מערכות ERP

Download Report

Transcript מערכות ERP

‫ניהול שרשרת האספקה‬
‫דני חייט‬
‫‪1‬‬
‫לוגיסטיקה‬
‫• לוגיסטיקה‬
‫הגדרה‪ :‬ענף במדע הצבא העוסק בתכנון‪,‬‬
‫רכישה‪ ,‬אחזקה‪ ,‬אחסון ושינוע‪ .‬כלל‬
‫השיטות והפעולות הקשורות בתכנון‬
‫ובביצוע של משימה מורכבת‪.‬‬
‫• הלוגיסטיקה הינה גישה מדעית לניהול‬
‫ובקרה של מערך החומרים והשירותים‬
‫בארגון‪ ,‬משלב הדרישה ועד לאספקתה‬
‫ללקוח‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מרכיבי מערך הלוגיסטי‬
‫תפקידי מנהל הרכש והלוגיסטיקה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניהול מערך ובקרת הרכש‬
‫ניהול מערך המחסנים‬
‫ניהול מערך ההובלה והשינוע‬
‫ניהול מערך האחזקה‬
‫ניהול מערך המלאי‬
‫‪3‬‬
‫חשיבות הלוגיסטיקה מההיבט‬
‫הכלכלי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ההכרה בחשיבות העצומה של מערכות הרכש‬
‫והלוגיסטיקה ותרומתם לארגון‪ ,‬עלתה באופן‬
‫משמעותי בשנים האחרונות‪.‬‬
‫הרכש מהווה יותר מ‪ 60% -‬מהוצאות הארגון ומעל‬
‫‪ 45%‬ממחזור המכירות‪.‬‬
‫הרכש מהווה מוקד הוצאות עיקרי בארגון והוא‬
‫קריטי במציאות התחרותית‪ ,‬המאפיינת כיום שווקים‬
‫רבים‪.‬‬
‫העלאת ביצועי ניהול החומר בארגון‪ ,‬תביא לירידה‬
‫משמעותית בעלויות החברה ולשיפור התחרותיות‬
‫והרווחיות שלה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫חשיבות הלוגיסטיקה מההיבט‬
‫הכלכלי‬
‫• כיום רוב הפעילות העסקית הינה בתנאי תחרות‬
‫קשים הגורמים לירידת מחירי השוק‪,‬כניסת‬
‫מתחרים ‪.‬‬
‫• הארגון העסקי נתון לתנאי עבודה ותכנון של אי‬
‫ודאות כתוצאה מכך תהליך התכנון וקבלת‬
‫ההלטות דורש התארגנות לוגיסטית יעילה על‬
‫מנת לעמוד בתנאי שוק קשים‪.‬‬
‫• התפתחות תקשורת המחשבים ותהליכי רכישה‬
‫דרך רשתות אלו דורשות התארגנות לוגיסטית‬
‫מתקדמת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חשיבות הלוגיסטיקה מההיבט‬
‫הכלכלי‬
‫• המלאי הינו מרכיב חשוב בכל ארגון והמטרה‬
‫הכוללת להחזיק את כמויות המלאי הנדרשות‬
‫לשווק ולא מעבר לכך וכל זאת בתנאי שוק‬
‫של אי ודאות דבר הדורש תכנון יעיל וכלכלי‪.‬‬
‫• עלויות הלוגיסטיות של ארגון הינם כ‪60% -‬‬
‫מערך המלאי הממוצע ולכן בתנאי תחרות יש‬
‫למזער עלויות אלו ככל האפשר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חשיבות הלוגיסטיקה מההיבט‬
‫הכלכלי‬
‫• העלויות הלוגיסטיות‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫עלויות תפעול ואחזקת המלאי‪.‬‬
‫עלויות הרכישה של המלאי‬
‫עלויות ההובלה אל המחסנים ומהמחסנים ללקוחות‪.‬‬
‫עלויות המחשוב ותחזוקת המידע‪.‬‬
‫עלויות תחזוקת המלאי‪.‬‬
‫עלויות תאום ובקרה בארגון ‪ -‬על מנת שהמערכת‬
‫תפעל באופן שוטף‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תפקידי המערך הלוגיסטי המודרני‬
‫• תמיכה בייצור‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫זימון אב – תוכנית אב לייצור על פי דישות זמני‬
‫האספקה‪.‬‬
‫תכנון דרישת החומרים‪MRP -‬‬
‫רכש חומרים ושירותים למערך הייצור באופן שוטף‬
‫וללא תקלות‪.‬‬
‫אבטחת איכות החומרים בכל שלבי הרכש ועד‬
‫לקליטת החומר למחסני החברה‪.‬‬
‫קבלת החומר ואחסון בתנאי אחסון מתאימים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תפקידי המערך הלוגיסטי המודרני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫– ניפוק החומר למערך הייצור על פי תכנון‪.‬‬
‫– תיקונים ושיפוצים במידת הצורך‪.‬‬
‫תכנון המלאי – ניהול המלאי כמויות המלאי‬
‫בצורה אופטימלית‬
‫בקרת המלאי ומניעת חוסרים ועודפים‪.‬‬
‫ניהול ובקרת הספקים‪.‬‬
‫יישום תקני האיכות ‪ISO9000‬‬
‫‪9‬‬
‫סיכום תפקידי המערך הלוגיסטי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תכנון המלאי הנדרש לפעילות‪.‬‬
‫תכנון דרישות הרכש‪.‬‬
‫הזמנת הפריטים ומעקב אחר ספקים‬
‫קליטת הפריטים במחסנים‪.‬‬
‫אחסון הפריטים במחסנים‬
‫אחזקת הפריטים ‪.‬‬
‫הפצת הפריטים ללקוחות בארגון‬
‫מעקב ובקרה אחר צריכת הפריטים בארגון‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫סיכום מטרות המערך הלוגיסטי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אספקת הציוד בזמן‪,‬בכמות‪,‬באיכות ובמקום‬
‫הנדרש‪.‬‬
‫הבטחת רציפות האספקה שמירה על‬
‫מערכת יחסים עם ספקים קיים‪.‬‬
‫איתור ספקים חדשים‪.‬‬
‫ניהול תחרות בין ספקים‪ -‬הבטחת מחיר‬
‫בחינת ספקים קיימים וחדשים‬
‫‪11‬‬
‫סיכום מטרות המערך הלוגיסטי‬
‫• חסכון וייעול שיטות האחסון‪,‬האחזקה‬
‫וההפצה של המלאי בארגון‬
‫• שיתוף פעולה עם גורמים נוספים בארגון‬
‫‪12‬‬
‫עקרונות ניהול הרכש‪:‬‬
‫•הגורם החשוב ביותר בהצלחתה של חברה עסקית ‪ /‬תעשייתית‬
‫הוא ניהולה הנכון כיחידה עיסקית אחת‪.‬‬
‫•הרכש מהווה כ‪ 50%-‬ויותר מסך כל המחזור העסקי‬
‫בתעשייה‪.‬‬
‫למה מצפה ההנהלה מהרכש‪:‬‬
‫‪.1‬קביעת סטנדרטים גבוהים של ביצועים‪.‬‬
‫‪ .2‬לנהל את יחידת הרכש בצורה יעילה וכלכלית כך שתשפיע‬
‫על רווחיות החברה וצמיחתה בצורה חיובית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .3‬לשמש מרכז מידע לחברה כולה בתחומים כגון‪:‬‬
‫מחירים‪ ,‬זמינות איכות ומגמות השוק‪.‬‬
‫‪ .4‬לשתף פעולה עם כל היחידות האחרות להשגת מטרות‬
‫החברה‪.‬‬
‫תפקידי הרכש בחברה‪:‬‬
‫‪.1‬ריכוז מידע – איסוף נתונים (ספקים‪ ,‬מחירים‪ ,‬מפרטי‬
‫רכש‪ ,‬קטלוגים שונים ומגמות בשוק‪).‬‬
‫‪.2‬ביצוע הזמנות רכש ‪ -‬בצורה שוטפת‪.‬‬
‫‪.3‬בקרה והפצה – מעקב וביצוע הספקות והתחשבנות‪.‬‬
‫‪.4‬תכנון ותקצוב הרכש – קביעת רמות מלאי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫עקרונות לניהול מלאי‬
‫• כל ארגון‪ ,‬בין שהוא מפעל ובין שהוא ארגון‬
‫המספק שירות‪ ,‬צורך פריטים לביצוע‬
‫המטרות‪ ,‬אשר לשמן הוא קיים‪.‬‬
‫התחום של ניהול מלאי עוסק בשאלות‪:‬‬
‫‪.1‬מה היא רמת מלאי סבירה לכל פריט?‬
‫‪.2‬כמה יחידות להזמין מכל פריט ומתי?‬
‫‪.3‬מאיזה מקור לרכוש את הפריטים?‬
‫‪.4‬היכן וכיצד לאחסן את המלאי?‬
‫‪.5‬כיצד להעביר את המלאי ליעדו?‬
‫‪15‬‬
‫מטרות ניהול המלאי‬
‫‪1.‬לאפשר פעילות חלקה במערכי היצור והשרות‪.‬‬
‫‪2.‬לזהות שינויים בקצבי הייצור ולרכוש מלאי בהתאם‬
‫לביקוש‬
‫‪3.‬לאפשר למערכת הייצור להיות גמישה לשינויים‪.‬‬
‫‪4.‬לנהל את כמויות המלאי בצורה עקבית למס’ רב של‬
‫פריטים‪.‬‬
‫‪5.‬לאפשר ניהול רכש יעיל כלכלית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ניהול מחסנים‬
‫לאחר שסקרנו את הבעיות הכרוכות בניהול המלאי מן הראוי‬
‫לעשות דבר דומה לגבי המקום שבו אנו מחזיקים נכסים אלו‪,‬‬
‫כלומר את המחסנים וניהולם‪.‬‬
‫סידור המחסן ייעשה תוך מתן תשומת לב לנקודות‪:‬‬
‫‪.1‬גישה נוחה לכל פריט‬
‫‪.2‬ניצול מרבי של השטחים העומדים לרשות ההחסנה‪.‬‬
‫‪.3‬פריטים בעלי צריכה שוטפת גבוהה – קרוב יותר ליציאה‬
‫מהמחסן‪.‬‬
‫‪.4‬אחסון נפרד של פגי תוקף ‪ ,‬חומרים מסוכנים ועודפים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.5‬סידור בצורה שיתאפשר לבצע ספירת מלאי מהירה‬
‫‪.6‬מיקום הפריטים הכבדים יהיה נמוך ככל האפשר‪.‬‬
‫‪.7‬מיקום הפריטים הקלים במקומות הגבוהים‪.‬‬
‫‪.8‬התקני נעילה ושמירה לפריטים יקרים במיוחד‪.‬‬
‫‪.9‬גמישות בשינוי התצורה והארגון הפנימי בהתאם‬
‫לצרכים המשתנים של המפעל‪.‬‬
‫‪.10‬מתן קדימות לחידוש חומרים מתכלים‬
‫(כגון‪ :‬סוללות)‪.‬‬
‫‪.11‬תשומת לב לחומרים הדורשים קירור‪/‬חימום (בקרת‬
‫טמפרטורה)‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫תיכון ההתאמה בין המוצר‬
‫ושרשרת האספקה‬
‫‪19‬‬
‫רקע והיסטוריה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ HP‬השתלבה בשוק המחשבים וציוד הקפי המהווים כיום את עיקר‬
‫המכירות‪.‬‬
‫מטה החברה בקליפורניה‪ .‬לחברה למעלה מ ‪ 50‬שלוחות ברחבי העולם‪.‬‬
‫החברה מורכבת מ ‪ 6‬חטיבות מוצר ‪ +‬יחידות תומכות ‪ (.‬משאבי אנוש‬
‫‪,‬שיווק‪ ,‬תפעול וכו')‪.‬‬
‫כל חטיבה פועלת ביחידה עסקית‪.‬‬
‫חטיבת הציוד ההקפי (השניה בגודלה) ‪ ,‬מובילה בפיתוחים טכנולוגים – (ראש‬
‫הדפסה מתחלף‪ ,‬מדפסת נייר נע)‪ .‬ממוקמת בוונקובר ושינגטון‪.‬‬
‫• עד ‪ 1990‬מכירת מדפסות דרך מפיצי מחשבים בלבד‪.‬‬
‫• המחשב הופך למוצר צריכה ‪ ,‬מכירות גם ע"י רשתות שיווק‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫רקע והיסטוריה ‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המשך‬
‫שוק המדפסות צומח בקצב מואץ‪.‬‬
‫נוצר צורך בתהליך יצור מהיר לכמות גדולה‪.‬‬
‫‪ - 1979‬מחזור יצור ‪ 8-12‬שבועות( ‪ 3.5‬חודשי מלאי)‪.‬‬
‫חוסר נסיון ביצור המוני לכמות גדולה‪.‬‬
‫‪ – 1981‬מעבר ל‪–JIT‬ירידה מ‪ 3.5‬חודשי מלאי ל ‪.0.9‬‬
‫‪ – 1985‬הרכבת מדפסת תוך שעה וחצי‪.‬‬
‫‪– 1988‬השקת מדפסת ה ‪. DESK JET‬‬
‫‪21‬‬
‫מדפסת ה‪ DESK JET-‬של ‪HP‬‬
‫• המוצר הושק לראשונה ב ‪.1988‬‬
‫• ב ‪ 1990‬נמכרו למעלה מ‪ 600,000‬מדפסות ( ‪.)400M$‬‬
‫• הגידול במלאי היה צמוד לגידול במכירות‪.‬‬
‫– מרכזי ההפצה מלאים בסחורה‪.‬‬
‫• הארגון באירופה דרש להגדיל ר"מ על מנת לשמור‬
‫על זמינות משביעת רצון‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫דיון רבעוני‪-‬תאור מצב‬
‫יש לפתח עוד‬
‫דגמים ואופציות‬
‫זוהי בעיה‬
‫של‬
‫"חומרים"‬
‫חוסר דיוק‬
‫בתחזיות‬
‫לא אחריות שלנו‬
‫לעקוב ולמלא‬
‫מחסנים במלאי ‪,‬‬
‫עקב תחזיות‬
‫לקויות של‬
‫המרכז בוונקובר‬
‫לרדת מרעיון השת"פ‪.‬‬
‫לא ניתן לנהל את העסק עם נכסים לא‬
‫יצרניים‪ .‬יש להגיע לצרכי הלקוח עם‬
‫פחות מלאי‬
‫יש לחייב את‬
‫המרכז בוונקובר‬
‫בעלויות‬
‫האחסון‬
‫הנוספות של‬
‫האחסנה‪,‬‬
‫במקום להעמיס‬
‫על המוצר‬
‫‪23‬‬
‫שרשרת האספקה של מדפסת ה ‪JET‬‬
‫‪DESK‬‬
‫ספק‬
‫מרכזי הפצה‬
‫יצור ‪IC‬‬
‫לקוח‬
‫ארה"ב‬
‫ספק‬
‫כרטיס ‪+‬‬
‫בדיקות חשמליות‬
‫‪PCAT‬‬
‫‪FAT‬‬
‫‪4‬‬
‫שבועות‬
‫לקוח‬
‫ספק‬
‫ייצור רכיבים‬
‫מכניים‬
‫לקוח‬
‫ספק‬
‫הרכבה סופית‬
‫‪+‬בדיקות‬
‫אירופה‬
‫המזרח הרחוק‬
‫‪24‬‬
‫‪ BOM‬של שרשרת האספקה‬
‫‪wafer‬‬
‫שבב‬
‫אלקטרוני‬
‫מנגנון‬
‫הדפסה‬
‫ספק‬
‫מתח‬
‫לוח מעגל‬
‫גולמי‬
‫מעגל מודפס‬
‫( כרטיס)‬
‫ח"ג‬
‫לכרטיס‬
‫גרסאות‬
‫‪A ,AA ,AB‬‬
‫‪AQ ,AU ,AY‬‬
‫‪AK‬‬
‫מדפסת‬
‫‪Desk Jet‬‬
‫כבלים‬
‫מפסקים‬
‫מנוע‬
‫חלקי פלסטיק‬
‫מוצר‬
‫מוגמר‬
‫הוראות‬
‫הפעלה‬
‫‪25‬‬
‫תהליך ההפצה‬
‫• התכולה במרכז הפצה מורכבת ממגוון מצומצם‬
‫של מוצרים‪ ,‬בעיקר ציוד היקפי ‪.‬‬
‫• מרכז הפצה‪.‬‬
‫– מנהל ‪ +‬פונקציות שונות‪.‬‬
‫• כספים‪ ,‬איכות‪.NGS ,‬‬
‫• שיווק – ניהול קשרי לקוחות‪.‬‬
‫• הפצה – מקבלת הציוד ועד הפצתו‪.‬‬
‫• שרות הפצה ‪ -‬שילוח‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫תהליך ההפצה ‪-‬‬
‫המשך‬
‫• עלויות עיקריות‪.‬‬
‫– משלוחים יוצאים‪.‬‬
‫– משכורות‪.‬‬
‫• עלות משלוח ועלויות נילוות הועמסו על הפריט‪.‬‬
‫• שלבי ההפצה‪.‬‬
‫– קבלת מוצרים מוגמרים ואחסונם‪.‬‬
‫– ליקוט מוצרים ע"פ הזמנת לקוח‪.‬‬
‫– "עיטוף" ההזמנה וסימונה‪.‬‬
‫– משלוח ההזמנה ע"י המשלח המתאים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫• כיצד תכנון ע"פ תפיסה לוגיסטית יכול לעזור‬
‫בבקרה על עלויות לוגיסטיות?‬
‫‪‬כיצד להפוך את שרשרת האספקה ליעילה יותר‪.‬‬
‫‪‬מהי בידול מושהה‪/‬שונות נידחת וכיצד ‪HP‬‬
‫יכולה להשתמש בה במקרה שלפנינו‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד ניתן לכמת‪ /‬למדוד את היתרון של בידול מושהה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תכנון לוגיסטי‬
‫• אריזה והובלה חסכוניות‬
‫• עיבוד מקבילי‬
‫• בידול מושהה ‪ /‬שונות נידחת‬
‫‪29‬‬
‫אריזה והובלה חסכוניות‬
‫• תכנון ועיצוב המוצר‬
‫– אריזה קומפקטית‬
‫– יחס משקל נפח ‪-‬‬
‫• נפח קטן ככל האפשר‬
‫• משקל לא מהווה מגבלה‬
‫– יכולת אחסנה יעילה‬
‫‪30‬‬
‫אריזה והובלה חסכוניות ‪-‬דוגמאות‬
‫• ‪IKEA.‬‬
‫– ‪ 131‬חנויות ( ‪ 1+‬בישראל) ב ‪ 28‬ארצות‪.‬‬
‫– שימוש במחסנים גדולים מחוץ לעיר‪.‬‬
‫– אחזקת הפריטים במצב של "קיט‬
‫להרכבה‪".‬‬
‫– הערכות קלות‪ ,‬זולות ונוחות להובלה‪-‬‬
‫ברחבי העולם וכן ע"י הלקוח הפרטי‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫עיבוד מקבילי‬
‫• שינוי תהליך היצור‬
‫– ביצוע עבודות במקביל במקום בטור (כל‬
‫המחלקות מייצרות במקביל)‪.‬‬
‫– קיצור תהליך היצור והאספקה‪.‬‬
‫– הורדת מלאי בתהליך ‪.‬‬
‫– רמות מלאי שונות למרכיבים שונים – אחזקת‬
‫ר"מ לרכיב ולא למוצר הסופי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫עיבוד מקבילי ‪ -‬דוגמאות‬
‫כרטי‬
‫ס‬
‫אירופה‬
‫אירופה כרטי‬
‫ס‬
‫אסיה מארז‬
‫מדפסת‬
‫אסיה‬
‫מדפסת‬
‫אירופה‬
‫לקוחות (‬
‫אירופה‬
‫לקוחות ( אירופה‬
‫)‬
‫‪33‬‬
‫יצור המוני ויצור בהזמנה‬
‫יצור המוני‪.‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫כמות גדולה של‬
‫מיגוון קטן‪.‬‬
‫קבוצות עבודה‬
‫מוגדרות‪.‬‬
‫שליטה צמודה‬
‫ואפשרות חיזוי‪.‬‬
‫יעילות‪.‬‬
‫איכות גבוהה‪.‬‬
‫מחירים נמוכים‪.‬‬
‫יצור בהזמנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מיגוון רב בכמות‬
‫קטנה‪.‬‬
‫עובדים מיומנים‬
‫וגמישות גבוהה‪.‬‬
‫זמן הכשרה ארוך‪.‬‬
‫קצב יצור לא קבוע‪.‬‬
‫עלות יצור גבוהה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫התאמה ללקוח ביצור המוני‬
‫יצור המוני‬
‫יצור ע"פ הזמנה‬
‫יצור המוני מותאם ללקוח‬
‫‪MASS CUSTOMIZATION‬‬
‫‪35‬‬
‫התאמה ללקוח ביצור המוני‪ -‬למה כן‬
‫• אספקת מיגוון רב של מוצרים‬
‫• זמן אספקה קצר‬
‫• יעילות‬
‫• עלות נמוכה‬
‫‪36‬‬
‫התאמה ללקוח ביצור המוני‪ -‬מה נדרש‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מיידיות – יש לקשר בין מודולים ותהליכים על מנת‬
‫לתת מענה מהיר לדרישות השונות‪.‬‬
‫אי עלות – הקישוריות לא אמורה להוסיף לעלות‬
‫המוצר‪ ,‬ע"מ לאפשר ל"יצור המוני מותאם"‬
‫להיות אלטרנטיבה זולה‪.‬‬
‫רציפות – הקישורים והמודולים שקופים ללקוח‪,‬‬
‫שהשרות לא יפגע‪.‬‬
‫כך‬
‫אי חיכוך – איסוף מודולים בעלויות נמוכות ‪ ,‬מעבר חלק‬
‫ומהיר‪ ,‬ללא הקצאת זמן להקמת צוותים ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫דוגמא‬
‫חברת מטסושיטה‬
‫נתונים משודרים מיידית מהקמעונאי לחברה‬
‫אספקה ללקוח תוך שבועיים‬
‫‪38‬‬
‫קסטומיזציה המונית ושרשרת האספקה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טכנולוגית מידע לשילוב בין השלבים‬
‫השונים‪.‬‬
‫שותפויות אסטרטגיות‪.‬‬
‫שילוב ספקים‪.‬‬
‫הצלחה מאפשרת שיפור השרות ללקוח‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫סיכום‪ :‬הקשר בין תכן המוצר וניהול‬
‫שרשרת האספקה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תכן בראיה לוגיסטית‬
‫‪ ‬הפחתת עלויות לוגיסטיות‬
‫‪ ‬אריזה ואחסנה יעילים‬
‫יצור מקבילי‬
‫‪ ‬הקטנת זמן יצור‬
‫‪ ‬הקטנת מלאי‬
‫‪ ‬יכולת תגובה מהירה לשינויים‬
‫בידול מושהה‬
‫‪ ‬הקטנת סיכונים‬
‫‪ ‬הקטנת מלאי ביטחון‬
‫‪ ‬יכולת שימוש במידע מקובץ‬
‫‪40‬‬