Transcript מסמך ערכי מולדת 2010-2020 : על מה ולמה? / אבי זעירא

‫מולדתי‬
‫מסמך ערכי מולדת ‪2010-2020‬‬
‫גיליון ניסן‪ ,‬תשע"א‪ ,‬אפריל ‪2011‬‬
‫מסמך ערכי מולדת ‪ : 2010-2020‬על מה ולמה? ‪ /‬אבי זעירא‬
‫‪2‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫לאחר הפסקה בת שנתיים‪ ,‬חוזר עיתוננו המקומי‪' ,‬מולדתי'‪ ,‬בגליון חגיגי וחד ‪ -‬פעמי‬
‫המוקדש למסמך אשר גובש במהלך החודשים האחרונים ואושר ע"י הועד המקומי‪.‬‬
‫בגליון תמצאו דעות של חברים וחברות אשר הוזמנו לחוות דעתם על ערך מסויים מתוך‬
‫המסמך‪ ,‬או באופן כללי יותר‪ ,‬על עצם הופעתו של מסמך זה בחיי יישובנו‪.‬‬
‫כיון שזהו פרסום ראשון למסמך ולמהלך שבצידו‪ ,‬אני מוצא לנכון לשתף בסיבות‬
‫ליצירתו וכן בשרטוט ייעודו ואופן יישומו‪.‬‬
‫מרגע בואי למולדת אני חש פער בין עברה המפואר של מולדת לבין היום – יום שלנו‪.‬‬
‫פער זה איננו סטטי‪ ,‬אלא מתרחב והולך ככל שמתווספים‪,‬לשמחתנו‪ ,‬עוד ועוד משפחות‬
‫ויחידים למולדת‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לפחות מזה עשור‪ ,‬לא קיימנו שיח‪ -‬צבורי באשר לשאלות‪ :‬מה מייחד אותנו?‬
‫מה יש ממורשתה של מולדת שרצוננו לשמר ומה לשנות? האם באנו כי אנו מבקשים‬
‫למצוא כאן מושב ‪ -‬שיתופי או ישוב ‪ -‬קהילתי?‬
‫לפחות מבחינתי‪ ,‬חלק מהדברים הללו עלו בשיחת הקבלה שלנו למולדת ומאז‪ ,‬השיחה‬
‫לא נמשכה‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬אבהיר כי ישיבות הועד המקומי או עבודת יתר הועדות‪ ,‬אינן תחליף‬
‫למה שמכונה כאן "שיח – צבורי" כיון שהמגמה היא לגרום לכמה שיותר חברים בתוכנו‬
‫לקחת חלק באחריות ליצירת התשובות לשאלת עיצוב עתידנו‪.‬‬
‫שוני נוסף‪ ,‬נובע מתוכן השיחה המוצעת‪ :‬דיון במהותה ובזהותה של מולדת‪.‬‬
‫יחד עם שותפים‪ ,‬החלטנו שרצוננו ליצור שיח – קהילתי שיעסוק בערכים שאנו מבקשים‬
‫לחיות לאורם ולהקנות לילדינו‪ ,‬כלומר לעצב במו – ידינו‪ ,‬את זהותה של מולדת‪ ,‬ולא‬
‫לחכות לאיזה משיח‪ ,‬או גרוע יותר‪ ,‬שכוחות השוק יעצבו אותנו‪.‬‬
‫דליה אונר‪ ,‬אורן בר ואנוכי ערכנו מספר ישיבות בהן שאלנו את עצמנו את השאלה‬
‫הבאה‪ :‬באיזו מולדת היינו רוצים לחיות?‬
‫מעבר לכך שהיה כייף לקשקש על ערכים ודילמות עקרוניות‪ ,‬החל להיווצר מסמך‬
‫שהרגשנו שאנו שלמים עימו‪.‬‬
‫לפני מספר חודשים חברנו לועד המקומי ולאחר שתים‪ -‬שלוש פגישות ותיקונים שנשלחנו‬
‫לבצע‪ ,‬אושר המסמך בנוסח המובא בהמשך‪.‬‬
‫באותן פגישות אושר גם אופן הפעולה שהמסמך הזה רק מתחיל בה ואשר סופה‪ ,‬הוא‬
‫הטמעת הערכים שהוא מחזיק‪ ,‬בחיי הקהילה‪.‬‬
‫זו ההזדמנות להודות לחברי הועד על ההירתמות והבנת חשיבות מקומם כמנהיגות‬
‫המקום‪ ,‬בהובלת תהליך הטמעת המסמך בקהילה‪.‬‬
‫מטרות המהלך והמסמך‪:‬‬
‫‪‬יצירת מסמך שיהווה "מצפן" ערכי ‪ -‬חברתי לקהילת מולדת בעשור הבא‪.‬‬
‫‪‬יצירת שיח ‪ -‬קהילתי לברור השאלה‪" :‬מי אנחנו ובאיזו חברה אנו רוצים לחיות ?"‬
‫‪‬התוצר ‪ -‬המסמך‪ ,‬ישמש כלי המכווין את עבודת ועדות‪ :‬התרבות‪ ,‬החינוך‪ ,‬הקליטה‬
‫והועד מקומי‪ ,‬החל מאוגוסט ‪.2011‬‬
‫לוח הזמנים של המהלך‪:‬‬
‫עד פסח – פרסום המסמך ב'מולדתי' ובאתר‪.‬‬
‫יום שישי‪ 8:30 29.4 ,‬עד ‪ - 11:00‬ארוחת בוקר קהילתית בחורשת יונה‪ :‬אוכלים‬
‫ודנים במסמך המוצע‪.‬‬
‫באותו יום‪ ,‬ב ‪ 21:00‬בבית העם‪ ,‬ייערך ערב אלתרמן ובכניסה תוצב קלפי להצבעה על‬
‫קבלת המסמך‪..‬‬
‫תחילת מאי – הקלפי תוצב בכניסה לסופר למשך שבוע‪.‬‬
‫מאי – יוני – כניסה לעבודה עם יו"ר של הועדות הבאות‪ :‬חינוך‪ ,‬גיל הרך‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫קבלה וועד מקומי‪.‬‬
‫קיץ ‪ -‬חג משק בסימן המסמך‪.‬‬
‫אוגוסט – בניית תוכנית עבודה בכל אחת מהוועדות ליישום המסמך‪.‬‬
‫אני משער כי מבוא כה מפורט‪ ,‬הכולל אף לו"ז‪ ,‬מעניק תחושה כאילו "הכל סגור" או‬
‫כאילו יש בידינו את התשובות לכל הדברים‪.‬‬
‫אז זהו‪ ,‬שלא‪ .‬אנו רואים עצמנו כמאפשרים את השיחה‪ ,‬אך לא כמחליטים עליה‪.‬‬
‫הגורם המחליט הוא הועד המקומי והצבור‪ .‬אי לכך‪ ,‬בואו והצטרפו למהלך שיתכן‬
‫ויעניק ערך מוסף לחיינו כאן ויחזק את מולדת כיישוב בעל סדר יום ערכי‪ ,‬גם לילדינו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מסמך ערכי קהילת מולדת ‪2010 - 2020‬‬
‫מולדת‪ ,‬כיישוב 'חומה ומגדל'‪ ,‬הינה חלק ממפעל ההתיישבות העובדת ורואה בערכים‬
‫הבאים‪ ,‬את היסוד המכונן של חייה בעבר‪ ,‬בהווה ולאורם תפעל לעצב את פני הדור הבא‪.‬‬
‫זהות יהודית‬
‫קהילת מולדת יונקת מן המקורות והעבר היהודיים ורואה בהם יסוד מרכזי בפעילותה‬
‫התרבותית והחינוכית‪ ,‬אך אורחות החיים ומנהגי המקום אינם כפופים לחוקי ההלכה‪.‬‬
‫זהות ציונית‬
‫מולדת‪ ,‬מיום הקמתה‪ ,‬מגלמת בשמה ובמהותה את היותה של מדינת ישראל מדינתו של‬
‫העם היהודי בארצו ההיסטורית‪.‬‬
‫חלוציות‪ ,‬מורשת העמק‬
‫מולדת כחלק ממפעל התיישבות החלוצי שהוקם בעמק יזרעאל רואה חשיבות בהמשך‬
‫טיפוח המורשת החלוצית והנחלתה לדורות הבאים‪.‬‬
‫קהילתיות‬
‫חיי הקהילה במולדת ישאפו להעניק לחבריה תחושת משמעות‪ ,‬ערך‪ ,‬שייכות וגאווה‬
‫מקומית‪.‬‬
‫אחריות קהילתית‬
‫הדרך ליצירת חיי היחד מבוססת על שותפות בנטל‪ ,‬מעורבות והתנדבות של היחיד בחיי‬
‫הקהילה‪.‬קהילת מולדת תוודא שכלל תושביה ייהנו ממשאבי הציבור שהקהילה מעניקה‪,‬‬
‫באופן כזה שהפערים הכלכליים לא יפגעו בחיי היחד‪.‬‬
‫קהילת מולדת‪,‬על מוסדותיה וחבריה תנהג ברוח הערבות ההדדית‪.‬‬
‫רעות‬
‫מולדת תהא מקום של שלום‪ ,‬מקום שנעים לחיות בו‪ ,‬בשל ההקפדה על יחסי שכנות‬
‫נאותים‪ ,‬סובלנות‪ ,‬פתיחות כבוד לזולת וקבלת השונה והאחר‪.‬‬
‫אחריות חברתית‬
‫מולדת תשאף לחיי נתינה ושליחות בחברה הישראלית ובעם היהודי‪.‬‬
‫מולדת רואה עצמה מחויבת ליחסי שכנות טובים עם כל היישובים היהודים והערבים‬
‫שסביבה‪.‬‬
‫חקלאות‬
‫קהילת מולדת היושבת בליבה של סביבה חקלאית‪ ,‬רואה בעבודת האדמה לא רק פרנסה‪,‬‬
‫אלא ערך המביא לעבודה עצמית ויצרנית‪ ,‬להעמקת הקשר עם ארץ ישראל‪ ,‬ולחיזוק‬
‫התודעה הציונית‪.‬‬
‫סביבתיות‬
‫קהילת מולדת רואה בשמירת הטבע‪ ,‬באהבת המולדת‪ ,‬בחינוך לאיכות סביבה ובהתנהגות‬
‫סביבתית נאותה‪ ,‬תרומה רבת משמעות לאיכות חיי הקהילה בהווה ובדורות הבאים‪.‬‬
‫דמוקרטיה‬
‫השיח במולדת‪ ,‬כראי של צרכי ומאוויי הקהילה‪ ,‬ישאף להתנהל במסגרות ציבוריות פתוחות‪,‬‬
‫קשובות ומאפשרות‪.‬‬
‫קהילת מולדת תקיים את הליכיה הציבוריים בשקיפות ואת הכרעותיה באורח דמוקרטי‪.‬‬
‫קהילת מולדת על חבריה‪ ,‬מוסדותיה ונבחריה ‪ -‬תנהג ותפעל ברוח ערכי המסמך והמקום‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נכתב ונערך ע"י אבי זעירא‪ ,‬דליה אונר ואורן בר בשם ובאישור הוועד המקומי מולדת‬
‫על ההיגד‪ :‬אחריות קהילתית‬
‫‪5‬‬
‫‪ /‬שגיא מרק‬
‫שלום רב‬
‫חלוצי מולדת עסקו רבות בשאלות של ערכים והגדרה עצמית עוד טרם עלותם על‬
‫הקרקע‪ .‬הם ידעו כי הם רוצים להגדיר את קהילתם כמשהו אחר‪ .‬לא קיבוץ‪ ,‬לא‬
‫מושב‪.‬‬
‫"בשנתיים הראשונות המשכנו בברורים על צורת ישובנו בעתיד‪ .‬בשנת ‪ 1939‬הגענו לידי‬
‫קביעת דפוסים כלליים ויסודיים‪( ".‬מתוך חוברת שיצאה לחגיגות ה ‪ 20‬של מולדת)‬
‫בעוד כשנה וחצי נחגוג ‪ 75‬להקמת מולדת‪ .‬זמן מצוין לברר לעצמנו איזו מן קהילה אנו‬
‫רוצים שתהיה פה‪.‬‬
‫מתוך הערכים הרבים בחרתי להתייחס לערך של אחריות קהילתית‪.‬‬
‫"הדרך ליצירת חיי היחד מבוססת על שותפות בנטל‪ ,‬מעורבות והתנדבות של היחד‬
‫בחיי הקהילה‪".‬‬
‫מולדת היא קהילה קטנה ואינטימית‪ .‬זה ייחודה וזה גם כוחה‪.‬‬
‫מולדת השואבת את אורחות חייה הקהילתיים בעקר מרוח התנועה הקיבוצית ובדגש‬
‫על רוח ההתנדבות והתרומה לכלל‪ .‬דהיינו‪ -‬קהילה אקטיבית‪.‬‬
‫שטחי המעורבות הם רבים‪ .‬ועדות‪ ,‬חגים‪ ,‬מבצעים קהילתיים התנדבויות שונות וכו'‪.‬‬
‫יש לציין שישנן קהילות פסיביות יותר‪ .‬קהילות בהן התושב משלם את המיסים ובזה‬
‫מסתיים פחות או יותר חלקו‪ .‬הקהילה קונה את התרבות מבחוץ‪ ,‬מפעילה מערך‬
‫מוניציפאלי שנותן שירותים בסיסיים‪ .‬מקבלת את שרותי החינוך מהמועצה האזורית‬
‫וכל זאת במעורבות מינימאלית של התושבים‪ .‬ישנן דוגמאות רבות לכך גם בקרב‬
‫שכנינו בעמק‪.‬‬
‫הועד המקומי חושב שעשייה קהילתית משותפת היא הדרך הטובה ביותר לחזק את‬
‫קהילתנו‪.‬‬
‫זאת משום שמעורבות קהילתית גורמת להרגשת השותפות‪ ,‬גאווה‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬הכרות‬
‫בין התושבים‪ ,‬יצירת קשרים חברתיים ועוד‪.‬‬
‫מעורבות קהילתית מחזקת מאחדת ומשפרת את חיי הקהילה‪.‬‬
‫הועד המקומי החליט להתמודד עם אתגר המעורבות הקהילתית בדרכים שונות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הועד קבע מדיניות בפעילות ועדת התרבות בה נרבה בעשייה עצמית ונפחית‬
‫תרבות קנויה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בחג פורים לילדים‪ -‬בניית מתקנים והפעלתם בעשייה עצמית ובהתנדבות‪.‬‬
‫ולראיה‪ -‬בשנה האחרונה‪ ,‬ככל שהרבינו בפעילות עצמית ‪-‬קיבלנו תרבות איכותית‬
‫יותר‪.‬‬
‫ההצלחות הבולטות הן ערבי שירת ביאליק‪ ,‬רחל ולאה‪.‬‬
‫בעול נושאת קבוצה קטנה‪ ,‬ודי קבועה‪ .‬רובם פעילים בועדות שונות וגם שותפים‬
‫בצוותי החגים‪ .‬והשחיקה היא גדולה‪.‬‬
‫יש לחזק את השותפות בנטל‪ .‬אני קורא לתושבים להצטרף ולהיענות לפניות של מרכזי‬
‫הועדות‪ ,‬מרכזי החגים להירתם ולתרום מזמנם וכישרונם לפעילויות‪.‬‬
‫היו אקטיביים‪ ,‬היו שותפים‪ ,‬היו מעורבים‪ .‬דרושים עוד מושכים בעגלה‪.‬‬
‫תודות לצוות המוביל‪ ,‬אבי אורן ודליה‪ .‬תודה על האמונה‪ ,‬על היוזמה ועל שעות רבות‬
‫של השקעה‪.‬‬
‫מלאכה רבה עוד לפנינו‪ .‬יישר כח! הועד מאחוריכם‪.‬‬
‫אם נרצה ונעשה – אין זו‬
‫‪6‬‬
‫אגדה! ‪ /‬טלי שמש‬
‫אני מבקשת להתייחס לשלושה ערכים המשקפים מנקודת מבטי את הערכים‬
‫החברתיים ‪ -‬קהילתיות‪ ,‬רעות ואחריות קהילתית‪ .‬ערכים אלה‪ ,‬מתוך "מסמך מולדת‬
‫‪ ,"2020‬מייצגים לתפיסתי את החלק החברתי אשר נתון יותר להשפעתנו ונדרשת בו‬
‫עשייה ונתינה תוך שותפות‪ ,‬מעורבות והתנדבות‪.‬‬
‫במהלך השנים הייתי שותפה בעשייה קהילתית בוועדות שונות‪ ,‬נפגשתי ועבדתי עם‬
‫אנשים רבים נוספים שעסקו בתפקידים שונים – אם בתמורה כספית ואם בהתנדבות‪.‬‬
‫"הואשמתי" רבות על היותי תמימה ונאיבית בתפיסתי את העשייה הקהילתי‬
‫והתרומה לחברה כדבר שנכון‪ ,‬רצוי ומקובל לעשותו וההתנדבות תמיד נתפסה בעיני‬
‫כערך מבורך ונכון – הן לחברה והן למתנדב‪ .‬נכון הוא שעם השנים וההתבגרות שבאה‬
‫איתן‪ ,‬אני מבינה שאלטרואיזם טהור לשם נתינה גרידא כנראה שלא ממש קיים‪ .‬אני‬
‫מבינה שהנתינה והתרומה של אנשים ‪ -‬לאחר ולחברה‪ ,‬ממלאה צרכים הדדיים‪:‬‬
‫עבור החברה ניתנים שירותים חשובים המשרתים את הכלל והפרטים בו ועונים על‬
‫צרכים שונים כגון תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬ביטחון‪ ,‬ניהול ותחומים נוספים אשר חלקם דרושים‬
‫לנו ואת האחרים אנו מבקשים לעצמנו למען איכות חיינו‪.‬‬
‫עבור בעל התפקיד‪ ,‬המתנדב או חבר הוועדה‪ ,‬אשר רואה בתחום בו בחר הזדמנות‬
‫ואפשרות לתרום מיכולותיו‪ ,‬ניסיונו‪ ,‬מרצו וכישוריו‪ ,‬שירות הציבור עונה גם על צרכים‬
‫אישיים כגון הערכה‪ ,‬הכרה‪ ,‬אפשרות להשפיע ולהיות משמעותי בקהילה בה חי‪.‬‬
‫כפי שציינתי הייתה לי הזכות וההזדמנות להיות שותפה במספר גופים ציבוריים‬
‫במולדת‪ .‬ההזדמנות הגדולה עוד יותר היא להכיר ולעבוד עם אנשים נוספים שתורמים‬
‫מזמנם וממרצם כדי לעשות‪ ,‬לשנות ולשפר את חיינו במולדת‪ .‬הכוונות והרצון‬
‫מהתרשמותי אמיתיים ובאים מתוך רצון כן לעשות את חיינו לטובים‪ ,‬נעימים‬
‫ואיכותיים יותר‪.‬‬
‫אני מאמינה שנדע כולנו‪ ,‬חברי קהילת מולדת‪ ,‬להחזיק את ערכי הקהילתיות‪ ,‬הרעות‬
‫והאחריות הקהילתית קרוב ללב‪ .‬אני רוצה שנדע להעריך‪ ,‬להוקיר ולתמוך בכל אותם‬
‫שבוחרים למלא תפקיד‪ ,‬להתנדב ולתרום מעצמם למען הכלל‪ .‬ואם משהו לא נראה או‬
‫לא מוצא חן? אני בטוחה שאפשר למצוא את הדרך לומר זאת‪ ,‬גם אם נורא כועסים‪,‬‬
‫באופן שיעביר את המסר האמיתי ויתרום להמשך העשייה‪ .‬היום זה מישהו אחד ומחר‬
‫יכול להיות אחר (או את‪/‬ה)‪ .‬זה חלק מהיופי והאפשרות שניתנת למי שבוחר לחיות‬
‫בקהילה שכזאת‪ .‬אני גם חושבת ששינוי מאפייני הקהילה מבחינה מוניציפאלית לא‬
‫צריכים לשנות את רוח ההתנדבות ושיתוף האנשים החיים במקום בכל תחומי החיים‬
‫בהם תרמנו והשתתפנו עד היום ואף יותר‪.‬‬
‫מאחלת לנו עוד שנות מולדת רבות מלאות בערכים שיכוונו אותנו וימלאו את חיינו‬
‫משמעות!‬
‫אני כנראה לא אוותר על הזכות להיות שותפה בקהילה ובעשייה הציבורית‪.‬‬
‫הגדרת הקהילה במדינה המתכחשת לזכותנו להתקיים כקהילה ‪ /‬עמוס דותן‬
‫‪7‬‬
‫שמחתי על היוזמה שננקטה על ידי החברים להגדיר מחדש את ערכינו ואורחות חיינו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מאחר ובעולמנו המשתנה בקצב שלא ניתן לשליטה‪ ,‬שום דבר איננו ברור עוד‪:‬‬
‫מה שמובן מאליו לאחד זר לגמרי לשני‪ .‬מה שנחשב פעם כנכס צאן ‪ -‬ברזל‪ ,‬היום אין‬
‫יודעים על קיומו‪ .‬האדמה‪ ,‬ששימשה תמיד לגדל עליה אוכל‪ ,‬הפכה לחשבון בנק‪.‬‬
‫האמירה "יהודי ציוני"‪ ,‬שנאמרה פעם בחזה בולט וגו זקוף‪ ,‬הפכה היום ל"גזענות"‪.‬‬
‫ליברליזם הופך לאנרכיה‪ .‬בעולם מטורלל הפוסע לעיתים קרובות על סף עיוותים‪,‬‬
‫אובדן דרך ‪ ,‬בורות וצביעות‪ ,‬ראוי לעצור מעת לעת‪ ,‬ולשרטט מחדש את העמודים‬
‫עליהם אנחנו נשענים‪.‬‬
‫להגדיר את זהותנו וערכינו כקהילה בעולמנו המשתנה זה‪ ,‬אם כן‪ ,‬רצוי וחיוני ‪ -‬גם‬
‫לנו וגם לדור הבא‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אנחנו חיים במדינה ליברלית מאוד‪ ,‬מופצצת בזכויות אדם‪ :‬אלא שמרוב זכויות‬
‫אדם‪ -‬גורמים עתירי כוח בישראל‪ ,‬כמו גם אזרחים רבים‪ ,‬הטובעים בתוך ים של‬
‫ליברליות וזכויות אדם‪ ,‬שכחו שגם אנחנו בני ‪ -‬אדם עם זכויות כלשהם‪ .‬אלה עושים‬
‫כל שביכולתם על מנת להפקיע מאיתנו את הזכות שלנו כאזרחים וכבני ‪ -‬אדם לנהל‬
‫את קהילותינו כרצוננו ולשמור על ערכינו ואורחות חיינו כקהילה‪ ,‬ופועלים להקשות‬
‫כמה שרק ניתן גם על רצונותינו להחזרת בנינו הצעירים הביתה על מנת שימשיכו את‬
‫דרכינו‪ .‬ונגד כוחות אלו יש להלחם‪ ,‬כבשדה קרב‪ :‬להלחם כנגד בורות‪ ,‬רשעות‪,‬‬
‫צביעות‪ ,‬שנאה ותאוות בצע‪ :‬מכלול המידות הרעות שחוברות יחד ובאות לידי ביטוי‬
‫בדעת קהל ובמדיניות משפטית ושלטונית כוחנית ומפלה‪ ,‬המפקיעה מאיתנו‪ ,‬תושבי‬
‫הישובים הקטנים‪ ,‬את הזכות לנהל את חיינו ולשמור על קהילתנו כפי שאנו רוצים‬
‫לשמרה‪.‬‬
‫ובמציאות חיים זו‪ ,‬התשובה הנאותה היא – להגדיר מחדש‪ ,‬בבהירות וללא פחד‪ ,‬את‬
‫עצמנו כקהילה‪ ,‬חפים מציניות‪ ,‬כבני אדם וכאזרחים‪ .‬לעמוד בנחישות ומתוך צדקת‬
‫דרכנו כנגד אלה השוללים מאיתנו את זכותנו לזהות משלנו כאזרחים וכבני ‪ -‬אדם‪,‬‬
‫בעלי זכויות יסוד‪.‬‬
‫העולם שסביבנו מלא כולו בזכויות‪ :‬אבל הזכות של קהילה קטנה לנהל את חייה ללא‬
‫הפרעה‪ ,‬נשמטה לה מספרי הזכויות‪ .‬הזכות של האזרחים – כולם ‪ -‬לקיים את ערכיהם‬
‫ואורחות חייהם ללא איום והפרעה‪ ,‬ברחה לה מרשימת הזכויות‪ .‬ומי שמנסה ללחוש‬
‫לחישה מבוהלת ולשאול‪ :‬מה עם זכויות אלו? מיד יוקע לוחש זה לאמור‪ :‬הנך נוהג‬
‫כגזען‪ ,‬כפשיסט‪ ,‬כרשע‪.‬‬
‫"אורחות חיי קהילה" ‪ ,‬אומרים לנו הליברלים אוהבי האדם‪ ,‬ואיתם במקהלה‬
‫המשפטנים המצטטים מספרי הזכויות‪" ,‬אין אצלכם דבר כזה"‪" .‬זהו מושג‬
‫שהמצאתם אותו על מנת לקיים אפליה"‪ ,‬יוסיפו (תמיד לא הבנתי ‪ -‬נגד מי בדיוק‬
‫האפליה? פעם זה היה מזרחיים‪ ,‬אבל זה כבר לא רלוונטי‪ -‬אפילו לאדוקים‬
‫שב"תעשייני האפליה")‪ .‬אורחות חיים אופייניים‪ ,‬אומרים אזרחים נאורים אלה‪ ,‬זה‬
‫נחשב לגיטימי – אולי אצל דתיים שומרי ‪ -‬מצוות‪ ,‬או מוסלמים‪ ,‬או אנרכיסטים‪ ,‬או‬
‫אחרים להם יש מאפיינים קהילתיים‪ .‬לכם‪ ,‬בקיבוצים ובמושבים‪ ,‬בישובים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬אין‪ .‬אתם קהילה ללא זהות ומאפיינים‪ ,‬ולכן אין זכות אזרחית לשמור‬
‫על מאפיינים אלה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫על כן נפקיע מכם את הזכות לנהל את ההרחבות שלכם‪ .‬ניקח מכם את הזכות לבקר‬
‫ולשקול מי יגור בקהילתכם‪ .‬נחליט בשבילכם‪ .‬אה‪ ,‬כמעט שכחתי‪ :‬בישובים דתיים‬
‫ובשכונות דתיות או מוסלמיות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שם אין צורך להתערב‪ .‬שם זה חופשי וליברלי‪,‬‬
‫מלא זכויות אדם‪ .‬חוקי‪ .‬להם גם יש מאפייני קהילה‪ ,‬וממילא אין צורך להתערב ולהגביל‬
‫אותם‪ ,‬שהרי אין שם ועדות קבלה‪ ...‬הכל חוקי‪ ...‬לא נחוקק דבר שיגביל את הדינמיקה‬
‫של מיון המצטרפים לקהילה‪ .‬צביעות טהורה‪ ,‬נטו‪ .‬סטנדרט כפול במיטבו‪.‬‬
‫לא רק בזכות שלנו כאזרחים לשמור על צביוננו הקהילתי פגעה המדינה‪ .‬גם בזכותנו‬
‫לתכנן ולנהל את אופן צמיחת הישובים שלנו‪ .‬גם בסמכותו לנהל את השרותים‬
‫הקהילתיים והקופה הציבורית שלנו‪ .‬גם ברצוננו הטבעי והנחוץ לפתח עסקים ופרנסה‪.‬‬
‫אין תחום אליו לא הגיע גוזר הגזירה‪ ,‬המפקיע מידינו את הזכות והיכולת לקיים את‬
‫חיינו‪ ,‬לשרוד ולצמוח‪ ,‬תוך שמירה על מנה של ריבונות קהילתית וניהול עצמי‪.‬‬
‫לא די שאנו אלה הקורבנות בהתערבות הבוטה ‪ -‬הפשיסטית משהו ‪ -‬של המדינה בזכותנו‬
‫כאזרחים לקיים את חיינו בשקט וללא הפרעה‪ ,‬להתפתח ולצמוח‪ ,‬הרי שהעוול כלפינו‬
‫מוכפל‪ :‬אנו אלה המוצגים כ"רעים שבסיפור"‪ :‬אנחנו המפלים‪ ,‬גונבי הכספים‪ ,‬הגזענים‪,‬‬
‫הפשיסטים‪ ,‬ומה לא‪ .‬לא רק גזענים בוועדות קבלה ‪ -‬אנו גם עבריינים קשים בנושאי‬
‫נדל"ן ובפעילות עסקית‪ ,‬ובגביית מיסים‪ .‬בדיוק כפי שעושה העולם לישראל‪ ,‬עושה‬
‫המדינה לנו‪ :‬הופכת אותנו מקורבן לנאשם‪ .‬עכשיו – לך ותתחיל להסביר ולשכנע‪.‬‬
‫מאיפה להתחיל בכלל?‬
‫מי שקורא את הדברים אותם אני מתאר כהווייתם‪ ,‬ומכיר את המגזר הכפרי‪ ,‬בודאי‬
‫מתפלץ‪ :‬האם אנחנו חיים בחברה של טומטומים מרושעים? הרי ברור שלא כך הדבר‪.‬‬
‫איך הגענו‪ ,‬אם כן‪ ,‬למצב כזה‪ ,‬שדווקא אנחנו‪" ,‬מלכי – החנונים שומרי – החוק"‪ ,‬המגזר‬
‫של "הפריירים"‪ ,‬נפל למקום כזה? איך הפכנו לשק חבטות עבור כל פקיד במינהל‪,‬‬
‫עיתונאי ‪ -‬כלכלי ‪ -‬ידען‪ ,‬שמאי – אוצר ‪ -‬זוטר או שופט ‪ -‬נכבד עטור ‪ -‬גלימה? מהם‬
‫המרכיבים שהביאו עלינו את המגיפה הזאת?‬
‫ארבעה מרכיבים אני מזהה בבירור‪ ,‬לאורך השנים‪ ,‬שהביאו אותנו למצב זה‪ :‬בורות‪,‬‬
‫איבה רבת שנים‪ ,‬תאוות בצע (פרטית וממשלתית) ופוליטיקה‪ .‬אתאר בקצרה את חלקו‬
‫של כל אחד מהם בפאזל המתקפה הכללית כנגד החברה הכפרית בישראל‪.‬‬
‫הכל מתחיל מבורות – שהיא תמיד אבי ‪ -‬אבות הרשע והצרות‪ :‬בנושא התנהלות חברה‬
‫כפרית‪ ,‬למשל‪ ,‬ל‪ 95 -‬אחוזים מהאנשים אין מושג על אורח חייה של קהילה קטנה‪ .‬הם‬
‫אינם מודעים כלל לחיים פנימיים בכפר‪ ,‬לתלות ההדדית‪ ,‬לחיי החברה והתרבות‪,‬‬
‫לאורחות שמחות ואבל‪ .‬למערכת חינוך המיוחדת‪ .‬לצורת התנהלות כפרית‪ .‬יושבי הערים‬
‫אינם יכולים להבין עד כמה שבירה היא קהילה קטנה‪ ,‬שכל אורחות חייה ונכסיה‬
‫החברתיים באים בעצם מתוך האנשים עצמם ומתוך שיתוף פעולה ורצון טוב‪ .‬פקידים‬
‫וגובי מיסים‪ ,‬כמו גם משפטנים ענקי מוח‪ ,‬אינם יודעים‪ ,‬שכמה משפחות לא מתאימות‬
‫יכולות לרסק את התנהלות החיים בקהילה קטנה‪ ,‬לפורר את יסודותיה‪ ,‬לסכן את‬
‫הסכמותיה‪ ,‬לאיים על ערכיה‪ ,‬ולפרק את הקופה הציבורית שבאמצעותה מתנהלת‬
‫הקהילה ומספקת שרותים לחבריה‪.‬‬
‫הבעיה היא‪ ,‬שאותם אלה שאינם יודעים‪ -‬גם לא רוצים ללמוד‪ .‬ההתנשאות והכוחניות‬
‫של מוסדות השלטון והמערכת המשפטית מטשטשת את הכרתה‪ ,‬שיש דברים שבהם‬
‫הבנתם מוגבלת‪ :‬ואז אלו קובעים חוקים ותקנות שגורמות להתפתחות הכפרית‬
‫ולשמירת זהותה וצביונה נזקים עצומים‪ .‬לבטל ועדות קבלה‪ ,‬הם מכתיבים‪ .‬לא לגבות‬
‫כספים לחידוש תשתיות‪ ,‬מצווים‪" .‬נכתיב לכם איך לבנות‪ ,‬וכמה 'מותר' לכם לגבות"‪,‬‬
‫הם מחוקקים‪ .‬נכתיב לכם גם את שיעור מיסי הקהילה ש"מותר" לכם לגבות‪ .‬מזה שנים‬
‫מתעצמת התערבות שלטונית בתוך הקרביים‪ ,‬במקומות הקהילתיים האינטימיים‬
‫ביותר‪ ,‬כמוה אין מול שום מגזר אחר בישראל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫"חוק זה חוק" תגידו‪ .‬אלא שאלו אינם חוקי "לא תרצח"‪ :‬אלו חוקים אופנתיים‪,‬‬
‫טכניים‪ ,‬אינטרסנטיים ופוליטיים ברובם‪ ,‬שיכלו להיות אחרים ואפילו הפוכים‪ ,‬אילו‬
‫היו המחוקקים והפקידים באים מנקודות מוצא שונה ומרמת בקיאות גבוהה יותר‬
‫ומקצועית יותר בנושאים השונים‪.‬‬
‫אחרי הבורות באה איבת דורות לקיבוצים ולמושבים‪ :‬יום ‪ -‬הנקם של שונאי‬
‫הקיבוצים הגיע‪ ,‬עת הגיעו הנוקמים לעמדות הכוח‪ .‬לשבת בכנסים ולשמוע שר בכיר‬
‫עומד בעיניים בורקות ובהתנשאות מוחלטת וצועק‪" :‬פעם עבדתי אצלכם בפרדסים‪.‬‬
‫היום אני אפרק לכם את האגודות‪ .‬מי אתם חושבים שאתם?" זו חוויה מבהילה‬
‫ומצמררת‪ .‬ימי העיון עם אנשי המנהל והמשפט הפכו לסיוט‪ .‬תחושה של חיים בארץ‬
‫אויב‪ ,‬או תחת שלטון כיבוש‪ .‬תבחרו‪ .‬לכל אזרח נכבד או סטודנט צעיר הרי ברור וידוע‪,‬‬
‫שהקיבוצים "קיבלו אדמות בחינם והם עושים מיליארדים"‪ .‬זה ידוע‪ ,‬לא? אין ידידים‬
‫גדולים יותר לאיבה מאשר בורות וסטריאוטיפים‪ .‬הפכנו מיקירי הארץ לאסקופה‬
‫נרמסת‪ ,‬מטרה לקמפיינים עויינים‪ ,‬שגם בהתחשב בטעויות שאנשי המגזר הכפרי עשו‬
‫ועושים ‪ -‬רובם מוזנים מתוך דיסאינפורמציה ודה‪ -‬לגיטימציה‪ :‬זאת בעידוד נמרץ של‬
‫פוליטיקאים‪ ,‬פקידים‪" ,‬תעשייני קיפוח" למיניהם ואנשי משפט ותקשורת‪ .‬קמפיין זה‬
‫מתרחש כבר מעל שלושים שנה‪ .‬ויש יותר מדי אנשים שנהנים ממנו‪ ,‬ומי שלא נהנה –‬
‫לפחות מסכים‪...‬‬
‫המרכיב הבא המשלים את קודמו ומזין את המדיניות העויינת כלפי המגזר הכפרי היא‬
‫תאוות הבצע‪ .‬כסף‪ .‬מבחינת הגופים החזקים המנהלים את המדיניות הקרקעית –‬
‫משרד האוצר ומנהל מקרקעי ישראל – למדינה יש ייעוד אחד‪ :‬לעשות כסף‪ .‬לכן‪ ,‬כל‬
‫בית שנרצה לבנות‪ ,‬כל עסק קטן שירצה איש צעיר לפתוח‪ ,‬כל תכנית פיתוח וצמיחה‪,‬‬
‫כל מסגרת לפעילות עסקית וניהול הכפר‪ ,‬ימדדו קודם כל בקריטריון אחד – בכמה‬
‫תוכל המדינה להעשיר את קופתה‪ .‬המדינה היא זו המעלה את מחירי הקרקע ‪ -‬כולל‬
‫בפריפריה – בצורה מוטרפת‪ ,‬כספסר נלוז חסר מצפון‪ .‬היא תעודד בנייה עתירת ממון‪,‬‬
‫המשאירה את הצעירים בצד‪ .‬היא תערים קשיים כספיים וביורוקרטים בלתי נתפסים‬
‫על כל יזם צעיר ועל כל פתיחת עסק חדש בכפרים‪ .‬על מה שכן מתבקש ‪ -‬עידוד וסיוע‬
‫דווקא באכלוס הפריפריה או פתיחת עסקים בה ‪ -‬אין כלל על מה לדבר‪ .‬הבאת הדור‬
‫הצעיר‪ ,‬זכויות חיילים משוחררים‪ ,‬מדיניות ציונית‪ ,‬פיתוח פריפריה‪ ,‬ניהול קהילות‪,‬‬
‫מחוייבות המדינה לאזרחיה‪ ,‬פיתוח עסקי – אלו מילים של כנסים חגיגיים‪ .‬מאה‬
‫שנות קיבוץ‪ .‬בפועל מתנהגת המדינה כמו חברה בע"מ‪ .‬רק הכסף נספר‪ ,‬ושנלך כולנו –‬
‫ועסקינו ‪ -‬וקהילותינו – ואפילו הצרכים הלאומיים הרחבים הקשורים בנו– לעזאזל‪.‬‬
‫ואי אפשר בלי התערבותה של הפוליטיקה‪ ,‬שכהרגלה מתערבת במה שנוח לה ושורפת‬
‫אדמה מלבלבת כריסוס מונע ‪ -‬נביטה‪ .‬וכאן נכנס לתמונה העניין היהודי ‪ -‬ערבי‪ :‬זהו‬
‫ביסודו מרכיב קטן‪ ,‬לעיתים שולי‪ ,‬בסוגיית ועדות הקבלה בפרט‪ ,‬ובהתפתחות המגזר‬
‫הכפרי בישראל והניהול הקהילתי בכלל‪ .‬אבל במציאות הישראלית‪ ,‬של הפיכת כל שיח‬
‫לדיון דמגוגי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬שטחי ותקשורתי‪ ,‬נושא זה הרחבות הישובים‪ ,‬ועדות הקבלה‬
‫והצביון הקהילתי שועבד מיד גם הוא לעניין היהודי ‪ -‬ערבי‪ ,‬כאילו זה כל העניין‪:‬‬
‫ומרגע זה – יצא הדיון מהקשרו‪ ,‬והפך לצווחות על תורת הגזע וקיפוח‪ .‬איזה טמטום‪,‬‬
‫אלוהים‪ .‬כך נפלנו חזיתית‪ ,‬ראש למטה‪ ,‬לתוך משולש ‪ -‬הקסם המתעתע והמעוות של‬
‫הדיון הציבורי העכשווי‪ :‬משולש השטחיות‪ ,‬הדמגוגיה והרייטינג‪ .‬הם העיקר‪ ,‬במקום‬
‫המהות עצמה‪ ,‬הנושא עצמו‪,‬שנעלמו להם מהדיון‪.‬‬
‫ואם כבר נגעתי בלית ‪ -‬ברירה בנושא היהודי ‪ -‬ערבי‪ ,‬אשאל שאלה כבדרך אגב את‬
‫גדולי המשפטנים‪ ,‬שבנושא זה כפו על ישובים קטנים לקבל תושבים ערבים לתוכם‬
‫כנגד רצונם‪ :‬האם מדינת ישראל החליטה כמדיניות לאומית להפוך את הכפרים‬
‫בישראל לחברה יהודית – ערבית מעורבת? האם נלקחו בחשבון כלל המשמעויות של‬
‫תהליך כזה? האם נשקלו השאלות האם תהליך כזה יביא לחברה יציבה‪ ,‬מתפתחת‪,‬‬
‫מאושרת ובטוחה יותר? מה בדבר שמירה על שלום וזכויות האזרח האחרות‪ ,‬שמעבר‬
‫לזכות הקניין? האם כל המגזרים הרלוונטיים שותפו בדיון נושא רב משמעות זה? האם יש‬
‫הסכמה הדדית של כל הצדדים המעורבים? או שככה‪ ,‬באו להם אנשי המשפט וכפו‬
‫החלטה‪ ,‬כמשפטנים‪ ,‬שמשמעותה חורגת הרבה מעבר למשמעות משפטית עכשווית?‬
‫אשאל‪ :‬האם פסיקה משפטית היא חזות הכל? האם הרשות המשפטית היא היא היא‬
‫הריבון החדש בישראל? אבוי‪ ,‬נגררתי לתומי לסוגיות של חברה ורב ‪ -‬תרבותיות‪ ,‬וכנראה‬
‫ששוב נפלתי‪ :‬הכל הרי זה תורת הגזע‪ ,‬לא?‪ ...‬אם נתעקש בכל זאת שכן‪ ,‬מיהם בדיוק‬
‫הקורבנות?‪...‬‬
‫מתוך כל הסוגיות הכבדות הללו‪ ,‬קשה להימנע מהתחושה שהמגזר הכפרי בישראל‪,‬‬
‫במיוחד בפריפריה‪ ,‬נלחם על עצם קיומו‪ .‬על האפשרות שלו לשמור על יחודו וערכיו‪ ,‬על‬
‫יכולתו להמשיך ולתפקד‪ ,‬להחזיר את בניו הצעירים הביתה ולשמר את מורשתו ומקומו‬
‫בחברה ובמדינה‪ .‬אנחנו טובעים בחברה ובמדינה של ציניות‪ ,‬שטחיות‪ ,‬תאוות בצע‪,‬‬
‫פוליטיקה ורייטינג‪ .‬אמנם‪ ,‬אנחנו חיים טוב יותר מאשר אי פעם‪ :‬חיים בבתים יפים יותר‪,‬‬
‫משקיעים יותר בילדים‪ ,‬נוסעים במכוניות נאות‪ .‬אולם החברה שלנו מואיימת‪ .‬הקהילות‬
‫שלנו מותקפות על ידי כוחות חזקים מאיתנו של שלטון‪ ,‬מערכת משפטית שלעיתים‬
‫מנותקת מהמציאות‪ ,‬תהליכים כלכליים הרסניים ואוירה ציבורית ותקשורתית עויינת‪.‬‬
‫ותחת איום זה זוהי תשובתנו‪ :‬אנחנו חוזרים ומגדירים לעצמנו את חיינו‪ ,‬צביוננו‪ ,‬ערכינו‬
‫ועתיד הכפר הזה‪ ,‬האדמה הזאת והבסיס לבנינו שיבואו אחרינו‪ .‬וגם אם רבים יהיו‬
‫במדינות שכנות‪ ,‬מדינות המרכז של השלטון‪ ,‬המשפט והכסף‪ ,‬הפוליטיקה‬
‫והרייטינג‪,‬שיקראו את המילים הללו ויחשבו שמא זה כתוב בשומרית עתיקה‪ ,‬אזי נניד‬
‫בראשנו ונסלח להם על מגבלותם וחוסר הבנתם‪ .‬לא כל מי שחזק יותר‪ ,‬עשיר יותר או צועק‬
‫יותר‪ ,‬הוא גם הצודק‪ .‬ובשמירה על בתינו וחברתנו הצדק הוא‪ ,‬לרוב‪ ,‬עימנו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מודי נפתלי‬
‫אני חייב (וזה לא קל לי) להודות שהמסמך "ערכי קהילת מולדת ‪ " 2010-2020‬צופן‬
‫בחובו באופן תמציתי אבל מלא את כל תכלית הישוב‪ .‬ניסיתי וחיפשתי סעיפים‬
‫נוספים שחשובים לי כתושב ולא מצאתי‪ .‬ניסיתי לחפש סעיפים שאפשר להוציא‪ ,‬ולא‬
‫מצאתי‪ .‬לדעתי המסמך מבטא היטב את רצון מקימי הישוב יחד עם שאיפתם של‬
‫מרבית‪ ,‬אם לא כל תושבי מולדת‪.‬‬
‫חיפשתי אולי לשנות את סדר ההיגדים אבל גם הסדר נעשה באופן שמשקף היטב את‬
‫דעותי‪ .‬אני סמוך ובטוח שיחלקו על כך שהזהות היהודית מופיעה במשפט הראשון‬
‫במסמך‪ ,‬אבל אני בהחלט מסכים שמקומו בראש המסמך‪ .‬גם הניסוח לא מאפשר כל‬
‫בקורת‪" :‬יונקת מן המקורות‪...‬אך אורחות החיים ומנהגי המקום אינם כפופים לחוקי‬
‫ההלכה"‪ .‬כולם יכולים לחיות וליהנות גם החילוניים וגם שומרי המסורת‪ .‬אין כל‬
‫כפייה מחד וקיימת שמירה וכיבוד המסורת מאידך‪.‬‬
‫עם בלי היסטוריה ועבר הוא עם בלי עתיד‪.‬‬
‫רציתי להתייחס במיוחד לסעיף של "אחריות חברתית"‪ .‬כזכור לחלקנו הייתה מחשבה‬
‫לפני מספר שנים להקים בית לאוטיסטים במולדת‪ ,‬הביצוע לא נסתייע מסיבות שאינן‬
‫קשורות למולדת‪ ,‬למרות נכונות התושבים להקמת המוסד‪ .‬יוזנות כגון זו מבורכות‬
‫ותורמות מאד למשמעות הערכית של הקהילה‪.‬‬
‫אני רוצה להדגיש מושג אחד ‪" -‬כבוד"‬
‫מזה מספר שנים שאני מתאמן בקראטה בשיטת השאי‪-‬הון‪ ,‬מייסדה שלמה פייגה ז"ל‬
‫המוכר לכולם‪ .‬למדתי ממנו להתגונן‪ ,‬לבעוט‪ ,‬להיות מרוכז ולהיות גמיש וזריז‪ ,‬אבל‬
‫יותר מכל למדתי את משמעות המלה כבוד‪ -‬אותה למד שלמה מהיפנים‪.‬‬
‫גם מלה זו לא נפקד מקומה במסמך‪ .‬הייתי רוצה להנחיל את שקיבלתי גם לאחרים‪.‬‬
‫הכבוד הינו תמצית חייו של היפני וחסר מאד בתרבות הישראלית‪ .‬כבוד לכל דבר!‬
‫לא מצאתי דבר שאין לתת לו כבוד‪",‬כבוד לזולת" כתוב במסמך‪ ,‬אבל מכאן אפשר‬
‫להמשיך‪ :‬כבוד לאדמה‪ ,‬כבוד לדת‪ ,‬כבוד לציונות‪ ,‬לשונה‪ ,‬למשפחה‪ ,‬לבעל‪ ,‬לאשה‪,‬‬
‫לילדים‪ ,‬להורים‪ ,‬לזקן‪ ,‬לעני‪ ,‬לחולה‪ ,‬למורה‪ ,‬לתלמיד‪ ,‬לצבא‪ ...,‬ואפשר להמשיך עד‬
‫אין סוף‪ .‬מקום שהכבוד שורה בו הוא מקום שנעים לחיות בו‪ .‬אפשר לתת כבוד בלי‬
‫סוף ולקבל מעצם הנתינה‪ .‬במולדת יש כבוד כמעט לכל מה שהזכרתי ולעוד שלא‬
‫הזכרתי ולכן זהו מקום שנעים לחיות בו‪ .‬אבל תמיד אפשר יותר ויותר עד בלי די‪.‬‬
‫וכאמור ככל שנתן ממנו כך נתעשר בו! מאידך חשוב לזכור ‪ :‬כבוד צריך לתת ולא‬
‫לקחת‪ .‬הרדיפה אחר כבוד גורמת לו לברוח‪.‬‬
‫הרמב"ם אמר " תמצית החיים בין אנשים הם ייראה ואהבה"‬
‫הכבוד היא נקודת המפגש של הרמב"ם עם היפנים‪.‬‬
‫תנו כבוד !‬
‫‪11‬‬
‫כל הכבוד לכותבי המסמך‪.‬‬
‫הקהילה‬
‫‪-‬הילה סלע‬
‫קהילה‪ :‬קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים‪,‬‬
‫מקושרים למקום‪ ,‬ויש להם מאפיין‪ ,‬רצון או עניין משותפים‪ .‬הסוציולוגיה רואה‬
‫באדם יצור חברתי‪ ,‬שיש בו צורך להשתייך לקהילה‪( .‬מורפיקס)‬
‫נולדתי וגדלתי כאן‪ ,‬אמא שלי נולדה וגדלה כאן‪ ,‬סבא וסבתא שלי הגו והקימו את‬
‫מולדת ‪ -‬ואף פעם לא היה לי ברור מאליו שמולדת היא הבית‪.‬‬
‫עדיין לא הייתה אז ההרחבה‪ ,‬לא הייתה המשכיות למקום בו התחנכנו‪.‬‬
‫רובנו הגדול בבגרותנו ‪ -‬פשוט התפזר ונטע שורשים במקומות אחרים‪...‬‬
‫על ההחלטה‪ ,‬לפני כשלוש שנים לחזור לחיות במולדת אנו מברכים כל יום מחדש‬
‫וברור לנו‪ ,‬הרבה יותר מתמיד שכאן ביתנו!‬
‫כיום‪ ,‬לרוב הצעירים בני מולדת ידוע בוודאות שזה המקום לחיות בו את החיים‬
‫ה"גדולים" (בהרחבה ג' הבאה עלינו לטובה) – ובאמת‪ ,‬אין מתנה יותר יפה מזו‬
‫למולדת‪ ,‬ולהיפך!‬
‫יחד עם זאת נמצאות בתוכנו משפחות קסומות ששורשיהן אינם מולדת‪ ,‬ובתיהם אינם‬
‫בהרחבה ‪ -‬אך הן חיות את מולדת בלב ובנשמה כבר כמה שנים טובות‪ .‬כיום‪ ,‬עתידן‬
‫של משפחות אלה במולדת שלנו מאד לא ברור‪ ,‬ובעיקר לא ידוע‪.‬‬
‫אנו כחברה בקהילת מולדת מחויבים לתת על כך את הדעת‪.‬‬
‫אני מאמינה שכל מי שקורא דפים אלה מרגיש חלק מהקהילה במולדת‪ -‬קהילה‬
‫מדהימה‪,‬איכותית וחזקה‪ -‬המתגבשת ומגשימה את עצמה‪.‬‬
‫אני מרגישה שכל מי שבחר לחיות את חייו במולדת‪ ,‬לוקח למעשה חלק פעיל בקהילה‬
‫בעצם בחירתו במקום‪.‬‬
‫הערכים המוזכרים נפלאים‪ ,‬יפים וטובים‪ ,‬אך נזכור אותם רק אם כל אחד מאיתנו‬
‫יקיימם ויביא ליישום חלק קטן (ואפילו מזערי) בחיי היומיום ובדרך השגרה‪:‬‬
‫התנדבות לוועדות השונות‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬ניקיון וטיפוח המקום‪ ,‬הרתמות לצוותי‬
‫החגים‪ ,‬השתתפות פעילה בנעשה במולדת ועוד‪ ...‬כל אחד בדרכו‪ ,‬כל משפחה עם מה‬
‫שנכון וטוב לה‪.......‬‬
‫שיהיה לכולנו חג אביב שמח ופורח‪ ,‬הילה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫על ההיגד‪" :‬ברוח הערבות‬
‫ההדדית" ‪ /‬אבי זעירא‬
‫כשאני מדמיין את השיחות שהלוואי ויתגבשו סביב המסמך‪ ,‬אני מעריך שהבטוי‪:‬‬
‫"אנחנו זה לא קבוץ"‪ ,‬יעלה מדי פעם‪.‬‬
‫במהלך ‪ 9‬שנותי במולדת הוא עלה בהקשרים שונים שהמשותף להם‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬היה‬
‫קשור ברצון למשהו הדורש יותר מהיחיד (חומרית או חברתית) למען הכלל‪.‬‬
‫מדברים ששמעתי וקראתי על מולדת הבנתי כי לקבוץ היה תפקיד כפול ואף מנוגד‪:‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬הוא שימש את חברי מולדת כתמרור אזהרה‪ ,‬ממה יש להיזהר או להימנע‬
‫בהחלטות כאן ומצד שני‪ ,‬הוא היה מקור להזדהות ולהשוואה דווקא משום תחושת‬
‫שותפות ‪ -‬הדרך בכל הנוגע להתיישבות‪ ,‬לחקלאות‪ ,‬לשיתוף ועוד‪.‬‬
‫נניח לעבר וניגש לניתוח ההווה‪:‬‬
‫במולדת אין שיתוף‪.‬‬
‫במולדת אין בעלות משותפת על אמצעי הייצור (זה הקו המבחין בין חברים לתושבים)‪.‬‬
‫במולדת יש תרבות וחינוך בניחוח קבוצי מובהק‪.‬‬
‫במולדת לא הוחלט‪ ,‬עדיין‪ ,‬מה רצוננו להיות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפנינו מצב לפיו השדה הכלכלי פועל לא כמו בקבוץ אך בשדה המהותי‪ ,‬הוא‬
‫מבקש להידמות לקבוץ (או לפחות לדמוי של הקבוץ)‪.‬‬
‫אפשר להמשיך ולנתח זאת כאשר חלק ההכנסות לתקציב הפעולה היישובי נכנסות‬
‫בדרך לא קבוצית ואילו ההוצאות‪ ,‬פועלות (בחלקן כמובן) ברוח הקבוץ‪.‬‬
‫זהו מצב –ביניים‪ ,‬שמאפשר למולדת למצב עצמה ברוח הפרסומת‪" :‬ללכת בלי‪,‬‬
‫להרגיש עם"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אני סבור כי זהו מצב לא בריא שאותותיו כבר ניכרים בתוכנו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הוא מגדיל את הפערים הכלכליים ביננו‪ ,‬כיון שהוצאות על חינוך ותרבות לפי‬
‫התפיסה הקבוצית‪ ,‬הן גדולות משמעותית מכפי שקהילה אחרת הייתה מחלקת אותן‪.‬‬
‫הפערים הללו מביאים לכך שכבר כיום ישנם ביננו כאלה שקשה‪ ,‬עד בלתי אפשרי‪,‬‬
‫להיות חבר במולדת (תושב‪ ,‬או חבר‪ ,‬אינני מפריד)‪.‬‬
‫בנימה צינית אשאל‪ ,‬שמא במסגרת עיצוב המפתחות לועדת הקבלה לגל הקליטה הבא‪,‬‬
‫נגדיר לה גם לבחון את מצבה בבנק של המשפחה המועמדת?‪...‬‬
‫שנית‪ ,‬כפי שקורה לקבוצים המופרטים כיום‪ ,‬מתחיל להיווצר פער בלתי נסבל בין מה‬
‫שהם היו פעם‪ ,‬לבין ההווה‪.‬‬
‫על מה בדיוק לחנך את הילדים? שהרי חינוך קבוצי מניח‪ ,‬למשל‪" ,‬עבודה עצמית" או‬
‫"חיי שיתוף" או "חיי שליחות" וכל יתר הערכים שאפיינו את הקבוץ‪.‬‬
‫אז אם כך‪ ,‬יש לשאול האם כלל יש "חיה" כזאת "חינוך קבוצי"? ואם בכלל מעוניינים‬
‫בה‪ ,‬מה זה אומר כיום?‬
‫דוגמא נוספת היא ההתרחקות מהתפרנסות מעבודה חקלאית (תהליך דומה הקורה גם‬
‫אצלנו) כאשר משקל עובדי החקלאות בקהילה הולך ויורד ואז‪ ,‬נניח בעוד ‪ 20‬שנה‪ ,‬יגיע‬
‫חג השבועות המפואר שלנו ומה נספר לעצמנו אז? האם זה יהיה באותה אותנטיות כמו‬
‫שחגגו פעם? כמו שאנו חוגגים היום? (ואולי כבר היום זה לא ממש מדבר אלינו‪)?...‬‬
‫ואנו יודעים על קבוצים בהם חג השבועות הפך מחג קהילתי למיצג תיירותי‪ .‬האם‬
‫לשם אנו הולכים?‬
‫הטענה שאני מבקש להעלות יש בה קושי עצום‪ ,‬כיון שהיא מניחה שאותם אנשים‬
‫המחליטים על זהותה וערכיה של מולדת אלו אותם אנשים המכריעים גם על דרכה‬
‫הכלכלית של מולדת‪.‬‬
‫כך התנהל הקבוץ כל חייו‪ ,‬עד הפרטתו‪ :‬אין אבחנה בין הצד המשקי לצד הקהילתי‪.‬‬
‫מרגע שנוצרה ההפרדה הזו‪ ,‬הפסיקו לדבר על קבוץ והחלו לכנות זאת "קבוץ מתחדש"‬
‫או פשוט "קהילה"‪.‬‬
‫במובן זה‪ ,‬אני פסימי באשר ליכולתנו לייצר "שפה אחת" כאשר בבנין הכלכלי העומד‬
‫בתשתיתה של מולדת‪ ,‬אין לנו אחריות שווה‪.‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬יש באפשרותנו להחליט‪ ,‬למרות האמור לעיל‪ ,‬להרחיב את תחומי האחריות‬
‫של חיינו‪ ,‬אחד כלפי השני‪.‬‬
‫הגברת מימד האחריות הזה ("ערבות הדדית" מכנים זאת) הוא "מותר האדם מן‬
‫הבהמה"‪ ,‬הוא המקום בו אדם לאדם איננו זאב‪ ,‬אלא ידיד ואף שותף‪.‬‬
‫זהו תפקידה של מדינת הרווחה הסוציאל – דמוקרטית‪ .‬אך היא איננה מספקת כיון‬
‫שהיא איננה יכולה להוות תחליף למה שקהילה יכולה להציע לאדם‪ :‬אינטימיות‪,‬‬
‫חברות והבנה מדוייקת של צרכיו‪.‬‬
‫אני משער שההיגד הדן באחריות הקהילתית שלנו כלפי עצמנו‪ ,‬יתכן ויהיה הקשה‬
‫ביותר לפיצוח וליישום‪ ,‬אך בו גם תלויה‪ ,‬להבנתי‪ ,‬הייחודיות של המקום הזה‪:‬‬
‫האם מתוך בחירה‪ ,‬ללא כפיה‪ ,‬ללא פחד מדמויים כוזבים‪ ,‬מתוך רצון פשוט להיטיב‬
‫עם עצמנו ועם שכנינו‪ ,‬נבחר לעצב חיי קהילה שאיננה קבוצית‪ ,‬אך כזו המשמרת את‬
‫שתמיד היה כאן במולדת‪ :‬אחריות זה לזה‪ ,‬עזרה הדדית והימנעות מכך שמצבו‬
‫הכלכלי של החבר‪ ,‬הוא שיעצב את יחסיו לקהילה ולשכניו?‬
‫אני מאמין בכך‪ .‬אני חושב שגם חלוצי מולדת האמינו בכך‪ .‬האם נהיה ראויים להם‪?....‬‬
‫‪14‬‬
‫מעשי ראשונים ‪/‬‬
‫לאה קלופשטוק‬
‫פרולוג לחג העשור‬
‫ביום חג‪ ,‬יום יובל‪ ,‬בזכור האדם את קורות השנים‪,‬‬
‫יבקר להעלות בלבו את זיכרון היפה‪ ,‬הנאה‪ ,‬הנעים‪.‬‬
‫וכך נעלה מחשכת העבר את שעות השמחה וחדווה‬
‫ויקום לפנינו היום צחוק העבר לתחייה‪.‬‬
‫עשר שנים ‪ ...‬לא תמיד היו פנינו לצחוק‪ ,‬עליזות‪.‬‬
‫לימי שלום לא זכינו‪ .‬לא ידענו שלווה‪ ,‬שאננות‪.‬‬
‫ימי דמים‪ ,‬מלחמה‪ ,‬טבח אחים ‪ ,‬קורבנות כל שעה‪-‬‬
‫מי ימלאנו לבוא ולהעלות על שפתינו את צחוק החדווה?‬
‫‪ ...‬וצחקנו על אף השעה‪ .‬ולא אחת נאלץ המצפון להשלים‬
‫עם החוש הטבעי של האדם הצעיר‪ ,‬התובע חלקו בחיים‪.‬‬
‫לא צחוק פאטליזם‪ ,‬לא לעג ייאוש למראה התליין‪,‬‬
‫כי אם צחוק הנעורים הנצחי‪ ,‬המלווה בכל עת וכל זמן‬
‫את חיי האדם‪ .‬עליזות העובד‪ ,‬היוצר‪ ,‬הנשען על כוחו‪,‬‬
‫היודע לצחוק ולעלוז למכשולים ותלאות בדרכו‪.‬‬
‫לא ידענו לצאת להכות בתופים‪ ,‬לא פתוס לוהט‬
‫הלהיבנו בשעת מסיבת חברים‪ ,‬בחג ומועד‪.‬‬
‫הוא זר לרוחנו‪ ,‬וטעמנו ממנו כבר די ויותר‪.‬‬
‫האם זה מוצא או חינוך? האם זה אולי עברנו?‬
‫מעולם לא ידענו להעלות אש להבה בלבנו‪– .‬‬
‫והשתפך הלצון והצחוק על תופעות בחברה‪ ,‬בחיים‪.‬‬
‫על הישג מדומה וכשלון שהצמיח כוחות חדשים‪.‬‬
‫גם על חולשות האדם‪ ,‬כי אמנם תפקידו נעלה וגדול‪,‬‬
‫אך האדם קטן לפעמים‪ ,‬מורד‪ ,‬מתמרמר על העול‪.‬‬
‫מתייאש‪ ,‬מתמודד ורוגז על עצמו‪ ,‬הזולת‪ ,‬העולם‪.‬‬
‫אך בעין אחרת‪ ,‬כאילו חולקו מחדש אורות וצללים‬
‫ובת שחוק תיראה על שפתיו‪ ,‬ותחליק בפניו הקמטים‪.‬‬
‫ונמוג מלבו הייאוש‪ ,‬והוקל בנפשו הכאב‪.‬‬
‫כי הצחוק מרפא פצעים‪ ,‬מפייס‪ ,‬מלכד‪ ,‬מקרב‪.‬‬
‫מי ייתן וישמרו בלבנו גם לימים הבאים‬
‫בת השחוק וחדוות החיים!‬
‫מולדת ‪1947‬‬
‫‪15‬‬
‫כתבו‪ :‬מרדכי עזריקן ז'ל‬
‫טוהר ז'ל‬
‫נתן‬
‫מולדת בת שבעים ‪/‬‬
‫נכתב ע"י יאיר ליטביץ לכבוד חג ה‪70‬‬
‫בחג הששים שרנו‪" :‬את מולדת מהוססת‪ ,‬לא לגמרי מבוססת‪ ."...‬היום‪,‬‬
‫בחג ה‪ ,70 -‬אנחנו מבוססים יותר‪ ,‬מהוססים פחות‪ ,‬מחודשים ונבנים‬
‫מחדש‪ .‬אתגרנו הגדול – בתוך עולמנו החדש והמשתנה מפנים ומבחוץ ‪-‬‬
‫הוא לשמור ולשמר את נכסינו האמיתיים‪ :‬השדות‪ ,‬הצבעים‪ ,‬האופי‬
‫החקלאי והפתוח‪ ,‬הפשטות‪ ,‬ומעל לכל – האופי האחד והיחיד של מולדת –‬
‫בחברות‪ ,‬בשיח האנשים‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בתרבות‪ ,‬בגאווה ואהבת המקום‪ ,‬אהבת‬
‫מולדת שלנו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מהצד מלאה בחן‪,‬‬
‫מלפנים קמטים לה אין‪,‬‬
‫מאחור נראית לא רע ‪-‬‬
‫השלתי הבגד רב השנים‪,‬‬
‫החוט והבד כבר היו ישנים‪,‬‬
‫לבושי הראשון אולי מהולדת‪-‬‬
‫כללית טובה לה הגיזרה‪,‬‬
‫כמו שלכם הייתי מולדת‪,‬‬
‫בפרוס החג לעת שמחה‪,‬‬
‫אמרה לי בוא אהיה עמך‪,‬‬
‫נצא‪ ,‬נשב מעט לשוח‪,‬‬
‫לבשתי חליפה שונה חדשה‪,‬‬
‫שיננתי היטב אותה הקדשה‪,‬‬
‫מה שנכתב והוטבע בחרט ‪-‬‬
‫נשאף אויר נרגיש הרוח‪,‬‬
‫הישארי מולדת אבל אחרת!‬
‫על מה היה ויש כעת‪,‬‬
‫איך היה להתלבט‪,‬‬
‫מתי גמלה ההחלטה ‪-‬‬
‫עת אופק דל ועלטה‪,‬‬
‫למד אמרה אותה מולדת‪,‬‬
‫לעת שבעים עדנה נולדת‪,‬‬
‫אלי באים שחים אפיים ‪-‬‬
‫אותי נושאים שוב על כפיים‪,‬‬
‫ראה פתחה וכך אמרה‬
‫הכל החל ‪ ...‬ואז עצרה‪,‬‬
‫הבט סביב ראה הנוף‬
‫אולי אתחיל דווקא בסוף‪,‬‬
‫חיפשתיה שוב ושוב‪,‬‬
‫היכן נמצאת ואם תשוב‪,‬‬
‫אולי דוקא רצתה ללכת ‪-‬‬
‫להיות גאה ומחייכת‪,‬‬
‫פתע כמו המתיקה סוד ‪-‬‬
‫קרבה אלי הוסיפה עוד‪,‬‬
‫כבר לא שמעתי הקולות‬
‫של ילדי המצהלות‪,‬‬
‫כך השאירה לי כתוב‪,‬‬
‫היה לי עוד שניה קשוב‪,‬‬
‫היום אני אמנם אחרת‪,‬‬
‫אך יש פינה בי שנשארת‪,‬‬
‫מכאן הבטתי אחור‪,‬‬
‫הפסקתי באחת לספור‪,‬‬
‫מי ישנו ומי חסר ‪-‬‬
‫למי עוד יש לי לספר‪,‬‬
‫מה שיש זה לתמיד ‪,‬‬
‫איתו נצעד אל העתיד‪,‬‬
‫צו פנימי לי כיורשת ‪-‬‬
‫שימרי לעד על המורשת!‬