Transcript מרקם

‫טכניקה‬
‫אור וצל‬
‫קו וכתם‬
‫מרקם‬
‫אמצעים‬
‫אמנותיים‬
‫טקסטורה‬
‫נקודת מבט‬
‫תפיסת חלל‪,‬‬
‫פרספקטיבה‬
‫קומפוזיציה‬
‫צבע‬
‫מרקם מקשר בין‬
‫חוש הראייה שלנו‬
‫לחוש המישוש‪.‬‬
‫חספוסה של קליפת‬
‫העץ או הפרווה‬
‫נתפסים בתודעתנו‬
‫לא רק כשאנו‬
‫מתבוננים בהם‪ ,‬אלא‬
‫גם בהתנסות חוזרת‬
‫ונשנית בנגיעה‬
‫בפניהם ובמישושם;‬
‫ותודות לזיכרון‬
‫מישושי זה נדמים‬
‫לנו המרקמים‬
‫המתוארים בתמונות‬
‫משכנעים ביותר‪,‬‬
‫מרקם‬
‫ואן דר ארסט‪ ,‬טבע‬
‫דומם עם צדפה‪ ,‬פרט‬
‫מאה ‪17‬‬
‫מרקם מתחלק לשלושה סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬מרקם חלק‪ ,‬או מדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬מרקם מחוספס‬
‫‪ .3‬מרקם המשתמש בחומר עצמו‬
‫מרקם חלק מאפשר להגיע‬
‫לדיוק רב באפיון חומרים‪.‬‬
‫מאפשר לעין לזרום בלי‬
‫הפרעה‪ ,‬לכן לא רואים משיחות‬
‫מכחול‪.‬‬
‫במרקם חלק‪ ,‬הכוונה‬
‫לתיאור מדויק של הטקסטורות‬
‫של החומרים השונים‪.‬‬
‫מתוך היכרותנו עם המציאות‬
‫אנו מבחינים בין תחושה‬
‫שנוצרת מטקסטורה של פרווה‪,‬‬
‫עץ‪ ,‬תחרה‪ ,‬מתכת‪.‬‬
‫כאשר האמן מתאר באופן‬
‫מדויק את הטקסטורות של‬
‫האובייקטים שהוא מצייר‪ ,‬ניתן‬
‫להבחין בין החומרים השונים‬
‫המצוירים כגון‪ :‬זכוכית ‪,‬‬
‫נחושת‪ ,‬קש‪ ,‬צמר וכ"ו‪.‬‬
‫מה מאפשר המרקם‬
‫החלק‪ ,‬ליאן ואן‬
‫אייק?‬
‫אפיון מדויק של‬
‫הבית‪ ,‬הדמויות‪,‬‬
‫העושר שבחיי הזוג‪.‬‬
‫יאן ואן אייק‪,‬‬
‫נישואי הזוג‬
‫ארנולפיני‪,‬‬
‫פרטים‬
‫כיצד עשה זאת האמן?‬
‫איזה חומרים אתה מזהה‬
‫בפרט זה?‬
‫האמן יצר אשליה משכנעת של‬
‫המירקמים השונים‪ .‬הוא עשה‬
‫זאת בעזרת מכחולים דקיקים‪,‬‬
‫שאפשרו לו שליטה במעברים‬
‫עדינים של אור וצל‪ ,‬וליטוש‬
‫הצבע עד כדי העלמת צבע‬
‫השמן שבו הוא השתמש‬
‫והפיכתו לכל חומר רצוי אחר‪:‬‬
‫עץ‪ ,‬בד‪ ,‬שיער‪ ,‬וכדומה‪ .‬הוא יצר‬
‫הדמיה של חומר המציאות‬
‫בעזרת חומרי האמנות‪ .‬בשל‬
‫הזיכרון שהתקבע במוחו של‬
‫הצופה מהניסיון המישושי שלו‬
‫עם חומרים אלה‪ ,‬הוא משתכנע‬
‫שמה שהוא רואה הוא ממשי‪,‬‬
‫מיכלאנג'לו דה קרבג'יו‪,‬‬
‫עקדת יצחק‪1596-8 ,‬‬
‫האמן ביקש ליצור אשליה של‬
‫הממשות ביצירה‪ ,‬למרות שתיאר‬
‫חיזיון מהמקרא‪ ,‬הוא רצה‬
‫לשכנע את הצופה בקיומן של‬
‫הדמויות‪ ,‬ולגרום לצופה להאמין‬
‫בסיפור העלילה ובמשמעותו‬
‫הדתית‪ .‬הוא העלה בדמיונו את‬
‫מראה הדמויות הארציות – יצחק‬
‫ואברהם‪ ,‬ואת דמותו השמימית‬
‫של המלאך‪ ,‬וניסה להמחיש את‬
‫מרקם גופם‪ ,‬את שיערם ואת‬
‫בגדיהם באופן מושלם על ידי‬
‫חיקוי חומריהם בעזרת חומרי‬
‫ציור‪.‬‬
‫מדוע לדעתך‬
‫מתאר האמן‬
‫את הסיפור‬
‫בדרך‬
‫דרך העבודה‬
‫האמן תרגם את שיער‬
‫זקנו של אברהם ואת‬
‫שיערו של המלאך לקווי‬
‫צבע בעזרת משיכות‬
‫מכחול דקות ארוכות בטון‬
‫כהה ובהיר לסרוגים‪,‬‬
‫שהמחיש את הבזקי האור‬
‫הנופל עליהם‪ .‬הוא‬
‫המחיש את המרקם הבד‬
‫בגלימתו של אברהם‬
‫בעזרת מעברים‬
‫הדרגתיים של טונים‬
‫בהירים וכהים‪ ,‬ליטש‬
‫אותם עד כדי העלמת‬
‫טביעת מכחולו‪ ,‬ויצר‬
‫הוא יצר הבדלים בין‬
‫עור הפנים המקומט‬
‫של אברהם ובין עור‬
‫הגוף הרך של‬
‫המלאך‪ ,‬ואת פני‬
‫השטח של המלאך‬
‫הוא עיבד‪ ,‬עד שקיבל‬
‫משטח חלק ללא‬
‫פגם‪.‬‬
‫הבדל הגילים ביניהם‬
‫ניכר במיוחד בכפות‬
‫ידיהם הנקשרות‬
‫בלפיתה‪ .‬עורו של‬
‫אברהם כהה‪ ,‬צרוב‬
‫ויבש לעומת עורו‬
‫הבהיר ‪ ,‬הצח והרענן‬
‫הבדלים בין המלאך לאברהם בעזרת‬
‫מרקם‬
‫ניגוד בין עור של יצחק‪ ,‬לאייל‬
‫את ראשו השעיר של האיל הוא המחיש בעזרת קווקווים קטנטנים של‬
‫צבע חום כהה‪ ,‬היוצרים פני שטח מחוספסים בהשוואה לעור פניו‬
‫המלוטש של יצחק‪ .‬ניגודים אלה בין אזורים בהירים וכהים מלוטשים‬
‫ומחוספסים‪ ,‬חלקים ומקווקווים מקנים ליצירה אמינות וחיוניות של‬
‫סלבדור דאלי‪ ,‬התמדת הזיכרון‪1931 ,‬‬
‫האמן יצר ביצירה חיקוי של חומרים מהמציאות‪ ,‬כדי לתעתע בצופה‬
‫שהמציאות המדומה שיצר מדמיונו היא "אמיתית"‪ ,‬למרות שהיא בלתי‬
‫מתקבלת על הדעת‪ ,‬וזאת בזכות המירקמים המדומים‪ .‬הפרטים‬
‫מתוארים בצבעי המציאות‪ ,‬במעברים של אור וצל היוצרים נפח‬
‫ובמשיכות צבע המחקות את פני השטח שלהם במציאות כדי שהצופה‬
‫יזהה אותם בתודעתו‪.‬‬
‫צורתם של השעונים עוותה כך שנדמה שהם עשויים מחומר צמיגי ולא‬
‫מוצק כפי שהם במציאות‪ .‬סתירה זו בין מה שהצופה יודע על שעון ובין‬
‫הגוף ביומורפי המונח על הקרקע והנראה כראש הוא לחלוטין יצר דמיונו‬
‫של האמן‪ ,‬אבל הוא מצויר באמצעים אשלייתיים של אור וצל‪ ,‬המקנים לו‬
‫נפח‪ .‬פני השטח שלו מלוטשים ומקנים לו רכות המתעתעת בצופה‬
‫באמיתותה‪ .‬הצופה מצליח מצד אחד לזהות את מה שהוא רואה‬
‫ולהתמצא בחלל‪ ,‬אבל מצד אחר הוא לא מפענח את ההקשרים בין‬
‫הראש המנותק ובין השעון שמעליו או את העיוותים של השעונים‪ ,‬ולכן‬
‫הוא חש ריחוק וניכור מהיצירה‪ .‬חיבורים מוזרים אלה מעבירים את‬
‫הצופה לעולם על‪-‬מציאותי‪ ,‬ומאפשרים לו לפרש את הנראה אל מול עיניו‬
‫בפרשנות אישית‪.‬‬
‫כיצד מתעתע‬
‫דאלי בצופה?‬
‫(גדות חיה‪ ,‬היבטים בהבנת אמנות)‬
‫שבועת האחים‬
‫ההוראטים‪ /‬ז'אק לואי דוד‬
‫מה מאפשר המרקם‬
‫החלק לז'אק לואי דוד?‬
‫הציורים בהם המרקם‬
‫הוא מחוספס האומן‬
‫משאיר את משיחות‬
‫המכחול‪ ,‬הצבע בולט‬
‫והעין נתקלת בגושי‬
‫צבע‪.‬‬
‫במרקם מחוספס‬
‫האמנים חושפים את‬
‫החומר ממנו עשויה‬
‫היצירה ולא מנסים‬
‫לאשלות את העין‪.‬‬
‫אימפסטו = צבע עבה המשאיר עקבות על‬
‫ביצירה כזאת תהליך‬
‫העבודה חשוף‪.‬הדף‪.‬‬
‫שדה תירס עם עורבים‪ /‬ואן‪-‬גוך‬
‫מה‬
‫תורם‬
‫המרקם‬
‫ליצירה‬
‫?‬
‫ואן גוך יצר מרקמים מחוספסים (אימפסטו) ‪ .‬חומר הצבע הונח בכמויות‬
‫נדיבות עד שיצרו מרקם משחתי עבה עד כדי תבליטיות‪ .‬גישה זו סייעה‬
‫לאמן ליצור את התנועה האלכסונית של העשב הנע ברוח‪ ,‬את התנועה‬
‫של השמים‪ .‬בכל אזור בפני עצמו משיכות המכחול הן עבות‪ ,‬חדות‪,‬‬
‫קצובות ונעות בעקביות לכיון אחד‪ ,‬אך כל אזור נראה נע לכיוון אחר‪ .‬כך‬
‫נוצרת תחושה של אנרגיות הפועלות בכיוונים מנוגדים‪ .‬פני השטח‬
‫תומרקין יגאל‪ ,‬פאניקה אודות‬
‫מכנסים‪ , 1961 ,‬טכניקה מעורבת‬
‫האומן אינו רוצה‬
‫להעתיק את‬
‫המציאות‪ ,‬אלא‬
‫לוקח פרטים‬
‫מהמציאות ומצרף‬
‫אותם ליצירתו‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬תומרקין‪,‬‬
‫האמן הדביק את‬
‫המכנסיים שלו‪ ,‬על‬
‫הבד ויצר דיוקן‬
‫א‪ .‬הרמה הקרובה ביותר למציאות‬
‫היא שימוש בחבל אמיתי‪ ,‬שאותו פיקסו יצר שלוש רמות של‬
‫מציאות בעזרת שלושה סוגי‬
‫הדביק על היקף הפורמט‬
‫האליפטי‪ ,‬ויצר באמצעותו מסגרת מירקמים‪:‬‬
‫ליצירה‪.‬זה מרקם ממשי‪.‬‬
‫פבלו פיקאסו‬
‫ב‪ .‬הרמה השנייה היא טפט בעל‬
‫הדפס המחקה מקלעת קש‪ ,‬שאותו‬
‫הוא הדביק על גבי בד הציור‪ .‬זהו‬
‫מרקם מדומה של חלק מהכסא‪,‬‬
‫היוצר הטעיה של העין ותעתוע‬
‫כאילו לפנינו שולחן עגול וכסא של‬
‫בית קפה – זוהי מציאות מדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הרמה השלישית והרחוקה‬
‫ביותר מהמציאות היא ציור השמן‪.‬‬
‫שבו יש סימנים לחפצים של טבע‬
‫דומם המונחים על גבי מפת שולחן‬
‫מקומטת‪.‬‬
‫‪ ,‬טבע דומם‬
‫עם מקלעת קש‬
‫אין קשר למציאות‬
‫בפרטי הטבע‬
‫דומם‪.‬‬
‫פיקסו צייר את הטבע דומם‪ :‬גביע יין‪ ,‬כוס‪ ,‬צדפה‪ ,‬פלח לימון ועיתון‪,‬‬
‫שלוש האותיות הראשונות שלו ‪– jou -‬מבצבצת מתחת לערמת‬
‫הניירות‪ .‬פיקסו צייר את הפרטים האלה תוך התעלמות מוחלטת‬
‫מהמירקם שלהם במציאות – זהו מירקם של עולם האמנות‪ ,‬המנותק‬
‫מהמציאות‪.‬‬
‫המצגת הוכנה ע"י תמר כרמי‬
‫מקורות‪:‬‬
‫חיה גדות‪ ,‬היבטים בהבנת האמנות‬
‫הפלסטית‪ ,‬דוד רכגולד‪2004 ,‬‬
‫דיויד פייפר‪ ,‬יסודות בהבנת האמנות‪ ,‬בית‬
‫הוצאה כתר‪2001 ,‬‬