Transcript "פסגות בערפל" הנוף המתהווה של טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה פרופ' יואב יאיר מנהל שה"ם האוניברסיטה הפתוחה

‫"פסגות בערפל"‬
‫הנוף המתהווה של טכנולוגיות למידה‬
‫בהשכלה הגבוהה‬
‫פרופ' יואב יאיר‬
‫מנהל שה"ם‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫מהנעשה בעולם (דגימה חלקית)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ממשלת וייטנאם החליטה לאמץ את פלטפורמת חומרי הלמידה הפתוחים‬
‫של אוניברסיטת רייס ‪ Connexions‬כחומר הלימוד בהשכלה הגבוהה‬
‫במדינה ‪cnx.org‬‬
‫ממשלת סנגל החליטה להעניק תשתית טכנולוגיות‪-‬מידע לכל מערכת‬
‫החינוך במדינה ולהוביל את נושא הלמידה המקוונת באפריקה (כנס ‪E-‬‬
‫‪ learning Africa‬ייערך בדקאר במאי ‪)09‬‬
‫‪ Community College Consortium‬התאגדות של מוסדות השכלה גבוהה‬
‫בארה"ב לצורך הפקה משותפת של ספרים אלקטרוניים ושרותי ‪Print-on-‬‬
‫‪ demand‬על מנת להקל על סטודנטים שידם אינה משגת לרכוש ספרי‬
‫לימוד‬
‫ממשלת הולנד הקצתה ‪ 154‬מליון אירו ל‪ 7-‬שנים לצורך שימור הזיכרון‬
‫האודיו‪-‬ויזואלי של המדינה בפרויקט שנקרא ‪Images for the Future‬‬
‫מהנעשה בעולם (דגימה חלקית)‬
‫• ‪ University College Plymouth‬החליט לתת מחשב נייד חינם לכל‬
‫סטודנט הנרשם לתוכנית לימודים לקבל תעודת הוראה‬
‫• ‪ – Faculty of 1000‬רשת של ‪ 4500‬מומחים בנושאי ביולוגיה ורפואה‬
‫על נושאים בחזית המחקר‪ ,‬הבאת מאמרים מעודכנים וביצוע‬
‫‪http://www.facultyof1000.com Review‬‬
‫• ‪ 400,000‬בוגרי מדעי המחשב והנדסת תוכנה בסין ב‪ ,2007-‬עברה‬
‫את הודו (אבל תחרות עזה ב‪ outsourcing-‬מפיליפינים וברזיל!)‬
‫מספר תחזיות לעתיד הקרוב (‪ 2009‬והלאה)‬
‫‪The Futurist‬‬
‫‪http://www.wfs.org/Sept-Oct08/Nov-Dec%20FUTURIST/topTen.htm‬‬
‫• ידע מקצועי מתחדש במהירות גדולה מזו שהוא נלמד‪ .‬מרבית‬
‫המקצועות יידרשו עדכון תוך כדי למידתם‪.‬‬
‫• רוב המקצועות יידרשו הכשרה מתמשכת גם במקומות העבודה‪,‬‬
‫תוך התאמה לשינויים בטכנולוגיה בה נעשה שימוש ולהתפתחויות‬
‫בשוק התעסוקה‪"At any given moment, a substantial portion of the .‬‬
‫‪labor force will be in job retraining programs” Marvin J. Cetron and Owen Davies,‬‬
‫‪"Trends Shaping Tomorrow’s World, Part Two," May-June 2008, p 41‬‬
‫• נוצרות התמחויות חדשות וביקוש למקצועות חדשים‪ ,‬בדרך כלל‬
‫משולבים טכנולוגיות‪-‬מידע‪ .‬במקום ללמוד סתם "מנהל עסקים"‪,‬‬
‫סטודנטים יבקשו ללמוד מקצועות עם דגשים אקטואליים כגון‬
‫היבטים של פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬ידידותיות לסביבה‪ ,‬גלובליזציה‬
‫‪ 5‬מגמות בעולם המקושר במאה ה‪21-‬‬
‫(‪(N. Bolz, Technical University of Berlin, OEB 2008‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בחברת המידע של המאה ה‪ 21-‬תקשורת וניידות הם הגורמים‬
‫החשובים ביותר ליצרנות‪ .‬על מנת להתחרות ולהצליח‪ ,‬נדרשים‬
‫כישורים של גמישות וזמינות‪ :‬סקרנות‪ ,‬יזמות‪ ,‬יצירתיות‪.‬‬
‫‪ :Serious Play‬עבודה ולמידה משולבות‪"The Paradise of Work” .‬‬
‫)‪ :(D. Hall‬לכאורה פרדוקס‪ ,‬אבל כיום העבודה הופכת להיות מהנה‬
‫יותר‪ ,‬אם כי לא בהכרח מתוגמלת בהתאם‪.‬‬
‫‪ :Self-Design‬שוק העבודה יתפתח כך שאנשים יצטרכו לעשות‬
‫מיתוג ‪ Branding‬של עצמם‪ :‬כבר עתה רואים ייצוגים אישיים ברשת‬
‫כגון ‪ Facebook YouTube‬באמצעותם אנשים יוצרים לעצמם‬
‫תדמיות‪.‬‬
‫‪ :Identity Management‬מי אתה? אם אינך קיים ברשת‪ ,‬איך אוכל‬
‫לדעת עליך? האדם במאה ה‪ 21-‬הוא סך המידע הקיים עליו ברשת‪.‬‬
‫‪Economics of Identity, where recognition is crucial‬‬
‫עומס יתר וניהול ידע‬
‫• ‪ :Attention Management‬כלכלת קשב‪ ,‬העומס העצום של מקורות‬
‫מידע אפשריים ויכולות התקשורת הבלתי‪-‬מוגבלת שלנו הופכים את‬
‫הזמן למשאב יקר‪ ,‬עליו יש תחרות בלתי‪-‬פוסקת‪ .‬נוצר עומס‪-‬יתר‬
‫שמקשה עלינו לברור מידע איכותי‪ .‬מתחוור והולך ש‪“More and -‬‬
‫)‪more we know less and less” (D. Bell‬‬
‫• באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא השפע העצום במידע מסוכן ומביא לכך ש‪-‬‬
‫”‪ - “Information becomes the enemy of intelligence‬חברת‬
‫הידע נמצאת במצב של בלבול‪ ,‬בשל היעדר היררכיה במקורות‬
‫המידע‪ .‬אנו נדרשים לזיהוי נכון של ‪Authority, Credibility and‬‬
‫‪Trust‬‬
‫מידע ורשתות חברתיות‪ ,‬קהילות ידע‬
‫• טכנולוגיות המידע יוצרות שוק גלובלי וחסר גבולות עם קהילות‬
‫מקצועיות ורשתות חברתיות מבוססות עניין ‪(Communities of‬‬
‫‪.Practice‬‬
‫• ‪ :Six Degrees of Separation‬הרשתות הן כאלה שכמעט תמיד‬
‫נוכל למצוא דרך אל האדם (המידע) שאנחנו מחפשים‪ .‬בני‪-‬אדם‬
‫מסוגלים למצוא את הנתיבים הקצרים אל מבוקשם ‪(Kleinberg,‬‬
‫)‪Nature, 2000‬‬
‫• ‪ : The strength of weak links‬יש אבסורד בכמות המידע‬
‫הנמצא בקשרים החלשים של הרשתות החברתיות (‪ 500‬חברים‬
‫בפייסבוק)‪ ,‬לעומת מיעוט המידע בקשרים חזקים (‪ 5‬חברים‬
‫טובים)‪.‬‬
‫‪The Crisis of Significance‬‬
‫(‪(M. Wensch, KSU, OEB 2008‬‬
‫• יותר מ‪ 50%-‬מהסטודנטים ב‪ KSU-‬מעידים שהם אינם אוהבים לשהות‬
‫פיזית במרחב הכיתתי‪ ,‬אולם ‪ 100%‬העידו שהם אוהבים ורוצים ללמוד‪.‬‬
‫• בסקר שביעות הרצון סטודנטים באנגליה‪ ,‬ציינו ‪ 82%‬שהם מרוצים מרמת‬
‫ההוראה אבל ‪ 44%‬אמרו שהמשוב שקיבלו מהמורים היה מאוחר ‪ ,‬שטחי‬
‫ולא מועיל ללמידה‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=dGCJ46vyR9o‬‬
‫סרטון מפורסם ביו‪-‬טיוב – ‪ 2.9‬מיליון צפיות‬
‫‪ :Wensch‬הלמידה ואופי הלומדים משתנה‬
‫קיים פער גדל והולך בין התשתיות והמודלים הנהוגים במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה לבין הצרכים‪ ,‬ההרגלים והיכולות של הסטודנטים‪.‬‬
‫הטכנולוגיה מאפשרת שיתוף‪ ,‬ביקורת ודיון על המידע‪ ,‬וכך מניעה תהליכי‬
‫למידה משמעותיים ועמוקים יותר‪ .‬הפוטנציאל בלמידה שיתופית אינו‬
‫מנוצל באוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪Online education is established, growing and here‬‬
‫)‪to stay (Mayadas et al., Science, 323, 2009‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תכניות למודים מקוונות לתואר ראשון ותארים מתקדמים הופכות‬
‫שכיחות יותר ויותר‪ ,‬עם חדירה גם למוסדות שמלמדים בשיטה‬
‫המסורתית‪.‬‬
‫המודל המועדף והשכיח ביותר הוא המודל המעורב ‪Blended‬‬
‫‪ (Bonk, 2004) Learning‬שבעיקרו הוא א‪-‬סינכרוני‪ ,‬בהובלת איש‪-‬‬
‫הסגל האחראי על הוראת הקורס‪.‬‬
‫העברת החומר‪ ,‬המטלות‪ ,‬האינטראקציה והמשוב ניתנים ברשת‪,‬‬
‫ברמות שונות של שיתופיות‪ ,‬עם ‪ LMS‬המשלב כלים של ‪Web2.0‬‬
‫ותוך שימוש במקורות מידע באינטרנט‪.‬‬
‫מרכיבים סינכרוניים הם חלופיים לפעילות ‪ F2F‬בכיתה‪ .‬ניכרת‬
‫חדירה של טכנולוגיות מתקדמות כמו ‪ Second Life‬ליצירת סביבת‬
‫לימוד אינטימית לקבוצת לומדים והמרצה שלהם‪.‬‬
‫חדירה של תכניות לימודים מקוונות‬
‫• מרבית המוסדות‬
‫הציבוריים להשכלה‬
‫גבוהה בארה"ב‬
‫מציעים תכניות‬
‫לימודים מקוונות‬
‫לתואר‪ ,‬או לכל‬
‫הפחות קורסים‬
‫כאלה‪.‬‬
‫•לעומת זאת‪ ,‬רוב‬
‫המוסדות הפרטיים‬
‫דבקים בשיטה‬
‫המסורתית‪ .‬מובילים‬
‫בשימוש בתכניות‬
‫מקוונות‪ :‬סטנפורד‪,‬‬
‫ג'והן הופקינס‪.‬‬
‫השמרנים‪ :‬פרינסטון‪,‬‬
‫ייל‪MIT )!( ,‬‬
‫גרף‪ :‬האחוז היחסי של תכניות לימודים מקוונות המוצעות על ידי מוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה בארה"ב‬
‫מתוך כלל התכניות הקיימות‪ ,‬בתחומי דעת שונים‪ .‬מתוך סקר קונסורציום סלואן ‪2008‬‬
‫המודל המעורב מאפשר גם לאוניברסיטאות רגילות‬
‫פנייה לקהלים חדשים של לומדים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המעבר להוראה מקוונת‪ ,‬בלתי‪-‬תלויה במקום וזמן‪ ,‬מאפשר פנייה‬
‫לקהלים חדשים של סטודנטים‪ :‬אנשים עובדים‪ ,‬בעלי‪-‬משפחות‪,‬‬
‫מרוחקים גאוגרפית מקולג'ים או אוניברסיטאות‪ .‬חל גידול עצום‬
‫במספרים של סטודנטים אלה‪.‬‬
‫תכניות מקוונות דורשות ממוסדות להשכלה גבוהה הגדלה‬
‫משמעותית של סגל ההוראה (בניגוד לצפיות של ההנהלות)‪.‬‬
‫אוכלוסיית הסטודנטים‪ :‬דומיננטיות ברורה של דור‪-‬הרשת ‪(Net‬‬
‫‪ Generation / Millennials‬כלומר כאלה שנולדו אחרי ‪)1980‬‬
‫בקורסים לתואר ראשון*‪.‬‬
‫שיעורי ההצלחה בקורסים מקוונים מעוצבים היטב והמועברים על‬
‫ידי אנשי סגל מנוסים זהים לאלה של קורסים מסורתיים‪.‬‬
‫* ‪University of Central Florida, Orlando: 80%‬‬
‫השפעה על הסגל המלמד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שביעות רצון גבוהה אצל סגל המלמד באמצעות טכנולוגיה‪ ,‬אם כי‬
‫כמות העבודה המושקעת גבוהה יותר (לפחות בהתחלה)‪ .‬נדרשת‬
‫תמיכה פדגוגית וטכנית ניכרת ברמת המוסד‪.‬‬
‫יתרונות כלכליים ‪ /‬נוחות בהוראה (אפשר מהבית ואפשר יותר‬
‫קורסים)‬
‫האינטראקציה עם סטודנטים טובה ומשמעותית יותר ברשת מאשר‬
‫בסביבת כיתה רגילה‪.‬‬
‫הדור שטוען "אינני יכול ללמד אם אני לא רואה אותם בעיניים" ילך‬
‫וייעלם‪ ,‬אולי מלבד באוניברסיטאות יוקרתיות‪.‬‬
‫הכלים החדשים [ ‪Podcasting, Text-messaging, Virtual worlds‬‬
‫יהיו בעתיד הנורמה בהשכלה הגבוהה ויאפשרו הוראה עשירה‬
‫ומגוונת יותר (‪ 5‬עד ‪ 10‬שנים)‬
‫תפקידן המשתנה של הספריות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סטודנטים בני "דור הגוגל" מצפים שהמידע יגיע ישירות למחשבם האישי‬
‫או לטלפון הנייד‪ .‬מיומנויות מחשב גבוהות‪ ,‬אך יכולות חיפוש ושאילת‬
‫שאילתות מוגבלת‬
‫חוקרים ממעטים להגיע לספריה ולהיעזר בה למציאת מידע רלוונטי‬
‫למחקריהם‪ ,‬הם עושים זאת ממחשבם האישי‪ .‬ירידה כוללת דרמטית‬
‫למדי במספר ההגעות לספריות ובכמות ההשאלות‬
‫יותר ויותר ספרים אלקטרוניים זמינים ברשת‪ ,‬ומתמעט הצורך באוספים‬
‫פיסיים‪ .‬דומיננטיות של מאגרי כתבי עת כגון ‪ JSTOR Arxiv.org‬ו‪ZETOC-‬‬
‫ספריות צריכות להיות מוקד מידע ותמיכה לחיפוש מקוון‪ ,‬לאתרי‪-‬מידע‬
‫ולארכיונים דיגיטליים לסגל ולסטודנטים‪ .‬מומחיות חיפוש היא דרישה‬
‫ראשונה במעלה מספרנים במאה ה‪.21-‬‬
‫אתגרים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ – Students take Technology for granted‬מוסדות שלא מבינים זאת‬
‫ושאינם הופכים טכנולוגיה למרכיב משמעותי בתשתית הפיסית ובאופן‬
‫ההוראה חושפים עצמם לסכנה של איבוד סטודנטים‬
‫יש לפתח אצל הסטודנטים גישה ביקורתית יותר למקורות מידע כדי‬
‫שיוכלו להבין מה טוב ומה לא‪ ,‬להקטין את סכנת ההתמקדות בתוצאת‬
‫החיפוש הראשונה בגוגל‪.‬‬
‫פלגיאריזם‪ ,‬העתקות ו‪ Cut&Paste-‬יהפכו שגרתיים יותר ויש להתמודד עם‬
‫עובדה זו‪David Melville, Vice Chancellor U. of Kent: “You can either .‬‬
‫‪say you will hold it back... Or accept that it is happening and that‬‬
‫‪you need to ask different kinds of essay questions and exam‬‬
‫”‪questions‬‬
‫חומרי לימוד מתיישנים במהירות ואי‪-‬עדכונם הופך את הסטודנטים‬
‫לנחותים בשוק העבודה‪ .‬יש הכרח לעדכן את הקורסים בצורה רציפה‬
‫ומתמשכת‪.‬‬
‫סיכום‬
‫• הנוף האקדמי משתנה וקצתו מעורפל‪ ,‬אך הפסגות‬
‫בולטות למרחוק‬
‫• מוסדות שלא יהיו ערוכים לשינויים בנתיב הטיפוס‬
‫ויחסרו את הציוד המתאים‪ ,‬לא יגיעו‬
‫• הסגל צריך להוביל את הדרך לפסגה ולשלוט‬
‫בקצב ולא להיות מובל לשם על ידי הסטודנטים‬