מצגת - עבודה ואנרגיה

Download Report

Transcript מצגת - עבודה ואנרגיה

‫קובץ זה נועד אך ורק לשימושם האישי של מורי הפיזיקה ולהוראה בכיתותיהם‪ .‬אין לעשות שימוש כלשהו בקובץ זה לכל‬
‫מטרה אחרת ובכלל זה שימוש מסחרי; פרסום באתר אחר (למעט אתר בית הספר בו מלמד המורה); העמדה לרשות‬
‫הציבור או הפצה בדרך אחרת כלשהי של קובץ זה או כל חלק ממנו‪.‬‬
‫עד עכשיו פתרנו תרגילים שהיו בהם‬
‫תאוצות קבועות‪ ,‬כלומר כוחות קבועים ‪.‬‬
‫כאשר הכוח אינו קבוע אין לנו כלים‬
‫להתמודד עם הבעיה‪.‬‬
‫וזאת בעיה‪.‬‬
‫הפרק החדש נותן לנו כלים להתמודד עם כוחות‬
‫לא קבועים‪.‬‬
‫לפני שנתחיל להבין כיצד נוכל ליישם‬
‫פרק זה על כוחות לא קבועים קודם‬
‫נלמד ליישם זאת כאשר כן‬
‫פועלים כוחות קבועים‪.‬‬
‫נתבונן בבעיה הבאה‪:‬‬
‫כדי להצליח להמריא מטוס חייב להגיע‬
‫למהירות מסוימת‪ ,‬ניתן לחשב מהירות זו‬
‫מהקשר הבא‪:‬‬
‫‪V  V  2  a  x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫נוכל למצוא מספר רב של מספרים‬
‫עבור התאוצה והעתק שיתנו לנו‬
‫את המהירות הרצויה‪.‬‬
‫‪V  2ax‬‬
‫‪2‬‬
‫לדוגמא ‪ ,‬אם המהירות הרצויה היא‬
‫‪ 300‬קמ"ש אז נוכל להציב בתאוצה‬
‫ובהעתק ערכים כמו‪:‬‬
‫‪300  2 10  4500‬‬
‫‪2‬‬
‫‪300  2  20  2250‬‬
‫‪2‬‬
‫כלומר אפשר לומר שמתקיים יחס‬
‫ישר בין ריבוע המהירות למכפלת‬
‫התאוצה בהעתק‬
‫‪V  ax‬‬
‫‪2‬‬
‫מחוק שני למדנו ‪ ,‬שיש יחס ישר‬
‫בין כוח לתאוצה‪.‬‬
‫‪F a‬‬
‫לכן נוכל להגיע למסקנה הבאה‪:‬‬
‫‪V  ax‬‬
‫‪2‬‬
‫‪F a‬‬
‫‪V  F  x‬‬
‫‪2‬‬
‫אפשר לומר שיש איזה גודל פיסיקלי‬
‫שמוכתב לא רק ע"י הכוח ולא רק ע"י‬
‫העתק אלא ע"י המכפלה שלהם‪.‬‬
‫‪V  F  x‬‬
‫‪2‬‬
‫לגודל זה קוראים עבודה של כוח‪.‬‬
‫ננסה להבין את המשמעות שלו‬
‫לשם הבנה‪,‬נסתכל על גוף הנמשך על ידי כוח קבוע‬
‫‪ F‬על גבי משטח חלק‪.‬‬
‫כוח זה פועל לאורך העתק של ‪ ΔX‬וגורם להגדלת‬
‫המהירות‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪m‬‬
‫אילו הכוח הקבוע היה יוצר זווית ‪ α‬עם כיוון התנועה?‬
‫האם כל הכוח אחראי להעתק שעשה הגוף ?‬
‫‪F‬‬
‫‪α‬‬
‫‪m‬‬
‫נפרק את הכוח לרכיבים‪.‬‬
‫הפעם לא כל הכוח אחראי להגדלת המהירות אלא‬
‫רק הרכיב האופקי שלו ‪.‬‬
‫רק הרכיב הפועל לאורך העתק גורם להגדלת‬
‫המהירות‪.‬‬
‫‪Fx‬‬
‫‪F‬‬
‫‪α‬‬
‫‪m‬‬
‫אם נסתכל על גוף שפועל עליו כוח קבוע עוצר‪,‬‬
‫כלומר הפוך לכיוון תנועת הגוף‪ ,‬על גבי משטח חלק‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪a‬‬
‫כוח זה פועל לאורך העתק של ‪ ΔX‬וגורם להקטנת‬
‫המהירות‪.‬‬
‫כיוון התנועה‬
‫‪v‬‬
‫‪F‬‬
‫‪m‬‬
‫כאשר הכוח פועל בכיוון התנועה‪ ,‬כלומר‬
‫בכיוון העתק הוא גורם להגדלת‬
‫המהירות‪ ,‬וכאשר הוא פועל הפוך לכיוון‬
‫התנועה הוא גורם להקטנת המהירות‪.‬‬
‫לא כל הכוח אחראי‬
‫להגדלה‪/‬הקטנה של המהירות‪,‬‬
‫אלא רק הרכיב המקביל להעתק‪.‬‬
‫ראינו שיש חשיבות לקשר בין הכוח לבין‬
‫העתק‪.‬‬
‫שצריך לשים לב לכמה דברים‪ ,‬לחפש את‬
‫הכוח שגורם להעתק‪ ,‬וגם לשים לב אם הכוח‬
‫גורם להקטנת מהירות או להגדלת מהירות‪.‬‬
‫אנחנו יכולים לנסח קשר מתמטי שיתן לנו את‬
‫הביטוי לכל התכונות האלה‪.‬‬
‫אבל לפני שננסח קשר מתמטי‪,‬‬
‫המקשר בין כח הפועל על גוף לבין‬
‫העתק שיוצר הכוח‪.‬‬
‫נוכל לתת לזה שם כולל ‪ ,‬שיגדיר לנו‬
‫באופן כללי שכוח פעל לאורך דרך‪.‬‬
‫נקרא לזה ‪ :‬עבודה‬
‫כאשר כוח פועל לאורך דרך ‪,‬והוא אינו‬
‫ניצב למסלול –‬
‫מתבצעת עבודה‪ ,‬שפרושה או הגדלת‬
‫מהירות או הקטנת מהירות‪.‬‬
‫נוכל לתת ביטוי מתמטי‪ ,‬הנותן משקל‬
‫לעבודה שמתבצעת‪.‬‬
‫אמרנו שיש חשיבות לרכיב הכוח בכיוון‬
‫העתק‪.‬‬
‫כאשר ‪ α‬היא הזווית בין ווקטור הכוח‬
‫לווקטור ההעתק‪.‬‬
‫אם נסמן עבודה באות ‪W‬‬
‫‪F‬‬
‫‪FX‬‬
‫נוכל לכתוב‬
‫שימו לב‪ ,‬כאשר הכוח בכיוון העתק‪ ,‬הזווית חדה‬
‫והקוסינוס חיובי‪.‬‬
‫כאשר הכוח הפוך לכיוון העתק הזווית קהה והקוסינוס‬
‫שלילי‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪FX‬‬
‫בעצם‪ ,‬הנוסחה הזאת מביאה בחשבון את כל‬
‫מה שרצינו‪.‬‬
‫יש ביטוי רק לרכיב הכוח הגורם להעתק‪ ,‬וכן‬
‫לגבי סוג העבודה‪ ,‬האם היא גורמת להקטנת‬
‫מהירות או הגדלת מהירות‬
‫‪F‬‬
‫‪FX‬‬
‫נסמן עבודה באות ‪W‬‬
‫עבודה של כוח קבוע שווה למכפלת גודל‬
‫רכיב הכוח המקביל להעתק בגודל‬
‫ההעתק‪.‬‬
‫כאשר ‪ α‬היא הזווית בין ווקטור הכוח‬
‫לווקטור ההעתק‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪FX‬‬
‫העבודה היא גודל סקלרי‪.‬‬
‫היא מכפלה סקלרית של שני ווקטורים‪.‬‬
‫יחידות העבודה הן ‪:‬‬
‫‪ N   m   J ‬‬
‫ג'אול )‪(Joule‬‬
‫עבודה של ‪ 1‬ג'אול מתבצעת על ידי כוח של ‪ 1‬ניוטון כאשר‬
‫הוא פועל על גוף ומזיזו ‪ 1‬מטר בכיוון פעולת הכוח‪.‬‬
‫• כאשר הזווית ‪ α‬חדה העבודה חיובית ואז‬
‫המהירות גדלה וכאשר היא קהה העבודה שלילית‬
‫ואז המהירות קטנה‪.‬‬
‫• כאשר הזווית ‪ α‬שווה ל ‪ 90‬מעלות העבודה שווה‬
‫לאפס והכוח אינו עושה עבודה‪ ,‬כלומר אין שינוי‬
‫במהירות‪.‬‬
‫• זיכרו!! כוח ניצב למסלול אינו עושה עבודה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ההגדרה שהגדרנו היא לגבי עבודת כוח ‪F‬‬
‫אחד על הגוף‪.‬‬
‫במידה ויש מספר כוחות הפועלים על הגוף‪,‬‬
‫עבודתם צריכה להיות מחושבת בנפרד‪.‬‬
‫העבודה הכללית הנעשית על הגוף היא הסכום של‬
‫העבודות של כל הכוחות‪ .‬זהו סכום סקלרי מכיוון‬
‫שעבודה היא גודל סקלרי‪.‬‬
‫נסקור כמה כוחות ידועים‪ ,‬ונחשב‬
‫את העבודה שהם עושים ‪ ,‬כשהם‬
‫פועלים לאורך דרך‪.‬‬
‫החיכוך הקינטי כיוונו תמיד הפוך לכיוון ההחלקה‪.‬‬
‫עבור גוף המחליק על משטח‪ ,‬ברור שמדובר‬
‫בכוח הפועל לכיוון הפוך להעתק‪.‬‬
‫‪W  f  cos180  X   f  X‬‬
‫‪k‬‬
‫לכן עבודת כוח החיכוך‬
‫הקינטי תהיה תמיד‬
‫שלילית‪.‬‬
‫‪k‬‬
‫‪f‬‬
‫‪ΔX‬‬
‫‪fk‬‬
‫כיוון שהנורמל תמיד ניצב למשטח‬
‫המגע‪ ,‬הוא יהיה תמיד ניצב‬
‫להעתק‪ ,‬לכן עבודתו שווה לאפס‪.‬‬
‫‪W  f  cos 90  X  0‬‬
‫‪k‬‬
‫‪N‬‬
‫כוח הכובד קבוע בגודלו וכיוונו‬
‫לכן כאשר גוף נע כלפי מטה‬
‫עבודת כוח הכובד חיובית‬
‫וכאשר גוף נע כלפי מעלה‬
‫עבודת כוח הכובד שלילית‬
‫גודל עבודת כוח הכובד שווה ל‬
‫‪W  mgy‬‬
‫‪mg‬‬
‫נצייר גרף של רכיב הכוח בכיוון העתק כתלות‬
‫בהעתק‪.‬‬
‫מתוך הגרף אנו רואים שהשטח הכלוא בין‬
‫הפונקציה לציר העתק מייצג את העבודה‬
‫שמתבצעת‪.‬‬
‫‪Fcosα‬‬
‫‪W‬‬
‫‪x‬‬
‫מלימודי הקינמטיקה קיבלנו ‪ 4‬משוואות‬
‫המתארות תנועה בתאוצה קבועה‬
‫‪2‬‬
‫‪V V‬‬
‫‪x‬‬
‫‪t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x  V t  at‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪V  V  at‬‬
‫‪0‬‬
‫‪V  V  2  a  x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫נוכל להביע את התאוצה ממשתי המשוואות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪V  V  at‬‬
‫‪0‬‬
‫‪V  V  2  a  x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫הפעם נבחר במשוואה ‪:‬‬
‫‪V  V  2  a  x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫בפרק אחר בלימודנו נתייחס למשוואה השניה‬
‫‪V  V  2  a  x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫שימו לב‪ ,‬זאת נוסחה שנכונה רק עבור כוח קבוע!‬
‫ראשית ניזכר בחוק שני של ניוטון‪:‬‬
‫זוהי משוואה שנכונה לכל כוח גם לכוח‬
‫קבוע וגם לכוח לא קבוע‬
‫את המשוואה שקיבלנו נוכל לכתוב זאת‬
‫כך‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V V‬‬
‫‪a‬‬
‫‪2X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
F  ma
‫מחוק שני של ניוטון‬
V V
F m
2X
mV mV
F  X 

2
2
2
f
2
i
2
f
i
2
‫כי זה פשוט יותר יפה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪F  X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫האומנם? או‬
‫בגלל שיש‬
‫סיבה אחרת?‬
‫מבולבלים?‬
‫בואו נמשיך‪ ,‬ונראה מה נוכל להסיק‬
‫בהמשך‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪F  X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫באגף שמאל קבלנו ‪:‬‬
‫‪F  x‬‬
‫מכפלה של‬
‫הכוח השקול בהעתק של הגוף‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪F  X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f‬‬
‫‪i‬‬
‫באגף שמאל יש לנו ביטוי לעבודה‬
‫ואילו באגף ימין יש לנו את הביטוי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫‪2‬‬
‫לגודל ‪:‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪2‬‬
‫אנו קוראים אנרגיה קינטית‬
‫ומסמנים אותה באות ‪EK‬‬
‫כלומר אנרגיה קינטית של גוף שווה למחצית‬
‫המכפלה של מסת הגוף בריבוע המהירות הרגעית‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪EK ‬‬
‫‪2‬‬
‫יחידות המדידה הן ג'אול‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גם אנרגיה קינטית היא גודל סקלרי‪.‬‬
‫אנרגיה קינטית היא מדד לכמות התנועה של הגוף‬
‫הנוצרת כתוצאה מהפעלת כוח לאורך דרך‪.‬‬
‫עבודה כפולה תגרום להכפלת האנרגיה ‪.‬‬
‫האנרגיה הקינטית נמצאת ביחס ישר למסה‪.‬‬
‫גוף שמסתו כפולה מגוף שני בעל אותה מהירות‪,‬‬
‫תהיה אנרגיה כפולה‪.‬‬
‫האנרגיה הקינטית נמצאת ביחס ישר‬
‫לריבוע המהירות‪ ,‬גוף שמהירותו כפולה‬
‫מגוף שני זהה לו במסה‪ .‬תהיה אנרגיה‬
‫גדולה פי ‪.4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪F  X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫נוכל לומר שבאגף ימין כתוב‬
‫השינוי באנרגיה קינטית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV mV‬‬
‫‪‬‬
‫‪ EK  EK‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫איך כל זה עוזר לנו?‬
‫הרי כל מה שרצינו‪ ,‬זה כלי שיוכל‬
‫לעזור לנו להתמודד עם כוח לא‬
‫קבוע !‬
‫שימו לב !‬
‫עבור כוח קבוע‪ ,‬גילינו שהכוח הכלוא בגרף ‪ ,‬כוח‬
‫כתלות בהעתק‪ ,‬מייצג את העבודה‬
‫‪F‬‬
‫‪W‬‬
‫‪x‬‬
‫שימו לב !‬
‫וגודל זה גם מייצג את השינוי באנרגיה קינטית !‬
‫‪F‬‬
‫‪W‬‬
‫‪x‬‬
‫בואו נראה מה קורה עבור כוח לא קבוע‬
‫בדוגמה שלפנינו פועל כוח‬
‫שונה בכל קטע‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Δx3‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪Δx1 Δx2‬‬
‫‪F3‬‬
‫אבל בכל קטע הכוח קבוע‬
‫לכן נחשב את העבודה ואת‬
‫השינוי באנרגיה הקינטית‬
‫עבור כל קטע‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Δx3‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪Δx1 Δx2‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪2‬‬
‫עבור הקטע הראשון‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV mV‬‬
‫‪F X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪1‬‬
‫מהירות‬
‫התחלתית‬
‫מהירות בסוף קטע‬
‫ראשון‪ ,‬שהיא גם‬
‫מהירות התחלתית‬
‫‪F‬‬
‫של קטע שני‪.‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Δx3‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪Δx1 Δx2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪2‬‬
‫עבור הקטע השני‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV mV‬‬
‫‪F X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מהירות התחלתית של‬
‫קטע שני‪ ,‬שהיא מהירות‬
‫סופית של קטע ראשון‬
‫מהירות בסוף קטע‬
‫שני‪ ,‬שהיא גם מהירות‬
‫התחלתית של קטע‬
‫‪F‬‬
‫שלישי‪.‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Δx3‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪Δx1 Δx2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪2‬‬
‫עבור הקטע השלישי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪ F X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מהירות התחלתית של‬
‫קטע שלישי‪ ,‬שהיא‬
‫מהירות סופית של קטע‬
‫שני‬
‫מהירות סופית‬
‫‪F‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Δx3‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪Δx1 Δx2‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪3‬‬
‫נוכל לחבר את כל המשוואות שקיבלנו‬
2
mV mV
F X 

2
2
1
1
2
i
1
2
mV mV
F X 

2
2
2
2
2
1
2
2
mV
mV
 F X 

2
2
f
3
3
2
2
:‫נקבל‬
2
mV
mV
F X  F  X  F X 

2
2
f
1
1
2
2
3
i
3
F
F2
F1
F3
Δx1 Δx2
Δx3
x
2
‫באגף שמאל קיבלנו את השטח הכולל‬
‫הכלוא בגרף‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪F X  F  X  F X ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f‬‬
‫‪i‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪Δx3‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪Δx1 Δx2‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫באגף ימין קיבלנו הפרש בין אנרגיה‬
‫קינטית של סוף תהליך פחות תחילת‬
‫תהליך!‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫‪W‬‬
‫‪TOTAL‬‬
‫שימו לב!‬
‫אין בכלל חשיבות לאנרגיה הקינטית‬
‫במהלך התהליך‪.‬‬
‫אלא רק להפרש בין מצב סופי למצב‬
‫התחלתי!‬
‫כלומר לא מעניין אותנו שהתהליך לא היה‬
‫בתאוצה קבועה !‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫‪W‬‬
‫‪TOTAL‬‬
‫עכשיו נניח שיש לנו כוח משתנה‬
‫כל מה שנצטרך זה לחשב‪ ,‬את עבודת הכוח ע"י‬
‫חישוב השטח הכלוא מתחת לגרף‪ ,‬כוח כתלות‬
‫בהעתק‬
‫‪F‬‬
‫‪x‬‬
‫במידה והפונקציה המתמטית לא ידוע‪,‬‬
‫נוכל להעריך שטח זה ע"י ספירת כמות‬
‫המשבצות ונכפיל מספר זה ‪ ,‬בערך של‬
‫העבודה שמייצגת כל משבצת‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪x‬‬
‫במידה והפונקציה המתמטית ידועה‪,‬‬
‫נוכל לחשב את השטח ע"י חישוב‬
‫אינטגרל של הפונקציה‪.‬‬
‫‪  F  dx‬‬
‫‪W‬‬
‫‪TOTAL‬‬
‫‪x‬‬
‫‪F‬‬
‫עבודה של כוח לא קבוע שווה לשטח‬
‫הכלוא בגרף המתאר את גודל רכיב הכוח‬
‫המקביל להעתק בגודל ההעתק‪.‬‬
‫‪W   F  dx‬‬
‫‪F‬‬
‫משפט עבודה – אנרגיה קינטית‬
W
TOTAL
W
 E E
TOTAL
K
f
 E
K
K
i
‫משפט זה נותן לנו אפשרות למצוא מהירות של‬
‫גוף גם כאשר הכוח אינו קבוע‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫‪ E‬‬
‫‪W‬‬
‫‪TOTAL‬‬
‫בשינוי באנרגיה קינטית אנו מתחשבים רק במצב‬
‫הגוף בסוף התהליך לעומת תחילת התהליך‪.‬‬
‫ואת פעולות הכוח הלא קבוע אנו מחשבים ע"י חישוב‬
‫השטח הכלוא בגרף!‬
‫‪K‬‬
‫‪ E‬‬
‫‪W‬‬
‫‪TOTAL‬‬
‫העבודה הכוללת שנעשית על גוף שווה לשינוי באנרגיה‬
‫קינטית של הגוף‪.‬‬
‫כאשר העבודה חיובית‪ ,‬השינוי באנרגיה הקינטית חיובי‬
‫וכאשר העבודה שלילית‪ ,‬השינוי באנרגיה הקינטית שלילי‪.‬‬
‫בואו נלך לתפוס‬
‫תרגילים‪.......‬‬