Transcript חרדה ודיכאון

‫חרדה ודיכאון‬
‫מטרות השיעור‪:‬‬
‫• לדעת להבחין בין דיכאון לבין דמורליזציה‬
‫• לדעת לאבחן ולטפל בדיכאון‪ ,‬בדמורליזציה‬
‫ובחרדה בחולה הפליאטיבי‬
‫• ללמוד מדוע חשוב לטפל בסימפטומים אלה‬
‫• לתרגל טיפול בחולה מדוכא ובחולה חרד‬
‫שיעור הדיכאון בקרב חולי סרטן‬
‫כ‪50% -‬‬
‫הסיבות לתת‪-‬אבחון ותת‪-‬טיפול בדיכאון‬
‫• המחשבה שזוהי תגובה נורמאלית התואמת את‬
‫הנסיבות‬
‫• קושי באבחנה עקב הסימפטומים הגופניים‬
‫המבלבלים‬
‫• סטיגמה‬
‫• חוסר רצון לתת תרופות‪ ,‬עקב תופעות לוואי‬
‫אם לא לתת טיפול – לשם מה לאבחן?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מדוע חשוב לטפל בדיכאון‪:‬‬
‫פוגע ביכולת ליהנות מאירועים ומקשרים‬
‫משמעותיים‬
‫פוגע באיכות החיים‬
‫מעצים כאב פיזי וסימפטומים נוספים‬
‫מפחית את היכולת להיפרד מבני משפחה‬
‫גורם לסבל ולדאגה למטפלים‬
‫גורם סיכון להתאבדות ולבקשת סיוע לסיום‬
‫חיים‬
‫גורמי סיכון‬
‫• דיכאון בעבר‬
‫• דיכאון בקרב בני משפחה קרובים‬
‫• שימוש בסמים‬
‫• מחלות ממאירות מסויימות (לבלב)‬
‫• טיפול תרופתי‬
‫(סטרואידים‪ ,‬וינקריסטין‪ ,‬אינטרפרון‪ ,‬אינטרלאוקין)‬
‫• כאבים וסימפטומים לא מאוזנים אחרים‬
‫שאלה ישירה‬
‫"האם אתה מדוכא"?‬
‫יכולה לשמש שאלת סינון בסיסית‬
‫כי יש לה רגישות בחולים סופניים‬
‫דיכאון בקרב חולים טרמינאליים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סימפטומים פסיכולוגיים‬
‫דיספוריה‬
‫מצב רוח דיכאוני‬
‫עצב‬
‫דמעות‬
‫חסר בהנאה‬
‫חוסר תקווה‬
‫חוסר אונים‬
‫חוסר ערך עצמי (ספציפי לחולה דכאוני ולא לטרמינלי)‬
‫נסיגה חברתית‬
‫אשמה (ספציפי לחולה דכאוני ולא לחולה טרמינלי)‬
‫מחשבות אבדניות‬
‫סימנים נוספים‬
‫• כאב לא מוסבר‬
‫• עיסוק סומאטי רב‬
‫• אי תפקוד רב מהצפוי‬
‫• אי שיתוף פעולה בטיפול‬
‫• חוסר עניין של המטפל‬
‫דמורליזציה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תסמונת שהינה תגובה לסבל קיומי‪ :‬חוסר‬
‫משמעות‪ ,‬חוסר תקווה‬
‫מאופיינת בפסימיות‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬היעדר מוטיבציה‬
‫להתמודד בדרך שונה‬
‫רצון למות‬
‫התופעה נמשכת מעל שבועיים‬
‫רוב החולים הטרמינאליים חושבים על‬
‫התאבדות‬
‫תחושת שליטה במצב של חוסר אונים‬
‫לכן‪ ,‬מחשבות אובדניות אינן מהוות הוכחה לדיכאון‬
‫רוב החולים מוותרים על המעשה האובדני‬
‫כשמציעים להם טיפול תומך הולם‪,‬‬
‫וככל שימיהם מתמעטים‪,‬‬
‫כך הם נעשים יקרים יותר‪.‬‬
‫סבל קיומי‬
‫תחושותיו של החולה‬
‫כאשר הוא מבין‬
‫שהווייתו בעולם הזה‬
‫עומדת להסתיים‬
‫הרגשות שהחולים מבטאים‬
‫בדברם על סבלם הקיומי‪:‬‬
‫חוסר תקווה‪,‬‬
‫חוסר משמעות‪,‬‬
‫אכזבה‪,‬‬
‫חרטה‪,‬‬
‫פחד מפני מוות‬
‫יש להבחין בין‬
‫פחד מתהליך הגסיסה‬
‫לבין פחדים הקשורים‬
‫למוות עצמו‬
‫פחד – מפני גורם מוכר וברור‬
‫חרדה – תחושה כללית של איום לא מוגדר‬
‫כלפי האני הפיזי או הפסיכולוגי‬
‫חרדה כמצב נפשי ‪ /‬חרדה כתכונה‬
‫שיעור החרדה בקרב חולים עם‬
‫מחלה מתקדמת‬
‫כ‪35% -‬‬
‫פחד הנו הסיבה העיקרית לסבל הקיומי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פחד מכאב ומצוקה פיזית‬
‫מלהיות לנטל על אחרים‬
‫מנטישה (משפחה‪ ,‬צוות)‬
‫מלאבד את המעמד האישי‪ ,‬המקצועי‪ ,‬המשפחתי‬
‫או הקהילתי‬
‫מאבדן היכולת המנטאלית‬
‫מלהתמכר לתרופות‬
‫מאבדן הכבוד בתהליך הגסיסה‬
‫ופחד מהמוות עצמו‬
‫טיפול‪:‬‬
‫• טיפול בכאב‬
‫• פסיכותרפיה‬
‫• פסיכו‪-‬פרמאקולוגיה‬
‫– עוזרת ל‪ 80% -‬מהחולים‬
‫• מומלץ לשלב בין‬
‫פסיכותרפיה‪ ,‬חינוך‪/‬יעוץ לחולה ולמשפחתו עם‬
‫טיפול תרופתי‬
‫טיפול תרופתי בדיכאון‬
SSRIs •
‫ מג פומי‬20-60 Fluoxetine (Prozac,Prizma) •
‫ מג פומי‬20-50 Paroxetine (seroxat) •
Tricyclic Antiepressant •
‫ מנות‬2-3‫ מג מחולק ל‬50-150 Amitriptyline (Elatrol) •
Psycho stimulants •
‫ מג מחולק‬30 ‫ מג עד‬2.5-5 Methylphenidate (Ritalin) •
‫ מנות‬2-3 ‫ל‬
‫טיפול תרופתי בחרדה‬
Benzodiazepine •
Clonazepam (Clonex) •
‫ מ"ג פעמיים‬0.5 ‫• מינון התחלתי‬
Lorazepam (lorivan) •
‫ פעמים ביום‬2-3 ‫ מ"ג י‬1 •
SSRIs •
‫פסיכותרפיה ויעוץ‪:‬‬
‫החשוב ביותר הוא להקדיש‬
‫זמן‬
‫לחולה‬
‫ולהקשיב לו‬
‫חשוב להבין את פחדיו של החולה בנפרד מפחדינו‬
‫שלנו‪,‬‬
‫ובנפרד מהפחדים שאנו חושבים‬
‫שנחווה אם נהיה במצבו‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סיכום‪:‬‬
‫יש להבחין בין דיכאון לבין דמורליזציה בחולה‬
‫הפליאטיבי‬
‫בשני המצבים חשוב וניתן לטפל‬
‫טיפול אופטימאלי הנו טיפול משולב של‬
‫פסיכותרפיה ותרופות‬
‫יש להבחין בין פחד לבין חרדה כללית‬
‫מומלץ על טיפול קוגניטיבי בפחדים ותמיכתי‬
‫במצבי חרדה ‪ +‬תרופות במידת הצורך‬