Transcript הקללה והברכה בטכנולוגיות למידה

‫הברכה והקללה בטכנולוגיות למידה‪:‬‬
‫דילמות בפיתוח ובהטמעה של‬
‫טכנולוגיות חדשניות‬
‫יואב יאיר ויורם עשת‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫ההבטחות הגדולות של טכנולוגיות חדשניות‬
‫הגדרה מחודשת של‪:‬‬
‫בית הספר‬
‫תהליכי למידה‬
‫מקור הסמכות‬
‫יחסי מורה‪-‬תלמיד‬
‫ עסק לא פשוט‬:‫הטמעת חדשנות טכנולוגית‬
‫אנליזה על אלפי מחקרי הטמעת טכנולוגיות‬-‫ מטא‬:Hatti (2007) •
‫חינוכיות‬
‫ המנבאים הטובים ביותר של הישגי התלמידים קשורים‬30 ‫• כל‬
;‫במורה‬
.‫• המיחשוב אינו כלול ברשימה‬
The Winners ...
Rank
Category
Influence
Studies
Effects
ES
1
Self-report grades
209
305
1.44
2
Absence of disruptive students
140
315
.86
3
Classroom behavioural
160
942
.80
4
Quality of teaching
141
195
.77
5
Reciprocal teaching
38
53
.74
6
Prior achievement
3387
8758
.73
7
Teacher-student relationships
229
1450
.72
8
Feedback
1276
1928
.72
9
Providing formative evaluation to
teachers
21
21
.70
10
Creativity programs
658
814
.70
The Well belows...
Rank
Category
Influence
Studies
Effects
ES
90
Distance education
788
1545
.09
89
Web based learning
10
10
.09
88
Ability grouping
494
1363
.11
87
Teacher training
53
286
.11
86
Diet on achievement
23
125
.12
85
Teacher subject matter knowledge
27
64
.12
84
Gender (girls – boys)
2926
6051
.12
83
Multi-media methods
244
133
.15
82
Problem based learning
203
345
.15
81
Home-school programmes
14
14
.16
‫‪ 3‬הפרדוכסים של חדשנות בטכנולוגיות חינוכיות‬
‫רובן לא פותחו ללמידה‬
‫מצויות בהשתנות מתמדת‬
‫רוב המְ אמצים אינם עוברים הכשרה כטכנולוגים חינוכיים‬
‫בהרצאה נדון באתגרים העיקריים הקשורים‬
‫בבחירה‪ ,‬הטמעה ושימוש נבונים בחדשנות‬
‫טכנולוגית לצרכי הוראה‬
‫פרספקטיבה היסטורית על מגמות האימוץ של חדשנות‬
‫טכנולוגית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בראיית המשתמש‪ ,‬טכנולוגיות חדשות מופיעות לעתים " ‪Out of‬‬
‫‪ "the Blue‬תוך שהן משנות משמעותית מגמות של צריכה‪ ,‬שימוש‬
‫והתנהגות‬
‫חלק מהטכנולוגיות הן בגדר "אופנה חולפת" ונעלמות תוך זמן‬
‫כאשר הן מאבדות מחדשנותן או מוחלפות בידי אחרות ( ‪Walkman,‬‬
‫‪.)Palm‬‬
‫אחרות מתייצבות‪ ,‬והופכות לחלק אינטגרלי מהחיים המודרניים‬
‫(טלפון סלולרי‪ )wi-fi ,‬עד כי נדמה ש"אי אפשר בלעדיהן"‪.‬‬
‫הדילמה היא כמובן כיצד לזהות את הטכנולוגיות "המנצחות" ולאמץ‬
‫אותן לארגון‪ ,‬בזמן ובהיקף הנכונים‪.‬‬
‫שלבים באימוץ טכנולוגיות חדשות‬
‫• חברת הייעוץ גארטנר מפרסמת מאז ‪ 1995‬את גרף "‪"Hype Cycle‬‬
‫של טכנולוגיות חדישות‪.‬‬
‫• הגרף מתאר את מהלך החיים של הניראות והציפיות מהטכנולוגיה‬
‫כפונקציה של הזמן ומתבסס על חמישה שלבים עיקריים‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫טריגר‪ :‬הטכנולוגיה "נולדת" ומופיעה‪ ,‬בדרך כלל כאבטיפוס או כיכולת‬
‫טכנולוגית ראשונית‪ ,‬הברקה המצאתית חדשה לגמרי‬
‫מקסימום אינפלציה בציפיות‪" :‬ניפוח" מכוון ע"י בעלי‪-‬עניין‪ ,‬תקשורת או ע"י‬
‫כוחות שוק‪ ,‬יצירת ציפיות עצומות מהטכנולוגיה‬
‫התפכחות ושקיעה‪( :‬לעתים התרסקות) לאחר הבנת המגבלות‪ ,‬העלויות‬
‫וקשיי הפיתוח והאימוץ על ידי מפתחים ומשתמשים‪ ,‬בשל אי‪-‬עמידה בציפיות‬
‫"שיפוע ההארה"‪ :‬הבשלת הטכנולוגיה ותחילת יציבותה והתרחבות בסיס‬
‫המשתמשים‪ ,‬הגרסאות החדשות כבר "עובדות"‬
‫"מישור הפרודוקטיביות" – הטכנולוגיה אומצה במלואה על ידי השוק‪ ,‬נמצאת‬
‫ב‪Main Stream -‬‬
‫חמשת השלבים על פי גארטנר‬
‫ה"ניראּות" של הטכנולוגיה בשוק כפונקציה של הזמן‪ :‬משלב של מוצר "סודי ביותר"‬
‫הידוע רק למעטים‪ ,‬ל"פצצת תקשורת" שכולם מדברים עליה עם "ציפיות בשמיים"‪,‬‬
‫עד ההתרסקות הבלתי‪-‬נמנעת והכואבת‪ ,‬ממנה רק חלק מהטכנולוגיות מתאושש‪,‬‬
‫מתייצב ופורח‬
‫איפה הן היום? השוואה בין‪-‬דורית‬
‫‪2000‬‬
‫‪1995‬‬
‫השוואה בין ‪ 1995‬ל‪ 2000-‬מגלה שטכנולוגיות שבשנת ‪ 2000‬כבר היו יציבות ובשלות‪,‬‬
‫כלל לא היו "על המכ"ם" חמש שנים קודם לכן‪ .‬חדשנות ומחקר הם מנוע עוצמתי ומהיר‪.‬‬
‫מהירות ההופעה‪ ,‬ההבשלה והאימוץ של טכנולוגיות חדישות היא עצומה!‬
‫היכולת המוגבלת לחזות את העתיד (בטכנולוגיות‪,‬‬
‫ובכלל‪)...‬‬
‫‪2009‬‬
‫נייר אלקטרוני נראה ב‪ 2007-‬כמשהו שנמצא בדרך להתרסקות‪ ,‬שנתיים אחר‪-‬כך הוא‬
‫כבר בשלב ההתייצבות והחדירה‪ .‬ווב‪ 2.0-‬נראתה ב‪ 2007-‬ממש מעבר לדלת‪ ,‬כך גם‬
‫שנתיים אחר כך‪.‬‬
‫ספרים דיגיטליים נמצאו בשיא ה‪ Hype-‬בשנה שעברה‪ ,‬והשנה‪....‬‬
Hype Cycle for emerging technologies 2010
?‫בדרך להתרסקות‬
‫אם כן‪ ...‬כיצד לבחור נכון?‬
‫המפתח להצלחה‪ :‬אימוץ נבון של חדשנות טכנולוגית‬
‫• אימוץ נבון של חדשנות טכנולוגית עשוי להקפיץ את ביצועי‬
‫המערכת‪.‬‬
‫• אימוץ לא נבון‪ ,‬עלול לשבש את הביצועים‬
‫שני מודלים להפצת חדשנות‬
Diffusion of Innovations
(Rogers, 1996)
Disruptive Innovation
(Christensen, 1997)
‫‪ 2‬גישות באימוץ חדשנות‬
‫•פיילוט לבחינת ישימּות החדשנות‬
‫•קבוצה נבחרת מובילה‬
‫•תקוה שהרעיון יחלחל לכלל הארגון‬
‫•אפקט החציצה (‪)Buffering effect‬‬
‫•עלול להוביל לסטגנציה בארגון‬
‫איי חדשנות‬
‫חדשנות כוללת‬
‫•החדשנות הופכת נחלת כלל הארגון‬
‫•שינוי בתרבות הארגונית (נורמות וערכים)‬
‫מקרה מבחן ‪ :1 #‬ספרים אלקטרונים ניידים‬
‫• הספר האלקטרוני המסחרי הראשון עם מסך ‪ LCD‬יצא ב‪-‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪Franklin eBookMan - 1999‬‬
‫‪REB1100 – 1999‬‬
‫‪Rocket eBook - 1998‬‬
‫מספר חברות ניסו לקדם ספרים אלקטרוניים ללא הצלחה רבה עד ‪.2006‬‬
‫סיבות לכישלון‪ :‬השוק לא היה בשל והמודל העסקי של "למכור רק מכשירים" לא היה‬
‫נכון‪ .‬הייתה מוגבלות ביכולות הטכניות של המכשירים – פשוט לא היה נוח לקרוא‪.‬‬
‫מחסור חמור בכותרים ובספרים בפורמט אלקטרוני‪.‬‬
‫[איגור רויזיס‪[Bookware ,‬‬
‫המצאת הדיו האלקטרונית‪ :‬מהפכה טכנולוגית בקריאה‬
‫ממסכים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עם ‪ E-ink‬איכות קריאה דומה לנייר‪:‬‬
‫– ניגודיות גבוהה‬
‫– אין הארה (אין ‪)backlighting‬‬
‫– המסך לא מתרענן תוך כדי קריאה‬
‫– ריבוי זוויות קריאה אפשריות‬
‫צריכת חשמל נמוכה (רק בדפדוף)‪ .‬ניתן לקרוא של אלפי‬
‫עמודים עם טעינה אחת‪.‬‬
‫קריאה נוחה מאוד בחוץ‪ ,‬במיוחד בשמש‪.‬‬
‫כיום הם עדיין יקרים‪ ,‬ללא צבע‪ ,‬ללא אנימציה‪.‬‬
‫הספר האלקטרוני הנייד – האמנם‬
‫מלאך הישועה?‬
‫• חווית הקריאה היא כמו בספר‬
‫רגיל‪ ,‬אלא ש‪...‬‬
‫– מאות ספרים על מכשיר אחד‪ ,‬נגישים כל‬
‫הזמן‪ :‬ספריה בתוך הכיס של המעיל‬
‫– ממשק פשוט‪ ,‬הפעלה קלה‪ ,‬חסכוני‬
‫בחשמל‬
‫– יכולות חיפוש‪ ,‬התאמה אישית‪ ,‬הדגשה‪,‬‬
‫סימון‬
‫– זול בהרבה מאשר לקנות את כל‬
‫הספרים‬
‫– חסכון עצום במקום‪ ,‬וגם‪ ...‬הצלת היערות‬
‫בברזיל (לא צריך נייר)‬
‫ברור שיש יתרון לספרים דיגיטליים ניידים בהוראה‬
‫(בפרט באו"פ!)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נגישים בקלות לסטודנט בכל זמן ומכל מקום‬
‫מאפשרים חיפוש‪ ,‬מציאת מידע רלוונטי‬
‫קריאה פעילה (אנוטציות‪ ,‬סימון) והתאמה אישית‬
‫עדכון מהיר של הטקסט וקישורו למקורות ברשת‬
‫כל חומרי לימוד על אותה פלטפורמה (ידיעון אקדמי‪ ,‬תרגילים‪,‬‬
‫חוברות הקורס‪ ,‬מדריכי למידה‪ ,‬מקראות)‬
‫תקשורת בין סטודנטים לאתר הקורס (סגל ההוראה)‬
‫לכאורה‪ ,‬הדרך פתוחה לאימוץ והטמעה‪ ...‬אבל אז‬
‫מופיעה טכנולוגיה חדשה!‬
‫‪ IPAD‬של ‪ :APPLE‬משיח או סוס טרויאני?‬
‫מציב דילמות לא פשוטות בפני ארגון המנסה לאמץ טכנולוגיות חדישות לקריאה‬
‫אקדמית דיגיטלית‪ :‬יותר עשיר‪ ,‬יותר מתקדם‪ ,‬יותר פיצ'רים‪ ....‬אך האומנם גם יותר טוב?‬
‫הבנה אמיתית של צרכים ופתרונות‬
‫• כדי לדעת מה הטכנולוגיה הטובה יש לבחון‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מה הצרכים של הסטודנטים בקריאה אקדמית‬
‫מה היתרונות המובנים בספרים אלקטרוניים‬
‫מה הסכנות של עודפות טכנולוגית‬
‫‪( Usability vs. Coolness‬אפקט העדר)‬
‫‪Cost / Effectiveness‬‬
‫יציבות ארוכת טווח‬
‫• מחקרי שדה מקדימים ו‪-‬פיילוטים הם תנאי‪ ,‬כמו גם‬
‫הכרה ולימוד מניסיונם של אחרים‪.‬‬
‫מקרה מבחן ‪ :2 #‬טכנולוגיות להוראה‬
‫לוחות אינטראקטיביים ("חכמים")‬
‫• מצויים כיום במערכת החינוך בהליכי הטמעה כ"איי חדשנות"‬
‫• האם חזרה בדלת האחורית להוראה הפרונטלית‬
‫?‪• From guide on the side back to sage on the stage‬‬
‫הוראה מפלטפורמה סינכרונית‪:‬‬
‫‪Interwise, WebEx et al.‬‬
‫• מכילה אופציות לאינטראקציה וירטואלית מורכבת‬
‫• מחייבת יכולת ניהול קשב גבוהה‬
‫• שימוש לא מוצלח – פגיעה ברצף ההוראה‪ ,‬בקשב הלומדים‬
‫ובסמכותיות המרצה‬
‫(‪ :Albrecht, 2008‬שימוש בהוראה סינכרונית ללמידה‪:‬‬
‫– מרצים‪ :‬שבירת רצף המחשבה וקושי בהתמודדות עם ריבוי גרויים‬
‫– סטודנטים‪ :‬ירידה באיכות ההוראה לעומת ‪F2F‬‬
‫לסיכום‬
‫• בחירת חדשנות טכנולוגית מכילה רכיב בולט של אי‪-‬ודאות‪ ,‬המחייב‬
‫תהליך מושכל ומבוקר‪.‬‬
‫• נדרש תהליך אימוץ מערכתי יעיל של החדשנות‬
‫• נדרשת הבנה מעמיקה של הטכנולוגיה לשם שימוש יעיל ומניעת‬
‫אפקט הסוס הטרויאני‬
‫בתקוה שעוררנו בכם יותר שאלות מתשובות‬
‫‪Thank U‬‬
‫שקופיות שנותרו לא רציתי למחוק‪ .‬לא‬
‫יהיה בהן שימוש בהרצאה‬
‫‪ :Power Point‬איך לספר סיפור טוב בשקופיות?‬
‫• כלי מארגן למרצה שהפך לסביבה להצגת התכנים עצמם‬
‫• ידע הנו סיפור טוב ולא רשימת בוליטים‬
‫‪ 3‬סגנונות שימוש נפוצים ב‪-‬‬
‫‪Power Point‬‬
‫סביבה להצגת הידע‬
COMPLETE & INCOMPLETE CTs
One should further distinguish between the pragmatic notion of
an ‘integral’ technology in the above sense and the notion of
a syntactically and/or semantically ‘complete’ technology.
Completeness has to do with the ability of a technology to
‘cover’ completely a given domain or ensemble of ‘objects’
with respect to some desired property.
For instance, if one creates an ‘alphabet of traffic signs’ in order
to express through the combinations of its signs all the
instructions to be given to drivers, and if the alphabetical
system in question has no means to express one of these
instructions, it is incomplete.
‫כלי מארגן עבור המרצה‬
‫מה התרחש בעשור האחרון?‬
‫• חדירה לרוב הבתים והארגונים‬
‫• חיפוש מידע הפך לפעילות אנושית טריויאלית‬
‫• למעלה ממחצית הגולשים המבוגרים בארה"ב מעבירים ‪70%‬‬
‫מהזמן בחיפוש מידע‪.‬‬
‫• ‪ 90%‬מהגולשים תלמידי התיכון בישראל נעזרים באינטרנט לחיפוש‬
‫מידע‪.‬‬
‫אמצעי להעביר ידע כסיפור טוב‬
‫• כאן תוקרן דקה מהרצאתו של יובל דרור "גולם‬
‫מלומד"‪ ,‬המציגה ידע כסיפור‬