Transcript המחקר הכמותי והעיוני2

‫א‪ .‬מהו מחקר מדעי ?‬
‫המילון מגדיר "מחקר"‪:‬‬
‫"עיון נמרץ וירידה לשורש העניין בנושא מסוים‪ .‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬תוצאות החקירה נכתבות ומוסברות בדו"ח‪,‬‬
‫במאמר או בספר"‪.‬‬
‫מחקר קיים בתחומים רבים ומגוונים בחיים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫מחקר משטרתי או אזרחי אף הוא נחשב למחקר‪.‬‬
‫במסגרת קורס זה אנו מתמקדים במחקר המדעי‪ .‬לצורך‬
‫זה יש להגדיר מהו בעצם מדע ומה מטרתו‪.‬‬
‫המדע חוקר תופעות‪ .‬תופעות טבע הן הבסיס של‬
‫המדע‪ .‬המדע חקר אותן לאורך כל ההיסטוריה‪.‬‬
‫(תופעות חברתיות נחקרו פחות‪ ,‬למעשה התחילו‬
‫לחקור אותן רק לפני כ‪ 150 -‬שנה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬המדע מהו ?‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המדע מוגדר כ"גוף ידע" הנצבר באופן שיטתי‬
‫ואובייקטיבי בתחום מסוים מאורגן ומבוסס על עובדות‪,‬‬
‫תצפיות או ניסויים שהופכים לחוקים כללים ותיאוריות‪.‬‬
‫המדע מצוי במעבדות‪ ,‬בספריות‪ ,‬בכתבי‪-‬עת (תקופונים)‪,‬‬
‫בספרים ובמוחותיהם של המדענים‪-‬המומחים‪.‬‬
‫מה המדע חוקר ? תופעות טבע ותופעות חברתיות ‪.‬‬
‫מדעי הטבע (מדעים מדוייקים)‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬מדעי‬
‫ההתנהגות ומדעי החברה‪.‬‬
‫יצירה עיונית נחקרת במדעי הרוח‪,‬‬
‫מהו לא מדע ? יצירה עיונית‪ :‬שיר‪ ,‬סיפור ‪ ,‬אומנות וכו'‪.‬‬
‫הוראה עצמה נחשבת ליצירה‪.‬‬
‫מה מניע אותנו לחקור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ג'ון דיואי ‪ -‬פילוסוף מהמאה ה‪ 19 -‬אמר כי ‪4‬‬
‫שלבים הופכים אדם להיות מדען‪:‬‬
‫‪ .1‬סקרנות‬
‫‪ .2‬שאילת שאלות‬
‫‪ .3‬חקירה‬
‫‪ .4‬מתן תשובה‪.‬‬
‫מאפייני ותכונות המדע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אובייקטיביות‪-‬עמדותיו האישיות של החוקר אינן באות‬
‫לידי ביטוי במחקר‪ .‬המדען חייב להיות משוחרר מנגיעה‬
‫אישית (מאוד קשה‪ ,‬כי עצם הבחירה בנושא מעידה על‬
‫נגיעה אישית)‪.‬‬
‫אמפיריות‪ -‬המדע אוסף נתונים אמפיריים על פי עובדות‪,‬‬
‫ומגיע למסקנות על סמך ניסיון חושי‪.‬‬
‫דיוק בשימוש במושגים‪ ,‬ודיוק במדידות‪ .‬הדבר חיוני במדע‬
‫כדי להגיע למסקנות נכונות ותקיפות‪.‬‬
‫שיטתיות ‪ -‬עבודה מסודרת בשלבים‪ ,‬כשחייבים לעבור‬
‫את כל השלבים‪ ,‬כדי לחקור (אם כי שיטתיות אינה ערובה‬
‫לגילויים מדעיים כמו במקרה של גילוי הפניצילין)‪.‬‬
‫מאפייני ותכונות המדע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פומביות ורפליקציה – פומביות המדע מביאה ליכולת שיחזור‬
‫(רפליקציה) של המחקר ולבדיקת מהימנותו‪ .‬המחקר חשוף‬
‫לביקורת חיצונית מוחלטת וזה מאפשר לבדוק את טיבו ואת‬
‫הגילויים שלו‪ .‬היכולת לשחזר את המחקר מעיד על שהמחקר זה‬
‫אומר שהמחקר עשוי היטב‪.‬‬
‫שליטה ובקרה על התופעות ‪ -‬החוקר שולט בניסוי‪ ,‬מבקר ומשנה‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫סיבתיות – מטרת המדע לחפש אחר קשרים וסיבות בין תופעות‬
‫(שרשרת סיבתיות)‪.‬‬
‫* סיבתיות היא אחד הדברים החשובים ביותר שהמדע שואף אליו‪.‬‬
‫מטרת המחקר (המדע)‪ ,‬היא לגלות את החוקיות ואת הסיבות‬
‫לתופעות הפיזיות והחברתיות שסביבנו (תיאורית הכאוס נוסחה‬
‫מחוסר יכולת לער‪.‬קוב אחרי הסיבתיות של כל תופעה)‪.‬‬
‫תיאוריה מוגדרת‪:‬‬
‫• כמערכת של טענות על קשרים בין מושגים‬
‫מדעיים היוצרים עקרונות כללים וחוקים מדעיים‪.‬‬
‫• אוסף חוקים זה מציג השקפה מסוימת על‬
‫התופעה (השקפה זו אינה סובייקטיבית אלא‬
‫נובעת כמסקנה לוגית מהחוקים)‪.‬‬
‫• השקפה זו משמשת הסבר העבר וחיזוי‬
‫התופעות בעתיד‪.‬‬
‫היקף התיאוריה‪ :‬מה ההבדל בין חוק מדעי‬
‫לתיאוריה ?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרדיגמה היא תיאוריית‪-‬על‬
‫מודל הוא תיאוריה המוצגת באמצעות תרשימים‬
‫תיאוריה רגילה‬
‫מיני תיאוריה‪ -‬תיאוריה בהיקף קטן‬
‫חוק מדעי‬
‫סוגי מחקרים‪ :‬המחקר עיוני‬
‫(לבחירה ‪(1‬‬
‫• במחקר זה ההתמקדות היא רק בחומר עיוני‬
‫כלומר‪ :‬בספרות המקצועית שבנושא‪ .‬עוסקים‬
‫בעיקר בפרשנות וניתוח טקסטים‪ .‬סיכומם‬
‫וגיבושם לרעיונות חדשים באופן שיטתי מבלי‬
‫להסתמך יתר על המידה על נתונים אמפיריים‬
‫ועל עובדות בשדה‪.‬‬
‫• מחקר זה מאפיין בעיקר את המחקר במדעי‬
‫הרוח ויהדות‪ ,‬בפילוסופיה בלימוד תנ"ך ספרות‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫סוגי מחקרים‪:‬המחקר האמפירי‬
‫(הניסיוני) הכמותי (לבחירה ‪)2‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סוג מחקר זה הוא המחקר המדעי הקלאסי הקיים מזה‬
‫למעלה מ‪ 300-‬שנה במדעי הטבע ואומץ ב‪ 150-‬שנה‬
‫האחרונות על ידי מדעי החברה‪.‬‬
‫את המחקר האמפירי מאפיינות תכונות שהוזכרו כמו‪:‬‬
‫אובייקטיביות‪ ,‬אמפיריות‪ ,‬דיוק שיטתיות ועוד‪.‬‬
‫חלק ממאפיינים אלה אומצו גם על ידי סוגים אחרים של‬
‫המחקר (העיוני והאיכותי)‪.‬‬
‫המחקר הכמותי בודק את ההתנהגות הגלויה של האנשים‪,‬‬
‫ודרכו יוצר את מיפוי התופעה‪ -‬כימות התופעה‪ ,‬כיוון‬
‫ומגמה‪.‬‬
‫הסקת מסקנות הכללת תוצאות המחקר והפרשנות‬
‫לממצאים נובעת ישירות ועד כמה שניתן באופן אובייקטיבי‬
‫מתוצאות המחקר‪.‬‬
‫סוגי מחקרים‬
‫המחקר האמפירי האיכותני (לבחירה ‪)2‬‬
‫• מה זה מחקר איכותני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחקר איכותני הוא מחקר עם אנשים ולא על אנשים‬
‫מחקר איכותני הוא "מחקר האנוש"‪ -‬המתאים במיוחד‬
‫לתחומי חינוך‪ ,‬סיעוד‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‬
‫ופסיכולוגיה (עמיה ליבליך בפתח דבר לשקדי ‪.)2003‬‬
‫מחקר איכותני הוא "הסיפורים והמילים"‪ ,‬אלה הם‬
‫כלים להבניית המציאות ותיאור החוויות הגלומות‬
‫בהם‪.‬‬
‫היכולת לצרף מילים לסיפורים מוכרת כמאפיין‬
‫משמעותי של החוקר האיכותני (שקדי ‪.)2003‬‬
‫סוגי מחקרים‬
‫המחקר האמפירי האיכותני (לבחירה ‪)2‬‬
‫מחקר איכותני מדגיש את הפרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים‬
‫למציאות החברתית‪/‬תרבותית שהם נמצאים בה‪.‬‬
‫מחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו‪ ,‬וזאת לעומת המחקר‬
‫הכמותי הבודק את התוצרים של התהליך‪.‬‬
‫תפקיד החוקר הוא‪:‬‬
‫לחקור את הדברים‪/‬תופעות במיקום הטבעי‪ ,‬למצוא משמעות או לפרש‬
‫את התופעות במונחים שבני אדם משתמשים בהם‬
‫(‪(Denzin & Lincoln, 2000‬‬
‫"החוקר מעוניין בתהליכים יותר מאשר בתוצאות או בתוצרים"‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫"מחקר איכותני הוא "תיאורי"‪ ,‬הוא שואב את נתוניו מהמערך הטבעי‪,‬‬
‫והחוקר הוא מכשיר המחקר העיקרי" (צבר בן‪-‬יהושע‪. (1990 ,‬‬
‫מחקר איכותני הוא "מחקר עם אנשים" ולא "על‬
‫אנשים"‬
‫• נעמה צבר מגדירה מחקר איכותני כ"מחקר עם‬
‫נחקרים ולא על נחקרים" (‪ .)2000‬סוג מחקר זה‬
‫מבטיח חילופים הדדיים בין החוקר לנחקר ומצמצם‬
‫את פער הכוחות וחוסר הסימטריה ביניהם‪ .‬שיטת‬
‫מחקר זו מרחיבה את הקשר בין החוקר לנחקריו‬
‫ומובילה להדדיות ושותפות‪.‬‬
‫• המחקר האיכותני‪ ,‬משלים את הגישה הכמותית‬
‫בכך שהוא מנסה להבין את אופי התנהגותם של‬
‫הנחקרים‪ ,‬והדרך בה הם מפרשים את דרך חייהם‬
‫(פרוש אותו אין אנו רואים במיפוי התופעות)‪ .‬על‪-‬‬
‫מנת להגיע להבנה זאת‪ ,‬המחקר האיכותני מביא‬
‫את החוקר אל הנחקר (צבר בן יהושע‪.)1990 ,‬‬
‫בחירת נושא לעבודה‬
‫בבחירת הנושא הרחב רצוי לבחור בו על פי‬
‫הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬נושא המעורר בך סקרנות‪.‬‬
‫‪ .2‬נושא שיש עליו חומר עיוני רב ונגיש (בספריה‬
‫ובאינטרנט)‪.‬‬
‫שאלות חקר‬
‫שאלת חקר יכולה להיות בנויה סביב אחד או יותר מהנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מה הגורמים‪/‬המניעים לעניין ו‪/‬או לתופעה ?‬
‫‪ .2‬מהן התוצאות ו‪/‬או ההשלכות של העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .3‬מהם היתרונות ו‪/‬או החסרונות של העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .4‬מהם ההיבטים המדיניים או הפוליטיים או הצבאיים או מדיניים או‬
‫כלכליים או חברתיים או כל היבט אחר של העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .5‬כיצד התפתח‪/‬ה העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .6‬מהם הנימוקים של העניין ו‪/‬או התופעה או אילו טענות ניתן לטעון‬
‫על העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .7‬מהן הדעות ו‪/‬או העמדות כלפי העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .8‬כיצד ניתן לתאר את העניין ו‪/‬או התופעה‪ .‬או מהו המבנה של העניין‬
‫ו‪/‬או התופעה‪ .‬או מה מאפיין את העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .9‬מהן המטרות של העניין ו‪/‬או התופעה ?‬
‫‪ .10‬מהם הנושאים שאפשר להשוות? במה הדברים דומים ו‪/‬או‬
‫שונים?‬
‫ניתן לנסח שאלת חקר בצורות שונות‪ ,‬לפניכם מספר‬
‫מילות שאלה והתחלות לניסוח שאלות חקר שונות‬
‫באיזו מידה‬
‫מהם הגורמים העיקריים ל‬
‫מהי החשיבות של‬
‫מה מייחד את‬
‫מהן התוצאות של‬
‫מהי התרומה‬
‫מהן ההשפעות של‬
‫כיצד התאפשר‬
‫מהו הקשר‬
‫מהם המאפיינים הייחודיים של‬
‫מהם המניעים ל‬
‫כיצד השפיעו‬
‫מהן המטרות של‬
‫מה הדומה ומה השונה‬
‫מבנה המאמר העיוני (לבחירה ‪)1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ראשי פרקים‬
‫מבוא‬
‫גוף העבודה‬
‫סכום‬
‫ביבליוגרפיה או מקורות‬
‫ראשי פרקים‬
‫• ראשי הפרקים הינם בעלי חשיבות רבה ומהווים‬
‫למעשה את השלד הראשוני של העבודה‪.‬‬
‫• כדי להכין את ראשי הפרקים‪ ,‬יש להכיר את הרקע‬
‫לעבודה מלכתחילה וכדאי לקרוא לשם כך מספר‬
‫מקורות כלליים המציגים את הנושא באופן רחב‪ ,‬גם‬
‫אם הוא שטחי‪.‬‬
‫• מקורות כאלה יכולים להיות אנציקלופדיות או‬
‫לחילופין‪ ,‬מאמרים קצרים המציגים את הנושא‬
‫ומספקים מושג ראשוני לגביו ‪.‬‬
‫מבוא‬
‫מבוא – המבוא הוא למעשה הרחבה של שם העבודה ובו‬
‫הסבר על מה עוסקת העבודה‪ .‬המבוא ייכתב עם סיום‬
‫כתיבת העבודה‪ .‬המבוא מביא הסבר קצר על העבודה‪ ,‬והוא‬
‫יורכב מחמשת הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרת נושא העבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרת התחום בו החלטת להתרכז בעבודה זו‪ ,‬וציון שאלת‬
‫החקר‪.‬‬
‫‪ .3‬מדוע בחרת לעסוק דווקא בנושא זה‪.‬‬
‫‪ .4‬המקורות העיקריים בהם נעזרת ואם היו קשיים בכתיבה‪.‬‬
‫‪ .5‬הבהרת מבנה העבודה‪ ,‬הקשר בין כל חלק וחלק והסבר‬
‫מדוע היא בנויה כך‪.‬‬
‫גוף העבודה‬
‫• זהו החלק המרכזי והעיקרי של העבודה‪ .‬הבנוי על פי‬
‫ראשי הפרקים שבחרת‪.‬‬
‫• לאחר שהכרנו את הנושא‪ ,‬על הכותב לדון‬
‫בהתפתחותו על פי סדר הגיוני‪.‬‬
‫• אם מדובר בסוגיה היסטורית‪ ,‬הרי שניתן לדון בכך‬
‫על פני ציר הזמן ואילו אם מדובר בסוגיה ניהולית‪ ,‬ניתן‬
‫לפרט את הסדר ההגיוני על פי פרמטרים טכניים‬
‫הנדרשים לצורך החיבור‪.‬‬
‫• סוגיות סוציולוגיות‪ ,‬אמנותיות‪ ,‬ספרותיות וכו'‪ ,‬יש‬
‫למדוד על פי נתוני התפתחות היסטוריים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬
‫אמנותיים וכיוצא באלה ‪.‬‬
‫מקורות לעבודת המחקר‬
‫ישנם סוגי מקורות שונים‪ :‬בעיקר במחקר העיוני‪:‬‬
‫• מקורות היסטוריים‪:‬‬
‫• ראשוניים – מקורות אשר נכתבו בתקופת האירוע אותו הם מסקרים או אליו הם‬
‫מתייחסים‪ ,‬הכוונה למסמכים מקוריים מהם ניתן להפיק מידע באופן ישיר‪.‬‬
‫• משניים – מקורות אשר בוחנים ומבקרים את המקורות הראשוניים‪ ,‬הכוונה‬
‫למאמרים וספרים היסטוריים העוסקים בנושאים שונים‪.‬‬
‫• מקורות מידע כתובים‪:‬‬
‫• ספרי עיון ומחקר‬
‫• כתבות‪ :‬בכתבה סוקרים אירוע או תופעה (לדוגמה‪ :‬סיקור ביקור נשיא ארה"ב)‪.‬‬
‫בכתבה יש בדרך כלל עובדות‪ :‬סדר אירועים‪ ,‬תגובות ועמדות של אנשים שונים‬
‫ונתונים מספריים‪.‬‬
‫• מאמר‪ :‬טקסט בו מביע‪/‬ה הכותב‪/‬ת את דעתו‪/‬ה הפרטית על נושא מסויים‪.‬‬
‫הכותב‪/‬ת יכול‪/‬ה לשלב גם עובדות ודעות של אנשים אחרים‪ ,‬אבל זה ייעשה‬
‫במטרה לחזק את דעתו‪/‬ה‪ .‬מאמרים ניתן למצוא בעיתונים ובמדוריהם ובמוספי‬
‫השבת של העיתונים הגדולים‪.‬‬
‫מקורות לעבודת המחקר‬
‫•‬
‫בעיקר במחקרים אמפיריים‪:‬‬
‫• מאמרים מחקריים (בתוך כתב עת) – מאמר שנכתב על ידי אדם מומחה בתחום‬
‫מסויים‪ .‬המאמר יובאו תוצאות המחקר והמסקנות שעולות מהן‪ .‬מחקרים יכולים לעסוק‬
‫בתחומים רבים ושונים וניתן למצוא אותם בכתבי עת רבים‪.‬‬
‫• מקורות מקוונים באינטרנט ובספריות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מאגרי מידע מקוונים ולא מקוונים‬
‫מאגרי נתונים‪.‬‬
‫אנציקלופדיות כמו‪ :‬ויקיפדיה ועוד‪.‬‬
‫לקסיקון – הגדרת מושגים מדעיים‪ .‬כולל מאמרים קצרים המתמקדים בתחום מסוים‪.‬‬
‫הערכים בלקסיקון קצרים ומתומצתים יותר מאשר באנציקלופדיה‪ ,‬וגם הם מסודרים על פי‬
‫סדר הא"ב‪.‬‬
‫מקורות מידע אנושיים ‪ -‬ראיון עם איש משפחה או איש מקצוע או אדם שיש לו קשר לנושא‬
‫העבודה‪ ,‬שאלונים‪ ,‬תצפית‪.‬‬
‫מקורות נוספים ‪ -‬תכניות טלוויזיה‪ ,‬סרטים‪ ,‬עלוני הסברה‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות‬
‫שאלת המחקר‬
‫דדוקציה‬
‫תיאוריה‬
‫רקע תיאורטי‬
‫השערות‬
‫המחקר‬
‫תפעול‬
‫המחקר‬
‫(שיטה)‬
‫אינדוקציה‬
‫חוק מדעי‬
‫(דיון)‬
‫סקר‪/‬‬
‫מחקר‪/‬‬
‫ניסוי‬
‫עיבוד נתונים ‪/‬‬
‫סטטיסטיקה‬
‫(תוצאות)‬
‫שאלות מחקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫א‪ .‬האם ובאיזה מידה קיים קשר בין ‪ X‬ל‪( ? Y -‬קשר)‬
‫דוגמאות‪ :‬באיזה מידה יש קשר בין חרדה להישגים‬
‫בלימודים ? באיזה מידה יש קשר בין תסכול לתוקפנות?‬
‫באיזה מידה קיים קשר בין גיל תחילת הזחילה לבין גיל‬
‫תחילת הדיבור אצל תינוקות?‬
‫ב‪ .‬האם ובאיזה מידה ‪ X‬גורם ל‪( ? Y-‬סיבה)‬
‫דוגמאות‪ :‬באיזה מידה רמת חרדה משפיעה על הישגים‬
‫בלימודים ? באיזה מידה תסכול גורם לתוקפנות ? באיזה‬
‫מידה תרופה מסוימת משפיעה על לחץ דם ?‬
‫ג‪ .‬האם ובאיזה מידה קיים הבדל בין חלקים שונים ב‪X-‬‬
‫ביחס ל‪ ?Y-‬האם יש הבדל בין בנים לבנות בהישגים‬
‫במתמטיקה?‬
‫אופי ההשערות במחקר הכמותי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫השערה מוגדרת‪ :‬תשובה אפשרית כיוונית לשאלה‬
‫המחקרית‪.‬‬
‫השערות יכולות להיות מופרכות ואז הן מוכחות‪.‬‬
‫השערה מופרכת נקראת השערת ‪ H0‬משום שהמחקר‬
‫לא הוכיח את נכונות הטענה המחקרית ולא השתנה‬
‫דבר (‪.)H0‬‬
‫השערה מוכחת נקראת השערת המחקר או השערת‬
‫‪. H1‬‬
‫למשל‪ :‬אם נשער שקיים הבדל בין בנים לבנות‬
‫בהישגים במתמטיקה ונוכיח זאת‪ ,‬אזי נקבל השערת‬
‫‪.H1‬‬
‫ניסוח השערת מחקר‬
‫• יימצא הבדל ברמת חרדת מבחן בין נבחנים‬
‫במקצועות ריאליים לנבחנים במקצועות‬
‫הומאניים‪ :‬אצל הנבחנים במקצועות ריאליים‪,‬‬
‫רמת החרדה תהיה גבוהה יותר מבין אלה‬
‫הנבחנים במקצועות הומאניים‪.‬‬
‫• ההשערה צצה בעקבות דדוקציה ‪ -‬גזירה לוגית‬
‫מתוך התיאוריה שנבחרה "חרדת מצב"‪-‬החשש‬
‫מכישלון כהסבר להבדלים (על פי התיאוריה שניה‬
‫לחרדת מבחנים)"‪.‬‬
‫שיטת המחקר הכמותי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תפעול (אופרציונליזציה)‪ :‬מה שיטת בדיקת ההשערה ? כיצד‬
‫נבדקת שאלת המחקר? זהו חלק של ה"שיטות מחקר"‪ .‬תרגום‬
‫למספרים את המושגים שאנו רוצים למדוד‪ .‬שאלה כמו‪ :‬באיזו‬
‫מידה תפילה מורידה גשמים ‪ -‬אינה אופרציונלית ואי אפשר‬
‫למדוד אותה ולכן איננה שאלה מחקרית‪.‬‬
‫הניסוי או המחקר כוללים‪:‬‬
‫בחירת המדגם‪ :‬כמובן שבחירת המדגם תיעשה לפי שיטות‬
‫דגימה מקובלות שיילמדו‪.‬‬
‫בחירת כלי מדידה ‪ -‬יש צורך כמובן לבחור כלי מדידה מתאים –‬
‫שאלון חרדה מהימן ותקף‪.‬‬
‫איסוף הנתונים כולל את העברת השאלון וריכוז הנתונים שבו‬
‫באמצעות מחשב‪ ,‬לצורך הכנת העיבוד הסטטיסטי‪.‬‬
‫כלי מחקר כמותיים‬
‫שאלון סגור‬
‫• שאלות שהנחקרים מתבקשים לדרג על פי סולם‬
‫קבוע מראש‪ .‬השאלונים הניתנים לכלל הנחקרים‬
‫הם אחידים והתשובות הנרשמות מקודדות על פי‬
‫סולם מספרי או ערכי‪.‬‬
‫שאלון פתוח‪ -‬משמש ככלי כמותי ואיכותי‬
‫• שאלון בו הנחקר מביע את דעתו על הנושא הנחקר‬
‫על פי שאלות מובנות מראש בכתב‪ .‬האספקט‬
‫הכמותי ניתן לספור את כמות הפעמים ‪ /‬התופעות‬
‫המוזכרות בתשובות הנשאלים‪.‬‬
‫• כימות התופעות‬
‫תצפית‬
‫הנצפות‪.‬‬
‫מבנה המאמר המדעי במחקר כמותי‬
‫‪ .1‬רקע תיאורטי ‪ -‬תיאוריה‪ ,‬מושגים מדעיים‪ ,‬שאלת‬
‫המחקר‪ ,‬השערה‪.‬‬
‫‪ .2‬פרק השיטה ‪ -‬שיטת המחקר‪ .‬המתודולוגיה‬
‫(היבט מעשי מאוד להבנת העשייה המדידה‬
‫והניסוי)‬
‫‪ .3‬תוצאות ‪ -‬הסטטיסטיקה‪ ,‬הגרפים ‪ -‬עיבוד הנתונים‬
‫הסטטיסטיים‪.‬‬
‫‪ .4‬הדיון ‪ -‬חזרה לשיטה החוק‪ ,‬סיכום‪ ,‬מסקנות‪,‬‬
‫משמעויות‪ ,‬נימוקים‪.‬‬
‫שיטת המחקר האיכותנית‬
‫• שיטה זו מבקשת להבין את פעילות האדם‪,‬‬
‫ההבנה תהיה דרך "חדירה לעולמם היומיומי‬
‫של הנחקרים בדרך של התחקות אחר מעשים‬
‫והתנסויותיהם‪ ,‬הקובעים ומעצבים את מציאותם‬
‫היומיומית‪.‬‬
‫• כיוון שהמציאות שונה אצל אנשים שונים‪ ,‬חשוב‬
‫להכיר את נקודות הראות של הנחקרים עצמם‪,‬‬
‫וכיצד הם מבינים את הדברים" (צבר בן‪-‬יהושע‪,‬‬
‫‪.)1990‬‬
‫שאלת המחקר במחקר האיכותני‬
‫• שאלת מחקר במחקר האיכותני היא הצהרה‬
‫המזהה את התופעה הנחקרת‪ ,‬היא עוסקת‬
‫במה את‪/‬ה רוצה להתמקד ומה את‪/‬ה רוצה‬
‫לדעת על הנושא ( ‪(Strause & Corbin,‬‬
‫‪.1990‬‬
‫• שאלות מחקר במחקר האיכותני אינן‬
‫עוסקות בקשר בין משתנים תלויים לבלתי‬
‫תלויים (כנהוג במחקר הכמותי)‬
‫שאלת מחקר לדוגמא‬
‫• נושא המחקר‪ -‬למידה משמעותית חווייתית‬
‫• שאלת המחקר‪ -‬האם לימוד נושא השואה באמצעות‬
‫מקורות מידע ראשוניים (ביקור במוזיאון‪ ,‬שמיעת‬
‫סיפורים מפי אשת עדות‪ ,‬עבודה בתחנות בנושא‬
‫השואה) יוצר סוג למידה והפנמה אחר?‬
‫כלים איכותניים‬
‫ראיון‪ -‬מובנה‪ /‬חצי מובנה‪ /‬פתוח‬
‫• מפגש פנים אל פנים עם הנחקרים‪/‬אינפורמנטים לצורך שמיעת חוות דעתם‬
‫על הנושא הנחקר‪.‬‬
‫• שאילת שאלות על פי תכנון מראש‪ ,‬או מפגש פתוח‬
‫• המראיין רושם או מקליט את התשובות‪.‬‬
‫תצפית‬
‫• מעקב שיטתי‪ ,‬צפייה שיטתית של החוקר על התנהגותם של הנבדקים נושאי‬
‫חקירתו במצבים מסוימים ורישום התנהגויותיהם על פי תכנון מוקדם‪.‬‬
‫שאלון פתוח‪ -‬משמש ככלי כמותי ואיכותי‬
‫• שאלון בו הנחקר מביע את דעתו על הנושא הנחקר על פי שאלות מובנות‬
‫מראש בכתב‪ .‬האספקט האיכותי "השמעת קולם של הנחקרים‪/‬אינפורמנטים‬
‫על התופעה הנחקרת"‪.‬‬
‫ניתוח מסמכים‬
‫• מסמכים כתובים‪ ,‬תמונות‪ ,‬סרטי ווידיאו או פריטים מארכיון‬
‫• )‪(Yin, 1984‬‬
‫גוונים במחקר האיכותני‬
‫• מחקר פנומנולוגי‪ -‬עוסק בחקר את מהות‬
‫החוויה האנושית ‪' /‬התופעה'‪ׂ(PHENOMENON( -‬היא‬
‫מושא החקירה בסוג זה של מחקר איכותני‪.‬‬
‫• במחקר פנומנולוגי תהליך איסוף הנתונים ממוקד‬
‫בראיונות עומק ובאיסוף יומנים אישיים‪.‬‬
‫• החוקרים אוספים מידע מהנחקרים שחוו את החוויה‬
‫באופן אישי‪ ,‬הם שואפים לחקור את משמעות החוויה‬
‫עבור הנחקרים בחיי היום יום שלהם (‪.)Creswell, 1989‬‬
‫גוונים במחקר האיכותני‬
‫• מחקר אתנוגרפי‪-‬‬
‫מחקר העוסק בתיאור ובפירוש‬
‫תרבויות‪ -‬במקום לחקור אנשים‪ ,‬האתנוגרפיה לומדת מאנשים‪.‬‬
‫• מחקר אתנוגרפי מתאים כאשר רוצים ללמוד את ההתנהגות של‬
‫קבוצה בעלת תרבות משותפת (תרבות היא מערכת של סמלים בעלי משמעות)‬
‫( ‪.)Sparadley, 1979‬‬
‫• החוקר האתנוגרף צופה בהתנהגות‪ ,‬לומד את המשמעות‬
‫והאינטראקציות בין הגורמים השונים‪.‬‬
‫• החוקר יהיה שם‪ ,‬יצפה‪ ,‬יתעד‪ ,‬ישאל שאלות ויתייחס ל‪ 3‬דברים‪ :‬מה‬
‫אנשים אומרים‪ ,‬האופן בו הם מתנהגים‪ ,‬החפצים בהם הם‬
‫משתמשים‪.‬‬
‫שיטות לניתוח הממצאים‬
‫‪ ‬קריאת כל החומר והנתונים שנאספו כדי להכירם‬
‫ולהבין את הפוטנציאל הטמון בהם‪" ,‬החוקרים‬
‫צריכים לקרוא את הפרוטוקולים במלואם מספר‬
‫פעמים כדי לקבל תמונה כוללת ותחושת שלמות‬
‫הנתונים (‪(Agar, 1980‬‬
‫‪ ‬חלוקה לקטגוריות‪ -‬קידוד הוא לב ליבו של תהליך‬
‫הניתוח האיכותני של הטקסט‪ .‬הקידוד מאלץ את‬
‫החוקר לבחון את המשמעויות ולקשר בין קטעי‬
‫טקסט)‪(Ryan & Bernad, 2000‬‬
‫שיטות לניתוח הממצאים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיום הקטגוריות‪ -‬קטגוריות ראשיות וקטגוריות‬
‫משנה‪ ,‬שמות הקטגוריות יכולות להילקח‬
‫מהשפה הטבעית של המשתתפים או משדה‬
‫מחקר של החוקר‪.‬‬
‫יצירת עץ קטגוריות‪ -‬ייצוג סכמאטי של מבנה‬
‫המחקר‪.‬‬
‫תיאור‪ -‬יצירת סיפור מפיסות המידע המהווה‬
‫תשובה לשאלות המחקר‪.‬‬
‫כימות הממצאים‪ -‬כימות הקטגוריות ומציאת‬
‫קשרים בין הנתונים‪.‬‬
‫רגשות‬
‫רגשות מפחידים‬
‫תחושות פיסיות‬
‫תחושות של עצב‬
‫חרדה‬
‫צמרמורת‬
‫עצב‬
‫פחד‬
‫זעזוע‬
‫בכי‬
‫חוסר אונים‬
‫הלם‬
‫צער‬
‫חשש‬
‫כאב‬
‫דיכאון‬
‫סבל‬
‫ייאוש‬
‫עץ קטגוריות‬
‫חרדה‬
‫ערמת נעליים‬
‫רגשות מפחידים‬
‫רגשות‬
‫חנה‪,‬‬
‫סיפורים‬
‫חפצים‬
‫זכור לי במיוחד‬
‫למידה חווייתית‬
‫מוזיאון השואה‬
‫אריה פז‬
‫בזמן הסיור והפעילות במוזיאון השואה התעוררו‬
‫בי רגשות של‪....‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫"הרגשתי עצב‪ ,‬הלב שלי דפק מפחד ומהתרגשות"‬
‫אני פתאום הבנתי מה עובר על היהודים וזה עורר בי‬
‫רגשות של בכי"‬
‫"התעוררו בי רגשות של עצב בגלל הילדים שמתו‬
‫בשואה‪ ,‬הרגשתי פחד בגלל שדמיינתי אם זה היה קורה‬
‫לי‪"....‬‬
‫הרגשתי עצוב וחשבתי איך הילדים היו לבדם בזמן‬
‫השואה‪ ...‬חשבתי מה היה קורה לי‪"...‬‬
‫בזמן הסיור והפעילות במוזיאון השואה התעוררו‬
‫בי רגשות של‪....‬‬
‫רגשות שעלו בי בזמן הסיור והפעלות במוזיאון השואה‬
‫‪79‬‬
‫‪60‬‬
‫‪28‬‬
‫‪15‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪N=227‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫עצב‬
‫פחד‬
‫כאב‬
‫רחמים‬
‫שנאה‬
‫צמרמורת‬
‫כעס‬
‫צער‬
‫חרדה‬
‫בכי‬
‫סבל‬
‫אהבה לא"י‬
‫התרגשות‬
‫גאווה‬
‫הזדהות‬
‫ייאוש‬
‫חוסר אונים‬
‫הלם‬
‫זעזוע‬
‫דיכאון‬
‫תקווה‬
‫דיכאון‬
‫אשמה‬
‫מחנק‬
‫זיכרון‬
‫הצגת הממצאים‪ -‬שילוב שיטות‬
‫תפיסת המצרף‬
‫(פאסיג ‪ ,2001‬רביב ‪)2003‬‬
‫ניתוח שאלונים‬
‫היגדים סגורים‬
‫ניתוח שאלונים‬
‫היגדים פתוחים‬
‫ניתוח ראיונות עומק‬
‫אישיים‬
‫ניתוח תצפית‬
‫דוח המחקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניתוח הנתונים במחקר האיכותני הוא המאתגר ביותר‬
‫והתובעני ביותר‪ ,‬שיטת הניתוח חייבת להתבסס על מספר‬
‫כללים‪:‬‬
‫ניתוח איכותני שיטתי‬
‫ניתוח שקוף בו התהליך והמבנה ניתן לשחזור‬
‫מובנה על פי מתודולוגיה‬
‫דוח המחקר נושא אופי תיאורי "עשיר"‪ ,‬כל התיאורים‬
‫מלווים ברקע הקשרי לנושא המחקר‪ -‬ומעובים ע"י‬
‫ציטוטים מפי הנחקרים‪".‬יכולת השכנוע מתחזקת כאשר‬
‫הטיעונים התיאורטיים נסמכים על ידי ראיות והסברים מפי‬
‫קהל המחקר" )‪.(Riessman, 1993‬‬
‫ועכשיו צריך לבחור מסלול‬
‫בחירה ראשונה (‪)1‬‬
‫?‬
‫בחירה שנייה (‪)2‬‬
‫?‬
‫מסלול המחקר מסלול המחקר‬
‫האמפירי‪-‬כמותי‬
‫העיוני‬
‫בו ניתן לשלב גם‬
‫מחקר אמפירי‪-‬איכותי‬
‫ועכשיו צריך לבחור מסלול‬
‫בחירה ראשונה (‪)1‬‬
‫מסלול עיוני‬
‫מאפיינים מרכזיים‬
‫בחירה שנייה (‪)2‬‬
‫מסלול אמפירי‬
‫מאפיינים מרכזיים‬
‫•עוסקים בבדיקת נושאים‬
‫הקשורים במאפייני החינוך‬
‫•אין צורך בסטטיסטיקה‪.‬‬
‫•חומרים רבים זמינים‬
‫בעברית‬
‫•יש צורך בהשלמה כשרוצים‬
‫להמשיך לתואר שני במדעי‬
‫החברה‬
‫•עוסקים בנושאים שצריכים‬
‫להיחקר סטטיסטית‪.‬‬
‫•לומדים סטטיסטיקה ועיבוד‬
‫נתונים במחשב‪.‬‬
‫•אין צורך בהשלמות לתואר‬
‫שני‬
‫•חלק מהמקורות הם באנגלית‬
‫תודה על ההקשבה !!!!‬
‫וזה הזמן לשאלות‪...‬‬