מים , ויטמינים , מינרלים יוליה פטונין - טרבלב RN ,BA , ביה"ס לסיעוד מאיר תכולת המים בגוף האדם • • • • גופו של אדם בוגר מכיל כ 70% -60%- מים.

Download Report

Transcript מים , ויטמינים , מינרלים יוליה פטונין - טרבלב RN ,BA , ביה"ס לסיעוד מאיר תכולת המים בגוף האדם • • • • גופו של אדם בוגר מכיל כ 70% -60%- מים.

Slide 1

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 2

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 3

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 4

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 5

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 6

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 7

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 8

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 9

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 10

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 11

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 12

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 13

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 14

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 15

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 16

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 17

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 18

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 19

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 20

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 21

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 22

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 23

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 24

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 25

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 26

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 27

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 28

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 29

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 30

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 31

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 32

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 33

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 34

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 35

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 36

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 37

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 38

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 39

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 40

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 41

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 42

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬


Slide 43

‫מים‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬מינרלים‬
‫יוליה פטונין ‪ -‬טרבלב‪RN ,BA ,‬‬
‫ביה"ס לסיעוד מאיר‬

‫תכולת המים בגוף האדם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גופו של אדם בוגר מכיל כ‪ 70% -60%-‬מים ‪.‬‬
‫אחוז המים תלוי בגיל‪ ,‬במין ובכמות השומן ‪.‬‬
‫תכולת המים ברקמות השונות שונה‪ :‬ברקמת‬
‫שומן אחוז המים נמוך ביותר ‪.‬‬
‫בגוף הילדים אחוז גבוה יותר של מים לעומת‬
‫גוף המבוגרים והוא עשוי להגיע ל‪. 77%-‬‬

‫תכולת המים באיברים השונים‬
‫‪ :10%‬שיניים‬
‫‪ :77%‬לב‬
‫‪ :80%‬כליות‬

‫‪ :85%‬מוח‬

‫‪ :80%‬ריאות‬

‫‪ :73%‬כבד‬

‫‪ :73%‬שרירים‬

‫‪ :79%‬דם‬

‫‪ :71%‬עור‬

‫‪ :22%‬עצמות‬

‫חשיבות השתיה‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬שכל אדם ישתה נוזלים בכמות‬
‫מספקת‪ .‬המדד לכמות מספקת של נוזלים הוא‬
‫כמות השתן‪ .‬בין ‪ 1‬ל – ‪ 1,5‬ליטר שתן ביממה‪.‬‬
‫הכלל פשוט‪ :‬רצוי לשתות עד שהשתן יהיה בהיר‬
‫וחסר ריח‪.‬‬

‫• מאזן המים בגוף ‪-‬‬
‫גוף האדם מקבל מים מכמה מקורות ‪-‬‬
‫‪ .1‬מי שתייה ‪ -‬כ‪ 55% -‬מגיעים בדרך זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות ‪ -‬כ‪ 30% -‬ממזונות מוצקים המכילים מים‪.‬‬
‫‪ .3‬מים מטבוליים ‪ -‬כ‪ 15% -‬מהצריכה היומית של‬
‫המים מיוצרים ע"י הגוף עצמו‪ ,‬כמוצר לוואי של‬
‫תהליכי חילוף חומרים‪.‬‬
‫• דרכים לאיבוד מים ‪-‬‬
‫‪ .1‬צואה‬
‫‪ .2‬שתן‬
‫‪ .3‬זיעה‬
‫‪ .4‬אידוי בנשימה‬

‫מאזן המים בגוף‬
‫איבודי מיים‬
‫הכנסת מים לגוף בסמ''ק‬
‫מהגוף‬
‫‪ 1500‬באמצעות השתן‬
‫באמצעות‬
‫השתייה‬
‫‪ 250‬באמצעות המעי‬
‫באמצעות מים‬
‫מטבולים‬
‫‪ 700‬באמצעות ריאות‬
‫באמצעות המזון‬
‫ועור‬
‫‪ 2450‬ס''ה‪:‬‬
‫ס''ה‪:‬‬

‫בסמ''ק‬
‫‪1500‬‬
‫‪250‬‬
‫‪700‬‬
‫‪2450‬‬

‫שתו לפחות ‪ 8‬כוסות מים ביום בתנאי‬
‫מזג אוויר נוח‬
‫למבוגר מומלץ לקבל ‪ 35 – 30‬סמ''ק מים לכל ‪ 1‬ק''ג‬
‫משקל גוף‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אדם שמשקלו ‪ 70‬ק''ג צריך לקבל ‪:‬‬
‫‪ 2450 = 70 x 35‬סמ''ק מים‪.‬‬
‫המזון והמים המטבולים מספקים כ – ‪ 950‬סמ''ק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫עלינו לשתות רק ‪ 1500‬סמ''ק מים‬
‫(‪ 2450‬מינוס ‪ ,)950‬שהם כ – ‪ 8‬כוסות (כוס של ‪ 200‬סמ''ק)‪.‬‬

‫סיכוני הדהידרציה‬
‫ יצירת אבנים בכליות‬‫ ירידה בלחץ דם – ירידה בפרפוזיה לאיברי הגוף‬‫ הכרה מעורפלת‬‫ דיכאון‬‫ חולשה‬‫ מעלה סיכון לחלות בסרטן של מעי הגס‪,‬‬‫שלפוחית השתן ושד‬

‫תפקידי המים בגוף‪:‬‬
‫‪ ‬כל תא חי תלוי במים לשם ביצוע תפקידיו החיוניים‪.‬‬
‫‪ ‬דרך מערכת הדם והלימפה‪ ,‬נושאים המים את חומרי‬
‫המזון והחמצן אל התאים ומפנים את הפסולת‪.‬‬
‫‪ ‬את הפסולת המטבולית מרחיק הגוף באמצעות המים‬
‫שבזיעה ובשתן‪.‬‬

‫‪ ‬המים חיוניים לעיכול ולספיגת המזון מהמעיים‪ ,‬וכן‬
‫לסילוק הפסולת‪ ,‬שנוצרה בתהליך העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬המים הם חומר סיכה למפרקים שבגוף ושומרים על‬
‫הרקמות הרכות‪ ,‬שלא ידבקו זו לזו‪.‬‬

‫תפקידי המים בגוף (המשך)‪:‬‬
‫‪ ‬המים משמשים גם מערכת מיזוג לגוף‪ .‬בעת‬
‫ההזעה מתאדים מים מהעור ומצננים את הגוף‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הם מונעים את עליית החום הפנימי‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית ‪ 2‬כוסות מים לפני פעילות מינית עשויה‬
‫לתרום להגברת כמות הלחות בנרתיק‪.‬‬

‫סוגי מים‪:‬‬
‫‪ )1‬מים מזוקקים (טהורים) ‪ -‬הם המים בלי חומרים‬
‫מומסים בתוכם‪ .‬מקבלים מים מזוקקים בתהליך זיקוק‬
‫של מים טבעיים (‪ H2O‬בלבד)‪.‬‬
‫‪ )2‬מי ברז – מכילים כלור (חומר חיטוי)‪,‬‬
‫פלואור‪,‬יוד‪,‬מגנזיום‪ ,‬וסידן‪.‬‬
‫‪ )3‬מים מינרלים ‪ -‬הם מים המכילים כמויות גדולות של‬
‫חומרים מסוימים ( גופרית‪ ,‬יוד‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪,‬‬
‫פלואוריד‪ ,‬נתרן‪ .)...‬אין בהם כלור‪ ,‬יש בהם פחות‬
‫חיידקים‪.‬‬

‫‪ )4‬מים קשים ‪ -‬אלו מים מלאים במינרלים לא‬
‫אורגנים כגון סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן וכדומה‪.‬‬
‫מים המגיעים מנהרות‪ ,‬אגמים ובארות מסווגים‬
‫כמים קשים‪ .‬בארץ מים קשים נמכרים בשווקים‬
‫תחת השם "מי מעיינות"‪.‬‬
‫‪ )5‬מסננים ביתיים – מכילים פחם לנטרול לכלוכים‬
‫ומנורת ‪ UV‬לנטרול חיידקים‪.‬‬

‫ויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫ויטמינים הם קבוצה של תרכובות אורגניות בעלות פעילות‬
‫ביולוגית‪ ,‬החיוניות לתפקידו התקין של הגוף החי ולבריאותו‪.‬‬
‫מרבית הויטמינים אינם נוצרים בגוף‪ ,‬ולכן חובה להכלילם‬
‫במזון בצורה פעילה‪.‬‬
‫שני הויטמינים הנוצרים בגוף הם‪ :‬ויטמין ‪ -K‬שמייצרים‬
‫אותו חיידקים במעי הגס‪ ,‬וויטמין ‪ -D‬שמיוצרבעור בפעולת‬
‫קרינה על‪-‬סגולית‪.‬‬
‫הויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות עד‬
‫מיליוניות הגרם (‪.(micronutrients‬‬

‫• הויטמינים דרושים להליכי החיים להבטחת גדילה נאותה‪,‬‬
‫להבטחת פעילות מטבולית ומערכתית‪ ,‬ליצירת‬
‫הורמונים‪ ,‬לפעילות אנזימים ולחילוף החומרים בגוף‪.‬‬

‫• חוסר בויטמין אחד או יותר‪ ,‬עלול לפגוע במערכת ולשבש‬
‫מהלך תקין של תהליכים שונים בגוף כגון‪:‬הפקה וניצול‬
‫אנרגיה‪ ,‬חילוף חומרים‪ ,‬תפקוד מערכות‪ ,‬מחלות אופייניות‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מחסור בויטמינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫מחסור כללי במזון (עוני)‬
‫תזונה בלתי נכונה (דיאטות בלתי מגוונות)‬
‫אלכוהוליסטים (ממעטים במזון‪ ,‬חוסר ספיגה)‬
‫חולי דיאליזה‬
‫ניצול מוגבר של ויטמינים (נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬
‫בשלבי צמיחה)‬
‫אי – ספיגה במערכת העיכול‬
‫קשישים – בעיות ליסע‪ ,‬ספיגה וכו'‬

‫הקצובה המומלצת ‪RDA -‬‬
‫‪Recommended Dietary Allowances‬‬
‫‪1989‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫הקצובה המומלצת של רכיב תזונה מסוים היא הכמות‬
‫המספקת והבטוחה של רכיב זה לאדם הבריא‪.‬‬
‫רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים של ‪98%-97%‬‬
‫מן האוכלוסייה‪.‬‬
‫הקצובה מתבססת על הידע המדעי הקיים‪ ,‬על נתונים‬
‫מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי אנשים‬
‫בריאים‪ ,‬אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי המוגדר‬
‫כרצוי‪.‬‬
‫‪ RDA‬מכוון למניעת מחלות חוסר (צפדינה‪ ,‬רככת‪ ,‬ברי‪-‬ברי)‪.‬‬

‫‪DRI’s – Dietary Reference Intakes‬‬
‫עידכון המלצות הקצובה היומית המומלצת‬
‫‪1997‬‬
‫• ההמלצות לכמויות של רכיבי מזון לא יכוונו עוד‬
‫למניעת מחלות חסר‪ ,‬אלא למניעת תחלואה כרונית‪:‬‬
‫– טרשת עורקים‬
‫– סרטן‬
‫– אוסטאופורוזיס‬
‫– יתר לחץ דם‬

‫ויטמין ‪ ,C‬ושמונה ויטמינים מקבוצת‬
‫‪ .B‬את הויטמינים מסיסי המים‪ ,‬הגוף‬
‫לא מסוגל לאגור‪ ,‬עודף מופרש בשתן‬
‫ובזיעה‪ ,‬לכן אספקה של ויטמינים אלו‬
‫חיונית‪.‬‬

‫ויטמינים ‪ .K ,E ,D ,A‬ויטמינים אלו‬
‫נאגרים בגוף ומצטברים ברקמות‬
‫ובאיברים‪ ,‬ולכן חשוב לשים לב‬
‫לכמויות‪ ,‬שכן ניתן להגיע לכמויות‬
‫עודפות העלולות להיות רעילות‪ ,‬בעיקר‬
‫לאחר צריכת תוספי ויטמינים בצורה לא‬
‫מבוקרת‪.‬‬

‫תיאמין – ויטמין ‪B1‬‬
‫• פעילות – משמש כקבוצה פרוסטטית של שלושה‬
‫אנזימים חשובים‪ ,‬המשתתפים בקטבו ליזם של‬
‫סוכרים והפקת אנרגיה‪ ,‬ייצור אצטיל‪-‬כולין‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין ‪ B1‬יגרום למחלת ‪.BERIBERI‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬דגנים מלאים (לדוגמא אורז‬
‫מלא)‪,‬קטניות‪,‬שמרים‪,‬בוטנים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬אגוזים‪,‬‬
‫איברים פנימיים כגון‪ :‬כבד‪ ,‬לב‪ ,‬כליות ובכמויות‬
‫קטנות –ביצים‪,‬חלב‪ ,‬פרות וירקות‪,‬‬

‫ריבופלאבין (ויטמין ‪)B2‬‬
‫• פעילות – משתתף בבניית שני קו אנזימים‪ ,‬אשר‬
‫פועלים עם דהידרוגנזות שונות בריאקציות חמצון‪-‬‬
‫חיזור (תהליכי הפקת אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין זה בלבד הינו נדיר ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – חלב‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון‬
‫ביצה‪,‬לחם מלא‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫קפה‪ .‬כמו כן הוא נוצר על ידי חיידקי המעיים‪.‬‬

‫ניאצין (ויטמין ‪)B3‬‬
‫חומצה ניקוטינית‬
‫• פעילות – מרכיב טבעי של קואנזימים‪ ,‬אשר פועלים‬
‫עם אנזימים רבים בריאקציות חמצון‪-‬חיזור (הפקת‬
‫אנרגיה)‪.‬‬
‫• חוסר בויטמין – גורם למחלת ה‪.pellagra-‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‪ ,‬לחם מלא‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קטניות‪ ,‬גרעינים‪ ,‬שמרים‪ ,‬קפה‪.‬‬

‫חומצה פנטאטונית וביוטין‬
‫• פעילות – השתתפות בחילוף החומרים והפקת‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – נדירים ביותר‪.‬‬
‫• מקורות הויטמינים – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬אגוזים‪ .‬ביוטין מיוצר על ידי‬
‫חיידקי המעי‪.‬‬

‫פירידוקסין (ויטמין ‪)B6‬‬
‫• פעילות – משתתף בתהליך הגלוקונאוגנזיס מחומצות‬
‫אמינו‪ ,‬בבניית ניורוטרנסמיטורים ו – ‪heme‬‬
‫(שלמות תאי דם אדומות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר – דלקות בפנים ובעור‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬
‫תיאבון‪ ,‬עייפות‪ ,‬חוסר שינה‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬נבטים‪ ,‬אורז מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬

‫חומצה פולית –‪FOLIC ACID‬‬
‫)‪(FOLATE‬‬
‫• פעילות – משתתפת במספר תהליכים‪:‬‬
‫– סינטזה של חומרים הבונים ‪ DNA‬ופורינים‪.‬‬
‫– תהליך הפיכת הומוציסטאין לחומצה האמינית מתיונין‪ ,‬הדורש חומצה פולית‬
‫וכן קו אנזים המתקבל מויטמין אחר –ויטמין ‪.B12‬‬

‫• חוסר בויטמין ‪:‬‬
‫– פוגע בסינטזה של ‪ – DNA‬פגיעה בהתרבות תאים – אנמיה מגלובלסטית‬
‫(אריטרוציטים בלתי בשלים)‪ ,‬לעיתים נפגעת גם מערכת העיכול‪.‬‬
‫– מחסור בזמן ההריון – ‪.spina bifida‬‬
‫– מחסור חלקי – הצטברות הומוציסטאין בדם – גורם סיכון חשוב לאוטם שריר‬
‫הלב‪.‬‬
‫מקורות הויטמין – כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬ירקות עליים‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪)B12‬‬
‫• פעילות – הקואנזימים המתקבלים מ‪ B12-‬דרושים‪:‬‬
‫– לבנית ‪ DNA‬והתרבות תאים‬
‫– לפעילות תקינה של תאי עצב העטופים במיאלין‬
‫– למטבוליזם של ליפידים והסוכרים‬
‫– להפיכת הומוציסטאין למתיונין‬

‫• הפעילות משולבת בחלקה עם הפעילות של חומצה‬
‫פולית – הקואנזים שנוצר מקובלאמין דרוש להפעלה‬
‫של חומצה פולית בלתי פעילה‪.‬‬

‫קובלאמין (ויטמין ‪ – )B12‬המשך‪...‬‬
‫• חוסר בויטמין‪:‬‬
‫– אנמיה מגלובלסטית (פגיעה בסינטזה של ‪. )DNA‬‬
‫– נזק למערכת העצבים (יכול להופיע בנפרד וללא אנמיה)‪.‬‬
‫– הפרעות במערכת העיכול (יובש בלשון‪ ,‬הנראה חלק‬
‫ואדום‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬שלשולים)‪.‬‬
‫– הומוציסטאין גבוה בדם – סיכון מוגבר לאוטם בשריר‬
‫הלב‪.‬‬

‫•‬

‫מקורות הויטמין – מהחי בלבד ( כבד‪ ,‬מוצרי בשר‪ ,‬עוף‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חלב ומוצריו‪.‬‬

‫סיבות לחוסר בויטמין ‪:B12‬‬
‫• צמחונות (חוסר בויטמין עם או בלי סימנים קליניים)‪.‬‬
‫• ‪ – Pernicious Anemia‬נובעת מאי‪-‬ספיגה‬
‫במערכת העיכול‪( .‬ניוון של רירית הקיבה‬
‫חוסר ספיגה של ‪.B12‬‬
‫הפסקת הפרשה של ‪IF‬‬
‫(מחלה אוטואימונית‪ ,‬מופיעה לרוב בגיל המבוגר –‬
‫בסביבות גיל ‪ .60‬מתן הויטמין בהזרקה מתקן את‬
‫החוסר)‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪)C‬‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ C‬הוא נוגד חמצון רב עוצמה מוכר וותיק (בשונה מויטמינים אחרים‪ ,‬פעיל בצורתו‬
‫הטבעית‪ .‬הוא אינו קואנזים ומשתתף באופן ישיר בתהליכי חימצון‪-‬חיזור שונים )‬
‫‪ ‬משתתף בכ‪ 300-‬תהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם!‬
‫‪ ‬משתתף בפירוקו של כולסטרול ותורם להפחתת הסיכון למחלות‪-‬לב‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין‪ C‬אף חיוני לייצור הקולגן‪ ,‬לבנייה של רקמות חיבור וריפוי של פצעים‪ ,‬מונע דלקות‬
‫חניכיים‬
‫‪ ‬דרוש לייצור תקין של מתווכים עצביים ולויסות פעילות הורמונליות‪.‬‬
‫‪ ‬מסייע בספיגת הברזל מהמזון ומונע את מחלת הצפדינה‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬פירות וירוקות‪ ,‬בעיקר פרי הדר‪ ,‬גויאבה‪ ,‬פלפל‪ ,‬גמבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬תות שדה‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תפוחי אדמה וכבד‪.‬‬

‫חומצה אסקורבית (ויטמין ‪ – )C‬המשך‪...‬‬
‫• סימני חוסר ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫פגיעה במערכת חיסון‬
‫עיכוב ריפוי פצעיים‬
‫עייפות‬
‫חולשה‬
‫דימום תת‪-‬עורי‬
‫מחלת הצפדינה (‪ – )scurvy‬טיפול בויטמים ‪ C‬מרפא את המחלה תוך מספר‬
‫ימים‪.‬‬

‫• עודף ויטמין ‪( C‬מעל ‪ 500‬מ''ג ליום)‪:‬‬
‫– שלשולים‬
‫– אי ספיגה של ויטמין ‪B12‬‬
‫– אבני אוקסאלט בכליות‬

‫(בטא) קרוטאן (ויטמין ‪)A‬‬
‫• פעילות – חיוני לראיית לילה‪ ,‬בניית העצמות והשיניים‪ ,‬מגן‬
‫על העור‪ .‬משתתף בתהליכי התמיינות תאים וגדילה‪.‬‬
‫• מחסור בויטמין ‪ - A‬יגרום לנזקים בעור ולעיוורון‬
‫לילה‪,‬ולייבוש העין‪ ,‬זיהומים עד עיוורון‪.‬‬
‫• עודף בויטמין ‪ - A‬עלול לגרום לעלייה בלחץ תוך גולגולתי‪,‬‬
‫וכתוצאה מכך כאבי ראש והקאות‪ ,‬עור צהבהב‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬כבד‪ ,‬שמן דגים‪ ,‬חלב מלא‪ ,‬ירקות כגון גזר‪,‬‬
‫תרד וחסה‪ ,‬כבד בקר‪ ,‬חמאה‪ ,‬פירות ודלעת‪.‬‬

‫ויטמין ‪D‬‬
‫• נוצר בעור בחשיפה לאור השמש‪.‬‬

‫רככת‬

‫מקורות‬

‫ויטמין ‪ - D‬קלציפרול‬

‫מזון‬

‫אולטרא סגול‬

‫מכניס סידן‬
‫לעצבות – מורד‬
‫כבד‬
‫רמתו בדם‬
‫כליות‬

‫קלציטונין‬
‫ויטמין ‪ D‬פעיל‬
‫עצמות‬

‫ויסות סידן בדם‬

‫מעי‬

‫ויסות זרחן בדם‬

‫ויטמין ‪ – D‬המשך‪...‬‬
‫• פעילות‪ -‬חיוני לצמיחה ובניית מסת העצם‪ ,‬מבנה‬
‫השיניים ופעילות השרירים‪ .‬מסייע בקליטת הסידן‬
‫והזרחן בעצמות‪ ,‬ולספיגת הסידן ממערכת העיכול‪.‬‬
‫פגיעה בכבד או בכליות תפגע בייצור ויטמין ‪( D‬משום‬
‫שויטמין זה נאגר ונשמר בכבד ובכליות)‪.‬‬
‫• סימני חוסר ‪ -‬רככת (‪ )rickets‬בילדים‪,‬‬
‫אוסטאומלציה (‪ )osteomalacia‬במבוגרים‪.‬‬
‫• מקורות במזון‪ :‬ביצים‪ ,‬חמאה ומרגרינה המועשרת‬
‫בויטמין ‪ ,D‬שמן דגים‪ ,‬חלב‪.‬‬

‫ויטמין ‪E‬‬
‫• פעילות ‪ -‬נוגד חמצון עיקרי‪ ,‬תומך במערכת החיסון‪ ,‬מוריד‬
‫אגרגצית טסיות‪ ,‬מגן על ממברנות‪.‬‬
‫תוך כדי פעילות נוגדת חימצון הויטמין עצמו מתחמצן‪ ,‬אך‬
‫חוזר למצב הפעיל הודות לתהליך בו משתתף ויטמין ‪.C‬‬
‫סימני חוסר – פגיעה בתאי הדם האדומים‪ ,‬פגיעה במערכת‬
‫העצבים‪.‬‬
‫נדיר בארצות מפותחות‪ :‬הויטמין מאוחסן ברקמות שומן‬
‫בכמויות המספיקות לשנים אחדות‪ .‬חוסר יכול להופיע‬
‫בילדים לא בשלים או במצבי אי ספיגה‪.‬‬

‫ויטמין ‪ – E‬המשך‪...‬‬
‫• מקורות הויטמין – אגוזים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שקדים‪,‬ירקות עליים‪,‬‬
‫נבטים‪ ,‬שמן סויה‪ /‬תירס‪ /‬חמניות‪ ,‬בטטה‪ .‬אינו יציב בבישול‬
‫והקפאה‪.‬‬
‫• עודף ויטמיו – ברוב האנשים לא נצפתה רעילות‪ ,‬אך יש‬
‫אנשים שמגיבים לכמויות גדולות מאוד על ידי חולשה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש ותלונות במערכת עיכול‪.‬‬
‫• סכנת רעילות – קיימת באנשים הנוטלים תרופות המנעות‬
‫קרישה‪ .‬באנשים אלו עלולים להופיע דימומים‪ ,‬היות וויטמין‬
‫‪ E‬מגביר את השפעתן של תרופות אלה‪.‬‬

‫ויטמין ‪K‬‬
‫• פעילות ‪ -‬חומר מוצא למרכיבי קרישת דם הכרחיים‪.‬‬

‫• סימני חוסר – ליקויים בקרישת הדם‪.‬‬
‫• מקורות הויטמין ‪:‬‬
‫– עלים ירוקים‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬חסה‪,‬כבד‪ ,‬כליות‪.‬‬
‫– נוצר במעי הגס ע"י חיידקים‪.‬‬

‫מינרלים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים אנאורגנים הדרושים לבניית מרכיבי‬
‫הגוף ותפקודו התקין‪.‬‬
‫צריכה של מעל ‪ 100‬מ"ג‪ :‬אשלגן‪ ,‬גופרית‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫כלור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‬
‫יסודות קורט‪ :‬אבץ‪ ,‬ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪,‬‬
‫פלואור‪.‬‬
‫אולטרה‪-‬קורט (מתחת למ"ג)‪ :‬ארסן‪ ,‬בדיל‪ ,‬בור‪,‬‬
‫ואנאדיום‪ ,‬יוד‪ ,‬כרום‪ ,‬ליתיום‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ניקל‪,‬‬
‫סלניום‪ ,‬צורן‪.‬‬
‫חיוניים למולקולות נוגדות חמצון‪ :‬סלניום‪ ,‬אבץ‪.‬‬

‫סידן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫בניית עצמות והשיניים‬
‫העברה עצבית‬
‫התכווצות שרירי לב ושלד‬
‫קרישת דם‬
‫הפרשת הורמונים‬

‫• סימני חוסר‬
‫• מקורות בתזונה‪ :‬מוצרי חלב ‪,‬ביצים‪ ,‬שומשום עם קליפה‪ ,‬סרדינים‪,‬‬
‫– מחלת האוסטיאופורוזיס – דלדול העצם‪ ,‬בריחת סידן‪.‬‬

‫שקדים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬כרוב חי‪ ,‬חומוס יבש‪ ,‬משמש ותאנים מיובשות‪ ,‬סויה‪,‬‬
‫טחינה‪ ,‬ברוקולי‪.‬‬
‫• היפרקלצמיה – בעקבות עודף ויטמין ‪ ,D‬ו‪ .PTH-‬מסוכנת – עלולה‬
‫לגרום להתכווצות שרירים בלתי מבוקרת‪.‬‬

‫נתרן‬
‫• פעילות ‪:‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫מאזן נוזלים‬
‫לחץ אוסמוטי‬
‫מאזן חומצי‪-‬בסיסי‬
‫משתתף בתפקוד העצב והשרירים‬

‫• סימני חוסר‪:‬‬
‫– חולשת שרירים‬
‫– בלבול‬
‫– ירידה בלחץ הדם‪ ,‬בצקות‬

‫• היפרנתרמיה – עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם וכן לשינויים במצב‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫• מקורות – מלח בישול‪ ,‬שימורים‪ ,‬גבינות קשות‪/‬מלוחות‪ ,‬חטיפים‪,‬‬
‫מזון מעובד‪.‬‬

‫אשלגן‬
‫• פעילות – מאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬תפקוד תאי עצב‬
‫ושריר‪.‬‬
‫• הפרעות במאזן אשלגן – הפרעות קצב‪ ,‬הפרעות‬
‫במאזן חומצי‪-‬בסיסי‪ ,‬שיתוק שרירים עד מוות‪.‬‬
‫• מקורות – בשר‪ ,‬קטניות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פירות‬
‫יבשים‪ ,‬חיטה מלאה‪ ,‬אגוזים‪.‬‬

‫אבץ‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫תפקידים‪ :‬שותף במאות תהליכים בגוף‪ ,‬אנטיאוקסידנט‪,‬‬
‫מחזק מערכת חיסון‪ ,‬חשוב למטאבוליזם של ח‪ .‬שומן‪,.‬‬
‫מרכיב את ממברנת התא‪ ,‬חיוני להבשלה מינית בגיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
‫מחסור עלול לגרום ל‪ :‬פגיעה בגדילה‪ ,‬פגיעה בחוש טעם‬
‫וריח‪ ,‬חיסון ירוד‪ ,‬אפיתל (עור)‪ ,‬החלמה איטית של‬
‫פצעים‪ ,‬שינויים בעור‪.‬‬
‫מקורות במזון‪ :‬בשר‪ ,‬כבד‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ביצים‪ ,‬אגוזים‬
‫וקטניות‪ ,‬דגני בוקר מועשרים‪ ,‬דגנים מלאים‪ ,‬גרעיני‬
‫דלעת !‬
‫מחסור נפוץ‪ :‬חומציות נמוכה‪ ,‬צמחונים‪ ,‬ספורטאים‬
‫מתבגרים‪ ,‬תרופות ותוספים‪.‬‬

‫ברזל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫פעילות – ייצור המוגלובין ומיוגלובין וכך נושא את‬
‫החמצן מהריאות לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫סימני חוסר – אנמיה מיקרוציטית‪ :‬עייפות‪ ,‬חולשה‪,‬‬
‫עצירות‪ ,‬איבוד תיאבון‪.‬‬
‫מקורות – כבד‪ ,‬כליות‪ ,‬חלמון ביצה‪ ,‬בשר קטניות‪,‬‬
‫פירות יבשים‪ ,‬ירקות עליים‪ ,‬שומשום‪ ,‬תפוח אדמה‬
‫ודגנים מלאים‪.‬‬
‫סימני עודף – למשל עקב עירויי דם‪ ,‬תוספות‪ :‬פגיעה‬
‫בממברנה ובחומצות גרעין‪.‬‬

‫יוד‬
‫• פעילות ‪-‬חיוני לפעילות התירואיד‪ ,‬מייצר הורמונים‬
‫‪ ,T3,T4‬חיוני לתהליכי הגדילה‪.‬‬
‫• סימני חוסר – תת‪-‬פעילות של בלוטת התריס‬
‫(‪ :)goiter‬השמנה‪ ,‬עייפות‪,‬פגיעה בהתפתחות ילדים‪.‬‬
‫• סימני עודף – פעילות יתר של בלוטת התריס (ירידה‬
‫במשקל‪ ,‬טכיקארדיה‪ ,‬עצבנות וכו')‪.‬‬