Transcript הזחילה העירונית בישראל והשפעתה על תבנית המרקמים

‫הזחילה העירונית בישראל והשפעתה על תבנית‬
‫המרקמים העירוניים‬
‫אמנון פרנקל ומיה אשכנזי‬
‫המרכז לחקר העיר והאזור‬
‫הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫זחילה עירונית (‪)urban sprawl‬‬
‫צורה של פיתוח עירוני‪,‬‬
‫המאופיין בצפיפויות‬
‫נמוכות ובהתפשטות‬
‫נרחבת ובלתי רציפה‬
‫במרחב‪ ,‬בעיקר בשוליים‬
‫של אזורים מטרופולינים‪,‬‬
‫בשטחים פתוחים או‬
‫חקלאיים‬
‫(‪.)Ewing, 1997‬‬
‫מאפייני הזחילה (‪)Ewing, 1994, 1997‬‬
‫צפיפויות מגורים נמוכות‬
‫פיתוח מפוזר ובלתי רציף‬
‫אי‪-‬עירוב שימושי קרקע‬
‫פיתוח מסחרי לאורך צירי תנועה‬
‫תלות גבוהה בכלי‪-‬רכב פרטיים‬
‫השפעות שליליות הצפויות‬
‫מדפוס הפיתוח הזוחל במרחב‬
‫בהיבט הסביבתי‪ :‬פגיעה במשאבי טבע; הפחתת שטחים פתוחים; פגיעה בקרקע חקלאית;‬
‫דילול והכחדת זנים של חי וצומח; פגיעה אסתטית בנוף הטבעי; הגדלת זיהום אויר כתוצאה‬
‫משימוש מוגבר בכלי‪-‬רכב פרטיים‪.‬‬
‫בהיבט הכלכלי‪ :‬אי ההכרה בעלות החברתית כתוצאה מהעלייה בגודש‬
‫בכבישים; אי ההבאה בחשבון את הגידול בעלויות התשתיות ציבוריות‪.‬‬
‫בהיבט החברתי‪ :‬מגוון דל של הזדמנויות כמו תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬פנאי‪ ,‬פיזור‬
‫הפונקציות העירוניות השונות בפרברים ‪ -‬מקטין את תחושת הזדהות והשייכות;‬
‫ההכרח לבלות שעות רבות במהלך היום בנסיעה בכבישים‪ ,‬מגדיל את הלחץ‬
‫הנפשי‪.‬‬
‫בהיבט הערכי‪ :‬סוגיית ההוגנות בחלוקת המשאבים הציבוריים; סוגיית‬
‫תועלת הפרט מול תועלת הכלל‪.‬‬
‫גישות תכנוניות וערכיות שונות לפיתוח המרחב‬
‫‪ ‬גישה נורמטיבית ציבורית ‪ -‬רואה חובה מוסרית לרסן את הפיתוח‬
‫במטרה למנוע בזבוז משאבים ולשמרם למען הדורות הבאים‬
‫•‬
‫דוגלת בהתערבות ציבורית של תכנון על פי עקרונות של פיתוח בר‪-‬קיימא ‪(De‬‬
‫)‪.grove, Ewing, Burchell et al., Downs, Johnson‬‬
‫‪ ‬גישה אינדיבידואלית ‪ -‬המדגישה את חופש הפרט ותועלתו האישית‬
‫כערך עליון‬
‫•‬
‫דוגלת באי התערבות מערכת התכנון והבקרה‪ ,‬תוך השארת הפיתוח לשליטה וויסות על‬
‫ידי כוחות "השוק החופשי" ‪Mills & Hamilton, Gordon) (& Richardson,‬‬
‫‪.Brueckner‬‬
‫"זחילה עירונית"‪ -‬מחלוקות‬
‫אסכולת התכנון המווסת‬
‫• זחילה היא תופעה‬
‫שלילית ובלתי רצויה‪.‬‬
‫• ניתן לרסן זחילה‬
‫באמצעות יישום‬
‫מדיניות של "ניהול‬
‫הגידול" או "גידול‬
‫חכם"‬
‫אסכולת כוחות השוק‬
‫‪ ‬זחילה היא תופעה‬
‫בלתי נמנעת‪.‬‬
‫‪ ‬אין הוכחה חד‪-‬‬
‫משמעית להשלכות‬
‫שליליות‪.‬‬
‫‪ ‬לזחילה יש גם‬
‫השלכות חיוביות‪.‬‬
‫הרקע למחקר‬
‫‪‬‬
‫חשיבות נושא שמירת משאב הקרקע ופיתוח מרוסן‬
‫ובר‪-‬קיימא‬
‫‪‬‬
‫תנופת פיתוח במהלך שנות ה‪ '90-‬בישראל עקב‬
‫עליה ברמת החיים וגידול אוכלוסייה מואץ‬
‫‪‬‬
‫היעדר ידע אמפירי מקיף על תופעת הזחילה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫לתאר ולהסביר את תופעת הזחילה העירונית‬
‫בישראל במהלך שני העשורים האחרונים‪.‬‬
‫לתאר‬
‫מיפוי התופעה במדגם נרחב של יישובים‬
‫מדידה כמותית של מאפייני התופעה‬
‫להסביר‬
‫בניית מודל המסביר את הגורמים המעודדים‬
‫ומעצימים את התופעה‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪‬‬
‫איך מודדים זחילה עירונית?‬
‫‪‬‬
‫מהו אופי והיקף התופעה בישראל במהלך ‪15‬‬
‫השנים האחרונות?‬
‫‪‬‬
‫האם הפיתוח המרחבי ביישובים העירוניים בישראל‬
‫עונה להגדרה של פיתוח "זוחל"?‬
‫‪‬‬
‫מהם הגורמים המרחביים והחברתיים‪-‬כלכליים‬
‫להיווצרות והעצמת התופעה?‬
‫מדדי זחילה שהוצעו בספרות‬
‫‪ ‬מדדי גידול‪ :‬שיעור גידול גבוה בפרברים בהשוואה למרכז )‪;(Jackson‬‬
‫מדד הזחילה הפשוט – היחס בין גידול בשטח הבנוי לגידול‬
‫באוכלוסייה )‪.(Weitz, Hadly‬‬
‫‪‬‬
‫במחקר זה‬
‫ליישום‬
‫נבחרו‬
‫לשטח בו הם‬
‫העירוניות‬
‫מדדי צפיפות‪ :‬היחס בין היקף הפעילויות‬
‫מתבצעים (היקף יח"ד‪ ,‬מספר תושבים‪ ,‬מועסקים וכו') )‪.(Burton‬‬
‫‪ ‬מדדים גיאומטריים‪ :‬תצורה‪ ,‬פרקטל‪ ,‬דילוגי צפרדע‪ ,‬גפ"מ (אומצו‬
‫מהמחקר האקולוגי) זחילה = אי‪-‬רגולריות של השטח הבנוי‪ ,‬או הומוגניות‬
‫של שימושי הקרקע )‪Turner, McGarigal & Marks, Batty & Longley,‬‬
‫)‪.(Torrens & Alberti‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדדי תחבורה‬
‫מדדים אסתטיים‬
‫מערך המחקר‬
‫יחידת החקירה‪ :‬המרקם העירוני הבנוי‬
‫(קנ"מ ‪)1:15,000 – 1:10,000‬‬
‫דילוגי‬
‫צפרדע‬
‫דוגמה בעיר ראשון לציון‬
‫דילוגי צפרדע‬
‫תקופת המחקר‬
‫‪ - t0‬אמצע שנות ה‪'80-‬‬
‫‪ - t1‬סוף ‪2002‬‬
‫המרקם‬
‫המרכזי‬
‫מקורות הנתונים‬
‫•‬
‫מיפוי שימושי קרקע עירוניים‬
‫של הל‪.‬מ‪.‬ס מאמצע שנות ה‪-‬‬
‫‪80‬‬
‫•‬
‫מיפוי שימושי קרקע מסוף‬
‫‪( 2002‬מפות מעודכנות‪-‬‬
‫מ‪.‬פ‪.‬י)‬
‫•‬
‫סקר שדה לאימות והשלמת‬
‫נתונים‬
‫•‬
‫נתוני מפקדי האוכלוסין‬
‫והדיור משנים ‪1995 ,1983‬‬
‫דילוגי צפרדע‬
‫מדגם היישובים‬
‫‪‬‬
‫‪ 78‬רשויות מקומיות יהודיות ומעורבות‪ ,‬מתוך הרשויות אשר שימושי הקרקע שלהן מופו‬
‫בשנות ה‪.'80-‬‬
‫‪‬‬
‫לא נכללו יישובים כפריים המשתייכים למועצות אזוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לא נלקחו רשויות ערביות בגלל דפוסים שונים של בעלות על הקרקע ובניה רב‪-‬דורית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אוכלוסיית המדגם מנתה בסוף שנת ‪ 2001‬כ‪ 4.76 -‬מליון נפש‪ ,‬שהם כ‪ 73% -‬מכלל‬
‫האוכלוסייה ביישובים העירוניים במדינה‪.‬‬
‫גודל היישוב באלפים ייצוג‬
‫‪96%‬‬
‫‪>50‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪10-20‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪2-10‬‬
‫תפקוד מרחבי ייצוג‬
‫‪100%‬‬
‫גלעין‬
‫טבעות פנימיות ‪96%‬‬
‫טבעות חיצוניות ‪72%‬‬
‫אשכול חברתי‪-‬כלכלי ייצוג‬
‫‪50%‬‬
‫מעמד נמוך‬
‫‪73%‬‬
‫מעמד בינוני‬
‫‪57%‬‬
‫מעמד גבוה‬
‫תבנית המרקם העירוני‬
‫דוגמה בעיר ראשון‪-‬לציון‬
‫תצורה‬
‫(‪)configuration‬‬
‫הרכב‬
‫(‪)composition‬‬
‫מדדים אגרגטיביים‬
‫מדדים סגרגטיביים‬
‫מדד גודל‬
‫פוליגון‬
‫ממוצע גפ"מ‬
‫מגורים‪1-‬‬
‫תעשייה‪2-‬‬
‫מוסדות‪3-‬‬
‫מרכז עירוני ראשי‪4-‬‬
‫מדד דילוגי‬
‫צפרדע‬
‫)ברוטו ונטו(‬
‫צפיפות‬
‫אוכלוסייה‬
‫(ברוטו ונטו)‬
‫מימד פרקטלי‬
‫מדד תצורה‬
‫תיירות ונופש‪5-‬‬
‫שטחים ציבוריים פתוחים‪6-‬‬
‫בתוך המרקם המרכזי‬
‫חקלאות בתוך המרקם‪7-‬‬
‫המרכזי‬
‫מיוחדים בתוך המרקם ‪8-‬‬
‫מדדי משקל ‪ 6‬קטגוריות‬
‫המרכזי‬
‫שימוש פנימי בתוך‪9-‬‬
‫של שימושי קרקע חסר‬
‫בנויים‬
‫המרקם המרכזי‬
‫)מסך שטח המרקם ‪(%‬‬
‫מגורים בצפיפות נמוכה‪11-‬‬
‫מאד‬
‫קניונים‪12-‬‬
‫כיווני ערכים של מדדי זחילה על סקאלה השוואתית‬
‫קומפקטי‬
‫זוחל‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫תצורה‪/‬פרקטל‬
‫דילוגי צפרדע‬
‫גפ"ם‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫גבוה‬
‫נמוך‬
‫צפיפות‬
‫אוכלוסיה‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬
‫משקל ש"ק‬
‫למגורים‬
‫נמוך‬
‫נמוך‬
‫משקל ש"ק‬
‫בנויים אחרים‬
‫גבוה‬
‫ממצאים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחינה של כל אחת מחמש קבוצות מדדי הזחילה הראתה מגמה‬
‫כללית של ירידה בזחילה ועלייה בקומפקטיות במרבית יישובי‬
‫המדגם לאורך התקופה הנחקרת‪.‬‬
‫במהלך שני העשורים האחרונים הצפיפות הממוצעת עלתה‪,‬‬
‫תצורת המרקמים התמלאה באופן קומפקטי‪ ,‬המרקמים נעשו‬
‫מקוטעים פחות‪ ,‬והרכב שימושי קרקע לא השתנה בצורה‬
‫משמעותית‪ ,‬למעט עלייה קלה במשקל שימוש הקרקע למגורים‪.‬‬
‫ממצא זה עומד בניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬על כך שהפיתוח העירוני‬
‫במהלך שנות התשעים עודד דפוסים של פרבור‪ ,‬פיזור עירוני‬
‫וזחילה ביישובים העירוניים בישראל‬
‫בניית מדד משולב‬
‫ניתוח גורמים ‪Factor Analysis‬‬
‫מקדם‬
‫מדדים‬
‫מאפיין ממד גורמים‬
‫המרקם הזחילה עיקריים דומיננטיים העמסה‬
‫בכל גורם של מדדים‬
‫בכל‬
‫העירוני‬
‫דומיננטיים‬
‫ממד‬
‫תצורה‬
‫צפיפות‬
‫ופיזור‬
‫הרכב‬
‫עירוב‬
‫שימושי‬
‫קרקע‬
‫אי‪-‬‬
‫רגולריות‬
‫של גבול‬
‫המרקם‬
‫המרכזי‬
‫צפיפות‬
‫דילוגי‬
‫צפרדע‬
‫משקל‬
‫מגורים‪-‬‬
‫תעסוקה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫משקל‬
‫שימושי‬
‫קרקע‬
‫למוסדות‬
‫ומע"ר‬
‫משקל‬
‫שימושי‬
‫קרקע‬
‫לפנאי‪:‬‬
‫תיירות‬
‫ומיוחדים‬
‫‪F‬‬
‫‪0.962‬‬
‫‪SH‬‬
‫‪0.918‬‬
‫‪Mps‬‬
‫‪-0.469‬‬
‫‪Dg‬‬
‫‪0.961‬‬
‫‪Dn‬‬
‫‪0.971‬‬
‫‪LFIg‬‬
‫‪0.923‬‬
‫‪LFIn‬‬
‫‪0.933‬‬
‫‪LU1‬‬
‫‪-0.838‬‬
‫‪LU2‬‬
‫‪0.925‬‬
‫‪LU3‬‬
‫‪0.842‬‬
‫‪LU4‬‬
‫‪0.651‬‬
‫‪LU5‬‬
‫‪0.869‬‬
‫תרומת‬
‫הגורם‬
‫לזחילה‬
‫עירונית‬
‫(‪ -‬או ‪)+‬‬
‫‪+‬‬
‫סה"כ אחוז‬
‫אחוז‬
‫השונות‬
‫השונות‬
‫המוסברת המוסברת‬
‫ע"י‬
‫ע"י‬
‫הקבוצה‬
‫הגורם‬
‫‪34.9‬‬
‫‪83.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪25.1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪33.7‬‬
‫‪72.3‬‬
‫‪-‬‬
‫תצורה‬
‫(‪)configuration‬‬
‫מדדים אגרגטיביים‬
‫‪20.3‬‬
‫הרכב‬
‫(‪)composition‬‬
‫מדדים סגרגטיביים‬
‫למגורים דומיננטיים יותר במדידת הזחילה‬
‫קרקע‬
‫מדדי צפיפות‪ ,‬תצורה ומשקל שימוש‬
‫‪18.4‬‬
‫‬‫בקנה מידה עירוני‪.‬‬
‫‪0.560‬‬
‫‪LU8in‬‬
‫מוסדות‪3-‬‬
‫מרכז עירוני ראשי‪4-‬‬
‫מדדי דילוג צפרדע‪ ,‬גפ"ם ושימושי קרקע שאינם מגורים אפקטיביים פחות במדידת‬
‫תיירות ונופש‪5-‬‬
‫הזחילה בקנה מידה עירוני‪ .‬השימוש בהם הוא תואם יותר לשימוש בקנה מידה‬
‫שטחים ציבוריים פתוחים‪6-‬‬
‫אזורי‪/‬מטרופוליני‪.‬‬
‫בתוך המרקם המרכזי‬
‫מגורים‪1-‬‬
‫תעשייה‪2-‬‬
‫חקלאות בתוך המרקם‪7-‬‬
‫המרכזי‬
‫מיוחדים בתוך המרקם ‪8-‬‬
‫המרכזי‬
‫אשכול ‪:4‬‬
‫זוחל‬
‫מאוד‬
‫אשכול ‪:3‬‬
‫זוחל‬
‫אשכול ‪:1‬‬
‫קומפקטי‬
‫מאוד‬
‫אשכול ‪:2‬‬
‫קומפקטי‬
‫דירוג יישובים לפי המדד המשולב ב‪t0-‬‬
‫הוד השרון‬
‫• מרבית היישובים שמרו על‬
‫דפוסים קבועים של גידול‬
‫עירוני‪.‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫קרית טבעון‬
‫ירושלים‬
‫אבן יהודה‬
‫רעננה יבנה‬
‫אור יהודה‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫נתניה‬
‫בית שמש‬
‫נצרת עילית‬
‫ראש העין‬
‫‪200‬‬
‫חיפה‬
‫תל אביב‪-‬יפו‬
‫בני ברק‬
‫נשר‬
‫‪100‬‬
‫היה ונשאר זוחל‬
‫‪0‬‬
‫בת ים‬
‫מגמת זחילה‬
‫דירוג יישובים לפי המדד המשולב ב‪t1-‬‬
‫מגמת קומפקטיות‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫נתניה ראש העין‬
‫נצרת עילית‬
‫אור יהודה‬
‫רעננה יבנה‬
‫חיפה‬
‫תל אביב‪-‬יפונשר‬
‫בני ברק‬
‫‪0‬‬
‫• המדגם נעשה בממוצע יותר‬
‫קומפקטי‪.‬‬
‫זוחלים צורכים יותר‬
‫• יישובים‬
‫היה ונשאר קומפקטי‬
‫קרקע מיישובים קומפקטיים‬
‫ביחס למשקל שמהווה‬
‫אוכלוסייתם‪.‬‬
‫• ככל הנראה רמת הזחילה‬
‫גבוהה יותר ביישובים‬
‫כפריים מאשר ביישובים‬
‫עירוניים‪.‬‬
‫קרית טבעון‬
‫הוד השרון‬
‫ירושלים‬
‫אבן יהודה‬
‫בית שמש‬
‫דירוג רמת הזחילה‬
‫העירונית ביישובים‬
‫על‪-‬פי מדד הזחילה‬
‫המשולב‬
‫בת ים‬
‫• יישובים זוחלים נמצאים‬
‫בתנופת פיתוח מואצת יותר‪.‬‬
‫תופעת הזחילה העירונית היא רב ממדית‬
‫יישוב‬
‫ק‪ .‬טבעון‬
‫‪78‬‬
‫‪55‬‬
‫‪78‬‬
‫באר יעקב‬
‫‪77‬‬
‫‪10‬‬
‫‪47‬‬
‫דימונה‬
‫‪49‬‬
‫‪3‬‬
‫‪28‬‬
‫בני ברק‬
‫‪1‬‬
‫‪36‬‬
‫‪2‬‬
‫בת ים‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪=78‬הכי זוחל ‪=1‬הכי קומפקטי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪QIR YAT TIV'ON‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫•‬
‫•‬
‫המדגם נעשה קומפקטי יותר בהיבט‬
‫צפיפות ותצורה‪ ,‬וזוחל יותר בהיבט אי‪-‬‬
‫עירוב שימושי קרקע‪.‬‬
‫•‬
‫ממד התצורה נמצא בזיקה עם צריכת‬
‫קרקע מוגברת‪.‬‬
‫•‬
‫ניתן לכן לשער כי לדפוסי זחילה שונים‬
‫ישנן השלכות שונות על המרקם העירוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪GIV‬‬
‫‪'AT‬‬
‫‪ SHEMU'E‬‬
‫‪‬‬
‫‪BE'ER YA'AQOV‬‬
‫יישובים יכולים "לזחול" במימד אחד אך‬
‫להיות "קומפקטיים" במימד אחר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪DIMONA‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪BENEBERAQ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪BAT YAM‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדד זחילה משולב‬
‫דירוג‬
‫תצורה‬
‫דירוג עירוב‬
‫שימושי‬
‫קרקע‬
‫דירוג‬
‫מדד‬
‫זחילה‬
‫משולב‬
‫יישובים "קומפאקטיים‬
‫מדד‬
‫בת ים‬
‫או לו ייה אלפים ‪133.9‬‬
‫‪7,600‬‬
‫שטח בנוי דונם‬
‫‪17,600‬‬
‫צפיפות ברוטו‬
‫מדד זחילה פשוט ‪1.07‬‬
‫מרקמים קומפאקטים‬
‫רמלה‬
‫בית שאן‬
‫‪62.8‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪8,600‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪7,600‬‬
‫‪3,300‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪1.02‬‬
‫תל אביב‬
‫‪360.4‬‬
‫‪43,700‬‬
‫‪8,200‬‬
‫‪0.96‬‬
‫ירושלים‬
‫‪680.4‬‬
‫‪51,100‬‬
‫‪10,500‬‬
‫‪0.85‬‬
‫מרקמים זוחלים‬
‫פרד חנה בית שמש חדרה‬
‫‪74.0‬‬
‫‪53.4‬‬
‫‪28.8‬‬
‫‪10,600‬‬
‫‪7,600‬‬
‫‪8,500‬‬
‫‪5,600‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪3,400‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.54‬‬
‫‪0.67‬‬
‫יישובים "זוחלים"‬
‫נתניה‬
‫‪164.8‬‬
‫‪13,300‬‬
‫‪9,000‬‬
‫‪1.04‬‬
‫מדד הזחילה "הפשוט"‬
‫(‪)Sprawl Index‬‬
‫היח בין שיעור גידול השטח הבנוי לבין שיעור גידול האו לו ייה‬
‫בתקופה נתונה (בין ‪ t0‬ל‪:)t1-‬‬
‫‪UA‬‬
‫= ‪SI‬‬
‫‪P‬‬
‫אשר‬
‫‪ =UA‬תו פת השטח הבנוי (באחוזים)‬
‫‪ =P‬תו פת או לו ייה (אחוזים)‬
‫זחילה מוגדרת כאשר ‪SI>1‬‬
‫מדד זה מבטא את‬
‫התוספת השולית‬
‫בצפיפות‬
‫בחינה דינאמית – מגמת קומפאקטיות‬
‫בחינה דינאמית – מגמת זחילה‬
‫מסקנות‪ :‬תופעת הזחילה העירונית בישראל‬
‫‪‬‬
‫בהיבט המתודולוגי של מדידת התופעה – המדד המשולב אשר פותח במחקר זה‬
‫מהווה שילוב ייחודי של מדדים שונים אשר הובאו מדיסציפלינות שונות‪ :‬המחקר‬
‫העירוני‪ ,‬הגיאומטריה הפרקטאלית והמחקר האקולוגי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המחקר הראה כי מדדים כמו צפיפות‪ ,‬תצורה‪ ,‬פרקטל‪ ,‬הרכב שימושי קרקע עם דגש‬
‫למגורים‪ ,‬תעשייה ומסחר מטיבים למדוד את תופעת הזחילה בקנה המידה העירוני‬
‫יותר מאשר מדדים כגון קפיצות צפרדע‪ ,‬גפ"מ‪ ,‬קיטועיות ושימושי קרקע אחרים‪.‬‬
‫האחרונים ככל הנראה ישימים יותר בקנה המידה האזורי‪/‬מטרופוליני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ממצאי המחקר מוכיחים כי תופעת הזחילה העירונית היא תופעה רב מימדית אשר‬
‫איננה ניתנת למדידה באמצעות מדד אחד דומיננטי (כפי שנהוג היה להשתמש‬
‫בעבודות רבות)‪ .‬יש לתארה באמצעות קבוצות שונות של מדדים אשר כל אחת‬
‫מציגה מימד אחר של התופעה ואיננה קשורה בהכרח לקבוצות האחרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרכב שימושי הקרקע העירוני‪ ,‬בניגוד להרכב בשטחים הפתוחים‪ ,‬הוא פחות‬
‫הטרוגני בגלל הדומיננטיות של השימוש למגורים‪ .‬לכן יש צורך ביישום מדדים‬
‫נוספים אשר ימדדו את מידת הסגרגציה והקירבה בין שימושי הקרקע בעיר‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬תופעת הזחילה העירונית בישראל‬
‫‪‬‬
‫המרקמים של היישובים העירוניים בישראל קומפקטיים באופן יחסי לאלו ששכיחים‬
‫בארצות צפון‪-‬אמריקה‪ .‬היישובים נמצאו יותר "זוחלים" בהיבט התצורה של המרקם‬
‫ויותר "קומפקטים" מהיבט הרכב שימושי הקרקע בהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לשער כי מורכבות זו באה לידי ביטוי גם בהשלכות שיש לתופעת הזחילה על‬
‫המרקמים הנובעים מתבניות פיתוח שונות‪ .‬ככל הנראה מרכבות זו היא אחת‬
‫הגורמים לאי ההסכמה הקיימת בין החוקרים לגבי סוגיה זו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דפוס הפיתוח הקומפקטי היחסי בישראל בהשוואה לצפון אמריקה‪ ,‬נובע מתנאים‬
‫ייחודיים‪ :‬מלאי קרקעות מוגבל‪ ,‬כושר נשיאה גבוה של המרקמים הותיקים‪ ,‬וגידול‬
‫מהיר של האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תופעת הזחילה בישראל מבוזרת במרחב ואינה מופיעה רק בשולי המטרופולינים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בישראל מתקיים כשל שוק‪ ,‬המאפשר זחילה גם באזורי ביקוש בהם ערכי‬
‫קרקע גבוהים!‬
‫‪‬‬
‫שיעורי זחילה גבוהים נמצאו קשורים בשיעורי גידול גבוהים של האוכלוסייה‬
‫ובצריכת קרקע רבה‪ .‬ממצא זה מצביע על העדפה ומשיכה של משקי הבית‬
‫להתגורר ביישובים המאופיינים בתבנית "זוחלת"‪ .‬מגמה זו מצדיקה את הניסיון‬
‫בישראל לווסת את הפיתוח במרחב‪.‬‬
‫ממצאים‪ -‬מדד הצפיפות‬
‫‪SEDEROT‬‬
‫‪1.00‬‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫‪ROSH HAAYIN‬‬
‫]‬
‫‪ASHDOD‬‬
‫]‬
‫]‬
‫]]‬
‫]‬
‫‪BAT YAM‬‬
‫]‬
‫‪OR YEHUDA‬‬
‫]‬
‫‪0.00‬‬
‫‪YEROHAM‬‬
‫‪OMER‬‬
‫]‬
‫‪-0.50‬‬
‫אחוז גידול הצפיפות‬
‫‪t1-t0‬‬
‫]‬
‫]‬
‫]] ]‬
‫‪ATLIT‬‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]] ]‬
‫] ]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]]‬
‫]‬
‫]‬
‫]]‬
‫]‬
‫] ]‬
‫]‬
‫]‬
‫]]] ]‬
‫]]‬
‫] ]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫] ]‬
‫] ]‬
‫] ]‬
‫]‬
‫] ]‬
‫‪SHAVE‬‬
‫‪ZIYYON‬‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫]‬
‫‪0.50‬‬
‫‪average density=6614‬‬
‫‪-1.00‬‬
‫‪20000‬‬
‫‪15000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪5000‬‬
‫צפיפות ברוטו ב‪t -‬‬
‫צפיפות ברוטו ‪t11‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ניכרת עליה בצפיפות במרבית היישובים לאורך תקופת המחקר‪ ,‬כולל ביישובים‬
‫סמי‪-‬חקלאיים המאופיינים בדפוס בניה צמוד‪-‬קרקע ("זוחל")‪.‬‬
‫ב‪ 19-16 -‬יישובים הצפיפות ברוטו‪/‬נטו ירדה‪ ,‬ולכן ערך מדד הזחילה ה"פשוט"‬
‫שלהם גבוה מ‪.1-‬‬
‫הממצאים מרמזים על כושר נשיאה גבוה של המרקמים הותיקים‪.‬‬
‫ממצאים‪ -‬מדדי תצורה ופרקטל‬
‫כרמיאל‪(t0) 1989 -‬‬
‫כרמיאל‪(t1) 2002 -‬‬
‫מקרא‬
‫גבול מוניציפלי‬
‫גבול מרקם מרכזי‬
‫שימושי קרקע עירוניים‬
‫שטח ללא שימוש עירוני‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪SH=2.97‬‬
‫‪SH=3.33‬‬
‫ירידה ממוצעת ביישובים העירונים של ‪ 7%‬בערכי מדד התצורה‬
‫והפרקטל בין ‪ t0‬ל‪.t1-‬‬
‫מגמה קלה של התמלאות המרקמים באופן קומפקטי לאורך זמן‪.‬‬
‫טופוגרפיה הררית מעודדת זחילה בהיבט התצורה‪.‬‬
‫ב‪ 29-‬יישובים זוהתה עלייה בערך מדד התצורה בין ‪ t0‬ל‪.t1-‬‬
‫ממצאים ‪ -‬דילוגי צפרדע‬
‫גבעתיים ‪2002‬‬
‫בית שמש ‪2002‬‬
‫מרקם מרכזי‬
‫שטחים מדלגים‬
‫מקרא‬
‫גבול מוניציפלי‬
‫גבול מרקם מרכזי‬
‫שימושי קרקע עירוניים‬
‫שטח ללא שימוש עירוני‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪LFIg=0.319‬‬
‫‪LFIg=0.0‬‬
‫במרבית היישובים העירוניים הפיתוח הוא צמוד דופן‬
‫מרבית השטחים המדלגים אינם לשימוש מגורים‬
‫לאורך זמן נוצר רצף בנוי בין המרקם המרכזי למדלג‬
‫ביישובים בהם ישנם שטחים מדלגים‪ ,‬גודלם נע בין ‪ 1300- 950‬דונם‪,‬‬
‫והם מהווים כ‪ 12% -‬משטח המרקם העירוני‪.‬‬
‫ב‪ 16 - 8 -‬יישובים עירוניים חלה עלייה במדדי הדילוג נטו‪/‬ברוטו בתקופה‬
‫הנחקרת‪.‬‬
‫ממצאים ‪ -‬גודל פוליגון ממוצע (גפ"ם)‬
‫באר יעקב‪2002 -‬‬
‫מיתר‪2002 -‬‬
‫מקרא‬
‫גבול מוניציפלי‬
‫מגורים‬
‫מוסדות‬
‫תעשייה‬
‫שימושים מיוחדים‬
‫מע"ר‬
‫שטחים ללא שימוש‬
‫(שטחים חקלאיים או‬
‫שטחי בור)‬
‫גפ"ם = ‪1,073‬‬
‫דונם‬
‫גפ"ם = ‪116‬‬
‫דונם‬
‫‪‬‬
‫עליה ממוצעת של ‪ 20%‬בערך הגפ"ם לאורך תקופת המחקר (מ‪440-‬‬
‫דונם ל‪ 530-‬דונם)‪ .‬מצביע על פיתוח קומפקטי וצמוד‪-‬דופן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 12-‬יישובים היתה ירידה בערך מדד הגפ"ם בין ‪ t0‬ל‪.t1-‬‬
‫‪‬‬
‫לא נמדדו מרחקים בין הפוליגונים‪ ,‬ולכן מדד הגפ"ם מייצג את היבט‬
‫הקיטועיות באופן חלקי‪.‬‬
‫ממצאים ‪ -‬עירוב שימושי קרקע‬
‫נתיבות ‪2002‬‬
‫מקרא‬
‫כפר יונה ‪2002‬‬
‫גבול מוניציפלי‬
‫גבול מרקם מרכזי‬
‫מגורים‬
‫מוסדות‬
‫תעשייה‬
‫מע"ר‬
‫שצ"פ‬
‫שימושים מיוחדים‬
‫שטחים ללא שימוש‬
‫(שטחים חקלאיים‬
‫או שטחי בור)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למגורים גבוה‪88.3% :‬‬
‫משקל ש"ק‬
‫•‬
‫העירוניים‬
‫הקרקע‬
‫הרכב ‪61.8%‬‬
‫למגורים נמוך‪:‬‬
‫משקל ש"ק‬
‫שימושי‬
‫יחסית של‬
‫•יציבות‬
‫לתעסוקה ושירותים נמוך‪6% :‬‬
‫משקל ש‬
‫שירותים •‬
‫ושצ""קפים‬
‫תעשיה‬
‫מסחר ‪,‬מגורים‪,‬‬
‫לתעסוקה‪,‬שטחי‬
‫קלהקבמשקל‬
‫משקל ש"‬
‫•עליה‬
‫‪34.8%‬‬
‫ושצ"פים‪0 :‬‬
‫וחסרימע“ר‬
‫•‬
‫פנימיים‬
‫שימוש‬
‫במשקל שטחי מע"ר‬
‫גבוה‪:‬קלה‬
‫ירידה‬
‫מרביתשימוש‪:‬‬
‫• חסר‬
‫פתוחים‪5.7% .:‬‬
‫וחסר שימוש‬
‫חיצוניים‬
‫שטחים חקלאות‬
‫•‬
‫‪3.5%‬היא על חשבון‬
‫הפיתוח‬
‫תמהיל שימושי קרקע במרקם העירוני הטרוגני פחות מאשר במרקם‬
‫הטבעי הפתוח‪ ,‬ולכן מדדי הרכב שימושי קרקע הם בעלי חשיבות פחותה‬
‫במחקר העירוני בהשוואה לזה שבמחקר האקולוגי‪.‬‬