"הטמעה" = "חדשנות" והרהורים אחרים ליאת גרנות - דדון המכללה האקדמית ספיר ההירהורים שיועלו בהרצאה .1 .2 .3 .4 האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"? האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את.
Download
Report
Transcript "הטמעה" = "חדשנות" והרהורים אחרים ליאת גרנות - דדון המכללה האקדמית ספיר ההירהורים שיועלו בהרצאה .1 .2 .3 .4 האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"? האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את.
"הטמעה" = "חדשנות"
והרהורים אחרים
ליאת גרנות-דדון
המכללה האקדמית ספיר
ההירהורים שיועלו בהרצאה
.1
.2
.3
.4
האם השימוש בטכנולוגיה חדשה הינו בגדר "חדשנות"?
האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב הקיים של
"פדגוגיה סמכותנית"?
האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו משדות אחרים
בתרבות?
אם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי שהמהפכה
הטכנולוגית תתרחש .לאן זה יביא אותנו מבחינה
תרבותית? האם הפדגוגיה תהפוך להיות סמכותנית
פחות? האם נבנה ידע באופן משותף ודיאלוגי?
הרהור ראשון
האם השימוש בטכנולוגיה חדשה
הינו בגדר "חדשנות"?
"חדשנות פדגוגית"
•
•
•
•
בשרד ( )2004מגדיר "חדשנות חינוכית" כפעילות מכוונת אשר מבקשת להציג
רעיונות חדשים בהקשר נתון במטרה לשפר באופן ניכר את למידת התלמיד בתוך
סיטואציה של יחסי גומלין ואינטראקטיביות.
מארש ( )2004מתייחסת לחדשנות במונחים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים וטוענת שהיא
– פעילויות וסביבות לימודיות אשר מטפחות אוטונומיה של הסטודנט ,מעורבות רבה,
שיתופיות ,הבנייה שיתופית של ידע ומעגנות פעילויות לימודיות הדנות בבעיות/מצבי
חיים אמיתיים.
לפי נחמיאס" )295 ,2004( ,חדשנות" הוגדרה כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות
תהליכי למידה פעילים ועצמאיים ,מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון
מידע ,מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים ,מתייחסות לסוגיות הקשורות
לשיוויון ,ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית.
מיודוסר ואחרים ( )5 ,2004טוענים שחדשנות בחינוך נובעת משינוי בפרדיגמה
החינוכית .הם טוענים שלטכנולוגיה ( )ICTתרומה מרכזית בשינוי הפרדיגמאטי הזה
מבחינת תוכן (קוריקולום ,מושגים וכדומה) ומבחינת מיומנויות (כישורי למידה ,עבודת
צוות).
השימוש ב ICT-מזמין פרקטיקות חדשניות מבחינה ארגונית ,פדגוגית ,קוגניטיבית
וקוליקולרית.
"חדשנות"
• רוג'רס ( )1995רואה בארגונים מערכות חברתיות המורכבות מפרטים עם דרגות
שונות של פתיחות לחדשנות טכנולוגית .הקצב בו החדשנות תאומץ בארגון הוא
פונקציה של שלושה דברים:
.1מאפיינים מסוימים של החברים בארגון (סטאטוס חברתי ,השכלה ,יכולת
התמודדות עם מושגים מופשטים ,פטליזם ועוד)
.2החדשנות עצמה (יתרון יחסי ,התנסות ,קלות ,מורכבות ,הלימה)
.3המידע המופץ על החדשנות
• קל יותר יהיה לאמץ את החדשנות אם המשתמשים הפוטנציאלים יהיו משוכנעים
שיש יתרון בשימוש בו והוא מתאים לצרכים והערכים העכשוויים שלהם.
• מאמצי החדשנות עוברים תהליך בן 5שלבים :מידע ,שכנוע ,קבלת ההחלטה,
ההטמעה ,ההמשכיות .פרופיל המאמצים מתחלק ל 5-קבוצות בהתפלגות
נורמאלית החל מה"חדשניים" ועד ל"משתהים".
(נחמיאס ,215 ,2002 ,אלשטיין ,14 ,2003נווה ואחרים )4 ,2003
האבחנה שבין "חדשנות" ל"חדשנות חינוכית"
במונחים של הטמעה
•
•
•
•
"חדשנות" היא המקבילה הטרמינולוגית ל"חידוש" ומתייחס
להטמעה של חידוש טכנולוגי כלשהוא .שילובו נובע
מהפונקציונאליות שלו ומהשאלה האם יש בו יתרון או לא.
"חדשנות פדגוגית" מחייבת שינוי בתפיסת ההוראה והיחסים בין
מרצה לתלמיד שהיא הרבה מעבר להטמעה של טכנולוגיה.
יתכן שהטכנולוגיה היא פלטפורמה לשינוי תפיסות עולם ,אך היא לא
פלטפורמה מחייבת .יכול להיות שקיים מתאם סטטיסטי גבוה בין
השניים אך האם ניתן להוכיח קשר סיבתי? ואם כן לאיזה כיוון?
דוגמא להתכנסות שבין "חדשנות פדגוגית" וטכנולוגיה ניתן למצוא
באתר משרד החינוך – חינוך על יסודי
"חדשנות" כהטמעת טכנולוגיית הוראה
•
•
•
•
ההשפעה העמוקה שיש לטכנולוגית מידע על החיים המקצועיים והאישיים היא
ברורה בכל הבט של חיי היום יום .אוניברסיטאות רבות בעולם פיתחו מגוון
סביבות למידה מתוקשבות ,בתקווה להפיק תועלת מטכנולוגיות המידע החדשות
הללו...חשוב להפיק לקחים מהטמעות מוצלחות של טכנולוגיות למידה מקוונות.
(נווה ואחרים ,2003פסקה ראשונה)
השימוש ברשת ככלי הוראה בהשכלה הגבוהה גדל במהירות .מרצים רבים
באוניברסיטאות מסוקרנים מהאפשרויות חסרות התקדים לשפר את ההוראה
האקדמית באמצעות טכנולוגיות התקשורת והמידע המתקדמות .הם מעוניינים
לספק גישה יעילה ונוחה למידע ,לתקשר טוב יותר עם הסטודנטים ועם עמיתים
ולשפר את הזדמנויות ההוראה( .נחמיאס ,2002 ,פסקה ראשונה)
מארש ( :)2004טכנולוגיות מקוונות ,כמדיום הוראתי ,לא ישנו או ישפרו למידה
בפני עצמן .מה שמשפר למידה היא הוראה מתוכננת היטב.
המרצה בהשכלה הגבוהה על פי מודל של מנדינאך וקליין (נחמיאס )16 ,2002
עם הזמן ,בתהליך של דיפוזיה ,יאמץ את הטכנולוגיה לכדי שלב של "חדשנות" בו
הוא מעצב מחדש את הקוריקולום ופעילויות הלימוד ומשנה את תהליכי ותכני
ההוראה.
הרהור שני
האם הטכנולוגיה אינה יכולה לשמר את המצב
הקיים של "פדגוגיה סמכותנית"?
"פדגוגיה סמכותנית" לעומת "פדגוגיה חדשה"
•
•
•
...הגיע הזמן להמיר את הפדגוגיה הסמכותנית יודעת-כל ,הפדגוגיה של העברת-ידע
ששלטה בחינוך שנים רבות ,בפדגוגיה חדשה ועדכנית .מדובר במעבר לפדגוגיה
קונסטרוקטיביסטית ,שבה את הידע בונים ,לא רוכשים מן המוכן ,שבה יש הרבה
פעילות של פתרון בעיות בין-תחומיות ,עבודות חקר צוותיות ,וכו' .המעבר לתפיסה
פדגוגית קונסטרוקטיביסטית מוצדק משום שאנו מבינים היום שרכישת ידע היא בעצם
בניית ידע ושלמידה טובה היא עניין בין-אישי לא פחות ממה שהוא תוך אישי (סולומון
)2000
איש החינוך פרארי מבחין בין "שלוחה" )” (“extensionלתקשורת
)” .)“communicationתפקיד סוכן ה"שלוחה" הוא להרחיב את היכולות והידע הטכני
של אדם" ...שלוחה" כמו גם תקשורת מערבת אנשים והיחסים שלהם עם העולם
בכדי שיוכלו לשנות את העולם .ההתפצלות בין שני מושגים אילו היא בכך שתקשורת
מערבת דיאלוג הדדי ושלוחה מערבת השתלה של ידע ,תהליך שפרארי מתאר
כ"ניגוד ישיר לתפיסת עולם הומניסטית".
על פי חוקר התרבות והתקשורת – קארי קיימות שתי תפיסות של "תקשורת"
תקשורת כ"העברה" ותקשורת כ"התכנסות טקסית" .התפיסה הראשונה הרווחת היא
שבאמצעות תקשורת מועברים מסרים לצורך שליטה באנשים ובמרחבים ואילו לפי
השנייה ביטוייה של התקשורת אינו בהעברת מידע תבוני אלא בבנייה וחיזוק עולם
תרבותי בעל משמעות.
הרהור שלישי
האם שדה הפדגוגיה שונה במהותו
משדות אחרים בתרבות?
"חינוך" למול "תרבות"
• התרבות ודפוסי החברות המתהווים בחברה המערבית הם פוסט
מודרניים.
• האינטרנט היא טכנולוגיה של תקשורת המשפיעה על התהוותה של
תרבות המעוגנת בערכים של התרבות הפוסט מודרנית.
• דפוסי הידע והחברות של בית הספר מעוגנים בערכים של התרבות
והחברה המודרנית.
מנגד בתרבות האינטרנט שהיא חלק מתרבות הפוסט-מודרנית קיימת:
• נגישות ושיתופיות ברמת הידע
• דמוקרטיזציה וקהילתיות כחלק מהוויה החברתית
• המשתמש כלקוח פוטנציאלי לכל מוצר ברמה הכלכלית (אורן
)2001
"המהפכה הטכנולוגית"
• בדור הראשון של האי.לרנינג ,התקדמות הייתה בהמרה של חלק מהתהליכים
הכלל מוסדיים ושל חלק מהתהליכים הכיתתיים ,מהעולם הריאלי לעולם
הוירטואלי באינטרנט .תהליכים אלה התבססו על האינטרנט ככלי תקשורת זול
נפוץ ונוח שבאמצעותו אפשר להעביר מידע בין המרצים לתלמידים ובין המנהלה
לתלמידים .אולם התהליכים האישיים של עיבוד מידע ברמת ספר הלימוד וברמת
תהליכי החשיבה של הלומד ,כמעט ולא השתנו .פירוש הדבר הוא שהדור הראשון
לא גילה את הפוטנציאל של האינטרנט ככלי עזר לחשיבה.
• בימים אלה מתפתחים במהירות כלי אי.לרנינג חדשים דווקא מהכיוון החשיבתי.
הכוונה היא לאפשרויות חדשות שיביאו לסוג חדש של לומד עם סוגים חדשים של
חשיבה ועיבוד מידע :אי.טקסטבוק כצורה חדשה של הצגת מידע ,כלי חשיבה
והבנה חדשים ,אינטליגנציה מלאכותית כעזר ללומד עם מנועי חיפוש ,מנועי
המלצה על חומר ,מנועי גילוי ,מנועי סיכום מנועי היסק ועוד( .עידן )2002
הרהור רביעי
אם אנו מקבלים את הטיעון הדטרמיניסטי
שהמהפכה הטכנולוגית תתרחש .לאן זה יביא
אותנו מבחינה תרבותית? האם הפדגוגיה
תהפוך להיות סמכותנית פחות? האם נבנה
ידע באופן משותף ודיאלוגי?
מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר
התפלגות פריטים בקורסים 20.2-15.5
התפלגות פריטים בקורסים
N=9742
פריטים ב 595קורסים
60%
53%
50%
40%
אחוזים
סידרה1
30%
20%
15%
13%
9%
10%
5%
4%
2%
0%
עד 5פריטים
6 to 10
11 to 20
20 to 40
מספר פריטים
41 to 70
71 to 100
100 to 250
מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר
כניסה לפריטים ולסביבות למידה 20.2-15.5
N = 595
התפלגות כניסות לפריטים ולסביבות למידה
N= 9742
פריטים
45.00%
38.82%
40.00%
35.00%
29.92%
30.00%
אחוזים
25.00%
כניסות לסביבות
כניסות לפריטים
20.00%
17.82%
15.00%
12.44%
11.76%
13.45%
14.62%
13.11%
10.25%
10.00%
6.05%
8.57%
8.40%
7.23%
3.87%
5.00%
0.84%
0.17%
1.85%
0.84%
0.00%
מעל 5000-10000 10000
טווח
טווח -2000
5000
1000-2000
500-1000
טווח
200-500
100-200
50-100
מתחת ל 50
מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר
התפלגות כניסות מרצים וסטודנטים 20.2-15.5
297מרצים
התפלגות כניסות מרצים וסטודנטים למערכת
4364סטודנטים
30.00%
27.54%
25.00%
23.97%
22.56%
19.53%
20.00%
17.17%
16.16%
אחוזים
14.73%
15.00%
11.78%
סטודנטים
14.09%
מרצים
11.78%
9.19%
10.00%
6.85%
5.00%
3.28%
0.00%0.02%
0.00%0.32%
1.01%
0.00%
ומעלה 2000
1000-2000
500-1000
200-500
100-200
טווח
50-100
50-20
10 to 20
מתחת ל 10
מדדי שימוש במכללה האקדמית ספיר
פעילות בקבוצות דיון 20.2-15.5
•
•
•
•
•
•
ב 25%מהקורסים ( )151קבוצת דיון
ב 12%מהקורסים ( )71קבוצת דיון עם 3הודעות לפחות
ב 5%מהקורסים ( )29קבוצת דיון פעילה עם 20הודעות
לפחות
סה"כ 1182הודעות
גם בקורס הפעיל ביותר עם 163הודעות רק 15%
מהמשתתפים ( 64מתוך )424השתתפו בקבוצת דיון
ב )221( 37%מהקורסים היו הודעות מרצה .מספר
הודעות מקסימאלי ( 59חלק מההודעות נמחקות)
ביבליוגרפיה
http://virtual2002.tau.ac.il/users/www/1614/article.htm : (מקוון) נמצא ב, אינטרנט ובית הספר:) בין שתי תרבויות2001( . א,אורן
: (מקוון) נמצא ב.( אוניברסיטת ת"אM.A.) עבודת גמר לתואר.) למה הם לא "קופצים על העגלה"? המכשולים והתמריצים המשפיעים על מרצים בשילוב למידה מתוקשבת בקורס שלהם2004( . י,אלשטיין
http://hl2.biu.ac.il/users/www/25157/elstein_thesis.rtf
.109-114 ' עמ, האוניברסיטה הפתוחה.' כרך ב,) תקשורת המונים1995( . ד,כספי
. האוניברסיטה הפתוחה.)35-26 ' מקראה (ע. תקשורת המונים,) כספי (עורך. בתוך ד.") "המדיום הוא המסר1995( . מ,מקלוהן
: (מקוון) נמצא ב,אביב – היבטים פדגוגיים ומסקנות ראשוניות-) למידה אקדמית ברשת באוניברסיטת תל2002( ואחרים. ר,נחמיאס
http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/meytal_ampiri_telaviv.htm
http://maagar.openu.ac.il/opus/static/binaries/editor/bank30/asher_idan_1.htm : (מקוון) נמצא ב,טקסטבוק. מתקשורת להבנה באמצעות א:לירניניג. הדור השני של האי,)2002( . א,עידן
. האוניברסיטה הפתוחה,אביב- תל,' כרך א, מקראה, תקשורת כתרבות,) (עורכות. מ, וטלמון. ת, ליבס: בתוך,") "גישה לתקשורת כתרבות2003( . ג,קארי
http://www.shafee.com/papers/Educational-Informatics/The%20Missing%20Link%20Still%20.doc : (מקוון) נמצא ב,... החולייה שעדיין חסרה:) אתגר שילוב הטכנולוגיות בחינוך2004( . י,גבעון
: מי מכשכש במי? (מקוון) נמצא ב: פדגוגיה וטכנולוגיה,)2000 ( .ג,סולומון
http://construct.haifa.ac.il/~gsalomon/pedagogy.htm
Guri-rosenblit, S. (2002) "A Top Down Strategy to Enhance Information Technologies into Israeli Higher Education", International Review of Research in Open and Distance Learning, Jan
2002. (online) Available: http://www.irrodl.org/content/v2.2/rosenblit.html
Guri-Rosenblit, S. (2003) Paradoxes and Dilemmas in Managing E-Learning in Higher Education, (online) Available: http://repositories.cdlib.org/cshe/CSHE7-03/
Mioduser, D. (2000) Internet-in-education in Israel: issues and trends. (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/67.pdf
Mioduser, D. et al. (2002) "WWW in Education", in H. Adelsberger et all,(Eds.), Handbook on Information Technologies for Education & Training. Berlin/Heidelberg/New York: Springer, 2343. (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/82.pdf
Mioduser, D. et all. (2002) "Innovative models of pedagogical implementation of ICT in Israeli schools", Journal of Computer Assisted Learning, 18(4), 405-414. (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/84.pdf
Mioduser, D. et all. (2004), Sustainability, Scalability and Transferability of ICT-based Pedagogical Innovations in Israeli Schools (online) Available: http://muse.tau.ac.il/publications/87.pdf
Nachmias, R. et all. (2000) "Web-Supported Emergent-Collaboration In Higher Education Courses", Educational Technology & Society 3(3). (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/65.pdf
Nachmias, R. (2002) A research framework for the study of a campus-wide Web-based academic instruction project, Internet and Higher Education 5, 213-229 (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/78.pdf
Nachmias, R. et all. (2004) "Factors Involved in the Implementation of Pedagogical Innovations Using Technology", Education and Information Technologies, 9 (3) 291-308. . (online) Available:
http://muse.tau.ac.il/publications/86.pdf
Naveh, G. et al, (2003) Critical Success Factors of E-Learning Implementation at a University (online) Avilable: http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/success.pdf
Oren, A. et all. (2000) "Learnet - A Model for Virtual Learning Communities in the World Wide Web", International Journal of Educational Telecommunications, 6(2), 141-158. (online)
Available: http://muse.tau.ac.il/publications/learnets.html
Pedersen, J. (2001) "Technological determinism and the school", Journal of Educational Enquiry, 2(1). (online) Available: http://www.literacy.unisa.edu.au/jee/Papers/JEEVol2No1/paper5.pdf
Jenny Lee "Book Review: Extension or Communication" (online) Available: http://www.paulofreireinstitute.org/Documents/bookreview-PF1973_by_Lee.html
Debra Marsh (2004) "Evaluating pedagogical innovation in e-leaning" Power-Point Presentation,(online) Available:
http://www.univ-montp3.fr/~rachel/spip/IMG/pdf/8_Marsh.pdf
Jean-Pierre Béchard (2004) "Teaching and Learning Innovations in Higher Education: Four proposals" Power-Point Presentation,(online) Available:
http://www.uottawa.ca/services/tlss/mhr2004/ppt/jpb_chard.ppt