Transcript השפעת תהליכי השוואה חברתית על ניטור תהליך הלימוד והישגי

‫כנס מיט"ל ‪2012‬‬
‫השפעת תהליכי השוואה חברתית‬
‫על ניטור תהליך הלימוד והישגי‬
‫התלמידים בלמידה מתוקשבת‬
‫רווה הרוש‪ ,‬אלה גליקסון‪ ,‬מרים ארז‪ ,‬ריקי נורי‬
‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫המחקר מומן על ידי קרן המחקר והפיתוח של מיט"ל בשנים ‪2011-212‬‬
‫רציונאל המחקר‬
‫• הוראה מתוקשבת ביסודה מוכוונת יחיד (‪)Skinner, 1968‬‬
‫• הטמעת מרכיבי הלמידה החברתית (‪)Bandura,1986‬‬
‫• שימוש במנגנוני השוואה חברתית (‪)Festinger, 1954‬‬
‫למידה מתוקשבת ‪ -‬יתרונות‬
‫• שיטת למידה מתווכת מחשב שבה יש הפרדה פיזית בין הלומד לבין‬
‫המרצה והמוסד (‪)Frank, Reich and Humphreys, 2003‬‬
‫• יתרונות בהשוואה להוראה הפרונטאלית‬
‫– נוחות‬
‫– ניצול זמן‬
‫– למידה חווייתית‬
‫– צמצום עלויות‬
‫– הרחבת חוג הלומדים‬
‫(‪(Brown, 2000; LeLoup and Ponterio, 2000‬‬
‫למידה מתוקשבת ‪ -‬חסרונות‬
‫• בדידות וניתוק פסיכולוגי (‪.)Frank, et al., 2003‬‬
‫• קושי בניטור ושליטה שעלול לפגוע במוטיבציה (‪)Arbaugh, 2001‬‬
‫• מוטיבציה נמוכה שעלולה לפגוע ב ‪-‬‬
‫– הצלחה אקדמית (‪)Lynch, 2006‬‬
‫– שביעות רצון (‪.)Benbunan-Fich & Hiltz, 2003‬‬
‫• 'למידה היברידית'‪ :‬שילוב למידה מתוקשבת עם הוראה פרונטאלית‬
‫מינוף היתרונות של שני סוגי ההוראה (‪)Campuzano-Bolarin, 2011‬‬
‫• צוותים וירטואליים – לא ניתן להשתמש ב 'למידה היברידית'‬
‫( ‪)Loh & Smyth, 2010; Shokef & Erez 2006‬‬
‫השוואה חברתית ככלי להערכת יכולת‬
‫• לאנשים יש דחף להשוות את עצמם לאנשים דומים‪ ,‬שיכולים לשמש‬
‫כמדד מדויק להערכת יכולותיהם (‪)Festinger, 1954‬‬
‫• מניעים בבסיס המנגנון‪:‬‬
‫– הערכה עצמית‬
‫– השתפרות בביצועים (‪)Helgeson & Mickelson 1995‬‬
‫השוואה חברתית בכיתות לימוד‬
‫• השפעה חיובית על‪:‬‬
‫– תשומת לב למשימה‬
‫– ניטור‬
‫– רמת הביצועים (‪(Levine, 1983‬‬
‫השוואה חברתית בעבודה קבוצתית‬
‫בתקשורת מתווכת מחשב‬
‫• מתן אפשרות להשוואה חברתית תוך קבוצתית בתקשורת מתווכת‬
‫מחשב הראו השפעה חיובית על‪:‬‬
‫– מאמץ במשימה (‪)McLeod, 2011‬‬
‫– יצרנות ויצירתיות (‪)Michinov & Primois, 2005‬‬
‫– עבודה קבוצתית (‪)Janssen, Erkens & Kirschner, 2011‬‬
‫– שביעות הרצון ( ‪Phielix, Prins, Kirschner, Erkens & Jaspers,‬‬
‫‪)2011‬‬
‫• כלי משוב עשויים להסיח את תשומת הלב מהמשימה העיקרית‬
‫ולפגוע בביצוע (‪.)Buder, 2011; Gutwin & Greenberg 2002‬‬
‫השוואה חברתית בין קבוצות לימוד –‬
‫השערות המחקר‬
‫• השוואה החברתית יכולה להתרחש גם ברמת הקבוצה והיא‬
‫נחשבת לתוצאה של מוטיבציה להערכה עצמית חיובית ( & ‪Abrams‬‬
‫‪)Hogg, 1988; Stets & Burke, 2000‬‬
‫• השערות‪ :‬שימוש בכלי משוב‪ ,‬המאפשר השוואה חברתית בין‬
‫קבוצות לגבי התקדמות במטלה לימודית יביא ל ‪-‬‬
‫‪ .1‬שיפור הישגי התלמידים‬
‫‪ .2‬שיפור בשביעות רצון מהתהליך הלימודי‬
‫‪ .3‬חיזוק הזהות הקבוצתית‬
‫‪ .4‬עליה במידת הפעילות והמאמץ המושקעים בפרויקט‬
‫‪ .5‬הפחתה בצורך בניטור חיצוני ע"י המורים‬
‫שיטה‬
‫• שדה המחקר‪ :‬פרויקט ניהול בין תרבותי של הטכניון (‪)TMCTP‬‬
‫• מהלך המחקר‪ :‬נבדקה ההשפעה של מידת השימוש ב"לוח סטאטוס‬
‫דינמי" על תפקוד והישגי הקבוצות שהשתתפו בפרויקט בשנת‬
‫‪.2011‬‬
‫• אוכלוסיית המחקר והמדגם‪ 361 :‬סטודנטים מ‪ 10-‬אוניברסיטאות‬
‫בעולם שחולקו ל‪ 92-‬קבוצות רב‪-‬תרבותיות בכל אחת בין ‪ 3‬ל ‪4‬‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫מדדים‬
‫משתנה בלתי תלוי‬
‫– מידת השימוש ב "לוח סטאטוס דינאמי" נמדד באמצעות ‪ 5‬פריטים בסולם‬
‫מדידה של ‪.1-7‬‬
‫משתנים התלויים‪:‬‬
‫‪ .1‬הישגי התלמידים – איכות התכנית העסקית הוערכה ע"י שופטים בלתי‪-‬‬
‫תלויים‪.‬‬
‫‪ .2‬שביעות הרצון מהלמידה – נמדדה באמצעות ‪ 4‬פריטים בסולם מדידה של‬
‫‪.1-7‬‬
‫‪ .3‬זהות קבוצתית – נמדדה על ידי המדד של ‪Earley and Mosakowski‬‬
‫(‪ )2000‬הכולל ‪ 3‬פריטים בסולם מדידה של ‪1-7‬‬
‫‪ .4‬מידת הפעילות והמאמץ המושקעים בפרויקט – נמדדה ע"י מספר‬
‫השעות שהסטודנטים דיווחו שהשקיעו בפרויקט‪.‬‬
‫‪ .5‬ניטור חיצוני – נמדד ע"י מספר המיילים ממתאמי הפרויקט לקבוצות‪.‬‬
‫תוצאות‪ :‬השערה ‪1‬‬
‫• קשר קמור מובהק בין מידת השימוש בכלי המשוב להישגים‪:‬‬
‫( ‪)F=5.13, p<0.01; β=1.08, p=0.06; β2=1.59, p<0.05‬‬
‫• יתכן ששימוש רב בכלי המשוב הסיח את תשומת הלב מהמשימה‬
‫העיקרית (‪.)Buder, 2011; Gutwin & Greenberg 2002‬‬
‫תוצאות‪ :‬השערות ‪ 2‬ו‪3-‬‬
‫• ככול שעלה השימוש בכלי המשוב עלו ‪-‬‬
‫‪ .2‬רמת הזהות הקבוצתית (‪)F=6.3, β=0.11, p<0.05‬‬
‫‪ .3‬מידת שביעות הרצון (‪)F=10.23, β=0.34, p<0.005‬‬
‫‪β=0.087‬‬
‫כלי משוב‬
‫זהות‬
‫קבוצתית‬
‫*‪β=0.28‬‬
‫*‪β=0.54‬‬
‫שביעות רצון‬
‫• זהות קבוצתית מתווכת את הקשר בין שימוש בכלי המשוב לשביעות‬
‫הרצון (נבדק באמצעות פעולת ה‪ bootstrap-‬ונמצא מובהק תחת רווח סמך של ‪- 90%‬‬
‫)‪.((CI .005-.121‬‬
‫• נראה כי כלי המשוב מחזק קשרים ומרקם קבוצתי דרך חיזוק הזהות‬
‫הקבוצתית‬
‫תוצאות‪ :‬השערות ‪ 4‬ו‪5 -‬‬
‫‪ .4‬קשר קמור מובהק בין מידת השימוש בכלי המשוב לפעילות‬
‫והמאמץ המושקעים (‪(F=3.54, p<0.01; β=0.44, p=0.18; β2=0.79‬‬
‫‪ .5‬קשר קעור מובהק שולית בין מידת השימוש בכלי המשוב והצורך‬
‫בניטור חיצוני (‪.)F=2.56, p=0.08; β=0.26, p=0.12; β2=0.34, p=0.07‬‬
‫‪Effort‬‬
‫סיכום‬
‫נמוכה‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫מידת השימוש בכלי‬
‫משוב‬
‫הישגים‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ניטור ע"י מורים‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫מאמץ‬
‫מידת השימוש‬
‫בכלי משוב‬
‫‪+‬‬
‫זהות‬
‫קבוצתית‬
‫‪+‬‬
‫שביעות רצון‬
‫מהלמידה‬
‫המלצה‪ :‬שילוב מושכל ומידתי של כלי משוב להשוואה‬
‫חברתית בקורסים מתוקשבים‪ ,‬להימנע מהסתת תשומת הלב‬
‫של הלומדים ממטרות הלימוד העיקריות‬
‫מגבלות המחקר ומחקרי המשך‬
‫• לא ניתן היה להשוות בין מצבים זהים עם כלי המשוב וללא כלי כזה‬
‫• ניתוח מידת השימוש בכלי המשוב נעשה על בסיס דיווח עצמי‬
‫• מחקרי המשך‬
‫– השוואה בתנאים דומים בין קבוצות שיש להן גישה למשוב‬
‫לקבוצות שאין להן גישה למשוב‬
‫– מדידת זמן שהייה בדף האינטרנט של כלי המשוב כמדד למידת‬
‫השימוש בכלי‬
‫תודה‬