מההפריה דרך הפרי והזרע עמיאל ריבוי אל מיני לנביטה / ערכה אורית שרון ריבוי מיני פריח ה האבקה צימוח וגטטיבי הפריה נביטה זרע פרי

Download Report

Transcript מההפריה דרך הפרי והזרע עמיאל ריבוי אל מיני לנביטה / ערכה אורית שרון ריבוי מיני פריח ה האבקה צימוח וגטטיבי הפריה נביטה זרע פרי

‫מההפריה דרך הפרי והזרע‬
‫ עמיאל‬‫ריבוי‬
‫אל מיני‬
‫לנביטה ‪ /‬ערכה אורית שרון‬
‫ריבוי‬
‫מיני‬
‫פריח‬
‫ה‬
‫האבקה‬
‫צימוח‬
‫וגטטיבי‬
‫הפריה‬
‫נביטה‬
‫זרע‬
‫פרי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שלב ההפריה‬
‫גרגר אבקה בשל המגיע לצלקת בשלה תופח ודרך הנקב פורץ‬
‫תוכן התא כחוט דק הנקרא נחשון‪.‬‬
‫בנחשון יש שני גרעינים האחד‪ -‬גנרטיבי (הפלואידי) המיועד‬
‫להפריה והשני וגטטיבי (הפלואידי) המיועד להצמיח ולהוביל‬
‫את הנחשון המתארך וחודר דרך עמוד העלי אל הביציות‪.‬‬
‫(תוצר של מיוזה)‪.‬‬
‫הגרעין הגנרטיבי ההפלואידי מתחלק לשני גרעינים הפלואידים‬
‫במיטוזה‪.‬‬
‫בשחלה יש מספר ביציות בכל ביצית יש שק עובר שבו‬
‫מתרחשת חלוקה מיוטית (מיוזה) שבסופה מתקבלים כמה‬
‫גרעינים הפלואידים‪ .‬גרעין אחד מהווה את הגמטה הניקבית‬
‫=גרעין תא ביצה‪ .‬ושני גרעינים אחרים מהווים מוצא לרקמת‬
‫המזון בזרע = אנדוספרם‪.‬‬
‫גרעין גנרטיבי אחד שהגיע עם הנחשון מתלכד עם גרעין תא‬
‫הביצה ‪ .‬נוצרת זיגוטה המתפתחת לעובר‪.‬‬
‫גרעין גנרטיבי שני מתלכד עם שני הגרעינים שבמרכז הביצית ‪.‬‬
‫נוצר האנדוספרם שהוא טריפלואידי‪ .‬להפריית שני הגרעינים‬
‫גרגר אבקה הנושא ‪ 2‬גרעינים‪ :‬גרעין הנחשון –‬
‫הוגטטיבי‪ ,‬והגרעין הגנרטיבי‪.‬‬
‫אני גרעין תא הנחשון‬
‫(הגרעין הוגטטיבי)‪.‬‬
‫תפקידי‪ -‬להצמיח את‬
‫הנחשון‪.‬‬
‫אני הגרעין הגנרטיבי‪.‬‬
‫לאחר שאתחלק לשניים‬
‫יתקבלו שני גמטות‬
‫זכריות ‪ .‬אחת תתלכד‬
‫עם תא הביצה ותיצור‬
‫עובר והשניה תתלכד עם‬
‫שני גרעינים אחרים‬
‫ויתקבל אנדוספרם‪.‬‬
‫גרגר אבקה בעל ‪ 2‬הגרעינים (צילום‬
‫מיקרוסקופי)‬
‫התפתחות הנחשון הבוקע מהגרגר (צילום‬
‫מיקרוסקופי)‬
‫השחלה מכילה מספר רב של ביציות‪ .‬כל ביצית מהווה שק‬
‫עובר‪.‬בכל שק עובר ‪ 8‬גרעינים‪ .‬חלקם מוקפים בקרום והם‬
‫מוגדרים כתאים‪ .‬האמצעי מתוך שלשה אחת מהווה את‬
‫תא הביצה‪ ,‬וזוג גרעינים אחר מהווה את האנדוספרם‪.‬‬
‫צילום מיקרוסקופי אשר בו רואים ביצית‬
‫המכילה מספר גרעינים‪.‬‬
‫שלבים בהפריה‬
‫התפתחות עוברים ללא הפריה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יש צמחים שהעוברים שלהם לא מתפתחים מזיגוטה אלה‬
‫מתאים בלתי מופרים‪.‬‬
‫ליצירת עובר מתא ביצה בלתי מופרה קוראים רביית‬
‫בתולים = פרטנוגנזה‪.‬‬
‫פירות המתפתחים כתוצאה מפרטנוגנזה נקראים פירות‬
‫פרתנוקרפים‪.‬‬
‫העוברים יכולים להתפתח גם מגרעינים אחרים בביצית‪.‬‬
‫יש ביקוש לפירות אלו מכיוון שהם ללא זרעים‪.‬‬
‫ריסוס באוקסין או גיברלין על מינים מסוימים מעורר‬
‫התפתחות פרי ללא הפריה‪.‬‬
‫• דוגמאות‪ :‬בננה‪ ,‬גפן ללא זרעים‪ ,‬אבטיח ללא‬
‫זרעים‪.‬‬
‫סוגי‬
‫פירות‬
‫הכרובית אינה‬
‫פרי אלא זר‬
‫פרחים‪ .‬והמלפפון‬
‫הוא פרי ולא ירק‪.‬‬
‫פרי אמיתי‪ -‬פרי המתפתח מהשחלה‪ .‬תפוז‪ ,‬פלפל‪ ,‬עגבניה‪.‬‬
‫פרי מדומה – פרי המתפתח מחלקים שונים של הצמח ולא‬
‫מהשחלה‪ .‬לדוגמא‪ :‬תות שדה – מתפתח מהמצעית של הפרח ‪.‬‬
‫ה"גרעינים הכהים סביב לפרי הם‬
‫הפירות האמיתיים‪ -‬אגוזיות שבתוכן נמצאים הזרעים‪( .‬התבוננו‬
‫בעזרת זכוכית מגדלת באגוזיות ותבחינו בשרידי עמודי העלי)‪.‬‬
‫תפוח עץ‪ -‬החלק העיקרי של הפרי הוא מדומה ‪ .‬כלומר‬
‫התפתחות של המצעית‪ .‬החלק השחלתי והזרעים נמצאים בליבת‬
‫התפוח‪.‬‬
‫פרי פרתנוקרפי‪ -‬פרי המתפתח ללא הפריה‪ .‬לא מתקבלים‬
‫עוברים חיוניים‪( .‬בננה)‪.‬‬
‫התפתחות הפרי‬
‫• לאחר ההפריה יש ארבעה שלבים‪ :‬שלב החנטה ‪,‬‬
‫שלב הגידול‪ ,‬שלב הבשלה ושלב ההזדקנות‪.‬‬
‫• שלב חנטה‪ -‬ראשית התהוות הפרי‪ .‬חומרי מזון‬
‫מגיעים אל התאים המתחלקים והפרי גדל‪ .‬קרה או‬
‫רוח חזקה מגבירים את נשירת הפרחים החנוטים‪.‬‬
‫ריסוס באוקסין מונע לעיתים נשירה זו בעיקר בתנאי‬
‫דילול פרי‪ -‬כאשר‬
‫קרה‪.‬‬
‫הצמח נושא מספר רב של פירות ‪ ,‬דילול מלאכותי‬
‫עשוי לשפר את טיבם ואת גודלם של הפירות ‪( .‬פחות‬
‫תחרות וחלוקת משאבים‪ ,‬היחס בין שטח עלים למספר‬
‫פירות גדל)‪.‬‬
‫…התפתחות הפרי‬
‫(‪)2‬‬
‫• שלב הגידול‪ -‬מאופיין בחלוקה גדילה ויצירת‬
‫רווחים בין תאיים‪ .‬גודל הפרי מושפע מ‪ :‬גורם‬
‫גנטי‪ ,‬כמות ההשקיה‪ ,‬הגידול הוגטטיבי של‬
‫הצמח כגורם תחרותי‪ ,.‬ריבוי זרעים מגביר את‬
‫הפרשת האוקסין והגיברלין אשר גורמים‬
‫להכוונת המוטמעים אל הפרי ולא לחלקים‬
‫הוגטטיביים‪ .‬במקרה של חסר בזרעים (גפן)‬
‫מבצעים חיגור או קיטום קודקודים‪ .‬ניתן גם‬
‫לרסס במווסתי צמיחה ובצמחים בעלי זרעים‬
‫ופירות קטנים לדלל את הפרי ידנית או ע”י‬
‫מווסתי צמיחה‪.‬‬
‫…התפתחות הפרי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫(‪)3‬‬
‫שלב ההבשלה‪ -‬בסוף הגדילה חלים שינויים בגודל‪ ,‬טעם‪,‬‬
‫ריח‪ ,‬רכות ‪ ,‬נשימה‪ ,‬שינויים כימיים‪ ,‬גם ברמת ה‪, PH‬ומופרש גז‬
‫האיתילן‪.‬‬
‫צבע‪ -‬הכלורופיל מתפרק וחומרי צבע אחרים בולטים‪.‬‬
‫ריכוך ‪ -‬הדפנות מתרחקים זה מזה‪.‬‬
‫טעם‪ -‬עמילן (בלתי מסיס) מתפרק לגלוקוז (סוכר מסיס) מעלה‬
‫את המתיקות‪ ,.‬ירידה בחומצות‪ ,‬טנינים (גורמים לטעמי בוסר)‪.‬‬
‫יצירת חלבונים המהווים אנזימים הפעילים בהבשלה‬
‫‪ - PH‬ירידה בכמות החומצות‪( .‬פרט ללימון)‪.‬‬
‫תצרוכת החמצן עולה‪ -‬נשימה מוגברת לביצוע התהליכים הנ”ל‪.‬‬
‫•קצב ההבשלה‪ -‬מושפע ממווסת הצמיחה‪-‬‬
‫אתילן‪.‬‬
‫•הפרי המבשיל משחרר אתילן והאתילן‬
‫משפיע על תהליכים בהבשלת הפרי עצמו‬
‫ועל הבשלה של פירות אחרים‪.‬‬
‫•הבחלה‪ -‬תהליך הבשלה לאחר קטיף‪.‬‬
‫•יישום‪ -‬ניתן לקטוף פירות לפני הבשלתם‬
‫(אבוקדו‪ ,‬בננות) ולגרום להבשלה לפי הצורך‬
‫בשוק ע”י השהייתם בגז אתילן‪.‬‬
‫הידעתם? כשרוצים לגרום‬
‫לאבוקדו או לבננה להבשיל –‬
‫מאחסנים אותם עם תפוח…‬
‫מדוע?‬
‫• פרי קלימקטרי‪ -‬פרי ששיא הבשלתו לאחר‬
‫קטיף‪( .‬בננה‪,‬אבוקדו‪ ,‬עגבניה‪ ,‬משמש‪ ,‬שזיף‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫• הקטיף בפירות הלא קלימקטריים נעשה לפי‪:‬‬
‫גודל‪ ,‬צבע‪ ,‬ויחס סוכר‪/‬חומצה‪.‬‬
‫השינויים שחלים בפרי של תפוח עץ‬
‫במהלך התפתחותו‪.‬‬
‫תאר והסבר‬
‫את הגרף‬
‫תנו כותרת לגרף‬
‫והסבירו את הגרף‪.‬‬
‫דרכים להארכת חיי הפרי באחסון לאחר קטיף‪:‬‬
‫הדרכים מבוססות על האטת התהליכים הפיסיולוגיים המתרחשים‬
‫בפרי בהבשלה‪.‬‬
‫‪ .*1‬אחסנת הפרי בטמפרטורה נמוכה ‪ -‬האטה בקצב פעילות‬
‫האנזימים‪.‬‬
‫‪ .*2‬שינוי הרכב האוויר שבו מאוחסן הפרי (אוויר מבוקר)‪ :‬הורדת אחוז‬
‫החמצן שבאוויר והעלאת ריכוז דו תחמוצת הפחמן מעכבת את‬
‫פליטת האתילן‪.‬‬
‫‪ .*3‬סילוק מהיר ככל האפשר של האתילן הנפלט‪.‬‬
‫הזרע‬
http://koning.ecsu.ctstateu.edu/plants_human/seedger
‫הזרע והנביטה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זרע‪ -‬יחידת הרבייה המינית של הצמח‪.‬‬
‫מכוסי זרע‪ -‬צמחים שזרעיהם מתפתחים בתוך‬
‫פירות‪.‬‬
‫חשופי זרע‪ -‬צמחים שהזרעים שלהם אינם‬
‫עטופים בפרי אלא מוגנים באופן שונה ‪ .‬הביצית‬
‫לא מוגנת ע"י שחלה‪( .‬קשקשי האיצטרובל הם‬
‫גלגול של עלים ולא פרי)‪.‬‬
‫הזרע מרכב מ ‪ 3‬חלקים‪ :‬עובר (נוצר מהזיגוטה)‪,‬‬
‫אנדוספרם‪ -‬רקמת חומרי תשמורת (נוצרה‬
‫מהתא הטריפלואידי) ‪ ,‬והקליפה (נוצרה מקרומי‬
‫הביצית)‪ .‬הפרי עצמו נוצר מהשחלה ‪.‬‬
‫…הזרע (‪)2‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העובר‪ -‬מרכב מארבעה חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬פסיג או פסיגים‪ -:‬המכילים חומרי תשמורת‬
‫‪ .2‬נצרון‪ -‬שממנו מתפתחים הגבעול והעלים‬
‫(נצר)‪.‬‬
‫‪ .3‬שורשון ‪ -‬שממנו מתפתח השורש‪.‬‬
‫‪ .4‬תת פסיג ‪ -‬מעין גבעול המחבר בין הפסיגים‬
‫לשורשון‪.‬‬
‫נבט של חיטה (חד פסיגי)‬
‫נצרון‬
‫חותלת –עלה העוטף את‬
‫הנצרון‬
‫נביטה של שעועית (דו פסיגי)‬
‫עלים אמיתיים‬
‫ראשונים‬
‫פסיגים‬
‫‪ .‬דו פסיגי‬
‫חד פסיגי‬
‫מבנה הזרע של‬
‫התירס‬
‫מבנה הזרע של‬
‫השעועית‬
‫…הזרע (‪)3‬‬
‫• חומרי התשמורת נאגרים באנדוספרם‬
‫ובפסיגים‪.‬‬
‫• בדרך כלל כשהאנדוספרם מתנוון עוברים חומרי‬
‫התשמורת אל הפסיגים‪.‬‬
‫• חומרי המזון שנאגרים ברקמות התשמורת ‪,‬‬
‫בעיקר פחמימות ‪ ,‬שומנים‪ ,‬וחלבונים משמשים‬
‫מזון לאדם‪ .‬חיטה‪ ,‬תירס‪ ,‬שעועית‪ ,‬קוקוס‪,‬‬
‫וחמניות הם צמחי חקלאות שמגדלים לצורך זה‪.‬‬
‫תאי אנדוספרם המכילים עמילן‪.‬‬
‫מהו גורלו של העמילן בעת הנביטה‬
‫?‬
‫לאחר חדירת מים לגרגר מתחילה סינתזה של ההורמון ג'יברלין ‪ ,‬הגורם‬
‫ליצירת והפרשת אנזימים שמפרקים חומרי תשמורת ‪ .‬אלפא‪ -‬עמילאז‬
‫מפרק עמילן לסוכרים פשוטים‪ .‬החומרים המסיסים הללו נעים‬
‫מהאנדוספרם אל העובר ומשמשים להתפתחות ו לנבט‪.‬‬
‫תאר והסבר את הגרף‬
‫האיור מדגים את השינויים בכמויות העמילן והעמילאז בגרגרי שעורה הנובטים‬
‫במשך ‪ 6‬ימים מהרטבתם‪ .‬יש מתאם בין העלייה בכמות העמילאזה לבין‬
‫הירידה בכמות העמילן בזרע‪ .‬בסופו של תהליך ‪ ,‬מתפרק רוב העמילן‪ ,‬ותוצרי‬
‫הפירוק משמשים את העובר הגדל‪.‬‬
‫תאר והסבר את‬
‫הגרף‬
‫עם קליטת המים ותפיחת הזרע ‪ ,‬מומרצים בו התהליכים המטבוליים וקצב‬
‫הנשימה גובר‪ .‬יש שלבים שונים בקצב הנשימה אך המטרה הפעלה של‬
‫האנזימים הפועלים על חומרי התשמורת הבלתי מסיסים ‪ ,‬הופכים אותם‬
‫למסיסים וזמינים לעובר הצומח‪.‬‬
‫תאר והסבר את‬
‫הגרף‬
‫תשובה‪:‬‬
‫…הזרע (‪)4‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קליפת הזרע‪ -‬משמשת להגנה על העובר והחומרים‬
‫סביבו‪ .‬בתום יצירת הזרע על כל מרכיביו מתקשה‬
‫קליפת הזרע ‪ ,‬והזרע נכנס לתרדמה‪.‬‬
‫הקליפה קשה ובלתי חדירה למים ולאוויר‪.‬‬
‫לקליפת הזרע מבנה המותאם לדרך הפצת הזרעים‪.‬‬
‫בקליפת הזרע מצויים חומרים מעכבי נביטה‪.‬‬
‫שחיקת הקליפה באופן טבעי ע”י מים‪ ,‬או מעבר‬
‫במערכת העיכול של בעלי חיים‪ ,‬שהיה בתקופה של‬
‫קרה‪ ,‬שחיקה מלאכותית ע”י נייר זכוכית או טיפול‬
‫בחומרים כימיים (חומצה) המפרקים מעכבי נביטה‪ ,‬או‬
‫הכמנה (השהיית הזרעים בחול או נסורת במיכל סגור‬
‫בטמפ’ של ‪ 5‬מעלות ) גורמים להתעוררות מתרדמת‬
‫הזרע‪.‬‬
‫הפצת זרעים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התאמת המבנה לדרך ההפצה‪:‬‬
‫זרעים המצויים בפרי עסיסי שצבעו בולט‪-‬‬
‫נאכלים ע”י ציפורים‪ ,‬קליפתם נשחקת במע’‬
‫העיכול והם יוצאים דרך הלשלשת במקומות‬
‫אחרים‪( .‬שיקמה)‬
‫זרעים קטנים וקלים או בעלי תוספות קרומיות‬
‫הדומות לכנפיים‪ -‬מופצים ע”י הרוח‪( .‬סביון)‬
‫זרעים בעלי בליטות וזיזים‪ -‬נצמדים לפרווה‪,‬‬
‫לעור או לבגד ומופצים למקומות אחרים‪.‬‬
‫(אספסת)‬
‫זרעים בעלי חללי אוויר (מצופים)‪ -‬מופצים ע”י‬
‫המים‪( .‬חבצלת‪ ,‬קוקוס)‪.‬‬
‫ההפצה מונעת צפיפות ליד צמח האם‪ ,‬תורמת‬
‫תרדמת זרעים‪.‬‬
‫היתרונות של תרדמת זרעים בטבע‪:‬‬
‫‪ .1‬הזרע נובט כאשר התנאים בסביבה אופטימליים‬
‫עבור צמיחת הנבט והתבססותו בקרקע‪( .‬נביטה‬
‫במצב שהקרקע רוויה ‪ ,‬טמפרטורה אופטימלית‪,‬‬
‫וכו') ‪.‬‬
‫‪ .2‬נביטה לא אחידה‪ -‬השונות הגנטית מתבטאת‬
‫בריכוזים שונים של מעכבי נביטה זהו אחד הגורמים‬
‫לשונות בזמן נביטה‪ .‬חלק מהזרעים ינבט רק בשנה‬
‫הבאה‪ .‬מה שמבטיח את הישרדות המין במידה‬
‫ופרטים שנבטו נפגעו‪.‬‬
‫עבור החקלאי‪ ,‬השונות הנ"ל מהווה חיסרון ‪.‬‬
‫לחקלאי נדרשים זרעים בעלי אחידות‪.‬בזמן הנביטה ‪,‬‬
‫צימוח והופעת היבול באופן אחיד‪ .‬הסיבה – כל‬
‫הגורמים המשפיעים על הנביטה‪:‬‬
‫א‪ .‬גורמי סביבה‬
‫*מים‪ -‬סדיקת הקליפה‪ ,‬שטיפת מעכבי נביטה‪ ,‬קיום ריאקציות כימיות‪.‬‬
‫*טמפרטורה‪ -‬אופטימלית לכל זרע ‪ .‬למרבית הזרעים ‪ 20-30‬מעלות צלסיוס‪.‬‬
‫טמפרטורות גבוהות לא פוגעות בזרעים רדומים אלא בנביטתם‪ .‬יש זרעים‬
‫ששרפה אף מזרזת את נביטתם (אורן‪ ,‬קידה)‬
‫*אוויר‪ -‬קרקע מאווררת מאפשרת חדירת חמצן אל הזרע‪ .‬אוורור לקוי מעלה דו‬
‫תחמוצת הפחמן המעכב נביטה‪.‬‬
‫*אור‪ -‬יש זרעים שזקוקים למנות שונות של אור כדי לנבוט ‪ ,‬לאחרים החשיפה‬
‫לאור מעכבת נביטה‪ .‬המנגנון קשור בפיטוכרום‪ .‬והתלות באור לנביטה היא‬
‫פונקציה של התאמה לסביבה‪ ,‬לגודל הזרע ולגורמים נוספים‪.‬‬
‫(זרעי חבצלת לא ינבטו באור ‪ ,‬רק בחושך‪ .‬בקרקע חולית לא יציבה האור מהווה‬
‫כנראה מדד לחשיפת הקרקע ולהשתרשות פחות טובה של הזרע בקרקע‪ .‬לזרעי‬
‫חסה אין מספיק חומרי תשמורת להתחיל נביטה בעומק בקרקע‪ .‬החושך‪/‬אור‬
‫מהווים אינדיקטור למקום הימצאם‪( .‬מתחת לפני הקרקע או מעל לפני הקרקע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורמים ביוטיים‪.‬‬
‫* "אללופטיה"‪ -‬צמחים שבעליהם מצויים מעכבי‬
‫נביטה ‪ ,‬המעכבים נביטת צמחים אחרים‪.‬‬
‫הייתרון‪ -‬תחרות על משאבים‪( .‬טיון ‪ ,‬זוטא)‬
‫*סמביוזה של הזרע עם בעלי חיים‪ -‬מיני זרעים‬
‫מסוימיים תלויים במעבר בדרכי העיכול של‬
‫בעלי חיים לצורך נביטתם‪ .‬חומציות הקיבה‬
‫פוגעת בקליפה ותורמת לפרוק מעכבי הנביטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גורמים פנימיים‪.‬‬
‫מווסתי צמיחה (הורמונים) ‪ -‬ג'יברלין‪ ,‬ציטוקינין‪,‬‬
‫אתילן‪ -‬שוברים תרדמה‪.‬‬
‫חומצה אבצסית – מעכבת נביטה‪.‬‬
‫השפעת האור וחושך על‬
‫הנביטה‪.‬‬
‫נבטים הנובטים בחושך (לעומת באור) צבעם לבן‬
‫‪ ,‬הם ארוכים יותר ‪ ,‬מעט עלים וחסרי כלורופיל‪.‬‬
‫התאים ארוכים יותר‪ ,‬הדופן דקה יותר‪ .‬התופעה‬
‫נקראת אטיולציה (חיוורון)‪.‬‬
‫היתרון‪ -‬השקעת משאבים ואנרגיה בכדי להגיע‬
‫אל האור ‪.‬‬
‫נבטי שעועית‪.‬‬
‫א‪ .‬נבט אטיולנטי שצמח בחושך ב‪ .‬נבט שצמח באור‬
‫אטיולציה=‬
‫חיוורון‬
‫צמחים ירודים וצמחים‬
‫עילאיים‪.‬‬
‫צמחים ירודים‪ -‬צמחים חסרי ארגון של נצר‪,‬‬
‫שורש וחסרי תפרחת‪ .‬הרבייה המינית באמצעות‬
‫נבגים או קורים‪ .‬רבייה אל מינית בדרך של‬
‫בצמחים הירודים נכללים על‬
‫הנצה‪.‬‬
‫פי סדר ההתפתחות ‪ :‬חיידקים פוטוסינטטים‪,‬‬
‫אצות כחוליות‪ ,‬אצות‪ ,‬פטריות‪ ,‬חזזיות‪ ,‬טחבים‪,‬‬
‫שרכים‪.‬‬
‫צמחים ירודים‬
‫צמחים עילאיים‪ -‬צמחים בעלי שורש‪ ,‬נצר ופרח‬
‫מוגדרים‪ .‬תוצר הרבייה המינית ‪ -‬זרע בעל חומרי‬
‫תשמורת‪ .‬רבייה אל מינית וגטטיבית‪.‬‬
‫בצמחים העילאיים נכללים על פי סדר ההתפתחות‪:‬‬
‫חשופי זרע‪ ,‬מכוסי זרע דו מיניים ומכוסי זרע חד‬
‫מיניים‪.‬‬
END