Slide 1

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 2

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 3

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 4

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 5

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 6

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 7

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 8

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 9

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 10

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 11

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 12

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 13

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬


Slide 14

‫היבטים משפטיים‬
‫של תכנון מפלה‬
‫עו"ד באנה שגרי‪-‬בדארנה‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‬
‫במסגרת הכנס‪" :‬לא על המפה"‪ :‬התוכניות לפיתוח הנגב‬
‫והאוכלוסייה הערבית בנגב‪26.11.06 ,‬‬

‫רקע ‪-‬‬
‫היווצרות בעיית הכפרים הבלתי מוכרים‬
‫• העברת תושבים מאדמותיהם ההיסטוריות‪ ,‬וריכוז‬
‫"האוכלוסייה המקורית" ועקורי הפנים באזור הסייג‬
‫• אי הכרה מוניציפלית בכפרים‪ ,‬ושלילת הזכות לניהול עצמי‬
‫ולייצוג ברמה המקומית‬
‫• אי הסדרה תכנונית של הכפרים הקיימים‪ ,‬והמשך תכנון‬
‫מפלה ובלתי סביר‪ ,‬המתעלם מהאוכלוסייה ומצרכיה‬

‫המשפט היווה כלי מרכזי בעיצוב מדיניות‬
‫מפלה‪ ,‬שמטרתה להלאים ובכך לייהד את‬
‫הקרקע‪ ,‬תוך נישול האוכלוסייה המקורית‬
‫מזכויותיה ומתביעותיה לזכויות קניין בקרקע‬

‫המשפט סייע לייהוד הנגב בין היתר‪:‬‬
‫• בחקיקה‪ ,‬כמו חוק נכסי נפקדים‪ 1950 ,‬וחוק רכישת‬
‫מקרקעין בנגב‪( ,‬חוזה השלום עם מצרים) ‪1980‬‬
‫• בפסיקה‪ ,‬שפירשה חקיקה עות'מאנית ובריטית‬
‫באופן שמגדיר את אדמות הנגב אדמות מדינה‪ ,‬ונטל‬
‫הוכחת ההיפך מוטל על הטוען לזכויות קניין בקרקע‪,‬‬
‫בהתאם למבחנים משפטיים פורמאליים‪ ,‬שאינם‬
‫תואמים את מציאות חיי התושבים‪:‬‬
‫– פ"ד בדראן‬
‫– פ"ד אל‪-‬הואשלה‬

‫בו בזמן שמוסדות המדינה השונים מיאנו להכיר‬
‫בזכויות הקניין של האוכלוסייה הערבית על‬
‫הקרקע‪ ,‬מיהרו להקים על קרקעות‪ ,‬שפונו‬
‫מיושביהן‪ ,‬עשרות יישובים לאוכלוסייה‬
‫היהודית‬

‫לדיני התכנון והבניה השפעה מכרעת על‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫אופן פיזור האוכלוסייה‬
‫חלוקת השימוש במשאבי קרקע‬
‫הקמת יישובים‪ ,‬איכות החיים בהם ופרנסת‬
‫תושביהם‬
‫התכנון משליך גם על קביעה ושינוי של תחומי‬
‫השיפוט של רשויות מקומיות‬

‫חוק התכנון והבניה בנוי משני נדבכים‬
‫מרכזיים‪ :‬תכנון ואכיפה‬
‫• החוק הקיים הסמיך ואף חייב את הוועדות‬
‫המחוזיות להכין תוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬שמטרתן‬
‫לפתח את אזור התכנון לטובת האוכלוסייה‬
‫המתגוררת בו‪.‬‬
‫• מוסדות התכנון‪ ,‬והממשלה בראשם‪ ,‬התעלמו במשך‬
‫עשרות שנים מקיומם של עשרות אלפי אזרחים‬
‫בעשרות כפרים בלתי מוסדרים תכנונית‪.‬‬
‫• למרות זאת‪ ,‬מגבירה המדינה את קצב "האכיפה"‬
‫והריסות הבתים‪ ,‬בלי פתרון תכנוני חלופי הולם‪.‬‬

‫תמ"מ ‪ 14/4‬כביטוי מובהק‬
‫לתכנון מפלה ובלתי סביר‬
‫• התכנית ממשיכה ומנציחה מדיניות תכנונית מפלה‪,‬‬
‫שלפיה לאוכלוסיה הערבית בנגב‪ ,‬לעומת היהודית‪,‬‬
‫לא ניתנת האופציה לחיות בישובים כפריים‪.‬‬
‫• התכנית לוקה בחוסר סבירות‪ ,‬שכן אינה נותנת‬
‫פתרון תכנוני סביר‪ ,‬המתחשב בצרכיהם‬
‫וברצונותיהם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים‪.‬‬
‫• מדיניות תכנון המנסה לכפות על בדואים לעבור‬
‫לעיירות פוגעת בזכות לתרבות ובזכות לכבוד‪.‬‬

‫היום אין ספק שהמשפט הישראלי‬
‫אוסר על אפליה בהקצאת משאבי קרקע‪:‬‬
‫• בג"צ ‪ - 6698/95‬קעדאן‬
‫• בג"צ ‪ - 244/00‬שיח חדש‬
‫• עת"מ ‪ – 1253/05‬אבו‪-‬מחארב‬

‫אבל הניסיון המשפטי בנגב אינו אופטימי‪:‬‬
‫• עע"ם ‪ - 8354/04‬אל‪-‬עוקבי‬

‫בעקבות בג"צ ‪1991/00‬‬
‫נפתח חלון הזדמנויות‬
‫לתיקון האפליה בתכנון במחוז הדרום‬

‫ההישגים‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫התוכנית משקפת ומעגנת הקמה ‪ /‬הסדרה של יישובים לפי‬
‫החלטות ממשלה שקדמו לתוכנית‪ ,‬כמו‪ :‬אם‪-‬בטין‪ ,‬קסר א‪-‬‬
‫סר וביר הדאג'‬
‫התוכנית משקפת הכרה בכפר דרג'את‪ ,‬כהיענות לפעילות‬
‫של תושביו יחד עם האגודה לזכויות האזרח ובמקום‬
‫התוכנית ממליצה להסדיר תכנונית שני יישובים נוספים‪:‬‬
‫אבו‪-‬תלול ואל‪-‬פרעה‬
‫התוכנית מציעה מנגנון‪ ,‬שעשוי לאפשר בעתיד הכרה‬
‫בכפרים נוספים‬

‫מדוע בכל זאת מפלה ובלתי סבירה?‬
‫• כמו קודמתה‪ ,‬תותיר התוכנית עשרות אלפי‬
‫אזרחים לבחירה הקשה בין המשך מגורים‬
‫ביישוביהם הכפריים ההיסטוריים‪ ,‬ללא‬
‫הסדרה תכנונית‪ ,‬בתנאים מחפירים‪ ,‬כשחרב‬
‫הריסות הבתים מרחפת מעל ראשיהם‪ ,‬לבין‬
‫פינוי לעיירות‪ ,‬שאינן תואמות את צרכיהם ואת‬
‫אורח חייהם‪.‬‬

‫השלכות התכנון המפלה‬
‫• הריסת בתים – (‪ 97‬מתחילת ‪)2006‬‬
‫– הריסת ביתו של אדם‪ ,‬בלי פתרון מיידי וזמין למגורים‬
‫מהווה פגיעה חמורה בזכות לדיור ולקיום מינימלי בכבוד‪.‬‬

‫• מניעת אספקת שירותים בסיסיים‬
‫– בלי מים זורמים‪ ,‬חשמל ועוד נפגעת הזכות לכבוד‬

‫• הגבלת מימוש זכות יסוד מוכרות כמו הזכות לחינוך‬
‫ולבריאות‪ ,‬בשל חסמים תכנונים‬
‫• מניעת זכויות נוספות‪ ,‬כגון השתתפות בחירות‬
‫לשלטון מקומי‬

‫לסיכום‬
‫אותם מנגנונים המשמשים היום‬
‫להגבלת המרחב הנשלט ע"י אזרחים ערבים‬
‫בכלל ומקרב האוכלוסיה הבדואית בפרט‬
‫יכולים לשמש כלי להעדפה מתקנת‬
‫שתוביל לחלוקה מחדש של משאבי קרקע‬
‫באורח צודק והוגן‪ ,‬אם ישכילו מוסדות התכנון‬
‫לנצל את מה שנותר מחלון ההזדמנויות‬
‫שנפתח לפניהם בתמ"מ ‪.23/14/4‬‬