Transcript הקשר בין מאפייני רקע של מורים מובילי חדשנות לבין נכונותם לאמץ טכנולוגיה ייעודית ללמידה שיתופית כנס צ'ייס 6.2.08 אסתי דורון עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך.

‫הקשר בין מאפייני רקע של מורים מובילי‬
‫חדשנות לבין נכונותם לאמץ טכנולוגיה‬
‫ייעודית ללמידה שיתופית‬
‫כנס צ'ייס ‪6.2.08‬‬
‫אסתי דורון‬
‫עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך אונ‪ .‬בר‪-‬אילן‬
‫הנחיה‪ :‬ד"ר חוה תדהר‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫פרופסור מיקי רונן‪ ,‬המכון הטכנולוגי‪ ,‬חולון‬
‫מטרות המחקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לבחון את הקשר בין מאפייני רקע ומאפיינים‬
‫אישיותיים של מורים מובילי חדשנות בתקשוב לבין‬
‫תפיסת כלי ייעודי ללמידה שיתופית מבוססת‬
‫מחשב ונכונותם של מורים אלו לאמץ כלי זה‪.‬‬
‫לתרום לזיהוי משתנים הקשורים בנכונות של‬
‫מורים לאמץ טכנולוגיות חדשות בשירות ההוראה‪.‬‬
‫ליידע על חסמים וזרזים לאימוץ כלי טכנולוגי חדש‪.‬‬
‫לתרום לידע על דפוסי ההפעלה השיתופית‬
‫וההפעלה השיתופית מבוססת המחשב שהמורים‬
‫הללו מפעילים בכיתותיהם‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‬
‫• למידה שיתופית ללא טכנולוגיה ולמידה שיתופית‬
‫מבוססת מחשב )‪(CSCL‬‬
‫• מאפיינים אישיותיים של מורים‪ -‬תחושת מסוגלות‬
‫עצמית ומסוגלות של ההוראה‬
‫• התפשטות טכנולוגיות חדשניות ושילובן בהוראה‬
‫למידה שיתופית ומאפייני אישיות‬
‫• קשר שבין מאפייני אישיות לבין נכונותם של מורים‬
‫לשלב הוראה שיתופית בכיתתם‬
‫– ללא טכנולוגיה‬
‫• מסוגלות בהוראה (‪ : (Guskey, 1988‬קשר חיובי עם‬
‫הטמעת חידושים בדרכי הוראה‬
‫• שיטת ה‪ STAD -‬ללמידה שיתופית‬
‫)‪ :(Ghaith & Yaghi , 1997‬קשר שלילי בין וותק לבין נכונות‬
‫להטמיע חידושים‬
‫• שמואלוביץ (‪ )1994‬מחקר בחטיבות ביניים‪ :‬קשר בין אמונה‬
‫של מורים בדרכי למידה שיתופיות לבין הפעלתן בפועל‬
‫למידה שיתופית מבוססת מחשב‬
‫• ניסיון קודם ומסגרת ההוראה( יסודי עי"ס) משפיעים‬
‫על השקפות מורים ביחס ללמידה שיתופית מבוססת‬
‫מחשב‬
‫)‪)Lakkala, Rahikainen & Hakkarainen 2001‬‬
‫• המוטיבציה העוקפת לבחירת פעילות ואימוצה מהווים‬
‫את תבנית הגרעין ולא פרמטרים של גיל ורמת תכנים‬
‫)‪)Ronen, 2006‬‬
‫שילוב טכנולוגיות בהוראה ומאפייני‬
‫אישיות‬
‫• אמונות המורים ובמיוחד אמונתם במסוגלות של ההוראה‬
‫מכריעים בהצלחה של המורים לשילוב טכנולוגיות‬
‫בהוראה )‪(Alboin, 1999‬‬
‫• חדשנות ומסוגלות בהוראה הם המשתנים משפיעים‬
‫ביותר על נכונות לשלב טכנולוגיה‬
‫)‪(Marcinkiewicz, 1994‬‬
‫• מורים שמסווגים כלוקחי סיכונים בחייהם האישיים‬
‫והמקצועיים משתמשים יותר בטכנולוגיות בכיתה ממורים‬
‫שלוקחים פחות סיכונים (אופיר וכץ‪(1990B) ,‬‬
‫שאלת המחקר‬
‫• מהם מאפייני הרקע והמאפיינים‬
‫האישיותיים הקשורים לתפיסת כלי‬
‫ייעודי ללמידה שיתופית מבוססת מחשב‬
‫(לשמ"מ) ולנכונותם של מורים מובילי‬
‫חדשנות לאמצו?‬
‫הגדרת המשתנים‬
‫• חמישה משתנים בלתי תלויים‪:‬‬
‫– שימוש ויישום טכנולוגיה לצרכי הוראה למידה‬
‫– מסוגלות אישית של המורה ומסוגלות כללית של‬
‫ההוראה‬
‫– עמדות כלפי למידה שיתופית‬
‫– ניסיון בהפעלת למידה שיתופית בעבר (ללא מחשב)‬
‫– ניסיון קודם בהפעלה של לשמ"מ באמצעות כלים‬
‫גנריים כגון דוא"ל ופורום‬
‫הגדרת המשתנים‬
‫• שני משתנים תלויים‬
‫– תפיסת הכלי המתייחסת להתרשמות הכללית של‬
‫המורים מהכלי‬
‫– הנכונות לאימוץ הכלי בהוראה בפועל‪.‬‬
‫אוכלוסיית הנבדקים‬
‫• ‪ 92‬מובילי תקשוב (רוב מוחץ לנשים) בעלי ניסיון של בין ‪ 1-20‬שנים‬
‫( ממוצע ניסיון כמובילי תקשוב ‪ 5‬שנים ותשעה חודשים)‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪ 48‬לימדו בבתי ספר יסודיים‬
‫‪ 19‬בחטיבת הביניים‬
‫‪ 14‬מורים לימדו בחטיבה העליונה‬
‫‪ 7‬מורים לימדו מורים‬
‫• וותק בהוראה ‪ 1-36‬שנים (ממוצע ‪ 17‬שנים וחמישה חודשים)‬
‫• ‪ 45‬בעלי ניסיון בהוראה שיתופית בכיתה (טווח הניסיון בהפעלות‬
‫אלה בין ‪ 1-13‬שנים‪ ,‬ממוצע ‪ 4‬שנים וחמישה חודשים)‬
‫• תחומי דעת מגוונים ביותר‬
‫השיטה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שאלונים שתוקפו ע"י מומחי תוכן‬
‫העברת השאלונים המכילים פריטים סגורים‬
‫ופתוחים‪ PRE :‬ו‪POST -‬‬
‫הדגמה של מאפייני הכלי ושל הפוטנציאל השיתופי‬
‫שלו‬
‫מספר ראיונות עומק עם מובילות שנחשפו לכלי‬
‫ונותחו ניתוח תוכן כמותי‬
‫ממצאים עיקריים ‪ -‬כמותיים‬
‫• נמצא כי תפיסת הכלי היתה חיובית יותר בקבוצות עם רמת הניסיון‬
‫הבינונית או הגבוהה‪ ,‬בהשוואה לקבוצת רמת הניסיון הנמוכה‬
‫ביישום טכנולוגיה בהוראה ולמידה‪ .‬הקבוצות חולקו לשלוש‬
‫באמצעות חיוב ערכי שלישוני‬
‫)‪.( F (4, 162)=2.42 , p>05. 2 =.06‬‬
‫נמצא קשר לא לינארי בין הניסיון של המורות והנכונות לאימוץ הכלי‪:‬‬
‫כאשר רמת הנכונות הגבוהה ביותר לאימוץ הכלי היתה בקבוצה עם‬
‫רמת הניסיון הבינונית ביישום טכנולוגיה‪.‬‬
‫• נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בעוצמה נמוכה בין מדדי מסוגלות‬
‫כללית ומסוגלות אישית בהוראה לבין מידת הנכונות לאימוץ הכלי‬
‫‪r=.21 p<0.05 r=.27 p<0.01‬‬
‫נמצא כי ככל שתחושת המסוגלות בהוראה גבוהה יותר‪ ,‬כך מידת‬
‫הנכונות לאימוץ הכלי גבוהה יותר‪.‬‬
‫ממצאים עיקריים כמותיים‪ -‬המשך‬
‫• נמצא קשר ליניארי בין עמדות כלפי למידה שיתופית לבין הנכונות‬
‫לאימוץ הכלי שיתופון‪ :‬נמצא קשר בעוצמה נמוכה בין עמדות‬
‫מקדמות למידה שיתופית לבין מידת הנכונות לאימוץ הכלי‬
‫‪ . F (4, 160)=2.54, p>.05 2 = .06‬לא נמצא הבדל בין שלוש‬
‫קבוצות המורים במדד תפיסת הכלי‪.‬‬
‫• נמצא‪ ,‬שמורים בעלי ניסיון רב או בינוני בהפעלת למידה שיתופית‬
‫גילו יותר נכונות לאימוץ הכלי בהשוואה למורים חסרי ניסיון‬
‫בהפעלת למידה שיתופית בכיתה‪.‬‬
‫• רמת תפיסת הכלי בקרב מורים בעלי ניסיון רב בהפעלת למידה‬
‫שיתופית מבוססת מחשב היתה גבוהה יותר בהשוואה למורים‬
‫חסרי ניסיון או בעלי ניסיון מועט בהפעלה של למידה שיתופית‬
‫מבוססת מחשב‪ .‬לא נמצא הבדל בין שלושת קבוצות המורים במדד‬
‫מידת הנכונות לאימוץ הכלי‪.‬‬
‫ניתוח תוכן כמותי של תשובות פתוחות‬
‫‪30%‬‬
‫התפלגות התשובות לגבי ניסיון בהפעלת פרוייקטים שיתופיים על פי סוגי‬
‫ההפעלות ומרחבן ‪N=64‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫עבודות חקר‬
‫למידה‬
‫לא ברור היכן‬
‫באמצעות גיקסו שיתופיות‬
‫התבצעו‬
‫בנושא כלשהו‬
‫(בכיתה)‬
‫יצירת מצגת‬
‫כיתתית‬
‫משותפת‬
‫מחומרים‬
‫שתלמידים‬
‫אספו‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫הפעלות שיתופיות בכיתה‬
‫למידת עמיתים‬
‫בכיתה‬
‫יצירת מאגר חקרשת בנושא ימים מקוונים עבודה באתרים יצירת קהילות פורומים ברשת‬
‫וירטואליות‬
‫ברשת‬
‫סביב נושא‬
‫מסוים‬
‫מידע שיתופי‬
‫סביב נושא‬
‫מרכז‬
‫(בכיתה‬
‫משותף‬
‫וברשת)‬
‫הפעלות שיתופיות ברשת‬
‫ובכיתה‬
‫הפעלות שיתופיות ברשת‬
‫שיתופיות בלמידה ובהוראה‬
‫‪3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫יצירת מאגר מידע וריכוז המידע‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫ארגון וניהול הלמידה‪/‬הבניית ההוראה והלמידה‬
‫‪26%‬‬
‫‪5%‬‬
‫גיוון דרכי ההוראה‪ ,‬למידה אחרת‬
‫‪8%‬‬
‫לא התניסיתי ‪ /‬לא יודעת‬
‫העלאת רעיונות חדשים ע"י אחרים‪ /‬עבודת צוות‬
‫הפעלות בין בתי ספר‬
‫‪6%‬‬
‫קלות ההפעלה והשימוש‬
‫‪18%‬‬
‫‪8%‬‬
‫המשכיות של פעולות‬
‫‪15%‬‬
‫העשרה מעבר ללימודי בי"ס‬
‫יעיל יותר מפורום‬
‫התפלגות התשובות באחוזים לשאלה על היתרונות בשימוש בכלי ‪N=65‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪12%‬‬
‫קשיים של כוח אדם ‪ -‬קושי לשכנע ללמד באמצעות כלי לא נפוץ‪ ,‬מחסור בזמן ללמידה כזו‪ ,‬להכנת חומרים‪/‬יש צורך בהשתלמות מסודרת‬
‫ענינים טכניים ולוגיסטיים בית ספריים כגון התקנה‪ ,‬תקציב‪ ,‬נגישות למעבדה‪ ,‬איכות המחשבים במעבדה‪ ,‬שעות לעבודה במעבדה‬
‫שילוב עם סביבות למידה אחרות (כגון אתר בית ספרי) ועם הכלים בהן‪ ,‬שילוב בתהליכים מקוונים קיימים‬
‫לא נחשפתי בצורה משמעותית כדי לגלות קשיים או יתרונות‬
‫קשיים אובייקטיבים בבתים של התלמידים‪ :‬להרבה תלמידים אין מחשבים בבית‪,‬‬
‫התאמת הכלי לתחום דעת‬
‫העיצוב‪/‬מערכת סגורה‪/‬מסובכת מדי בשביל תלמידים‬
‫אין צורך בכלי‪/‬אין ערך מוסף מובהק‬
‫התפלגות התשובות באחוזים לשאלה על הקשיים לשילוב הכלי ‪N=59‬‬
‫מסקנות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נמצא פער בין תפיסת הכלי לבין הנכונות לאימוצו‪ .‬מודל‬
‫‪ TAM‬מתייחס לשני מרכיבים באימוץ טכנולוגיות‪ :‬קלות‬
‫השימוש הנתפסת והתועלת הנתפסת‪.‬‬
‫למורים אין צורך אמיתי משמעותי להורות באופן שיתופי‬
‫חוסר ניסיון מספק בלמידה שיתופית‪ ,‬הבנה לא שלמה‬
‫בנושא גם אצל מורים מובילי חדשנות בתקשוב‬
‫שלב החשיפה של הכלי – ייתכן והיה מוקדם מדי‬
‫דיון והמלצות‬
‫• סתירה אינהרנטית בין למידה תחרותית הקיימת‬
‫בבתי הספר לבין למידה שיתופית‬
‫• בחינה בפועל של השיתופיות באמצעות הכלי‬
‫• צורך שיעלה מן השטח במסגרת המזכירות‬
‫הפדגוגית – חשיבה ברמות גבוהות‬
‫ביבליוגרפיה‬
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychology Review, 84, 191215.
Dembo, M., & Gibson, S. (1985). Teacher sense of efficacy: An important factor in school improvement.
Elementary School Journal, 86, 173-184.
Johnson, D., & Johnson, R. (1985). Motivational process in cooperative, competitive and individualistic learning
situations. In C. Ames & R. Ames (Eds.), Research on motivation in education. Vol. II. (pp. 249-286), Orlando, FL:
Academic Press.
Offir, B., & Katz, Y.J. (1995). The teacher as initiator of change: fact or fiction. Curriculum and Teaching, 10 (1),
63-66.
Pea, R. D. (1996). Seeing what we build together. Distributed multimedia learning environments for transformative
learning. In T. Koschmann, (Ed.), CSCL: Theory and practice of an emerging paradigm (pp.171-186) Mahwah, NJ:
Lawrence Erlbaum Associates.
Resta, P. E. (1995). Project CIRCLE: Student mentors as a strategy for training and supporting teachers in the
use of computer-based tools for collaborative learning. Proceedings of CSCL '95 Indiana University, Bloomington,
IN. (pp. 280-282). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates
Roger T. & Johnson, D.W. (1994) An overview of cooperative learning. In J. Thousand, A. Villa and A. Nevin
(Eds.), Creativity and collaborative learning. Baltimore: Brookes Press.
Ronen M., Kohen-Vacs D. & Raz-Fogel N. (2006). Adopt & adapt: Structuring, sharing and reusing asynchronous
collaborative pedagogy. International Conference of the Learning Sciences, ICLS 2006 Indiana University, June 27
- July 1. (pp. 599-605). Bloomington, IN.
Sherman, L. W. (1995). A Postmodern, constructivist and cooperative pedagogy for teaching educational
psychology, assisted by computer mediated communications. Proceedings of CSCL 95' Conference Indiana
University. (pp. 308-311). Bloomington, IN.
Vannatta R. A , & Fordham N. (2004). Teacher dispositions as predictors of classroom technology use. Journal of
Research on Technology in Education, 36, (3), 253-271.
Vygotsky, L.S. (1978). Mind in Society: The Development of Higher Psychological Processes. Cambridge: Harvard
University Press.