Slide 1


Slide 2

‫גוף אחד – מערכות רבות‬
‫קיום יום יומי של הגוף‬

‫עיכול‬

‫נשימה‬

‫הובלה‬

‫הפרשה‬

‫מערכות הגנה‬

‫המשכיות‬

‫מערכת חיסון‬

‫מערכת רביה‬

‫תאום ויסות ובקרה‬
‫בתוך ובין המערכות‬

‫מערכת עצבים‬
‫‪‬‬

‫המערכה הורמונלית‬

‫הגוף פועל כיחידת מבנה אחת ומקיים סביבה פנימית‬
‫יציבה ‪ -‬הומיאוסטזיס‬


Slide 3

‫זוהי מערכת הבנויה מתאים מפרישי‬
‫הורמונים‪.‬‬
‫מערכת מתאמת אשר מווסתת ומבקרת את‬
‫הפעילויות המתרחשות בגוף‪ .‬היא אחראית‬
‫ליציבותה של הסביבה הפנימית‪ ,‬ליכולתו של‬
‫הגוף לקלוט מידע מהסביבה החיצונית‬
‫והפנימית‪ ,‬להגיב עליו ולהתאים את תפקודו‬
‫למצבים משתנים בסביבתו‪.‬‬
‫מערכת זו פועלת בדרך של הפרשת חומרים‬
‫לדם‪-‬כלומר‪ ,‬התקשורת שלה עם חלקי הגוף‬
‫השונים היא תקשורת כימית בלבד‪.‬‬
‫פעולתה של מערכת זו איטית והשפעתה בגוף‬
‫נמשכת זמן רב‪.‬‬


Slide 4

‫בלוטה אנדוקרינית‪ -‬זהו איבר הבנוי מתאים המתמחים ביצור‬
‫והפרשה של חומר אל זרם הדם‪ ,‬או של קבוצת חומרים ייחודיים‬
‫לבלוטה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬יותרת הכליה‪.‬‬

‫בלוטה אקסוקרינית‪ -‬זוהי בלוטה המפרישה חומרים שמתנקזים‬
‫לצינור המוצא ומובלים דרכו לסביבה החיצונית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בלוטות זיעה‪ ,‬בלוטת הדמעות ובלוטות הרוק‪.‬‬


Slide 5

‫חומרים הנוצרים בבלוטה שמופרשים מהתאים לנוזל החוץ‬
‫תאי וממנו מגיעים לדם‪.‬‬
‫כל הורמון משפיע בדרך אופיינית על תהליכים מסוימים‬
‫המתרחשים בתאים בגוף‪ .‬יש הורמונים המשפיעים באותו‬
‫אופן על כל התאים בגוף כמו האינסולין‪ .‬אחרים משפיעים‬
‫רק על תאים ברקמות מסוימות‪ .‬יש הורמונים המשפיעים‬
‫על תאים מסוג מסוים ובצורה אחרת על הורמונים מסוג‬
‫אחר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדרנלין המופרש מבלוטת יותרת הכליה הגורם‬
‫להרפייה של שרירם במעיים‪ ,‬אך מעורר את שריר הלב‬
‫להתכווץ בעוצמה גדולה יותר‪.‬‬


Slide 6

‫ההורמונים נחלקים ל‪ 3-‬קבוצות מבחינה כימית‪:‬‬
‫‪)1‬פפטידים (חלבונים)‪ -‬הורמונים מסוג זה בנויים משרשרת של‬
‫חומצות אמיניות‪ .‬רוב ההורמונים משתייכים לקבוצה זו – למשל‬
‫אינסולין‪.‬‬
‫‪)2‬אמינים‪ -‬הורמונים הבנויים מנגזרות של אמוניה כדוגמת ‪T3‬‬
‫ו‪ T4-‬המופרשים מבלוטת התירואיד‪ .‬דוגמא נוספת היא האפינפרין‬
‫(אדרנלין) המופרש מתוך יותרת הכליה‪.‬‬
‫‪)3‬סטרואידים‪ -‬הורמונים המורכבים מכולסטרול כדוגמת‬
‫האלדוסטרון (חיוני לשמירת ריכוז יוני הנתרן בגוף) והקורטיזול‬
‫המופרשים מקליפת יותר הכליה‪ .‬דוגמא נוספת היא הטסטוסטרון‪,‬‬
‫האסטרוגן ופרוגסטרון המופרשים מבלוטות המין‪.‬‬


Slide 7

‫תאים הנתונים להשפעתו של הורמון מסוים נקראים תאי המטרה‬
‫שלו‪.‬‬
‫העובדה שהורמון משפיע רק על תאי המטרה שלו נובעת מכך שרק‬
‫תאים אלה מצוידים באמצעי המתאים לקשירת אותו הורמון‪.‬‬
‫בקרומי התאים נמצאים מבנים מיוחדים הנקראים קולטנים‪ .‬כל‬
‫הורמון נקשר על ידי קולטנים מיוחדים לו‪ ,‬הנמצאים רק בקרומים של‬
‫תאי המטרה שלו‪.‬‬


Slide 8

‫להורמונים יש שני סוגים של‬
‫קולטנים‪:‬‬
‫רצפטורים חוץ תאיים בממברנת התא‪.‬‬‫‪-‬רצפטורים תוך תאיים בציטופלסמה או בגרעין‪.‬‬


Slide 9

‫בגוף האדם שש‬
‫בלוטות‪-‬‬
‫בלוטת יותרת המוח‬
‫(היפופיזה)‪.‬‬
‫בלוטת התריס (תירואיד)‪.‬‬
‫בלוטת יותרת הכליה‬
‫(אדרנל)‪.‬‬
‫הלבלב (פנקריאס)‪.‬‬
‫שחלות‪.‬‬
‫אשכים‪.‬‬


Slide 10

‫זוהי בלוטה בעלת חשיבות מרכזית במערכת כולה משום שהיא‬
‫משפיעה על פעולתן של בלוטות רבות אחרות‪.‬‬
‫היא נמצאת באמצע הראש במרכזו של קו דמיוני הנמתח בין שתי‬
‫האוזניים‪ .‬היא ממוקמת בתוך שקע בעצם הנמצא בבסיס הגולגולת‪.‬‬
‫הבלוטה מורכבת משני חלקים המהווים שתי בלוטות נפרדות‪:‬‬


Slide 11

‫קדמית‪ :‬מפרישה הורמונים המעוררים‬‫את פעולתן של בלוטת המגן‪ ,‬יותרת‬
‫הכליה‪ ,‬תאים מפרישים בשחלות‬
‫ובאשכים‪ .‬ראשית ההתבגרות המינית‬
‫מוכתבת על ידי הורמונים שמפרישה‬
‫ההיפופיזה בתגובה לחומרים‬
‫המופרשים מההיפותלמוס‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ההיפופיזה הקדמית מפרישה הורמונים‬
‫שאינם משפיעים על פעולתן של בלוטות‬
‫אחרות אלא ישירות על תאי מטרה‬
‫בגוף‪.‬‬
‫אחורית‪ :‬מפרישה הורמונים הקשורים‬‫לוויסות ריכוזי המלחים באדם‪ ,‬לשמירה‬
‫על לחץ הדם וכן להפרשת החלב אצל‬
‫אישה מניקה‪.‬‬


Slide 12

‫שתי המערכות המווסתות –‬
‫העצבית וההורמונלית‪ ,‬קשורות‬
‫זו לזו‪ .‬ההיפותלמוס מהווה חלק‬
‫מהמוח ומפקח על ההיפופיזה‬
‫וגם חלק מהמערכה ההורמונלית‬
‫– ההורמונים ווזופרסין‬
‫ואוקסיטוצין נוצרים בהיפותלמוס‬
‫ועוברים דרך קצות האקסונים‬
‫שלו אל ההיפופיזה האחורית‪.‬‬
‫ישנם הורמונים כמו אפינפרין‬
‫ונוראפינפרין המופרשים מליבת‬
‫יותרת הכליה וגם מהווים‬
‫נוירוטרנסמיטורים במערכת‬
‫העצבים העצמאית‪.‬‬
‫‪http://www.ansi.okstate.edu/resource-room/reprod/all/animations/hypothalamus‬‬‫‪pituitary_axis.htm‬‬


Slide 13

‫כל תא מקבל אותות מרחוק ‪-‬‬
‫מבלוטות אנדוקריניות באמצעות‬
‫הורמונים‪ ,‬ואותות מקרוב ‪ -‬אותות‬
‫פרקריניים‬
‫תקשורת פרקרינית היא תקשורת‬
‫בין תאים שכנים‪.‬‬
‫באיור תוכלו לראות תאים ביצור רב‬
‫תאים החשופים למידע המגיע‬
‫מרחוק באמצעות תקשורת‬
‫אנדוקרינית‪ /‬הורמונאלית ולמידע‬
‫המגיע משכניהם באמצעות‬
‫תקשורת פרקרינית‪.‬‬


Slide 14

http://www.ansi.okstate.edu/resource-room/reprod/all/animations/neuralendcrine_reflex.htm


Slide 15

‫ההורמונים המופרשים מהבלוטה מווסתים מכלול רחב של תהליכים‬
‫הקשורים בחילוף החומרים בגופנו‪ ,‬ממלאים גם תפקיד מרכזי‬
‫במנגנוני ההומיאוסטזיס‪.‬‬
‫ההורמונים משפיעים על קצב פירוק הפחמימות בתאים בתהליך‬
‫הנשימה התאית‪ ,‬זאת אומרת הם מווסתים את קצב הפקת האנרגיה‬
‫מהמזון בכל תאי הגוף‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬הורמוני התירואיד מווסתים את קצב היצור והפירוק של‬
‫החלבונים והשומנים בתאים‪.‬‬


Slide 16

‫ההיפופיזה מפרישה הורמון הנקרא‪:‬‬
‫הורמון מגרה תירואיד אשר‬
‫בהשפעתו מייצרת בלוטת המגן‬
‫[התריס] את הורמונייה‪ ,‬אולם כאשר‬
‫רמת ההורמונים של בלוטה זו בדם‬
‫מגיעה לסף מסוים‪ ,‬המידע נקלט‬
‫בהיפותלמוס ובהיפופיזה‪ ,‬והפרשתו‬
‫של הורמון זה נפסקת‪.‬‬
‫ירידה ברמת הורמון זה גורמת‬
‫לירידה בפעילות התירואיד‪.‬‬
‫ההיפופיזה הפועלת באמצעות מעין‬
‫ערוץ תקשורת מעגלי מפקחת על‬
‫בלוטת המגן באמצעות משוב שלילי‪.‬‬
‫‪http://arbl.cvmbs.colostate.edu/hbooks/pathphys/endocrine/basics/control.html‬‬


Slide 17

‫שתי בלוטות אנדוקריניות‪ ,‬הממוקמות על המשטח‬
‫העליון של כל כליה וכליה‪ .‬לכל בלוטה שני חלקים ליבה‬
‫(מדולה) וקליפה (קורטקס)‪.‬‬
‫הקליפה מגורה ע"י הורמונים של ההיפופיזה על מנת‬
‫לייצר שלושה סוגי הורמונים קורטיקורסטרואידים‪,‬‬
‫המשפיעים על חילוף החומרים בגוף וכן על בלוטות‬
‫המין כמו קורטיזול‪ ,‬אלדוססטרון וטסטוסטרון‪.‬‬
‫הליבה מגורה ע"י מערכת הסימפתטית ומייצרת‬
‫אדרנלין ונוראדרנלין‪.‬‬
‫במאמץ מתמשך כאשר הגוף מתחמם ומזיע‪ ,‬מגיע‬
‫להיפותלמוס במוח מידע על איבוד מים ומלחים מהדם‪.‬‬
‫מידע זה עובר להיפופיזה והיא מפרישה הורמון המגרה‬
‫את יותרת הכליה להפריש אלדוסטרון הגורם לתיקון‬
‫ריכוז המלחים בסביבה הפנימית‪.‬‬
‫הפרשת האלדוסטרון‪ ,‬נתונה לבקרה של מנגנון משוב‬
‫שלילי‪ .‬כאשר ריכוז המלחים בסביבה הפנימית חוזר‬
‫לרמתו התקינה‪ ,‬מצטמצמת הפרשת ההרמון ורמתו‬
‫יורדת‪.‬‬


Slide 18


Slide 19

‫זהו הורמון המופרש מתוך יותרת הכליה בעת התרגשות קיצונית‪ ,‬במצבי מתח ובעת‬
‫מאמץ גופני‪ .‬הוא משפיע על תפוקת הלב ומגביר את פעולת פירוק השומנים והפיכת‬
‫גליקוגן לגלוקוז בכבד‪.‬‬
‫האדרנלין מופרש אל שריר הלב‪ ,‬השרירים בדפנות כלי הדם‪ ,‬תאי הכבד ותאי רקמות‬
‫השומן‪.‬‬

‫‪http://highered.mcgraw-hill.com/sites/0072437316/student_view0/chapter47/animations.html‬‬
‫לבחור ‪Action of Epinephrine on a Liver Cell -‬‬


Slide 20

‫בלוטה בחלל הבטן אשר לה פעולות חשובות בגוף האדם‪.‬‬
‫אורכו כ‪ 15-‬ס"מ אצל אדם מבוגר ומשקלו נע בין ‪ 85‬עד ‪ 100‬גרם‪.‬‬
‫ראש הלבלב נמצא בסמוך לתריסריון ואילו קצהו השני של הלבלב‬
‫נוגע בטחול‪ .‬ללבלב יש חשיבות גדולה בוויסות תהליכים בגוף‬
‫האדם מבחינה אקסוקרינית כמו גם אנדוקרינית‪.‬‬


Slide 21

‫מתבטאות ביצירות מיצי לבלב אשר מופרשים דרך תעלות אל‬
‫מערכת העיכול‪ .‬מיצי הלבלב מכילים אנזימים המסייעים לעיכול‬
‫כגון‪ :‬עמילאז‪ ,‬טריפסין‪ ,‬קרבוקסיפפטדאז‪ ,‬ליפאז ונוקליאזות‪.‬‬
‫אנזימים אלו נחוצים לעיכול של חלבונים‪ ,‬פחמימות‪ ,‬שומנים‬
‫וחומצות גרעין‪.‬‬


Slide 22

‫חלקו האנדוקריני של הלבלב מכיל את איי לנגרהנס שמייצר הורמונים‪ .‬כל אי‬
‫בלבלב מכיל‪:‬‬
‫תאי אלפא‪ -‬מפרישים את ההורמון גלוקגון‪.‬‬
‫תאי ביתא‪ -‬מפרישים את ההורמון אינסולין‪.‬‬
‫תאי דלתא‪ -‬מפרישים את ההורמון סומטוסטטין‪.‬‬
‫ההורמונים גלוקגון ואינסולין אחראים לוויסות של רמות הגלוקוז בדם‪ .‬הגלוקגון‬
‫מעודד פירוק של גליקוגן לגלוקוז ושחרור גלוקוז אל הדם‪ .‬האינסולין‪ ,‬שפעולתו‬
‫מנוגדת לזאת של הגלוקגון‪ ,‬אחראי להעלאת רמות הגלוקוז בתאים ולעידוד‬
‫יצירת הגליקוגן‪.‬‬
‫סומטוסטטין הוא הורמון המעכב את הפרשתם של הגלוקגון והאינסולין‪.‬‬

‫אינסולין מעלה את רמת הנשאים‬
‫לגלוקוז ובכך מזרז את חדירתו לתא‪.‬‬
‫בכך גם נשמרת רמת הגלוקוז בדם‪.‬‬

‫‪http://www.mhhe.com/biosci/genbio/tlw3/eBridge/Chp27/animations/ch27/1_glucose_regulation.swf‬‬


Slide 23

‫בלוטות המין באשה בה מתפתחות הביציות‪.‬‬
‫השחלה מייצרת הורמונים סטרואידים במחזוריות סדירה‬
‫בתגובה להורמונים גונדוטרופינים שמופרשים מההיפופיזה‬
‫[‪.[FSH, LH‬‬
‫הן ממוקמות בבטן התחתונה משני צידי הרחם‪ .‬כל שחלה‬
‫מכילה זקיקים רבים‪ ,‬שבתוכם מבשילות הביציות‪ .‬הזקיקים‬
‫מפרישים אסטרוגן וכמות קטנה של אנדרוגן‪ .‬לאחר הביוץ נוצר‬
‫גופיף צהוב באזור הזקיק והוא מפריש פרוגסטרון‪ .‬האסטרוגן‬
‫והפרוגסטרון מווסתים את השינויים ברחם במהלך המחזור‬
‫וההיריון‪.‬‬


Slide 24

‫תפקידם לדאוג לייצור ואחזקה של תאי המין‬
‫הזכריים המשמשים להפריית הביציות‪.‬‬
‫האשכים מפרישים הורמון מין זכרי טסטוסטרון‬
‫האחראי להתפתחות סימני המין המשניים‬
‫בבנים בזמן ההתבגרות‪.‬‬
‫טסטוסטרון מיוצר בתאי "ליידיג"‪.‬‬
‫שק האשכים נמצא מחוץ לגוף כדי לשמור על‬
‫טמפרטורה קרה יותר מהגוף אשר מתאימה‬
‫ליצור ולאחסון של תאי הזרע‪.‬‬


Slide 25

‫זהו הורמון המופרש מתאי הביתא באיי לנגרהנס שבלבלב אל‬
‫מחזור הדם‪.‬‬
‫האינסולין מקורו בחלבון פרו אינסולין‪ :‬חלבון ארוך יותר‬
‫מהאינסולין שנחתך על ידי אנזימים ספציפיים בשתי נקודות‬
‫ובכל יוצר את ההורמון המוגבר‪.‬‬
‫ההורמון מופרש לזרם הדם בעת עליית רמת הגלוקוז‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1970‬יש בידי הרפואה את היכולת לספק אינסולין‬
‫חיצוני לחולי הסוכרת הזקוקים לכך‪.‬‬

‫מבנה תלת מימדי של‬
‫אינסולין‬


Slide 26

‫הפקה ראשונית של האינסולין המלאכותי החלה לקראת סוף‬
‫שנות השבעים של המאה העשרים בדרך הבאה‪:‬‬
‫בודדו את הגן לחלבון אינסולין ו"חתכו" אותו מן הדנ"א של‬
‫האדם בעזרת אנזימי הגבלה והעבירו אותו אל פלסמיד‬
‫(מולקולת דנא קטנה מעגלית) ‪ .‬את הפלסמיד המהונדס שהכיל‬
‫את הגן לאינסולין‪ ,‬החדירו לחיידקים‪.‬‬
‫החיידקים מתרבים ומייצרים כמויות גדולות של אינסולין‪ .‬לבסוף‬
‫מפיקים את האינסולין המשווק כתרופה לסוכרת‪.‬‬

‫פלסמידים (‪ )2‬לצד דנא כרומוזומלי (‪ )1‬בתא חיידק‪.‬‬


Slide 27

‫זוהי מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם ובשתן‪.‬‬
‫סוכרת מסוג ‪ – 1‬סוכרת נעורים‪:‬‬
‫כעשרה אחוזים מחולי הסוכרת סובלים מסוג זה‪ .‬עיקר התופעה היא‬
‫בחולים מתחת לגיל ‪. 30‬‬
‫סוג זה מאופיין בהרס של תאי הביתא בלבלב‪ ,‬הרס זה מוביל בסופו של‬
‫דבר לחוסר מוחלט של אינסולין ותלות מלאה במתן אינסולין חיצוני‪.‬‬
‫סוכרת מסוג זה בעלת הקשר הנמוך ביותר לגנטיקה‪.‬‬
‫בנוסף לנטייה מוקדמת‪ ,‬נדרש גם גורם סביבתי שיהווה את ה"הדק" –‬
‫המיידי להתפרצות התגובה החיסונית ההרסנית כנגד תאי הביתא‪.‬‬
‫כיום המחקר מעיד על ארבעה כיוונים עיקריים‪ :‬הדבקה וירלית‪,‬‬
‫מרכיבים תזונתיים‪ ,‬סטרס‪ ,‬תרופות ורעלים‪.‬‬
‫כיוון טיפולי עתידי בסוכרת הוא טיפול באמצעות תאי גזע עובריים‪:‬‬
‫‪http://www.sumanasinc.com/webcontent/anisamples/stemcells.html‬‬


Slide 28

‫מטרת הטיפול היא להוריד את רמות הגלוקוז בדם על מנת‬
‫להפחית את התסמינים ולמנוע הופעת סיבוכים‪.‬‬
‫חשוב מאוד לבצע מעקב מסודר אחר רמת הגלוקוז בדם על מנת‬
‫לייעל את הטיפול‪.‬‬
‫המעקב מבוצע על‪-‬ידי בדיקות דם תקופתיות במרפאה‪,‬‬
‫ובאמצעות מדידה עצמאית של רמת הסוכר בבית על‪-‬ידי מכשיר‬
‫לבדיקת סוכר (גלוקומטר)‪.‬‬
‫בחלק מהחולים מתחילים מייד עם האבחנה בטיפול תרופתי‬
‫(בייחוד בחולי "סוכרת נעורים" או בחולי "סוכרת מבוגרים"‬
‫שאינם סובלים מעודף משקל)‪.‬‬
‫מכיוון שדרישות הגוף לגלוקוז‪ ,‬ומכאן גם לאינסולין‪ ,‬משתנות‬
‫בהתאם לצורכי האנרגיה של הגוף ולרמת פעילותו‪ ,‬הבעיות‬
‫היומיומיות נובעות מן הקושי בקביעת מינון וזמני לקיחה‬
‫שיתאימו לכל אדם‪ .‬רמת סוכר גבוהה מדי (היפרגליקמיה) עשויה‬
‫להתפתח אם המנה נמוכה מדי‪ ,‬ורמת סוכר נמוכה מדי‬
‫(היפוגליקמיה) עשויה להתפתח כאשר המנה גבוהה מדי‪.‬‬


Slide 29