Transcript אלימות בבית הספר דרכי טיפול ומניעה סקירה ספרותית שרלי אלמלם מכללת קיי , באר שבע 2005

‫אלימות בבית הספר‬
‫דרכי טיפול ומניעה‬
‫סקירה ספרותית‬
‫שרלי אלמלם‬
‫מכללת קיי‪ ,‬באר שבע‬
‫‪2005‬‬
‫מבוא‬
‫‪ ‬האלימות הרווחת כל כך בחברה בכלל ובבתי הספר בפרט‪,‬‬
‫מעמידה את הרשויות בפני אחריות ואת אנשי השטח‪ ,‬מורים‬
‫ומנהלים‪ ,‬בפני אתגר מיוחד ‪ -‬להקטין את שכיחות המצבים‬
‫באלימות בביה"ס ולהשפיע על מה שקורה בחברה בכלל‪ .‬הטענה‬
‫הרווחת היא שאין במערכת כלים יעילים להתמודד עם התופעה‪.‬‬
‫האלימות הינה תופעה שכיחה ומתגברת שמופיעה כמעט בכל‬
‫הקשר של חיינו‪ :‬במשפחה‪ ,‬בין שכנים‪ ,‬בכביש‪ ,‬במקומות בילוי‪,‬‬
‫במגרשי ספורט ובבתי ספר‪ ,‬ופוגעת באופן משמעותי באיכות‬
‫החיים‪.‬‬
‫‪ ‬בבית הספר יש לתופעה השפעה על הביטחון האישי של הילדים‬
‫והמורים‪ .‬לנוכח עוצמת האלימות ושכיחותה‪ ,‬אין בידינו אפשרות‬
‫אלא לעסוק בנושא‪ .‬בידי כולנו מופקד צו חברתי לשקוד ללא‬
‫הפסקה על גיבוש מדיניות ועיצוב דרך שתוביל לשיפור במצב‪.‬‬
‫רקע ‪ -‬מהי אלימות?‬
‫‪ ‬האלימות היא תופעה אוניברסלית גם בקרב תרבויות אחרות‪ .‬היא‬
‫נתפסת ע"י פילוסופים ותיאורטיקנים כחלק בלתי נמנע של הקיום‬
‫החברתי האנושי‪ .‬האלימות הינה תופעה מורכבת שמוגדרת‬
‫באופנים שונים‪ .‬להגדרה חשיבות רבה שכן היא משמשת כבסיס‬
‫לתיאור התופעה ולמדידת שכיחותה‪ .‬ככל שההגדרה רחבה יותר‬
‫תימדד יותר אלימות‪ ,‬צמצום ההגדרה מביא לצמצום התופעה‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת האלימות‪ :‬התנהגות אשר תוצאותיה מביאות לפגיעה‬
‫בזולת‪ ,‬הפגיעה יכולה להיות פיזית או פסיכולוגית והיא מערכת‬
‫פגיעה ע"י השפלה ושימוש לרעה בכוח הכפייה‪.‬‬
‫סוגים עיקריים של פגיעות‪:‬‬
‫‪ ‬אלימות פיסית‪.‬‬
‫‪ ‬אלימות מילולית‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה מינית‪.‬‬
‫סוגי אלימות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .‬אלימות פיסית‪.‬‬
‫אלימות זו קשה ביותר ושונה מצורות אחרות של אלימות ‪ .‬השוני‬
‫של אלימות זו מצורות אחרות של אלימות מתבטא בעיקר בכך‬
‫שהיא מנטרלת לחלוטין את הקורבן ומונעת ממנו חופש בחירה ‪,‬‬
‫בעוד שבצורות אחרות של אלימות עדיין נשאר לקורבן יכולת‬
‫להגיב כנגד התקפה‪.‬‬
‫‪ .2‬אלימות מילולית‪.‬‬
‫אלימות מילולית באה לידי ביטוי בהשמעת כינוי גנאי כלפי‬
‫הקורבן לגבי מוצאו ‪ ,‬לבושו ‪ ,‬המשפחה שלו ‪ ,‬המראה שלו ‪ ,‬שמו‬
‫ושם משפחתו ‪ .‬פגיעה מילולית על פי רוב אינה מתוכננת‬
‫ומתרחשת בכל הזמנים ‪ ,‬במחקרים שונים נמצא כי נערים בבית‬
‫הספר מציקים לאחרים יותר מאשר נערות ‪ ,‬נערים תוקפים‬
‫חזיתית ואילו בנות מרכלות‬
‫סוגי אלימות המשך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .‬אלימות מינית‪.‬‬
‫אלימות מינית באה לידי ביטוי כאשר ישנה כפייה של דרישות‬
‫מיניות בלתי רצויות בהקשר של יחסים בין בעלי כוח בלתי שווה ‪.‬‬
‫חלק מהשלבים של אלימות מינית הנם הטרדה מינית וניצול מיני ‪.‬‬
‫הטרדה מינית מוגדרת כתשומת לב בלתי רצויה הכוללת הערות ‪,‬‬
‫בדיחות ‪ ,‬איומים ‪ ,‬לגלוג ‪ ,‬נגיעות ‪ ,‬צביטות ‪ ,‬ושיחות טלפון ‪ ,‬הכל‬
‫על בסיס מין ויחסי מין ‪.‬‬
‫ניצול מיני מוגדר בדרך כלל כמגע גופני – מלא או חלקי – כפוי ‪,‬‬
‫או מגע שנעשה בסכמת האישה ‪ ,‬אך תוך ניצול מעמדו של הגבר‬
‫והבטחת תגמולים ‪ ,‬או איום בהפסדים ‪ ,‬או תוך חיזור ממושך ‪.‬‬
‫התוצאות של ניצול מיני יכולות להיות חמורות ביותר וכוללות‬
‫ירידה בביטחון העצמי ובהנעה של המנוצלות בלימודים ‪ ,‬בעבודה‬
‫או בספורט ‪ ,‬אי יכולת להתרכז ‪ ,‬חוסר שינה ‪ ,‬מחלות ודיכאונות ‪.‬‬
‫תיאוריות המסבירות את תופעת האלימות‬
‫‪ ‬תיאוריות ביופסיכולוגיות ‪ -‬תאורטיקנים כמו פרויד‪ ,‬לורנץ ואדלר‬
‫ראו באלימות אינסטינקט מולד ונטייה בלתי נמנעת הטבועה‬
‫באדם‪ .‬האלימות לדעתם‪ ,‬היא חלק בלתי נמנע מהקיום האנושי‪.‬‬
‫פרויד ראה בתוקפנות ובהרס נטייה טבעית של האורגניזם לשוב‬
‫למצבם הלא אורגני‪ .‬לונרץ ראה בתוקפנות אינסטינקט חיוני‬
‫הדרוש לאורגניזם במלחמת הקיום שלו‪ .‬שניהם סברו כי תוקפנות‬
‫היחיד מזיקה לקיום המין האנושי ויש לספק לאדם אמצעי פורקן‬
‫מתאימים ובלתי מזיקים ע"מ לווסת נטיות טבעיות אלו‪.‬‬
‫‪ ‬תיאוריות הדחף ‪ -‬עפ"י תיאוריות אלו שפותחו בידי דולרד‪,‬‬
‫ברקוביץ ופשבך‪ ,‬התוקפנות היא טבעית ואוניברסלית‪ ,‬אך היא‬
‫תגובתית‪ .‬האדם חווה תסכול כשנחסמת דרכו אל המטרה והוא‬
‫עלול להגיב בתוקפנות‪ .‬התנסויות בתסכולים במהלך החיים‪,‬‬
‫מצטברות וגורמות להיווצרות דחף תוקפני ואלים‪ .‬עפ"י גישה זו‪,‬‬
‫צמצום מצבי התסכול יביא להורדת התוקפנות וצמצום האלימות‪.‬‬
‫תיאוריות המסבירות את תופעת האלימות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תיאוריות הלמידה ‪ -‬גורסות כי התנהגות אלימה נלמדת כמו‬
‫התנהגות אחרת‪ .‬מקורה אינו בכעס או תסכול אלא במערכת‬
‫תגמולים שהסביבה מספקת לביטוי התוקפנות‪ .‬כאשר ניתן‬
‫לאדם גמול חיובי על התנהגות תוקפנית‪ ,‬יחזק הדבר התנהגות‬
‫זו‪ .‬האדם יכול לרכוש התנהגות אלימה דרך חיקוי של מודל‬
‫אלים‪.‬‬
‫תיאוריות אקולוגיות ‪ -‬גורמים אקולוגים שמביאים את האדם‬
‫לידי התנהגות אלימה‪ .‬מדובר בגורמים מחוץ לאישיותו של‬
‫האדם ואשר אינם גורמים חברתיים‪ ,‬מדובר בגורמים כמו‬
‫טמפרטורה‪ ,‬שטח ומזון‪.‬‬
‫לתיאוריות השונות יש יתרונות יחסיים בהסברת התנהגויות‬
‫אלימות אך כולן נותנות הסבר חלקי להתנהגויות מורכבות אלה‪.‬‬
‫חשוב לציין כי ההתמודדות אינה בנויה על גישה תיאורטית‬
‫אחת או עיקרון תיאורטי אחד‪ .‬בהתמודדות עם תופעה מורכבת‬
‫כל כך יש צורך בעקרונות שנובעים מכמה תיאוריות בו זמנית‪.‬‬
‫קיימים שלושה טיפוסי הסברים לתופעת האלימות בתוך בית הספר‪:‬‬
‫‪ .1 ‬אלימות בבית הספר‪ ,‬תוצאה של תרבות חברתית אלימה‪:‬‬
‫‪ ‬עפ"י גישה זו‪ ,‬בית הספר הוא ראי החברה‪ .‬ההתנהגויות האלימות‬
‫עפ"י גישה זו הן תוצר של התפתחות של תת תרבות המכריעה‬
‫במצבי דילמה לכיוון של עבירה על החוק‪ ,‬ומדגישה ערכים של‬
‫חוזק‪ ,‬חוסן‪ ,‬ערמומיות ונקמה‪.‬‬
‫‪ ‬עפ"י גישה זו‪ ,‬תרומת החברה לאלימות בבית הספר אינה תולדה‬
‫של קבוצת שוליים או קבוצת פשע עבריינית‪ ,‬אלא ביטוי לתרבות‬
‫חברתית כוללת אלימה‪.‬‬
‫‪ ‬בהתייחסות לבני נוער‪ ,‬תורמים לתופעת האלימות גם מאפיינים‬
‫אנטגוניסטים כלפי עולם המבוגרים וכלפי נורמות וחוקים‬
‫המוכתבים מלמעלה‪ .‬גישה זו מטילה את האחריות על תופעת‬
‫האלימות על החברה ולא על בתי הספר‪.‬‬
‫הסברים לתופעת האלימות בתוך בית הספר‪:‬‬
‫‪ ‬אלימות בבית הספר‪ ,‬תוצאה של הניסיון הבית ספרי‪:‬‬
‫‪ ‬עפ"י גישה זו‪ ,‬בית הספר הוא מוסד שערכיו‪ ,‬נהליו ומבנהו הפיזי‬
‫והאנושי תורמים להיווצרות האלימות‪ .‬המפגש של התלמיד עם‬
‫התסכולים שבית הספר מציב לימודית וחברתית‪ ,‬עם לחץ עצום‬
‫להישגים‪ ,‬דרישה לנורמות התנהגות מסוימות שנתפסות כלא‬
‫הוגנות ובלתי מתפשרות‪ ,‬עם שיעורים שתוכנם יהיה פעמים רבות‬
‫לא רלוונטי לעולם התלמידים‪ ,‬המפגש עם הרגשה של זרות וניכור‬
‫בבתי ספר גדולים ובכיתות עמוסות עם אקלים ארגוני מתוח ולוחץ‬
‫ועם מורים שחוקים ועייפים‪ ,‬כל אלה גורמים להיווצרות אלימות‬
‫ולתופעות של ונדליזם‪ ,‬גישה זו מטילה הרבה אחריות על בתי‬
‫הספר להיווצרות האלימות ואחריות גם לפתרון הבעיה‪.‬‬
‫הסברים לתופעת האלימות בתוך בית הספר‪:‬‬
‫‪ ‬גורמים מצביים כתורמים להיווצרות אלימות בבית‬
‫הספר‪:‬‬
‫‪ ‬עפ"י גישה זו שינויים במצב או בהקשר הסביבתי בו בית‬
‫הספר פועל ומתפקד‪ ,‬גורמים להיווצרות והתחזקות של‬
‫תופעת האלימות‪.‬‬
‫‪ ‬כניסת מנהל חדש שמנהיג שיטות חינוכיות אחרות‪,‬‬
‫תחלופה גדולה בצוות החינוכי שמחייבת את בית הספר‬
‫להתארגנות מחודשת ויצירת שפה משותפת חדשה‪,‬‬
‫הגירה מאסיבית בשנה מסוימת של עולים חדשים או‬
‫תלמידים אחרים המפרה את האיזון בקרב התלמידים‪,‬‬
‫כל אלו עלולים עפ"י הגישה הנ"ל לגרום לשינוי ואף‬
‫לזעזוע באקלים הבית ספרי ותוך כך לעליה באלימות‪.‬‬
‫תפקיד מערכת החינוך בהתמודדות עם תופעת האלימות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למערכת החינוך תפקיד מרכזי בהקטנת שכיחות התופעה ובבניית אקלים‬
‫מתאים למניעתן‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1998‬הקים שר החינוך דאז‪ ,‬הרב יצחק לוי‪ ,‬ועדה ציבורית לבחינת‬
‫דרכים לצמצום האלימות בקרב ילדים ובני נוער בבתי הספר ומחוצה להם‪.‬‬
‫כבר בתחילת עבודת הועדה התברר שאין פתרון נקודתי להתמודדות עם‬
‫הבעיה‪ .‬תופעת האלימות בקרב בני הנוער היא תופעה מורכבת המושפעת‬
‫ממכלול של גורמים בסביבה המשפחתית‪ ,‬החברתית והמערכתית בה גדל‬
‫הדור הצעיר‪.‬‬
‫אך על אף מורכבותה ניתן להתמודד אתה בהצלחה‪ .‬ניתן לצמצם את האלימות‬
‫בקרב בני הנוער באופן משמעותי‪ ,‬אך על מנת להשיג זאת יש ליישם‬
‫אסטרטגיה מערכתית רב אזורית וארוכת טווח‪.‬‬
‫הוועדה הגישה הצעה לתוכנית לאומית מקיפה לצמצום האלימות בקרב ילדים‬
‫ובני נוער במערכת החינוך בישראל בשנים הקרובות‪.‬‬
‫בהמלצות אלה הושם דגש על אחריות המנהל וצוות בית הספר ובניית תוכנית‬
‫מערכתית שתבוצע על ידם ללא צורך בתקציבים משמעותיים נוספים‪.‬‬
‫עיקרי המלצות הוועדה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לתת בידי המנהל סמכויות שיאפשרו לו לממש את אחריותו לשלומם‬
‫וביטחונם של תלמידיו‪.‬‬
‫הצלחת מספר לא קטן של מנהלים וצוות המורים לפתח בבית ספרם‬
‫אווירה מונעת אלימות‪ ,‬מעידה על חשיבותו ומרכזיותו של מנהל בית‬
‫הספר בכל התהליך‪.‬‬
‫להקים בכל בית ספר ועדה בית ספרית בראשות המנהל‪ ,‬למניעת‬
‫אלימות ותופעות חברתיות נלוות‪.‬‬
‫מחנך הכיתה אחראי לשלומם וביטחונם של תלמידיו‪ .‬בשנים הקרובות‬
‫עליו למקד את הפעילות החינוכית‪ ,‬ברבדיה השונים‪ ,‬בהתמודדות עם‬
‫האלימות ועם תופעות חברתיות דומות‪.‬‬
‫לגבש בכל כיתה במערכת החינוך "מערכת כללי התנהגות בכיתה"‪.‬‬
‫להגביר את הפיקוח וההשגחה על התלמידים בעת ההפסקות‬
‫וההסעות‪.‬‬
‫לחזק את הקשר האישי בין הצוות החינוכי לתלמידים‪.‬‬
‫לחזק את הקשר בין הצוות החינוכי להורים‪.‬‬
‫כל בית ספר חייב להפעיל תכנית למניעת אלימות בבית הספר מתוך‬
‫מאגר התוכניות המומלץ ע"י משרד החינוך‪.‬‬
‫עיקרי המלצות הוועדה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לחזק את הקשר בין הצוות החינוכי להורים‪.‬‬
‫כל בית ספר חייב להפעיל תכנית למניעת אלימות בבית הספר‬
‫מתוך מאגר התוכניות המומלץ ע"י משרד החינוך‪.‬‬
‫לפתח את הסביבה הפיזית של בית הספר‪.‬‬
‫על משרד החינוך לבנות קובץ "כללי התנהגות בבית הספר"‪.‬‬
‫על משרד החינוך לבנות נוהל הדרכה וסיוע מיידי להתמודדות עם‬
‫אירועים חריגים‪.‬‬
‫לבנות יחידות לימוד המסייעות למניעת אלימות בתוכניות‬
‫ההכשרה וההשתלמות של גננות‪ ,‬מורים ומנהלים‪.‬‬
‫על משרד החינוך לקבוע נהלים ברורים לטיפול בתלונות על‬
‫אלימות מצד הצוות החינוכי‪.‬‬
‫על משרד החינוך להציג את נושא צמצום האלימות כמרכיב מרכזי‬
‫בהערכת ותגמול בתי הספר‪.‬‬
‫מהי מניעה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעבר הושם הדגש בהגדרות של פעולות או תוכניות מניעה על‬
‫עצירת התרחשויות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות יש נטייה למעבר להגדרות המנסות לעשות‬
‫שימוש במונחים חיובים יותר והשמת דגש על עשיית מעשים על‬
‫מנת למנוע מצבים אחרים‪.‬‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬למשל‪ ,‬אינו משתמש יותר במונח של‬
‫"מניעת מחלות" אלא ב"קידום הבריאות"‪ ,‬מונח המוגדר כתהליך‬
‫המאפשר להגביר את שליטת האדם בבריאותו ולשפרה‪.‬‬
‫פעולת המניעה היא פעולה שמחליפה מצב בלתי רצוי שאנו צופים‬
‫שיתרחש במצב רצוי וזאת ע"י יצירת תנאים חדשים או סילוק‬
‫גורמים היוצרים את המצבים הלא רצויים במטרה לקדם את‬
‫רווחת בני האדם‪.‬‬
‫‪ 3‬רמות מניעה ‪:‬‬
‫‪ ‬במניעה ראשונית – מדובר על ביצוע פעולת המניעה‬
‫לפני שמצב בלתי רצוי נוצר או לפני שהוא מתחיל‬
‫להיווצר‪.‬‬
‫‪- ‬במניעה שניונית (או משנית) – מדובר בביצוע פעולת‬
‫המניעה בשלב כלשהו לאחר שניכרים הסימנים של‬
‫המצב הבלתי רצוי‪ ,‬וניסיון למנוע את החרפתו‪.‬‬
‫‪- ‬במניעה שלישונית – מדובר על ביצוע פעולת המניעה‬
‫לאחר שהמצב הבלתי רצוי רב מתקיים בניסיון למנוע‬
‫ולצמצם את השלכותיו המזיקות‪.‬‬
‫אסטרטגיות המניעה שעובדות הן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תוכניות שמטרתן העצמת בית הספר‪ ,‬בניית יכולתו ליזום‬
‫חידושים ולשמור עליהם‪.‬‬
‫תוכניות שמכוונות להבהרת והעברת נורמות של התנהגות ע"י‬
‫מיסוד כללי בית הספר ושיפור העקביות באכיפתן או דרך‬
‫פרסום בית ספרי או טקסים‪.‬‬
‫תוכניות הדרכה מקיפות שמתמקדות במגוון של מיומנויות‬
‫התמודדות חברתיות (פיתוח כישורי התנגדות לעמידה‬
‫בלחצים‪ ,‬שליטה עצמית‪ ,‬פתרון בעיות חברתיות‪ ,‬מיומנויות‬
‫תקשורת)‪ ,‬שמועברות באופן מתמשך על מנת לחזק את‬
‫המיומנויות‪.‬‬
‫תכניות שינוי התנהגות ותוכניות שמלמדות "מיומנויות חשיבה"‬
‫לבני נוער בסיכון גבוה‪ .‬יעילות בהפחתת השימוש בסמים‪.‬‬
‫הערכות המשטרה כפעילות מניעה‬
‫‪ ‬היחידה לשיטור קהילתי – עד סוף ‪ 1998‬פעלה יחידה זו בכפוף‬
‫למפכ"ל‪ .‬יחידה זו עוסקת בהטמעת עקרונות השיטור הקהילתי‪,‬‬
‫יצירת שותפויות עם גורמים שונים בקהילה‪ ,‬ביזור שירותי‬
‫המשטרה‪ ,‬פתרון בעיות בדגש על הרמה המקומית וקידום מניעה‬
‫ככלי אפקטיבי למאבק בפשיעה‪.‬‬
‫‪ ‬כחלק מפעילותה‪ ,‬מפתחת היחידה ויוזמת תוכניות למניעת‬
‫פשיעה ובתוכן כאלה תכניות המכוונות להתמודד עם עבריינות בני‬
‫נוער‪.‬‬
‫‪ ‬היחידה אחראית להפעלת מרכזי שיטור קהילתיים (מש"קים)‬
‫שפועלים בשכונות‪ ,‬מקבלת תלונות מאזרחים ואמורים להיות‬
‫מעורבים בפעילות מניעה‪ ,‬הסברה ומבצעים מיוחדים בשכונה‪.‬‬
‫כמו כן לקחה על עצמה היחידה את האחריות לפרוייקט "בית ספר‬
‫בטוח"‪.‬‬
‫הערכות המשטרה כפעילות מניעה‬
‫‪ ‬מצילה – (המועצה לצמצום העבריינות בישראל) –‬
‫גוף הפועל במסגרת המשרד לביטחון פנים (גוף‬
‫שאינו שייך למשטרה)‪ ,‬מטרתו היא לקדם שותפויות‬
‫ברמה המקומית (באמצעות הקמת מצילות מקומיות‬
‫וצוותי עבודה בנושאים שונים הקשורים למניעת‬
‫עבריינות)‪ ,‬ולממן פעילויות למניעת עבריינות (כמו‬
‫פעילויות הסברה‪ ,‬מיגון רכוש וכו')‪.‬‬
‫‪ ‬מקום משמעותי בפעילות מצילה ניתן לנושא המניעה‬
‫בקרב בני נוער בתוך בתי הספר ומחוץ להם‪ .‬מצילה‬
‫פועלת באמצעות עבודה עם קובעי מדיניות תוך שיתוף‬
‫פעולה עם יחידות השיטור הקהילתי ועובדי הנוער ולא‬
‫ישירות עם בני נוער‪.‬‬
‫הערכות המשטרה כפעילות מניעה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פרוייקט "חלון למשטרה"‬
‫פרוייקט זה נולד במסגרת פיתוח מודל "בית ספר בטוח"‪.‬‬
‫הפרוייקט התאפשר בזכות תמיכה של ‪ 3‬גורמים שעבדו‬
‫בשותפות‪ :‬השיטור הקהילתי‪ ,‬בית הספר ותחנת המשטרה‬
‫המקומית‪.‬‬
‫הפרוייקט נועד לפתוח צוהר למשטרה במרחב בית הספר ומכאן‬
‫שמו‪.‬‬
‫מטרותיו עיקריות‪:‬‬
‫להיות אוזן קשבת לתלמידים‪.‬‬
‫לתת מענה לבעיות המועלות על ידי ילדים ובני נוער השרויים‬
‫במצוקה‪.‬‬
‫לשנות את עמדת התלמידים כלפי המשטרה ע"י הפיכתה מגורם‬
‫מאיים לגורם מסייע‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪ ‬תופעת האלימות בבתי הספר נתפסת כיום ע"י אנשי‬
‫מקצוע כמשקפת התדרדרות כלל חברתית ומהווה חלק‬
‫ממגמת שינויים שלילים בנורמות ובערכים בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫‪ ‬ההתעמתות עם תופעת האלימות נמצאה כמעוררת‬
‫תחושות שליליות בעוצמה רבה בקרב אנשי המקצוע ‪-‬‬
‫תחושת איום‪ ,‬פחד‪ ,‬חוסר אונים ותסכול ברמה האישית‬
‫והמקצועית נוכח ממדי התופעה‪ ,‬ואוזלת היד באשר‬
‫ליכולת למגרה ולמנעה‪.‬‬
‫‪ ‬האלימות נמצאה כמוגדרת על ידי חוסר כבוד הדדי‪,‬‬
‫חוסר סובלנות‪ ,‬חוסר הערכה הדדית‪ ,‬התעלמות מזכויות‬
‫הזולת‪ ,‬התעלמות מנורמות חברתיות‪ ,‬שלילת זכותו של‬
‫הפרט לתחושת ביטחון וחוסר תיאום תקשורתי‪.‬‬
‫סיכום‬
‫‪ ‬דרכי ההתמודדות של המערכת החינוכית והכלים‬
‫העומדים לרשות אנשי המקצוע שלה אינם יעילים דיים‬
‫ואינם מספקים מענה אמיתי לצרכים הקיימים‪.‬‬
‫‪ ‬במשטרה קיימת מגמה לחזק את השותפויות עם‬
‫הגורמים בקהילה למניעת עבריינות נוער‪ ,‬וליזום‬
‫פעילויות שהופעלו ע"י גורמים אחרים ללא שיתוף‬
‫המשטרה (גורמים שונים במשרד החינוך מפעילים מס'‬
‫שנים תוכניות שיש להם מרכיבים המתייחסים למניעת‬
‫אלימות‪ ,‬שימוש בסמים וכו')‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ חביב ג‪ .‬בן רבי ד‪ .‬ארגוב ד‪ )2001( .‬הערכות המשטרה בתחום‬‫מניעת פשיעה בקרב בני נוער ‪ ,‬המשרד לביטחון הפנים י‪-‬ם‪.‬‬
‫ מבקר המדינה (‪ )2001‬דו"ח שנתי ‪ 51‬ב' " טיפול משרד החינוך‬‫באלימות בבתי הספר " ירושלים‪.‬‬
‫ הראל י‪ .‬קני ד‪ .‬רהב ג‪ )1998( .‬נוער בישראל ‪ :‬רווחה חברתית‪,‬‬‫בריאות והתנהגויות סיכון במבט בינלאומי‪ .‬מכון ברוקדייל‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫ ד"ר הורביץ ת‪ .‬פרופ' אמיר מ‪( .‬התשמ"א) ‪ " :‬דפוסי התמודדות‬‫של מערכת החינוך עם בעיית האלימות "‪ ,‬ירושלים ‪ :‬מכון הנרייטה‬
‫סאלד‪.‬‬
‫ תפיסות ועמדות יועצים ופסיכולוגים כלפי האלימות בבתי הספר‬‫‪ :‬דו"ח מחקר איכותי (‪ .)1998‬מכון אדמתי‪ ,‬רמת גן‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
Stephens, R.D.(1994). Planning for safer and 
better schools: School violence prevention and
intervention strategies. School Psychology
Review, 23(2), 204-205.
Hyman, I.A. & Perone, D.C.(1998). The other 
side of school violence: Educator policies and
practices that may contribute to student
misbehavior. Journal of School Psychology,
6(1), 7-27/
Larson J. (1994). Violence prevention in the 
schools : A review of selected programs and
procedures. School Psychology Review, 23(2),
151-164.
‫ביבליוגרפיה‬
http://www.police.gov.il/yeladim_unoar/av
aryanut_noar/x_avaryanut_mamar.asp
http://yalkut.brinkster.net/book/book4_9_
1.htm
http://pundit.haife.ac.il/public/violence/ho
mepage.htm
http://www.most.gov.il/article/articleprint/1
218/-1/590



