התהליך הסיעודי - התפתחות הסטורית

Download Report

Transcript התהליך הסיעודי - התפתחות הסטורית

Rina Tunin RN, M.Sc,
Advanced Practice Nurse
in Oncology
‫הנושאים שיידונו‬
‫‪ ‬מה זה סיעוד‬
‫‪ ‬התהליך הסיעודי‬
‫‪ ‬התפתחות היסטורית‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרות‪.‬‬
‫‪ 5 ‬שלבי התהליך הסיעודי‪.‬‬
‫מה זה סיעוד?‬
‫סיעוד זה אבחנה וטיפול בתגובות‬
‫אנושיות לבעיות קיימות או פוטנציאליות‬
‫)‪(ANA,1980‬‬
‫תיאורית המערכות ‪The Systems Theory -‬‬
‫(בסיס תיאורטי לשימוש בתהליך הסיעודי)‬
‫מערכת היא מכלול מרכיבים בעלי יחסי גומלין‬
‫)‪ ,)interrelated parts‬בו לכל מרכיב יש תפקיד וגם‬
‫למערכת במלואה יש תפקיד‬
‫(‪)Auger, 1976‬‬
‫אפשר לבודד מערכת למחקר‪ ,‬אבל בן אדם הוא יותר מ‪-‬‬
‫(‪)Rogers,1970‬‬
‫ושונה מ‪ -‬סך כל איבריו‬
‫אדם מוגדר כשלם‪ ,‬כוללני‪.‬‬
‫תיאורית המערכות ‪The Systems Theory -‬‬
‫האדם הוא מערכת – סכום חלקי המערכת יוצרים תערובת‬
‫יחודיית‪ ,‬שהיא יותר מסכום חלקיה בלבד‬
‫‪Input‬‬
‫‪Throughput‬‬
‫‪Output‬‬
‫התהליך הסיעודי ‪ -‬הגדרות‬
‫• תהליך בעל סדר לוגי לפתרון בעיות‪ ,‬הבא ליישם טיפול‬
‫סיעודי כך שצורכי המטופל לטיפול כזה מקבלים מענה‬
‫כוללני ויעיל‪.‬‬
‫( ‪Donges, Moorhouse & Burley (1995‬‬
‫הגדרות ‪ -‬המשך‬
‫• התהליך הסיעודי הינו סדרה של צעדים מדעיים אשר‬
‫מסייעים לאח‪/‬ות להשתמש בידע התיאורטי כדי לאבחן‬
‫את החוסן וצורכי הטיפול הסיעודי של אנשים‪ ,‬ולבצע‬
‫פעולות התורמות להשגה‪ ,‬החזקה וקידום ברמה‬
‫גבוהה של תפקודים גופניים‪ ,‬נפשיים וחברתיים‪.‬‬
‫)‪(Lindberg, Hunter & Kruszewski ,1998‬‬
‫תהליך קבלת החלטות‬
‫התהליך‬
‫הסיעודי‬
‫תהליך פתרון‬
‫בעיות‬
‫שיטת פתרון‬
‫בעיות מדעית‬
‫התהליך הסיעודי ‪ -‬התפתחות היסטורית‬
‫טיפול על סמך מסגרת רופפת על‪-‬פי המודל הרפואי‬
‫‪ Lydia Hall - 1955‬הצגת המושג "התהליך הסיעודי"‬
‫עבר הגדרות שונות‬
‫החל מ‪ 3 -‬שלבים‬
‫‪ANA- American Nurses Association - 1973‬‬
‫הגדרת ‪ 5‬שלבי התהליך הסיעודי‪.‬‬
‫התהליך הסיעודי‬
‫אומדן‬
‫אבחנה‬
‫תכנון‬
‫הערכה‬
‫מטופל‬
‫התערבות‬
‫שלבי התהליך הסיעודי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אומדן ‪ -‬איסוף מידע באופן שיטתי הקשור לחולה‬
‫אבחנה‪ -‬הגדרה של אבחנות סיעודיות (על סמך המידע‬
‫שנאסף באומדן)‬
‫תכנון ‪ -‬בניה של תוכנית לפיתרון של האבחנות‬
‫הסיעודיות שהוגדרו‬
‫התערבות ‪ -‬יישום תוכנית הטיפול לפעולות מעשיות‬
‫הערכה ‪ -‬של יעילות תוכנית הטיפול וביצוע שינויים‬
‫בתכנון להשגת מטרות אשר לא הושגו‬
‫יתרונות התהליך הסיעודי‬
‫‪ ‬צעדיו ממוקדים בתגובות האנושיות והיחודיות של‬
‫המטופל‪/‬הקבוצה למצב בריאות נתון‪ .‬נבנית תוכנית‬
‫טיפול כוללנית וייחודית להם‬
‫‪ ‬מאורגן ושיטתי‬
‫‪ ‬שיטת פתרון בעיות בכל המסגרות‪ ,‬עם מטופלים בכל‬
‫הגילאים‬
‫‪ ‬המטופל לוקח תפקיד פעיל בקבלת החלטות‬
‫המשפיעות על בריאותו (מעלה שביעות רצון‪ ,‬תחושת‬
‫שליטה‪ ,‬לקיחת אחריות ומחויבות להשגת המטרות‬
‫שהוצבו)‬
‫יתרונות התהליך הסיעודי ‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬מספק שפה משותפת לאנשי המקצוע‬
‫‪ ‬כלי להערכת הטיפול הסיעודי כמותית ואיכותית‬
‫‪ ‬עונה לחישובי עלות‪-‬תועלת תוך קידום טיפול כוללני‬
‫‪ ‬מעלה שביעות רצון וצמיחה מקצועית של האח‪/‬ות‬
‫ההנחות הבסיסיות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החולה הינו בן אנוש ועל כן יש להתייחס אליו בכבוד‬
‫ישנם צרכים אנושיים בסיסים שיש למלא על פני‬
‫צרכים אחרים‬
‫לחולה הזכות לקבלת טיפול איכותי המתבסס על אמון‪,‬‬
‫חמלה‪ ,‬מקצועיות והתמקדות על בריאותו ועל מניעת‬
‫חולי‬
‫יחסי חולה‪-‬מטפל‪ ,‬הם הבסיס להצלחת התוכנית‬
‫)‪(Doenges, & Moorhuse, 1992‬‬
‫לביצוע תהליך סיעודי נדרשים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ידע‬
‫יצירתיות‬
‫הסתגלות‬
‫אימון‬
‫מנהיגות‬
‫מיומנויות בתחום התקשורת‬
‫סיכום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מה זה סיעוד‬
‫האדם כמערכת‬
‫שלבי התהליך הסיעודי‬
‫יתרונות התהליך הסיעודי‬
‫אומדן ‪Assessment -‬‬
‫הגדרה ‪:‬‬
‫אומדן הוא תהליך שיטתי ודינמי בו האחות‪ ,‬דרך‬
‫האינטראקציה עם המטופל‪ ,‬קרוביו ומספקי טיפול‬
‫בריאותי אחרים‪ ,‬אוספת ומנתחת נתונים על‬
‫המטופל‪.‬‬
‫)‪(ANA 1991‬‬
‫אומדן – מה נאסוף‬
‫• תפיסות ותפקוד ברמה‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫הביולוגית‬
‫פסיכולוגית (רגשית)‬
‫משפחתית‪-‬חברתית‬
‫רוחנית‬
‫אומדן ‪ -‬איך‬
‫ראיון ‪+‬‬
‫הסתכלות ‪ +‬בדיקה‬
‫גופנית‬
‫‪ +‬בדיקות עזר‬
‫אומדן סובייקטיבי ואובייקטיבי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ראיון‬
‫הסתכלות‬
‫בדיקה גופנית‬
‫בדיקות עזר‬
‫סובייקטיבי – ‪S‬‬
‫• "אני מרגיש שהלב שלי פועם מהר"‬
‫• "אני מרגיש חולשה"‬
‫• "אני יודעת שמשהו לא בסדר עם התינוק שלי"‬
‫אובייקטיבי ‪O -‬‬
‫• קצב דופק לב ‪ 150‬פעימות בדקה‬
‫• המטופל נראה חיוור‬
‫• ‪Hg 10‬‬
‫• ‪ml 250‬שתן כהה מאוד‬
‫ראיון‬
‫מטרת הראיון‬
‫להבין את הדרך בה המטופל רואה‬
‫את חוסניו‪ ,‬חולשותיו‪ ,‬תפיסתו‪,‬‬
‫רגשותיו והתנסויותיו‬
‫מקורות מידע ‪:‬‬
‫• ראשוני ‪ -‬המטופל‪.‬‬
‫• משני ‪ -‬בן זוג‪ ,‬משפחה קרובה וחברים‪.‬‬
‫אנשי מקצוע אחרים‪,‬‬
‫• שלישי ‪-‬‬
‫רשומות רפואיות וסיעודיות‬
‫ספרות מקצועית‪.‬‬
‫מסגרת איסוף נתונים‬
‫‪Maslow’s basic need framework‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫צרכים פיזיולוגיים (אוכל‪ ,‬חמצן‪ ,‬מים‪,‬‬
‫טמפרטורה‪ ,‬הפרשות‪ ,‬מנוחה‪ ,‬הימנעות מכאב‪,‬‬
‫מין‪ ,‬פעילות‪ ,‬גירוי)‪.‬‬
‫צרכי בטחון ובטיחות‪.‬‬
‫אהבה והשתייכות‪.‬‬
‫הערכה עצמית‪.‬‬
‫הגשמה עצמית‪.‬‬
‫מסגרת איסוף נתונים‬
‫‪Gordon’s functional health patterns‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫תפיסת בריאות ‪ /‬דפוסי ניהול בריאות‬
‫דפוס תזונתי מטבולי‬
‫דפוס ההפרשות‬
‫דפוס פעילות ‪ /‬תרגול‬
‫דפוס ידע ‪ /‬תפיסה‬
‫דפוס שינה‬
‫דפוס תפיסה עצמית‬
‫דפוס תפקידים ויחסים‬
‫דפוס מיניות ורבייה‬
‫דפוס התמודדות – סבילות לסטרס (דחק)‬
‫דפוסי ערכים – אמונות‬
‫‪ ‬טופס האומדן הוא רק כלי‪ ,‬האחות צריכה להשתמש בכלים‬
‫מקצועיים ולהתמקד‪/‬למצוא‪/‬להרחיב נקודות בעיתיות‪ ,‬ולהוסיף מידע‬
‫חסר‬
‫‪‬יש להבהיר למטופל שמטרת הראיון היא להכיר אותו כראוי‪ ,‬כדי‬
‫לבנות תוכנית טיפול סיעודית מותאמת עבורו‬
‫‪ ‬מיומנויות תקשורת (ילמדו בקורס נפרד)‬
‫‪‬אי נוחות בשאילת שאלות –‬
‫ למטופל יש זכות לא לענות‬‫ כאשר הוא בוחר לענות‬‫‪ -‬מובטח לו שהמידע חסוי וישמש רק למתן טיפול‬
‫הסתכלות‬
‫הסתכלות‬
‫מידע המתקבל מהסתכלות על המטופל‬
‫וסביבתו‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫ ל"ד‬‫‪ -‬נפיחות הקשורה לשבר‬
‫אומדן כוללני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרטים דמוגרפים‬
‫תלונה עיקרית‬
‫מחלה נוכחית‬
‫היסטוריה בריאותית‬
‫היסטוריה משפחתית‬
‫רקע אישי וחברתי‬
‫סקירת מערכות‪-‬‬
‫ממצאים מבדיקות עזר‬
‫בדיקה גופנית‬
‫סיכום‬
‫ראיון סובייקטיבי !‬
‫אובייקטיבי !‬
‫אומדן ממוקד‬
‫• מכוון לבעיה סיעודית ייחודית אשר התגלתה כעת‬
‫• אומדן ממוקד לאחר ניתוחים ‪ ,‬פרוצדורות‬
‫• באיסוף נתונים ראשוני כאשר ישנו חשד לבעיה‬
‫סיעודית ויש צורך באימות על‪-‬ידי תשאול או בדיקה‬
‫גופנית נוספת‬
‫)‪(Carpenito- Moyet, 2006‬‬
‫אומדן לאוכלוסיות שונות‬
‫בביצוע אומדן באוכלוסיות שונות פעמים הדגש משתנה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אומדן לילדים‬
‫אומדן לקשישים‬
‫אומדן לנשים הרות‬
‫אומדן לחולי נפש‬
‫לכל סוגי לקוחות הסיעוד‬
‫• לפרט‬
‫• למשפחה‬
‫• לקהילה‬
‫אומדן משפחה‬
‫• אומדן היחיד במשפחה‬
‫• אומדן אינטראקציה בין תת מערכות‬
‫• אומדן המשפחה כיחידה‬
‫• אומדן המשפחה בסביבה (ביקור בית‪ ,‬קהילה)‬
‫בריאות המשפחה היא מערכת קשורה (רשת) מאחר שבני‬
‫המשפחה שותפים לאותה סביבה ונשענים ‪ /‬תלויים האחד‬
‫בשני‪.‬‬
‫צפיה וראיון משפחה הוא קשה יותר מראיון היחיד – עמידה‬
‫מול הכוח הקולקטיבי שלהם (הסטוריה‪.)...‬‬
‫סיכום שלב האומדן‬
‫‪ .1‬מה – תפיסות ותפקוד ברמה הביולוגית‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬חברתית‪,‬‬
‫רוחנית‬
‫‪ .2‬איך –‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לפי סדרי עדיפויות‬
‫ראיון‬
‫בדיקה גופנית‬
‫בדיקות עזר‬
‫‪ .3‬למי ‪ -‬למטופל‪ ,‬למשפחה‪ ,‬לקהילה‬
‫‪ .4‬כמה ‪ -‬כוללני מול ממוקד‬
‫‪ .5‬סוג המידע ‪ -‬סובייקטיבי מול אובייקטיבי‬
‫אבחנה ‪Diagnosis -‬‬
‫ניתוח מידע ‪ +‬זיהוי בעיות ‪ +‬יצירת אבחנות סיעודיות‬
‫ובעיות משותפות‬
‫חוסנים‬
‫אבחנה סיעודית – ‪Nursing Diagnosis‬‬
‫הגדרה ‪ :‬שיפוט קליני של תגובת הפרט‪ ,‬המשפחה‬
‫או הקהילה לבעיית בריאות אקטואלית או‬
‫פוטנציאלית ולתהליכי חיים‪.‬‬
‫האבחנה הסיעודית מהווה את הבסיס‬
‫לבחירת ההתערבות הסיעודית המיועדת‬
‫להשגת התוצאות שהן בתחום האחריות‬
‫והמחויבות של הסיעוד‪.‬‬
‫‪NANDA ,1990‬‬
‫)‪(North American Nursing Diagnosis Association‬‬
‫סוגי אבחנות סיעודיות‬
)actual diagnosis) ‫אבחנה קיימת‬
)High/Risk diagnosis( ‫ גבוה‬/‫אבחנה בסיכון‬
)possible diagnosis) ‫אבחנה אפשרית‬
)Wellness diagnosis( ‫אבחנת רווחה‬
)Syndrome diagnosis( ‫אבחנת סינדרום‬
.1
.2
.3
.4
.5
‫ניסוח אבחנה סיעודית קיימת –‬
‫בשיטת ‪PES‬‬
‫‪Problem + Etiology + Signs & Symptoms‬‬
‫בעיה קשור ל גורם‪ ,‬מתבטא בסימנים וסמפטומים‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬הפרעה בשלמות העור קשור ל חוסר תנועה ‪,‬‬
‫מתבטא ב שברים של העור במרפקים ובאזור‬
‫הסקרום‪.‬‬
‫דוגמה ‪:‬‬
‫בחילות קשור לסטרס ‪,‬מתבטא בתלונות המטופל על‬
‫תחושות של "מתהפכת לי הבטן"‬
‫הפרעה בהתרוקנות (עצירות) קשור לירידה בתנועתיות‬
‫המעיים‪ ,‬מתבטא בקושי בהוצאת צואה‬
‫אבחנה סיעודית קיימת‪ -‬הגדרה‬
‫• סימנים‪:‬‬
‫– סימן מג'ורי‪ -‬נמצא במעל ‪ 80%‬מהמטופלים עם הבעיה‬
‫– סימן מינורי – לא ספציפי לבעיה‬
‫בבעיה קיימת‪:‬‬
‫• קיומו של סימן מג'ורי אחד לפחות‬
‫• גורמים –‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫סביבתיים‬
‫פיזיולוגים‬
‫פתולוגיים‬
‫וחברתיים‬
‫אבחנה בסיכון או בסיכון גבוה‬
‫(‪)High-Risk/Risk diagnosis‬‬
‫אבחנה בסיכון ‪ -‬שיפוט קליני לפרט או קבוצה‬
‫העלולים לפתח הבעיה‬
‫אבחנה בסיכון גבוה – שיפוט קליני לפרט או‬
‫קבוצה הפגיעים ‪/‬רגישים יותר מאחרים באותה‬
‫הסיטואציה לפתח בעיה‪.‬‬
‫ניסוח אבחנה בסיכון‪/‬בסיכון גבוה‬
‫האבחנה מנוסחת בשלושה חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬הבעיה ‪" -‬בסיכון ל" או "בסיכון גבוה ל"‬
‫‪ .2‬גורם הסיכון‬
‫‪ .3‬ביטויים מג'ורים אפשריים של הבעיה‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫בסיכון גבוה לזיהום קשור ל‪:‬‬
‫– קיומו של אתר לכניסת חיידקים‪ ,‬משני לחתך ניתוח‬
‫– להפרעה בזרימת הדם משנית לסוכרת‬
‫עלול להתבטא ב‪:‬‬
‫אבחנה אפשרית‬
‫הינה אבחנה המתארת חשד לבעיה סיעודית אך אין‬
‫ממצאים מספיקים בכדי לקבוע בוודאות‪.‬‬
‫אבחנה אפשרית מנוסחת בשני חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬הבעיה הסיעודית‬
‫‪ .2‬קשורה למידע המחשיד את האחות בקיום הבעיה‬
‫)‪(Carpenito- Moyet, 2006‬‬
‫אבחנת רווחה (‪)Wellness diagnosis‬‬
‫"שיפוט קליני לגבי פרט‪ ,‬קבוצה או קהילה במעבר מרמת‬
‫רווחה קיימת לרמה גבוהה יותר"‬
‫(‪)NANDA,1992‬‬
‫צריכים להתקיים שני תנאים ‪:‬‬
‫‪ .1‬רצון להגביר רווחה ‪ .2‬מצב‪/‬תפקוד קיים‬
‫האבחנה מנוסחת מחלק אחד בלבד וכוללת את המונח‬
‫שיפור איכות (‪(enhanced‬‬
‫דוגמה ‪ :‬מוכנות לשיפור איכות תהליך משפחתי‪.‬‬
‫אבחנת סינדרום (‪)Syndrome diagnosis‬‬
‫מכילה הרכב של אבחנות סיעודיות קיימות או‬
‫בסיכון‪ ,‬הקשורות לאירוע או מצב מסוים‪ .‬מייצג‬
‫מצב מורכב של המטופל הדורש אומדן‬
‫והתערבויות סיעודיות‪ .‬ניסוח האבחנה הוא‬
‫בחלק אחד המכיל את הסיבה או הגורם‬
‫המשפיע‪.‬‬
‫אבחנת סינדרום (‪)Syndrome diagnosis‬‬
‫‪ NANDA‬אבחנו חמישה סינדרומים‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬סינדרום טראומת אונס‪.‬‬
‫(פרופיל של אבחנות סיעודיות ‪:‬‬
‫חרדה‪ ,‬הפרעה בדפוסי שינה‪ ,‬פחד‪,‬‬
‫אבל‪ ,‬כאב‪ ,‬בסיכון גבוהה לדפוסי מין‬
‫לא יעילים)‪.‬‬
‫בעיות משותפות‬
‫‪Collaborative problems‬‬
‫סיבוכים פיזיולוגיים מסוימים שאחיות יכולות לעקוב‬
‫אחר התחלה או שינוי במצב‪ .‬אחיות מנהלות בעיות‬
‫משותפות כשהן משתמשות בהוראות רפואיות‬
‫והוראות סיעודיות להתערבות‪ ,‬כדי לצמצם את‬
‫הסיבוכים במצבו של המטופל‪.‬‬
‫)‪(Carpenito-Moyet,1999‬‬
‫כיצד להבדיל בין אבחנה סיעודית ובעיות משותפות ?‬
‫זוהה מצב‬
‫האם האחות יכולה להתערב התערבות ראשונית‬
‫ע"י הוראה סיעודית להשגת המטרה ?‬
‫לא‬
‫כן‬
‫האם נדרשת התערבות רפואית וסיעודית‬
‫להשגת מטרות המטופל ?‬
‫לא‬
‫כן‬
‫שחרור‬
‫מטיפול‬
‫סיעודי‬
‫בעיות משותפות‬
‫ביצוע‬
‫הוראות‬
‫רפואיות‬
‫בקרה והערכת‬
‫מצב‬
‫אבחנה סיעודית‬
‫כתיבה וביצוע‬
‫התערבויות‬
‫שבתחום אחריות הסיעוד‬
: ‫דוגמה‬
collaborative problems
Potential Complication : peptic ulcer
P.C. : asthma
: ‫בעיות משותפות‬
.‫כיב פפטי‬
.‫אסטמה‬
‫ניהול הטיפול הסיעודי בחולה עם שבר‬
‫בירך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כאב כתוצאה משבר‪ ,‬מנזק לרקמות ומהניתוח מתבטא בדברי‬
‫המטופל "כואב לי" ובהבעת כאב על פניו‬
‫ניידות פיזית לקויה הקשורה לכאב‪ ,‬מתבטאת במוביליות‬
‫ירודה ובתלות בביצוע פעולות יום יומיות‪.‬‬
‫פגיעה בשלמות העור הקשורה לחתך ניתוחי מתבטאת בהרס‬
‫רקמת העור‬
‫סיכון להתמודדות לא יעלה כתוצאה מפציעה‪ ,‬ניתוח וגיל‬
‫מתקדם‪.‬‬
‫בסיכון לסיבוכים לאחר ניתוח‪ :‬דימום‪ ,‬פצעי לחץ‪ ,‬סיבוכים‬
‫במערכת הנשימה‪.‬‬
‫תכנון ‪Planning -‬‬
‫סדר עדיפות ‪ +‬מטרות ‪ +‬תוצאות מצופות ‪ +‬הוראות סיעודיות‬
‫סדר עדיפות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אילו אבחנות סיעודיות ומשותפות נובעות ישירות‬
‫מהמצב הראשוני (התלונה העיקרית או הפרוצדורה)?‬
‫האם יש אבחנות משותפות שקשורות למחלות הנלוות‬
‫ושדורשות ניטור?‬
‫האם יש אבחנות סיעודיות נוספות שבאם לא יטופלו‬
‫כעת‪ ,‬תעוכב ההחלמה או שיגרם נזק תפקודי?‬
‫אילו בעיות המטופל תופס כחשובות?‬
‫תכנון ‪ -‬סדר עדיפות‬
‫• על‪-‬פי היררכית הצרכים של ‪. Maslow‬‬
‫(להקל על כאב ‪ -‬פיזיולוגי‪ -‬לפני רחצת בוקר ‪ -‬היגיינה דימוי עצמי)‪.‬‬
‫• בעיות שהמטופל מרגיש שהן הכי חשובות לו (אם לא פוגע‬
‫בטיפול רפואי‪/‬סיעודי)‪.‬‬
‫הגדרת מטרות של תוכנית הטיפול‬
‫• מטרות עבור המטופל הם תוצאות רצויות או שינוי‬
‫בהתנהגות המטופל לכיוון של בריאות‪ .‬השגת המטרות‬
‫משקף פתרון של בעיית בריאות שצוינה באבחנה‬
‫הסיעודית‪ .‬מטרה יכולה להיות החזרת מצב בריאות‪,‬‬
‫שימור מצב בריאות או קידום מצב בריאות‪ ,‬תלוי‬
‫באבחנה הסיעודית‪.‬‬
‫• מטרה היא הצהרה רחבה בנוגע לשינוי הרצוי‬
‫במצב המטופל לאחר ההתערבות‪.‬‬
‫מטרה לטווח קצר וארוך‬
‫• יש להגדיר מטרה לטווח קצר וארוך‬
‫• מטרה לטווח קצר ‪ -‬מטרה שהמטופל יכול להשיג‬
‫בזמן קצר נתון מאפשר מעקב אחר התקדמותו‪ .‬אופייני‬
‫לרב לחולים המאושפזים לזמן קצר כיוון שמרבית‬
‫עבודת האחות ממוקדת בצרכים המיידיים‪ .‬ניתן‬
‫להשתמש בהם גם בחולים שמטרות לטווח ארוך‬
‫מתסכלות אותם והם זקוקים לסיפוק שבהשגת מטרה‬
‫לטווח קצר‬
‫מטרה לטווח ארוך‬
‫• מיועדת לרב לחולים כרוניים ולחולים הנמצאים‬
‫בביתם‪ ,‬במוסדות או בתוכניות שיקום‪ .‬הכוונה‬
‫לתוצאה הסופית של ההתערבות‬
‫לדוגמא‪-‬‬
‫• מטרה לטווח הקצר באבחנה סיעודית‪ :‬כאב קשור‬
‫לניתוח מתבטא בדופק ובלחץ דם גבוה מהערכים‬
‫התקינים‪:‬‬
‫להקל את סבל המטופל‬
‫• מטרה לטווח ארוך באבחנה סיעודית‪ :‬חוסר ידע של‬
‫מטופל אודות כלכלה דלת סוכר‪:‬‬
‫• הגברת הידע אודות דיאטה נכונה למטופל עם סכרת‬
‫תכנון ‪ -‬תוצאות מצופות‬
‫התנהגות המטופל ‪ +‬קריטריון ‪( +‬תנאי) ‪+‬‬
‫(כמה?)‬
‫מסגרת‬
‫זמן‬
‫תוצאות מצופות‬
‫• מוסיפים ספציפיות למטרות‪.‬‬
‫• קריטריון הוא סטנדרט או מודל שניתן להשתמש בו‬
‫על מנת להסיק מסקנות‪ .‬אלו הם הצהרות המתארות‬
‫תגובות מטופל ספציפיות הניתנות לצפייה ולמדידה‪.‬‬
‫• הם קובעים אם אכן המטרות הושגו ולכן הם חיוניים‬
‫לשלב ההערכה‪.‬‬
‫תכנון ‪ -‬תוצאות מצופות‬
‫• ניסוח של תוצאה מצופה כוללת התנהגות המטופל‪,‬‬
‫באיזה תנאי ובתוך כמה זמן היא תתקיים‬
‫• חשוב לשאוף‪ ,‬כאשר ניתן שהמטופל‪ ,‬הרופא והאחות‬
‫יבינו את חשיבות התוצאה המצופה‬
‫• כתיבה בניסוח של התנהגות המטופל ולא פעולות‬
‫האחות‬
‫היולדת תרחץ בביטחון את תינוקה לפני השחרור‪.‬‬
‫אני אראה ליולדת איך לרחוץ את תינוקה לפני השחרור‬
‫• ניסוח קצר וספציפי‬
‫• תכנון זמן מדויק להשגת כל תוצאה‬
‫תכנון ‪ -‬תוצאות מצופות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לאבחנה סיעודית אקטואלית ‪ -‬ניסוח תוצאה כהתנהגות‬
‫המטופל‪ ,‬שמראה עליה‪/‬ירידה‪ ,‬הפחתה‪/‬החמרה בבעיה‪.‬‬
‫לאבחנה סיעודית פוטנציאלית ‪ -‬התוצאות המצופות הן‬
‫התנהגות המטופל‪,‬מראה על שמירת מצב בריאות‪/‬תפקוד‬
‫קיים‪.‬‬
‫אפשריות ובתחום יכולתו של המטופל‪ ,‬בזמן שהוקצב לו‪.‬‬
‫הגיוניות ותואמות את רמת המיומנות והניסיון של‬
‫האחות‪.‬‬
‫משלימות‪/‬מתאימות‪/‬מחזקות (לא סותרות) טיפולים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫קריטריון לאבחנה סיעודית קיימת‬
‫• האבחנה‪ :‬הפרעה בניידות קשור למצב גופני ירוד‬
‫מתבטא בחוסר ניידות מספקת‬
‫קריטריון‪ :‬בסיום ההתערבות המטופל יתהלך‬
‫בפרוזדור פעמיים במשמרת‬
‫• האבחנה‪ :‬כאב קשור לניתוח מתבטא במילות המטופל‬
‫קריטריון‪ :‬המטופל ידווח על ירידה בכאב לרמה של ‪4‬‬
‫או פחות (על סולם ‪ )1-10‬עם שימוש במשככי כאב‬
‫כל ‪ 5‬שעות במשך ‪ 24-48‬שעות לאחר הניתוח‪.‬‬
‫קריטריון לאבחנה סיעודית בסיכון‬
‫• לאבחנה‪ :‬בסיכון לפתח פצע לחץ קשור למצב תזונתי‬
‫ירוד עלול להתבטא באודם ופגיעה בשלמות העור‬
‫קריטריון‪ :‬בתום סיום ההתערבות עור המטופל יהיה‬
‫שלם וללא אודם‬
‫תכנון‪ -‬התערבויות‬
‫• התערבות סיעודית ‪ -‬פעולות סיעודיות אשר נועדו‬
‫לטפל באבחנה סיעודית ספציפית על מנת להשיג את‬
‫המטרות והתוצאות הצפויות‪.‬‬
‫• זיהוי נכון של האטיולוגיה מאפשר בחירת פעולות‬
‫סיעודיות נכונות‪ .‬לדוגמא התערבויות סיעודיות‬
‫לטיפול בכאב לאחר ניתוח שונות בהשוואה לטיפול‬
‫בכאב עקב כאבים בחזה‬
‫תכנון ‪ -‬התערבות סיעודית‬
‫פעולות האח‪/‬ות‪:‬‬
‫‪ ‬שומרות על בטיחותו של המטופל‪.‬‬
‫‪ ‬תואמות‪/‬משלימות טיפולים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬תבחר הפעולה שהכי סביר שתביא לתוצאה המצופה‪.‬‬
‫‪‬מציאותיות ‪ -‬למטופל (גיל‪ ,‬כוח פיזי‪ ,‬מחלה‪ ,‬משאבים (‬
‫לצוות המטפל (מיומן‪ ,‬כוח‪-‬אדם)‪.‬‬
‫ציוד‪.‬‬
‫‪‬ההתערבות הסיעודית מתאימה לתרבות‪ ,‬גיל ומין‬
‫תכנון‪ -‬שיתוף אנשי צוות נוספים‬
‫פעמים בתכנון של תוכניות טיפול‪ ,‬יש צורך בשיתוף‬
‫אנשי מקצוע נוספים כגון‪:‬‬
‫פיזיוטרפיסט‪ ,‬תזונאית‪ ,‬עובדת סוציאלית‬
‫התערבויות סיעודיות בחולה לאחר תיקון של הירך‬
‫תכנון הטיפול ומטרותיו‪:‬‬
‫הקלה על כאב‪ ,‬השגת ירך מתפקד ויציב‪ ,‬ריפוי פצע‪,‬‬
‫שמירה על דפוסים תקינים של הטלת שתן ושיקום‬
‫לקראת שחרור לבית ולתפקוד באופן עצמאי ככל‬
‫שניתן‬
‫התערבות סיעודית‪:‬‬
‫מטרת הטיפול‪ :‬הקלה על כאב‬
‫•‬
‫יש לאמוד את סוג הכאב‪ ,‬את עוצמתו (על‪-‬גבי סולם) ואת‬
‫מיקומו‬
‫•‬
‫יש ליידע את המטופל בדבר משככי כאבים‬
‫•‬
‫יש לטפל בגפה הפגועה בעדינות תוך תמיכה בעזרת הידיים‬
‫או כרית‬
‫•‬
‫יש להשתמש בשיטות המשפיעות על תחושת הכאב כגון‬
‫תנוחה נוחה‪ ,‬סיוע בשינויי תנוחה מוסיקה והרפיה‬
‫קריטריונים להערכת השגת מטרה זו‪:‬‬
‫• החולה ידווח על תחושת הקלה בכאב מ‪ 8-‬ל‪ 3-4-‬בסולם‬
‫הכאב‪ ,‬תוך ‪ 30-45‬דקות מקבלת התרופה‬
‫• החולה ינוע ויהיה מובילי ‪ 3-4‬פעמים במשמרת‬
‫• סימנים חיוניים של המטופל יהיו בגדר הנורמה תוך ‪60‬‬
‫דקות מהתחלת הטיפול התרופתי‬
‫הוראה סיעודית ומרכיביה‬
‫• תאריך ‪ -‬כל תוכנית טיפול מיועדת לזמן ספציפי‪.‬‬
‫באשפוז ההוראות משתנות מדי יום או מדי משמרת‬
‫בעוד בקהילה ההוראות הן שבועיות‪ .‬לכן יש צורך‬
‫לציין את תאריך ההוראה‪ .‬התאריך חיוני לצורך‬
‫ההערכה‪ ,‬בדיקה מחדש ותכנון‪.‬‬
‫• פועל‪ -‬מתחיל את ההוראה ועליו צריך להיות מדויק‬
‫לדוגמא‪ :‬להדריך את המטופל על חשיבות הניידות‬
‫למניעת סיבוכים לאחר ניתוח‬
‫הוראה סיעודית ומרכיביה‪-‬המשך‬
‫• מה‪ ,‬מתי‪ ,‬כמה פעמים ובאיזה תדירות לדוגמא‪:‬‬
‫לשקול את המטופל פעמיים בשבוע‬
‫למדוד דופק ונשימה כל שעה במשך ‪ 4‬השעות הקרובות‬
‫לבצע אומדן עור פעמיים במשמרת בשבוע הקרוב‬
‫הוראה סיעודית ומרכיביה‪-‬המשך‬
‫• חתימה ‪ -‬בעלת משמעות חוקית ומחייבת את האחות‬
‫לקחת אחריות על הוראותיה‪.‬‬
‫חשיבה קריטית‬
‫• הגדרה‪ :‬יכולת קוגנטיבית ומנטלית ליישום תוכנית‬
‫הטיפול‪ .‬מערב את יכולת חשיבה‪ ,‬הבנה‪ ,‬ניתוח המידע‬
‫ובחירת ההתערבויות הנכונות‪ .‬חשיבה קריטית מובילה‬
‫למסקנות ולרעיונות יצירתיים‪ ,‬הבנת האפשרויות‬
‫השונות והיא חיונית בתהליך הסיעודי‬
‫התערבות‪ -‬כיצד?‬
‫• העדפות מטופל ‪ -‬אם המטופל מעדיף לבצע פעולות‬
‫בסדר שונה מזה שתכננת וזה אינו פוגע בעקרונות או‬
‫בהוראות אחרות יש לאפשר זאת למטופל‪.‬‬
‫• מעורבות המטופל ‪ -‬ישנם מטופלים האוהבים להיות‬
‫מעורבים בכל פרט לעומת אחרים שמעורבותם‬
‫מזערית‪ .‬מידת המעורבות תלויה באנרגיה של‬
‫המטופל‪ ,‬חומרת המחלה‪ ,‬פחד‪ ,‬הבנה של המחלה‬
‫והבנת מהלך הפעולה‪.‬‬
‫•‬
‫התערבות‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שימור הגנות הגוף ‪ -‬למשל בזמן שמסובבים מטופל‬
‫יש לשמור על עורו מפני שפשוף על מנת שלא תיווצר‬
‫נקודת חדירה למיקרואורגניזמים‪.‬‬
‫הענקת נוחות ותמיכה למטופל‪.‬‬
‫יישום מדויק וזהיר של ההוראות הסיעודיות‬
‫מניעת סיבוכים ‪ -‬שמירה על נוהלים ועקרונות טיפול‬
‫על מנת למנוע סיבוכים עבור המטופל כמו מתן נוזלים‬
‫בעירוי בקצב המתאים‬
‫ההתערבות – המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הקפדה על ביצוע סיעוד מבוסס ראיות‬
‫חשיבה קריטית‬
‫התחשבות במצב המטופל ושינויים במצבו הרפואי‬
‫תיעוד של על הפעולות שבוצעו‪ -‬חשוב גם מבחינה‬
‫משפטית‬
‫הערכה‬
‫דווח תגובות ‪ +‬הערכת יעילות ‪ +‬הערכת השגת ‪ +‬עדכון תוכנית‬
‫טיפול סיעודית‬
‫תוצאות‬
‫ההתערבות‬
‫להתערבות‬
‫הערכה‪ -‬המשך‬
‫• לאמוד את תגובת המטופל להתערבות ולהשוותם ל‪-‬‬
‫קריטריוני תוצאה אשר נקבעו מראש‪.‬‬
‫• על האחות להעריך באיזו מידה הושגו המטרות (מלא‪,‬‬
‫חלקי או כלל לא)‪.‬‬
‫• אם מטרות לא הושגו יש לאמוד מחדש את תוכנית‬
‫ההתערבות ולשנות חלק או את כל מרכיבי התהליך‬
‫הסיעודי‪.‬‬
‫הערכה‪-‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫השוואת המידע עם הקריטריונים ולהחליט האם‬
‫המטרה הושגה‪ .‬ישנן שלוש אפשרויות‪:‬‬
‫א‪ .‬המטרה הושגה ‪ -‬המטופל הגיב כמצופה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המטרה הושגה בחלקה ‪ -‬לא כל התוצאות המצופות‬
‫הושגו או הושגו מטרות לטווח קצר בלבד‪.‬‬
‫ג‪ .‬המטרה לא הושגה‪.‬‬
‫הערכה‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לקשור בין ההוראות הסיעודיות לבין התוצאות ‪ -‬האם‬
‫יש קשר ביניהם? האם התוצאה נובעת מההתערבות?‬
‫בחינה מחדש של תוכנית הטיפול‬
‫שינוי התוכנית בהתאם‬
‫להתחיל שוב את התהליך הסיעודי משלב האומדן‬
‫רישום‬/‫שיטת דיווח‬
Subjective
Objective
Assessment
Plan
Implementation
Evaluation
‫ביבליוגרפיה‬
Bates, B. (2003). A guide to physical examination and history
taking. (8 th ed.). Philadelphia: Lippincott
Carpenito-Moyet. (2006). Nursing diagnosis application to
clinical practice. (11 th ed.). Lippincot: Williams &
Wilkins