Transcript מחקר איכותני

‫מחקר איכותני – ד"ר ברכה אלפרט‬
‫איסוף נתונים במחקר איכותני‬
‫הכניסה לשדה‬
‫‪ ‬השגת רשות לבצע את המחקר‪ :‬רשות בעל פה‪,‬‬
‫רשות בכתב‬
‫‪ ‬הצגת נושא המחקר מטרותיו‬
‫‪ ‬רגישות‪ ,‬כבוד‪ ,‬גמישות‬
‫‪ ‬השגת הסכמה ושיתוף פעולה‬
‫תצפיות‬
‫‪ ‬תצפית פתוחה‬
‫‪ ‬רשימות שדה‪ ,‬פרוטוקול‪ ,‬יומן שדה‬
‫‪ ‬להכין דפים‪ ,‬מחברת‪ ,‬כלי כתיבה נוח‬
‫‪ ‬להחליט על מבנה דף התיעוד (כתיבה ברצף‬
‫הערות בסוגריים‪ ,‬שוליים רחבים להערות וכד')‬
‫‪ ‬למצוא מקום נוח‪ ,‬לא בולט מדי‪ ,‬לא מפריע‪ .‬לנוע‬
‫לפי הצורך‬
‫‪ ‬לרשום פרטים‪ :‬תאריך‪ ,‬מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬נתוני רקע‬
‫(למשל‪ :‬איזו כיתה ומה מספרה)‬
‫‪ ‬לרשום זמנים (שעה דקות) מדי פעם או בהתחלף‬
‫התרחשות‬
‫‪ ‬לרשום ללא הפסק לאורך זמן‪,‬‬
‫‪ ‬לתעד התרחשויות‪ ,‬אירועים‪ ,‬התנהגויות‬
‫‪ ‬במידת האפשר לרשום מה שנאמר‬
‫דוגמה‬
‫‪‬‬
‫בכיתה שלושים וחמישה ילדים‪ ,‬מזיזים שולחנות ומוציאים‬
‫חוברות עבודה מהילקוטים‪ .‬דליה מחלקת דפים‪ ,‬אומרת‪" :‬שקט‪,‬‬
‫דקה הקשבה‪ ,‬מר זינגר‪ ,‬השיעור התחיל‪ ,‬אני לא רואה שום דבר‬
‫על השולחן שלך‪ ".‬אומרת‪ :‬כל מי שסיים את השורשים והחזון‬
‫עובר לפעילות המדינית של הרצל‪ .‬בכיתה ארבעה טורים‪ ,‬בטור‬
‫הראשון שתי בנות עובדות יחד בחוברת ומשתמשות בספר‪,‬‬
‫אחריהן יושבת בת לבדה עובדת‪ .‬ליד שני שולחנות אחרונים בטור‬
‫שני זוגות‪ :‬בן ובת ושני בנים עובדים יחד‪...‬‬
‫‪ ‬לתאר סביבה פיסית‪ ,‬לסרטט מפה‬
‫‪ ‬לרשום בשוליים או בסוגריים מחשבות‪ ,‬רעיונות‪,‬‬
‫אסוציאציות‪ ,‬מושגים‪ ,‬כל מה שעולה על הדעת‬
‫מעבר לתיעוד הישיר‬
‫‪ ‬לעשות הפסקה – כשקשה‪ ,‬או בהזדמנות מתאימה‬
‫‪ ‬לרשום סיכום כללי של מה שהתרחש בעת‬
‫ההפסקה‬
‫‪ ‬להמשיך לתעד‬
‫‪ ‬בתום התצפית להשלים פרטים ורעיונות מן‬
‫הזיכרון (ככל הניתן סמוך לזמן התצפית)‬
‫תפקיד הצופה וסוגי התצפית‬
‫צופה טהור‬
‫צופה‬
‫משתתף‬
‫תצפית לא‬
‫משתתפת‬
‫תצפית‬
‫משתתפת‬
‫משתתף‬
‫צופה‬
‫משתתף‬
‫טהור‬
‫ראיונות‬
‫‪ ‬ראיון פתוח‬
‫במחקר איכותני הראיון הוא פתוח (בהבדל מראיון מובנה)‬
‫ראיון פתוח הוא אירוע לשוני הדומה לשיחה‬
‫ידידותית ומתערבים בו שני תהליכים משלימים‪:‬‬
‫‪ .1‬התאמה ויצירת זיקה בין החוקר לנחקר‪ -‬החוקר מעודד‬
‫את הנחקר לדבר ושואף לקיום יחסים הרמוניים וליצירת‬
‫אמון המאפשרת זרימה חופשית של מידע‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך של הפקת מידע שיש בו‪ :‬הצגת המטרה של‬
‫הראיון‪ ,‬ושאלות פתוחות שנועדו להבין את נקודת הראות‬
‫של המרואיין‪ ,‬עמדותיו ודרכי החשיבה שלו בצד מידע‬
‫מפורט החשוב לשאלות המחקר‪.‬‬
‫מושגים הקשורים בראיון‬
‫‪ ‬ראיון עומק‬
‫במקרים רבים כך נקרא הראיון כיון שביסודו מונח‬
‫הרצון להבין את עולמם וחוויותיהם של המרואיינים‬
‫ואת המשמעויות שהם מיחסים לחוויות אלה‪.‬‬
‫‪ ‬מודיע‪ ,‬אינפורמנט )‪(Informant‬‬
‫מושג מן האנתרופולוגיה‪ .‬אנשים הנבחרים לראיון‪.‬‬
‫בדרך כלל הבחירה היא באנשים שיש להם רקע‬
‫וותק בשדה ומכאן שיש להם גם מידע ונקודות‬
‫ראות חשובים‪.‬‬
‫‪ ‬פרספקטיבה אמית (‪(Emic perspective‬‬
‫נקודת הראות הפנימית של המרואיין – כיצד הוא‬
‫מבין ומתאר את העולם הנחקר‬
‫‪ ‬התמקדות בסיפורים‬
‫אנשים הם מספרי סיפורים מטבעם‪ .‬סיפור‬
‫סיפורים הוא בבסיסו תהליך של מתן משמעות‬
‫‪ ‬יחסי אמון ושותפות‬
‫יחס כבוד‪ ,‬עניין‪ ,‬תשומת לב‪ ,‬הבנה‪ ,‬נימוס‪ ,‬עניין‬
‫אמיתי באחר‬
‫ראיון מאזכר )‪(Reflective Interview‬‬
‫נערך לאחר התצפיות‬
‫‪ ‬מטרתו להבין את מה שצפינו בו‬
‫‪ ‬ניתן להציג שאלות לגבי פרטים מן התצפית‬
‫ שדורשים הבהרה‬‫ או שדורשים הרחבה‬‫ או שהמראיין מבקש הבנת משמעותם מנקודת‬‫הראות של המרואיין‪.‬‬
‫לקראת הראיון ובמהלכו‬
‫‪ ‬למצוא מקום שקט ונוח‬
‫‪ ‬רצוי מאד להקליט‬
‫‪ ‬לחשוב על הנושא‪/‬ים שעליהם רוצים לשאול‬
‫‪ ‬לחבר ‪ 5-3‬שאלות תיאוריות מקיפות ולהכין שאלות‬
‫ממוקדות‪ .‬המטרה לתת למרואיין לדבר ולא למלא‬
‫את זמן הראיון בשאלות‪.‬‬
‫‪ ‬לעקוב אחר התנהלות הראיון ולבדוק שמתקבלות‬
‫תשובות על שאלות או נקודות חשובות למראיין‬
‫‪ ‬להקציב זמן לכל שאלה ולראיון כולו‪ ,‬להשאיר זמן‬
‫ללא צפוי‬
‫‪ ‬במהלך הראיון לשמוע‪ ,‬להקשיב‪ ,‬לגלות עניין‪,‬‬
‫לשמור קשר עין‬
‫‪ ‬לא להוביל את המרואיין לתשובה‪ ,‬לא להנחות‪ ,‬לא‬
‫להכניס מלים לפה‪ ,‬לא להיות שיפוטי‬
‫‪ ‬לקבל את השפה של המרואיין כמו שהיא‬
‫‪ ‬להיות פתוח לדברים מפתיעים‬
‫סוגי שאלות‬
‫‪‬‬
‫תיאוריות‪ ,‬מקיפות‬
‫תאר‪/‬י לי‪...‬ספר‪/‬י על ‪ ...‬מה זה בשבילך להיות (מורה‪,‬‬
‫אמן‪ ,‬הורה‪?)...‬‬
‫‪ ‬תיאוריות ממוקדות‬
‫היבטים מצומצמים יותר של החוויות והעמדות‬
‫מה קרה באירוע הזה? מה דעתך על הגישה הזאת?‬
‫‪ ‬שאלות המזמינות דוגמאות‬
‫האם תוכל לתת לי דוגמא לתופעה? תאר מקרה ספציפי‪,‬‬
‫‪ ‬שאלות התנסות‬
‫תארו התנסויות שהיו לך בהקשר זה? מה קרה לך? איך‬
‫הרגשת בעת ההתרחשות?‬
‫‪ ‬שאלות הבהרה של מונחים תרבותיים או מקומיים‬
‫למה מתכוונים אצלכם במושג הזה? האם אתה יכול‬
‫להסביר לי את המלה? למה אתה מתכוון?‬
‫‪ ‬שאלות משמעות‬
‫למה? לשם מה? לאיזו מטרה? מה הייתה הכוונה? מה‬
‫הייתה הסיבה ?‬
‫‪ ‬שאלות השוואתיות‬
‫האם אתה יכול להשוות את הניסיון שלך עם הקבוצה‬
‫הזאת לניסיון שלך עם הקבוצה השנייה?‬
‫האם היה לך מקרה דומה בעבר?‬
‫למה כאן הרגשת‪/‬פעלת כך ובמקרה אחר הרגשת‪/‬פעלת‬
‫אחרת? (הבהרת ניגודים)‬
‫‪ ‬השלמה‬
‫שאלות על נושאים‪ ,‬סוגיות‪ ,‬אסוציאציות‪ ,‬הקשרים‬
‫שהמרואיינים מעלים ואנחנו צריכים להבין אותם יותר‬
‫לעומק‪.‬‬
‫האם אתה יכול להרחיב בנקודה זאת?‬
‫‪ ‬מעוררות ומאתגרות‬
‫שאלות המעוררות שיחה‪ ,‬ויכוח‪ ,‬בעייתיות‪.‬‬
‫יש להיזהר בהן כדי לא לאבד את יחסי הקרבה‬
‫והאמון‬
‫להציגן בשלב מתקדם של הראיון‬
‫איסוף מסמכים‬
‫‪ ‬דפי עבודה‬
‫‪ ‬חוברות‬
‫‪ ‬עיתון‪ ,‬כתב עת‪ ,‬עלון‬
‫‪ ‬ספר לימוד‪ ,‬תכנית לימודים‬
‫‪ ‬דפים עם הודעות‪ ,‬כרזות‬
‫‪ ‬ניירות עמדה‬
‫‪ ‬פרוטוקולים של ישיבות‬
‫מושגים מרכזיים במחקר איכותני‬
‫הקשר )‪(context‬‬
‫תיאור גדוש‪ ,‬עשיר )‪)Thick description‬‬
‫הצלבה‪ ,‬טריאנגולציה )‪)Triangulation‬‬