דגמי ערים

Download Report

Transcript דגמי ערים

‫ישובים עירוניים‬
‫נושא ‪1‬‬
‫מבנה העיר‬
‫ואיזורים תפקודיים בעיר‬
‫‪1‬‬
‫שימושי קרקע בעיר ( " אזורים תפקודיים")‬
‫‪ ‬למגורים‪-‬בבניה נמוכה מול בניה לגובה (בניה רוויה)‬
‫‪ ‬אזורי מסחר וקניות למיניהם‬
‫‪ ‬לתעשיה‪.‬‬
‫‪ ‬לבילוי ובידור‪.‬‬
‫‪ ‬מוקדי פנאי‪,‬כגון מסעדות בתי קפה וכו'‬
‫‪ ‬מתקני ספורט למיניהם‪.‬‬
‫‪ ‬לתחבורה‪ -‬כבישים ‪ ,‬מסילות ברזל‪ ,‬שדות תעופה‪.‬‬
‫‪ ‬נמל ימי ומרינה ‪.‬‬
‫‪ ‬חוף הים לרחצה‪.‬‬
‫‪ ‬מבני ציבור שונים – בתי ספר ‪,‬גני ילדים ‪ ,‬בנקים ‪,‬בית חולים‬
‫וכו'‬
‫‪2‬‬
3
‫יעדי התכנון‪-‬דוגמה קיסריה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הפרדת תנועה אזורית‬
‫מתנועה מקומית‬
‫מבני ציבור‪ ,‬שטחי שירותים‬
‫וצרכי ציבור וקהילה‪ ,‬שירותים‬
‫מסחריים‪.‬‬
‫תכנון השטחים הפתוחים‬
‫לצרכים מקומיים ואזוריים‬
‫שימור ערכי טבע‪ ,‬נוף ומורשת‬
‫תיירות ונופש עם הפנים לחוף‬
‫הים‪.‬‬
‫הדגשת נוכחות החוף והים‬
‫"עיצוב עירוני" – מיצוב‬
‫קיסריה כיישוב חופי בעל‬
‫מבנה מרחבי וארכיטקטורה‬
‫ייחודיים‪.‬‬
‫תוספת פתרונות דיור‬
‫בשכונות חדשות‪.‬‬
‫תכנית "שלד"‪ :‬מתחמים לפיתוח‪/‬שימור‬
‫[א]‬
‫העיר העתיקה‬
‫אגן העיר העתיקה‬
‫[ ב]‬
‫[ג] "פיתחה אקולוגית"‬
‫חופי הים‬
‫[ ד]‬
‫שמורת החרובים‬
‫[ה]‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫עקרונות התכנון‪ :‬שטחים פתוחים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫איזון בין פיתוח לבין שטחים פתוחים‬
‫ומערכות אקולוגיות‬
‫שימור מורשת‬
‫הגברת תרומת השטחים הפתוחים לרווחת‬
‫התושבים‪.‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫המע"ר‬
‫מרכז העסקים הראשי‪,‬רמת‪-‬גן‬
‫‪6‬‬
‫מאפייני המע"ר‬
‫‪ ‬שימושי קרקע למסחר‬
‫ושירותים‪.‬‬
‫‪ ‬מחירי הקרקע בו ‪ ,‬הגבוהים‬
‫בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬צומח בעיקר בגרעין‬
‫ההיסטורי של העיר‪ .‬מעבר‬
‫ממגורים ‪-‬למסחר‬
‫ושירותים‪.‬‬
‫‪ ‬מתאפיין בתהליכים של‬
‫הרס בניה ישנה ובניית‬
‫גורדי שחקים במקומם‪.‬‬
‫בניית חניונים ‪,‬גשרים‬
‫ומעברים ‪.‬‬
‫‪ ‬בניית בנייני משרדים גבוהים‬
‫מאד – משנה את קו הרקיע של‬
‫העיר‪.‬‬
‫‪ ‬מתאפיין ביוממות גבוהה‪.‬‬
‫‪ ‬בעיות תחבורה ‪,‬רעש ‪ ,‬זיהום‬
‫אויר‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות מסחרית רבה ביום‬
‫ופעילות כאזורי בילוי בלילה‪.‬‬
‫‪ ‬מעט מאד מגורים באיזור זה‪.‬‬
‫‪ ‬שטחו יחסית קטן‪-‬השפעתו‬
‫מרובה מאד‪.‬‬
‫‪ ‬מופיע כחלק עיקרי בדגם‬
‫המעגלי‪,‬הגזרתי והרב‪-‬קוטבי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫קו רקיע של שיקאגו‬
‫‪8‬‬
‫המע"ר של מלבורן ‪ ,‬אוסטרליה‬
‫‪9‬‬
‫מדרש תמונה‪-‬‬
‫‪10‬‬
‫מי מכיר?‬
‫מדרש תמונה‬
‫‪11‬‬
‫ה"שטחים פתוחים" תמיד‬
‫מפסידים במאבק עם "מגורים"‬
‫‪15‬‬
‫גורמים המשפיעים על‬
‫התפתחות העיר‪:‬‬
‫‪‬מחירי הקרקע‬
‫‪‬צירי תחבורה‬
‫‪‬התפתחות שכונות חדשות ומער"י‬
‫משנה‬
‫‪‬הטופוגרפיה של האיזור‬
‫‪16‬‬
‫דגמי התפרסות של עיר‪:‬‬
‫הדגם המעגלי – בורג'ס‬
‫‪18‬‬
‫‪ ‬דגם מעגלי או קונצנטרי – (הדגם לפי בורג'ס)‬
‫‪ ‬שיטת בינוי מסביב למרכז אחד‪.‬‬
‫‪ ‬המרכז יכול להיות שוק‪ ,‬מע"ר או מצודה‪ ,‬וסביבו מערך מעגלי‬
‫של רחובות ובמרחק גדול יותר ממנו – מערך רחובות קשתי‪.‬‬
‫אופייני למוסקבה ולפריס‪.‬‬
‫‪ ‬יתרונות‪:‬‬
‫‪ ‬במעגלים החיצוניים מרחקי הנסיעה קצרים יותר בהשוואה‬
‫לדגם ישר הזווית‪.‬‬
‫‪ ‬זווית הראיה לתנועה היא תמיד ‪ 120‬מעלות במקום ‪ 90‬מעלות‬
‫בישר הזווית‪ .‬התחבורה נוחה‪ .‬התחבורה יוצרת מבנה כוכבי של‬
‫הדגם‪.‬‬
‫‪ ‬יתרון‪ :‬מרחקי הליכה קצרים ‪ ,‬מבנה מכונס‬
‫‪ ‬חסרון‪:‬‬
‫‪ ‬התחבורה הולכת ונעשית קשה יותר ככל שמתקרבים למרכז‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הדגם הגיזרתי ‪ -‬הויט‬
‫‪20‬‬
‫‪ ‬הדגם הגזרתי של הויט‬
‫‪ ‬דגם זה עובד ע"י הויט על בסיס מחקרו על ערים בארה"ב‪.‬‬
‫‪ ‬בסיס הבדיקה שלו היה מגורים ברמות שונות ‪.‬‬
‫‪ ‬הוא טען שאזור המגורים היקרים משפיע על שימוש הקרקע‬
‫בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬קיים רצף טבעי בין המגורים השונים ע"י כך שאנשים עוברים‬
‫מאזור לאזור‪.‬‬
‫‪ ‬הוא טען שמגורים ברמה גבוהה מתמקמים על צירים מהמע"ר‬
‫אל מרכזי משנה אחרים ‪.‬‬
‫‪ ‬מגורים אלה נוטים להתמקם בטופוגרפיה שאין בה שיטפונות ‪,‬‬
‫סמוך לחופי אגמים‪ ,‬נהרות וחופי ים ‪,‬שם אין תעשיות‪.‬‬
‫‪ ‬המגורים היקרים נוטים להתפרס לעבר שטחים הגובלים בגנים‬
‫ובפרקים‪ ,‬קרבה למוסדות ייצוגיים‪ ,‬קרבה למגורי צמרת וכן לעבר‬
‫עורקי תנועה מהירים ונוחים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ ‬המשך הדגם הגזרתי‬
‫‪ ‬לפי החוקר דווקא מגורים אלה קובעים את התפרסות שימושי‬
‫הקרקע בעיר ‪,‬כאשר שאר הגורמים בעיר צריכים להיערך לפי‬
‫גורם זה‪.‬‬
‫‪ ‬בעיר המודרנית והמתועשת‪ ,‬רשת הדרכים ומסילות הברזל‬
‫הופכים להיות גורם מכריע במבנה העיר‪.‬‬
‫‪ ‬הרכבת השפיעה בכך שגרמה בארה"ב לרכז את הפרברים סביב‬
‫פסי הרכבת‪.‬‬
‫‪ ‬התנועה ברכבת איפשרה תנועה של ‪ 50‬ק"מ ממרכז העיר‪ ,‬שהם‬
‫טווח היוממות המירבי לרוב העובדים בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬לפיכך ‪ ,‬הדגם הגזרתי נוצר בעקבות פסי הרכבת‪.‬‬
‫‪ ‬צירי התנועה הציבורית הרחיבו עוד את תחומי המסילה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הדגם הרב קוטבי – האריס ואולמן‬
‫‪23‬‬
‫‪ ‬הדגם הרב‪-‬קוטבי‬
‫– (רב‪-‬מוקדי) –‬
‫‪ ‬לפי דגם זה אין בעיר מוקד משיכה אחד ‪ ,‬כי אם כמה מוקדים‬
‫כמו נמל‪ ,‬מרכז מסחרי שכונתי‪ ,‬אוניברסיטה‪ ,‬פארק‪ ,‬שדה תעופה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬סביב כל אחד מהמוקדים הללו מתפתחת פעילות שונה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫ליד האוניברסיטה נפתחות חנויות ספרים וחנויות מזון מהיר‪.‬‬
‫בקירבת שדה התעופה נבנים מלונות ומחסנים‪.‬‬
‫‪ ‬שימושי קרקע המפריעים זה לזה ‪,‬כמו תעשייה כבדה ומגורים ‪,‬‬
‫יתמקמו במרחק זה מזה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫דגם ישר זוית – שתי וערב‬
‫‪25‬‬
‫‪ ‬דגם ישר הזווית‪,‬‬
‫‪ ‬בנוי על מערכת של שתי וערב של רחובות‪ .‬אופייני לחלקי ערים‬
‫כמו מנהטן בניו יורק‪ ,‬פילדלפיה‪ ,‬מרכז באר שבע‪.‬‬
‫‪ ‬יתרונות הדגם‪:‬‬
‫‪ - ‬בנייה לפי דגם זה קלה כי הקו המנחה היא הצטלבות בין כל‬
‫שני רחובות בזווית ישרה‪.‬‬
‫‪ - ‬נוח לחלק את העיר לשימושי קרקע ‪ ,‬משום שהיא מחולקת‬
‫לריבועים‪-‬ריבועים‪.‬‬
‫‪ - ‬הבתים נבנו במבנים הניצבים זה לזה והתחבורה התנהלה‬
‫בזווית ישרה‪.‬‬
‫‪ ‬חסרונות הדגם‪:‬‬
‫‪ ‬חציית העיר חייבת להיעשות בשלבים‪ ,‬משום שהזוויות הישרות‬
‫שהדגם יוצר‪ ,‬מקשות לקצר את הדרך‪ ,‬ואינן מאפשרות לחצות‬
‫אותה בכיוון אלכסוני‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫דגם לא סדיר‬
‫‪27‬‬
‫‪ ‬דגם לא סדיר‪.‬‬
‫‪ ‬דגם זה מאפיין את שלב המעבר מהכפר אל העיר‪ .‬נובע כתוצאה‬
‫מהעדר תכנון‪ .‬מתאים מאוד לערים עתיקות במקומות שונים‬
‫באירופה ובמזרח התיכון‪ .‬הדגם כולל רחובות ללא סדר קבוע‪.‬‬
‫הבתים מוצבים ללא סדר ולא זיקה למוקד כלשהו‪ .‬התנועה‬
‫המוטורית שיבשה את הדגמים המסורתיים ולכן יכול להיות‬
‫מצב שבעיר אחת יהיו מספר דגמים‪ .‬גם השינויים הרבים‬
‫והמהירים שעוברים על העיר גורמים למצב של דגם לא סדיר‪.‬‬
‫‪ ‬חסרון‪ :‬קושי בהתמצאות‪ ,‬חוסר תכנון עירוני‪ ,‬בניית טלאי על‬
‫טלאי‪.‬יתרון‪ :‬התפתחות מהירה בשל הגידול בצפיפות‪.‬‬
‫‪28‬‬