Transcript H 2

‫הכימיה של החיים‬
:‫מקור‬
Biology, by N. A. Campbell and J. B. Reece
7th. Ed. 2005
‫ נעמי ירון‬:‫עריכה‬
‫למה כימיה?‬
‫הביולוג מתמחה בחקר תופעות החיים‪ ,‬אך יש לזכור כי‬
‫האורגניזמים החיים והעולם שבו הם מתקיימים הן‬
‫מערכות טבעיות‪ ,‬הפועלות בכפוף לחוקי הכימיה‬
‫והפיזיקה‪ .‬יצורים חיים עשויים מחומרים כימיים‬
‫ופועלים בעולם של חומר‪.‬‬
‫מהו חומר?‬
‫חומר מוגדר כ‪:‬‬
‫כל דבר שתופס מקום ויש לו מסה‪.‬‬
‫חומרים קיימים בעולם בצורות שונות בעלות תכונות‬
‫ייחודיות‪:‬‬
‫חומרים המרכיבים את סלעי כדור הארץ‬
‫מתכות‬
‫שְׁ ַמ ִנים‬
‫גזים‬
‫ממה מורכב חומר?‬
‫חומר מורכב מיסודות כימיים ומצירופים של יסודות כימיים‬
‫הנקראים תרכובות‪.‬‬
‫יסוד הוא חומר הבנוי מסוג אטומים אחד‪.‬‬
‫כיום מוכרים ‪ 92‬יסודות המופיעים בטבע‪.‬‬
‫[יש ויכוח בספרות בנוגע למספר המדויק של היסודות המופיעים בטבע‪.‬‬
‫במקומות שונים מוזכרים בין ‪ 92-98‬יסודות כאלה‪ .‬יסודות נוספים המופיעים‬
‫בטבלה המחזורית הם סינטטיים‪ ,‬מעשי ידי האדם]‬
‫(העשרה והבהרה למורים‪ :‬המושג ַאלֹוטְׁ רֹוּפ ‪)Allotrope‬‬
‫בהרבה מקומות נהוג להגדיר יסוד כחומר שלא ניתן לפרקו ולקבל ממנו חומרים חדשים‪.‬‬
‫הגדרה זו יוצרת בעיה להסביר את ההבדל בין חמצן ‪ O2‬לאוזון ‪ .O3‬האם חמצן הוא היסוד ואוזון הוא‬
‫תרכובת? האם חמצן ואוזון הם שני חומרים שונים?‬
‫המושג אלוטרופ מתייחס לוריאנטים (גרסאות שונות) של חומרים הבנויים מאטומים זהים אך בעלי מבנה‬
‫מולקולרי שונה ותכונות פיסיקליות שונות‪.‬‬
‫יסודות בעלי אלוטרופים הם למשל פחמן‪ ,‬חמצן‪ ,‬גופרית ופוספאט‪.‬‬
‫פוספאט קיים בלפחות שלוש צורות אלוטרופיות‪ :‬אדום‪ ,‬שחור‪/‬סגול ולבן‪/‬צהוב‪ .‬פוספט אדום ולבן עשויים ‪4‬‬
‫אטומים מסודרים במבנה טטראהדר (פירמידה)‪ .‬בפוספאט האדום‪ ,‬הטטרהדרים קשורים זה לזה‬
‫בשרשרת ואילו בפוספאט הלבן הם בודדים‪ .‬פוספאט שחור מורכב מיריעות דו‪-‬מימדיות של משושים‬
‫(בדומה לגראפיט)‪.‬‬
‫לפחמן יש ‪ 8‬אלוטרופים שהתגלו עד כה השונים מאד זה מזה בתכונותיהם‪.‬‬
‫יסודות‬
‫לכל יסוד יש סמל שהוא לרוב האות הראשונה או שתי‬
‫האותיות הראשונות בשמו‪ .‬חלק משמות היסודות‬
‫נגזרים מהשפה הלטינית או הגרמנית‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הסמל עבור היסוד נתרן ‪ Na‬נגזר משמו הלטיני‬
‫‪.Natrium‬‬
‫היסודות העיקריים המופיעים בגופם של יצורים חיים‬
‫היסוד‬
‫סמל‬
‫אחוז ממשקל הגוף‬
‫חמצן‬
‫‪O‬‬
‫‪65%‬‬
‫פחמן‬
‫‪C‬‬
‫‪18.5%‬‬
‫מימן‬
‫‪H‬‬
‫‪9.5%‬‬
‫חנקן‬
‫‪N‬‬
‫‪3.3%‬‬
‫סידן‬
‫‪Ca‬‬
‫‪1.5%‬‬
‫זרחן‬
‫‪P‬‬
‫‪1%‬‬
‫אשלגן‬
‫‪k‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫גופרית‬
‫‪S‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫נתרן‬
‫‪Na‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫כלור‬
‫‪Cl‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫מגנזיום‬
‫‪Mg‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫ארבעת‬
‫יסודות‬
‫אלה‬
‫מהווים‬
‫‪96%‬‬
‫ממסתו‬
‫של גוף‬
‫האדם‬
‫יסוד יכול להופיע בטבע בצורות שונות‬
‫‪.1‬‬
‫צורה של אטומים בודדים‬
‫היסודות של משפחת הגזים האציליים מופיעים‬
‫כאטומים בודדים‪:‬‬
‫הליום ‪ ,He‬ניאון ‪ ,Ne‬ארגון ‪.Ar‬‬
‫מהו מודל מדעי?‬
‫מודל מדעי מנסה להמחיש תהליך או רעיון או מושג מופשטים‬
‫באמצעים גרפיים (איור למשל) או באמצעות בניית דגם או‬
‫בעזרת משוואה מתימטית‪.‬‬
‫המודל אינו העתק מדויק של המציאות! פעמים רבות הוא פשוט‬
‫יותר‪ ,‬מציג רק את התכונות העיקריות של האוביקט‪ ,‬מוקטן או‬
‫מוגדל‪ ,‬צבוע בצבעי הדגשה שאינם מייצגים את המציאות וכו'‪.‬‬
‫למרות שהמודל אינו העתק של המציאות הוא חשוב ושימושי‬
‫שני מודלים שונים של התרכובת ‪CCl4‬‬
‫מה מייצג הכדור או העיגול?‬
‫מה מייצגים הקווים?‬
‫מהם היתרונות והחסרונות של כל מודל?‬
‫במה שונה כל מודל מהמציאות?‬
‫אטומים של גז אציל‬
‫בתמונה מוצגים חמישה‬
‫אטומים בודדים המייצגים גז‬
‫אציל‪.‬‬
‫במרכז האטום ניתן להבחין‬
‫בגרעין (בצבע כתום)‪.‬‬
‫(יש לזכור כי הגרעין אינו עשוי מקשה‬
‫אחת אלא מורכב בעצמו מחלקיקים)‬
‫מולקולות בנות שני אטומים זהים‬
‫‪ .2‬צורה של מולקולות בנות שני אטומים זהים!‬
‫היסוד חמצן מופיע בטבע כ‪O2 :‬‬
‫היסוד חנקן מופיע בטבע כ‪N2 :‬‬
‫היסוד מימן מופיע בטבע כ‪H2 :‬‬
‫היסוד כלור מופיע בטבע כ‪Cl2 :‬‬
‫היסוד ברום מופיע בטבע כ‪Br2 :‬‬
‫מולקולות של היסוד חמצן באטמוספרה‬
‫צבר או גביש של אטומים זהים‬
‫יסודות של מתכות כמו ברזל ‪ Fe‬או נחושת ‪Cu‬‬
‫מופיעים בטבע כצברים של אטומים‪.‬‬
‫יסודות אל‪-‬מתכתיים כמו פחמן‪,‬פוספאט וגופרית‬
‫יכולים להופיע בטבע כגבישים‪.‬‬
‫מבנה של מתכות כברזל וזהב‬
‫מבנה של גביש פחמן‬
‫יהלום‬
‫גרפיט‬
‫תרכובות‬
‫תרכובת היא כינוי לחומר המכיל שניים או יותר יסודות שונים הקשורים זה‬
‫לזה ביחס קבוע‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫בכל מולקולת מים יש אטום חמצן אחד ושני אטומי מימן‪ .H2O :‬היסודות‬
‫מימן וחמצן ביחס שונה מייצרים תרכובות שונה‪ ,H2O2 :‬תרכובת‬
‫הנקראת מי‬
‫חמצן‪.‬‬
‫ובכל מולקולת פחמן דו חמצני יש אטום פחמן אחד ושני אטומי חמצן‪CO2 :‬‬
‫מים ופחמן דו חמצני‬
‫מים‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫מלח בישול )‪ (NaCl‬הוא תרכובת של היסודות‬
‫נתרן וכלור ביחס ‪ ,1:1‬היוצרת מבנה של גביש‬
‫היסוד נתרן מופיע בטבע כמתכת‬
‫מוצקה ואילו היסוד כלור מופיע‬
‫בטבע כגז רעיל‪.‬‬
‫אך כאשר נתרן וכלור נקשרים זה‬
‫לזה בקשר כימי התרכובת היא‬
‫גביש בעל גרגרים לבנים‪ ,‬הניתנים‬
‫לאכילה‪.‬‬
‫תרכובת‬
‫לתרכובת יש תכונות ומאפיינים השונים מאלה‬
‫של היסודות המרכיבים אותה‪.‬‬
‫תרכובת‪ :‬היסוד המתכתי נתרן (משמאל) מתרכב עם הגז הרעיל‬
‫והצהבהב כלור (אמצע)‪ ,‬ומתקבלים גבישים לבנים של נתרן‪-‬כלור‬
‫הידועים כמלח בישול (ימין)‪.‬‬
‫תכונות של יסוד נקבעות בין השאר על ידי‬
‫המבנה החלקיקי של האטומים שלו‬
‫כל יסוד מורכב מסוג מסוים של אטום השונה מהאטומים של יסודות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫אטום הוא יחידת החומר הקטנה ביותר השומרת על תכונות החומר‪.‬‬
‫האטומים הם כה קטנים עד כי נדרשים כמיליון מהם על מנת ליצור‬
‫את הנקודה בסוף משפט זה‪.‬‬
‫ממה מורכב האטום?‬
‫למרות שהאטום הוא היחידה הקטנה ביותר השומרת על תכונות‬
‫החומר‪ ,‬הוא עצמו מורכב מחלקיקים קטנים יותר‪.‬‬
‫‪ 3‬סוגי חלקיקים מהם בנויים אטומים הם‪:‬‬
‫נויטרונים‪ ,‬פרוטונים ואלקטרונים‪.‬‬
‫‪Neutrons, Protons, Electrons‬‬
‫חלקיקים קטנים באטום‬
‫נויטרונים ופרוטונים קרובים מאד זה לזה ויוצרים את‬
‫גרעין האטום במרכזו‪.‬‬
‫האלקטרונים‪ ,‬הנעים במהירות הקרובה למהירות האור‪,‬‬
‫יוצרים כעין ענן סביב הגרעין‬
‫אנימציה כללית של מבנה האטום‬

http://www.youtube.com/watch?v=WPz_2dwqG6A
‫מספר אטומי‬
‫אטומים של יסודות שונים נבדלים זה מזה במספר החלקיקים‬
‫שבאטום‪.‬‬
‫לכל האטומים של יסוד מסוים יש מספר זהה וקבוע של פרוטונים‬
‫בגרעין האטום‪.‬‬
‫מספר פרוטונים זה‪ ,‬הייחודי לכל יסוד נקרא המספר האטומי‬
‫היסוד חמצן‬
‫‪O‬‬
‫היסוד כלור‬
‫‪Cl‬‬
‫היסוד פחמן‬
‫‪C‬‬
‫היסוד‬
‫הליום‬
‫‪He‬‬
‫‪ 8‬פרוטונים‬
‫‪ 7‬פרוטונים‬
‫‪ 6‬פרוטונים‬
‫‪ 2‬פרוטונים‬
‫מטען חשמלי‬
‫לאלקטרונים ולפרוטונים יש מטען חשמלי‪.‬‬
‫לכל אלקטרון יש יחידת מטען שלילית אחת‪.‬‬
‫לכל פרוטון יש יחידת מטען חיובית אחת‪.‬‬
‫נויטרון (כפי שמעיד עליו שמו) הוא חלקיק חסר מטען‬
‫חשמלי‪.‬‬
‫מבנה של אטום פחמן‬
‫גרעין האטום‬
‫המכיל ‪ 6‬פרוטונים ו‪ 6-‬נויטרונים‬
‫האלקטרונים נעים במסלולים השונים‬
‫במרחקם מהגרעין‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לא ניתן לומר את מיקומו המדויק‬
‫של כל אלקטרון בכל רגע‪ .‬ניתן רק להעריך‬
‫את הסיכוי למציאת אלקטרון באזור זה או‬
‫אחר‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬נתייחס לאלקטרונים‬
‫כ"ענן אלקטרוני"‪.‬‬
‫אלקטרון‬
‫פרוטון‬
‫נויטרון‬
‫מספר מסה‬
‫מספר המסה של האטום הוא סכום מספר הפרוטונים והנויטרונים בגרעין‪.‬‬
‫לכל האטומים של יסוד נתון יש מספר זהה של פרוטונים‪ ,‬אך הם יכולים‬
‫להיות שונים זה מזה במספר הנויטרונים (ולכן גם בעלי מסה שונה)‪.‬‬
‫צורות אלה של אטומים (השייכים לאותו יסוד אך נבדלים במספר‬
‫הנויטרונים) נקראות‪ :‬איזוטופים‪ .‬בטבע כל יסוד קיים כתערובת של‬
‫איזוטופים‪.‬‬
‫ארגון האטום‬
‫הפרוטונים בגרעין האטום מעניקים לו מטען חיובי‪.‬‬
‫האלקטרונים הנעים במהירות נשארים בקרבת גרעין האטום בשל כוחות המשיכה של‬
‫מטענים מנוגדים זה לזה‪.‬‬
‫האלקטרונים נמצאים בתנועה מתמדת‪ ,‬מהירה מאוד‪ ,‬לכן אינם נדבקים לגרעין (זכרו את‬
‫הדוגמא של סיבוב דלי מלא במים במהירות גבוהה‪ -‬המים אינם נשפכים ממנו)‬
‫המסה של הפרוטונים והנויטרונים גדולה כמעט פי ‪ 2000‬מהמסה של האלקטרונים ולכן‬
‫מחשבים מסה של אטום על ידי חיבור המסה של הפרוטונים והנויטרונים בלבד‪.‬‬
‫מבנה האטום‬
‫אם תדמו את האטום לאצטדיון כדורגל‪ ,‬גודלו של הגרעין יהיה‬
‫בערך כגודל נמלה במרכזו וגודלם של האלקטרונים יהיה כגודל‬
‫ברחשים המעופפים בו‪.‬‬
‫למעשה רוב רובו של האטום הוא חלל ריק‪...‬‬
‫סידור האלקטרונים בקליפה הראשונה הקרובה ביותר‬
‫לגרעין (‪ 2‬אלקטרונים); באטומי מימן והליום‬
‫הערה‪ :‬באיור זה מוצגים האלקטרונים של היסוד כעיגולים כחולים וה"קליפות" המייצגות‬
‫רמות אנרגיה שונות ומרחק מהגרעין מוצגות על ידי מעגלים כחולים סביב הגרעין‪.‬‬
‫אנו עושים שימוש באיורים אלה כדרך להמחיש את סידור האלקטרונים של האטום אך‬
‫עליכם לזכור כי זהו מודל בלבד‪ .‬בסידור האלקטרונים ביסודות נוספים נטפל בהמשך‪.‬‬
‫אלקטרונים יכולים לעבור מקליפה לקליפה‬
‫אלקטרון יכול לעבור מקליפה לקליפה רק על ידי קליטה או איבוד‬
‫של אנרגיה השווה להפרש האנרגיות בין הקליפה הקודמת‬
‫לקליפה החדשה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬אנרגית אור יכולה להקפיץ אלקטרון מקליפה בה הוא‬
‫נמצא לקליפה רחוקה יותר מהגרעין‪ ,‬זהו האירוע הראשון‬
‫המתרחש באטומים של מולקולות כלורופיל בזמן הפוטוסינתזה‬
‫בצמחים‪.‬‬
‫סידור האלקטרונים באטום אחראי לתכונות‬
‫הכימיות שלו‬
‫ההתנהגות הכימית של אטום תלויה בסידור האלקטרונים שלו‬
‫כלומר בפיזור האלקטרונים בקליפות השונות‪.‬‬
‫האלקטרונים של כל אטום נוטים להסתדר בצורה שבה רמת‬
‫האנרגיה שלהם היא הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫בקליפה הראשונה רמת האנרגיה הפוטנציאלית היא הנמוכה‬
‫ביותר אך יש בה מקום לשני אלקטרונים בלבד‪.‬‬
‫מודל סידור האלקטרונים באטום באמצעות ציור‬
‫נקודות‬
‫על מנת להבין כיצד יסודות יוצרים תרכובות כימיות או יונים יש‬
‫תחילה להבין את סידור האלקטרונים בתוך האטומים שלהם‪.‬‬
‫את זה אפשר לעשות בקלות יחסית עבור ‪ 20‬היסודות הראשונים‬
‫בטבלה המחזורית‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש לקרוא בטבלה המחזורית את המספר האטומי של‬
‫היסוד!‬
‫נשתמש באיור המהווה מודל ל"קליפות" סביב גרעין האטום בהם‬
‫נמצאים ומסודרים האלקטרונים‪.‬‬
‫האיור מדגים כמה אלקטרונים יכולים להסתדר‬
‫בכל "קליפה" או מרחק מן הגרעין‪.‬‬
‫אם ידוע לנו המספר הכולל של האלקטרונים‬
‫באטום נוכל ל"סדר" אותם בקליפות השונות על‬
‫פי הסדר המודגם כאן‪ ,‬כשאנו מתחילים‬
‫ב"קליפה" הקרובה ביותר לגרעין‪.‬‬
‫גרעין‬
‫דוגמה‪ :‬אטום צורן ‪Si‬‬
‫בשלב ראשון נחלק את האטום ל‪ 4-‬על ידי ציור ‪.X‬‬
‫בשלב השני נתחיל לשבץ את האלקטרונים‪ .‬הזוג הראשון נכנס לרבע העליון הקרוב ביותר‬
‫לגרעין!‬
‫נמשיך לשבץ את האלקטרונים הבאים של‬
‫הצורן באותה צורה‬
‫בדקו את עצמכם (לאחר מילוי דף העבודה)‬
‫כיצד מאורגנים האלקטרונים בחלל האטום?‬
‫האלקטרונים מסודרים בחלל‬
‫האטום בצורה שתקנה רמת‬
‫אנרגיה נמוכה ביותר ולכן יציבות‬
‫לאטום‪.‬‬
‫האלקטרונים מסודרים סביב‬
‫הגרעין במעין "קליפות" או‬
‫"אורביטלות"‪ .‬בתמונה זאת‬
‫קליפה ‪-1‬עשויה להכיל עד ‪ 2‬אלקטרונים‪.‬‬
‫מיוצגות שלוש הקליפות‬
‫קליפה ‪ 2‬עשויה להכיל עד ‪ 8‬אלקטרונים‪.‬‬
‫הראשונות‪ ,‬הקרובות ביותר‬
‫קליפה ‪ 3‬עשויה להכיל עד ‪ 8‬אלקטרונים‪.‬‬
‫לגרעין‪.‬‬
‫שימו לב לקליפות של הגזים האצילים בטור ‪...8‬‬
‫האלקטרונים של "קליפת" הערכיות‬
‫הקשר הכימי‬
‫כיצד נוצרת מולקולה משני אטומים?‬
‫מה מחזיק את האטומים זה לצד זה?‬
‫מהו הקשר הכימי?‬
‫יצירת מולקולות תלויה בקשרים הכימיים בין אטומים‬
‫אטומים יכולים להעביר (למסור) אלקטרונים מתוך קליפת הערכיות או‬
‫לקבל אלקטרונים‪.‬‬
‫אטומים יכולים לשתף אלקטרונים הנמצאים בקליפת הערכיות‪.‬‬
‫שיתוף או העברת אלקטרונים יוצרת כוחות משיכה בין אטומים סמוכים‬
‫המחזיקים את האטומים יחד ומכונים קשרים כימיים‪.‬‬
‫הקשרים הכימיים החזקים ביותר הם הקשר הקוולנטי או הקשר היֹו ִני‪.‬‬
‫הקשר הכימי‬
‫כששני אטומים מתקרבים זה לזה במהלך תגובה כימית‪,‬‬
‫הגרעינים שלהם לא מתקרבים מספיק זה לזה על מנת שיוכלו‬
‫להשפיע זה על זה (אינטראקציה)‪.‬‬
‫רק האלקטרונים‪ ,‬שאינם נמצאים בגרעין אלא נעים בחלל האטום‬
‫הם החלקיקים היכולים להיות מעורבים באינטראקציה‪/‬תגובה‬
‫בין שני אטומים‪.‬‬
‫הקשר הכימי‬
‫ההתנהגות הכימית של אטום מסוים תלויה בראש ובראשונה‬
‫בסידור האלקטרונים בקליפה החיצונית ביותר שלו‪.‬‬
‫אלקטרונים אלה נקראים‪" :‬אלקטרוני העֶ ְׁר ִכּיּות" והקליפה‬
‫החיצונית נקראת‪" :‬קליפת ערכיות"‪.‬‬
‫אטומים שלהם מספר זהה של אלקטרוני ערכיות מתנהגים‬
‫בצורה דומה ושייכים למשפחה כימית אחת‪.‬‬
‫אטומים שקליפת הערכיות שלהם‬
‫מלאה‪ ,‬אינם פעילים מבחינה כימית‪,‬‬
‫כלומר אינם מגיבים עם אטומים‬
‫אחרים (ואף לא עם אטומים של‬
‫עצמם) ליצירת תרכובות‪.‬‬
‫קבוצת יסודות אלו מרוכזת בטור הימיני‬
‫ביותר של הטבלה המחזורית‬
‫ונקראת‪ :‬קבוצת הגזים האצילים‪.‬‬
‫חומר מולקולרי‬
‫חומר מולקולרי הוא חומר המורכב ממולקולות הבנויות מאטומי אל‪-‬מתכות הקשורים‬
‫ביניהם בקשרים קוולנטיים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬יסודות מולקולריים כמו ‪O2, H2, Cl2, N2‬‬
‫או תרכובות כמו‪NO, H2O, NO2, CO2 :‬‬
‫סריג אטומרי‬
‫סריג אטומרי הוא מבנה של סריג ענק הבנוי מאטומים הקשורים זה לזה בקשרים‬
‫קוולנטיים‬
‫הסריגים האטומריים הם מועטים למדי‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫יהלום‪ ,‬גרפיט‪ ,‬צורן‪ ,‬קרביד הצורן )‪ ,(SiC‬צורן דו חמצני ‪ -‬סיליקה )‪ ,(SiO2‬גרמניום‪.‬‬
‫סיליקה )‪(SiO2‬‬
‫)‪ (SiC‬סיליקון קרביד‬
‫סריג יוני‬
‫סריג יוני הוא מבנה המורכב מיונים חיוביים ושליליים הנמשכים זה לזה באמצעות קשרים‬
‫יוניים‪ ,‬כלומר מכוח המשיכה בין מטענים מנוגדים והוא מאפיין חומרים יוניים הנקראים גם‬
‫מלחים‪.‬‬
‫היונים החיוביים הם בדרך כלל יוני מתכות ואילו היונים השליליים הם בדרך כלל יוני אל‪-‬‬
‫מתכות‪.‬‬
‫סריג מתכתי‬
‫סריג מתכתי הוא האופן בו מסודרים אטומי המתכת‪.‬‬
‫בסריג המתכתי נעים האלקטרונים של קליפת הערכיות סביב‬
‫גרעיני האטומים בלי להיות קשורים לגרעין מסוים‪ .‬למעשה קיימים‬
‫כאן יונים חיוביים ואלקטרונים הנעים סביבם‪.‬‬
‫הקשר הכימי‬
‫אטומים שיש להם‪ ,‬בקליפה החיצונית ביותר‪ ,‬אלקטרוני ערכיות‬
‫פנויים (כלומר‪ ,‬הקליפה אינה מלאה)‪ ,‬עשויים להגיב עם‬
‫אטומים אחרים בסביבתם בצורה שתאפשר להם למלא את‬
‫הקליפה החיצונית‪.‬‬
‫הם עשויים לחלוק אלקטרונים עם אטומים אחרים או למסור‪/‬לקבל‬
‫אלקטרונים מאטומים אחרים‪ .‬בצורה זו נוצרים קשרים כימיים‪.‬‬
‫המולקולות הנוצרות הן יותר יציבות מבחינה אנרגטית‪.‬‬
‫קשר קוולנטי‬
‫קשר קוולנטי הוא קשר של שיתוף זוג אלקטרוני ערכיות בין שני‬
‫אטומים‪ .‬שני אטומי המימן מתחברים למולקולה‪.‬‬
‫צורת‬
‫הכתיבה‪:‬‬
‫‪H2‬‬
‫‪H-H‬‬
‫קשר קוולנטי בין אטומי מימן‬
‫סידור האלקטרונים באטומי הפחמן והצורן‬
‫אטום הפחמן‪ ,‬כמו גם אטום הצורן (סיליקון) אשר נמצאים באותו טור בטבלה המחזורית‬
‫מתייחדים בכך שיש לרשותם ‪ 4‬אלקטרוני ערכיות פנויים ליצור קשרים קוולנטיים‪.‬‬
‫קשר קוולנטי כפול‬
‫שיתוף של שני אלקטרוני ערכיות בין שני אטומי חמצן‪:‬‬
‫צורת הכתיבה‪:‬‬
‫‪O2‬‬
‫‪O=O‬‬
‫הקשר הכימי‬
‫אלקטרונגטיביות‬
‫הכוח שבו מושך אטום מסוים את אלקטרוני הקשר‬
‫הקוולנטי נקרא‪ :‬אלקטרונגטיביות‪.‬‬
‫ככל שאטום הוא יותר אלקטרונגטיבי כך הוא מושך‬
‫את אלקטרוני הקשר הקוולנטי המשותפים יותר‬
‫קרוב לגרעין שלו‪.‬‬
‫בתרכובת‪:‬‬
‫אלקטרוני הקשר הקוולנטי יימצאו בדיוק באמצע בין‬
‫שני אטומי המימן כי לכל אטום מימן יש כוח‬
‫אלקטרונגטיבי שווה וזהה לחברו‪.‬‬
‫קשר קוולנטי מקוטב (פולארי)‬
‫‪ H2O‬לדוגמה‬
‫ישנם קשרים קוולנטיים בהם אחד השותפים‪ ,‬הוא בעל "כוח משיכת אלקטרונים" חזק‬
‫יותר משותפו לקשר (אלקטרונגטיביות)‪ ,‬ולכן אלקטרוני הקשר המשותפים נמצאים‬
‫בממוצע קרוב יותר לשותף שמושך אותם חזק יותר‪ .‬במולקולה נוצרים קטבים של מטען‬
‫חלקי; החמצן טעון במטען חלקי שלילי יחסית למימן שטעון במטען חלקי חיובי‪.‬‬
‫מדוע זה חשוב?‬
‫אטומים או מולקולות בעלי מטען או קוטב של מטען חלקי‪ ,‬שונים‬
‫בתכונותיהם מאטומים או מולקולות ניטרליים‪.‬‬
‫קיום מטען או מטען חלקי מסביר מדוע מלח מתמוסס היטב במים‬
‫וחומרים אחרים אינם מתמוססים‪ ,‬ומדוע חומרים כמו חמצן‬
‫חודרים בקלות דרך קרום התא ואילו מים זקוקים לתעלות‬
‫מיוחדות על מנת לצאת ולהכנס מתאים‪.‬‬
‫קשר יֹו ִני‬
‫שני אטומים היוצרים קשר כימי זה עם זה‪ ,‬עשויים להיות שונים‬
‫מאד זה מזה בכוח משיכת האלקטרונים שלהם‬
‫(אלקטרונגטיביות)‪.‬‬
‫ייתכן אף מצב שבו אטום אחד מושך לחלוטין אלקטרון‪/‬ים מתוך‬
‫אטום שני‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫היסוד פלואור )‪ (F‬והיסוד כלור‬
‫)‪ (Cl‬הם בעלי ‪ 7‬אלקטרוני‬
‫נתרן פלואורידי‬
‫ערכיות‪ .‬שניהם נוטים ליצור‬
‫קשר כימי (קשר יוני) עם‬
‫היסוד נתרן )‪ (Na‬ולייצר‬
‫תרכובות המכונות מלחים‪.‬‬
‫נתרן כלורי ‪ /‬מלח בישול‬
‫קשר יֹונִי‬
‫א'‬
‫למשל‪ :‬כשאטום נתרן (בעל אלקטרון יחיד בקליפה החיצונית)‬
‫נתקל באטום כלור (בעל ‪ 7‬אלקטרונים בקליפה החיצונית)‪,‬‬
‫האלקטרון היחיד של הנתרן עובר אל אטום הכלור‪.‬‬
‫במצב החדש‪ ,‬לשני האטומים יש כעת קליפות חיצוניות מלאות‬
‫(מצב יציב מבחינה אנרגטית)‪.‬‬
‫קשר יוני נוצר כתוצאה מהמשיכה בין שני מטענים מנוגדים‪.‬‬
‫קשר‬
‫יֹונִיב'‬
‫יצירת תרכובת מבוססת‬
‫על קשר יוני‪ :‬נתרן כלורי‬
‫יצירת יונים‪ :‬יון נתרן‬
‫חיובי ויון כלור שלילי‬
‫העברת אלקטרון‬
‫מאטום נתרן לאטום‬
‫כלור‬
‫השוואה בין קשר קוולנטי לקשר יוני‬
‫העברת אלקטרון‬
‫קשר יֹונִי‬
‫שיתוף אלקטרונים‬
‫קשר קוולנטי‬
‫יֹון‬
‫מהו יֹון?‬
‫יון הוא אטום או מולקולה הנושאים מטען חשמלי‪ ,‬כיוון שמספר‬
‫האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים ‪.‬זאת בשונה‬
‫מאטום נייטרלי‪ ,‬שבו מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה‬
‫ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס ‪.‬‬
‫יון חיובי שבו יש פחות אלקטרונים מפרוטונים נקרא‪ָ :‬קטְׁ יֹון‪.‬‬
‫יון שלילי שבו יש יותר אלקטרונים מפרוטונים נקרא‪ַ :‬אנְׁיֹון‪.‬‬
‫מלח‬
‫תרכובות הנוצרות על ידי קשרים יוניים בין אטומים נקראות‬
‫תרכובות יוניות או מלחים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬נתרו כלורי (מלח שולחן) מורכב מגבישים שנוצרו כאשר‬
‫קטיונים ואניונים רבים נקשרו זה לזה ויצרו מבנה תלת מימדי‬
‫של כעין "רשת"‬
‫מלח ‪2‬‬
‫מגנזיום כלוריד‪(MgCl2) :‬‬
‫מהו המטען החשמלי של יון‬
‫המגנזיום?‬
‫אשלגן יודי )‪(KI‬‬
‫הקשר הכימי ‪ ;18‬קשרי מימן‬
‫קשרי מימן נוצרים בין מולקולות ולא בתוך מולקולה כמו קשר‬
‫קוולנטי וקשר יוני‪.‬‬
‫כאשר אטום מימן מקוטב חיובית הקשור בקשר קוולנטי לאטום‬
‫אחר‪ ,‬נמשך מכוח משיכת מטענים מנוגדים לאטום מקוטב שכן‪.‬‬
‫קשרי מימן בין מולקולות של מים‬
‫קשרי המימן בין מולקולות מים שכנות‬
‫(קשרים המבוססים על משיכה חשמלית‬
‫בין מולקולות טעונות חלקית; מקוטבות)‪,‬‬
‫הם האחראיים לתכונות הייחודיות של‬
‫המים המאפשרות לתהליכים ביולוגיים‬
‫רבים להתקיים‪.‬‬
‫תזכורת לשפת הכימאים;‬
‫נוסחה מולקולארית של חומרים‬
‫נוסחה של חומר כימי כוללת את היסודות מהם הוא מורכב‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫כאשר הסימן הכימי מורכב מאות אחת היא תמיד תהיה אות גדולה‪.‬‬
‫כאשר הסימן הכימי מורכב משתי אותיות הראשונה תהיה גדולה והשנייה קטנה‪.‬‬
‫חמצן ‪O‬‬
‫נתרן ‪Na‬‬
‫מימן ‪H‬‬
‫כלור ‪Cl‬‬
‫שפת הכימאים (‪)2‬‬
‫כאשר בתרכובת מופיע מספר לימינו של אטום הוא יציין כמה‬
‫אטומים מאותו סוג יש בתוך מולקולת התרכובת‪.‬‬
‫למשל‪MgCl2 :‬‬
‫במולקולה של תרכובת זו יש אטום אחד של היסוד מגנזיום )‪(Mg‬‬
‫ושני אטומים של היסוד כלור )‪ (Cl‬קשורים זה לזה בקשר כימי‪.‬‬
‫איזה קשר?‬
‫קשר יוני‪ .‬זוהי תרכובת של מלח!‬
‫שפת הכימאים (‪)3‬‬
‫למשל‪NO2 :‬‬
‫במולקולה של תרכובת זו ישנו אטום אחד של חנקן )‪ (N‬ושני‬
‫אטומי חמצן )‪ (O‬הקשורים בקשר כימי‪.‬‬
‫איזה קשר?‬
‫קשר קוולנטי‪.‬‬
‫שפת הכימאים (‪)4‬‬
‫לפעמים מציינים בצד ימין של התרכובת באות לועזית קטנה‬
‫בסוגריים את מצב הצבירה שלה בטמפרטורת החדר‪.‬‬
‫)‪ = (g‬מצב צבירה גזי‪.‬‬
‫)‪(gas‬‬
‫)‪ = (l‬מצב צבירה נוזלי‬
‫)‪(liquid‬‬
‫)‪ = (s‬מצב צבירה מוצק‬
‫)‪(solid‬‬
‫‪ ‬תרגול בדף מתאים‬
‫שפת הכימאים (‪)5‬‬
‫כאשר רוצים לציין מספר מולקולות מסוג מסוים (למשל כאשר‬
‫מתארים תגובה כימית)‪ ,‬רושמים את מספר המולקולות מצד‬
‫שמאל של הנוסחה המולקולארית‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪C6H12O6 + 6O2‬‬
‫‪6CO2 + 6H2O‬‬
‫הספרות באדום מציינות כי ‪ 6‬מולקולות פחמן דו‪-‬חמצני מגיבות‬
‫עם ‪ 6‬מולקולות מים ומתקבלות מולקולה אחת של גלוקוז ו‪6-‬‬
‫מולקולות חמצן‪.‬‬
‫תרגול נוסחה מולקולארית‬
‫התרכובת הגזית מימן גופרי‪ ,‬המורכבת ממולקולות רבות ובכל‬
‫מולקולה שני אטומי מימן ואטום גופרית מחוברים ‪.‬‬
‫התרכובת הגזית מים‪ ,‬המורכבת ממולקולות רבות ובכל מולקולה‬
‫אטום חמצן אחד ושני אטומי מימן‬
‫יסוד במצב צבירה מוצק המכיל מולקולות ובכל אחת ‪ 4‬אטומי זרחן‬
‫מחוברים‪.‬‬
‫תרכובת במצב צבירה גזי המכילה מולקולות‪ .‬בכל מולקולה ‪ 4‬אטומי‬
‫מימן ואטום פחמן אחד מחוברים‪.‬‬
‫יסוד במצב צבירה גזי המכיל מולקולות רבות ובכל אחת שני אטומי‬
‫מימן‪.‬‬
‫התרכובת הנוזלית כהל מתילי המכילה מולקולות‪ .‬כל מולקולה‬
‫מורכבת מאטום פחמן אחד‪ ,‬אטום חמצן אחד ושלושה אטומי מימן*‬
‫תרכובת במצב צבירה גזי המכילה מולקולות‪ .‬בכל מולקולה אטום‬
‫חנקן ושלושה אטומי מימן‪.‬‬
‫)‪H2S(g‬‬
‫)‪H2O(g‬‬
‫)‪P4(s‬‬
‫)‪CH4(g‬‬
‫)‪H2(g‬‬
‫)‪CH3OH(l‬‬
‫)‪NH3(g‬‬
‫* הסבר למורה‬
‫יש הבדל בין נוסחה אמפירית של חומר לבין נוסחה מולקולארית‪.‬‬
‫הנוסחה האמפירית של כהל מתילי היא‪:‬‬
‫)‪ CH4O(l‬המציינת רק את היחס בין המרכיבים השונים במולקולה‬
‫(כמה אטומים מכל סוג יש)‬
‫נוסחה מולקולארית של כהל מתילי היא‪:‬‬
‫‪ CH3OH‬והיא מראה לא רק את מספר האטומים אלא באיזו צורה‬
‫הם קשורים במולקולה‪ .‬לכן היסוד ‪ H‬מופיע פעמיים!‬
‫כהלים מאופיינים על ידי קבוצת ‪O-H‬‬
‫(למורה ‪ -‬ויקיפדיה)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נוסחה מולקולרית היא הדרך הבסיסית ביותר לציון תרכובות‪.‬‬
‫בנוסחה זו נכתבים הסמלים הכימיים של האטומים המרכיבים‬
‫אותה‪ ,‬ולצידם מספר האטומים מכל סוג‪ .‬מספר האטומים נכתב‬
‫מימין לסמל הכימי‪ ,‬בכתב תחתי‪ .‬כתיבתה של נוסחה‬
‫מולקולרית דורשת מידע לגבי המבנה המולקולרי של‬
‫המולקולה‪ .‬בכתיב מסוג זה יופיעו האטומים על פי מיקומם‬
‫וקישורם במולקולה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫מולקולת מים ;מורכבת משני אטומי מימן ואטום חמצן אחד‪ .‬המימן נכתב תחילה והחמצן אחריו ‪.‬‬
‫מולקולת אמוניה ;מורכבת משלושה אטומי מימן ואטום חנקן אחד ‪.‬‬
‫תרכובת אורגנית לדוגמה;‬
‫מולקולת נתרן הידרוקסידי ;מורכבת מאטום נתרן‪ ,‬אטום חמצן ואטום מימן‪ .‬הכתיבה היא‬
‫של נוסחה מולקולרית‪ ,‬ולכן החמצן מופיע לפני המימן ‪.‬‬
‫תרגול נוסף‬
‫בנו (ממודלים כדוריים) או ציירו את צורת המולקולות הבאות‪:‬‬
‫‪H2O, H2O2, CH4, C2H6, C4H12, C2H4, C2H2, N2H4,‬‬
‫‪HCN, COH2‬‬
‫פתרונות‬
‫מי חמצן המשמשים בין השאר‬
‫להבהיר שיער‬
‫מתאן‪ ,‬גז טבעי דליק חסר צבע וריח‬
‫אתאו‪ ,‬גז טבעי‬
‫‪H-O-H‬‬
‫)‪1. (H2O‬‬
‫‪H-O-O-H‬‬
‫)‪2. (H2O2‬‬
‫)‪3. (CH4‬‬
‫)‪4. (C2H6‬‬
‫פתרונות (‪)2‬‬
‫הגז בוטאן‬
‫הגז אתילן הורמון צמחי הקשור‬
‫בהבשלת פירות קלימקטוריים‬
‫הגז אצטילן; גז מתלקח בלתי יציב‬
‫התרכובת הידרזין‬
‫)‪5. (C4H10‬‬
‫)‪6. (C2H4‬‬
‫)‪7. (C2H2‬‬
‫)‪8. (N2H4‬‬
‫פתרונות (‪)3‬‬
‫הרעל הקטלני ציאניד‬
‫התרכובת הרעילה והמסוכנת‬
‫פורמאלדהיד (פורמלין)‬
‫)‪9. (HCN‬‬
‫)‪10. (COH2‬‬
‫שאלת אתגר‬
‫מהי נוסחת המבנה המולקולארית של התרכובת‪:‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪C3H5(OH)3‬‬
‫שאלת אתגר‬
‫איזו נוסחה מולקולאריות מבין הבאות אינה נכונה?‬
‫‪C3H4‬‬
‫‪CO2‬‬
‫‪C2H8‬‬
‫‪COCl2‬‬
‫תגובה כימית‬
‫תגובה כימית מוגדרת כתהליך של יצירה או פירוק‬
‫של חומרים‪.‬‬
‫לפי ג'ון דלטון מאבות תורת הכימיה (המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,)19‬תגובה כימית היא‪" :‬איחוד או היפרדות של‬
‫אטומים"‪.‬‬
‫תגובה כימית‬
‫בצק עוגה שתפח בעקבות הוספת אבקת אפיה‬
‫נר בוער‬
‫מסמרים שהחלידו‬
‫כיצד ניתן לזהות שהתרחשה תגובה כימית?‬
‫נוצר חומר חדש או "נעלם" חומר קיים‪.‬‬
‫נפלטה או נקלטה אנרגיה (הטמפרטורה השתנתה)‪.‬‬
‫נפלא אור‪.‬‬
‫תפיחת בצק באמצעות אבקת אפיה‪ :‬תגובה‬
‫כימית בין בסיס לחומצה‬
‫אבקת אפיה מכילה סודה לשתיה (חומר א' שהוא בסיס) ומלח של חומצה (חומר ב' כמו קרם‬
‫טרטר שהוא חומצה)‪.‬‬
‫כאשר חומר א' מגיב עם חומר ב' מתקבל בין השאר הגז פחמן דו חמצני (חומר ג')‪,‬‬
‫המשתחרר לתוך עיסת העוגה כבועות וגורם להתפחה‪.‬‬
‫בשפה הכימית‪KNaC4H4O6 + H2O + CO2 :‬‬
‫‪NaHco3 + KHC4H4O6‬‬
‫מלח של חומצה‬
‫טארטרית=חומצה‬
‫סודיום‬
‫ביקרבונאט‬
‫= בסיס‬
‫מקורות‬

http://faculty.sdmiramar.edu/fgarces/zCourse/All_Year/Ch100_OL/aMy
_FileLec/04OL_LecNotes_Ch100/03_AtomsElements/305_ElectronCo
nfig/305_ElectronConfig.htm