Transcript lec8.ppt

‫אנרגיה פוטנציאלית ושימור האנרגיה‬
‫בתקופה הפריהיסטורית תושבי‬
‫איי הפסחא חצבו אבנים ענקיות‬
‫במחצבה ולאחר מכן גררו אותם‬
‫לאתרים בכל האי‪ .‬לא ברור עד‬
‫היום כיצד יכלו להוביל אותם‬
‫למרחק של עד ‪ 10‬ק"מ ללא‬
‫מכונות מתוחכמות‪ ,‬והרבה‬
‫תיאוריות הוצעו‪.‬‬
‫מהי האנרגיה הדרושה להזיז פסל אחד ע"י אמצעים פרימיטיביים?‬
‫אנרגיה פוטנציאלית‬
‫כזכור אנרגיה קינטית היא האנרגיה השייכת לגוף עקב מהירותו‪.‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית היא האנרגיה השייכת לקונפיגורציה של מערכת גופים‬
‫המפעילים כוח אחד על השני‪ .‬אם הקונפיגורציה משתנית גם האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית משתנית (בדרך כלל)‪.‬‬
‫סוגים של אנרגיה פוטנציאלית‪:‬‬
‫‪ .1‬אנרגיה פוטנציאלית גרביטציונית שייכת למערכת של גופים נפרדים‬
‫הנמשכים אחד לשני ע"י כוח משיכה גרביטציוני‪.‬‬
‫הרמת משקולת מעל הראש מגדילה את ההפרדה בין המשקולת וכדור‬
‫הארץ‪ .‬הכוח שבעזרתו הורמה המשקולת שינה את האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית של המערכת משקולת – כדור הארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬אנרגיה פוטנציאלית אלסטית שייכת לדחיסה או‬
‫אלסטי‪.‬‬
‫למתיחה של גוף‬
‫כדי למתוח או לדחוס גוף אלסטי יש צורך לעשות עבודה‪ .‬הגוף מתנגד‬
‫לפעולה שפועלת עליו ולכן יש להפעיל כוח כדי לבצע את העבודה‪.‬‬
‫הקשר בין העבודה שנעשית על גוף והשינוי באנרגיה הקינטית שלו הוא‬
‫‪. K = W‬‬
‫כאשר זורקים גוף כלפי מעלה כוח הגרביטציה עושה עבודה‬
‫שלילית כיון שהכוח מעביר אנרגיה קינטית מהגוף‪ .‬האנרגיה‬
‫מועברת לאנרגיה פוטנציאלית של המערכת ארץ – גוף‪.‬‬
‫בזמן הנפילה העברת האנרגיה משנה כיוון‪ .‬העבודה ע"י כוח‬
‫הגרביטציה היא חיובית‪ ,‬והכוח מעביר אנרגיה פוטנציאלית‬
‫מהמערכת ארץ – גוף לאנרגיה הקינטית של הגוף‪.‬‬
‫מהנפילה או מהעלייה ניתן להגדיר את השינוי ‪ U‬באנרגיה הפוטנציאלית‬
‫‪U = -W‬‬
‫גוף קשור לקפיץ‪.‬‬
‫נותנים לגוף מהירות‬
‫התחלתית ימינה‬
‫כוח הקפיץ‪ ,‬שכוונו שמאלה‪ ,‬עושה עבודה שלילית ומעביר מהאנרגיה‬
‫הקינטית של הגוף לאנרגיה הפוטנציאלית של המערכת‪ .‬הגוף מואט‪ ,‬נעצר‬
‫ומתחיל לנוע שמאלה‪.‬‬
‫כוח הקפיץ עדיין פועל שמאלה‪.‬‬
‫מעבר האנרגיה הוא בכיוון הפוך‪,‬‬
‫מאנרגיה פוטנציאלית‬
‫של המערכת לאנרגיה הקינטית של הגוף‪.‬‬
‫כוחות משמרים ומכלים‬
‫‪Conservative and Nonconservative Forces‬‬
‫מסגרת כללית יותר לדוגמאות האחרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬כל מערכת כוללת לפחות שני גופים‪.‬‬
‫‪ .2‬כוח פועל בין גוף במערכת ובין שאר המערכת‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר הקונפיגורציה משתנית‪ ,‬הכוח עושה עבודה ‪ W1‬על הגוף‪ ,‬ומעביר‬
‫בין האנרגיה הקינטית ‪ K‬לבין צורות אחרות של אנרגיה של המערכת‪.‬‬
‫‪ .4‬כאשר השינוי בקונפיגורציה מתהפך‪ ,‬הכוח הופך את מעבר האנרגיה‬
‫ועושה עבודה ‪.W2‬‬
‫במערכת שבה תמיד מתקיים ‪= – W2‬‬
‫‪, W1‬‬
‫הצורה השניה של האנרגיה היא אנרגיה פוטנציאלית‪ ,‬והכוח הוא כוח‬
‫משמר‪ .‬כוח הגרביטציה והכוח האלסטי של הקפיץ הם כוחות משמרים‪.‬‬
‫אחרת לא היינו מדברים על האנרגיה הפוטנציאלית שלהם‪.‬‬
‫כוחות החיכוך והגרר למיניהם הם כוחות בלתי משמרים‪.‬‬
‫כאשר נותנים דחיפה לגוף על משטח לא חלק‪ ,‬הוא מואט‪ .‬כוח החיכוך‬
‫עושה עבודה שלילית על הגוף ומעביר אנרגיה קינטית מהגוף לאנרגיה‬
‫תרמית‪ ,‬שהיא האנרגיה הקינטית השייכת לתנועת האטומים והמולקולות‪.‬‬
‫תהליך זה אינו הפיך‪.‬‬
‫כוחות משמרים‬
‫כיצד נקבע אם כוח הוא כוח משמר?‬
‫ניתן לכוח לפעול על חלקיק מנקודה ‪ a‬ל ‪ b -‬וחזרה‪ ,‬ונראה אם האנרגיה‬
‫הקינטית שהחלקיק מרוויח בכיוון הלוך שווה לאנרגיה הקינטית שהוא‬
‫מפסיד בכיוון חזור‪.‬‬
‫ניסוח ‪ :I‬העבודה שעושה כוח משמר על חלקיק הנע במסלול סגור היא‬
‫אפס‪.‬‬
‫ניסוח ‪ :II‬העבודה שעושה כוח משמר על חלקיק הנע בין שתי‬
‫נקודות אינו תלוי במסלול שבו נע החלקיק‪.‬‬
‫‪Wab,1 + Wba,2 = 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪b‬‬
‫‪Wab,1 = – Wba,2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Wab,2 = – Wba,2‬‬
‫‪Wab,1 =Wab,2‬‬
‫חישוב האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫כוח משמר ‪ F‬פועל על גוף המהווה חלק ממערכת‪ .‬הכוח עושה עבודה ‪.W‬‬
‫‪xf‬‬
‫‪W = ∫F(x) • dx = – U‬‬
‫‪xi‬‬
‫פוטנציאלית גרביטציונית‪:‬‬
‫אנרגיה‬
‫‪y‬‬
‫‪f‬‬
‫‪yf‬‬
‫)‪U = – ∫(– mg)dy = mg ∫dy = mg (yf – yi‬‬
‫‪yi‬‬
‫‪U = mg y‬‬
‫‪yi‬‬
‫)‪U – Ui = mg (y – yi‬‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית של מערכת אדמה – גוף תלויה רק בגובה ‪ y‬של‬
‫החלקיק מעל האדמה יחסית לנקודה ‪ .y=yi‬היא אינה תלויה במיקומו‬
‫האופקי של הגוף‪.‬‬
‫‪ Ui‬היא האנרגיה הפוטנציאלית של גוף כשהוא נמצא בנקודת ייחוס‬
‫בגובה ‪ .yi‬בדרך כלל בוחרים את נקודת הייחוס בגובה אפס‪ .‬כלומר‬
‫‪ Ui = 0‬כאשר ‪. yi = 0‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית אלסטית‪:‬‬
‫לקפיץ קבוע כוח ‪ .k‬כאשר‬
‫הגוף נע מנקודה ‪ xi‬לנקודה ‪xf‬‬
‫כוח הקפיץ ‪ F = -kx‬עושה‬
‫עבודה על הגוף‪.‬‬
‫‪xf‬‬
‫‪xf‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪U = – ∫(– kx)dx = k ∫x dx‬‬
‫‪U = (½)kxf2 – (½)kxi2‬‬
‫נקודת הייחוס היא במצב שיווי המשקל של הקפיץ בו ‪.xi = 0‬‬
‫‪U = (½)kx2‬‬
‫חלקיק נע לאורך ציר ה ‪ x -‬מ ‪ x = 0 -‬עד ‪ x = xf‬בזמן שכוח משמר‪,‬‬
‫המכוון לאורך ציר ‪ ,x‬פועל עליו‪ .‬בציור להלן מתוארים שלושה מקרים של‬
‫כוחות שונים‪ .‬הם בעלי אותו ערך מקסימלי של הכוח שערכו שווה ל – ‪.F1‬‬
‫דרג את שלושת המקרים לפי השינוי באנרגיה הפוטנציאלית שלהם‪.‬‬
‫‪ii‬‬
‫‪iii‬‬
‫‪xf‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪xf‬‬
‫‪i‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪xf‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪xf‬‬
‫‪U = – F(x) dx‬‬
‫‪xi‬‬
xf
U = –  [F1 – (F1/xf) x] dx = – [F1xf – (½)(F1/xf) xf2]
.i
0
U = –( ½) F1xf
xf
U = –  F1 dx = – F1xf
.ii
0
U = – 
.iii
xf
[– F1 + (F1/xf) x] dx = –[– F1xf + (½)(F1/xf) xf2]
0
U = (½) F1xf
‫שימור האנרגיה המכנית‬
‫האנרגיה המכנית היא סכום האנרגיות הקינטיות והפוטנציאליות‪.‬‬
‫‪Emec = K + U‬‬
‫נטפל במקרה בו לא פועל כוח חיצוני במערכת‪ .‬כלומר המערכת מבודדת‬
‫מהסביבה‪.‬‬
‫כאשר כוח משמר עושה עבודה ‪ W‬על גוף בתוך מערכת‪ ,‬הוא מעביר‬
‫אנרגיה בין האנרגיה הקינטית ‪ K‬של הגוף והאנרגיה הפוטנציאלית ‪ U‬של‬
‫המערכת‪.‬‬
‫‪K = W‬‬
‫השינוי באנרגיה הקינטית‪:‬‬
‫‪U = – W‬‬
‫השינוי באנרגיה הפוטנציאלית‪:‬‬
‫והתוצאה‪:‬‬
‫‪. K +  U=0‬‬
‫‪K + U = 0‬‬
‫)‪K2 – K1 = –( U2 –U1‬‬
‫‪K2 + U2 = K1 + U1‬‬
‫שימור האנרגיה המכנית‬
‫‪Emec,2 = Emec,1‬‬
‫במערכת מבודדת שבה פועלים כוחות משמרים בלבד האנרגיה הקינטית‬
‫והאנרגיה הפוטנציאלית יכולות להשתנות‪ ,‬אבל האנרגיה המכנית של‬
‫המערכת נשארת קבועה‪.‬‬
‫זהו חוק שימור האנרגיה המכנית והוא מאפשר לנו לפתור בעיות שקשה‬
‫לפתור אותן בעזרת חוק ‪ II‬של ניוטון‪.‬‬
‫דוגמה לשימור אנרגיה‪ .‬כאשר‬
‫המטוטלת נעה מצד לצד האנרגיה‬
‫של המערכת ארץ – מטוטלת נעה‬
‫הלוך וחזור בין אנרגיה קינטית‬
‫ואנרגיה פוטנציאלית‬
‫גרביטציונית‪ .‬ידיעת האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית בנקודה הגבוהה‬
‫ביותר נותנת את האנרגיה‬
‫הקינטית בנקודה הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫בתמונה המצורפת מתוארים ‪ 4‬מקרים‪ .‬במקרה הראשון גוף נופל נפילה‬
‫חופשית‪ .‬בשלושת המצבים הבאים הגוף מחליק במורד משטח חסר חיכוך‪.‬‬
‫באיזה מקרה יש לגוף את המהירות הגבוהה ביותר בהגיעו לנקודה ‪B‬‬
‫ובאיזה מקרה תהיה לו את המהירות הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫קופצת ‪ bungee‬שמשקלה ‪ 61‬ק"ג קשורה‬
‫לחבל קופצת מגשר שגובהו ‪ 45‬מטר וקשורה‬
‫למיתר שאורכו ‪ L‬הוא ‪ 25‬מטר‪ .‬המיתר מקיים‬
‫את חוק הוק עם קבוע כוח של ‪.160 N/m‬‬
‫הקופצת נעצרת לפני המים‪ .‬באיזה גובה ‪h‬‬
‫נמצאים רגליה מעל המים‪.‬‬
‫המיתר מתארך ב ‪ .d -‬ניתן למצוא אותו מתוך‬
‫שימור האנרגיה בין המצב ההתחלתי והסופי‪.‬‬
‫‪K + Ue + Ug = 0‬‬
K = 0
Ue = (½)kd2
Ug = mg y = – mg ( L +d )
0 + (½)kd2 – mg ( L +d ) = 0
(½)d2 – mgd/k – mgL/k =0
d = (mg/k) ± (m2g2/k2 +2mgL/k)½
d = 17.9 m
= 42.9 ‫רגלי הקופצת הם במרחק של‬
‫ כלומר‬,‫ מתחת לגשר‬17.9 + 25 m
.‫ מטר מעל המים‬2.1
‫קריאת עקומת האנרגיה הפוטנציאלית‪.‬‬
‫נתון חלקיק שהוא חלק ממערכת שבה פועל כוח משמר‪ .‬נניח כי החלקיק‬
‫מוגבל רק לתנועה לאורך ציר ה – ‪.x‬‬
‫)‪U(x‬‬
‫ניתן להסיק מסקנות‬
‫רבות על תנועת החלקיק‬
‫מתוך עקומת האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית המתוארת‬
‫בצד‪.‬‬
‫‪ .1‬חישוב הכוח‬
‫‪U = – W = – F(x) x‬‬
‫‪F(x) = – U/x‬‬
‫והמעבר לגבול נותן ‪F(x) = – dU/dx‬‬
‫במקרה של קפיץ‬
‫והכוח הפועל הוא‬
‫‪U(x) = ½kx2‬‬
‫‪F(x) = – kx‬‬
‫במקרה של גרביטציה‬
‫‪U(x) = mgx‬‬
‫והכוח הפועל הוא‬
‫‪F(x) = – mg‬‬
‫‪ .2‬עקומת האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫נתונה עקומת אנרגיה‬
‫פוטנציאלית )‪. U(x‬‬
‫את הכוח )‪ F(x‬הפועל על‬
‫החלקיק ניתן לחשב (באופן גרפי)‬
‫מתוך הנגזרת של האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית‪.‬‬
‫התוצאה תהיה‬
‫הגוף נמצא ב – ‪ .x2‬הזזתו ימינה היא‬
‫לאזור שבו שיפוע )‪ U(x‬חיובי ולכן‬
‫הכוח הוא שלילי‪ ,‬כלומר פועל שמאלה‬
‫חזרה לנקודת שיווי המשקל‪ .‬הזזתו‬
‫שמאלה היא לאזור שבו השיפוע שלילי‬
‫ולכן הכוח פועל ימינה ומחזיר את הגוף‬
‫לנקודת שיווי המשקל‪ .‬לכן הנקודה היא‬
‫נקודת שיווי משקל יציב‪.‬‬
‫הנקודה ‪ x3‬היא נקודת שיווי משקל רופף‪ .‬הוצאת הגוף משיווי משקל‬
‫יתבטא בכוח שירחיק את הגוף מנקודת שיווי המשקל‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודות חזרה‬
‫בהעדר כוחות בלתי‬
‫משמרים‬
‫‪U(x) + K(x) = Emec‬‬
‫)‪K(x) = Emec – U(x‬‬
‫נניח כי ‪Emec = 5J‬‬
‫האנרגיה הקינטית תלויה‬
‫במיקום הגוף‪.‬‬
‫‪K(x>x5) = 1J‬‬
‫‪K(x2)=5J‬‬
‫האנרגיה הקינטית אינה יכולה להיות שלילית‪ .‬החלקיק אינו יכול להיות‬
‫משמאל ל – ‪ .x1‬כאשר החלקיק מגיע לנקודה זו מימין‪ ,‬מהירותו היא‬
‫אפס‪ ,‬והוא אינו יכול לנוע שמאלה‪ .‬הכוח הפועל עליו הוא חיובי (פועל‬
‫ימינה) ולכן הוא מתחיל לנוע ימינה‪ .‬נקודה זו היא נקודת חזרה‪.‬‬
‫‪ .4‬נקודות שווי משקל‬
‫בנקודות ‪x < x0‬‬
‫‪x >x5 x = x4 x = x3 x = x2‬‬
‫הכוח מתאפס‪ ,‬ולכן הגוף נמצא‬
‫בשיווי משקל‪.‬‬
‫בנקודות ‪ x <x0‬ו – ‪ x > x5‬שווי‬
‫המשקל הוא אדיש‪ .‬הזזת הגוף אינה‬
‫משנה את האנרגיה הפוטנציאלית שלו‪.‬‬
‫‪x0‬‬
‫נקודות ‪ x2‬ו – ‪ x4‬הן נקודות שיווי משקל יציב‪ .‬הזזת הגוף מנקודת שיווי‬
‫המשקל מגדילה את )‪ .U(x‬הכוח ‪ – dU/dx‬דוחף את הגוף חזרה לנקודת‬
‫שיווי המשקל‪.‬‬
‫עבודה הנעשית על מערכת ע"י כוח חיצוני‪.‬‬
‫עבודה היא אנרגיה המועברת למערכת או מהמערכת ע"י כוח חיצוני‪.‬‬
‫אם פועל יותר מכוח אחד על המערכת העבודה הנקיה היא האנרגיה‬
‫המועברת למערכת‪.‬‬
‫במערכת של חלקיק בודד העבודה הנעשית ע"י כוח חיצוני יכולה לשנות‬
‫את האנרגיה הקינטית )‪ (K=W‬בלבד‪ .‬במערכת כזו יש רק אנרגיה אחת‬
‫בלבד‪ ,‬האנרגיה הקינטית של החלקיק‪ .‬במערכת יותר מורכבת (רב‪-‬חלקיקית‬
‫למשל)‪ ,‬עבודת הכוח החיצוני יכולה לשנות גם את האנרגיה הפוטנציאלית‪.‬‬
‫נמצא קשר בין עבודת הכוח החיצוני ובין אנרגיות המערכת‪.‬‬
‫מערכת ללא חיכוך‪:‬‬
‫בזריקת כדור כלפי מעלה‪ ,‬היד נעה כלפי מעלה ומפעילה כוח חיצוני על‬
‫הכדור‪ .‬יש שינוי במהירות הכדור ובמרחקו מכדור הארץ‪ .‬כלומר יש שינוי‬
‫באנרגיה הקינטית של הכדור ובאנרגיה הפוטנציאלית של המערכת ארץ –‬
‫כדור‪.‬‬
‫‪W = K + U‬‬
‫‪W = Emec‬‬
‫‪Emec = K +‬‬
‫‪U‬‬
‫‪W‬‬
‫מערכת עם חיכוך‬
‫כוח קבוע ‪ F‬פועל על גוף לאורך העתק ‪,d‬‬
‫ומגדיל את מהירותו מ ‪ v0 -‬ל ‪ .v -‬במשך‬
‫התנועה פועל חיכוך קינטי ‪.fk‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪v‬‬
‫‪F‬‬
‫‪d‬‬
‫‪F – fk = ma‬‬
‫‪v2 = v02 + 2ad‬‬
‫‪a = (F – fk) / m‬‬
‫ובאופן כללי יכול להיות גם שינוי‬
‫באנרגיה הפוטנציאלית‪ ,‬אם למשל‬
‫הגוף ינוע על מישור משופע‪.‬‬
‫‪v2 = v02 + 2 d (F – fk) / m‬‬
‫‪Fd = ½mv2 – ½mv02 + fkd‬‬
‫‪Fd = K + fkd‬‬
‫‪Fd = Emec + fkd‬‬
‫‪fk‬‬
‫ניסויים הראו כי החיכוך גורם לחימום הגוף והמשטח עליו הוא נע‪ .‬החימום‬
‫גורם להעלאת הטמפרטורה של שני הגופים‪ .‬טמפרטורת גוף קשורה‬
‫לאנרגיה התרמית שלו‪ .‬ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר‪ ,‬האנרגיה התרמית‬
‫גבוהה יותר‪ .‬האנרגיה התרמית גדלה כתוצאה מעבודת כוח החיכוך‪.‬‬
‫‪Eth = fkd‬‬
‫‪Fd = Emec + Eth‬‬
‫‪W = Emec + Eth‬‬
‫העבודה שעושה הכוח החיצוני משנה את‬
‫האנרגיה המכנית של המערכת ואת‬
‫האנרגיה התרמית‪.‬‬
‫‪Emec‬‬
‫‪Eth‬‬
‫‪W‬‬
‫פסלי האבן הגדולים שבאי הפסחא הובלו כנראה ממקום חציבתם למקומם‬
‫הנוכחי בעזרת מזחלת עץ שנגררה על "מסלול" שהורכב מבולי עץ‪.‬‬
‫בשחזור נדרשו ‪ 25‬אנשים לגרור פסל שמשקלו ‪ 9000‬ק"ג למרחק ‪ 45‬מטרים‬
‫במשך ‪ 2‬דקות‪.‬‬
‫מהי העבודה שעשה הכוח ‪ F‬שהפעיל הצוות בגרירת הפסל ועל איזה‬
‫מערכת הכוח עשה את העבודה ?‬
‫אנו מניחים שכל חבר צוות הפעיל כוח גרירה השווה לפעמיים משקלו‬
‫שהוא בממוצע ‪ 80‬ק"ג‪.‬‬
‫‪F = 25•2•mg‬‬
‫‪W = 50mgd cos0° = 50•80•9.8•45•1 = 1.8 •106J = 1.8 MJ‬‬
‫‪W = Eth + Emec‬‬
‫אין ספק שקיים חיכוך ולכן יש שינוי באנרגיה התרמית‪ .‬לעומת זאת‬
‫המזחלת התחילה ממנוחה וסיימה במנוחה )‪ (K = 0‬ולא שינתה את‬
‫גובהה מעל האדמה )‪.(U = 0‬‬
‫מסקנה‪ :‬העבודה שינתה רק את האנרגיה התרמית‪.‬‬
‫כמה עבודה צריכה להיעשות בהזזת הפסל למרחק של ‪ 10‬ק"מ ?‬
‫‪W = 50mgd cos0° = 50•80•9.8•104•1 = 3.9•108 J  400 MJ‬‬
‫זוהי כמות גדולה מאוד של אנרגיה אבל אפשרית‪ .‬אין שום דבר מסתורי‬
‫במקורם של פסלי אי הפסחא‪.‬‬
‫חוק שימור האנרגיה‬
‫האנרגיה הכללית של מערכת יכולה להשתנות רק בכמות של האנרגיה‬
‫המועברת למערכת דרך עבודת הכוח החיצוני‪.‬‬
‫‪W = E = Emec + Eth + Eint‬‬
‫זהו איננו חוק שנובע מתוצאה של עקרונות פיסיקליים יסודיים‪ .‬הוא מבוסס‬
‫על מספר עצום של ניסויים‪ .‬עד היום לא נמצא שום דוגמא הסותרת חוק‬
‫זה‪.‬‬
‫אם המערכת מבודדת מסביבתה‪ ,‬שום אנרגיה לא מועברת למערכת‪ ,‬וחוק‬
‫שימור האנרגיה אומר‬
‫במערכת מבודדת האנרגיה הכללית של המערכת אינה יכולה להשתנות‪.‬‬
‫בתוך המערכת המבודדת עצמה אנרגיה יכולה לעבור בין המרכיבים השונים‬
‫שלה‪.‬‬
‫‪Emec + Eth + Ein = 0‬‬
‫‪Emec,1 + Eth,1+Eint,1 = Emec,2 + Eth2+Eint,2‬‬
‫במערכת מבודדת ניתן ליחס את האנרגיה הכללית במצב אחד למצב שני‬
‫ללא ידיעת אנרגיות מצבי הביניים ולא ידיעת פרטי המעבר בין שני‬
‫המצבים‪.‬‬
‫כיון שאנו מעונינים בעיקר בשינויי האנרגיה המכנית כאשר מערכת מבודדת‬
‫עוברת ממצב ‪ 1‬למצב ‪.2‬‬
‫‪Emec,2 = Emec,1 + Eth + Ein‬‬
‫ובמקרה פרטי בו אין חיכוך ואין שינוי באנרגיה התרמית‬
‫‪Emec,2 = Emec,1‬‬
‫הספק‬
‫ההספק הוא קצב עשיית העבודה וגם קצב העברת האנרגיה למערכת או‬
‫מהמערכת‪.‬‬
‫‪Pavg = E / t‬‬
‫‪P = dE / dt‬‬
‫‪[P] = J/s = watt = W‬‬
‫חשמל משלמים לפי קילוואט‪-‬שעה‪:‬‬
‫‪1 kW • hour = 1000 watt • 3600 s = 3.6x106 J‬‬
‫בכמות העבודה הזאת אפשר להרים משקל של טון לגובה של ‪ 360‬מטר!‬
‫כלבת קרקס שמסתה ‪ 6‬ק"ג רצה בקצה‬
‫השמאלי של מסלול במהירות של ‪ 7.8‬מ‪/‬ש‬
‫ובגובה של ‪ 8.5‬מטר‪ .‬היא מתחילה להחליק‬
‫ועוצרת בגובה של ‪ 11.1‬מטר‪ .‬המסלול אינו‬
‫חסר חיכוך‪ .‬מהו הגידול באנרגיה התרמית‬
‫של המסלול והכלבה‪.‬‬
‫זוהי מערכת מבודדת ולכן‬
‫‪K = 0 – (½)mv02‬‬
‫‪U = mgy – mgy0‬‬
‫‪Emec + Eth = 0‬‬
‫‪Eth = – Emec‬‬
‫‪Eth = (½)mv02 – mg(y – y0) = 30 J‬‬