Transcript ****** 1

‫אנדומטריוזיס ושינוי תזונתי ‪ -‬רשות או חובה?‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫אנדומטריוזיס ותזונה‬
‫מחלה = הפרעה בביוכימיה של הגוף!‬
‫‪ ‬רכיבי המזון השונים משפיעים על תפקודו של כל תא בגופנו‬
‫מהן מטרות השינוי התזונתי באנדומטריוזיס?‬
‫‪ ‬ויסות כאב ודלקת‬
‫‪ ‬ייצור תקין של הורמונים‬
‫‪ ‬שיפור אנרגיה וחיוניות‬
‫‪ ‬תפקוד מערכת הרבייה‬
‫‪ ‬תפקוד מערכת העיכול‬
‫‪ ‬תפקוד מערכת החיסון‬
‫‪ ‬תפקוד מערכת העצבים‬
‫‪ ‬תמיכה בתסמינים נוספים – מיגרנה‪ ,‬מערכת השתן‪ ,‬פיברומיאלגיה‪ ,‬הפרעות בלוטת‬
‫התריס‪ ,‬הפרעות משקל ועוד‬
‫‪ ‬מניעת הפרעות מטבוליות נלוות – עודף שומנים בדם‪ ,‬תנגודת לאינסולין‪ ,‬סוכרת מבוגרים‪,‬‬
‫יתר לחץ דם‪ ,‬עודף טריגליצרידים בדם‬
‫שיקום הגוף בשלמותו!‬
‫בחירת סוג המזון תקבע האם אנחנו מקדמות בריאות או חולי!‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫סקר תזונה ודיאטה‬
‫‪ 84% ‬מסה"כ הנשים לא צורכות מספיק חומצה פולית‬
‫‪ 74% ‬מסה"כ הנשים לא צורכות תזונה מאוזנת‬
‫‪ ‬ירידה של ‪ 80%‬בצריכה היומית של חומצות שומן‬
‫מסוג אומגה ‪ 3‬מדגי ים צפוני‬
‫‪ ‬צריכה עודפת של שומן רווי ב – ‪50%‬‬
‫‪Hoare J, et al 1999. The National Diet and Nutritional Survey, HMSO, London.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫אנדומטריוזיס‪ ,‬כאב ודלקת‬
‫פרוסטגלנדינים מסוג ‪2‬‬
‫‪ ‬חומרים דמוי הורמונים המיוצרים מחומצות שומניות בכל תא בגוף‬
‫‪ ‬באנדומטריוזיס הנגעים כמקור העשיר ביותר לייצור פרוסטגלנדינים‬
‫מסוג ‪2‬‬
‫פעילותם מגוונת‬
‫‪ ‬מעוררי דלקת‪ ,‬כאב‪ ,‬חום ונפיחות‬
‫‪ ‬התכווצויות רחם ‪ -‬כאבי וסת קשים‪ ,‬עווית והתכווצות שריר הרחם‬
‫‪ ‬מתווכי כאב ‪ -‬ברגע שיש נזק לרקמה‪ ,‬מגבירים את רגישות העצבים‬
‫לכאב‬
‫‪ ‬משתתפים ביצירה של קרישי דם‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫מזונות מגבירים כאב ודלקת באנדו'‬
‫‪ ‬חומצה אראכדונית ‪ -‬חלב בקר ומוצריו‪ ,‬בשר‪ ,‬ביצים‬
‫‪ ‬שמנים צמחיים מזוככים –שמן תירס‪ ,‬סויה‪ ,‬חריע‪,‬‬
‫קנולה‪ ,‬חמניות‬
‫‪ ‬שומן מסוג טראנס (שמנים צמחיים מוקשים או מוקשים‬
‫חלקית) ‪ -‬במזון מעובד‪ ,‬שמנים צמחיים מזוככים‪ ,‬מזון‬
‫מטוגן‪ ,‬מעושן‪ ,‬מרגרינה‪ ,‬מאפים‪ ,‬עוגיות וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬שומן רווי – מצוי במזון מן החי‬
‫‪ ‬סוכר ‪ -‬פוגע בפעילות נוגדת הדלקת ונוגדת הכאב‪,‬‬
‫מגביר סיכון ליצירת ציסטות ונגעים בנשים‬
‫‪ ‬סטרס מוגבר‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫חיטה וכאב‬
‫מרכיבים שונים בחיטה חשודים כמגבירי דלקת באנדומטריוזיס‬
‫‪ ‬בשנות ה – ‪ - 70‬שינוי גנטי של החיטה במהלכו מוספים ‪ 2‬הורמונים חדשים‬
‫‪ ‬תכולה גבוהה של חומרי הדברה דמויי אסטרוגן‬
‫‪ ‬תכולת חומצה פיטית המונעת ספיגה של סידן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬ברזל ואבץ – מינרלים חיוניים הן‬
‫לתפקוד התקין של השרירים ולמניעת דלקת וכאב והן לתמיכה במערכת הרבייה והחיסון‪.‬‬
‫‪ ‬סובין חיטה‬
‫‪ ‬הגלוטן בחיטה עלול לפגוע בדופן המעיים במעי הדק ולפגוע בספיגת ויטמינים ‪ -‬כגון‬
‫ויטמין ‪ C‬ו – ‪ .E‬ויטמינים אלה מפחיתים כאב ודלקת‬
‫מחקר ניסיוני – במרכז לאנדומטריוזיס ופוריות והועדה לחקר רפואי בלונדון‪:‬‬
‫‪ 80% ‬מן הנשים שנמנעו מחיטה גילו שרמת כאב הבטן ירדה מ – ‪ 4‬ל – ‪.1.9‬‬
‫‪ ‬מעל ‪ 50%‬מן הנשים שניסו להרות במשך מספר שנים‪ ,‬הצליחו בעקבות הסרת החיטה‬
‫מן התזונה‬
‫‪Sheperson Mills D.,Vernon M., A key to healing and fertility through nutrition, 2002.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫חיטה – !‪BIG NO NO‬‬
‫‪ ‬ממה להימנע – דקסטרין‪ ,‬חומרי הסמכה‪ ,‬סובין חיטה‪ ,‬נבט חיטה‪,‬‬
‫שמן נבט חיטה‪ ,‬סמולינה‪ ,‬בירה‪ ,‬לחם‪ ,‬פיתה‪ ,‬פסטה‪ ,‬קוסקוס‪,‬‬
‫בורגול‪ ,‬סולת‪ ,‬אטריות‪ ,‬רוטב סויה‪ ,‬כל מוצרי החיטה המלאה‪.‬‬
‫‪ ‬תחליפים לחיטה – אורז בסמטי מלא‪ ,‬אורז בר‪ ,‬קינואה‪ ,‬כוסמת‪,‬‬
‫שיבולת שועל‪ ,‬כוסמין‪ ,‬גריסי פנינה‪ ,‬אמרנט‪ ,‬דוחן‪ ,‬עדשים‪ ,‬שעועית‬
‫מש‪ ,‬שעועית יבשה לסוגיה וצבעיה‪ ,‬גרגרי חומוס‪ ,‬אפונה‪.‬‬
‫‪ ‬להימנע מתחליפים ללא גלוטן – מכילים לרב סוגי קמח מדגנים‬
‫מלוטשים‪ ,‬שומנים מן החי והצומח שעברו חמצון‪ ,‬ריבוי סוכרים‬
‫פשוטים‪ ,‬דלים בסיבים מזינים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫תזונה מרגיעה כאב‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ –C‬מעכב הפרשת פרוסטגלנדינים מעודדי דלקת‪ ,‬מונע קרישי דם במהלך הדימום‬
‫הוסתי‪ ,‬נוגד חמצון‬
‫מקורות במזון– פלפל אדום‪ ,‬קיווי‪ ,‬גויאבה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬נבטים‪ ,‬כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬עלי חרדל‪ ,‬תרד‪,‬‬
‫עגבניות ותות שדה‪.‬‬
‫‪ ‬ויטמין ‪ –E‬מפחית התכווצויות ברחם‪ ,‬מפחית כאב בגב התחתון‪ ,‬מפחית השפעה חמצונית‬
‫בנוזל חלל הבטן‪ ,‬מפחית קרישי דם גדולים במהלך הדימום הוסתי‬
‫מקורות במזון – אבוקדו (פרי ושמן)‪ ,‬שמן זית‪ ,‬שמן זרעי ענבים‪ ,‬שמם סובין אורז‪ ,‬אגוזים‬
‫(שקדים‪ ,‬מלך‪ ,‬פיסטוק‪ ,‬קשיו‪ ,‬לוז – טבעיים וללא מלח)‪ ,‬זרעים (חמניות‪ ,‬דלעת‪ ,‬פשתן‪,‬‬
‫שומשום)‪.‬‬
‫‪ ‬חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה ‪ – 3‬אחראיות לייצור פרוסטגלנדינים נוגדי דלקת ונוגדי‬
‫קרישי דם‪.‬‬
‫מקורות במזון – דגי ים צפוני (סלמון‪ ,‬טונה‪ ,‬בקלה‪ ,‬הליבוט‪ ,‬סרדינים)‪ ,‬אגוזי מלך‪ ,‬זרעי פשתן‬
‫טחונים‪ ,‬שמן פשתן‪ ,‬זרעי צ'יאה‪ ,‬מרווה ומליסה‬
‫‪ ‬סידן – מינרל הנחוץ לבריאות העצם‪ ,‬מרפה שרירים ומרגיע את מערכת העצבים המרכזית‬
‫מקורות במזון – תרד‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬עלי סלק‪ ,‬זרעי שומשום‪/‬טחינה גולמית מלאה‪,‬‬
‫שקדים‪ ,‬תאנים‪ ,‬אצות ים‪ ,‬סרדינים על עצמותיהם‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫תזונה מרגיעה כאב‬
‫‪ ‬חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה ‪ - 6‬קבוצת הפרוסטגלנדינים מפחיתי כאב ודלקת‪,‬‬
‫מרחיבי כלי דם ומעכבי יצירה של קרישי דם‪.‬‬
‫מקורות במזון ‪ -‬שמן נר הלילה או שמן בוראז' (כתוסף)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ויטמינים ‪ –B12 + B6 +B1‬משככי כאב ומעכבי דלקת ללא תופעות לוואי‬
‫מקורות במזון ‪ -‬גרעיני חמנייה‪ ,‬עדשים‪ ,‬גרגרי חומוס‪ ,‬שעועית יבשה‪ ,‬אגוזים‪ ,‬אורז מלא‪,‬‬
‫שמרי בירה‪ ,‬בננות‪ .‬אפשר גם כתוסף!‬
‫‪ ‬מגנזיום – מינרל המרפה שרירים‪ ,‬משכך כאב ומרגיע את מערכת העצבים המרכזים –‬
‫מצוין למניעת הפלות והתכווצויות כואבות של שריר הרחם‪.‬‬
‫מקורות במזון – ירקות עליים ירוקים‪ ,‬אגוזים וזרעים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ברומלין ‪ -‬אנזים המעכב פעילות פרוסטגלנדינים דלקתיים ומאוד מומלץ כתמיכה במצבי‬
‫דלקת כרונית‪.‬‬
‫מקורות במזון – אננס טרי‬
‫‪Mills D., The value of nutrition in the management of pain due to endometriosis, in Progress in the Management of Endometriosis, PPRCEEDINGS OF‬‬
‫‪THE 4TH WORLD CONGRESS ON ENDOMETRIOSIS, London, 1994.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫אני = מה שהגוף שלי מסוגל לעכל‬
‫‪ ‬המעיים מספקים דם לכל רקמה בגוף‬
‫‪ ‬מעיים לא נקיים = דם לא נקי = רקמות ואיברים לא‬
‫נקיים‬
‫‪ ‬מערכת העיכול ‪ -‬הצומת המחבר בין המוח‪ ,‬המערכת‬
‫ההורמונאלית ומערכת החיסון‬
‫באנדומטריוזיס חייבים לשקם את מערכת העיכול!‬
‫‪Lindsey Duncan, clinical nutritionist.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫הגורמים החיוניים לעיכול תקין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חומציות תקינה בקיבה – עיכול וספיגה‬
‫אנזימי עיכול‬
‫פלורה תקינה (החיידקים הטובים)‬
‫תפקוד תקין של הכבד – עיבוד‪ ,‬נטרול ופינוי‬
‫זמן מעבר המזון במעיים – פינוי פסולת (כולל עודף אסטרוגן)‬
‫‪ ‬באנדומטריוזיס – תפקוד עיכולי לקוי!‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫חומציות הקיבה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חומצת הקיבה מופרשת בסמוך לאכילה‬
‫חיונית לפירוק חלבונים‪ ,‬שומנים ופחמימות‬
‫חיונית לספיגת מינרלים ‪ -‬ברזל‪ ,‬סידן‪ ,‬אבץ ומגנזיום‬
‫חיונית לספיגה תקינה של ויטמינים ‪K , A ,E ,D ,B12 -‬‬
‫נחוצה לפעילות וריכוז תקין של נוגדי חמצון‬
‫מונעת כניסת מחוללי מחלה אל פנים הגוף‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫מה מרגישים?‬
‫‪ ‬גזים‪ ,‬נפיחות בבטן עליונה בסמוך לאחר אכילה‪ ,‬הרגשת‬
‫מלאות לאחר אכילה‪ ,‬שובע מהיר‪ ,‬עייפות וחולשה‪ ,‬נפילת‬
‫אנרגיה לאחר אכילה‪ ,‬עיכול איטי‬
‫תזונה משפרת ספיגה ועיכול‬
‫‪ ‬ארוחות קטנות פזורות על פני היום‬
‫‪ ‬מזון חמים וביתי‬
‫‪ ‬ארוחות קלות‪ ,‬מונוטוניות‪ ,‬לא עשירות בקלוריות או שומנים‬
‫‪ ‬תוספת שום‪ ,‬בצל‪ ,‬מיץ לימון‪ ,‬חומץ תפוחים‪ ,‬פלפל שחור‪,‬‬
‫ג'ינג'ר בכל ארוחה‪.‬‬
‫‪ ‬היגיינת אכילה – לעיסה איטית‪ ,‬אכילה רגועה‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫פלורה תקינה ואנדומטריוזיס‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במעיים חיים כ – ‪ 2‬ק"ג חיידקים ידידותיים‬
‫כ – ‪ 500 – 400‬מינים שונים‬
‫מספקים סביבה מגנה וחיוניים לתפקוד מערכת החיסון‬
‫חיוניים לעיכוב ספיגה חוזרת של האסטרוגן ויצירת אסטרוגן‬
‫פחות פעיל ואגרסיבי‬
‫אנטיביוטיקה‪ ,‬גלולות למניעת הריון‪ ,‬טיפולים הורמונאליים‬
‫חליפיים‪ ,‬סטרואידים‪ ,‬תרופות אנטי דלקתיות‪ ,‬משככי כאב‬
‫ואספירין מפחיתים את כמותם‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫מקורות בתזונה‬
‫‪ ‬סיבים תזונתיים – פירות‪ ,‬אצות ים‪ ,‬שיבולת שועל‪,‬‬
‫ירקות‪ ,‬זרעים ואגוזים‬
‫‪ ‬פרה ביוטיקה – דבש טבעי‪ ,‬כוסמין‪ ,‬שום‪ ,‬אספרגוס‪,‬‬
‫בצל‪ ,‬בננה‪ ,‬ארטישוק‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫אנדומטריוזיס ופעילות הכבד‬
‫‪ ‬תפקידו להמיר כל חומר טוקסי לחומר פחות מזיק‬
‫‪ ‬פעילות תקינה מעודדת נטרול ופינוי עודפי אסטרוגן‬
‫‪ ‬לתפקודו התקין נדרשת אספקה סדירה של רכיבים‬
‫תזונתיים – ויטמיני ‪ ,B‬ויטמין ‪ ,A‬חלבון איכותי‪,‬‬
‫ויטמין ‪ E‬ועוד‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫עודף אסטרוגן והקשר הסביבתי‬
‫‪ ‬בתעשייה כ ‪ 80000 -‬חומרים כימיים חדשים‬
‫‪ ‬חומרי סיכה‪ ,‬חומרי בנייה והדברה‪ ,‬קוסמטיקה ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬חומרים אלה מסיסים בשומן‪ ,‬עוברים במהירות מן הדם ומאוחסנים‬
‫בעיקר ברקמת השומן‪ ,‬איברים ועצמות‪ ,‬כולל בשחלות‪.‬‬
‫‪ ‬מחקים את פעילות האסטרוגן בגוף – דיוקסין‪PCB ,‬‬
‫‪ ‬האגודה האמריקאית לאנדומטריוזיס ‪ -‬נמצא קשר בין מינון החשיפה‬
‫למהלך המחלה וגם לאחר ‪ 10‬שנים עדיין נותרה השפעה של דיוקסין ו‬
‫– ‪ PCB‬בגופן של חולות אנדומטריוזיס‬
‫‪ ‬פוגעים בפוריות נשים וגברים‬
‫‪Rier S et al. 2001. Serum levels of TCDD and Dioxin like Chemicals in Rhesus monkeys chronically exposed to‬‬
‫‪Dioxin – correlation of increased serum PCB levels with endometriosis, Toxiological Science 59, 147-159/‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫מקורות תזונתיים לדמויי אסטרוגן‬
‫‪ ‬מזון מן החי – חלב ומוצריו (חלב‪ ,‬גבינות‪ ,‬חמאה)‪ ,‬בשר‬
‫ומוצריו (בקר‪ ,‬עוף והודו)‪ ,‬דגי בריכה‬
‫‪ ‬פירות וירקות באמצעות חומרי הריסוס וההדברה‬
‫‪ ‬מזון תעשייתי באמצעות שומנים ממקורות לא ידועים ‪-‬‬
‫שוקולד מכיל חומר הדברה החשוד כבעל השפעה‬
‫הורמונאלית וכגורם לסרטן השד‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫תזונה מעודדת פינוי עודפי אסטרוגן‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ירקות ‪ -‬לימון‪ ,‬גזר‪ ,‬סלק‪ ,‬ארטישוק‪ ,‬סלרי‪ ,‬צנוניות‪ ,‬בצל‪ ,‬כרוב‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬עלי‬
‫קייל‪ ,‬עלי מנגולד‪ ,‬כרובית‪ ,‬קולרבי‪ ,‬בטטה‪,‬אבוקדו‪ ,‬עדשים‪ ,‬שעועית שחורה‪,‬‬
‫שעועית אדומה‪ ,‬שום‪ ,‬שומר‪ ,‬דלעת‪ ,‬נבטי אלפלפא‬
‫פירות ‪ -‬יער‪ ,‬תפוחים‪ ,‬דובדבנים‪ ,‬פפאיה‪ ,‬שזיפים‪ ,‬רימון‪ ,‬תאנים‬
‫דגנים מלאים – גריסים‪ ,‬שיבולת שועל‬
‫אגוזים וזרעים – זרעי שומשום‪ ,‬זרעי פשתן‪ ,‬זרעי צ'יאה‬
‫תבלינים טריים או מיובשים ‪ -‬כורכום‪ ,‬קארי‪ ,‬שמיר‪ ,‬כמון‪ ,‬ג'ינג'ר‪ ,‬פלפל שחור‪,‬‬
‫מנטה‪ ,‬מליסה‪ ,‬מרווה‪.‬‬
‫מוצרי סויה – רוטב סויה ללא גלוטן‪ ,‬טופו טבעי (לא מהונדס גנטית)‪ ,‬טמפה‪,‬‬
‫מיסו‪ ,‬חלב סויה ללא תוספת סוכר‪ .‬מומלץ שימוש מתון‪ .‬יש להימנע ממוצרי‬
‫סויה לא מותססים ‪ -‬פולי סויה אדממה‪ ,‬פולי סויה מיובשים‪ ,‬שבבי סויה וכד'‪.‬‬
‫‪Tsuchiya M., et al., Effect of soy isoflavones on endometriosis: interaction with estrogen receptor 2 gene polymorphism,‬‬
‫‪Epidemiology, 2007 May;18(3):402-8‬‬
‫‪‬‬
‫‪Istituto di Ricerche Farmacologiche 'Mario Negri', 20157 Milano, Clinica Ostetrico Ginecologica, Universita di Milano, 20122 Milano and Studi di‬‬
‫‪via Fontana, 20122, Selected food intake and risk of endometriosis, Human Reproduction, 2004 Aug;19(8):1755-9.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אופיר א‪ ,.‬למה סויה היא לא עוד תחליף טרנדי לחלב‪ ,‬אלא מזון בסיסי‪ ,YNET ,‬מרץ ‪2014‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫דיאטות ניקוי ואנדומטריוזיס‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש להימנע מתהליכים קיצוניים על מנת למנוע עומס יתר על‬
‫הכבד והכליות‬
‫ניקוי קיצוני מידי עלול להחמיר את המחלה‬
‫הדרך הטובה יותר ‪ -‬יום קבוע בשבוע שיוקדש למזון צמחוני‬
‫בלבד – ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬אגוזים‪ ,‬זרעים‪ ,‬קטניות ודגנים ללא‬
‫גלוטן (קינואה‪ ,‬אורז בסמטי מלא‪ ,‬כוסמת‪ ,‬דוחן)‬
‫חשוב להקפיד על שתיית מים מרובה‬
‫מומלץ מזון נקי מהדברה‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫זמן מעבר המזון‬
‫‪ ‬הזמן הנדרש לעיכול‪ ,‬ספיגה והפרשה‬
‫‪ ‬מבחן גרגרי תירס‬
‫‪ ‬זמן המעבר התקין נע בין ‪ 24 – 12‬שעות‬
‫‪ ‬זמן מעבר קצר – פגיעה בספיגה והגוף עלול לסבול‬
‫ממחסור של רכיבי מזון‬
‫‪ ‬זמן מעבר ארוך‪ -‬שאריות מזון מתחילות לתסוס‬
‫ולהירקב ועלולים להופיע תסמינים עיכוליים כגון גזים‪,‬‬
‫נפיחות‪ ,‬אי נעימות‪ ,‬מלאות וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬עצירות כרונית כמקור לתסמינים נלווים ‪ -‬כאבי ראש‬
‫ותסמיני רעילות שונים‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫שיפור יציאות‬
‫‪ ‬תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ‪ -‬פירות וירקות‪,‬‬
‫שיבולת שועל ומוצריה‪ ,‬לחם כוסמין‪ ,‬זרעי פשתן‪,‬‬
‫עדשים‪ ,‬שעועית‪ ,‬גרגרי חומוס וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬שתיית מים‬
‫‪ ‬פעילות גופנית‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫עיכול וחיסון – מה הקשר?‬
‫‪ ‬תאים חיסוניים מצויים בדפנות המעיים‬
‫‪ 80% ‬מסה"כ הנוגדנים בגוף מיוצרים בתאי המעי הדק‪,‬‬
‫מכאן שתקינות המערכת חשובה להגנה החיסונית‪.‬‬
‫‪ ‬נוכחותם של חיידקים ידידותיים הנצמדים לרירית המעיים‬
‫מסייעת בשימור ההגנה החיסונית של מערכת העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬נטילה כרונית של הורמונים או תקופות ארוכות של סטרס‬
‫עלולים לפגוע באוכלוסיות החיידקים הטובים ובשלמות‬
‫דפנות המעיים‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בשלמות דופן המעיים מקלה על חדירת מולקולות‬
‫גדולות מידי אל הדם וזה טריגר משמעותי להפעלת‬
‫מערכת החיסון‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫אנדומטריוזיס ומערכת החיסון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אנדומטריוזיס כתהליך של השרשה והישרדות נגעי רירית‬
‫הרחם בתוך חלל הבטן‬
‫ברגע שהנגעים מתחילים לצמוח בחלל הבטן‪ ,‬מערכת החיסון‬
‫אמורה לאתר ולתקוף אותם‬
‫מנגנון חיסוני זה מגן מפני הסיכון להצטברות הנגעים הנוצרים‬
‫בכל מחזור חודשי‬
‫חולשה חיסונית‪ ,‬עלולה להוביל למצב בו מערכת החיסון אינה‬
‫מפנה ביעילות פסולת תאית ונגעי רירית הרחם‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫גורמים מחלישי חיסון‬
‫‪ ‬הפרעות ספיגה במערכת העיכול‬
‫‪ ‬מזונות בעלי פוטנציאל אלרגי – חיטה‪ ,‬חלב ומוצריו‪,‬‬
‫בוטנים‪ ,‬סויה‪ ,‬פירות הדר וכד'‪.‬‬
‫‪ ‬סוכרים פשוטים – הסוכר פוגע בתפקוד תאי הדם‬
‫הלבנים ובעיקר פוגע בפינוי פסולת‪.‬‬
‫‪ ‬תזונה עשירה בשומן מן החי ושומן טראנס המגבירה‬
‫דלקת וכאב‬
‫‪ ‬תזונה עשירה בחומרי צבע‪ ,‬טעם‪ ,‬שימור‪ ,‬מונו סודיום‬
‫גלוטמט‬
‫‪ ‬מזון מעושן‪ ,‬מטוגן ומעובד‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫מרכיבים תזונתיים תומכים במערכת החיסון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מזונות עשירים בויטמין ‪ ,C‬ויטמין ‪ ,E‬ויטמין ‪ ,B6‬חומצה פולית‪,‬‬
‫סידן ומגנזיום‪ ,‬חומצות שומן מסוג אומגה ‪3‬‬
‫אבץ – גרעיני דלעת‪ ,‬אגוזים וקטניות‬
‫סלניום – אגוזי ברזיל – ‪/3 -2‬יום‬
‫בטא קרוטן – בטטה‪ ,‬גזר‪ ,‬דלעת‪ ,‬דלורית‪ ,‬פטרוזיליה‪,‬‬
‫כוסברה‪ ,‬אפרסמון‬
‫ג'ינג'ר‬
‫תה ירוק – מסייע בפינוי דיוקסין‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫חשוב לתפור חליפה אישית!‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫סיכום – מזונות להפחית או להימנע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שוקולד‪ ,‬סוכרים‪ ,‬ממתקים‬
‫חיטה ומוצריה – לחם‪ ,‬פיתה‪ ,‬פסטה‪ ,‬בורגול‪ ,‬סולת‪ ,‬קוסקוס‬
‫חלב בקר – גבינה‪ ,‬שמנת‪ ,‬חלב‬
‫קפאין‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬משקאות תוססים (גם דייאט)‪ ,‬אספרטיים‪ ,‬מונו‬
‫סודיום גלוטמט‬
‫בשר ומוצריו לא אורגניים – עוף‪ ,‬הודו‪ ,‬בקר‬
‫ביצים לא אורגניות‬
‫שומן טראנס – במזון מעובד ומתועש‬
‫פירות הדר – אשכולית ותפוז‬
‫מזון מטוגן‪ ,‬מתועש‪ ,‬חומרי שימור‪ ,‬צבעי מאכל‪ ,‬ממתיקים מלאכותיים‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫סיכום – מזונות מומלצים באנדומטריוזיס‬
‫מומלצת תזונה צמחונית בעיקרה‪:‬‬
‫‪ ‬ירקות מכל הצבעים – ירקות עליים ירוקים כהים‪ ,‬ירקות אדומים וסגולים‪ ,‬ירקות‬
‫כתומים‪ ,‬שורשים‪ ,‬פטריות‬
‫‪ ‬קטניות – עדשים‪ ,‬גרגרי חומוס‪ ,‬שעועית‪ ,‬תורמוס‪ ,‬אפונה‪ ,‬טופו טבעי‪ ,‬חלב סויה ללא‬
‫תוספת סוכר ורוטב סויה ללא גלוטן‬
‫‪ ‬פירות – אבוקדו‪ ,‬פירות יער‪ ,‬תפוח‪ ,‬אגס‪ ,‬דובדבנים‪ ,‬אפרסמון (מקולף)‪ ,‬לימון‪ ,‬ענבים‬
‫‪ ‬זרעים ואגוזים – מלך‪ ,‬קשיו‪ ,‬פיסטוק‪ ,‬פקאן‪ ,‬שקדים‪ ,‬לוז‪ ,‬פשתן‪ ,‬שומשום‪ ,‬חמניות‪,‬‬
‫דלעת – ‪ 30‬גר'‪/‬יום‪.‬‬
‫‪ ‬דגנים מלאים – אורז מלא‪ ,‬קינואה‪ ,‬כוסמת‪ ,‬אמרנט‪ ,‬דוחן‪ ,‬לחם כוסמין‬
‫‪ ‬שמנים מומלצים – כבישה קרה בלבד – זית‪ ,‬סובין אורז‪ ,‬אגוזים‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬זרעי‬
‫ענבים‪ ,‬שומשום‪ ,‬קוקוס‬
‫מן החי‪:‬‬
‫‪ ‬דגי ים צפוני‪ ,‬ביצים אורגניות‪ ,‬יוגורט עיזים או כבשים טבעי‪ ,‬בשר רזה ונקי‬
‫מאנטיביוטיקה והורמונים‬
‫‪Goldin BR et al., Vegetarian diet and oestrogen metabolism, 1982 NEJM, 1542-1547‬‬
‫‪Martin HE et al., Cruciferous vegetables and oestrogen control, 1996, Life Science, 429-436‬‬
‫‪‬‬
‫‪Goldin BR et al., Vegetarians have greater faecal excretion of oestrogens, 1982 NEJM, 307, 1542 - 1547‬‬
‫‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫‪‬‬
‫דוגמה לתפריט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ארוחת בוקר – כריך מלחם כוסמין עם ממרח אבוקדו‪ ,‬פסטו‬
‫וירקות חתוכים‬
‫ארוחת ביניים – פרי העונה בשילוב ‪ 20‬גר' ממגוון אגוזים‪,‬‬
‫חליטת צמחים‬
‫ארוחת צהריים – סלמון צלוי בשילוב ירקות מוקפצים ברוטב‬
‫ג'ינג'ר‪ ,‬רוטב סויה ושמן שומשום‪ ,‬חליטת צמחים‬
‫ארוחת ביניים – עוגיות שיבולת שועל וחליטת צמחים‬
‫ארוחת ערב – מרק ירקות סמיך‪ ,‬סלט ירוק‪ ,‬בטטה צלויה‬
‫ברוטב טחינה‬
‫ארוחה לילית – ‪ 15‬גר' אגוזים וחליטת צמחים‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬
‫תודה רבה!‬
‫פאולה שטיינברג בלאו‬
‫מרפאת נשים נטורופתית‬
‫אתר‪www.benatural.co.il :‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬
‫טלפון‪077-9354130 :‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לפאולה שטיינברג בלאו‬