Transcript alimut
מבוא אלימות הינה התנהגות הנתפסת כחריגה ולא נורמטיבית תלויה בחברה ,בתרבות ובתקופה (גיבור וגרניאק)2002 , אלימות נתפסת בדרך כלל כשימוש לא חוקי ,בלתי מוצדק ומיותר בכוח ,לצורך פגיעה באנשים או רכוש (הורוביץ )2000, ארגון הבריאות העולמי (ז'נבה ,)2002 ,מגדיר אלימות כשימוש מכוון של כוח פיזי ,הפעלת השפעה ,אם באיום ואם במעשה ,כנגד עצמו או כנגד אדם אחר וכתוצאה מכך ישנה סבירות גבוהה מאד לנזק פיזי ,מוות ,נזק פסיכולוגי ,פגיעה ,חוסר התפתחות ומחסור רציונל שכיחות האלימות בשירותי הבריאות בארץ ובעולם ,עולה בהרבה על שכיחות האלימות בכל תחום אחר בשירות הציבורי (רכס, )2007 התופעה מדאיגה ורחבת היקף ,והיא חלק מהאלימות הכללית בחברה הישראלית (לוי)2007, יש משהו כמעט בלתי נתפס -לא הגיוני ,לא רגשי וודאי שלא מוסרי - בכך שאדם תוקף רופא או אחות שכל ייעודם הוא לטפל בו או במשפחתו ולסייע להם לצאת מהמשבר שנקלעו אליו (בלשר)2002, אחיות רבות מדווחות כי הן היו קורבן לאלימות במקום עבודתן (בלשר)2002, סקירת ספרות • • • • • מיומנויות תקשורת מתן יחס גרוע מראה גיל וותק ביטויי אלימות • • • אי מודעות על מצב בריאותי חוסר שביעות רצון על יחס של נותני השירות המתנה ממושכת לקבלת טיפול • • • • • עומס עבודה רעש סביבתי צפיפות חוסר משאבים העדר נהלים בנושא אלימות מטרה לאפיין ולנתח את טיב ההתמודדות של אנשי הצוות הסיעודי במחלקות הכירורגיות בבתי החולים בישראל השערות מרכזיות השערות שקשורות למאפייני אלימות: תופעת האלימות השכיחה ביותר היא אלימות מילולית השערות שקשורות למאפייני הצוות הסיעודי: תופעת האלימות שכיחה יותר במשמרות ערב האלימות נמוכה יותר בקרב צוות ותיק אלימות משבשת המשך תפקוד מקצועי בחינת טיב ההתמודדות: רוב הצוות שחווה אלימות יבחר בדרך הפאסיבית רוב הצוות אינו מקבל תמיכה מספקת מצד הממונים לאחר אירוע אלים רוב הצוות אינו מכיר את נהלים בנושא אלימות שיטה מחקר חתך רטרוספקטיבי אוכלוסיית המחקר אחיות העובדות במחלקות הכרורגיות ,בבי"ח במרכז הארץ מדגם המחקר חולקו 120שאלונים ,אחוז ההיענות78% : n=65 כלי המחקר שאלון אנונימי שנבנה ע"י החוקרות וכלל שלושה חלקים שבדקו : .1מאפיינים דמוגרפיים של הצוות הסיעודי .2דרך ההתמודדות הצוות עם אלימות .3מאפיינים הקשורים לאלימות תוצאות המחקר מאפיני אוכלוסיית המחקר 65אח/יות ממחלקות כירורגיות בבי"ח במרכז הארץ התפלגות לפי מגדר 100.00% 50.00% 0.00% נקבה התפלגות לפי ארץ מוצא 47.70% זכר 44.60% 50.00% 40.00% 30.00% 20.00% 7.70% 10.00% 0.00% ישראל בריה מ לשעבר אחר מאפיני אוכלוסיית המחקר גיל וותק 25או פחות 26-29 30-34 35-42 43-50 51ויותר 9.2% 16.9% 26.2% 23.1% 15.4% 9.2% 1-5 6-10 11-15 16-20 21-25 26ויותר 24.7% 33.9% 16.9% 12.3% 3% 7.6% התפלגות סוגי האלימות 72,30% 10,80% 1,50% השחתת ציוד 12,30% 3,10% פגיע בצוות איום פגיע בצוות ויכוח צעקות מידת החשיפה לאלימות 17% 21% פעם אחת פעמיים 22% 23% 3פעמים 4פעמים ויותר 17% מעולם לא 79%חוו לפחות אירוע אלים אחד ויותר במהלך תקופת עבודתן התפלגות שכיחות אלימות על פי סוגי משמרות 11% במסירת משמרת 14% 33% לילה ערב 42% בוקר האם לדעתך אלימות שכיחה יותר בקרב צוות חדש מוותיק ? 46% 45% כן לא 9% לא השיבו על השאלה 46%מהנשאלים סברו כי אירועי אלימות שכיחים יותר בקרב צוות חדש השפעת האלימות על התפקוד המקצועי של האחות עד כמה לדעתך ,יהיה קשה לאיש הצוות לעבור לסדר היום לאחר אירוע אלים כלפיו ? 46,20% האם לתופעת האלימות יש השפעה על צורת תפקודך ו/או על שיקולך המקצועיים? 38,50% 36,90% 29,20% 16,90% 15,40% 13,80% 3,10% א קשה כלל קשה במידה מועטה קשה במידה בינונית קשה ביותר השפעה רבה השפעה בינונית השפעה מועטה חסר השפעה התפלגות על פי סוגי התמודדות של האחות עם אירוע אלים 47,70% 26,20% 20% 4,60% 1,50% להתעמת עם התוקף להתעלם להתרחק להרחיק את התוקף להזעיק עזרה תמיכה לאחר אירוע אלימות לאחר התקרית האלימה ,האם קיבלת תמיכה מספקת ? התפלגות סוגי התמיכה שאח/ות מקבל/ת 1% מידע רגשית 20% כן 33% לא 42% אף לא אחת מהאפשרויות הנ''ל יעוץ 46% 58% מודעות לנהלים בנושא אלימות ידיעת תוכן הנהלים יודע תוכן הנהלים38.60 % לא ידע תוכן הנהלים 68.40% קיום נהלים במחלקה תוצאות כל ההשערות אוששו מסקנות תופעת האלימות השכיחה ביותר היא אלימות מילולית מרבית האחיות נחשפו לאירועי אלימות בעבודתן אחיות בעלות וותק נמוך נחשפות ליותר אירועי אלימות האלימות שכיחה יותר במשמרות ערב אלימות משבשת המשך תפקוד מקצועי רוב הצוות שחווה אלימות בחר להגיב בדרך פאסיבית רוב הצוות מדווח כי אין לו תמיכה מספקת מצד הממונים לאחר אירוע אלים רוב הצוות מדווח כי אינו מכיר נהלים בנושא אלימות המלצות כפועל יוצא משכיחות גבוה של אירועי אלימות כלפי אחיות ואנשי צוות אחרים ,יש צורך ברור בגיבוש תוכנית מקומית אשר תמפה ,תעריך ,ותמדוד אותם. וארצית יש צורך בערוב גופים נוספים כגון משרד הרווחה ומשטרה, השתלמויות צוותיות הפורסות אסטרטגיות נכונות להתמודדות עם התופעה ולמניעת התפתחותה או החמרתה אין די בקיומן של נהלים -יש צורך ברור בגיבוש שיטה להטמעת הנהלים ובדיקת יעילותן מתן ייעוץ פסיכולוגי לאחיות ואנשי צוות שנחשפו לאירועי אלימות במטרה לאפשר להם לחזור לתפקוד בהקדם. חוזר המנהל הכללי תודות גב' שושי פרידמן מרכזת תחום המחקר בסיעוד אחות אחראית מרינה פנחסוב הנהלת הסיעוד בית חולים וולפסון תודה על הקשבה