Transcript נושא העבודה: תיירות כפרית בישראל, מבנה, ניתוח ומדיניות.

‫בידול מוצרים וסינרגיה‬
‫בתיירות הכפרית‪:‬‬
‫עדות מישראל‬
‫ענת צ'צ'יק‪ ,‬עליזה פליישר‬
‫וישראל פינקלשטיין‬
‫התיירות הכפרית העולמית‬
‫•‬
‫גדלה בקצב של ‪ 6%‬לשנה (‪)WTO‬‬
‫‪ 2%‬מעבר לשיעור הצמיחה של כלל התיירות‬
‫‪ %3.3‬מעל צמיחת התמ"ג הממוצע העולמי (הבנק העולמי)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫באנגליה מייצרת הכנסה של ‪ 9‬מיליארד פאונד לשנה‬
‫הביקוש לתיירות כפרית הואץ לאחר מלחמת העולם ה‪II-‬‬
‫תוצאה מגידול בהכנסה ובזמן הפנוי והוזלת התחבורה‪ ,‬בפרט‬
‫גידול בבעלות על מכוניות‬
‫•‬
‫•‬
‫היצע ‪-‬קידום טכנולוגי מהיר בחקלאות‪ ,‬לווה בהרעת תנאי הסחר‪,‬‬
‫הוביל ליציאת עובדים מהחקלאות וחיפוש מקורות פרנסה‬
‫נוכח הגידול בביקוש‪ -‬הפכה תיירות כפרית לחלופה כלכלית מרכזית‬
‫ספרות‬
‫•מחקרים בכתבי‪-‬עת של תיירות‪ :‬עסקו בניתוח מקרי לימוד‪,‬‬
‫תרומת התיירות הכפרית לכלכלה המקומית‪ ,‬השפעות על ענף‬
‫החקלאות‪ ,‬זיהוי החקלאים המאמצים‪ ,‬אפיון תנאים להצלחה‬
‫כתבי עת בכלכלה חקלאית‪/‬כפרית‪:‬‬
‫)‪ Lindberg et al (1997‬אמדו השפעות חיצוניות שליליות של‬
‫התיירות הכפרית באורגון על האוכלוסייה המקומית‬
‫•‬
‫• )‪ Slee et al (1997‬מצאו כי תיירות כפרית בסקוטלנד משתלבת‬
‫טוב יותר בכלכלה המקומית‪,‬יוצרת מכפיל כלכלי גבוה משל‬
‫תיירות מסורתית‬
‫שאלות המחקר‬
‫•‬
‫ניסיון ראשון למידול כלכלי של ענף האירוח הכפרי וניתוח‬
‫אקונומטרי מבני של הביקוש וההיצע‪ .‬הניתוח יאפשר‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכת מידת התחרותיות בענף ופירוק "הפער המונופוליסטי"‬
‫למקורותיו‪ :‬בידול אנכי‪ ,‬בידול אופקי או חוסר מידע מצד הצרכן‬
‫‪ .2‬בחינת הסינרגיה עם החקלאות בביקוש‪ :‬האם התיירים‬
‫מחפשים את הקרבה לחקלאות ובהיצע‪ :‬האם לחקלאים‪/‬‬
‫תיירנים יש יתרונות למגוון‬
‫‪ .3‬השפעת מנגנוני התמיכה על שיווי משקל בענף‪ ,‬ההתפלגות‬
‫האזורית של ההכנסה‪ ,‬הרווחים ועודפי הצרכן‬
‫‪ .4‬הערכת פוטנציאל הצמיחה בענף‪ ,‬נוכח ירידת חלקה של החקלאות‬
‫תיירות כפרית בישראל‬
‫• החלה לצמוח מאמצע שנות ה‪80-‬‬
‫• קצב הצמיחה‪ :‬מ ‪ 16% 86‬לשנה‪ ,‬ב‪ 4-‬שנים אחרונות כ ‪ 4%‬לשנה‬
‫• ההיצע בענף נחלק בין קיבוצים ליישובים כפריים אחרים‬
‫•במחקר הנוכחי לא נעסוק בקיבוצים וביישובי מיעוטים‬
‫התפתחות היצע חדרי האירוח בישראל‬
‫מקור‪ :‬סקר האירוח הכפרי בישראל ‪( 2004‬פליישר‪ ,‬אנגל וצ'צ'יק)‬
‫‪7414‬‬
‫‪6500‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪7000‬‬
‫‪6000‬‬
‫‪5600‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪4050‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2850‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1050‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1990‬‬
‫* לא כולל את האירוח הכפרי ביישובי מיעוטים‬
‫‪500‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪0‬‬
‫המקור לנתונים‬
‫•‬
‫• בשנה זו פעלו כ‪ 886 -‬מפעילים‪ ,‬ב‪ 120 -‬יישובים כפריים‪ ,‬שהציעו‬
‫ערכנו סקר מפעילי אירוח כפרי בישראל בשנת ‪2000‬‬
‫‪ 3,150‬יחידות אירוח‬
‫• הדגימה ע"פ אשכולות‪ :‬נבחרו ‪ 5‬אזורי דגימה‬
‫• נדגמו ‪ 9‬מושבים‪ 7 ,‬מושבות ו‪ 3-‬יישובים קהילתיים‬
‫• גודל המדגם‪ 200 :‬מפעילים‬
‫התפלגות נדגמים לפי אזור‬
‫מהם ‪ 82‬חקלאים פעילים‬
‫ערבה‬
‫‪3%‬‬
‫גליל עליון‬
‫‪54%‬‬
‫כנרת ועמקים‬
‫‪10%‬‬
‫גליל מערבי‬
‫‪22%‬‬
‫רמת הגולן‬
‫‪11%‬‬
‫המסגרת המושגית‪-‬הנחות יסוד‬
‫יחידות האירוח הכפרי נבדלות בתכונות ובמחירים‬
‫לתיאור הענף נבחר מודל בחירה בדידה ומוצרים מבודלים‬
‫( ‪) McFadden 74, Berry 94, Pakes 95 , Nevo 2002‬‬
‫אופני הבידול‪:‬‬
‫א‪ .‬בידול אנכי‪ :‬יחידות האירוח שונות ברמתן‪ ,‬כל הצרכנים‬
‫מעדיפים רמה גבוהה יותר‪ ,‬הטרוגניים בנכונות לשלם עבור כך‬
‫ב‪ .‬בידול אופקי‪ :‬לפרטים יש טעמים אידיוסינקרטיים שונים‬
‫ומוכנים לשלם יותר עבור יחידות אירוח שתואמות העדפותיהם‬
‫העדפות הצרכנים‬
‫העדפות הצרכנים מיוצגות ע"י פונקצית תועלת של מאפייני יחידת‬
‫האירוח ומחירה‪:‬‬
‫‪Uij  bx j  ap j   j   ij‬‬
‫‪ -- i‬אינדקס צרכן‬
‫‪ -- j‬אינדקס פירמה‬
‫‪ - b, a‬פרמטרים‬
‫מאפיינים נצפים‬
‫של יחידת האירוח‬
‫מרכיב תועלת אקראי‬
‫ספציפי לפירמה ולצרכן‬
‫מחיר ללילה‬
‫ליחידת אירוח‬
‫מרכיב תועלת ספציפי לפירמה‬
‫אחיד בין הצרכנים‬
‫פירוש ‪ 1‬ל‪  -‬ו ‪ ‬תועלת ממאפיינים שידועים לצרכן ולא לחוקר‬
‫פירוש ‪ 2‬הערכות הצרכן את מאפייני המוצר הלא‪-‬ידועים לו בהזמנה‬
‫‪‬‬
‫נניח כי ‪= j‬ממוצע הערכות הצרכנים את התכונות הבלתי נצפות‬
‫‪ - ij‬סטייה של צרכן ‪ i‬מממוצע זה‪ ,‬המתפלגת ‪E(ij)=0 i.i.d‬‬
‫תוחלת התועלת ממוצר ‪ j‬נתונה ע"י‪:‬‬
‫‪E(U ij )  bx j  ap j   j   j‬‬
‫‪ ‬בבחירה הבדידה‪ ,‬כל צרכן בוחר במותג שמשיא את תועלתו‬
‫אינטגרציה על פני בחירות הצרכנים וההנחה התפלגותית כי ‪‬‬
‫מתפלג ))‪extreme value exp(-exp(-‬‬
‫‪j‬‬
‫מובילה למשוואת נתח שוק ה‪logit-‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬
‫‪N‬‬
‫‪k‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬
‫‪‬‬
‫‪k 0‬‬
‫‪S ( ) ‬‬
‫החיסרון של ה‪ : logit -‬מייצר גמישויות מחיר צולבות בלתי‬
‫סבירות‪ .‬במקרה שלנו‪ :‬ירידה קטנה במחיר בערבה‪ ,‬עלולה להשפיע‬
‫על נתח השוק בגליל העליון בדיוק כמו ירידת מחיר ברמת הגולן‬
‫פיתרון‪nested logit :‬‬
‫מאפשר לטעמי הצרכנים להיות מתואמים במידה מסוימת‬
‫‪uij   j  z ig  (1  s ) ij‬‬
‫‪ -- g‬אינדקס אזור‬
‫‪ -- zig‬מרכיב אקראי ספציפי לצרכן ואזור‪ ,‬מתפלג‪E(zig)=0 i.i.d :‬‬
‫‪ -- 0 < s < 1‬פרמטר תחלופה‪.‬‬
‫כאשר ‪ s‬קרוב ל ‪ 0‬חשיבות האזור פוחתת‪ ,‬ולהפך‪ ,‬ככל ש ‪ s‬קרוב ל‪1-‬‬
‫גדל המתאם בין התועלות הנובעות מיחידות אירוח באותו אזור‪.‬‬
‫• בעקבות )‪ (McFadden, 1978; Cardell 1991‬נניח כי הסכום‬
‫‪ zig+(1s)ij‬מתפלג אף הוא ‪Extreme Value‬‬
‫• הנחה זו מאפשרת לקבל נוסחה סגורה עבור נתח השוק‬
‫) ‪ j /(1s‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪(1s‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪/(1s‬‬
‫‪j‬‬
‫‪e‬‬
‫‪S j ( ,s ) ‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ /(1s ) ‬‬
‫‪ e‬‬
‫‪    e ‬‬
‫‪ jG‬‬
‫‪  g  jG‬‬
‫‪‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪j‬‬
‫‪g‬‬
‫‪g‬‬
‫• להשלמת הפיתוח מניחים מוצר "חיצוני" במקרה שלנו אירוח‬
‫בבית‪-‬מלון‪ ,‬שתוחלת התועלת ממנו מנורמלת ל‪0-‬‬
‫•חלוקה של ‪ Sj‬ב‪ So -‬והוצאת לוג טבעי מובילה למשוואת האמידה‪:‬‬
‫‪(1) ln(s j )  ln(s0 )  x j b  ap j  s ln(s j / g )   j‬‬
‫התנהגות הפירמות‬
‫בהנחה שהמחירים הנצפים נובעים משוו"מ נאש במשחק מחירים‪,‬‬
‫יתקיימו ת‪.‬ס‪.‬ר רגילים לבעיית השאת הרווחים‪:‬‬
‫‪dS j‬‬
‫‪dp j‬‬
‫‪p j  mc j  S j‬‬
‫‪ -‬מניחים עלות שולית קבועה בתפוקה וליניארית במאפיינים‬
‫ מציבים ממשוואת הביקוש עבור ה‪markup -‬‬‫ מקבלים משוואת תמחור ניתנת לאמידה‪:‬‬‫) ‪ (1  s‬‬
‫‪‬‬
‫‪p j  wj  ‬‬
‫‪/[1  ss j / g  (1  s )s j ]   j‬‬
‫‪ a‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪--wj‬תכונות מוצר נצפות המשפיעות על העלות השולית‬
‫‪ --‬ווקטור פרמטרים‬
‫‪ -- j‬תכונות מוצר בלתי נצפות המשפיעות על העלות השולית‬
‫המודל השלם לאמידה‬
‫‪(1) ln(s j )  ln(s 0 )  x j b  ap j  s ln(s j / g )   j‬‬
‫) ‪(1  s‬‬
‫‪j‬‬
‫‪a [1  s s j / g  (1  s )]s j‬‬
‫‪(2) p j  w j  ‬‬
‫בעיות אקונומטריות‬
‫• המחיר ונתח השוק אנדוגניים (עלולים להיות מתואמים עם הטעות)‬
‫• קיים מתאם אפשרי בין השגיאות במשוואות הביקוש והתמחור‬
‫• פרמטרים משותפים למשוואות‪ ,‬דרושות ‪Cross-equation restrictions‬‬
‫הפיתרון‪ :‬אמידת המודל כקבוצת רגרסיות באמצעות אומד משתני‬
‫העזר ‪(General Method of Moments( GMM‬‬
Demand equation
Marginal
Effects
Partial
elasticities
0.07*
10.53*
0.55*
10.17*
0.19*
0.09*
13.54*
0.33*
7.95*
0.07*
Unit Size
0.09*
13.5*
0.43*
1.27
0.01
Log Cabins
0.19
28.58
0.06
Breakfast
0.11*
16.54*
0.09*
19.85*
0.019*
Number of Units
-0.02
-3.01
-0.10
3.15*
0.04*
Spectacular View
0.02
3.01
0.01
Attractions in Settlement 0.01
1.50
0.08
Tourism Village
0.13*
19.55*
0.07*
Upper Galilee Region
0.42*
63.17*
0.32*
Farming
-0.07
-10.53
-0.04
Variables
Luxury Elements
(1000 NIS investment in luxury)
Amenities
(# of amenities offered)
Coefficients
Price equation
Coefficients
Partial elasticities
5% -‫* מובהק ב‬
Demand equation
Price equation
Coefficients
Partial elasticities
Experience
-1.55*
-0.032
Livestock
-24.82*
-0.003
Orchards
-3.71
-0.004
Flowers
-25.21
-0.003
Vegetables in
Greenhouse
-26.73*
-0.001
Constant
-6.93*
GMM object=23.5
36.88*
Joint parameters
a
s
0.00372*
0.2946*
‫עיקרי הממצאים‬
‫• ענף האירוח הכפרי בישראל הנו שוק מאוד לא תחרותי‪:‬‬
‫"הפער המונופוליסטי" הממוצע הוא ‪57%‬‬
‫• גמישות מחיר עצמית של ‪-1.6‬‬
‫• חקלאים נהנים מיתרונות למגוון בייצור משותף של חקלאות ואירוח‬
‫כפרי‬
‫• מצד הביקוש אין השפעה מובהקת של החקלאות‬
‫• הביקוש מושפע באופן מובהק ממאפייני האזור (גליל עליון מובהק)‬
‫והישוב (כפר תיירות מובהק)‬
‫סימולציות‬
‫בוצעו על מנת‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחון השפעת מנגנוני התמיכה השונים על שיווי משקל בענף‬
‫‪ .2‬לנתח את "הפער המונופוליסטי" ולפרקו למקורותיו (בידול‬
‫אנכי‪ ,‬בידול אופקי או חוסר מידע מצד הצרכנים)‬
‫‪ .3‬לבחון אפשרות של יציאת מפעילים שהם גם חקלאים‬
‫מהחקלאות‬
‫לביצוע הסימולציות כתבנו תוכנית בגאוס המיישמת רוטינה לפיתרון‬
‫משוואות סימולטאניות לא‪-‬ליניאריות‬
‫• פיתרון משוואות המבנה סימולטאנית עבור הפירמות במדגם‪,‬‬
‫בהינתן הפרמטרים שנאמדו ותחת השינויים הנ"ל‪ ,‬מדמה את‬
‫תוצאות שיווי המשקל בענף‬
‫ השפעת הבידול האנכי על המרווח‬-‫) שדרוג הפירמות בענף‬1
Changes following equalizing some of firms’ attributes
Actual change % change
Size of the market (number of room nights 000’)
623
147.8
Average occupancy rate
0.38
135.7
Arava market share
0.00
-3.9
Sea of Galilee market share
0.02
20.4
West Galilee market share
-0.03
-18.3
Golan Heights Market share
-0.01
-8.1
Upper Galilee market share
0.02
2.8
Consumer surplus ($ 000’)
111,335
215.9
Total firms' profits ($ 000’)
26,828
148.0
Total welfare ($ 000’)
138,163
198.2
Average markup margins
-0.28
-47.8
Average price ($)
70
96.7
‫• הסימולציה מסבירה את נטיית הענף לכיוון של יחידות יוקרתיות‬
"‫ "סובב כנרת‬:‫•המרוויח הגדול‬
‫‪ )2‬השוואה בין תוכניות תמיכה שונות לאירוח הכפרי‬
‫הממשלה וגופים אחרים נוקטים ב‪ 3 -‬דרכי תמיכה עיקריים‪:‬‬
‫‪ )1‬כפרי תיירות‪ -‬משרדי החקלאות והתיירות מספקים את המימון‬
‫הנדרש לשיפור הגישה‪ ,‬חנייה ושילוט ביישובים עם ‪ %‬גבוה של‬
‫פירמות תיירותיות‪ .‬השקעה ממוצעת בכפר תיירות‪$ 620,000 :‬‬
‫‪ )2‬הלוואות ומענקים לעסקים קטנים‪-‬במהלך שנות ה‪ 90-‬ניתנו‬
‫הלוואות בערבות חלקית‪/‬מלאה מתחת לשיעורי הריבית בשוק‬
‫‪ (3‬מימון הון לחקלאים ‪ -‬משרד החקלאות מציע תוכנית לחקלאים‬
‫המיועדת לשיפור התשתית במשקים‪ .‬על אף שהמימון אינו מיועד‬
‫ישירות לעסק התיירותי‪ ,‬ניתן להשתמש בו ליחידות אירוח‬
‫סימולציה עבור כל תוכנית בוצעה תוך שמירה על רמת הוצאה‬
‫ממשלתית קבועה של ‪ 2.4‬מיליון דולר (שווי ערך להקמת ‪ 4‬כפרי‬
‫תיירות)‬
Public investment in tourism villages
‫ תמיכה בכפרי תיירות‬.‫א‬
Actual change % change
4 more tourism villages
Size of the market (number of room nights 000’)
12.3
2.9
Average occupancy rate
0.01
2.9
2,033
3.9
577
3.2
Consumer surplus ($ 000’)
Total firms' profits ($ 000’)
Government Expenditure ($ 000’)
2,415
Welfare change in Inner market ($ 000’)
2,610
Welfare loss in hotels industry ($ 000’)
1,692
Net welfare change ($ 000’)
*
3.7
-1,496
Average price ($)
0.11
0.1
Farmers profits ($ 000’)
374
4.3
0.002
0.4
Average markup margin
‫ ועודף צרכן כמו באירוח הכפרי‬₪ 90 ‫*הפסד רווחה חושב לפי רווח ללינה של‬
‫ משום לצרכנים יש תועלת חיובית אם האירוח‬-‫• הגידול בעודף הצרכן‬
)‫נמצא בכפר תיירות (מקדם מובהק חיובי בביקוש‬
‫ נתח השוק גדל ללא השקעת עלות של היצרנים‬-‫•גידול בעודף היצרן‬
‫ תמיכה ישירה בכל המפעילים ע"י סבסוד ההון‬.‫ב‬
-‫ (שווה ערך ל‬luxury ‫ ליחידה במשתנה‬$603 ‫החסרה של‬
‫ השקעה‬₪ 1000 ‫יחידות במשתנה בו כל נקודה מייצגת‬2.5
‫ הסבסוד מפצה על עלויות בלאי בגין השימוש באביזרי‬.)‫במותרות‬
‫המותרות‬
Direct subsidy via capital at the same amount as in 4 tourism villages
603 US$ per unit
Size of the market (number of room nights 000’)
Average occupancy rate
Consumer surplus ($ 000’)
Total firms' profits ($ 000’)
Government Expenditure ($ 000’)
Welfare change in Inner market ($ 000’)
Welfare loss in hotels industry ($ 000’)
Net welfare ($ 000’)
Average price ($)
Farmers profits ($ 000’)
Average markup margins
Actual change
36
0.02
5,864
1,628
2,415
7,492
5,051
26
-6
781
0.06
% change
8.7
8.7
11.4
9.0
10.7
-8.4
9.0
9.8
‫ תמיכה ישירה בחקלאים ע"י סבסוד ההון‬.‫ג‬
‫ בפירמות החקלאיות‬luxury ‫ ליחידה במשתנה‬₪ 5000 ‫ע"י החסרת‬
.‫בלבד‬
Direct subsidy via capital to farmers only, at the same amount as 4 tourism villages
1228 US$ per farmers' unit
Size of the market (number of room nights 000’)
Average occupancy rate
Consumer surplus ($ 000’)
Total firms' profits ($ 000’)
Government Expenditure ($ 000’)
Welfare change in Inner market ($ 000’)
Welfare loss in hotels industry ($ 000’)
Net welfare effect ($ 000’)
Average price ($)
Farmers profits ($ 000’)
Average markup margins
Actual change
38
0.021
6,033
1,720
2,415
7,753
5,297
40
-5.08
2,270
0.08
% change
8.7
8.7
11.4
9.0
11.1
-7.0
26.1
13.33
‫שתי תוכניות התמיכה הישירה עדיפות משמעותית הן ליצרנים והן‬
‫ הרחבת יצור בענף אוליגופוליסטי‬:‫ הסיבה לגידול ברווחה‬.‫לצרכנים‬
‫) יציאת חקלאים מהחקלאות‬3
‫ תוצאה מהפסקת חיסכון בעלויות‬-‫ ברווחי החקלאים‬4.6% ‫•ירידה של‬
‫הייצור‬
‫ תוצאה‬,‫• לא לוקח בחשבון את הפוטנציאל לפגיעה בנוף הכפרי‬
‫מעזיבת החקלאות‬
Changes following farmers quitting agricultural activity
Actual change % change
Pricing effect only
Size of the market (number of room nights 000’)
Average occupancy rate
Consumer surplus (per person)
Consumer surplus ($ 000’)
Total firms' profits ($ 000’)
Total welfare ($ 000’)
Average price ($)
-4.5
0.00
-0.3
-662
-212
-875
0.81
-1.1
-1.2
-0.2
-1.3
-1.2
-1.3
1.1
Average mark-up margins
-1
-404
-0.2
-4.6
Farmers profits ($ 000’)
‫מסקנות‬
‫•מצאנו כי הענף אינו תחרותי המרווח המונופוליסטי הממוצע‪57% -‬‬
‫• כ‪ 50% -‬מהמרווח בענף נובע מבידול אנכי‬
‫• יש חשיבות לאזור הגיאוגרפי‪-‬קיים מתאם של ‪ 30%‬במרכיב‬
‫הטעות של התועלת מפירמות באותו אזור‪.‬‬
‫•חקלאים‪/‬תיירנים נהנים מיתרונות למגוון בייצור האירוח הכפרי‪,‬‬
‫עזיבתם את החקלאות עלולה לפגוע ברווחיהם מאירוח כפרי‬
‫• תמיכה ממשלתית ישירה בפירמות בענף מובילה לשינוי רווחה‬
‫גדול יותר ביחס לתמיכה עקיפה‬
The
end
‫מתודולוגית האמידה‬
‫אומד משתני עזר ‪ (General Method of Moments) GMM‬למודל‬
‫ה‪.Nested logit -‬‬
‫הרעיון‪ :‬נניח שעבור כל תצפית ‪ i‬צופים בווקטור משתני עזר‪ zi ,‬שאינו‬
‫מתואם עם הטעות‪ .‬הנחות אלו מייצרות סט תנאים אורתוגונליים‪:‬‬
‫‪E[ zi ,  i ]  0‬‬
‫במומנט המדגמי השגיאות המחושבות מחליפות את הטעויות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-- ‬פרמטרים לאמידה‬
‫) ‪m   zi e( xi , )  Z e( X , )  m(‬‬
‫‪n i‬‬
‫‪n‬‬
‫אומד ‪ GMM‬ממזער את הסכום המשוקלל (ב‪ )W-‬של ריבועי‬
‫המומנטים המחושבים למשתני‪‬‬
‫) ‪ˆ  arg min q  m( )W m(‬‬
‫העזר השונים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האומדים המתקבלים הם עקיבים (בתנאי ש‪ .(E(zixi )=0:‬יעילותם‬
‫גדלה ככל שהמתאם בין המשתנים המסבירים ומשתני העזר גדל‬
‫נתח השוק של הבחירה הבדידה נגזר באופן הבא‪:‬‬
‫כל צרכן בוחר במותג שמשיא את תועלתו‬
‫אי השוויון מגדיר את סט הבלתי‪-‬נצפים של הצרכן‪ , ij ,‬המוביל‬
‫לבחירת מוצר ‪ .j‬סט זה מוגדר כ‪:‬‬
‫}‪Aj ( )  { i j \  j   ij   k   ik , k  j‬‬
‫נתח השוק של הפירמה ה‪ j -‬שווה להסתברות ש ‪ij‬‬
‫"ייפול" באזור ‪.Aj‬‬
‫בהינתן הצפיפות )‪ f (.,x,s‬הסתברות זו ‪:‬‬
‫‪S j ( ( x, p,  ), x, b ,a )  A ( ) f ( , x,s  )d‬‬
‫‪j‬‬
‫•‬
‫אומדן התוצר‬
‫הפדיון השנתי הממוצע ליחידת אירוח ‪₪ 47,465 -‬‬
‫•‬
‫• רווח לפני מס ליחידה (אחרי הוצאות פחת ומימון(‪-‬‬
‫הרווח התפעולי הממוצע ליחידת אירוח‪₪ 38,200 -‬‬
‫‪₪ 33,900‬‬
‫• רווח לפני מס ליחידה לאחר הורדת עלות עבודה עצמית‪₪ 16,500 -‬‬
‫• סך התוצר מנופח לכל המפעילים ביישובים הכפריים (לא כולל‬
‫קיבוצים)‪ 122.3 :‬מיליון ‪ ,₪‬מהווה כ‪ 2.2% -‬מהתוצר החקלאי‬
‫• בסקר האירוח הכפרי שנערך ‪ 2004‬נמצא שסך הפדיון של הענף‪,‬‬
‫כולל קיבוצים‪ ,‬כ‪ 500 -‬מיליון ‪ ,₪‬התוצר הסתכם ב‪ 421 -‬מיליון ‪₪‬‬
‫(פליישר‪ ,‬אנגל‪ ,‬צ'צ'יק)‬
‫השוואה בין הכנסות מתיירות‪ ,‬חקלאות ועבודה מחוץ למשק‪.‬‬
‫לא חקלאים‬
‫‪60.7%‬‬
‫‪117,380‬‬
‫‪39.3%‬‬
‫‪75,945‬‬
‫חקלאים‬
‫‪50.7%‬‬
‫‪131,627‬‬
‫רווח לפני מס‬
‫אירוח כפרי‬
‫‪24.8%‬‬
‫* ‪64,455‬‬
‫‪24.4%‬‬
‫‪63,376‬‬
‫מחוץ למשק‬
‫‪193,325‬‬
‫‪259,459‬‬
‫‪16,110‬‬
‫‪21,622‬‬
‫סך שנתי‬
‫הכנסה ממוצעת‬
‫לחודש‬
‫חקלאות‬
‫* שטח ממוצע לחקלאי במדגם‪ 49 :‬דונם‬
‫מקורות‬
‫הסקר‪ :‬ענפי המשק והיקפם‪ ,‬משלח היד והיקפי התעסוקה במשפחה‬
‫משרד החקלאות‪ :‬נורמות לערך מוסף והכנסות לדונם לענף ל‪1999 -‬‬
‫למ"ס‪ :‬שכר ממוצע לפי משלח יד לשנת ‪.1999‬‬