קבלת החלטות

Download Report

Transcript קבלת החלטות

‫שיפור איכות הניהול באמצעות‬
‫מודל לוגי שיטתי לקבלת החלטות‬
‫שמעון זיירמן‬
‫רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‬
‫‪http://www.zeierman.co.il‬‬
‫מבוא‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול איכותי בא לידי ביטוי בהצלחת המשימה המנוהלת‪ ,‬בין אם היא ניהול‬
‫פרויקט‪ ,‬ניהול מוסד ציבורי‪ ,‬ניהול חברה‪ ,‬ניהול איכות כשלעצמו או כל ניהול‬
‫אחר‪.‬‬
‫הצלחת המשימה המנוהלת נמדדת ביחס ליעדים המיוחסים לאותה המשימה‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרה נכונה של יעדי המשימה המנוהלת עשויה לעודד ולתמרץ את‬
‫הצלחתה‪.‬‬
‫קבלת החלטות מהווה חלק מהותי מעיסוקו של המנהל בעת ביצוע משימתו‪.‬‬
‫שיפור באיכות ההחלטות יתרום בהכרח לשיפור האיכות והתוצאות הניהוליות‪.‬‬
‫קבלת החלטות על פי קוים מנחים הנגזרים ממודל לוגי שיטתי מסייעת להשגת‬
‫השיפור המיוחל בקבלת ההחלטות‪.‬‬
‫המודל הלוגי השיטתי מגדיר את המשתנים העיקריים של הניהול ואת קשרי‬
‫הגומלין הלוגיים ביניהם‪.‬‬
‫בהרצאה היום יוצג יישום השיטה לשיפור איכות הניהול בסביבה הספציפית‬
‫לניהול פרויקטים‪.‬‬
‫המשתנים העיקריים של הניהול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כל עולם ניהולי מאופיין על ידי מספר משתנים עיקריים המקיימים ביניהם יחסי‬
‫גומלין‪ .‬בכל עולם ניהולי הגדרת המשתנים שונה מזו המוגדרת עבור העולם‬
‫האחר אולם ניתן לראות מכנה משותף לכלל העולמות הניהוליים‪.‬‬
‫בכל עולם ניהולי קיימים שלושה משתנים עיקריים המאפיינים אותו ועונים לשלוש‬
‫השאלות‪ :‬מה? מתי? כמה?‬
‫‪ ‬מה צריך לקרות? זהו המשתנה הראשי‪ ,‬הראשון‪ ,‬המבטא את המניע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬התשובה‪ :‬הגדרת תוצר המשימה המנוהלת‬
‫מתי יידרש תוצר המשימה? זהו המשתנה המשני‪ ,‬המבטא את האילוץ‪.‬‬
‫‪ ‬התשובה‪ :‬הגדרת הזמן שהוקצה לביצוע המשימה המנוהלת‬
‫כמה משאבים נדרשים לביצוע? זהו המשתנה השלישי‪ ,‬המבטא את‬
‫המחסור‪.‬‬
‫‪ ‬התשובה‪ :‬הגדרת המשאבים שהוקצו לביצוע המשימה המנוהלת‬
‫עולם ניהול הפרויקטים‬
‫מנהל הפרויקט נדרש לנהל ולהעמיד את‪:‬‬
‫מאפייני העולם הפרויקטלי‬
‫התוצר‬
‫המוגדר‬
‫בזמן‬
‫שהוקצה‬
‫בתקציב‬
‫שהוקצב‬
‫ביצועים‬
‫אמינות‬
‫איכות‬
‫עלות ייצור‬
‫עמידה‬
‫ביעדי‬
‫האספקות‬
‫הנדרשים‬
‫עלות‬
‫במסגרת‬
‫המתוכננת‬
‫‪...‬‬
‫הקשר ללקוח ולארגון העל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כל עולם ניהולי הינו עולם אופרטיבי הקשור ללקוח המקבל את תוצרי המשימה‬
‫המנוהלת ומשלם עבורם בדרך זו אחרת כמו גם לארגון העל המתווך בין הלקוח‬
‫לבין העולם הניהולי‪ ,‬מספק את המשאבים הנדרשים לביצוע המשימה הניהולית‬
‫ומצפה לקבל רווח בתמורה לשימוש במשאבים אלה‪.‬‬
‫‪ ‬מנהל פרויקט מוסר תוצרים ללקוח ופועל במסגרת ארגון עסקי‬
‫‪ ‬מנהל חברה מוכר תוצרים לסוחרים ופועל במסגרת הנחיות הדירקטוריון‬
‫‪ ‬מנהל בית חולים ממשלתי מספק בריאות לאזרח ופועל במסגרת משרד‬
‫הבריאות‬
‫‪ ‬מנהל טכני בפרויקט מוסר תוצרים ללקוח ופועל במסגרת מנהלת הפרויקט‪.‬‬
‫העולם הניהולי אחראי לתאם את פעולותיו שלו עם צרכי הלקוח ועם ארגון העל‪.‬‬
‫עולם ניהול הפרויקטים‬
‫מנהל הפרויקט נדרש לנהל ולהעמיד את‪:‬‬
‫מאפייני העולם הפרויקטלי‬
‫תואם‬
‫צרכי‬
‫השוק‬
‫והארגון‬
‫העסקי‬
‫התוצר‬
‫המוגדר‬
‫בזמן‬
‫שהוקצה‬
‫בתקציב‬
‫שהוקצב‬
‫ביצועים‬
‫אמינות‬
‫איכות‬
‫עלות ייצור‬
‫עמידה‬
‫ביעדי‬
‫האספקות‬
‫הנדרשים‬
‫עלות‬
‫במסגרת‬
‫המתוכננת‬
‫‪...‬‬
‫קשרי גומלין בין המשתנים העיקריים‬
‫משולש הזהב ‪The triple constraint -‬‬
‫תוצר‬
‫זמן‬
‫תקציב‬
‫קשרי גומלין בין המשתנים העיקריים‬
‫א) קשר שוויון הערך‬
‫תוצר‬
‫זמן‬
‫תקציב‬
‫שלושת המאפיינים שווי ערך מנקודת המבט של‬
‫הצלחת משימת ניהול הפרויקט במועד סיומה‬
‫קשרי גומלין בין המשתנים העיקריים‬
‫ב) הקשר ההיררכי‬
‫הקדמה‪ :‬ההיררכיה הארגונית‬
‫‪ ‬נותן הטון‪ :‬הלקוח מקבל את החלטת הקניה‬
‫‪ ‬אחריו‪ :‬ארגון העל מתאים את התוצר ללקוח‬
‫משקיע משאבים מקבל את החלטת יעד הרווח‬
‫הארגוני‬
‫‪ ‬השלישי‪ :‬המנהל ‪ -‬מקבל החלטות אופרטיביות‬
‫למימוש היעדים הניהוליים‬
‫קשרי גומלין בין המשתנים העיקריים‬
‫ב) הקשר ההיררכי‬
‫מפרט התוצר‬
‫=> חייב לתת מענה לצרכי הלקוח‬
‫=> בעל השפעה מרכזית על משך ועלות ביצוע‬
‫המשימה הניהולית‬
‫משך המשימה‬
‫=> חייב להתאים לצרכי הלקוח (‪)Time To Market‬‬
‫=> בעל השפעה מרכזית על עלות ביצוע‬
‫המשימה הניהולית‬
‫הקשר ההיררכי (תוצר זמן משאבים)‬
‫משותף לנקודת המבט של הלקוח‬
‫ולנקודת המבט של ארגון העל‬
‫מחיר המשימה‪/‬עלות הביצוע‬
‫=> חייב להתאים לכוח הקנייה של הלקוח‬
‫=> בעלי השפעה מרכזית על הרווח לארגון העל‬
‫הצלחה בניהול‪ ,‬מהי?‬
‫הצלחה בניהול נמדדת‪ ,‬על פי קשר שוויון הערך בין המשתנים העיקריים‪ ,‬בתום‬
‫תקופת הניהול‪ ,‬וביחס ליעדים הניהוליים שנקבעו למשימת הניהול‪:‬‬
‫ניהול מוצלח הוא ניהול שהושלם תוך כדי מסירת‬
‫התוצר העונה למפרט הנכון‪ ,‬בזמן הנכון ובהשקעת המשאב הנכון‪.‬‬
‫שיפור איכות הניהול ועוצמת ההצלחה הניהולית אפשרי תוך ניצול הלוגיקה‬
‫המוצגת בסכימת קשר הגומלין ההיררכי בין המשתנים העיקריים של המשימה‬
‫המנוהלת‪.‬‬
‫לוגיקה זו מנוצלת לקביעת קוים מנחים לקבלת החלטות איכותיות על ידי המנהל‪,‬‬
‫כפי שיורחב בהמשך‪.‬‬
‫אך לפני ההרחבה‪ ,‬יש לדון בקונספט היעדים הניהוליים "הנכונים"‬
‫קונספט היעדים "הנכונים" של הפרויקט‬
‫התוצר‪ ,‬הזמן‪ ,‬והתקציב הינם "נכונים" לפרויקט בהתקיים התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מתאימים לצרכי הלקוח‪ ,‬הוא המזמין והמשלם עבור התוצר‪.‬‬
‫‪ .2‬משרתים את יעדי הארגון העסקי המספק את תוצרי הפרויקט‪.‬‬
‫‪ .3‬ניתנים לביצוע על פי מיטב ההערכה של מנהל הפרויקט וצוותו‪.‬‬
‫היררכיית בעלי הענין (הלקוח‪ ,‬הארגון העסקי‪ ,‬ולבסוף מנהל‬
‫הפרויקט) קובעת את סדר העדיפות בתהליך הגדרת יעדים "נכונים"‪.‬‬
‫"הנכון" הינו דינמי‪ ,‬חי ונושם במהלך חיי הפרויקט‪ ,‬משתנה עם הזמן‬
‫מיום התנעת הפרויקט ועד יום סיכומו‪:‬‬
‫‪ ‬הגדרת המוצר עשויה להשתנות או להתבהר עם הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬הזמן הנדרש לסיום עשוי להתקצר או להתארך ביוזמת בעלי הענין‬
‫או כתוצאה משינויים במהלך הפרויקט‪.‬‬
‫‪ ‬התקציב המוקצה לביצוע עשוי לרדת או לעלות במהלך הפרויקט‬
‫ביוזמת בעלי הענין או כתוצאה ממהלך הענינים הפרויקטלי‪.‬‬
‫מרכיבי משימת ניהול הפרויקט‬
‫• משימתו הראשית של מנהל הפרויקט היא ניהול הפרויקט‪.‬‬
‫• משימת הניהול מורכבת מתת‪-‬המשימות הבאות‪:‬‬
‫• תכנון‬
‫• תכנון אופן השגת יעדי ההצלחה קרי היעדים המפרטיים‪ ,‬הקצב‬
‫התכניתי והאספקט הכלכלי‪.‬‬
‫• קבלת החלטות תכנון על בסיס יעדי תכנון כפי שהם "נכונים" במועד‬
‫התכנון תוך היערכות לשינויים ועדכונים במידה וכפי שיידרשו‪.‬‬
‫• מעקב‬
‫• מעקב אחר "נכונות" יעדי התכנון (המוצר הנכון‪ ,‬הזמן הנכון‪ ,‬התקציב‬
‫הנכון) ואפיון השתנותם עם הזמן‪.‬‬
‫• מעקב אחר התקדמות הפרויקט ואפיון סטיות בהתקדמות ביחס לתכנון‬
‫התקף ברגע המעקב‪.‬‬
‫• צעדי תיקון‬
‫• קבלת החלטות לעדכון יעדי התכנון "הנכונים" בהתאם להתפתחויות‬
‫בשוק ובארגון העיסקי ובהתאם לידע שנצבר עם הזמן אצל צוות‬
‫הפרויקט באשר לתכונות הטכניות של התוצר‪ ,‬לוחות הזמנים והעלויות‬
‫בפועל‪.‬‬
‫• קבלת החלטות לעדכון התכנון באופן שיעמוד ביעדי התכנון "הנכונים"‬
‫העדכניים ויפצה בכך על השינויים בדרישות היעדים ועל הסטיות‬
‫שנמדדו בהתקדמות עד עתה‪.‬‬
‫• מטרת ההחלטות כולן היא להביא (בעת התכנון) או להחזיר (בעת‬
‫התיקון) את הפרויקט למסלול רצוי המביא להצלחה מלאה בכל‬
‫שלושת מאפייני הפרויקט‪.‬‬
‫קבלת החלטות – גורם מרכזי בהשפעתו‬
‫על הצלחת הפרויקט (חלק א')‬
‫גורם עיקרי המשפיע על הצלחת פרויקט הוא אימוץ קו המנחה את מנהל הפרויקט‬
‫לתעדף את החלטותיו על פי הקשר ההיררכי בין שלושת מאפייני הפרויקט‪.‬‬
‫עדיפות ראשונה – עדיפות להשגת התוצר ה"נכון"‬
‫‪ ‬על ההחלטות לשקף את העדיפות העליונה להשגת התוצר במפרט ה"נכון"‪.‬‬
‫‪ ‬יש לקבל החלטות תכנון וצעדי תיקון לסגירת פערי מפרט‪ ,‬בעדיפות הראשונה‪.‬‬
‫‪ ‬רק ומיד לאחר קבלת החלטה שכזו‪ ,‬יש לתת את הדעת ולקבל החלטות לסגירת‬
‫פערי הזמן והעלות‪ ,‬ובכלל זה הפערים הנובעים ממתן העדיפות הראשונה‬
‫להשגת המפרט המלא של התוצר‪.‬‬
‫עדיפות שניה – עדיפות לעמידה בלו"ז ה"נכון"‬
‫‪ ‬על ההחלטות לשקף את העדיפות השניה הניתנת לעמידה בלו"ז ה"נכון"‪.‬‬
‫‪ ‬יש לקבל החלטות תכנון וצעדי תיקון לסגירת פערי לו"ז‪ ,‬בעדיפות על סגירת‬
‫פערי עלות (ומבלי להתפשר על המפרט)‪.‬‬
‫‪ ‬רק‪ ,‬ומיד לאחר קבלת החלטה שכזו‪ ,‬יש לתת את הדעת ולקבל החלטות‬
‫לסגירת פערי העלות‪ ,‬ובכלל זה הפערים הנובעים ממתן העדיפות לעמידה‬
‫בלו"ז‪.‬‬
‫קבלת החלטות – גורם מרכזי בהשפעתו‬
‫על הצלחת הפרויקט (חלק ב')‬
‫עדיפות שלישית – עדיפות לעמידה ביעד העלות ה"נכון"‬
‫‪ ‬יש לקבל החלטות תכנון וצעדי תיקון לעמידה ביעד העלות ה"נכון" (מבלי‬
‫להתפשר על המפרט או על לוח הזמנים)‬
‫‪ ‬סגירת פערי העלות תיעשה תוך מיצוי צעדי התייעלות בתוך הפרויקט‪ ,‬מיצוי‬
‫שיתופי פעולה עם פרויקטים אחרים הפועלים במסגרת הארגון העיסקי בו‬
‫מנוהל הפרויקט וכיו"ב‬
‫עדיפות אחרונה ‪ -‬במצבי "אין ברירה" בלבד‪ ,‬כמוצא אחרון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעדיפות אחרונה‪ ,‬וכפעולות חרום בלבד כצעד ברגע בו "אין ברירה"‪ ,‬קרוב‬
‫לודאי בסמוך למועד הסיום החוזי של הפרויקט‪ ,‬ובמטרה להקטין את מימדי‬
‫אי העמידה ביעדי הפרויקט‪ ,‬ניתן לקבל החלטות לפנייה ללקוח או לארגון‬
‫העיסקי בו מנוהל הפרויקט בבקשות להקלות במפרט‪ ,‬דחיות בלוחות זמנים‬
‫או סיוע כלכלי (הגדלת הזמנה‪ ,‬העלאת מחיר מכירה‪ ,‬הקטנת רווחיות)‪.‬‬
‫יש להבדיל פנייה לא מומלצת שכזו מהפעילות המומלצת לתאום מתמיד של‬
‫המפרט‪ ,‬לוחות הזמנים והתקציב "הנכונים" בין הלקוח‪ ,‬ארגון העיסקי‬
‫והפרויקט‪.‬‬
‫דילמות והחלטות לדוגמה‬
‫א) הפער המפרטי‬
‫דילמה‬
‫‪ ‬לקראת סיום הפרויקט מתגלה פער בין תכונות המוצר בפועל‬
‫לבין מפרט הדרישות‪.‬‬
‫‪ ‬מהי ההחלטה הפרויקטלית המועדפת?‬
‫החלטה‬
‫‪ ‬קבלת החלטה להתנעה מיידית של תהליך פיתוח נוסף במטרה‬
‫לסגור את הפער‪.‬‬
‫‪ ‬תכנון מחדש של הפרויקט תוך כדי קבלת החלטות בנושא‬
‫לוחות הזמנים והתקציב תחת היעד לסיים את הפרויקט במועד‬
‫המקורי ובתקציב המקורי למרות החלטה לבצע פיתוח נוסף‪.‬‬
‫‪ ‬שמוש בעקרון מתן עדיפות ראשונה להשגת התוצר ה"נכון"‪,‬‬
‫עדיפות שניה לעמידה בלו"ז ה"נכון"‪.‬‬
‫‪ ‬ארוע לדוגמה – בשקף הבא‬
‫דילמות והחלטות לדוגמה‬
‫א) הפער המפרטי‬
‫ארוע לדוגמה‬
‫‪ ‬במערכת נשק התגלה רכיב לא אמין במהלך בדיקות סביבה‬
‫שהתקיימו לקראת סיום הפיתוח של הפרויקט‪ .‬הרכיב "התפרק"‬
‫בעומסי ההרעדה הקיצוניים‪.‬‬
‫‪ ‬שאלת האמינות ה"נכונה" נדונה זה מכבר עם הלקוח והוסכם הדדית‬
‫כי האמינות המפרטית‪ ,‬החוזית‪ ,‬חיונית להצלחת המוצר‪.‬‬
‫‪ ‬ההחלטה המומלצת היא להחליף את הרכיב ברכיב חלופי המתוכנן‬
‫לעמידות טובה יותר בעומסי ההרעדה‪.‬‬
‫‪ ‬תכניות הפרויקט עודכנו כך שישקפו את ההחלטה‪.‬‬
‫‪ ‬הושקע מאמץ רב לתכנן מחדש ולסיים את הפרויקט במועד ולהפחית‬
‫את הגלישה התקציבית למינימום‪ .‬ההצלחה היתה חלקית‪.‬‬
‫‪ ‬הפרויקט הסתיים תוך עמידה ביעדי המפרט אם כי בחריגה קלה‬
‫מלוח הזמנים ומיעדי הרווח‪.‬‬
‫‪ ‬הלקוח הזמין מנה נוספת מאותו המוצר והחזיר את הסומק ללחיי‬
‫המנהלים בארגון העסקי‪.‬‬
‫דילמות והחלטות לדוגמה‬
‫ב) דילמת הזמן‬
‫דילמה‬
‫‪ ‬הפרויקט בסכנת גלישה בלוחות הזמנים‪ ,‬ובעקבות כך בתקציב‪.‬‬
‫נמצאה דרך לסגירת הפער בלו"ז יחד עם זאת היא מחייבת‬
‫הוצאה כספית בלתי צפויה מראש‪.‬‬
‫‪ ‬מהי ההחלטה הפרויקטלית המועדפת?‬
‫החלטה‬
‫‪ ‬קבלת החלטה להוציא את ההוצאה הכספית הנוספת במטרה‬
‫לסגור את הפער שנוצר ביחס ללוח הזמנים ה"נכון"‪.‬‬
‫‪ ‬במקביל לבחון דרכים ולהחליט החלטות שיקטינו את ההוצאה‬
‫הנוספת למינימום האפשרי‪.‬‬
‫‪ ‬ארוע לדוגמה‪:‬‬
‫דילמות והחלטות לדוגמה‬
‫ב) דילמת הזמן‬
‫ארוע לדוגמה‬
‫‪ ‬קבלן המשנה מסר לוח זמנים עדכני לאספקת רכיב ייחודי‪ ,‬חיוני להשלמת‬
‫הייצור של מערכת‪.‬‬
‫‪ ‬לוח הזמנים העדכני של קבלן המשנה גורם לדחיית מועד אספקת המערכת‬
‫ללקוח‪.‬‬
‫‪ ‬מנהל הפרויקט בחן את "נכונות" לוח הזמנים‪ .‬הלקוח היה מוכן לקבל את‬
‫האספקות באיחור‪ .‬מאידך‪ ,‬העלות הפנימית של דחיית לוח הזמנים היתה‬
‫גבוהה ואיימה להקטין את הרווח הפרויקט לארגון‪ .‬לוח הזמנים ה"נכון" נותר‬
‫אם כן ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ ‬מנהל הפרויקט החליט‪ ,‬על פי העקרון של מתן עדיפות לעמידה בלוח‬
‫הזמנים ה"נכון"‪ ,‬למצוא דרך להקדמת לוחות הזמנים לאספקת הרכיב‪.‬‬
‫‪ ‬כתוצאה מהחלטתו הוא גילה כי תשלום נוסף לקבלן המשנה יכול לזרז את‬
‫אספקת הרכיב ולעמוד בלוח הזמנים‪.‬‬
‫‪ ‬התשלום הנוסף נמצא נמוך משמעותית מהעלות הישירה הכרוכה בדחיית‬
‫האספקות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬נמצא מקור מימון להוצאה זו מפלח התקציב שהיה‬
‫מיועד למימון פעילות לא צפויות‪/‬לא מתוכננות מראש‪.‬‬
‫‪ ‬מנהל הפרויקט החליט לשלם תוספת תשלום לקבלן המשנה‪ ,‬להקדים את‬
‫מועד האספקה ולחסוך את ההוצאות שהיו נובעות מדחיית לוח הזמנים‬
‫לאספקות‪.‬‬
‫דילמות והחלטות לדוגמה‬
‫ג) משמעותה של אי‪-‬קבלת החלטה לעמוד במפרט ה"נכון"‬
‫ארוע לדוגמה‪ :‬המוצר אינו עומד בדרישת מפתח (‪)Key‬‬
‫‪ ‬בפיתוחה של מערכת נשק נדרשו על פי המפרט מספר פרמטרי‬
‫מפתח לביצועים (‪)KPP=Key Performance Parameters‬‬
‫‪ ‬במהלך הפיתוח‪ ,‬במסגרת סקר תיכון‪ ,‬נמצא כי המוצר עומד בדרישות‬
‫במירב פרמטרי המפתח לביצועים פרט לדרישה אחת‪.‬‬
‫‪ ‬ההחלטה שהתקבלה היתה להמשיך בבדיקות הפיתוח ובמקביל לדון‬
‫מחדש עם מחלקת הפיתוח באשר לרמת הדיוק בהערכת ערכו של‬
‫פרמטר זה מצד אחד‪ ,‬ולדון עם הלקוח באשר ל"נכונות" הדרישה מצד‬
‫שני‪.‬‬
‫‪ ‬הפיתוח נמשך‪ ,‬הוחל בייצור מוצר אשר אינו עומד‪ ,‬כך ייתכן‪ ,‬במפרט‬
‫ה"נכון"‪ ,‬המוטל גם הוא בספק‪.‬‬
‫‪ ‬רק במהלך תקופת הייצור הסתבר שאמנם המוצר אינו עומד בדרישה‬
‫וכי הדרישה הוסכמה כדרישה "נכונה" מבחינה הנדסית‪.‬‬
‫‪ ‬הפרויקט נסוג מקו ההתקדמות במספר חדשים ועלות הפיתוח‬
‫הכוללת עלתה מאות אלפי שקלים מעבר להיקף התקציב‪.‬‬
‫‪ ‬ההחלטה המומלצת על פי המודל הנוכחי היא‪ :‬להכנס לפיתוח נוסף‬
‫לסגירת הפער מול הדרישות ה"נכונות" הנוכחיות‪ .‬בדיקת הדיוק‬
‫בהערכת ערכו של הפרמטר היא חלק ממהלך פיתוח זה‪.‬‬
‫דילמות והחלטות לדוגמה‬
‫ד) העדפת עמידה בלוח זמנים‬
‫ארוע לדוגמה‪ :‬ביצוע ניסוי טיסה במועד המתוכנן למרות תקלות קודמות‬
‫‪ ‬בפיתוחו של מזל"ט עם מנוע עזר נדרשו כיבוי והתנעת מנוע עזר תוך כדי‬
‫טיסה‪ .‬היכולת להתניע את המנוע תוך כדי טיסה לא היתה ודאית ועל כן‬
‫תוכננה תכנית הסרת הסיכונים הבאה‪:‬‬
‫‪ ‬פיתוח מתנע‬
‫‪ ‬הוכחת פעולתו בתא מדמה תנאי זרימה במנוע בגובה הטיסה (תא‬
‫גובה קטן וזול)‬
‫‪ ‬הוכחת פעולתו בתא מדמה תנאי טיסה בגובה הטיסה (תא גובה‬
‫גדול ויקר)‬
‫‪ ‬הוכחת פעולתו בטיסה קשורה (ניסוי טיסה מורכב ויקר מאד)‬
‫‪ ‬הוכחה סופית של התנעה על המזל"ט‬
‫‪ ‬פיתוח המתנע והוכחת הפעולה בתא גובה הקטן בוצעו והסתיימו בהצלחה‬
‫‪ ‬ניסוי התנעה בתא הגובה הגדול נכשל‪.‬‬
‫‪ ‬המערכת לניסוי בטיסה קשורה מוכנה לניסוי‪ .‬הדילמה‪ :‬האם לבצע את‬
‫הניסוי בטיסה קשורה במועד או לדחותו עד לסיום הוכחת הפעולה בתא‬
‫הגובה הגדול?‬
‫‪ ‬פתרון הדילמה על פי הקוים המנחים להחלטה שהוצגו היום‪:‬‬
‫דילמות והחלטות לדוגמה‬
‫ד) העדפת עמידה בלוח זמנים‬
‫קבלת החלטות לפתרון הדילמה‬
‫‪ ‬המפרט‪ ,‬לוח הזמנים‪ ,‬והתקציב ה"נכונים" ביחס לצרכי הלקוח וביחס‬
‫לצרכי הארגון העסקי נבחנו מחדש – אין בהם שינוי‪ .‬הצורך בהתנעה‬
‫קיים‪.‬‬
‫‪ ‬דחיית ניסוי טיסה קשורה יגרום לאי‪-‬עמידה בלוח זמנים ובעלייה‬
‫בעלויות ביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫‪ ‬על פי המודל לקבלת ההחלטות יש לעמוד בלוחות הזמנים בעדיפות‬
‫ראשונה ועל כן יש להחליט על ביצוע הניסוי בטיסה קשורה‪ ,‬מיידית‪.‬‬
‫‪ ‬להחלטה שכזו ייתכנו משמעויות תקציביות ואחרות ובהן צריך יהיה‬
‫לטפל על ידי קבלת החלטות נוספות‪:‬‬
‫‪ ‬בפועל לא היו משמעויות תקציביות‬
‫‪ ‬היתה משמעות תדמיתית לכשל התנעה גם בניסוי המוטס‬
‫‪ ‬הוחלט לפתוח בפעילות הסברה למניעת סיכון תדמיתי‬
‫‪ ‬סוף דבר‬
‫סכום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הוצג ניתוח של המשתנים העיקריים של משימות מנוהלות וקשרי הגומלין‬
‫האופייניים בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבת הלקוחות וניהול העל של המשימה‬
‫המנוהלת‪.‬‬
‫על פי תוצאות הניתוח הוצגו היעדים הראויים‪ ,‬המעודדים את הצלחת המשימה‪.‬‬
‫תוצאות הניתוח מצביעות על קשר היררכי בין התוצר‪ ,‬הזמן והמשאבים הלא הם‬
‫הגורם המניע‪ ,‬הגורם המאלץ וגורם המחסור המשותפים לכל המשימות‬
‫המנוהלות לסוגיהן‪.‬‬
‫מהקשר ההיררכי נגזרים קוים מנחים לקבלת ההחלטות הניהוליות הנדרשות‬
‫לביצוע המשימה הניהולית תוך העמדת התוצר ה"נכון"‪ ,‬בזמן ה"נכון" ובתקציב‬
‫ה"נכון"‪ ,‬כולם גם יחד לרשות הלקוח‪ ,‬באופן המותיר שולי רווח נאותים לארגון‬
‫העל בתמורה על השקעת משאביו בביצוע המשימה הניהולית‪ ,‬כל זאת תוך‬
‫התאמת הניהול באופן שוטף לתנאים הדינמיים האופייניים לניהול האופרטיבי‬
‫השוטף ולצרכי בעלי הענין העיקריים‪ ,‬הלקוח וארגון העל‪ ,‬המהווים את סביבת‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫יעילותו של כלי זה באה לידי ביטוי בשימוש בפועל במשימות ניהוליות מסוגים‬
‫שונים‪.‬‬
‫תודה רבה‬