הדבקה עונתית במחלת בת שחפת אורי קורן –החקלאית ומועצת החלב מיכאל ואן סטראטן –החקלאית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט , האוניברסיטה העברית מטרת הניסוי •
Download ReportTranscript הדבקה עונתית במחלת בת שחפת אורי קורן –החקלאית ומועצת החלב מיכאל ואן סטראטן –החקלאית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט , האוניברסיטה העברית מטרת הניסוי •
הדבקה עונתית במחלת בת שחפת אורי קורן –החקלאית ומועצת החלב מיכאל ואן סטראטן –החקלאית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט ,האוניברסיטה העברית מטרת הניסוי • האם עונת הלידה מהווה גורם סיכון להדבקה בבת שחפת בפרות חלב מסוג הולשטיין בישראל ??? מבוא • בת שחפת היא מחלה כרונית מדבקת הפוגעת במערכת העיכול במעלי גירה. • גורמי סיכון למחלה בבקר לחלב קשורים בממשק הנהוג במשקי חלב: – ממשק המלטה – גידול יונקים ועגלות לתחלופה – שימוש בקולוסטרום וחלב להזנת יונקים – (כמות החיידק וחשיפת העגלות) מבוא • שרידות חיידק בת שחפת: • בגוף הפונדקאי -חיידק גרם חיובי השורד ומתרבה בתוך תאים מאקרופאגים תוך נטרול יכולת התא לחסל את החיידק. • בסביבה – יכולת שרידות גבוהה (ללא חלוקה והתרבות) לאורך זמן כתלות בתנאי הסביבה – רטיבות טמפרטורות ,חומציות ,סוג הקרקע (מינראלים ,מליחות וכו'). מבוא “Survival in water and/or sediment in the shade was for up to 48 weeks compared to 36 weeks in the semiexposed location.” “Survival in sediment was 12 to 26 weeks longer than survival in the water column..” Whittington RJ, Marsh IB, Reddacliff LA. Appl Environ Microbiol. 2005 Sep מבוא Survival and dormancy of Mycobacterium avium subsp. paratuberculosis in the environment. “Survival for up to 55 weeks was observed in a dry fully shaded environment, with much shorter survival times in unshaded locations. …Moisture and application of lime to soil did not affect survival…” Whittington RJ ,Marshall DJ ,Nicholls PJ ,Marsh IB ,Reddacliff LA . Appl Environ Microbiol. 2004 May מבוא • אקלים בישראל – ים תיכוני -שתי עונות עיקריות: – קיץ (מרץ עד ספטמבר) :עונה חמה ויבשה (ללא משקעים אך עם אחוזי לחות משתנים) – חורף (אוקטובר עד פברואר): טמפרטורות נוחות (מעל האפס) ריבוי משקעים בזמן קצר. – מיקום גאוגראפי – מדינה ארוכה וצרה ולכן הבדלים גדולים בין צפון ודרום בטמפרטורות ,לחות ומשקעים, גבהים ,סוגי קרקע וכו'. מבוא • תזכורת: – הנחת העבודה היא כי בעלי חיים צעירים הינם רגישים להדבקה בבת שחפת. – הרגישות יורדת עם הגיל. – בעלי חיים בוגרים עמידים להדבקה. השערה – לאור האמור נצפה כי עגלות הנולדות בחודשי החורף בו התנאים לשרידות החיידק טובים יותר יהיו בסיכון גבוה להימצא חיוביות במהלך חייהן. מהלך הניסוי • • • • • • • 9עדרי חלב בעלי נגיעות גבוהה בבת שחפת (12.1% בממוצע) 2695פרות בתצפית פיזור גיאוגרפי עדרים קטנים וגדולים ( 62-612חולבות) לפחות 2בדיקות עדר לבת שחפת במסגרת מועדון עדרים נקיים בדיקות חלב או סרום בשיטת Elisa פרה נחשבה "חיובית" אם נמצאה בעלת כייל חיובי לפחות פעם אחת במהלך הניסוי. תוצאות התפלגות חולבות לפי חודש לידה כמות חולבות 350 300 250 200 150 100 50 0 אר רו פב אר ינו רץ מ ריל אפ אי מ וני י ולי י בר צמ ד בר במ נו בר טו וק א בר טמ ספ סט וגו א חודש לידה תוצאות התפלגות סרוחיוביות לפי חודש לידה 20.0% 10.0% 5.0% אחוז הסרוחיוביות 15.0% 0.0% אי מ ריל אפ רץ מ אר רו פב אר ינו וני י ולי י בר צמ ד בר במ נו בר טו ק או בר טמ ספ סט וגו א חודש לידה תוצאות • חורף (אוקטובר-פברואר) – 11.5%מהפרות שנולדו נמצאו חיוביות. • קיץ (מרץ עד ספטמבר) – 12.6%מהפרות שנולדו נמצאו חיוביות. • לא מובהק (מבחן )Chi2 תוצאות • בניתוח לפי משק וחודש לידה (רגרסיה לוגיסטית) נמצא: – פרות שנולדו בחודש יוני נמצאות בסיכון הגדול פי 2 להימצא סרוחיוביות (לפחות בבדיקה אחת) במהלך חייהן (.)OR=2 ,p=0.025 תוצאות • מודל GEE – Generalized Estimating Equations • המשתנים בתוך משק אינם בלתי תלויים (יש קורלציה בין פרות )clustering -והשימוש במודל GEEנועד לנטרל תלות זו. • אפריל – OR=1.68 ,p=0.005 OR=1.92 ,p=0.003 • יוני - מסקנות • אין הבדל בסיכון להידבק בבת שחפת בין לידות חורף וקיץ בעגלות חלב בישראל. • עגלות שנולדו באפריל וביוני היו בסיכון גבוה יותר להימצא חיוביות לבת שחפת בהמשך חייהן. דיון • למרות תנאים עדיפים לשרידות החיידק בחודשי החורף עגלות שנולדו בחורף לא נמצאו בסיכון גבוה יותר להידבק. • דווקא עגלות שנולדו באפריל או יוני – חודשים חמים וללא משקעים ,וחשיפתן לתנאי רטיבות וטמפרטורות נמוכות לא קרו לפני גיל 4חודשים ויותר הן בסיכון גבוה יותר להידבק. • ייתכן כי המלטות קיץ בהן העקה חריפה יותר או הפרשת חיידק אינטנסיבית יותר מהווים גורם חשוב יותר בהדבקה מאשר תנאים סביבתיים המשרתים את הישרדות החיידק. תודות • משקי המועדון • אנשי המעבדה – אנג'ליקה וזינה • עובדות המעבדה המרכזית ומרינה לסיום • נראה כי "חורים" בידע על התנהגות החיידק בסביבה ובגוף הפונדקאי יגרמו לכך שהמחלה תמשיך להתל בנו..........