Transcript תעוזה פיסקאלית לעומת שינויים מינוריים. פרופ` ערן ישיב

‫עוז לתמורה‪ ,‬בטרם פורענות‪:‬‬
‫תעוזה פיסקאלית‬
‫לעומת שינויים מינוריים‬
‫פרופ' ערן ישיב‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 28‬יוני ‪2012‬‬
‫לא הרפורמה בחינוך‬
‫הקריאה של בן אהרון‬
‫‪2‬‬
‫בעיות מבניות הן העיקר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫יחסית למצב המשברי בעולם מצבה של ישראל טוב‬
‫האינדיקטורים המקרו‪-‬כלכליים העיקריים במצב משביע רצון‬
‫אבל‪...‬‬
‫לישראל בעיות מבניות משמעותיות‬
‫חלקן קשור לבעיות חברתיות ולמאפיינים דמוגרפיים‬
‫במוקד העניין נמצאים כשלים בשוק העבודה ואי השיוויון‬
‫התשתית האנושית והתשתית הפיזית במצב מדאיג לטווח הארוך‬
‫המדיניות בפועל וזו המוצעת‪:‬‬
‫לא מספיק‬
‫‪ ‬צעדי המדיניות הננקטים בפועל ואלו שהוצעו על ידי ועדת‬
‫טרכטנברג הם מינוריים יחסית לגודל הבעיה‬
‫‪ ‬כלכלנים יכולים וצריכים לבטא עמדה‪ ,‬לא "להיות מהאו"ם"‬
‫‪4‬‬
‫חשיבותן של הבחנות‬
‫‪ ‬יש להבחין בין‪:‬‬
‫‪ ‬המצב המשברי בעולם והשלכותיו על ישראל‪ ,‬כולל מצב‬
‫המיסוי בשנה הקרובה‬
‫‪‬דרישות המחאה (מדינת רווחה נוסח "המודל הנורדי")‬
‫‪‬בעיות העומק של ישראל‬
‫‪5‬‬
‫תכנון המדיניות‬
‫‪ ‬יש להתייחס גם לפרטים ‪the devil is in the details:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא רק מצרפים (גרעון‪ ,‬חוב‪ ,‬תקרת הוצאה)‪ :‬אלא גם איזו הוצאה? באיזה טווח זמן?‬
‫מה מתאים לאיזו בעיה?‬
‫מה יקרה‪ ,‬אם לא תינקט מדיניות מתאימה‪ ,‬להכנסות המדינה ממיסים‪ ,‬לקצבאות‪,‬‬
‫להוצאות?‬
‫יעדים ראליים לטווח הבינוני והארוך ותקצוב המדיניות‬
‫צעדים שתואמים את גודל הבעיה ואת גודל היעדים‬
‫עקומת התמורה במדיניות‪ :‬אם עושים מדיניות א' אז לא עושים מדיניות ב'‬
‫‪ ‬לאור הזמן המוגבל‪ ,‬להלן אביא רק שרטוט של כמה רעיונות בסיסיים ברוח הנ"ל‬
‫‪6‬‬
‫נקודות מרכזיות‬
‫‪ ‬אי השיוויון בישראל‪ :‬מדאיג ולא משתפר‬
‫‪ ‬דמוגרפיה‪ :‬פועלת חזק ולכוונים בעייתיים‬
‫‪ ‬שוק העבודה‪ :‬הרבה כשלים‬
‫‪ ‬דוגמא לסוגיה מרכזית‪ :‬ערביי ישראל בשוק העבודה‬
‫‪ ‬המדיניות הפיסקאלית‪:‬‬
‫‪ ‬אינרציה רבה בהרכב ההוצאה האזרחית‬
‫‪ ‬קושי ביישום מדיניות להשגת שינויים מבניים‬
‫‪ ‬כיצד לשנות?‬
‫‪7‬‬
‫מקור‪ :‬דוח בנק ישראל ‪2011‬‬
‫‪8‬‬
‫מצב אי השיוויון לא טוב ולא השתפר‬
‫מקור‪ :‬דוח בנק ישראל ‪2011‬‬
‫‪9‬‬
‫ההתערבות הממשלתית פחתה‬
‫תחזיות הלמ"ס מרחיקות לכת‬
‫‪10‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬
‫אחת המשמעויות‪:‬‬
‫אם לא יחול שינוי מהותי בדפוסי התעסוקה של קבוצות אלו‬
‫התוצר יגדל יותר לאט‪ ,‬כבר לא סביב ‪ 3%‬עד ‪ 3.5%‬לשנה‬
‫הגרעון הממשלתי יתרחב (פחות מיסים יותר העברות)‬
‫החוב יגדל‬
‫לא רואים זאת בתחזיות עד ‪( 2018‬לוח ‪ 2‬או ‪ 3‬או ‪ 4‬של הצוות) כי‬
‫מדובר בתהליכים איטיים‪ ,‬וכי התחזיות נוטות להיות אופטימיות‬
‫מדי‬
‫שיעור תעסוקה ‪ -‬גברים‪ ,‬גילאי ‪,25-64‬‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫ים‬
‫ד‬
‫חר יה‬
‫ר‬
‫הונג יה‬
‫טונ‬
‫ס‬
‫א רד‬
‫ספ נד‬
‫רל‬
‫אי‬
‫לין‬
‫פו יה‬
‫כ‬
‫תור יה‬
‫טל‬
‫י‬
‫א פת‬
‫צר נד‬
‫פינל יה‬
‫בנ‬
‫סלו ל ית‬
‫רא ב ר‬
‫ש ה‬
‫‪O‬‬
‫י ות‬
‫‪EC‬‬
‫רצ‬
‫‪D‬‬
‫ל‬
‫א טוג‬
‫ה‪-‬‬
‫ור‬
‫ות‬
‫פ‬
‫דינ‬
‫יוון מ‬
‫צע‬
‫מו‬
‫מ רק‬
‫מ‬
‫ים‬
‫רד‬
‫דנ יה‬
‫ס ה ח‬
‫רו ני עט‬
‫יט למ‬
‫ב ר ים‬
‫הוד יה‬
‫י טר‬
‫ס‬
‫או ה‬
‫מני יה‬
‫גר רל‬
‫סט‬
‫ו‬
‫א יה‬
‫צ'כ יה‬
‫ווג‬
‫ר‬
‫נו נד‬
‫הול יה‬
‫ד‬
‫שוו אה‬
‫רי‬
‫ו‬
‫ק לה‬
‫י‬
‫צ' נד‬
‫יל‬
‫ז‬
‫ניו נד‬
‫סל‬
‫אי‬
‫יפן קו‬
‫סי‬
‫ק‬
‫מ יץ‬
‫שוו‬
‫מקור‪ :‬אתר ‪ OECD‬ועיבודי בנק ישראל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪80‬‬
‫‪76.7‬‬
‫‪80.1‬‬
‫‪80.9‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫`‬
‫‪42.2‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫שיעור תעסוקה ‪ -‬נשים‪ ,‬גילאי ‪,25-64‬‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫‪90‬‬
‫בי‬
‫ער יה‬
‫כ‬
‫תור קו‬
‫סי‬
‫מק יה‬
‫טל‬
‫אי‬
‫וון‬
‫י לה‬
‫צ' י‬
‫רד‬
‫ספ י ה‬
‫גר‬
‫הונ‬
‫ה‬
‫‪O‬‬
‫א‬
‫רי‬
‫‪EC‬‬
‫קו‬
‫‪D‬‬
‫לין‬
‫ה‪-‬‬
‫פו קיה ות‬
‫וב דינ‬
‫סל מ‬
‫צע‬
‫מו‬
‫מ ות‬
‫די‬
‫ר‬
‫ח נד‬
‫רל‬
‫י‬
‫א יה‬
‫'כ‬
‫צ‬
‫ן‬
‫יפ א ל‬
‫שר‬
‫י "ב‬
‫רה‬
‫א‬
‫פת‬
‫צר גל‬
‫רטו יה‬
‫פ ו רל‬
‫ט‬
‫אוס יה‬
‫טנ‬
‫ברי יה‬
‫בנ‬
‫סל ו י ה‬
‫טר‬
‫ס‬
‫או יה‬
‫מנ‬
‫ר‬
‫ג נד‬
‫ול‬
‫ה יה‬
‫ת)‬
‫רוס נד‬
‫ביו‬
‫יל‬
‫ער‬
‫וז‬
‫תו‬
‫י‬
‫ד‬
‫נ לנ‬
‫דיו‬
‫פינ‬
‫חר‬
‫מרק לא‬
‫דנ (ל‬
‫אל‬
‫שר‬
‫י יץ‬
‫וו‬
‫ש יה‬
‫ד‬
‫שב יה‬
‫ווג‬
‫ר‬
‫נו נד‬
‫סל‬
‫אי‬
‫ות‬
‫מקור‪ :‬אתר ‪ OECD‬ועיבודי בנק ישראל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪80‬‬
‫‪74.6‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪65.7‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫`‬
‫‪26.6‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫מקור‪ :‬דו"ח בנק ישראל ‪2011‬‬
‫יעדים צריכים להיות ריאליסטים‬
‫ועם מדיניות תואמת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪15‬‬
‫אבל הבעיות בשוק העבודה לא מסתכמות בזה‬
‫יש גם‪:‬‬
‫תעסוקת גברים ערבים בפריון ושכר נמוך‪ ,‬טווח מוגבל של ענפים ומשלחי יד‬
‫תעסוקת גברים חרדים המוגבלת עקב ההשכלה הלא תואמת שלהם‬
‫טכנולוגיה מיושנת ועתירת עבודה בענפים כמו בנין וחקלאות‬
‫עובדים זרים‪ ,‬מבקשי מקלט‪ ,‬מסתננים היוצרים סבך בעיות כלכליות‬
‫וחברתיות‬
‫בעיות תחבורה‪ ,‬נגישות‪ ,‬אפליה בקרב קבוצות לא קטנות‬
‫צרוף הבעיות הנ"ל יוצר פריון לעובד נמוך יחסית‬
‫עזיבה מסויימת בקרב קבוצות עם הון אנושי גבוה יחסית‪ :‬אקדמיה‪ ,‬היי‪-‬טק‪,‬‬
‫ערבים נוצרים‬
‫ובנוסף‪...‬‬
‫עבודת מ‪.‬א‪ .‬של אורן דניאלי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב (‪)2012‬‬
‫‪16‬‬
‫מעמד הביניים אכן סובל בשוק העבודה‬
‫‪ ‬אינרציה בהרכב ההוצאה האזרחית‬
‫‪ ‬מראים את זה ברנדר ודרייזן במאמר מפברואר ‪2012‬‬
‫‪Elections, Leaders, and the Composition of Government Spending‬‬
‫‪ ‬יש קושי פוליטי וביורוקרטי לזוז מהשגרה ה"תוספתית" של התקציב‬
‫‪ ‬שינויים בסדרי הגודל שנדרשים אינם יכולים רק להיות ‪ALMP‬‬
‫‪ ‬למשל‪ ,‬טיפול באי תעסוקה של ‪ 300‬אלף נשים ערביות אינו נעשה רק על ידי‬
‫הכשרה מקצועית או ניסוחים כלליים (לוח ‪ 7‬בדו"ח הצוות)‬
‫‪17‬‬
‫בעיות משמעותיות ביישום שינויי מדיניות‬
‫• דוגמא אחת‪ :‬ערביי ישראל בשוק העבודה‬
‫• מתוך סדרת מחקרים בחמש השנים האחרונות יחד עם‬
‫ניצה קסיר מבנק ישראל‬
‫‪18‬‬
‫דוגמא לתוכנית למדיניות תעסוקה‬
‫(מיליארדי ‪)₪‬‬
‫ביקוש לעבודה‬
‫מרכזי תעסוקה‬
‫מס הכנסה שלילי‬
‫חינוך‬
‫הכשרה מקצועית‬
‫עידוד שינוי טכנולוגי‬
‫סבסוד עבודה במקום זרים‬
‫מעונות יום‬
‫תשתית תחבורה‬
‫סבסוד הקמת מפעלים‬
‫פיזור אוכלוסייה‬
‫חקיקה נגד אפליה‬
‫תעסוקת אקדמאים‬
‫סה"כ‬
‫‪19‬‬
‫קצר‬
‫בינוני‬
‫ארוך‬
‫חד פעמי‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1.20%‬‬
‫‪0.17%‬‬
‫‪3.10%‬‬
‫‪0.46%‬‬
‫‪5.40%‬‬
‫‪0.81%‬‬
‫‪0.58%‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪₪‬‬
‫אחוז מצריכה ממשלתית והשקעה מקומיות ‪2010‬‬
‫אחוז תוצר‬
‫ומה מקבלים?‬
‫‪2,050,000‬‬
‫‪1,850,000‬‬
‫‪1,650,000‬‬
‫חלופה א ‪ -‬תחזית אוכלוסיה למ"ס‬
‫‪1,450,000‬‬
‫‪1,250,000‬‬
‫חלופה ב ‪ -‬תחזית אוכלוסיה של המחברים‬
‫‪1,050,000‬‬
‫‪850,000‬‬
‫‪650,000‬‬
‫‪450,000‬‬
‫‪250,000‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪21‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪1970‬‬
‫תחזית גידול האוכלוסייה של הנשים‬
‫הערביות בנות ‪ 15‬ומעלה‬
‫לפי החלופה הבינונית של תחזית האוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולפי חישוב המחברים‬
‫‪900,000‬‬
‫‪800,000‬‬
‫חלופה א ‪ -‬תחזית משתתפות רגילה‬
‫‪700,000‬‬
‫חלופה ב ‪ -‬תחזית משתתפות‪ ,‬סדרה מוחלקת‬
‫‪600,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪400,000‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1970‬‬
‫תחזית גידול מספר הנשים הערביות‬
‫המשתתפות בכוח העבודה‬
‫‪60‬‬
‫חלופה א ‪ -‬תחזית משתתפות רגילה‪ ,‬תחזית אוכלוסיה למ"ס‬
‫חלופה ב ‪ -‬תחזית משתתפות מוחלק‪ ,‬תחזית אוכלוסיה למ"ס‬
‫חלופה ג ‪ -‬תחזית משתתפות רגילה‪ ,‬תחזית אוכלוסיה מוחלק‬
‫‪50‬‬
‫חלופה ד ‪ -‬תחזית משתתפות מוחלק‪ ,‬תחזית אוכלוסיה מוחלק‬
‫תסריט א ‪( -‬תחזית משתתפות מוחלק‪ ,‬תחזית אוכלוסיה למ"ס) * ‪1.05‬‬
‫‪40‬‬
‫תסריט ב ‪( -‬תחזית משתתפות מוחלק‪ ,‬תחזית אוכלוסיה למ"ס) * ‪1.07‬‬
‫שיעור תעסוקה של ‪41%‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1970‬‬
‫סימולציית שיעור ההשתתפות של‬
‫נשים ערביות בכוח העבודה‬
‫‪200‬‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬
‫חלופה א ‪ -‬תחזית משתתפות רגילה‬
‫חלופה ב ‪ -‬תחזית משתתפות מוחלק‬
‫תסריט א ‪ -‬חלופה ב * ‪1.05‬‬
‫תסריט ב ‪ -‬חלופה ב * ‪1.07‬‬
‫‪140‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫מיליארדי ש"ח‬
‫‪120‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪24‬‬
‫‪2045‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2010‬‬
‫סימולציית תוספת תוצר מצטברת‬
‫למשק במחירי ‪2010‬‬
‫‪18,000‬‬
‫‪16,000‬‬
‫חלופה א ‪ -‬תחזית משתתפות רגילה‬
‫חלופה ב ‪ -‬תחזית משתתפות מוחלק‬
‫תסריט א ‪ -‬חלופה ב * ‪1.05‬‬
‫תסריט ב ‪ -‬חלופה ב * ‪1.07‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪12,000‬‬
‫‪8,000‬‬
‫ש"ח‬
‫‪10,000‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2045‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2010‬‬
‫סימולציית תוספת תוצר מצטברת‬
‫לנפש במחירי ‪2010‬‬
‫סיכום סימולציות‬
‫‪2010‬‬
‫שיעור השתתפות תוצר (מיליארדי ש"ח) תוצר לנפש (ש"ח)‬
‫‪106,669‬‬
‫‪811.4‬‬
‫‪22.5‬‬
‫שיעור השתתפות (אחוזים)‬
‫תסריט בסיסי‬
‫‪2020‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪28‬‬
‫‪36‬‬
‫‪43‬‬
‫‪49‬‬
‫תסריט בסיסי‬
‫‪2020‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪26‬‬
‫‪18‬‬
‫‪50‬‬
‫‪97‬‬
‫‪166‬‬
‫תסריט משופר א‬
‫תסריט משופר ב‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר א לתסריט‬
‫בסיסי‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר ב לתסריט‬
‫בסיסי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪30‬‬
‫‪29‬‬
‫‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪46‬‬
‫‪45‬‬
‫‪52‬‬
‫‪51‬‬
‫תוספת תוצר מצטברת (מיליארדי ש"ח)‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר א לתסריט‬
‫תסריט משופר ב‬
‫תסריט משופר א‬
‫בסיסי‬
‫‪21‬‬
‫‪53‬‬
‫‪103‬‬
‫‪176‬‬
‫‪22‬‬
‫‪55‬‬
‫‪106‬‬
‫‪179‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר ב לתסריט‬
‫בסיסי‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬
‫סיכום סימולציות המשך‬
‫תסריט בסיסי‬
‫‪2020‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2050‬‬
‫תוספת תוצר מצטברת (שינוי באחוזים לעומת שנת ‪)2010‬‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר א לתסריט‬
‫תסריט משופר ב‬
‫תסריט משופר א‬
‫בסיסי‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫תוספת תוצר מצטברת לנפש (ש"ח)‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר א לתסריט‬
‫תסריט משופר ב‬
‫תסריט משופר א‬
‫תסריט בסיסי‬
‫בסיסי‬
‫‪271‬‬
‫‪2,597‬‬
‫‪2,489‬‬
‫‪2,218‬‬
‫‪435‬‬
‫‪6,111‬‬
‫‪5,937‬‬
‫‪5,502‬‬
‫‪1,128‬‬
‫‪10,814‬‬
‫‪10,533‬‬
‫‪9,405‬‬
‫‪935‬‬
‫‪16,819‬‬
‫‪16,444‬‬
‫‪15,509‬‬
‫תוספת תוצר מצטברת לנפש (שינוי באחוזים לעומת שנת ‪)2010‬‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר א לתסריט‬
‫תסריט משופר ב‬
‫תסריט משופר א‬
‫תסריט בסיסי‬
‫בסיסי‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר ב לתסריט‬
‫בסיסי‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר ב לתסריט‬
‫בסיסי‬
‫‪379‬‬
‫‪609‬‬
‫‪1,409‬‬
‫‪1,310‬‬
‫הפרש בין תסריט‬
‫משופר ב לתסריט‬
‫בסיסי‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫החלק בתקציב ההוצאות‬
‫המפונה לנשים‬
‫‪50%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪28‬‬
‫חלופה ב *‬
‫‪1.05‬‬
‫‪5.17%‬‬
‫‪1.70%‬‬
‫חלופה ב *‬
‫‪1.06‬‬
‫‪9.44%‬‬
‫‪5.17%‬‬
‫חלופה ב *‬
‫‪1.07‬‬
‫‪15.33%‬‬
‫‪8.67%‬‬
‫שיעורי תשואה על פני ‪ 40‬שנה‬
29