי עלייה של כ‪ 14%-‬מ‪ 33.9-‬מיליון דולר בשנת ‪ .2003‬ל‪ 112-‬משקים בהוואי‬
‫הייתה הכנסה מפעילות של אגרוטוריזם בשנת ‪ .2006‬מכירות בחווה וביקורים בחווה היו‬
‫המובילים ביצירת הכנסה ‪ 12.1 -‬מיליון דולר; לאחריהם היו מכירת מזכרות לתיירים‪ ,‬נופש פעיל‪,‬‬
‫לינה במשק (‪ )B&B‬וסיורי תלמידים‪ .‬מונטנה‪ :‬בשנת ‪ 2009‬ביקרו במונטנה ‪ 10‬מיליון תיירים (לא‬
‫תושבי המדינה) שהוציאו ‪ 3-2‬מיליארד דולר‪ .‬פארק יולוסטון הוא המקום שזכה לביקורים הרבים‬
‫ביותר‪ .‬בסקר שנערך נמצא כי דיג‪ ,‬צפייה בחיות הבר‪ ,‬מסלולי הליכה בהרים וקניות ‪ -‬הם‬
‫המובילים בפעילות התיירותית במונטנה‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪31‬‬
‫ורמונט‪ :‬מסקר שנערך באזור עולה כי ההכנסה מאגרוטוריזם בוורמונט הייתה בשנת‬
‫‪ 19.5 2002‬מיליון דולר‪ ,‬בעוד שבשנת ‪ 2000‬הייתה ההכנסה ‪ 16.5‬מיליון בלבד‪ .‬לשליש‬
‫מכל המשקים החקלאיים בוורמונט הייתה הכנסה כלשהי מפעילות אגרוטוריזם‪ .‬ההכנסה‬
‫הממוצעת מפעילות אגרוטוריזם למשק חקלאי הייתה ‪ 8,900‬דולר‪ .‬הסקר מצא כי‬
‫משקים עם שטח חקלאי קטן יחסית היו מעורבים יותר בפעילות האגרוטוריזם ממשקים‬
‫גדולים‪ .‬ל‪ 38%-‬מהמשקים הקטנים מ‪ 50-‬אקר הייתה בשנת ‪ 2002‬הכנסה מפעילות‬
‫אגרוטוריזם‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 29%-‬מהמשקים שיש להם ‪ 150‬אקר או יותר‪ .‬המכירות במשק של מוצרים כמו סירופ‬
‫מייפל‪ ,‬מוצרים ממייפל‪ ,‬עצי חג מולד‪ ,‬פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פרחי קטיף‪ ,‬גבינות משק ומוצרים נוספים‬
‫הייחודיים לוורמונט ‪ -‬היו המקורות העיקריים להכנסה מאגרוטוריזם‪ .‬קטגוריות נוספות כללו נופש‬
‫בטבע‪ ,‬סיורי תלמידים‪ ,‬לינה ובידור‪.‬‬
‫פעילויות נוספות הקשורות לאגרוטוריזם‪:‬‬
‫תיירות הקשורה בטבע; תיירות אקולוגית‪ ,‬לאנשים האוהבים טבע ‪ -‬צפייה בנוף‪ ,‬כולל צמחייה וחיות‬
‫בר; פעולות נוספות‪ :‬ציד‪ ,‬דיג‪ ,‬צילום‪ ,‬צפייה בציפורים וביקור בפארקים‪.‬‬
‫חתונות בכפר ובטבע ‪ -‬החתונות הן עסק של ‪ 61‬מיליון דולר בשנה‪ 2.2 .‬מיליון זוגות נישאים בשנה‬
‫והעלות היא ממאות אחדות של דולרים עד לעשרות אלפי דולרים‪ ,‬ובממוצע ‪ 24-21‬אלף דולר‪.‬‬
‫החתונות בטבע מושכות את הזוגות הנישאים כיוון שהן מציעות מקום יפה ופסטורלי בין עצים‬
‫ופרחים והן עשויות להיות זולות יותר מאתרים מקובלים בעיר‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪32‬‬
‫יקבים‬
‫יקבים משפחתיים הם גורמי משיכה פופולריים לתיירים באזורים כפריים בארה"ב‪.‬‬
‫היקבים מארחים לסיורי לימודים (חינוך) ולטעימות יין‪ .‬כמה יקבים מציעים גם מקומות‬
‫לינה‪ .‬קליפורניה מייצרת שני שלישים מהיין הנמכר בארה"ב‪ .‬היין הוא בעל ערך מוסף‬
‫הגבוה ביותר‪ .‬בקליפורניה מיוצרים ‪ 90%‬מהיין המיוצר בארה"ב והוא נמכר בשנת‬
‫‪ 2009‬בכ‪ 18-‬ביליון דולר‪ 21 .‬מיליון תיירים ביקרו בקליפורניה בנושא תיירות היין‬
‫והוציאו ‪ 2‬ביליון דולר בשנת ‪ .2009‬בקליפורניה ‪ 2009‬יקבים ‪ -‬בעיקר במחוזות נאפה‬
‫וסונומה‪ .‬בכל ארה"ב יש ‪ 6,600‬יקבים‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪33‬‬
‫מתחילים "עסק"‬
‫יש כמה נושאים שיש לקחת בחשבון כשמתחילים עסק באגרוטוריזם‪ .‬ראשית‪ ,‬צריך‬
‫להגדיר את "המשיכה" לקהל‪ ,‬לפתח תכנית שיווק ולבדוק נושאים נוספים‪ ,‬כמו ביטוחים‪,‬‬
‫עבודה שכירה והיבטי בטיחות סביבתיים וביולוגיים‪ .‬עסק תיירות‪-‬חקלאית עשוי לדרוש‬
‫עבודה רבה יותר ויצריך עובדים שכירים רבים יותר‪ .‬לעתים ההיבטים התיירותיים בעסק‬
‫המתפתח עלולים להפריע לפעילות הסדירה במשק‪.‬‬
‫אירוח מבקרים ‪ -‬משמעו עיסוק עם קהל‪ ,‬והוא מגדיל את הסיכון‬
‫במשק‪ ,‬בחובות ובמחויבויות‪ .‬פקטור נוסף וחשוב הוא קרבה‬
‫למרכז אוכלוסין משמעותי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לעמוד בתקנות פדרליות‬
‫ואזוריות הקשורות למזון‪ ,‬בריאות הציבור וכו'‪ .‬נסיעות ותיירות זו‬
‫תעשייה של ‪ 704‬ביליון דולר בארה"ב; תחום המציע כ‪7.4-‬‬
‫מיליון משרות‪ .‬זהו המגזר החמישי בתעסוקה ואחד מעשרת‬
‫המקומות הראשונים בהיקף המועסקים מ‪ 49-‬מדינות בארה"ב‪,‬‬
‫כאשר המסעדנות ושירותי האוכל הם החלק הגדול בפעילות‬
‫הכלכלית של התיירות‪.‬‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪34‬‬
‫מידע על אירועים ואטרקציות‪:‬‬
‫‪www.gogalil.org‬‬
‫•‬
‫‪www.gonegev.co.il‬‬
‫•‬
‫‪www.touryoav.org.il‬‬
‫•‬
‫‪www.gosharon.co.il‬‬
‫•‬
‫‪www.carmelim.org.il‬‬
‫•‬
‫התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תיירון מס' ‪ – 13‬מרס ‪2011‬‬
‫חזרה‬
‫לתוכן‬
‫העניינים‬
‫‪35‬‬