תפיסות מנוגדות של סטודנטים כלפי השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה ולמידה ד"ר מירי ברק ומר ארתור קוגן הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל [email protected]

Download Report

Transcript תפיסות מנוגדות של סטודנטים כלפי השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה ולמידה ד"ר מירי ברק ומר ארתור קוגן הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל [email protected]

‫תפיסות מנוגדות של סטודנטים כלפי‬
‫השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת‬
‫בהוראה ולמידה‬
‫ד"ר מירי ברק ומר ארתור קוגן‬
‫הטכניון‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫טכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה ולמידה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחשבים מסוגים שונים‬
‫תוכנות המותקנות במחשבים‬
‫מערכות מבוססות רשת האינטרנט המשמשות לצרכי‬
‫הוראה‪ ,‬למידה והערכת הישגים‬
‫& ‪(Barak & Rafaeli 2004; Barak, Lipson & Lerman, 2006; Handal‬‬
‫‪Herrington, 2004; Dori, Barak, Herscovitz & Carmi, 2006; Kali & Linn,‬‬
‫)‪2003‬‬
Digital
Whiteboard
The SMART Board, an LCD (liquid crystal display)-projected
digital environment that students and teachers can
manipulate with their bare hands or a marker.
TEALTechnology
Enabled
Active
Learning
A Laptop at
Every Desk
In Henrico County Public Schools in Virginia chalkboards are
being replaced by giant interactive screens, kids are taking
virtual field trips to far-flung locales via video conferencing, and
they're trading their Trapper Keepers for iBooks.
Video
conferencing
Michigan elementary school sends kids to the zoo, to a
philharmonic concert, or even collaborate with peers in
different countries via video conferencing.
‫מורים בעידן המידע והתקשורת‬
‫‪‬‬
‫אנשי חינוך רבים חזו כי המהפכה הטכנולוגית תפרוץ למערכת‬
‫החינוך ותסחוף את המורים לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות‬
‫בהוראתם בכיתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מורים רבים עדיין מלמדים בשיטות מסורתיות וגישתם‬
‫להוראה לא השתנתה כלל על אף ההתפתחויות הטכנולוגיות‬
‫)‪.(Barak, 2007; Barak & Rafaeli, 2004; Wolcot & Betts, 1999‬‬
‫‪‬‬
‫המכשול העיקרי העומד בפני הטמעת טכנולוגיות הוא חוסר הנכונות‬
‫מצד המורים לעשות שימוש בטכנולוגיה אשר המוסד החינוכי‬
‫מעמידים לרשותם )‪.(Westera, 2005‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש‬
‫בטכנולוגיות מ"ת (מידע ותקשורת) למטרות הוראה ולמידה‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫‪ 71‬סטודנטים להוראה‪:‬‬
‫‪ 39‬סטודנטים לתואר ראשון בהוראת מקצועות הומניסטיים (כגון‪ :‬מקרא‪,‬‬
‫ספרות ושפות) מאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫‪ 32‬סטודנטים הלומדים הוראת הטכנולוגיה והמדעים‪ ,‬מהטכניון‪.‬‬
‫בשתי הקבוצות ‪ 70%‬מהסטודנטים היו נשים‬
‫והגילאים נעו בין ‪ 18-25‬שנים‪.‬‬
‫שיטת מחקר וכלי מחקר‬
‫המחקר הנוכחי שילב כלי מחקר איכותניים עם כלים כמותיים‬
‫ראיון‬
‫ניתוח ציורים‬
‫שאלון עמדות‬
‫& ‪Barak, Lerman‬‬
‫)‪Haward (2007‬‬
‫קריטריונים לניתוח ציורים‬
‫א‪.‬‬
‫הגודל היחסי של האובייקטים ומיקומו בציור‪:‬‬
‫גודל האובייקט בציור עשוי להצביע על‬
‫חשיבותו בעיני המצייר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מספר האובייקטים המופיעים בציור‪:‬‬
‫ציור הכולל מספר רב של פריטים עשוי‬
‫להצביע על משקלו הרב‬
‫ג‪.‬‬
‫מספר הפריטים שמופיעים באובייקט מסוים‪:‬‬
‫אובייקט המצויר בצורה מפורטת עשוי להצביע על חשיבותו‬
‫הרבה בעיני המצייר‪.‬‬
‫קריטריונים לניתוח ציורים‬
‫ד‪.‬‬
‫הבעות הפנים של הדמויות בציור‪:‬‬
‫הבעות הפנים של הדמות בציור עשויות להצביע על עמדותיו של‬
‫המצייר כלפי מושא הציור‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫יחסי הגומלין בין הדמויות בציור‪:‬‬
‫ניתן לנתח את יחסי הגומלין הן מתוך הציורים והן על ידי "בועות‬
‫המילים" המופיעות בציורים רבים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫סביבת הציור‪ :‬הרקע או ה"תפאורה"‬
‫שבהם ממוקמים הדמויות והעצמים‬
‫המצוירים יכולים להצביע על תפיסותיו‬
‫של המצייר כלפי האירוע המצויר‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫עמדות‪ :‬יעילותן של שיטות הוראה ולמידה‬
‫אוניברסיטת ת"א‬
‫‪3.30‬‬
‫‪3.79‬‬
‫הרצאות פרונטליות‬
‫‪4.23‬‬
‫‪3.89‬‬
‫מצגות ‪PPT‬‬
‫טכניון‬
‫‪4.12‬‬
‫‪4.07‬‬
‫שימוש במחשבים‬
‫ואינטרנט‬
‫‪4.35‬‬
‫‪4.36‬‬
‫שימוש באתר‬
‫הקורס‬
‫* להשתמש רק כאשר * יש בו רק‬
‫* בדרך כלל משעמם‬
‫* חיובי מבחינת‬
‫אינפורמציה טכנית‬
‫* נוהגים להשתמש לרעה ברור מקום המורה‬
‫הספק ההוראה‬
‫* כלי "ישן" אך מאוד ב‪PPT-‬‬
‫* תלוי במה תורם‬
‫בשיעור‬
‫משמעותי והוא עדיין * כלי דידקטי מצוין‪.‬‬
‫* כלי טוב אך יש לבצע האתר ובמידע שהוא‬
‫מספק‬
‫הצלבות מידע‬
‫הבסיס לכל שיטת‬
‫ההוראה‬
‫* נותן אפשרות‬
‫* להשתמש רק‬
‫כשהחומר מאורגן‬
‫ללמידה נוספת בכל‬
‫זמן נתון‬
‫לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות‬
‫ממצאים‬
‫תפיסות כלפי השימוש בטכנולוגיות מידע‬
‫ותקשורת למטרות הוראה ולמידה‬
‫ארבע קטגוריות‪-‬על‪:‬‬
‫‪ .1‬סביבת הלמידה‬
‫סביבת‬
‫הלמידה‬
‫טכנולוגיה‬
‫‪.2‬יחסי מורה‪-‬טכנולוגיה‬
‫‪ .3‬יחסי לומד‪-‬וטכנולוגיה‬
‫‪ .4‬יחסי מורה‪-‬לומד‪-‬טכנולוגיה‪.‬‬
‫תלמיד‬
‫מורה‬
‫ממצאים‬
‫‪ .1‬סביבת הלמידה‬
‫לא חלו שינויים תפיסתיים לגבי מבנה הכיתה אצל מרבית הסטודנטים‬
‫"כיתה של ‪ 4‬קירות‪ ,‬כיסאות‪ ,‬לוח‪ ,‬כמובן שגם שולחנות‪.‬‬
‫לא יודעת‪...‬הייתי אומרת מחשב‪...‬או לא "‬
‫(‪)96%‬‬
‫ממצאים‬
‫‪ .1‬סביבת הלמידה‬
‫"השימוש בטכנולוגיה יכול לאפשר‬
‫הוראה ולמידה בחיק הטבע"‬
‫ממצאים‬
‫‪ .2‬יחסי מורה‪-‬לטכנולוגיה‬
‫לא חלו שינויים בתפיסת הסטודנטים את תפקידי המורה ומקומם‬
‫של טכנולוגיות מתקדמות בקידום למידה קונסטרוקטיביסטית‪.‬‬
‫"מצגות מאוד מגבילות את המורה"‪.‬‬
‫"יש קורסים רבים שמועברים על יד‬
‫מצגות – שזה גרוע !!!"‬
‫ממצאים‬
‫‪ .3‬יחסי תלמיד‪-‬טכנולוגיה‬
‫התלמידים מבלים זמן רב מידי מול המחשב‬
‫ממצאים‬
‫‪ .3‬יחסי תלמיד‪-‬טכנולוגיה‬
‫יחסי חברות וירטואליים וגעגועים למגע אנושי‬
‫"אנחנו עוד מעט כאילו לא נצא מהבית‪.‬‬
‫אני לא אוהבת לשבת ולכתוב במסנג'ר‪ .‬נחמד לשבת עם אנשים‪ ,‬לדבר איתם‪ ,‬לראות‬
‫הבעות פנים‪ ,‬למרות שגם יש מצלמה עכשיו ומיקרופון‪".‬‬
‫ממצאים‬
‫‪ .4‬יחסי הגומלין בין מורה‪-‬תלמיד‪-‬טכנולוגיה‬
‫המורים והתלמידים עוברים‬
‫תהליך של "מחשביזציה"‬
‫ממצאים‬
‫ויש גם יתרונות‪?...‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"במקום להסביר לתלמידים על מבנה האטום‪ ,‬אני יכולה‬
‫להפנות אותם לאנימציות מדהימות הקיימות באינטרנט‪".‬‬
‫"הערכה דרך הרשת נותנת באמת אפקט מאוד חזק‬
‫לבדיקת הידע של התלמיד באופן שוטף‪".‬‬
‫"אפשר להביא אותם לחדר מחשבים ואז התלמידים‬
‫יכולים לחקור את הפונקציה מאחר שהסרטוט במחשב‬
‫מדויק‪.‬‬
‫"בעזרת המחשב אני יכול לעורר סקרנות ומוטיבציה אצל‬
‫התלמידים"‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫‪‬‬
‫למרות שבאופן הצהרתי הסטודנטים מביעים עמדות חיוביות כלפי‬
‫השימוש בטכנולוגיות מ"ת‪ ,‬באופן תת הכרתי הטכנולוגיה נתפסת‬
‫אצל חלק מהם כדבר מלאכותי שלא רק שאינו תורם להוראה‪ ,‬הוא‬
‫עלול אף לקלקל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרבית הסטודנטים להוראה ‪ -‬המורים לעתיד – לא עברו תהליכי‬
‫שינוי עמוקים בכל הקשור לשילוב קוהרנטי של טכנולוגיות מ"ת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תפיסות הסטודנטים מושפעות במידה ניכרת מצורת ההוראה‬
‫שאליה הם חשופים בזמן לימודיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש חשיבות גדולה במתן "הכשרה אותנטית" והתנסויות אמיתיות‬
‫בשימוש בטכנולוגיות מ"ת בהוראה ולמידה‪.‬‬
‫תודה‬
‫ד"ר מירי ברק ומר ארתור קוגן‬
‫הטכניון‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יוני ‪2007‬‬
‫טכנולוגיות מידע ותקשורת‬
‫‪‬‬
‫טכנולוגיות מ"ת עשויות לעזור במידה ניכרת ביצירת למידה‬
‫משמעותית והטמעה של ידע בקרב הלומדים‬
‫)‪(Barak & Dori, 2006; Dori & Belcher, 2005‬‬
‫‪‬‬
‫טכנולוגיות מ"ת מאפשרות לטפח ידע ולהמחיש מושגים‬
‫שמתאימים למגוון דרכי למידה‬
‫)‪(Jonassen, Davidson, Collins, Campbell & Haag, 1995‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש מושכל בתוכנות ובמחשבים‪ ,‬תוך פיתוח קהיליה לומדת‪,‬‬
‫מאפשר ללומדים לפתח יכולות למידה גבוהות והבנה מעמיקה של‬
‫התכנים‬
‫)‪(Barak & Rafeli, 2005; Dori, Barak & Adir, 2003‬‬
‫‪‬‬
‫מורים רבים מלמדים בשיטות הוראה המוכרות להם‬
‫עוד מהיותם תלמידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זו הדרך בה התרגלו ללמוד‪ ,‬זו הדרך בה התרגלו‬
‫ללמד וכמו בכל תהליך שינוי‪ ,‬ישנו קושי רב‬
‫להשתחרר מהרגלים ישנים )‪(Barak, 2006‬‬
‫‪‬‬
‫תפיסותיהם של הסטודנטים להוראה משחקות‬
‫תפקיד מכריע בעיצוב דמות המורה וסגנון ההוראה‬
‫העתידיים שלהם )‪(Wang, 2000‬‬
‫ניתוח ציורים‪ :‬שיטה לשיקוף תפיסות‬
‫סקירה אובייקטיבית של‬
‫מאפייני הציור‬
‫תיאור מרכיבי הציור על פי‬
‫קריטריונים‬
‫שלב ‪1‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫פרשנות קוגניטיבית‬
‫סיכום תובנות העולות‬
‫מהציור‬
‫פיתוח קטגוריות שעונות‬
‫על שאלות המחקר‬
‫שלב ‪3‬‬