Transcript "הטמעה" = "חדשנות" והרהורים אחרים ליאת גרנות - דדון המכללה האקדמית ספיר ההירהורים שיועלו בהרצאה .1 .2 .3 .4 האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"? האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את.

‫"הטמעה" = "חדשנות"‬
‫והרהורים אחרים‬
‫ליאת גרנות‪-‬דדון‬
‫המכללה האקדמית ספיר‬
‫ההירהורים שיועלו בהרצאה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"?‬
‫האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב הקיים של‬
‫"פדגוגיה סמכותנית"?‬
‫האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו משדות אחרים‬
‫בתרבות?‬
‫אם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי שהמהפכה‬
‫הטכנולוגית תתרחש‪ .‬לאן זה יביא אותנו מבחינה‬
‫תרבותית? האם הפדגוגיה תהפוך להיות סמכותנית‬
‫פחות? האם נבנה ידע באופן משותף ודיאלוגי?‬
‫הרהור ראשון‬
‫האם השימוש בטכנולוגיה חדשה‬
‫הינו בגדר "חדשנות"?‬
‫"חדשנות פדגוגית"‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בשרד (‪ )2004‬מגדיר "חדשנות חינוכית" כפעילות מכוונת אשר מבקשת להציג‬
‫רעיונות חדשים בהקשר נתון במטרה לשפר באופן ניכר את למידת התלמיד בתוך‬
‫סיטואציה של יחסי גומלין ואינטראקטיביות‪.‬‬
‫מארש (‪ )2004‬מתייחסת לחדשנות במונחים סוציו‪-‬קונסטרוקטיביסטיים וטוענת שהיא‬
‫– פעילויות וסביבות לימודיות אשר מטפחות אוטונומיה של הסטודנט‪ ,‬מעורבות רבה‪,‬‬
‫שיתופיות‪ ,‬הבנייה שיתופית של ידע ומעגנות פעילויות לימודיות הדנות בבעיות‪/‬מצבי‬
‫חיים אמיתיים‪.‬‬
‫לפי נחמיאס‪" )295 ,2004( ,‬חדשנות" הוגדרה כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות‬
‫תהליכי למידה פעילים ועצמאיים‪ ,‬מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון‬
‫מידע‪ ,‬מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים‪ ,‬מתייחסות לסוגיות הקשורות‬
‫לשיוויון‪ ,‬ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית‪.‬‬
‫מיודוסר ואחרים (‪ )5 ,2004‬טוענים שחדשנות בחינוך נובעת משינוי בפרדיגמה‬
‫החינוכית‪ .‬הם טוענים שלטכנולוגיה (‪ )ICT‬תרומה מרכזית בשינוי הפרדיגמאטי הזה‬
‫מבחינת תוכן (קוריקולום‪ ,‬מושגים וכדומה) ומבחינת מיומנויות (כישורי למידה‪ ,‬עבודת‬
‫צוות)‪.‬‬
‫השימוש ב‪ ICT-‬מזמין פרקטיקות חדשניות מבחינה ארגונית‪ ,‬פדגוגית‪ ,‬קוגניטיבית‬
‫וקוליקולרית‪.‬‬
‫"חדשנות"‬
‫• רוג'רס (‪ )1995‬רואה בארגונים מערכות חברתיות המורכבות מפרטים עם דרגות‬
‫שונות של פתיחות לחדשנות טכנולוגית‪ .‬הקצב בו החדשנות תאומץ בארגון הוא‬
‫פונקציה של שלושה דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפיינים מסוימים של החברים בארגון (סטאטוס חברתי‪ ,‬השכלה‪ ,‬יכולת‬
‫התמודדות עם מושגים מופשטים‪ ,‬פטליזם ועוד)‬
‫‪ .2‬החדשנות עצמה (יתרון יחסי‪ ,‬התנסות‪ ,‬קלות‪ ,‬מורכבות‪ ,‬הלימה)‬
‫‪ .3‬המידע המופץ על החדשנות‬
‫• קל יותר יהיה לאמץ את החדשנות אם המשתמשים הפוטנציאלים יהיו משוכנעים‬
‫שיש יתרון בשימוש בו והוא מתאים לצרכים והערכים העכשוויים שלהם‪.‬‬
‫• מאמצי החדשנות עוברים תהליך בן ‪ 5‬שלבים‪ :‬מידע‪ ,‬שכנוע‪ ,‬קבלת ההחלטה‪,‬‬
‫ההטמעה‪ ,‬ההמשכיות‪ .‬פרופיל המאמצים מתחלק ל‪ 5-‬קבוצות בהתפלגות‬
‫נורמאלית החל מה"חדשניים" ועד ל"משתהים"‪.‬‬
‫(נחמיאס‪ ,215 ,2002 ,‬אלשטיין ‪ ,14 ,2003‬נווה ואחרים ‪)4 ,2003‬‬
‫האבחנה שבין "חדשנות" ל"חדשנות חינוכית"‬
‫במונחים של הטמעה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫"חדשנות" היא המקבילה הטרמינולוגית ל"חידוש" ומתייחס‬
‫להטמעה של חידוש טכנולוגי כלשהוא‪ .‬שילובו נובע‬
‫מהפונקציונאליות שלו ומהשאלה האם יש בו יתרון או לא‪.‬‬
‫"חדשנות פדגוגית" מחייבת שינוי בתפיסת ההוראה והיחסים בין‬
‫מרצה לתלמיד שהיא הרבה מעבר להטמעה של טכנולוגיה‪.‬‬
‫יתכן שהטכנולוגיה היא פלטפורמה לשינוי תפיסות עולם‪ ,‬אך היא לא‬
‫פלטפורמה מחייבת‪ .‬יכול להיות שקיים מתאם סטטיסטי גבוה בין‬
‫השניים אך האם ניתן להוכיח קשר סיבתי? ואם כן לאיזה כיוון?‬
‫דוגמא להתכנסות שבין "חדשנות פדגוגית" וטכנולוגיה ניתן למצוא‬
‫באתר משרד החינוך – חינוך על יסודי‬
‫"חדשנות" כהטמעת טכנולוגיית הוראה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ההשפעה העמוקה שיש לטכנולוגית מידע על החיים המקצועיים והאישיים היא‬
‫ברורה בכל הבט של חיי היום יום‪ .‬אוניברסיטאות רבות בעולם פיתחו מגוון‬
‫סביבות למידה מתוקשבות‪ ,‬בתקווה להפיק תועלת מטכנולוגיות המידע החדשות‬
‫הללו‪...‬חשוב להפיק לקחים מהטמעות מוצלחות של טכנולוגיות למידה מקוונות‪.‬‬
‫(נווה ואחרים ‪ ,2003‬פסקה ראשונה)‬
‫השימוש ברשת ככלי הוראה בהשכלה הגבוהה גדל במהירות‪ .‬מרצים רבים‬
‫באוניברסיטאות מסוקרנים מהאפשרויות חסרות התקדים לשפר את ההוראה‬
‫האקדמית באמצעות טכנולוגיות התקשורת והמידע המתקדמות‪ .‬הם מעוניינים‬
‫לספק גישה יעילה ונוחה למידע‪ ,‬לתקשר טוב יותר עם הסטודנטים ועם עמיתים‬
‫ולשפר את הזדמנויות ההוראה‪( .‬נחמיאס‪ ,2002 ,‬פסקה ראשונה)‬
‫מארש (‪ :)2004‬טכנולוגיות מקוונות‪ ,‬כמדיום הוראתי‪ ,‬לא ישנו או ישפרו למידה‬
‫בפני עצמן‪ .‬מה שמשפר למידה היא הוראה מתוכננת היטב‪.‬‬
‫המרצה בהשכלה הגבוהה על פי מודל של מנדינאך וקליין (נחמיאס ‪)16 ,2002‬‬
‫עם הזמן‪ ,‬בתהליך של דיפוזיה‪ ,‬יאמץ את הטכנולוגיה לכדי שלב של "חדשנות" בו‬
‫הוא מעצב מחדש את הקוריקולום ופעילויות הלימוד ומשנה את תהליכי ותכני‬
‫ההוראה‪.‬‬
‫הרהור שני‬
‫האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב‬
‫הקיים של "פדגוגיה סמכותנית"?‬
‫"פדגוגיה סמכותנית" לעומת "פדגוגיה חדשה"‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪...‬הגיע הזמן להמיר את הפדגוגיה הסמכותנית יודעת‪-‬כל‪ ,‬הפדגוגיה של העברת‪-‬ידע‬
‫ששלטה בחינוך שנים רבות‪ ,‬בפדגוגיה חדשה ועדכנית‪ .‬מדובר במעבר לפדגוגיה‬
‫קונסטרוקטיביסטית‪ ,‬שבה את הידע בונים‪ ,‬לא רוכשים מן המוכן‪ ,‬שבה יש הרבה‬
‫פעילות של פתרון בעיות בין‪-‬תחומיות‪ ,‬עבודות חקר צוותיות‪ ,‬וכו'‪ .‬המעבר לתפיסה‬
‫פדגוגית קונסטרוקטיביסטית מוצדק משום שאנו מבינים היום שרכישת ידע היא בעצם‬
‫בניית ידע ושלמידה טובה היא עניין בין‪-‬אישי לא פחות ממה שהוא תוך אישי (סולומון‬
‫‪)2000‬‬
‫איש החינוך פרארי מבחין בין "שלוחה" )”‪ (“extension‬לתקשורת‬
‫)”‪ .)“communication‬תפקיד סוכן ה"שלוחה" הוא להרחיב את היכולות והידע הטכני‬
‫של אדם‪" ...‬שלוחה" כמו גם תקשורת מערבת אנשים והיחסים שלהם עם העולם‬
‫בכדי שיוכלו לשנות את העולם‪ .‬ההתפצלות בין שני מושגים אילו היא בכך שתקשורת‬
‫מערבת דיאלוג הדדי ושלוחה מערבת השתלה של ידע‪ ,‬תהליך שפרארי מתאר‬
‫כ"ניגוד ישיר לתפיסת עולם הומניסטית"‪.‬‬
‫על פי חוקר התרבות והתקשורת – קארי קיימות שתי תפיסות של "תקשורת"‬
‫תקשורת כ"העברה" ותקשורת כ"התכנסות טקסית"‪ .‬התפיסה הראשונה הרווחת היא‬
‫שבאמצעות תקשורת מועברים מסרים לצורך שליטה באנשים ובמרחבים ואילו לפי‬
‫השנייה ביטוייה של התקשורת אינו בהעברת מידע תבוני אלא בבנייה וחיזוק עולם‬
‫תרבותי בעל משמעות‪.‬‬
‫הרהור שלישי‬
‫האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו‬
‫משדות אחרים בתרבות?‬
‫"חינוך" למול "תרבות"‬
‫• התרבות ודפוסי החברות המתהווים בחברה המערבית הם פוסט‬
‫מודרניים‪.‬‬
‫• האינטרנט היא טכנולוגיה של תקשורת המשפיעה על התהוותה של‬
‫תרבות המעוגנת בערכים של התרבות הפוסט מודרנית‪.‬‬
‫• דפוסי הידע והחברות של בית הספר מעוגנים בערכים של התרבות‬
‫והחברה המודרנית‪.‬‬
‫מנגד בתרבות האינטרנט שהיא חלק מתרבות הפוסט‪-‬מודרנית קיימת‪:‬‬
‫• נגישות ושיתופיות ברמת הידע‬
‫• דמוקרטיזציה וקהילתיות כחלק מהוויה החברתית‬
‫• המשתמש כלקוח פוטנציאלי לכל מוצר ברמה הכלכלית (אורן‬
‫‪)2001‬‬
‫"המהפכה הטכנולוגית"‬
‫• בדור הראשון של האי‪.‬לרנינג‪ ,‬התקדמות הייתה בהמרה של חלק מהתהליכים‬
‫הכלל מוסדיים ושל חלק מהתהליכים הכיתתיים‪ ,‬מהעולם הריאלי לעולם‬
‫הוירטואלי באינטרנט‪ .‬תהליכים אלה התבססו על האינטרנט ככלי תקשורת זול‬
‫נפוץ ונוח שבאמצעותו אפשר להעביר מידע בין המרצים לתלמידים ובין המנהלה‬
‫לתלמידים‪ .‬אולם התהליכים האישיים של עיבוד מידע ברמת ספר הלימוד וברמת‬
‫תהליכי החשיבה של הלומד‪ ,‬כמעט ולא השתנו‪ .‬פירוש הדבר הוא שהדור הראשון‬
‫לא גילה את הפוטנציאל של האינטרנט ככלי עזר לחשיבה‪.‬‬
‫• בימים אלה מתפתחים במהירות כלי אי‪.‬לרנינג חדשים דווקא מהכיוון החשיבתי‪.‬‬
‫הכוונה היא לאפשרויות חדשות שיביאו לסוג חדש של לומד עם סוגים חדשים של‬
‫חשיבה ועיבוד מידע‪ :‬אי‪.‬טקסטבוק כצורה חדשה של הצגת מידע‪ ,‬כלי חשיבה‬
‫והבנה חדשים‪ ,‬אינטליגנציה מלאכותית כעזר ללומד עם מנועי חיפוש‪ ,‬מנועי‬
‫המלצה על חומר‪ ,‬מנועי גילוי‪ ,‬מנועי סיכום מנועי היסק ועוד‪( .‬עידן ‪)2002‬‬
‫הרהור רביעי‬
‫אם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי‬
‫שהמהפכה הטכנולוגית תתרחש‪ .‬לאן זה יביא‬
‫אותנו מבחינה תרבותית? האם הפדגוגיה‬
‫תהפוך להיות סמכותנית פחות? האם נבנה‬
‫ידע באופן משותף ודיאלוגי?‬
‫מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר‬
‫התפלגות פריטים בקורסים ‪20.2-15.5‬‬
‫התפלגות פריטים בקורסים‬
‫‪N=9742‬‬
‫פריטים ב ‪ 595‬קורסים‬
‫‪60%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫אחוזים‬
‫סידרה‪1‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0%‬‬
‫עד ‪ 5‬פריטים‬
‫‪6 to 10‬‬
‫‪11 to 20‬‬
‫‪20 to 40‬‬
‫מספר פריטים‬
‫‪41 to 70‬‬
‫‪71 to 100‬‬
‫‪100 to 250‬‬
‫מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר‬
‫כניסה לפריטים ולסביבות למידה ‪20.2-15.5‬‬
‫‪N = 595‬‬
‫התפלגות כניסות לפריטים ולסביבות למידה‬
‫‪N= 9742‬‬
‫פריטים‬
‫‪45.00%‬‬
‫‪38.82%‬‬
‫‪40.00%‬‬
‫‪35.00%‬‬
‫‪29.92%‬‬
‫‪30.00%‬‬
‫אחוזים‬
‫‪25.00%‬‬
‫כניסות לסביבות‬
‫כניסות לפריטים‬
‫‪20.00%‬‬
‫‪17.82%‬‬
‫‪15.00%‬‬
‫‪12.44%‬‬
‫‪11.76%‬‬
‫‪13.45%‬‬
‫‪14.62%‬‬
‫‪13.11%‬‬
‫‪10.25%‬‬
‫‪10.00%‬‬
‫‪6.05%‬‬
‫‪8.57%‬‬
‫‪8.40%‬‬
‫‪7.23%‬‬
‫‪3.87%‬‬
‫‪5.00%‬‬
‫‪0.84%‬‬
‫‪0.17%‬‬
‫‪1.85%‬‬
‫‪0.84%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫מעל ‪5000-10000 10000‬‬
‫טווח‬
‫טווח ‪-2000‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪1000-2000‬‬
‫‪500-1000‬‬
‫טווח‬
‫‪200-500‬‬
‫‪100-200‬‬
‫‪50-100‬‬
‫מתחת ל ‪50‬‬
‫מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר‬
‫התפלגות כניסות מרצים וסטודנטים ‪20.2-15.5‬‬
‫‪ 297‬מרצים‬
‫התפלגות כניסות מרצים וסטודנטים למערכת‬
‫‪ 4364‬סטודנטים‬
‫‪30.00%‬‬
‫‪27.54%‬‬
‫‪25.00%‬‬
‫‪23.97%‬‬
‫‪22.56%‬‬
‫‪19.53%‬‬
‫‪20.00%‬‬
‫‪17.17%‬‬
‫‪16.16%‬‬
‫אחוזים‬
‫‪14.73%‬‬
‫‪15.00%‬‬
‫‪11.78%‬‬
‫סטודנטים‬
‫‪14.09%‬‬
‫מרצים‬
‫‪11.78%‬‬
‫‪9.19%‬‬
‫‪10.00%‬‬
‫‪6.85%‬‬
‫‪5.00%‬‬
‫‪3.28%‬‬
‫‪0.00%0.02%‬‬
‫‪0.00%0.32%‬‬
‫‪1.01%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫ומעלה ‪2000‬‬
‫‪1000-2000‬‬
‫‪500-1000‬‬
‫‪200-500‬‬
‫‪100-200‬‬
‫טווח‬
‫‪50-100‬‬
‫‪50-20‬‬
‫‪10 to 20‬‬
‫מתחת ל ‪10‬‬
‫מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר‬
‫פעילות בקבוצות דיון ‪20.2-15.5‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ב ‪ 25%‬מהקורסים (‪ )151‬קבוצת דיון‬
‫ב ‪ 12%‬מהקורסים (‪ )71‬קבוצת דיון עם ‪ 3‬הודעות לפחות‬
‫ב ‪ 5%‬מהקורסים (‪ )29‬קבוצת דיון פעילה עם ‪ 20‬הודעות‬
‫לפחות‬
‫סה"כ ‪ 1182‬הודעות‬
‫גם בקורס הפעיל ביותר עם ‪ 163‬הודעות רק ‪15%‬‬
‫מהמשתתפים (‪ 64‬מתוך ‪ )424‬השתתפו בקבוצת דיון‬
‫ב ‪ )221( 37%‬מהקורסים היו הודעות מרצה‪ .‬מספר‬
‫הודעות מקסימאלי ‪( 59‬חלק מההודעות נמחקות)‬
‫ביבליוגרפיה‬
http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/1614/article.htm :‫ (מקוון) נמצא ב‬,‫ אינטרנט ובית הספר‬:‫) בין שתי תרבויות‬2001( .‫ א‬,‫אורן‬
:‫ (מקוון) נמצא ב‬.‫( אוניברסיטת ת"א‬M.A.) ‫ עבודת גמר לתואר‬.‫) למה הם לא "קופצים על העגלה"? המכשולים והתמריצים המשפיעים על מרצים בשילוב למידה מתוקשבת בקורס שלהם‬2004( .‫ י‬,‫אלשטיין‬
http://hl2.biu.ac.il/users/www/25157/elstein_thesis.rtf
.109-114 '‫ עמ‬,‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.'‫ כרך ב‬,‫) תקשורת המונים‬1995( .‫ ד‬,‫כספי‬
.‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.)35-26 '‫ מקראה (ע‬.‫ תקשורת המונים‬,)‫ כספי (עורך‬.‫ בתוך ד‬."‫) "המדיום הוא המסר‬1995( .‫ מ‬,‫מקלוהן‬
:‫ (מקוון) נמצא ב‬,‫אביב – היבטים פדגוגיים ומסקנות ראשוניות‬-‫) למידה אקדמית ברשת באוניברסיטת תל‬2002( ‫ ואחרים‬.‫ ר‬,‫נחמיאס‬
http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/meytal_ampiri_telaviv.htm
http://maagar.openu.ac.il/opus/static/binaries/editor/bank30/asher_idan_1.htm :‫ (מקוון) נמצא ב‬,‫טקסטבוק‬.‫ מתקשורת להבנה באמצעות א‬:‫לירניניג‬.‫ הדור השני של האי‬,)2002( .‫ א‬,‫עידן‬
.‫ האוניברסיטה הפתוחה‬,‫אביב‬-‫ תל‬,'‫ כרך א‬, ‫ מקראה‬,‫ תקשורת כתרבות‬,)‫ (עורכות‬.‫ מ‬,‫ וטלמון‬.‫ ת‬,‫ ליבס‬:‫ בתוך‬,"‫) "גישה לתקשורת כתרבות‬2003( .‫ ג‬,‫קארי‬
http://www.shafee.com/papers/Educational-Informatics/The%20Missing%20Link%20Still%20.doc :‫ (מקוון) נמצא ב‬,...‫ החולייה שעדיין חסרה‬:‫) אתגר שילוב הטכנולוגיות בחינוך‬2004( .‫ י‬,‫גבעון‬
:‫ מי מכשכש במי? (מקוון) נמצא ב‬:‫ פדגוגיה וטכנולוגיה‬,)2000 ( .‫ג‬,‫סולומון‬
http://construct.haifa.ac.il/~gsalomon/pedagogy.htm
Guri-rosenblit, S. (2002) "A Top Down Strategy to Enhance Information Technologies into Israeli Higher Education", International Review of Research in Open and Distance Learning, Jan
2002. (online) Available: http://www.irrodl.org/content/v2.2/rosenblit.html
Guri-Rosenblit, S. (2003) Paradoxes and Dilemmas in Managing E-Learning in Higher Education, (online) Available: http://repositories.cdlib.org/cshe/CSHE7-03/
Mioduser, D. (2000) Internet-in-education in Israel: issues and trends. (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/67.pdf
Mioduser, D. et al. (2002) "WWW in Education", in H. Adelsberger et all,(Eds.), Handbook on Information Technologies for Education & Training. Berlin/Heidelberg/New York: Springer, 2343. (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/82.pdf
Mioduser, D. et all. (2002) "Innovative models of pedagogical implementation of ICT in Israeli schools", Journal of Computer Assisted Learning, 18(4), 405-414. (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/84.pdf
Mioduser, D. et all. (2004), Sustainability, Scalability and Transferability of ICT-based Pedagogical Innovations in Israeli Schools (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/87.pdf
Nachmias, R. et all. (2000) "Web-Supported Emergent-Collaboration In Higher Education Courses", Educational Technology & Society 3(3). (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/65.pdf
Nachmias, R. (2002) A research framework for the study of a campus-wide Web-based academic instruction project, Internet and Higher Education 5, 213-229 (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/78.pdf
Nachmias, R. et all. (2004) "Factors Involved in the Implementation of Pedagogical Innovations Using Technology", Education and Information Technologies, 9 (3) 291-308. . (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/86.pdf
Naveh, G. et al, (2003) Critical Success Factors of E-Learning Implementation at a University (online) Avilable: http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/success.pdf
Oren, A. et all. (2000) "Learnet - A Model for Virtual Learning Communities in the World Wide Web", International Journal of Educational Telecommunications, 6(2), 141-158. (online)
Available: http://muse.tau.ac.il/publications/learnets.html
Pedersen, J. (2001) "Technological determinism and the school", Journal of Educational Enquiry, 2(1). (online) Available: http://www.literacy.unisa.edu.au/jee/Papers/JEEVol2No1/paper5.pdf
Jenny Lee "Book Review: Extension or Communication" (online) Available: http://www.paulofreireinstitute.org/Documents/bookreview-PF1973_by_Lee.html
Debra Marsh (2004) "Evaluating pedagogical innovation in e-leaning" Power-Point Presentation,(online) Available:
http://www.univ-montp3.fr/~rachel/spip/IMG/pdf/8_Marsh.pdf
Jean-Pierre Béchard (2004) "Teaching and Learning Innovations in Higher Education: Four proposals" Power-Point Presentation,(online) Available:
http://www.uottawa.ca/services/tlss/mhr2004/ppt/jpb_chard.ppt