Transcript אליעזר ויסהוף - קלריטה ואפרים מצגות

‫בעלי מלאכה בירושלים‬
‫אליעזר ויסהוף‬
‫בעלי המלאכה בירושלים‪ ,‬שמן על קנווס במידות ‪ 195 X114‬ס"מ‬
‫את רעיון הציור הגה האמן עוד בשנת ‪ ,1970‬כאשר הכין את הבד והחל בתכנון חלליו השונים על‬
‫צבעוניותם‪ .‬במצב זה נשכח הבד משך כ‪ 37-‬שנים‪ .‬רק בשנת ‪ 2007‬הושלם הציור‪.‬‬
‫זו סיבת הופעתם של שני התאריכים ע"ג הציור‪.‬‬
‫אליעזר ויסהוף‪ ,‬יליד שכונת "מחנה יהודה" בירושלים‪ ,‬שאב את השראתו ממחוזות ילדותו שהיו‬
‫שוקקי חיים‪ ,‬מלאי צורה וצבע‪.‬‬
‫בציור זה שילב ויסהוף את מרבית בעלי המלאכה ושיבץ אותם למעין כוורת של גומחות וכוכים‪.‬‬
‫שוק מחנה יהודה מגג מלון קזינו דה פריז ‪1950‬‬
‫אופי הפיתות‬
‫"אופה פיתות האשתנור"‬
‫מסורת זו של אפייה יובאה מעיראק ונקראה בשפה הירושלמית "אשתנור"‪ .‬אופה האשתנור היה לש את תערובת הבצק בגיגית‬
‫גדולה‪ ,‬נוטל ממנה מלוא חופניו ויוצר כדורי בצק בגודל אחיד להפליא‪ .‬את אלה הניח ע"ג משטח מרוצף ומקומח בקדמת הטבון‪.‬‬
‫עתה באה לידי ביטוי מיומנותו של האופה‪,‬ששיטח את הכדור בטפיחות כפיים בתצורת "פיתה"‪ ,‬אותה מתח על פני כרית לחה‬
‫ואז‪ ,‬בתנועת יד מהירה הדביק בעזרתה את הפיתה אל דפנות הטבון‪ .‬לאחר מספר דקות בעזרת מלקחי ברזל‪ ,‬הסיר את פיתת‬
‫ה"אשתנור" השחומה מדופן הטבון‪ .‬כך נערמה אסופת הפיתות המהבילה והריחנית בדרכה אל השוק‪.‬‬
‫משחיז הסכינים‬
‫בעל מקצוע זה הפעיל את אבן המשחזת בעזרת מוט עץ שחובר לרצועה ולגלגל תנופה‪ ,‬אותם הפעיל בתנועות רגל קצובות‬
‫כאשר ידיו עסקו בהשחזת להב הסכין‪ .‬בנוסף עסק גם בהשחזת כלים רבים נוספים כגון מספריים‪ ,‬מזמרות‪ ,‬מסורים וכו'‪ .‬על קיר‬
‫סדנתו הזעירה היו תלויים הכלים המיועדים להשחזה ולצידם מיכל מים בו טבל את הלהבים לאחר השחזתם‪ .‬כמו בעלי מלאכה‬
‫אחרים‪ ,‬גם הוא סובב לעיתים בין דיירי השכונה כאשר אופניו שימשו להפעלת אבן המשחזת ועקרות הבית היו מתקבצות סביבו‬
‫עם כליהן לצורך השחזתם‪.‬‬
‫מורטת הנוצות‬
‫בקובה קטנה‪ ,‬מעל ערימת נוצות ענקית שמילאה את כל החלל‬
‫ישבה מורטת הנוצות האוחזת בתרנגולת (שאך זה עתה‬
‫נשחטה) והמיועדת למריטה‪ .‬גם מלאכה זו שאף היא פסה מן‬
‫העולם‪ ,‬דרשה זריזות ומיומנות ‪ -‬ועקרת הבית הירושלמית‬
‫המתינה למורטת כשסליה עמוסי הירקות והפירות בידיה‪,‬‬
‫כדי לקבל את העוף המרוט ולהמשיך בדרכה‪.‬‬
‫רוקע הנחושת‬
‫גם מקצוע זה הוא של אמנות ואומנות‪ .‬בדרך לשוק‬
‫"מחנה יהודה" בינות לפחחים ולמסגרים‪ ,‬פעל‬
‫בחדרון צפוף‪ ,‬רוקע הנחושת‪ .‬כלים מכילים שונים‬
‫ניצבו לפתחו ואף גלשו אל המדרכה‪ .‬אומנתו הייתה‬
‫מגוונת שכן עסקה בריקועם וקישוטם של טסים‬
‫גדולים‪ ,‬אסוכים‪ ,‬פינג'נים וכלי נחושת דקורטיביים‪.‬‬
‫בעזרת אימומי ברזל נוצרו הכלים ואזמלים שונים‬
‫הטביעו בם תצורות אורנמנטליות‪ .‬בנוסף נעזר רוקע‬
‫הנחושת בכלי הלחמה של בדיל ונחושת במקומות‬
‫החיבור של ידית הכלי או בקו התפר שלו‪ .‬מלאכה זו‬
‫קיימת בצפון אפריקה ובארצות המזרח‪.‬‬
‫יוצר‬
‫התפוחים‬
‫המסוכרים‬
‫בקצה השכונה‪ ,‬בסמוך לבור אגירת המים השכונתי‪ ,‬ומאחורי גדר אבנים גבוהה פעל בחשאי (אך לא נסתר מעיני הילדים שטיפסו‬
‫על הגדר)‪ ,‬יוצר התפוחים המסוכרים‪ .‬ע"ג פרימוס גדול מימדים‪ ,‬רחשה מחבת ובתוכה בעבעה תמצית סוכר צבעונית‪ .‬בצידי‬
‫החצר פרוסות היו מחצלות קש‪ ,‬עליהן היו סדורים תפוחי עץ ירוקים וקיסם תקוע בתוכם‪ .‬את התפוחים הללו טבל ה"יצרן"‬
‫במחבת ולאחר מכן הניחם על משטח שיש עד לצינונם‪ .‬יוצר התפוחים המסוכרים תקע את הקיסם שבראש התפוח לתוך דלעת‬
‫המוצבת על גבי מוט ארוך שנישא על ידו והיה מוכן לשיווק‪.‬‬
‫אותה תמצית צבעונית שימשה גם ליציקת משרוקיות צבעוניות בצורת חוחית‪ ,‬שאף השמיעה שריקה וכמובן גם ניתנה ללקיקה‪.‬‬
‫מוכר התפוחים המסוכרים‪ ,‬ציור נוסף של האמן‬
‫ציור שמן זה צויר בשנת ‪ .1960‬כאן משמר האמן את מראה הדלעת שבתוכה תקועים התפוחים‪ .‬בדומה לסצנות המאופיינות‬
‫בציור בעלי מלאכה בירושלים ‪ -‬מוקדש הציור למוכר התפוחים על רקע קיר ירושלמי טיפוסי שעל מפתן חלונו מוצב ה"לוקס"‪.‬‬
‫הסנדלר‬
‫גם בעלי מקצוע אלה הסתפקו בכוך או‬
‫בעליית גג צרה למלאכתם‪ .‬על גבי‬
‫שרפרף עץ נמוך ישב הסנדלר כשהוא‬
‫רכון מעל נעל המוצבת במהופך על‬
‫אימום ברזל‪ .‬בידו פטיש סנדלרים‬
‫ושפתיו הקפוצות מלאות מסמרים אותם‬
‫הוא תוקע בסולית הנעל‪ .‬מאחורי‬
‫אפרכסת אוזנו היה תחוב עיפרון הסימון‬
‫לגזירת הסוליות (בתקופת הצנע שימשו‬
‫צמיגים ישנים לצורך התקנת הסוליות)‪.‬‬
‫מימינו קופסאות מסמרים ומשמאלו‬
‫יריעות עור‪,‬משחות בצבעים שונים וריח‬
‫עז של דבק מגע עמד באוויר‪ .‬אות‬
‫לקידמה הייתה מכונת התפירה שתפרה‬
‫את עור הנעל לסוליה‪.‬‬
‫מנפץ הכותנה (הופך השמיכות)‬
‫בעל מקצוע זה השתמש בכלי ציורי בעל מיתר אחד‪ ,‬עליו הקיש במקבת שהרעידה את המיתר השקוע בערימת הצמר ובכך‬
‫גרם להפרדת אניצי הצמר הדחוסים והביאם למצבם הראשוני (כדי שישובו לשמש כשמיכות מחממות בחורף הירושלמי)‪.‬‬
‫מנפץ הכותנה היה יוצא מפעם לפעם לסימטאות השכונה‪ ,‬נושא עימו את כלי מלאכתו‪ ,‬דמוי כלי נגינה אוריינטאלי‪ ,‬המעוטר‬
‫ומקושט בפיתוחי עץ מסורתיים‪ .‬בעלי הבית נהגו לרוקן את תכולת השמיכות על ריצפת החדר והמלאכה בוצעה במקום‪.‬‬
‫(מראות אלה‪ ,‬ראה האמן במסעותיו במזרח תורכיה‪ ,‬באוזבקיסטאן‪ ,‬בטורקמניסטאן ועוד)‬
‫כלי מיוחד לנפץ כותנה ולנקותה‪.‬‬
‫מלאכה מיוחדת של יהודים במשך דורות רבים‬
‫זאב וילנאי‪ ,‬ירושלים העיר העתיקה בהוצאת אחיעבר‪ ,‬ירושלים‬
‫הנפחים‬
‫מתקן הפרימוסים‬
‫אומנות זו‪ ,‬נעשתה בזמנו בכוך שחור משחור‪ ,‬אי שם בתוככי שוק מחנה יהודה‪ .‬המתקן‪ ,‬מפוייח כולו מוקף סוגי פרימוסים‬
‫ופתיליות בגדלים וסוגים שונים‪ .‬לצידו ‪ -‬מלחם בדיל הניצב על גבי אש תמיד וסביבו בקבוקוני חומצות וכלי הברקה‪.‬‬
‫כל אלה שימשו בעירבוביה לצורך מלאכתו‪ .‬זאת מלבד כלים לניקוי חריר הלהבה‪ ,‬לפירוק משאבת הדחיסה ושסתום הדלק‪.‬‬
‫ידיו של מתקן הפרימוסים היו מלאות עבודה שכן לא היה בית בירושלים ללא פרימוס ופתיליה‪.‬‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬נפתחה תערוכת צ‪.‬ה‪.‬ל‬
‫במגרשי התערוכה בתל אביב‪ ,‬בה עיצב והקים‬
‫ויסהוף את ביתן חיל האוויר‪ .‬לציון מלחמת השחרור‬
‫בנה האמן קיר דקורטיבי בו תואר מטוס הפרימוס‬
‫בצורה הומוריסטית‪ .‬האמן שילב פרימוס אמיתי אותו‬
‫שיבץ במיקום המנוע‪ ,‬לצד קופסאות שימורים מלאות‬
‫חומר נפץ ששמשו כפצצות (אותן הטיל הטייס דאז‪,‬‬
‫במו ידיו על מטרות האויב)‪.‬‬
‫אליעזר ויסהוף צייר רבות את שכונות ירושלים‪ ,‬אנשיה ובעלי המקצוע שבה‬
‫שכונה בירושלים‬
‫ציור השכונה‪,1972 ,‬הוא מעין תמצית של שכונות ירושלמיות רבות‪ .‬במרכזן בור המים‪ ,‬שמימיו חולקו במשורה לתושבי‬
‫השכונה ב‪ ,1948-‬במלחמת השחרור‪ .‬עצי תות ורימון פארו את הגינות הצנועות וחצרות הבתים‪ .‬בית הכנסת‪ ,‬גרמי המעלות‬
‫על מעקותיהם‪ ,‬כל אלה השלימו את הציור‪ .‬האותיות המוטבעות בציור משוות לו אווירת קדושה‪.‬‬
‫יום כביסה בירושלים‬
‫ביום הכביסה‪ ,‬נאלצו בני הבית להתעורר עם שחר לקול רעשו של ה"פרימוס" שעליו ניצב דוד הכביסה המהביל‪.‬‬
‫הכובסת‪ ,‬בתלבושת כורדית מסורתית‪ ,‬הייתה כבר ישובה על דרגש קטן ולמרגלותיה גיגית ענקית ‪ -‬ובתוכה שקועים‬
‫הכבסים בצד קרש הכביסה‪.‬‬
‫בתום תהליך הכביסה ובגמר שטיפתה נהגו לטבול את הכבסים במים מהולים ב"כחול כביסה" (תכשיר מאותם הימים)‬
‫כדי לשוות למצעים וכו' גוון לבן וצחור‪.‬‬
‫כחול כביסה‬
‫קרש כביסה‬
‫פרסומות לאבקת כביסה‬
‫סבון כביסה‬
‫צילומים‪ :‬אתר נוסטלגיה אונליין‪ ,‬בעריכת דיוויד סלע‬
‫את תמונת "חבלי הכביסה התלויה לייבוש"‪ ,‬צייר אליעזר בשנת ‪ .2006‬בשדות שבינות לבתים הירושלמים או על גבי‬
‫הגגות‪ ,‬נמתחו חבלי הכביסה‪ ,‬כאשר חביות מלאות באבנים‪ ,‬שימשו להם כבסיס‪ .‬המראה היה נפוץ ואופייני לשכונותיה‬
‫של העיר ‪ -‬ומאחור‪,‬ברקע‪ ,‬נראו הבתים המסוגננים בורוד‪.‬‬
‫דב גנחובסקי‪ ,‬סיפורי ירושלים‬
‫אופי הפיתות‪1970 ,‬‬
‫אופי הפיתות היו חלק מנוף ילדותו של האמן‪ .‬אופים שכמותם נשארו עד היום‪.‬‬
‫מלאכת האפייה הייתה מרתקת ואומנות זו עברה מדור לדור‪.‬‬
‫הקומקום ופרימוס‪1972 ,‬‬
‫סירים של פעם‪2012 ,‬‬
‫אסופת פתיליות וסירים זו ‪ ,‬בציור משנת ‪ 2012‬צוירה בהשפעת המסעדה המיתולוגית "עזורה"‪ ,‬בעיבורו של שוק‬
‫מחנה יהודה‪ ,‬ששמרה על ציביונה האותנטי‪.‬‬
‫עששיות נפט‪,‬‬
‫‪2012‬‬
‫עבודת גמר של אליעזר ויסהוף‬
‫בבצלאל‪1958 ,‬‬
‫כנושא לעבודת הגמר‪,‬בחר אליעזר‬
‫ביצירתו הנפלאה של הסופר חיים נחמן‬
‫ביאליק‪" ,‬אלוף בצלות ואלוף שום"‪,‬אותה‬
‫עיצב וביצע בכתב הכתוב בציפורן ובאיורי‬
‫גואש מעובדים בסיגנון מזרחי‪.‬‬
‫גם בעבודה ראשונית זו‪ ,‬ניתן לפגוש את‬
‫"מורט הנוצות"‪,‬בצד ה"פרימוס" וצולה‬
‫ה"קבאב" ובכך יסגר מעגל "בעלי‬
‫מלאכה בירושלים"‪.‬‬
‫ארכיון הצייר אליעזר ויסהוף‬
‫אתר נוסטלגיה אונליין‪:‬‬
‫‪http://www.nostal.co.il‬‬
‫קלריטה ואפרים‬
‫הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו‪:‬‬
‫‪http://www.clarita-efraim.com/‬‬
‫‪chefetze@netvision/net.il‬‬